בית פורומים עצור כאן חושבים

עולת ראש חודש

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/10/2015 16:58 לינק ישיר 
עולת ראש חודש

הביטוי בכותרת מופיע בווריאציות שונות, לאחר אירועים טראגיים.

כאילו אלוהים זקוק לדם אדם, רצוי מזן משובח, כדי מה?

להירגע?

זה מה שאנו חושבים עליו?

איך היינו מתייחסים למלך שזקוק למנות דם וקרבנות אדם, כדי להירגע?

כדי להעביר לנו איזה מסר?

איך אנו מתייחסים למי שזו דרכו להעביר לנו מסרים, חשובים וראויים ככל שיהיו?

לא ברור לי כרגע מתי טרמינולוגיית קרבנות אדם נכנסה לשיח האמוני, אבל היא בוודאי צריכה להיות מבוססת על תרבות הרואה בזה משהו לגיטימי ואף ראוי וחיובי.

איך אנשים בזמננו משתמשים בטרמינולוגיה זו, ומה הם חושבים לעצמם כשהם עושים זאת?

אולי חזק ואמץ יוכל להפנותנו לסרטים המתאימים שיכניסו אותנו לאווירה המתאימה.

 

 




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2015 17:14 לינק ישיר 

ייתכן

הבה נבהיר במה עוסקת השאלה. עד כמה שידוע לי, במקרא, בכל מקום שבו נזכר קרבן, או קרבן ראש חודש במיוחד, אין מדובר בקרבן אדם.

וכן במדרש ובתלמוד.

אני משער שכוונתך לאמירה שמות צדיקים מכפר, וכאשר צדיקים, כמו תלמידי חכמים כמו רבי עקיבא, או ילדים קטנים, נהרגים בידי זדים, יש לייחס לכך משמעות של כפרה על עם ישראל. "מיתת צדיקים מכפרת".

מצד שני, האם אין לשאול על עצם הרעיון של "ייסורים מכפרים" לאדם עצמו? שנינו אודות ארבעה חילוקי כפרה. החל מהקל ביותר, צריך לפחות ייסורים כדי לזכות לכפרה שלמה עבור החוטא עצמו. גם כאן ניתן לשאול: מדוע.

אני תמיד שמח להיזכר בשיטה המובאת בשם ראשונים כי ארבעה חילוקי כפרה נאמרו רק למי שעושה תשובה מיראה, אבל העושה תשובה מאהבה אינו זקוק לזה.

אם אדלג על הדיון הראוי להיכתב על ההיסטוריה של הרעיון של כפרה, של כפרה בייסורים, ושל כפרה של האחד עבור חברו (רעיון שנשמע נוצרי, האין זאת), אוכל להציע את פרשנותי שלי לרעיון של "ייסורים מכפרים".

א. אדם צריך לעשות תשובה כאשר הוא חוטא, והייסורים, מכל סוג, יכולים לשמש לעורר אותנו.

ב. לעתים אדם מרגיש שלא נמחל לו כל עוד לא שילם בצער ובייסורים על עברותיו.

ג. יש כמובן פרשנות אונטולוגית לפיה אמירות כמו



וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ:

במדבר פרק לה פסוק לג

קובעות עובדה. כך ה' ברא את העולם וכך הוא מנהל אותו.

אבל אפשר לראות בכך מטאפורה או משל שנועד לעורר את העם שלא לתת לרוצח להשתחרר מן העונש שנקבע לו.

ד. פרשנות מרחיקת לכת תהיה לומר שהתורה דיברה לעם לפי רמתו התרבותית. מי שמאמין שהעולם מתנהל ברמה של קנית כפרה, כלומר מחיקת החטא המביא לתוצאות אונטולוגיות, איך עוד אפשר לדבר איתו?

ה. שאילת הביטוי כדי לתאר מוות של חפים מפשע יכולה להיות ביטוי של הפרזה או ביטוי של אמונה שאכן המוות הזה "חולל משהו" באונטולוגיה. שהיתה איזו גזירה והסבל של המת ושל האבלים מאזן את המאזנים אי שם במקום בו דברים כאלו נקבעים.

אכן אני מצטרף לתמיהה כיצד ניתן לטעון שמוות של פלוני, ולו כרבי עקיבא, אמור להשיג תוצאות כאלו, אבל יש ביטויים דומים בחז"ל, וגם הם מעוררים אצלי צורך בביאור.

אשר למה שכתבת בראש דבריך שהביטוי "עולת ראש חודש" נזכר פעמים רבות בתקשורת, הנה עשיתי חיפוש בגוגל ולא מצאתי. אבל אולי כוונתך לעיתונים חרדיים שאינם באינטרנט או לדרשות הנאמרות בעל פה? סבורני שיש להבדיל בין הדעות שמביעים הדרשנים לבין היהדות שניתנה לנו מה'. כבר הרמב"ם כתב על דרשנים שתופסים מטאפורות כפשוטן שיפה שתיקתם מדיבורם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2015 20:51 לינק ישיר 

יתכן
עולת ראש החודש זה העולה שהקב"ה מבקש מאיתנו להקריב על כפרתו שלו כביכול. על המעשים הלא נכונים שעשה ועושה. שכל יום ממעיט מאתנו ואותנו.

חולין דף ס :

 אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח! והיינו דאמר ר"ש בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו +במדבר כ"ח+ לה' - אמר הקדוש ברוך הוא: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2015 09:14 לינק ישיר 

ירוחמ

הסוגיה שציינת היא מן המביכות שאני מכיר.

מה פירוש "עלי"? וכי הקב"ה זקוק לכפרה? ועוד, מהיכן למדנו שהקב"ה מיעט את הירח? הלא זה רק סיפור יפה שחז"ל דרשו, והאם לא מסתבר לראות בו לא סיפור היסטורי שהיה, אי שם בימי הבריאה, אלא משל לכך שהגאוותן מפסיד? (והכרתי מעשה כזה כמעט באופן אישי, בין בני אדם). ובדומה למעשה, שגם הוא כמסתבר אינו היסטורי אלא מדרש שנועד להביע רעיון, אודות ה' המנסה להציע לירבעם לחזור בו וירבעם מסרב מפני שחושד שדוד המלך מאפיל עליו. ואפשר להרחיב בדבר.

וראה כיצד הרי"ף מעניק פרשנות מחודשת לדבר, שאין כאן חלילה כפרה על הקב"ה אלא אל הקב"ה.

רי"ף מסכת שבועות דף א עמוד ב

אמר הקדוש ברוך הוא הביאו כפרה לפני שמיעטתי את הירח
 והיינו דאמר ריש לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה'?
אמר הקדוש ברוך הוא:  שעיר זה יהא כפרה עלי שמיעטתי את הירח
כלומר, כיון שאמר לה הקדוש ברוך הוא ולמשול ביום ובלילה ולא נתישבה דעתה
אמר לה עוד לך וימנו בך ישראל ימים ושנים ולא נתישבה דעתה
אמר לה לך צדיקים יקראו על שמך ועוד לא נתישבה דעתה
אמר לה הקדוש ברוך הוא הנני עושה לך כבוד שמישב דעתך תחת שמיעטתיך
ומאי ניהו? שיהו ישראל בכל ר"ח מקריבין קרבן לפני לכפר עונותיהם
לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו כפרה לפני בר"ח לכפר עליכם כדי שתשלימו עלי בקרבן כפרה זה את הכבוד שאמרתי לעשות לירח בשביל שמיעטתיו
וזה הוא פירוש הביאו כפרה עלי שמיעטתי

כמובן, מי שיבחר יוכל להשתמש בלשון המוזרה הזו, "עלי" כדי לבנות תילי תילים של פרשנויות מהסוג החביב על המקובלים בעמנו, החל מבעלי ספר "הבהיר", הרמב"ן ועוד ועוד... ודעתי על הנושא הזה ידועה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2015 10:20 לינק ישיר 

המקור העתיק ביותר שמשווה צדיקים לקרבנות הוא הגמ' בחגיגה לגבי שבעת הרקיעים המתארת שבאחד מהם נמצא מזבח ועליו מקריב מיכאל שר הגדול את נשמות הצדיקים. אינני יודע מה התכוונה הגמ' שם לומר, אבל המשמעות המודרנית של הביטוי ברורה לי. היא מופיעה בשיחה הידועה של ר' אלחנן (שהיתה או לא היתה) במהלך הנסיעה לפורט התשיעי "נבחרנו להיות כפרה על כלל ישראל, ולכן אנחנו צריכים להזהר שלא נהרהר מחשבת פסול ונהיה פיגול (מהזכרון)" ר' אלחנן דרש את הגמ' האומרת שמיתת צדיקים מכפרת על הדור כאלו היא עובדת באותו מנגנון של קרבן. אין כוונתו שהקב"ה מתאווה לדם אדם (ולא נראה לי שיש אדם שפוי חוץ מיתכן שחושב שלזה הוא התכוון) אלא שכאשר 'הדור' חוטא ניתן להענישו במוות המוני או במוות כואב במיוחד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2015 11:03 לינק ישיר 

הרב מימוני
איני מן המקובלים. אבל אני חושב כי ריש לקיש באמת התכון להגיד- עלי-. הסיפור על הלבנה הוא סיפור אליגורי, - ריש לקיש חי כמאה שנה לאחר הזועות ל חורבן הבית וכ40 שנה מהזוועות של חורבן ביתר.
הוא ראה והרגיש את מיעוטו של הלבנה=עם ישראל. הוא הבין וציפה כי ה' יתנחם על מה שמיעט ואת מי שמיעט ואיך שמיעט. והוא ציפה וקיוה שאכן ה' מבקש שיכפרו עליו -על מעשיו.
כך הרגיש לעניות דעתי ריש לקיש 100 שנה לאחר השואה. וכך אני מרגיש  להבדיל 75 שנה לאחר השואה שלנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2015 12:25 לינק ישיר 

הפרטים הקטנים לשון הגמרא "הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח" בדפוסים תיקנו הביאו כפרה על שמיעטתי החסירו אות קטנה שנותנת נוחות יותר לפרש כרי"ף פירוש הרי"ף אינו שלו אלא כמו כמעט כל פירושיו העתקה מפירוש רבינו חננאל הובא בקיצור בתוס' בשבועות בשם הערוך (בשם ר"ח). - -



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2015 14:01 לינק ישיר 

[מיימוני,

אני מברכת את חכמי התלמוד (ועורכיו) על מוכנותם להיות "מובכים" לפעמים, ולאתגר את עצמם מבחינות רבות, כולל מן הבחינה התיאולוגית. במקרים רבים (כמו זה שהצגת אתה לעיל), הפרשנים המאוחרים יותר כבר לא מבינים (או דווקא - מבינים ומוטרדים מאוד), ולכן "מחליקים" ו"מכסים" על הבורות והמכשולים. התלמוד עצמו (ולמעשה כל ספרות חז"ל, ואולי במיוחד המדרשים), לעומת זאת, "חוגג" אותם...

במיוחד בשבילך - 
"מודה ועוזב: המחשבה שאלוהים יכול לחטוא קשה, אך קשה ממנה המחשבה שהוא אינו שולט בגורלו ובגורל העולם"
(הדף השבועי, שבועות ט ע"א).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2015 14:15 לינק ישיר 

רק זה מביך ומטריד? האם העובדה שריח הקרבנות מתואר כריח ניחוח לפניו לא מטריד באותה מידה? ואם תאמרו שהאל השתנה מאז הרי זו כפירה לומר שחל שינוי כלשהו בקב"ה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2015 15:08 לינק ישיר 

יש אשכול -אלוקים שונא חנפנים בטרוף.אכן הוא שונא אותם -העובדה שהוא התיחס בכבוד לאברהם אבינו.  ולמשה רבנו שצעק למה הרעות לעם הזה- ולירמיהו  שכתב עליו דברים יותר חמורים מריש לקיש. ועוד רבים רבים.
אם אלוקים הוא גם אב- אבינו מלכנו- - טאטע זיסער-עם אבא אפשר לדבר גם דברים קשים- בכבוד כמובן. אבל קשים  כדורבנות.
הגמרא שמספרת כי משה רבנו התגבר פיסית - בידים- על הקב"ה. מסוגלת גם לספר לנו כי ה' מבקש מאתנו שנביא קרבן עליו.
נכון הרב מיימוני שזה לא פוליטיקל קורקט היום. וזה לא מתאים. דוס פאסט ניישט. אבל בכל זאת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2015 18:13 לינק ישיר 

אריאל,
עם עונשי מוות משונים ואכזריים בגין "חטאים" אתה כן מזדהה?

ר' ירוחם,
כרגיל אתה מחכים.

הרב מיימוני,
אכן. המבוכה רבה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2015 18:23 לינק ישיר 

ר' אלחנן ודאי הזדהה עם זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > עולת ראש חודש
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר