בית פורומים בחדרי חרדים

יומא דהילולא קדישא הרה"ק בעל ה"בת עין", רבי אברהם דב מאובריטש

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/11/2015 11:57 לינק ישיר 
יומא דהילולא קדישא הרה"ק בעל ה"בת עין", רבי אברהם דב מאובריטש

רבי אברהם דב מאבריטש זצ"ל

רבי אברהם דב מאבריטש זצ"ל זכה לתואר מנהיג ומשגיח החסידים בעיר הקודש צפת. למרות הצרות והמאורעות הקשים שעברו על יהודי צפת בתקופתו, דבק רבי אברהם דב בעיר צפת וסרב לעזוב אותה עד ליום פטירתו

מוטי מרינגר י"ב בכסלו תש"ע - 29/11/2009 01:03


רבי אברהם  דב אויערבך מאבריטש זצ"ל נולד בשנת התק"כ לערך לאביו רבי דוד אוייערבך זצ"ל שכיהן כמגיד ומוכיח בקהילת קודש בעיר חלמניק. רבי אברהם דב נמנה על תלמידיהם של האדמו"רים לבית צ'רנוביל – רבי מנחם נחום זצ"ל ובנו רבי מרדכי זצ"ל ובנוסף הסתופף רבי אברהם דב גם בצילו של סנגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל.

לפני עלייתו לארץ ישראל כיהן רבי אברהם דב כרב  ואב בית דין בקהילות זיטומיר ואבריטש שבאוקראינה והוא עלה לארץ ישראל בשנת ה'תקצ"א כחלק מהעלייה החסידית הגדולה. מסופר שרבי אברהם דב יצא לארץ ישראל על ספינה שהפליגה מנמל אודסה שבאוקראינה, ובדרך נס הגיעה הספינה לחופי ארץ ישראל בזמן קצר ביותר ועגנה בנמל יפו. קפיצת הדרך זו, אמרו חסידים - זכה לה רבי אברהם דב על שחיבב את ארץ ישראל ביותר.

לאחר הגיעו  לארץ ישראל בחר רבי אברהם דב להתיישב בעיר הקודש צפת שם התקיימה  קהילת חסידים גדולה שקיבלה את רבי  אברהם דב בסבר פנים יפות ומינתה אותו לרב ומנהיג על העדה.

בעת שבתו בצפת נכנס פעם יהודי אל חדרו של רבי  אברהם דב, ולאחר זמן מה משיצא אותו יהודי, הסתגר רבי אברהם דב בחדרו במשך שלשה שבועות בהן אין יוצא ואין בא לחדרו. דאגו החסידים מהתנהגותו של רבם, וביותר גברה תמיהתם כאשר לאחר שלשה שבועות יצא רבי אברהם דב בפתאומיות מחדרו והורה להכין סעודה דשנה כדרך שנעשה בעת סעודת מצווה כסיום מסכתא וכדומה. תמהו החסידים על מעשיו של רבם ובמהלך הסעודה פרשו את תמיהתם בפני רבי אברהם דב שהשיב להם על תמיהתם. לפני שנים רבות - סיפר רבי אברהם דב – עוד כשהתגוררתי בעירי אבריטש, הגיע אל העיר משולח מארץ ישראל – שד"ר שבא לאסוף כספים בעבור עניי ארץ ישראל. אני שחיבבתי את ארץ ישראל ביותר דיברתי ארוכות עם אותו משולח שתיאר בפני בפרוטרוט את מעלתה של ארץ האבות ואת קדושתה הרבה. המשולח תיאר בפני בצבעים עזים מה היא תפילה לפני הכותל המערבי בירושלים עיר הקודש – מקום ממנו לא זזה השכינה ומה היא השתטחות על קברי אבות בחברון. מה היא תפילה בבית לחם על קברה של רחל אמנו המבכה על בניה שגלו מאדמתם ומה הוא מעלת לימוד התורה בארץ ישראל. לאחר שסיים את סיפוריו פנה המשולח ללכת ואני לא הנחתי בעדו לעזוב והתחננתי שיספר לי עוד על נפלאותיה של ארץ ישראל. המשולח טען כי סיפר כל שבידו, אך משהוספתי להתחנן הפטיר המשולח ואמר, מה עוד אספר על ארץ ישראל – ארץ אשר אפילו אבניה אינן אבנים כי אם אבנים יקרות ומרגליות.

לימים –  המשיך רבי אברהם דב בסיפורו – זכיתי ועליתי לארץ ישראל. בארץ ישראל התפללתי בכותל המערבי והשתטחתי על קברי האבות בחברון ובבית לחם והכל אכן היה כפי שתיאר לי אותו משולח, רק דבר אחד לא היה כדברי המשולח – האבנים היו בסך הכל אבנים - לא ראיתי אבנים יקרות ומרגליות כי אם אבנים ככל האבנים שבעולם. הצטערתי מאוד על דברי המשולח שנראו לי כגוזמה ושקר ולפני שלושה שבועות כשהגיע המשולח לצפת טענתי בפניו כי שיקר לי בדבר האבנים והם אינם כה יקרות כפי שאמר. המשולח התנצל ואמר כי דבריו היו גוזמה לשבחה של ארץ ישראל ובודאי שאין אבני אודם ושוהם פזורים ברחובותיה.

לאחר שהלך המשולח ישבתי והרהרתי שמא בי נמצא הפגם ואני בפחיתות מעלתי לא זכיתי לראות את אבני ארץ ישראל כפי שהן באמת. בצערי הסתגרתי בחדרי שלושה שבועות והתחננתי לפני הקדוש ברוך הוא שיאיר עיני לראות את מעלתה של ארץ ישראל. לאחר שלושה שבועות שהייתי סגור בחדרי הבטתי מהחלון החוצה לרחובה של עיר והנה רואה אני את הרחוב מלא באבני ארץ ישראל – אבנים קדושות וזוהרות העשויות מאודם תרשיש ויהלום ושאר מיני אבנים טובות ומרגליות, משזכיתי להכיר ברום מעלתה של ארץ ישראל יצאתי מחדרי וציוותי לערוך סעודה של מצווה.

 

בשנת ה'תקצ"ד התרחש בגליל מרד הפלחים הערביים. המרד היה בעיקרו מכוון נגד השלטונות המוסלמיים שרדו בפלחים העניים, אך כמו שקרה תמיד בהיסטוריה בעת מלחמות ומהומות, קרה גם הפעם, והיהודים סבלו קשות מהפורעים הערביים. העיר צפת נשדדה ונבזזה ויהודים רבים נרצחו תחת ידם של הפלחים האכזריים. רבי אברהם דב לא יכול היה לעמוד דומם לנגד אחיו הסובלים ויצא להגן בגופו על היהודים ועל רכושם. מכות וביזיונות היו מנת חלקו של רבי אברהם דב, אך הוא לא חס על בריאותו וכבודו והמשיך להציל ככל שהתאפשר עד לשוך המהומות.
 

ביום כ"ד  בטבת שנת ה'תקצ"ז הכה המוות בעיר צפת. הביט הקדוש ברוך הוא לארץ, ורעדה אדמת הגליל מאימתו. מאותה רעידת אדמה נוראית נחרבה העיר צפת ברובה ויהודים רבים נהרגו בה. בשעה שהחלה רעידת האדמה, עמד רבי אברהם דב בבית מדרשו שקוע בתפילת המנחה. כאשר החלה האדמה לרעוד, כינס סביבו רבי אברהם דב את כל באי בית הכנסת וציווה עליהם לשכב על הארץ ולאחוז בו. רעידת האדמה נמשכה והתחזקה ומתפללי בית הכנסת היו בטוחים שהנה הבניין קורס עליהם והם מתים במיתה משונה, אך הפלא ופלא, כל הבניין אשר סביבם קרס, קירות בית הכנסת נפלו ואינם ורק השטח הקטן בו שכבו נותר על תילו ואף התקרה המקרה את אותו חלק נותרה על מקומה תלויה באוויר ללא קיר ומשענה בדרך נס. לזכר מאורע ניסי זה נקבע בבית הכנסת שלט הקיים עד היום ובו כתוב 'מה נורא המקום בית המדרש של רבי אברהם דב האדמו"ר מאווריטש זצ"ל שחזה את הרעש הגדול על צפת תובב"א בתקצ"ז ובזכותו הגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים'.

לאחר רעידת  האדמה, משהחלו מתבררים מימדי הנזק, נטלו יהודים רבים את מקל הנדודים ועקרו מצפת. חבורה גדולה של יהודים עקרה יחד עם רבי ישראל משקלוב ועברה לירושלים שם הצטרפו הניצולים לקהילת הפרושים שכבר פרחה בעיר הקודש. היו שדברו באותה העת נגד חידוש הישוב היהודי בצפת שנחשבה כמקום סכנה, אך רבי אברהם דב יצא חוצץ כנגד נטישת העיר ופעל רבות על מנת לשקם את הקהילה היהודית במקום, הן בסיוע גשמי בצורת גיוס כספים לשיקום ובניה, והן בסיוע רוחני שהגיע בצורת נטפי נחמה בהם עטף רבי אברהם דב את ניצולי רעידת האדמה הדווים והסחופים.

כשנה לאחר רעידת האדמה תקפו הפלחים הדרוזים  בשנית את העיר צפת ושוב היו היהודים קורבנם העיקרי. גם בפעם הזו נרתם רבי אברהם דב למלאכה והשתדל להציל ולמנוע נזקים לקהילה היהודית המדולדלת ממילא בעיר. זמן מה אף אסרו הפורעים את רבי אברהם דב יחד עם יהודים נוספים, אך רבי אברהם דב הפעיל מבור כלאו שתדלנות שהוציאה אותו מכלאו יחד עם שאר היהודים הכלואים.

לקראת סוף  ימיו של רבי אברהם דב תקפה מגיפה את העיר צפת ורבים חללים הפילה. המגיפה החלה כתוצאה מתנאים הומניטריים גרועים שהיו בצפת לאחר רעידת האדמה והפרעות שעברו עליה, ולתושבי העיר לא היה את הכלים הראויים על מנת להתמודד עם המגיפה. במהלך המגיפה חלה רבי אברהם דב את חוליו אשר הסתלק בו ולאחר זמן קצר נפטר מן העולם ביום י"ב בכסלו שנת ה'תר"א. בפטירתו היה רבי אברהם דב כפרת כל יושבי העיר ומשנפטר נעצרה המגיפה ותושבי צפת ניצלו.

רבי אברהם  דב חיבר ספר הנקרא בשם 'בת עין' בו מכונסים דברי תורתו אותם חידש בדרך הפרד"ס. בייחוד בולטים בדברי תורתו של רבי אברהם דב אמרותיו המעידות על החביבות הרבה שרחש לארץ הקודש – ארץ ישראל, אשר אבניה נראו בעיניו כיהלומים ומרגליות יקרים מפז.

[מתוך האתר טוג, ז"ל]




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/11/2015 11:59 לינק ישיר 





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/11/2019 11:38 לינק ישיר 
בקרוב היארצייט של מחבר הספר " בת עין "

יש עניין לעשות סעודה לפחות לעשרה אנשים לכבוד הצדיק ביום היארצייט לקרוא דבר תורה מהספר שלו ולהדליק נר לכבוד נשמתו חדוב לי לספר שעשיתי סעודה לפני שנתיים וראיתי ישועה גדולה חודש טוב בשורות טובות ושבת שלום .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/11/2019 13:57 לינק ישיר 

הרב בידרמן חסיד שלו ...


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/12/2019 10:03 לינק ישיר 

פסתםנחמד כתב:
הרב בידרמן חסיד שלו ...


נשלח מהאנדרואיד שלי

הרב מדבר על עניין הסעודה לצדיק ואם אינני טועה הוא בעצמו עושה שם סעודה גדולה ...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/12/2019 21:52 לינק ישיר 

הבית כנסת שלו הוא בעיר העתיקה בצפת



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2019 23:47 לינק ישיר 

דבר תורה נאה (וסנגוריא גדולה על כלל ישראל, רצוי מאד להפוך אותה לתפילה אישית בינך לבין השם יתברך וללמד סנגוריא על עם הקודש) מתוך הספר הקדוש "בת עין"

ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר וגו' (לח כד - כו). הנה איתא בכתבי האר"י ז"ל (חמה"י לחנוכה, ע' זח"ג רנט. ומ"ש ע"ז בס' מאיר עיני חכמים שי"ג פ"ב) שעיקר סוף גמר החתימה היא בחנוכה. אם כן נוכל לומר שזה מרומז בפסוקים אלו עד"ז, ויהי כמשלש חדשים, היינו מראש השנה עד חנוכה, שאז עיקר גמר חתימה:

על כן בא המקטרג על בני האדם לפני בורא עולמים ברוך הוא, שהוא מרומז בתיבת יהודה (ע' זח"א פט ע"ב). לומר זנתה תמר כלתך, היינו כנסת ישראל שדמתה לתמר (שמ"ר לו א), שהיא מכונה בשם כלה (פס"ר פ' לז), זנתה וסרה ממך, והלכה אחר זנונה, ולא די לה בזה שהלכה אחר תאות לבה הרע, אלא שגם היא הרה לזנונים, הרה היא בחינת דביקות, היינו שמעצמה היא דבוקה תמיד בתאותה בלי שום גורם לזה:

ויאמר יהודה, הוא הבורא ב"ה, הוציאוה ותשרף עבור זה, שבלא שום גרמא ומניעה היא הרה לזנונים רק מעצמה היא הרה ודבוקה לתאות לבה הרע. היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר, בהתנצלות של אמת, ששקר ענה השטן בזה שמקטרג על בני האדם שהמה דבוקים בגודל תשוקה לתאוות רעות, כי האמת הוא כך שרק לאיש אשר אלה לו אנכי הרה, פירוש, שאנחנו עמו דבוקים רק בבורא עולמים ב"ה שהוא מקור החסד, וגמטריא אל"ה ל"ו, ומה שאנחנו עושים לפעמים נגד רצון הבורא ב"ה הוא רק מחמת רוב טרדת הזמן וטרדת הפרנסה ושאר מאורעות של בני האדם, אבל באמת בפנימיות הלב דבוקים אנחנו בגודל חיבה ותשוקה רק לבורא עולמים ב"ה:

ותאמר עוד לבורא עולמים ב"ה ראייה אמיתית לזה, הכר נא למי החתמת, מרמז על השמן של נרות חנוכה, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול (שבת כא ע"ב), והפתילים מרמז על הפתילות של נר חנוכה, והמטה מרמז על הכלי של נר חנוכה, כידוע כי תיבת המט"ה עם הכולל גימטריא כל"י. פירוש, מהמצות נר חנוכה שאנו מקיימים כמצות רצונך הקדוש, היא ראייה מפורשת שאנחנו הולכים רק אחר רצונך, וחשוקים ודבוקים רק בך ולא ח"ו וכו', רק מה שאנחנו עושים לפעמים נגד רצונך הוא רק מחמת הנ"ל:

ויאמר יהודה, הוא הבורא ב"ה, צדקה ממני. כביכול אני חייב בזה (ע' רש"י ז"ל), היינו הבורא ב"ה מודה להם שהמה צודקים, כי אני רואה שהאמת הוא שהמה דבקים רק בי, ומה שהמה עושים לפרקים נגד רצוני ח"ו, הוא רק מחמת כי על כן לא נתתיה לשלה בני, ר"ל תיבת של"ה מרמז על משיח צדקנו, כמאמר הכתוב (בראשית מט י) עד כי יבוא שילה, היינו מחמת שזה זמן רב שלא נתתי ומסרתי אותם לרועה נאמן הוא משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו אמן כן יהי רצון:




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/12/2019 09:12 לינק ישיר 

ואוו חזק..... תכניס את זה למצע ;)



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/12/2019 13:59 לינק ישיר 

חזק וברוך ! יפה ומרגש , אמרנו את זה בזמן הסעודה לכבוד הצדיק היום .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/11/2020 19:17 לינק ישיר 

השנה זה יוצא בשבת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/11/2020 22:34 לינק ישיר 

תודה למקפיצים, זכותו תגן עליכם ועלינו ועל כל כלל ישראל. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2020 14:37 לינק ישיר 

פעם היה רבי אברהם דוב אצל רבי אהרן מז'יטומיר, שהיה אז חולה. אמר רבי אהרן לרבי אברהם דוב, כי הרופאים אמרו לו שרפואתו היא שישתה ממימי ארץ ישראל. וסיים, מכיון שהנכם משתוקקים לעלות לארץ ישראל, על כן בקשתו שיקח כוס עם מעט מים ויכניסם בפיו ואחר כך ישפכם חזרה לכוס, והוא ישתה ממים אלו שהיו בפיו של מי שרוצה ליסע לארץ ישראל, וכן עשה ונתרפא. ואמר ה"בת עין" שמחשבתו לעלות לארץ ישראל עוד לא גילה לאף אחד, אפילו מלבא לפומא לא גליא, והוא (– רבי אהרן) כבר יודע.
סיפור זה קישר הרמ"ח מסלונים לתורה בספר בת עין. שם מבאר הצדיק כי מלאכי ארץ ישראל באו ללוות את יעקב אבינו אף שלא הגיע אליה, וכך שלח יעקב את מלאכי חו"ל לאחיו עשיו (כפרוש רש"י "וישלח יעקב מלאכים": מלאכים ממש). ובלשונו: "כיון שהחזיק בדרך ללכת לארץ ישראל, הוה כמו שכבר הגיע לארץ ישראל".

תירוץ זה מיוסד על פתגם הבעש"ט "במקום רצונו של אדם שם הוא נמצא", או, בנוסח אחר, "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא". מהו ההבדל בין שני הנוסחים?

המחשבה היא כח פנימי לאדם, פעולה המורגשת במוחו. לעומתו הרצון הוא כח מקיף, וביכולתו לרחף מעל לתודעתו של האדם בלי שירגיש בו. רק כשיתעורר הרצון בתוקף, תורגש מעלתו על כח המחשבה: אז לא יוכל הרוצה לשבת ולהרהר. כח הרצון יוביל אותו לפעולות מעשיות, המסוגלות לממש את רצונו בפועל. לכן כתב ה"בת עין": "כיוון שהחזיק בדרך" ממש. כפי שהרגיש רבי אהרן מז'יטומיר, השתוקק ה"בת עין" לארץ ישראל ברצון עז, כזה שבהכרח יוביל למעשה. לכן כבר ברצונו המקיף, שלא נתגלה אף לו עצמו, האירה קדושתה של הארץ.

***
(הרב יצחק גינזבורג)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/11/2020 19:57 לינק ישיר 


מתוך הספר 'איש על החומה' - על רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים (1848-1932)

הגרי"ח זוננפלד היה זהיר מאוד במידת האמת והקפיד שלא לשנות מדיבורו אפילו לצורך גדול, אולם כאשר באו לשואלו אם מותר להצהיר בבית המשפט על מישהו שנולד בירושלים ועל ידי זה יקבל רשיון חוקי לעלות לארץ ישראל, ענה שבודאי מותר ואין כאן חשש שקר, כיון שדרשו חז"ל במסכת כתובות דף עה ע"א את הפסוק "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון" (תהלים פ"ז, ה) אמר רב מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי: אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה, ופירש רש"י: '...אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה יקרא מבניה ויביאוהו אצלה'. הרי אף על פי שלא נולד בציון חשיב שהוא נולד בציון, ולכן רשאי לישבע שנולד בירושלים, כיון שהוא מצפה לראות בנחמת ציון וירושלים.





נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > יומא דהילולא קדישא הרה"ק בעל ה"בת עין", רבי אברהם דב מאובריטש
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר