בית פורומים עצור כאן חושבים

גופו של א-לוהים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/8/2015 01:48 לינק ישיר 
גופו של א-לוהים

קומו נא מהמחשב, גשו לאשתכם/ ילדכם/ יהודי דתי רגיל ושפוי ושאלו אותו: "האם יש לה' גוף?" הוא יבהה בכם ויצעק "אין לו דמות הגוף ואין לו גוף!" נסו נא להתעקש ולהגיד "אני חושב שיש לה' גוף, בתורה כתוב שהוא נראה כמו בן אדם". בשלב זה הוא יתרחק מכם ארבע אמות, יפנה לילדיו ויזהיר אותם לא לדבר אתכם. (מה שיהיה קצת טראגי אם בחרתם באשתכם) כפי שמן הסתם ידוע לכל עצכ''חניק ותיק, בתנ''ך ובחז''ל הדברים ממש לא ברורים כל כך ובימי הביניים התנהל על כך פולמוס רציני. בקריאת התורה עוררו אותי כמה פסוקים, שבאורח פלא נשנים גם בהפטרה, לחשוב על כך והרי פירות הגיגי.

כפתיחה, אקשר לאתר של משה רט, שדן בנושא בסדרת מאמרים ומביע עמדה אמיצה ומקורית למדי

ועכשיו, הניתוח שלי:

כידוע, המקורות לידע שלנו על ה' הם שניים: פילוסופי ומקראי. המקור הפילוסופי שכנע את הרמב''ם שאין לה' גוף, אבל השיטה האריסטוטלית שקעה כבר לפני מאות שנים וכיום אין לפילוסופיה הרבה מה להגיד בעניין.

מה שכן ניתן להעיר הוא שההוכחה הקוסמולוגית מניחה שלכל נמצא יש ממציא, על כן חייב להיות בשרשרת הסיבות ממציא אחד שאינו כפוף לחוק זה. סביר יהיה להניח שאותו ממציא אינו כפוף לחוקי הטבע הרגילים, ועל כן קשה למדי לדמיין אותו עטוף בחומר מסוג החומר שלנו. (שעצם טבעו כפוף לחוקי קיום והפסד)יתכן אמנם שהוא בנוי מחומר שונה לחלוטין, אבל באותה מידה ניתן לקרוא לאותו חומר בכינוי האלגנטי 'רוח'. ראו גם אמונה וביטחון להחזו''א (הקטע המצונזר בפרק א) בעניין זה.

המקור המקראי:

באופן מפתיע, התנ''ך כולו נמנע מלתאר ישירות את גופו של ה'. בכל מראי הנבואה (פרט ליחזקאל שעוד נגיע אליו) מתארים הנביאים בהרחבה את לבושו של ה' , הוא יכול להיות 'הדור בלבושו'  'חמוץ בגדים' 'לבושו כשלג לבן'  ואפילו 'עוטה אור כשלמה' הוא מחזיק בידו אנך, תחת רגליו לבנת ספיר, הוא ניצב על חומה, יושב על כסא רם ונשא, מתהלך בגן, רוכב על כרוב, אבל לעולם לא יעזו הנביאים לתאר את ה' עצמו. התיאור הקיצוני ביותר נמצא בדניאל האומר ש'שער ראשו כצמר נקי' גם כאן אין שום תיאור של העיקר, מה שנמצא בין השער הצמרירי לכס הרם.

ברור שההימנעות הזאת מכוונת וניקח כדוגמא מקרה בולט – מעמד הר סיני. שם מתואר שזקני ישראל עלו להר 'ויראו את א-לוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר' הלו! זה מה שיש לך לספר לי? מה שנמצא מתחת לרגלים? מה עם הרגלים עצמן? החזה? הראש? המצח המרשים? העינים העמוקות? כלום.

אם נמשיך ונבדוק את אלילי המזרח הקדום, נגלה שאנחנו יכולים לבנות תיאור מפורט של כל אחד מהם מזנבו ועד קרניו, רק לה', להבדיל, אין שום תבנית שנוכל להעניק לו.

לעומת זאת, מרבה המקרא לתאר את ה' באופן גשמי כאמצעי לתיאור דברים אחרים, נתחיל במקרה הקיצוני ביותר – בבריאת האדם מזכירה התורה כמה פעמים שה' עשאו 'בצלמנו כדמותנו' 'זכר ונקבה בראם, בצלם א-לוהים עשה אותם' שימו לב לשתי נקודות. א. אין התורה באה לתאר את מראה ה' אלא את מראה האדם. ב. הפסוק האחרון מתאר שהן הזכר והן הנקבה נבראו בצלם ה'. מהו צלמו של ה'? זכר או נקבה? אם כן, לא ניתן כאן תיאור מדוייק של מראה ה' כי אם אזכור עמום שיש דמיון מסויים בינו לבין אדם.

תיאורים נוספים, אותם סקרנו לעיל, מזכירים את ה' כמחזיק בידיו דברים, יושב על דברים וכדומה, ומכאן נוכל לכאורה ללמוד שיש לו איברים מתאימים לכל הנ''ל, אבל מאחר והללו מגיעים תמיד במראי נבואה שמטבעם הם מטאפוריים, ומאחר והם באמת מתארים מטאפורות, קשה באמת להוכיח שכוונת הנביא להגיד יותר ממטאפורה למעשה אותו עומד ה' לעשות (החזקת האנך מסמלת מדידת עוונות ישראל, ישיבה על כסא מסמלת משפט, וגם את שגב ה', רכיבה על כרוב מסמלת את צאת ה' למלחמה, וכדו') מה שאנו כן רואים הוא שלא היתה רתיעה להמשיל את ה' כנוהג במנהגים גשמיים.

עכשיו נגיע לפרשת השבוע, כאן מפתיע אותנו משה עם ההכרזה הבאה 'לא ראיתם כל תמונה ביום דיבר ה' עמכם מתוך האש'. בפסוק זה עצמו לא נאמר אלא שבני ישראל לא ראו את גוף ה'. לא נאמר כאן שאין לו גוף, אבל את זה אומר משה כמה משפטים אחרי ההכרזה ההפוכה 'פנים בפנים דיבר ה' עמכם בהר מתוך האש'. אין לנו בררה אלא להוכיח שאכן התנ''ך משתמש במטאפורות לתיאור התגלויות ה'. נמשיך ונצליב את התיאור עם התיאור בשמות (באמת תודה, אברם, אבל לא מעניין אותי כרגע שזה מקור D וזה מקור jE, מצטער) ונגלה ששם ראו זקני ישראל את אותה לבנת ספיר מתחת רגלי ה'. מאחר וכאן הוצהר כי בני ישראל לא ראו את תמונת ה' (וכנראה שבני ישראל כוללים גם את זקניהם) עלינו להניח שאכן צדקתי וראיית הלבנה לא כללה ראיית רגלים, למרות הכתוב המפורש, לכאורה, להפך.
ואכן, על בסיס זה טענה קבוצה גדולה של ראשונים ממתנגדי הרמב''ם שלה' אין גוף או תמונה אבל כל התיאורים על סביבתו, כסאו וכדו' הם נכונים כפשוטו ממש.

התיאור הקיצוני ביותר בתורה הוא הקטע בו מבקש משה לראות את פני ה', ה' מסרב ומתיר לו לראות את ערפו. כאן יש התייחסות ישירה לאברים שונים של ה' – פנים, עורף וכף. אולם לאחר המשא ומתן, מגיע הרגע הגדול בו עומד ה' להיראות למשה. אנו עומדים דרוכים לשמוע מה ראה משה וזה מה שהוא ראה 'וירד ה' בענן, ויתיצב עמו שם, ויקרא (משה) בשם ה'. ויעבור ה' על פניו ויקרא: ה' ה' א-ל רחום וחנון וגו'. וימהר משה ויקוד ארצה.' עלינו להניח, אם כן, שהקריאה "ה' ה' " היתה  לא פחות מאשר ראיית ערפו של ה'. כאן אנו מוצאים תפיסה יהודית –קבלית קלאסית, הטוענת שאיברי ה' הם לא פחות ולא יותר מאשר 'בחינות' שונות בשמותיו הקדושים. העורף מבטא, נגיד,  הסתר פנים ואריכות אפיים. (אגב, שימו לב לשימושי הלשון הללו, הסתר פנים ואריכות אפיים)

(נקודה נוספת היא לשונם של משה וה' כשהם מדברים על מראה ה'. כל מה שהם מוכנים לומר הוא 'כבוד' ה', לעולם לא יאמר כאן 'הראה נא לעיני' בעוד שבדרך כלל מוזכר ה' במפורש 'וידבר ה' אל משה'. הסגנון כאן דומה לסגנון היראה בו נוקט אונקלוס בכל הזדמנות אפשרית – הוא מתרגם משפט כמו וידבר ה' אל משה 'והיה מאמר מלפני ה' אל משה'.)

הסגנון הזה דומה, אגב, לסגנון הנשנה פעמים רבות בברייתות הקבליות הקדומות 'יגדילו גילה ורנה שירה וזמרה לפני כסא כבודו של טוטרוסיא"י נבו"ב מרתצע"ן ואית דאמרי נדי"ב מתרצע"ן ה' אלקי ישראל' (היכלות רבתי, יג,ב) או 'לכך נאמר תתהדר תתרומם ותתנשא מלך מפואר תתברך ותתקדש טוטרוסיא"י ה' אלהי ישראלשהוא נקרא טוטרוסיא"י טוטרוסי"ה טוטרותי"ה טוטרוסי"ה טוטרוסיא"ל טוטרוסי"ג טוטרוסי"ך טוטרוסי"ף טוטרוסי"ץ טוטרוסי"ש טוטרוסי"ב טוטרוסי"ן טוטרוסי"ס טוטרוסי"ע טוטרוסי"ק טוטרוס"ת צורט"ג והדריא"ל אשרויליא"י '(שם,יד,ג,ד) ושאר כיוצא בזה.

נוסיף ונציין את דברי ישעיהו 'ואל מי תדמיון א-ל? ומה דמות תערכו לו? הפסל נסך חרש, וצורף בזהב ירקענו, ורתוקות כסף צורף – היושב על חוג הארץ, ויושביה כחגבים! הנוטה כדוק שמים, וימתחם כאהל לשבת!' ישעיהו מוחה בדבר יצירת פסלים לה', והנימוק שלו הוא שפסל לא יכול להכיל את גדולתו העצומה של ה'. אין כאן אזכור ישיר של חוסר תמונה לה' אבל ניתן להמשיך את דבריו ולהניח שהיושב על חוג הארץ אינו יכול להיראות כמו משהו שאנו יכולים לדמיין.

עכשיו נגיע ליחזקאל. כאן נמצא התיאור הישיר היחיד בתנ''ך של מראה ה'. ויש לשים לב לשני דברים: א. לאורך כל המראה שלו, מקפיד יחזקאל להזכיר שכל הדברים הם 'כמראה' אופנים, 'כעין' נחושת קלל. אבל כשהוא עובר את 'הרקיע כעין הקרח הנורא' ומתחיל לתאר את כסא הכבוד ומעלה, הוא נשטף בזרם של 'כעינים'. הכסא הוא 'כמראה אבן ספיר. דמות כסא.' ומעל 'דמות' הכסא יש 'דמות, כמראה אדם'. איך נראית הדמות? מיד. 'וארא' (גם זאת הדגשה מעניינת) 'כעין חשמל. כמראה אש בית לה סביב. ממראה מתניו ולמעלה. וממראה מתניו ולמטה – ראיתי כמראה אש, ונוגה לה סביב. כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם – כן מראה הנוגה סביב.' וכאן מגיע השיא 'הוא, מראה, דמות, כבוד, ה'. (שימו לב גם ללשון 'כבוד ה') לדעתי כל ההרחקות הללו הן הגרסה המקראית למילה האהובה כביכול.

כשאנחנו מגיעים לחז''ל אנו רואים את הרתיעה שלהם מעיסוק בנושא זה – היו שאסרו בכלל ללמוד אותו וחתמו אותו בציטוט מבן סירא 'במופלא ממך אל תדרוש, ובנעלם ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן.' וגם המתירים עשו זאת בהסתייגויות רבות מספור.

 

 

אם לה' יש גוף, ואם הוא שלם בכל אבריו, אתם יכולים להבין מה זה כולל. רציתי לקרוא לאשכול בשם שמתייחס לנקודה זו אבל ראיתי בעיני רוחי את הזעזוע העצום שיתעורר וויתרתי.



תוקן על ידי אריאל73 ב- 02/08/2015 01:55:19




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 02:36 לינק ישיר 

אריאל

 [זה תהליך טבעי שאחרי זמן רב שאדם חושב שכולם טועים והוא צריך לבדוק לבד כל דבר בסוף הוא מגלה (בדברים יסודיים) שמה שמקובל על כולם הוא מה שכתוב - יובהר אני לא מזלזל זה תהליך טבעי שאינו בשליטת האדם].


אספת יפה הרבה מקורות

1 אני מסתייג מפרשנותך על ראיית אחוריו של ה' לחילופין אני משער שה' (כביכול) לבוש מצנפת או כיו"ב שמכסה את אחוריו כך שוראית את אחורי היא לא ראיית עצמו.

2 גם "וירד ה' על הר סיני" המקביל הוא "וישכן כבוד ה' על הר סיני". 

3 כתבתי כאן פעם שפירוש הכתוב ויראו את אלקי ישראל [ומה ראו] ותחת [=שתחת] רגליו ... ולא יותר ומה שמסיים ויחזו את האלקים אדרבה לכן שינה ללשון חזיון שאינו ראיה ממש (ואונקלוס שבלשונו שניהם שווים הסתבך ולכן אמרו על זה המתרגם פסוק כצורתו וכו' ראה רבינו חננאל מגילה דף כו ותוס' קידושין דף מט).  וכן מה שכתוב בישעיהו ראיתי את ה' [ומה ראיתי, והנה]יושב על כסא רם ונישא ושוליו [=שולי בגדיו] מלאים את ההיכל.

אני מסתייג בהחלט מדבריך ופירושך על "כי לא ראיתם כל תמונה" זה הורס את כל תוכן הפרשה שהיא שלילת אל אחר (אמנם ראה אונקלוס על הפסוק או הניסה אלהים שעשאו קדש - אותו ואת הפסוק שלפניו - ולכן הסתבך בתירגום מילת ניסה).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 02:43 לינק ישיר 

אריאל הנידון איננו.

אם גוף זה דבר קיים ואינו גוף זה דבר שאינו - אז ה' הוא גוף.

אין דיון אם האל (או האלים) הוא בשר ודם וכו' כשלנו או מחומר שאנו מכירים או מדומה למה שאנו מכירים כי אז במה הוא אל ולא אדם או חפץ אחר. 

ההנחה שיש אל שלא יודעים על המושג כלום אלא שהוא הסיבה הראשונה (להגדרת הפילוסופים והאבולוציונים) או הסיבה החיצונית התמידית. (ושהוא מתקשר איך שהוא עם בני אדם) - הנחה זו מחייבת שאינו מחומר שאנו מכירים או עלולים להכיר.

הבעייה היא בנבואה כלומר שהאל מתקשר עם בני אדם ואם הם מבינים אותו מוכרח שהוא יותר קרוב למושג שבני אדם מכירים   ועדיין אי אפשר להגדיר

ולכן הנושא היא מילים בעלמא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 08:48 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 17:28 לינק ישיר 

בעל, תודה על הקישור. ומה אתה אומר? ה' הוא איש ענק עשוי מאש?
בער, 1. מוזר שהתשובה לבקשת משה לא מתוארת ובמקומה ה' נזכר להגיד כל מיני שמות.
2. הלשון כבוד ה' יכולה להופיע בכל מקום שבו יש תיאור של ראיית ה'. למשל וירא כבוד ה' אל כל העם, והנה כבוד ה' נראה בענן, והנה כסהו הענן וירא כבוד ה'.
3. טענה מעניינת, יתכן גם לפרש ראו את ה' במובן רוחני כלשהו ואת האבן שתחת רגליו.

אכן יחזקאל מתאר שה' נראה כעשוי מאש (שים לב שאין כאן טענה על החומר ממנו הוא עשוי אלא על תפיסתו שלו) כלומר הוא מדבר על אדם מחומר שונה משלנו. ויש גם להוסיף שא''א לחשוב מבחינה ביולוגית על איש מאש

עוד נקודה היא שהיות ולפי המקרא ה' אינו אוכל, שותה, ישן או מתרבה, לא ברור למה הוא צריך גוף במובן המקובל. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 18:14 לינק ישיר 

אריאל
אילו ידעתי, הייתיו
אחזור על הצהרתי, אם מישהו יוכיח לי מחז"ל גופא, שהם סברו בהגשמה כדעת הרמב"ם, מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 18:24 לינק ישיר 

ונקודה נוספת. ר' משה תקו לא טען שלה' יש גוף, אלא שאם הוא רוצה הוא יכול להופיע כבעל גוף.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 21:11 לינק ישיר 

אריאל, קראתי פעמיים מה שכתבת, לא הבנתי לאן חתרת. הפסקה האחרונה סיבכה עוד יותר.

יכול לתמצת במשפט את הפואנטה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/8/2015 22:11 לינק ישיר 

אם יורשה לי-
חושבני שאריאל לא ניסה לחתור למטרה מסוימת, אלא לנסות להוציא מתוך הכתובים את פירושם לפי גישת ההגשמה, עם כיוון למסקנה שבשום מקור אין אפשרות להעמיד את הדברים על הגשמה קיצונית (כמו זו שמייצג המשפט האחרון) אלא לכל היותר הגשמה חלקית מאוד.
אריאל, הצלחתי?

תוקן על ידי כמדומני ב- 02/08/2015 22:12:13




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 22:21 לינק ישיר 

כמדומני, אתה צודק. רציתי להביא את העולה מהפסוקים בלי מסקנה חותכת מאחר ואין לי כזאת.
הכיוון שלי כרגע הוא שגם אם יש לה' איזשהי דמות אדם, זה לא גוף במובן המוכר לנו ולא מראה אדם במובן המוכר לנו. יותר דימוי עמום כלשהו.
והמשפט האחרון בא לחדד את משמעותה של הגשמה קיצונית.

תוקן על ידי אריאל73 ב- 02/08/2015 22:22:46




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2015 23:01 לינק ישיר 

אריאל,

עדיין לא מבין.

"דימוי עמום" נשמע כמו חוסר ביכולת ההשגה שלנו את העניין, אבל שישנו גוף. אם אין - אין מה לדמות אפילו כדימוי עמום. ואם יש - היכן שהוא ישנו במקורו הוא לא "עמום".

בקיצור, מסתבכים פה עם מה שכבר שאלו באשכול. או שלא חידשת דבר כי הכל זה מטאפורה למשהו שאין לנו השגה בו, ואם אין השגה אזי שדה הפירושים לנמשל של המשל הוא פתוח לחלוטין, או שתלוי בהגדה של "גוף", אם למשל "יש"="גוף", אזי לאלהים לכו"ע יש גוף. כי הוא יש, הוא מצוי. רק לא גוף כמו שלנו, כולל שהוא לא מאותו חומר, כולל שהוא לא חומרי.. סו? מה החידוש בזה? לומר שהחידוש של התורה בעשרות פסוקיה בנידון הוא שלאלהים אין בשר ומערכת עיכול נשמע מגוחך.

כלומר, כך או כך מה חידשת? 

אזכיר כאן, שגישה רווחת בראשונים [ראה למשל כוזרי תחילת מאמר רביעי, ועוד רבים] היא שיש נברא "מתחת" הבורא שהוא מין "מייצג" של הבורא, והוא כבר כן בעל דמות, גם אם רוחנית [כזו שמי שאינו נביא אין לו שום מושג במה מדובר, אבל זה משהו שניתן לציור, נניח ציור נפשי, נניח תחושתי, אבל איזה יש נוכח שניתן לחוש כלפיו שהוא נוכח. לא נעלה ומשולל מכל כל כל איזה בדל תפיסת מה כאלהי הרמב"ם. אא"ט גם הרמב"ם אימץ את עניין השכל הפועל כדי להחילץ מהבעיה הזו. שאם אין השגה ואין ואין ואין א"כ מה למען ה' ראו הנביאים ובאיזו דרך מגיע דבר ה' אל הנביאים?] והוא "משקף" [במקסימום שניתן להקטין לצורך השגת האדם] את מה שרוצה ה' שיתגלה לאדם מהנהגתו ותאריו וחכמתו ובעיקר רצונו. אבל בבורא עצמו אכן אין שום תפיסה כלל. זה מזכיר את גישת הקבלה, שפשוט פירטה את זה יותר לספירות וכו' ואח"כ עניין הצמצום ומשמעותו וכו'. אבל רק מזכיר, יש הבדל לדעתי, ואכמ"ל.

עכ"פ נברא זה הוא המתגלה לנביאים במראה הנבואה, והנברא הזה הוא השכינה, הוא שעליו דיברו הפסוקים והנביאים, והוא הנקרא בשמות רבים ביניהם "כבוד", או בהרחבה "כבוד ה' ".

לאור הנ"ל עדיין נברא זה הוא "גוף" רוחני וכו' אבל כזה שניתן לתפוס. הם אחזו שאין מנוס מהנקודה הזו. אם הנביאים ראו "משהו" - תגדיר את אותו "משהו" איך שתרצה, תהפוך ותסובב את זה בכל כיוון, אבל אם יש משיג יש מושג. ואם בבורא אין השגה, בהכרח שזה משהו אחר, נברא מאת ה', כמשקף מקסימלי שניתן שלו, עבור השגת האדם. כמדומה כך סבר גם אונקלוס.

קיצרתי לקוצר זמני כעת, מקוה שאני מובן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/8/2015 23:46 לינק ישיר 

[אני ממליצה בחום לקרוא את ספרו של יאיר לורברבוים, "צלם א-להים: הלכה ואגדה" שסוקר ומנתח באופן מעמיק ומרתק את השימוש של חז"ל (בעיקר בספרות התנאית) בביטוי "צלם א-להים" וברעיונות העולים משימוש זה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/8/2015 00:05 לינק ישיר 

אריאל כתב
"הלשון כבוד ה' יכולה להופיע בכל מקום שבו יש תיאור של ראיית ה'. למשל וירא כבוד ה' אל כל העם, והנה כבוד ה' נראה בענן, והנה כסהו הענן וירא כבוד ה'".
נ.ב. בשתי האחרונים הפסוק ביאר מה ראו - ענן בראשון (בפרשת שמיי) גם כן נתבאר במקומו ויראה כבוד ה' אליהם (ועל זה אמר "כי היום ה' נראה אליכם") ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח... וזה , וזה בלבד, מהשראו ובזה ראו את ה' או את כבודו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/8/2015 18:51 לינק ישיר 

יש כאן שני נושאים: גוף ודמות הגוף. אין בתנ''ך שום אזכור לגופו של ה', חמרי או שאינו. אנו מניחים שה' הוא יש ושאין לו גוף במובן המוכר לנו, כלומר גוף חמרי.
השאלה היא האם הדבר שהוא ה', יהיה אשר יהיה, כולל גם איזה דמות שנראית כגוף אדם, כאן קשה לנו לדעת כי אנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים, אבל אני יכול לציין שכנראה יש רק קשר קלוש בין ה' לבין דמות האדם.
הסגנון שציינתי בפרשת י''ג מידות מאפיין את הספר המושמץ שיעור קומה, בו מתוארים אבריו של ה' בשמות שונים ומסתוריים (אישון ימין נקרא אזדייה אטיטוס, העתקה מויקי)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/8/2015 23:32 לינק ישיר 

המילה גוף אינה עברית לכן אינה מוזכרת שאר האברים מוזכרים בקשר לפעולות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/8/2015 14:12 לינק ישיר 

הגישה שציין רב לגבי כבוד נברא מקורה ברס"ג שמתאר באריכות בריה עצומה עשויה מאור היושבת על כסא, נעלה מכל המלאכים, והיא כאילו המדיום בו משתמש ה' כדי לתקשר עם העולם. היא היא השכינה.
בכוזרי מזכיר את הרעיון הזה אבל הוא טוען בעיקר שהנביאים ראו את ה' באמצעות כח המדמה שלהם, וכיון שכך נתפס ה' במוחם כאדם. כי זה הדימוי הקרוב ביותר שהכירו למה שראו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > גופו של א-לוהים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.