בית פורומים בחדרי חרדים

האם הייתם עומדים בנסיון???

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/6/2016 12:48 לינק ישיר 
האם הייתם עומדים בנסיון???

בהמשך לסיפורה של וינשטיין, מעניין אותי לשאול
נניח שבן או בת שלכם סר מהדרך והפך לחילוני
האם הייתם עומדים בנסיון ומנתקים איתו כל קשר,
או שהייתם נכנעים ליצרכם, והייתם שומרים איתו על קשר?



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2016 12:50 לינק ישיר 

היינו עומדים בנסיון ושומרים איתו על קשר, למרות שהיצר הרע ידרוש לנתקו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2016 12:52 לינק ישיר 

את פסיכית או מה?
לכי תתקני את המסך.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2016 12:56 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2016 13:05 לינק ישיר 

בן שלכם הפך לחרדי.
לא רוצה ללמוד מקצוע ופונה אליכם שתפרנסו את משפחתו כי אחרת ימותו ברעב וזו מצווה לתמוך בהם.
הייתם שומרים איתו על קשר?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2016 13:07 לינק ישיר 

על זה מתפללים כל בוקר ואל תביאנו לידי ניסיון .... הבעיה הגדולה זה כשבן ראשון מתקלקל ואחריו יש עוד כמה והמציאות הוכיחה שאחד כזה בבית מושך אחריו מהר מאוד את כל המשפחה לכן חייבים להרחיק אבל צריך לעשות את זה בדרך כבוד עם עזרה ותמיכה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2016 13:13 לינק ישיר 

דילמה לא פשוטה להורים להכניס הביתה בן/בת שירדו מהדת,
בעוד שישנם בבית ילדים בגיל שבהם הם עדיין מתעצבים וכל דבר כזה נוגע בהם במקומות מאוד רגישים שלא ניתן לדעת איפה הם ישפיעו בעתיד



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2016 13:13 לינק ישיר 

החשש נכון שיגררו עוד. צריך לפעול בדרך של הסברה לילדים הקטנים שנשארו בבית. לא להרחיק בשום פנים ואופן. אלו שמרחיקים מראים לשאר הילדים שהדת שלנו היא דיקטטורה ממאסת ומי שרק יכול עדיף שיברח ממנה כמו מצפון קוריאה.

עדיף שאותו ילד יגור מחוץ לבית ויגיע לבקר ויכבד כשהוא בבית את מנהגי המקום . לא לנתק קשר לגמרי .גועל נפש.


נשלח מהאנדרואיד שלי

תוקן על ידי ברכת_החמה ב- 26/06/2016 13:15:11




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2016 13:17 לינק ישיר 

הקטע הוא שלפעמים אלה שיצאו החוצה הם נהפכים למאודדדד נחמדים לילדים הקטנים שבבית.. זה נותן להם תחושה של שיכות אכשהו, כי למבוגרים לא ממש מתחברים אז משקיעים כמה שיותר בקשר עם הקטנים שהם לא ממש ביקורתיים כלפיהם וקל לקנות אותם עם קשקושים ומתנות.  
מצד אחד זה יפה ומבורך, מצד שני זה לא פשוט.. מדובר בילדים קטנים שנפשם ופנימיותם כעת מתעצבת.. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2016 13:24 לינק ישיר 

על זה כן ההורים צריכים להבהיר לאותו חוזר בשאלה מה הגבולות שלו ואפשר להחמיץ לו קצת פנים אם מתעקש לשכנע את הקטנים .עדיין ההורים צריכים שיהיה איתו ערוץ תקשורת שיידע שבכל צרה יכול לפנות אליהם.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2016 13:24 לינק ישיר 

מעניין כיצד כל הממליצים לזרוק את הבן אומרים את הפסוק כרחם אב על בנים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2016 13:26 לינק ישיר 

דוגמה למקרה שקרה אצלנו בבנין (למשפחה חרדית אשכנזית).
משפחה שהבן עזב לתיכון חילוני ואח"כ עשה צבא ולמד רפואה.
בהתחלה הבן היה בבית. אח"כ העבירו את הבן לבית של הסבתא לגור. שם לא יכל להשפיע על אף אחד ומאידך ההורים יכלו להשפיע עליו אהבה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2016 13:28 לינק ישיר 

פוסט שקראתי בדיוק על הנושא הזה: ביום שישי, באמצע שיעור, קיבלתי את הידיעה על הבחור הצעיר, החרדי לשעבר שנטל את חייו. הידיעה עשתה לה כנפיים ואיתה נוספו שמועות שאיני יודעת מה מקורן ועד כמה הן אמינות, אבל הן סיפרו על צעיר מלא בחיבוטי נפש שעזב את הקהילה החרדית, יצא בשאלה ובליל חמישי כשהגיע לאירוסין של אחיו הצעיר, אירוע אליו על פי השמועה לא הוזמן, הוא גורש בבושת פנים ובני משפחתו לא אפשרו לו להכנס. הוא לא עמד בפגיעה וסיפור חייו הסתיים מיד לאחר שפרסם סטטוס בפייסבוק - ״יהי זכרי ברוך״. השיעור מבחינתי נגמר, קיבלתי סטירה ללב, קראתי שוב את הידיעה, עברתי שוב ושוב על התמונות שזרמו בין כולם, של ילד אחד שבחר להיות שונה, שהיה אחר והלך (יהיו הנסיבות אשר יהיו). אבל הסטירה הגדולה הגיעה לאחר מכן, בתגובות לסיפור, התגובות שיצאו להגנת המשפחה, החברה ונגד הנפטר, אלה שנזכרו בבחור שהיה ״לא סגור על עצמו״ אלה אמרו שמה פתאום? הבעיה היא לא בנו כחברה שלא מקבלת את השונה, אלא בשונה עצמו וכדאי שאחרים ילמדו ויראו מה קורה כשעוזבים את הדרך הנכונה (!). אני לא באה לשפוט את משפחתו, אני יודעת שהיא סובלת עכשיו ומצויה באבל איום ואני לא מתיימרת לדעת את הפרטים שבנו את קורות חייו של אותו בחור צעיר שכבר לא איתנו. אבל אני שומעת את המסר הצורח מהסיפור, מהשמועות, מהתגובות, אני כן מרשה לעצמי לכוון את אצבע האשמה שלי לכל ההורים שלא מסוגלים לקבל את הילד השונה מהם, לאלה שבטוחים ויודעים שהדרך שלהם היא הנכונה והצודקת וכל דרך אחרת היא בזויה, אסורה ואם בחרת בה, אז קום ולך ואל תדבר איתנו כל עוד אתה שם. ולא צריך ללכת רחוק עד ליוצאים בשאלה, גם אלה שנשארים איתנו, תחת הכותרת החרדית, הם עדיין שולחים, או לפחות היו רוצים לשלוח לבית יעקב ״ודומיו״ אבל לא בדיוק בדרך בה הולכים הוריהם, המראה החיצוני שלהם כבר לא זהה לבית אבא, תחומי העניין שלהם רחוקים מהוריהם, הם אמנם לא נדרשו לנתק את הקשר, אבל לפני אירועים משפחתיים מציבים להם תנאי: או שתכבדו אותנו ותבואו בהתאם, או שאל תבואו בכלל, אל תעשו לנו בושות, כלומר אם אתם מוכנים להיות כפופים לכללים שקבענו, אזי הכל טוב, אם לא, שוברים את הכלים . ואני מדברת על מקרים שהייתי עדה להם, לא כאלה שקיבלתי מפי השמועה כמו המקרה נשוא הפוסט הזה. אז אני אומרת - נכון, אולי המקרה הזה לא באמת היה כך, אולי המשפחה כן קיבלה אותו, אולי יש מישהו שלקח את הסיפור שלו ועשה בו שימוש, אז לא משנה אם קראו לילד כהן, לוי, ברגר או וויס, המצב הזה קיים וקורה כל הזמן אצלינו בחברה וכל אחד שקורא את המילים האלה היה עד לסיפור כזה או דומה לו. ומה מבקשים הורים להשיג כשהם מרחיקים/מחרימים ילד שלהם, בשר מבשרם, רק כי הוא בחר בדרך שהיא לא שלהם? מי שמינו לכפות את דרכינו על האחר? איך אנחנו יכולים להרשות לעצמינו להרוג את השונה במו ידינו? אני עצמי הכרתי לא אחת ולא שתיים שהוריהן אסרו על אחיהן כל קשר איתן כי הן ״מודרניות״ (לא חילוניות, רק מודרניות!) ועלולות לקלקל את שאר הפירות הטובים בבית, הן לא השתתפו בחתונות אחיהן ושנים רבות חלפו עד שאחד ההורים הצליח להתגבר על כאב הבגידה ולדבר איתן, אם בכלל (הן לא יצאה בשאלה, הן לא עלינו התחתנו עם בחור שלא הוריהם בחרו להן, לבשו בגדים שהוריהן לעולם לא היו קונים להן, הלכו ללמוד מקצוע במוסד שהוריהן לא היו מעלים את שמו על דל שפתם). אף פעם לא הצלחתי להבין את ההסבר לפיו ההרחקה נועדה למנוע את השפעת הפרי הרקוב על שאר הפרות הטובים שבבית, ראיתי בתים בהם ההורים קיבלו את הילד השונה (לא חילוני, או עדיין לא חילוני), חיבקו אותו, תמכו בו וכל שאר הילדים (פעמים השאר הכוונה לעוד עשרה) ממשיכים ללכת בדרך הוריהם וחזקים בה ומאידך ראיתי בתים בהם הורחק מקור ה״עובש״, הוחרם ונדרש לשנות את דרכו כתנאי סף לישיבה משותפת על שולחן השבת ואחרי מספר שנים, עוד ילד הלך בדרך אחרת ובלי קשר לגדול ש״סרח״. לא ראיתי שההרחקה פתרה משהו, היא הרחיקה עוד יותר את הראשון ופינתה את הדרך למי שחפץ לשנות. אני מסתכלת על עצמי בכל פעם שאני עדה לעוד מקרה של דחיית השונה וכל כך מודה על ההורים המדהימים שלי, בשבילם אני הבת שלהם, בשבילם אני מי שאני ולא מי שהם רצו שאהיה וגם אם אני רחוקה מאד ממי שהם רצו . בשבילם אני רק רבקה, רבקה שלהם. כשאני מגיעה לאירוע משפחתי וניגשת למחיצה לחפש את אבא שלי, כדי לאחל לו מזל טוב, הוא תמיד אוסף אותי אליו ומחבק אותי בחום, אותי הוא מחבק, ולא משנה לו מה אורך הפאה שלי ולא משנה לו הבגד שלי, כך הוא מחבק אותי כשלראשו שטריימל ולצד לחייו פאות וזקן ארוך וגרביו לבנות עד לברכיים, הוא מחבק אותי ולא משנה לו מי צופה משני צידי המחיצה, הוא מחבק אותי כי אני אני, ואני הבת שלו, כשהוא נוסע בדרכים ובעלי עולה לשידור ברדיו, הוא משתיק את הנוסעים הזרים מאחוריו ״שקט שקט תנו לשמוע, זה החתן שלי״ בגאווה! ואמא שלי לא מחביאה אותי באירועים המשפחתיים, להיפך, היא לוקחת אותי לסיבוב ה״מזל טובים״ ומספרת לכולם, זו הבת שלי, והיא עורכת דין והעיניים שלה נוצצות מגאווה והיא אומרת לי, תמיד ידעתי שתגיעי רחוק! היא אוהבת אותי וגאה בי ולא משנה אם דרכי לא כדרכה! וממני היא מקבלת בחזרה כבוד, בגלל שהם מכבדים את דרכי, או נכון יותר בזכות אותו מקום שהם נותנים לי, אני כל כך חזקה מבפנים, אני מרגישה קרובה יותר לדרכם מאשר בעבר כשכביכול הלכתי בה. אבל לא כולם כך, וההרחקה הזו היא הרס, היא שבר, היא מוות! האם זה מה שבורא עולם מצווה אותנו? לגזור גזר דין מוות על השונה מאיתנו? יצאתי מהאוניברסיטה ונכנסתי לרכב בכעס, ממש כעסתי, גופי רעד כשברדיו התנגן שיר של goo goo dols - And I don't want the world to see me 'Cause I don't think that they'd understand When everything's made to be broken I just want you to know who I am And you can't fight the tears that ain't coming Or the moment of truth in your lies Yeah you bleed just to know you're alive הרגשתי שהשיר הזה הושמע בדיוק בזמן בדיוק במקום, שמעתי את כל אותם ״שונים״ צועקים אלינו מתוך השיר, מסבירים שהם לא רוצים שהעולם יראה אותם כי הוא לא יבין, הם רק רוצים שהוא יבין מי הם,, גם אם הם לא הולכים באותה הדרך שנבחרה להם, הם מחפשים את האמת בתוך השקרים, הם מדממים רק כדי לדעת שהם חיים והנה יש כאלה שכדי שידעו שיש להם חיים, הם נוטלים אותם ומאבדים אותם. חלפה שבת ושמענו על עוד אחת שזרקה את כל חייה מגובה עשרות קומות, רק כדי שידעו שהיו לה חיים, אך היא לא מצאה את עצמה בהם. אנחנו חייבים לתת מקום בתוכינו גם למי שדרכו לא דרכינו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להרחיק אותם בכח רק כי פזלו החוצה, לזרוק אותם ממוסדות החינוך, לזרוק אותם מביתם - העוגן האחרון שלהם, לזרוק אותם מכל תמיכה, כי כך אנו דוחפים אותם לתהום, לנשיה, גורמים להם לירות עלינו חיצים מן העבר השני של המתרס, משליכים אותם בכח למקומות שיכולנו למנוע מהם להגיע אליהם, רק בעזרת האהבה שלנו. הילד שלך, הוא הילד שלך בכל מצב ובכל דרך, והוא ידע את זה גם כשילך בדרך שלו וזה מה שיחזיק אותו במקומות הקשים ביותר. החברה שלנו צריכה ללמוד להתמודד עם השונה, לקבל אותו, לא לזרוק אותו מיד עם הניצן המרדני הראשון. אנחנו, שמצפים מהחברה החילונית שתקבל אותנו כמו שאנחנו, שתכבד את הדרך שלנו, שלא תלחם בנו משום שאנו החרדים, שונים. אנחנו שמצפים מהגויים לקבל אותנו היהודים, למרות שדרכינו שונה, שלא ילחמו בנו רק כל כך. אנחנו שמתחננים להקב״ה שיקבל אותנו כרחם אב על בנים, אנחנו לא מסוגלים להכיל את הבן השונה שלנו ומקיאים אותו החוצה אל זרועות המוות האוהבות. כשאנחנו כחברה נלמד להשלים עם כל חלקיה, הזהים לנו והשונים מאיתנו, אזי נהיה גדולים! כי השלם גדול מסך חלקיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2016 13:29 לינק ישיר 

א. שלא נתנסה,
ב. כל סיפור לגופו,
יש יוצא בשאלה שמכבד את הכללים בבית וחי לעצמו,
אז אולי אפשר להשאיר,
יש מי שמורד וממריד את כל הבית,
אז ברור שלא שייך,
כך שכל סיפור פרטני לגופו.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2016 13:33 לינק ישיר 

היה פעם סרט על משפחה בפ"ת שהבן היה זמר, והוא "חזר בשאלה" אחרי שהתחתן עם ילדים, כמובן שההורים הרחיקו אותו, ובהמשך עוד 4 אחים חזרו בשאלה חלקם לאחר שהתחתנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2016 13:35 לינק ישיר 

כבר אמרו חז"ל: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", ולו מהסיבה הפשוטה שבהיותנו במקום מסוים, אין אנחנו יכולים לדון ולשפוט אדם שנמצא במקום אחר, לראות את מכלול הנסיבות והרגשות. כך שכל הדיבורים התיאורטיים בנושא הם בוקי סריקי.

כולי תפילה שלעולם לא נגיע למקום הזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > האם הייתם עומדים בנסיון???
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר