בית פורומים בחדרי חרדים

זמן לחשב מסלול מחדש !

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/2/2017 03:07 לינק ישיר 
זמן לחשב מסלול מחדש !

הרב ראטה קם היום והשמיע בקול רם,
את מה שרבים וטובים חושבים בשקט.
בראייתו המקיפה והרציונלית-
הוא נתן ביטוי לזעקה קיימת, אך חנוקה.
זעקה שעיקרה ביקורת (בונה) על שיטת הלימוד בישיבות.

ביקורת על האחידות,
ביקורת על הקונבנציונליות,
ביקורת על המרובעות המחשבתית.

בקורת על כל אשר עומד מאחורי ההנחה שאותה דרך וגישת חינוך- מתאימה לכולם.

שקטים כתוססים.. חדי מוח כרפים.. הומאניים כריאליים.. שכלתנים כרגשניים..
כולם כולם על שלל גוניהם.. וגישה אחת.
הייתכן??

*
דבריו השקולים הם ביטוי לזעקת לב של נערים והורים שלא מוכנים להשלים עם ההיעדר הזה.

הייתכן שסוף סוף מתחילים אצלנו להתנער ולהבין שתמה תקופה??

האם אכן סוף סוף אנשים מתוכנו, סדורים ונורמליים- מתמודדים מול האמת, מסתכלים לה בעיניים ומסיקים מסקנות??
מקשיבים סוף סוף ל 'שטח' ? שמים לב לאלה שלא ממוקמים בקדקוד הפירמידה?

אני חושבת שעצם הדיון והשיח המתפתח- 
הנם שחיטה פומבית של פרה 'קדושה', החוטאת למושג שהוא אבן דרך בחינוך היהודי-
חנוך. לנער. על פי. דרכו.


שיטת הלימוד בישיבות,  לא מתאימה לכולם באופן גורף כל כך !!!


ויש המון המון המון נערים, שרוצים להישאר תמימים וטהורים 
ובתוך המסגרת היהודית החרדית-
אבל  באין שינוי, אנחנו לא מותירים בידיהם ברירה מלבד להיות מתוסכלים יותר ויותר!!!! 

הם עצובים כי הם חושבים שהם טועים. 

הם מבולבלים כי הם חסרי אונים: המערכת (ההורים, המחנכים, הסביבה) דורשת מהם להיכנס לתוך תבנית-
שלא. מתאימה. להם.
לא מתאימה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


אנחנו, ההורים (בני היענים)  'מעבירים אותה'..
אנחנו אומרים- 'כולם מסתדרים גם הוא יסתדר'
אנחנו מנחמים את עצמנו- 'עוד מעט נחתן אותו וזהו..העיקר שיישאר במסגרת ועם שם טוב..'

אבל זה זלזול עצום באינטליגנציה של הילדים החכמים שלנו. הם לא טיפשים.
הם חשים ממורמרים. הלימודים- משעממים אותם. הדרישות- קשות להם.
יש להם יכולות לימודיות שיכולות היו לבוא לידי ביטוי- לו אך יידעו כיצד להנגיש את הלימוד אליהם.
לא הגיע הזמן להפסיק לטייח??
 
אנחנו חוטאים בילדים האלה. 
וצריך שינוי. 
אתמול.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2017 03:09 לינק ישיר 

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש בישיבות

אחרי אינספור בני נוער שפגש, שיחות עם אנשי חינוך וחשיבה רציונאלית מעמיקה, המשפיע הרב מענדל ראטה החליט שהגיע הזמן לדפוק על השולחן ולהכריז: "שיטת החינוך בישיבות לא מתאימה לנוער של היום - ויש להתאימה מחדש" • ביקורת צולבת ב'בלוג של המשפיע'

בחרתי לכתוב על הנושא הכי חשוב לדעתי: מה קורה בעולם הישיבות? איזה דרישות אנחנו מפילים על מאות אלפי הבחורים היושבים בהיכלי הישיבות יומם ולילה? ועכשיו אני מבקש מכל אברך או מחנך, או כל מי שקורא את המאמר כעת, שידמיין עכשיו בעת הקריאה את השורות הבאות: דמיינו שביום אחד מישהו מתחיל לעמוד לכם על הראש ולהטיל עליכם סדר יום שכזה - כל יום לקום בשש בבוקר וללמוד שעה לפני התפילה. בשבע וחצי להתפלל. בתשע וחצי להתחיל ללמוד, ארבע שעות ברצף, סוגיות בעיון. בסוף הסדר יהיה לכם שעה של הקשבה לשיעור עמוק בסוגיה מורכבת בעיון. אחרי זה הפסקה של קרוב לשעתיים, ואחר כך בשעה ארבע שוב - יהיה עליכם ללמוד סדר לימוד של שלוש שעות ברציפות. בשעה שמונה שוב, שעתיים של לימוד ברציפות. אם לא תעמדו בשני שליש מהסדר הנוקשה הזה, תהפכו לאברכים סוג ב'. אם תלמדו רק שליש מזה (שלוש-ארבע שעות בכל יום!), תהיו אברכים חלשים, מהשכבה הכי נמוכה. אם למשל תבחרו רק בשעה וחצי של לימוד בכל יום, כנראה תיזרקו מהמוסד. מה דעתכם? אה? אז זה מה שבדיוק קורה בכל הישיבות. 

תנסו לדמיין את זה: פעם, עד לפני השואה, במשך כל שנות גלותו של עם ישראל, היה הכל אחרת לגמרי. רוב בני הנוער בכלל לא למדו בישיבות. היו כמה ישיבות לעילויים ולאלו שבחרו להקדיש את כל חייהם לתורה ולשקידה על הלימוד. רוב הנערים למדו אולי עד גיל 15 אצל מלמד דרדקי, ואחר כך הלכו לעבוד, אם בשביל לפרנס את הוריהם ואם בשביל להתפרנס לבד. האחד נהיה שולייא דנגרי (עוזר של נגר), האחר נהיה עוזר לקצב, ובין מנחה למעריב או בשעות נוספות קבעו עיתים לתורה. בחור אחד מעיר ושניים ממשפחה הלכו לישיבות כמו וולוז'ין או לובלין, ישיבות שהתפרסמו בכל אירופה כמיועדות לאלו שחפצו להקדיש את כל חייהם לתורה. רוב נערי ישראל, כמובן לא התאימו לכך. בדיוק כמו היום. והיום אנחנו מטילים על כל ילד קטן שנהיה בר מצווה ונכנס לישיבה, סדר יום של לפחות עשר שעות לימוד כמעט ברצף! דבר הזוי לחלוטין. בצעירותי הייתי שואל על כך אנשי חינוך שונים, והם ענו כולם תשובה אחת  דומה: הישיבה כיום איננה רק מקום לימוד, היא חממה ומגננה, היא 'תיבת נח', מול המבול שיש היום בדור. לומר שזה לא נכון? זה נכון במאת האחוזים. העולם כבר איננו אותו עולם של פעם. אי אפשר בדיוק להוציא את בני הנוער היום אל הרחוב. אנחנו בהתמודדות כלל לא קלה מול כל מה שקורה ברחוב. אבל אם הישיבה היא אכן בעיקר רק 'חממה' ומגן מפני הרחוב, למה סדר היום שמטילים על כל הבחורים הוא בערך כמו שהיה בישיבות וולוז'ין ולובלין? 

נלך אחד אחד: מה קורה לפני הצהריים בישיבה - לומדים 'סדר עיון'. מה זה סדר עיון? אני מניח שרוב הקוראים לא יודעים עד היום מה זה בדיוק, ומסיבה אחת. סדר העיון מתאים אולי ל-20 אחוז מבני הנעורים. כל השאר לא יודעים בכלל מה רוצים מהחיים שלהם עם כל ה'מראי מקומות' הללו, שהורסים להם את היום רק ברגע שאותו בחור אחראי מניח אותם על השולחן. רוב הבחורים פשוט מורחים אז את הזמן. פעם ברבע שעה הם מוציאים שוב את הדפים האיומים הללו, מצטטים שתי שורות מר' ברוך בער, ולא באמת מבינים מה הוא רוצה בכלל מהחיים שלהם. ואז עוד עשר דקות של שיחה על דא ועל הא. לו רק היו נותנים להם ללמוד כמה דפי גמרא ברצף בהספק של כמה דפים ליום, בלי להתעמק מדי הרבה, הם היו מספיקים הרבה יותר ויוצאים מלאי סיפוק ועשייה. כי בקצב הזה הם יכלו לגמור בכל חודש-חודשיים איזו מסכתא, ולצאת עם הרבה ידיעות והרבה סיפוק. אבל מטילים עליהם עבודה שלא מתאימה להם כלל. האופציה האחרונה היא לקחת אברך וללמוד בשעות אלו איזה סדר של 'בקיאות' וכדומה, אבל אז הבחור הופך לסוג ג'. הופך לבחור חלש הזקוק לעזרה. ולמה? בגלל שהוא העז לעשות את מה שרוב חבריו היו צריכים לעשות, ומפני הכבוד לא יכלו לעשות. אז הסיבה שהמצב הזה קרה הוא בגלל שראשי הישיבות המה תמיד אלו שדווקא זה הדבר החזק שלהם, סדר ה'עיון'. לאו דווקא ידיעה גדולה בהלכה או בש"ס, שבשביל כך בדרך כלל יש אנשי צוות אחרים. גם לא ידיעה מיוחדת בספרי מחשבה והגות ויהדות, שבשביל כך יש גם כן בדרך כלל אנשי צוות אחרים כמו משגיחים ומשפיעים. אך זה החזק בתחום העיון, הוא זה שלוקח את ההנהגה וההחלטה על אופי וסדרי הישיבה. ככה זה יצא איכשהו, ואין לי מושג למה. אז ברור שהם יעודדו מאוד דווקא את התחום הלימודי הזה, ויהפכו את אלו החזקים ב'עיון', שהם המיעוט לאליטה הגבוהה והחשובה, וכל השאר סתם 'טפט' כמו שאומרים, כאשר למעשה הם בעצם רוב הבחורים בישיבה. איום ונורא. 

מה קורה בסדר 'אחרי הצהריים'? רוב הבחורים שלא מצאו את ידיהם בסבל המתיש הזה שעברו בחצי הראשון של היום, מוצאים את עצמם אוחזים כבר בחלקו המאוחר של היום, וללא שום תוכן. ללא שום סיפוק. "מה עשינו עד השעה ארבע?", הם שואלים בכאב את עצמם. ואז, די ברור שעם הרגשה כזאת, אין להם חשק מיוחד מדי ללמוד עכשיו ברצף את סדר הלימוד הזה של 'בקיאות', כי הם כבר ממילא מרחו חלק גדול מהיום בסתם, ומהאליטה הנחשבת הם כבר ממילא לא נחשבים, אז בשביל מה להשקיע עכשיו? הסיבה היחידה שהם מוצאים להשקיע עכשיו בסדר, זה מלחץ המשגיח שעומד להם על הראש בטענה "מילא בסדר עיון היה לך תירוצים, אבל עכשיו שזה הרבה יותר קל, מה כבר התירוץ שלך?". וכך, איכשהו, הבחור מעביר את הסדר בהפסקות מקוטעות של עשר דקות, ומדי פעם יוצא להתאוורר עם איזו כוס קפה או שיחה במסדרון. טוב, ב'סדר שלישי' אין לו כבר כח. זהו. עשר שעות הוא כבר על הספסל, מה עוד הוא יכול לעשות? אז כך בערך נראה סדר היום של חלק מאוד גדול מהבחורים הלומדים בישיבות. ומה יוצא מהם לקראת החתונה? כלום. 'גורנישט מיט גורנישט'. ריק אחד גדול. פלא שהרבה מהם מוצאים את עצמם מסתובבים ללא מסגרות? או כאלו שמסתובבים בתוך המסגרות, אך ליבם אכול מבפנים מחוסר סיפוק ועשייה, ולכן הדבר הראשון שהם עושים זה לקנות סמרטפון או כלי אחר ולצפות בהסתר בדברים לא טובים בכדי לתת מענה רגשי לנפש שזקוקה לקצת סיפוק? אם לא באמת, אז לפחות בדמיון. פלא שזה קורה? 

ובשאלה אחת: איך בדיוק אנחנו דורשים מהילדים שלנו סדר יום נוקשה כזה שאנחנו בקושי ממלאים שליש ממנו? כמה מאתנו יכולים להעיד על עצמם שהם מסוגלים לשבת וללמוד 4-5 שעות ביום? וזה די ברור שאין שום סיבה שבחור רגיל ירצה ללמוד שלוש-ארבע שעות ביום, כי ממילא הוא ייקרא 'בחור חלש', אז בשביל מה להשקיע? כשהיינו בחורים, היינו חוזרים הרבה על הבדיחה הידועה, שפעם שאל משגיח את הבחור: תגיד, יענק'ל, מה כבר ייצא ממך אם אינך ממלא את סדרי הישיבה כראוי, ויושב בטל רוב הזמן? ענה לו הבחור: מה השאלה, אני אהיה 'משגיח'... היום, כשאני חושב על כך, אני קולט שבעצם זה פשוט אמת. איך המשגיח, שבדרך כלל הוא אברך שמבין בחינוך ולומד שעתיים פלוס ביום, דורש מהבחור שילמד לפחות עשר שעות ביום? ועוד סדרי לימוד שאינם מתאימים לו כלל? האין בכך שערורייה? והרי אותו משגיח גם כן קלט ביום מן הימים שאין תפקידו לשבת וללמוד כל היום, אלא יש לו תפקיד לחנך ולעזור לאנשים ולצעירים, אז איך הוא חושב שכל בחור בישיבה צריך למלא סדר יום ארוך של כל כך הרבה שעות לימוד? אולי יש בחורים שתפקידם הוא אחרת? ולמה בחור שתפקידו בחיים הוא אחרת מלשבת וללמוד כל היום, צריך לעבור כל כך הרבה סבל ועינוי נפש וביטול זמן בכל שנות בחרותו, עד שמגיע קצת למנוחה, שנתיים שלוש אחרי נישואיו, בעוד שהיה יכול לצאת עם הרבה יותר ידע, גם בלימוד התורה, גם בהשקפת עולם ויהדות, וגם בדברים שיעזרוהו קצת לבסס את חייו ופרנסתו בעתיד? 

אז מהו הפתרון? הפתרון איננו בשום אופן לפתוח ישיבות לחלשים. ממש לא. גם כי אף אחד לא ירצה לשלוח את הילדים לשם, והבחורים בעצמם לא ירצו גם כן להפוך ולהיות סוג ב', אבל גם, ובעיקר, בגלל שהסדר הנוקשה הזה פשוט לא מתאים לרוב הבחורים היום, אז איך בדיוק כמה מסגרות לחלשים תהוונה הפתרון? המציאות היא שבכל ישיבה יש מספר גדול של בחורים שפשוט לא מסוגלים לעמוד בקריטריונים המטורפים הללו שהתאימו להם. הפתרון היחיד המתבקש הוא, אם כן: מהפך גדול בכל עולם הישיבות ושינוי המערכת מהיסוד. הדברים צריכים להיאמר ברורות. חכמינו אומרים: "לעולם ילמד אדם מה שליבו חפץ". מה שעושים כיום בעולם הישיבות - זה בדיוק הפוך: מנחיתים על הצעירים סדר יום שממש לא מתאים לרובם, וליבם רחוק ממנו לגמרי. אני קורא לכך 'ישיבות סדום', וסליחה על הביטוי. המדרש מספר שכשהגיעו אורחים לעיר סדום ואירחו אותם בבתים, היו משכיבים אותם על המיטות, ומנסים להתאים אותם לגודל המיטה, מטעמי 'נוחות'. אם הם היו גבוהים וארוכים מדי, היו מקצצים לאורחים את הרגליים, בכדי שיתאימו למידות של המיטה. ואם הם היו קצרים מדי היו מושכים אותם בכח משני הצדדים להאריך את גופם עד שיצאה נפשם. זה בדיוק מה שעושים היום ברוב רובו של עולם הישיבות: אם אתה קטן מדי ולא מתאים לסדר היום הכבד מדי, מושכים לך את הראש והרגליים בכדי שתתאים בכח לסדר היום הזה, ותשב כמו רובוט על הכיסא מול הגמרא והדפים. ואם אתה גבוה מדי, אם יש לך נפש רחבה וראש גדול מדי, אם יש לך כישרונות שונים בתחומים שונים, אם יש לך 'כנפי רוח', אזי מקצצים לך אותם ומאלפים אותך בכח להיות משהו שאתה לא. גודעים לך את הכנפיים, את המעוף, את החלום והרצון להתפתח נכון בכיוון שלך, בצורה משלך, בדרך משלך. 

מה שצריך לקרות הוא, בקיצור, ממש כך: קודם כל אנו חייבים לתת בכל ישיבה כמה מסלולי לימוד שונים. בסדר לפני הצהריים, למשל, יהיו מסלולים לעיון, לבקיאות ולהלכה, כשכל מסלול יקבל את אותו עידוד שווה בדיוק, ואותה רמת חשיבות, ולכל בחור יותאם המסלול המתאים לו. בסדר של אחר הצהריים יהיו מסלולים של: 1) מסלול לימוד בקיאות רגיל. 2) לימוד חורש"י עם מדרש. 3) מסלול לימוד תנ"ך עם מפרשים וקצת לימודי היסטוריה יהודית - משולבים בנסיעות שונות בחבלי ארץ ישראל לשם הכרה מקרוב, וחיבור טבעי עם ההיסטוריה והמסורת היהודית התנכי"ת. 4) מסלולים של לימוד שחיטה, או כתיבת סת"ם, או ציצית, או כלאיים, או שעטנז וכדומה, משולבים בחוויות התנסות אישית, כמו נסיעה לשדות וכרמים, על מנת ללמוד מקרוב על כלאיים וערלה ושמיטה, או לבתי השחיטה, למשל. בסדר הלילה, שעה ראשונה יהיה סדר לימוד של יהדות ומחשבה וספרי חסידות, ללמוד יהדות לעומק, בכנות ובפתיחות, תוך התמודדות ולימוד על אתגרי הדור והשעה. מי שלא יתאים לו הסדר ילמד אז מה שליבו חפץ. פעמיים בשבוע יתקיימו הרצאות מעמיקות על חסידות ועל אמונה, ולפעמים אף הרצאות שמלמדות קצת פרקים לחיים, כמו על ביטחון עצמי, על התמודדויות בשעות קשות, על פחד ועל כפייתיות וכדו'. בשעה השנייה תינתן האופציה לקצת לימודים כלליים ההכרחיים בשביל צרכי פרנסה  לעתיד כמו קצת לימודי אנגלית וחשבון וכלכלה נבונה וכדו', וכמו שאמרו חז"ל: "חייב אדם ללמד את בנו אומנות", וכמובן על טהרת הקודש ובהכוונת צוות הישיבה. 

וכמובן שבישיבה חייב להיות גם איש אחד המבין לנפש, הנקרא בלע"ז 'פסיכולוג חרדי', אך אינו בהכרח להיקרא כך אלא יועץ לנפש, איש המבין לכל בעיותיו של הדור הצעיר, ויודע לכוון כל נפש לפי תכונותיה מזגה וכישרונותיה. חוץ מזה, יהיה עידוד גדול בישיבה לביטוי ויצירה אישית, כמו למשל: נגינה בכלי, שירה והלחנה, כתיבה וספרות, דיבור ונאום, ואפי' משחק (כמו הצגה לפני פורים ובסוף הקיץ). בכל הזדמנות יהיה קומזיץ בישיבה עם שירי רגש, וסיפורי צדיקים וחסידים. פעם בחודש לפחות יהיה 'סימפוזיון' כזה, לשאלות ולבטים מבני הנוער, על כרי דשא באיזה מתחם ירוק וכדו'. בקיצור, בשתי מילים: ישיבה בה ילמדו 'אידישקייט', בה ילמדו להיות יהודים יראים ושלמים, מלאים אהבת התורה וידיעת התורה, מלאים חכמת חיים ושמחת חיים, ומלאים בחמימות יהודית. יידישקייט. נתתי דוגמא אחת לצורה של סדר יום המתאים את עצמו למגוון סוגי הנפשות שנמצאים בקרב בני הנעורים, אך ברור שזו היא הצעה אחת בלבד, וישנן בוודאי אפשרויות נוספות ומגוונות, אך באופן כללי, לסדר יום שכזה או דומה לזה, רוב הבחורים אמורים להתאים. אם כי יהיו חלק מועט שלא יתאימו גם לכך, ויצטרכו למסגרות שכוללות לפחות חצי יום עבודה וכדו', וזה כבר עוד נושא. אך הרבה בחורים שהיום כבר נמצאים במצב שרוצים לעבוד כל היום וכדומה, לו למדו בישיבות שהיו נותנות להם יותר אפשרויות בחירה הם היו וודאי מתאימים את עצמם, איכשהו, לאחד מהמסלולים. שימו לב: אנחנו מדברים פה על הרוב הגדול של הנוער, שאינו מתאים לסדר הכללי של הישיבות. המסקנה היא, אם כן, חד משמעית: שינוי יסודי בכל המערכת. 

כן, אני יודע שיהיו לא מעט שייצאו נגד המאמר הזה, לאמר: 'מי שמך לאיש, ומי אתה בכלל שהנך מדבר נגד המסלול בישיבות שקבעו רבותינו'. אבל קודם כל, אני הכותב אישית דיברתי, עם לא מעט מחנכים ואנשי צוות מעולם הישיבות שאמרו לי שהמצב הוא בעסק ביש, ושהמערכת טועה מאוד בהרבה דברים, והרבה קרבנות נופלים והם רק מתרבים משנה לשנה, וכל זאת בעיקר בגלל אי התאמתו של סדר היום הכבד והגדול מדי לנפשותיהם של רוב רובם של הצעירים. חוץ מזה, פוק חזי, לכו ותראו מה שקורה. פשוט תראו את התוצאות. כמעט אין בית אשר אין שם ילד נושר או חצי נושר, בגלוי או בסתר, ברמה כזו או אחרת. מה שהיה מתאים אולי פעם, אחרי השואה, כאשר היו צריכים לאסוף את השברים ולבנות את היהדות מחדש, כבר לא כל כך מתאים היום. הנוער רק 'פותח את הראש' מיום ליום, ואי אפשר כבר להכריח אותו למסלול שאין ליבו שלם אתו. זה כבר לא הדור התמים של פעם, שאפשר 'לעבוד עליו' ולשלוט עליו. אם אנחנו לא נעשה שינוי יסודי טוטאלי בכל המערכת, נפסיד עוד הרבה הרבה נשמות יקרות בדרך, וחבל מאד. אנחנו כן יכולים להציל הרבה, אם כמה מאתנו יקחו יוזמה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2017 03:13 לינק ישיר 

כאן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2017 06:45 לינק ישיר 

הרב מנדל ראטה צודק בכל מילה!!
הילד החרדי עובר בפס יצור אחיד .
וישנם הורים שלא חושבים על טובת הילד ועל אישיותו ועל קשייו .ולא עצרו לרגע לבדוק האם התלמוד תורה או הישיבה אכן מתאימה לבנם ??
האם כל בחור מסוגל ללמוד שעות רבות ביום ללא הפוגה??
פס היצור האחיד הזה מתאים למספר מועט של בחורים !!
גם בישיבות התיכוניות החרדיות הינו ישיבות קטנות עם בגרות
שלחץ ועומס גדול מאוד .
כי אחר הצהריים הנער לומד את לימודי התיכון ואמור ללמוד ברמה של 5 יחידות !!
הישיבות הללו מתחרות ביניהן על תלמידים ועל לחץ !!
ובעצם כולן רואות את ישיבת מערבא כמודל !! שאין ספק שהיא ישיבה מצוינת אך לא מתאימה לכל נער !!!
על מנת לקחת שכר לימוד גבוה כמוהה.
ולכן שהנער לא רוצה ללמוד בישיבה מסוימת ההורים צריכים להבין אותו ולהעביר אותו למקום אחר ולא להשאיר אותו במקום שהוא מתוסכל ולא מרוצה !!!
והורים צריכים שישיבה תתאים לנער ולא להם !!
ולא לחשוב מה תגיד השכנה אלא מהי טובת בנם !!!



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2017 07:06 לינק ישיר 

רגעעעעעעע, הרבה לפני......

ובבית ספר לא? כשדורשים מילד 6 עד 8 שעות לימודים ועוד להמשיך אח"כ בבית שיעורים וחזרות, מתמידים וכו'?

כשבאותה הכיתה יש "מנעד" רחב של רמות קשב וריכוז אז את ההוא שלא מסוגל ליותר משעתיים ביום ללמוד, מענישים, מבזים אותו שלא ייצא ממנו כלום ועוד..

צריך להבין שלא כולם יהיו פרופסורים ולא כולם מסוגלים להוציא תואר ולא בגלל שהם טיפשים!
וצריך לתת להם עוד אפשרויות כגון פעילות מעשית במערכת החינוך שבה הם נמצאים, כגון סדנאות שונות, לימודי מקצוע החל מגיל צעיר כבר, כי לשם הם יילכו כנראה, אחרי הישיבה.

ומשם שיותאמו לישיבה טובה שתתן להם גם אפשרויות נוספות מלבד עיון ופחות שעות.

ואם כבר נפתח נושא "שיטת הישיבות" אני רוצה לשים עוד אקדח מעשן... כמה לימודי הגמ' הם מעשיים "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" עבור חיי הבחור אח"כ כשמתחתן? רוב הבחורים לא יודעים בזמן החתונה הלכות שבת וכל השאר כמו שצריך כי לא מכינים אותם בישיבה באמת לחיים האמתיים. לא הלכות שכנים וגזל (ורואים תוצאות גם לזה) ולא דיני תערובות וכו' ועוד הרבה הלכות ש שבית יהודי צריך כל רגע וכל שעה...
ידוע שתמיד בנות יודעות בבית הלכות טוב מהבעל כי בבית יעקב "חורשים" את זה! אבל איזו צורה יש לבעל "תלמיד חכם", שעלה בדירה בשווי מיליון וחצי שקל, שאשתו יודעת טוב ממנו הלכות?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2017 07:09 לינק ישיר 

לא קראתי את כל דבריו.. מפאת אורכם אך את עיקרם הבנתי. אין ספק ששאלות כאלו ואחרות צצות בראשו של כל בחור \אברך במשך החיים..
אבל יסלח לי המשפיע שמרחיב מתאר ומתפייט כאילו הוא זה שחשב על זה שפעם לפני השואה וכו'... ולא כולם מתאימים.. גדלנו עם הטענות ועם הזמן למדנו להבין שאנחנו לא הכי חכמים בעולם.. טענות פשוטות כאלו עלו מזמן ונחו על שלחן גדולי ישראל והם החליטו שעדיין זו הדרך כי עיינם צופה למרחק.. (ובמקרה דנן לא קשה לנבא את עתידו של כלל ישראל באם נאמץ כל יני פתרונות כנ"ל) שבענו בלוגים ופתרונות בין לילה אצלנו יש מחשבה מעמיקה של גדולי הדור ולא הסחפות אחרי טור דעה בלוג או טרנד.. ואשרינו שזכינו.

 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/2/2017 08:03 לינק ישיר 

סנטמוריץ כתב:
שבענו בלוגים ופתרונות בין לילה
אצלנו יש מחשבה מעמיקה של גדולי הדור ולא היסחפות אחרי טור דעה בלוג או טרנד..
ואשרינו שזכינו.


ברור והיא הנותנת. 
מנהיגי הדור רק הם יכולים לקדם או להחיל רפורמות.
אבל לשם כך על עסקנינו יקירינו להביא זאת בפניהם, לא כן?
ומתי זה יקרה?
כשההבנה תחדור למחננו.
כשהדרישה תבוא מהשטח. ברגע שתתעורר המודעות.
וזה בהחלט מתחיל כך.. 
בבלוגים..בטורי דעה..
ומן הסתם גם בשיח ציבורי ער אודות 'פתרונות בן לילה'.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2017 00:39 לינק ישיר 

אךטובוחסד כתב:
רגעעעעעעע, הרבה לפני......

ובבית ספר לא? כשדורשים מילד 6 עד 8 שעות לימודים ועוד להמשיך אח"כ בבית שיעורים וחזרות, מתמידים וכו'?
יש הבדל משמעותי בן 16 שעות לימוד ובן 6 שעות לימוד!!!
כשבאותה הכיתה יש "מנעד" רחב של רמות קשב וריכוז אז את ההוא שלא מסוגל ליותר משעתיים ביום ללמוד, מענישים, מבזים אותו שלא ייצא ממנו כלום ועוד..
היום לא מבזים אף אחד במערכת הלימוד הכללית מבינים שיש קשיים !!!
צריך להבין שלא כולם יהיו פרופסורים ולא כולם מסוגלים להוציא תואר ולא בגלל שהם טיפשים!
וצריך לתת להם עוד אפשרויות כגון פעילות מעשית במערכת החינוך שבה הם נמצאים, כגון סדנאות שונות, לימודי מקצוע החל מגיל צעיר כבר, כי לשם הם יילכו כנראה, אחרי הישיבה.

ומשם שיותאמו לישיבה טובה שתתן להם גם אפשרויות נוספות מלבד עיון ופחות שעות.

ואם כבר נפתח נושא "שיטת הישיבות" אני רוצה לשים עוד אקדח מעשן... כמה לימודי הגמ' הם מעשיים "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" עבור חיי הבחור אח"כ כשמתחתן? רוב הבחורים לא יודעים בזמן החתונה הלכות שבת וכל השאר כמו שצריך כי לא מכינים אותם בישיבה באמת לחיים האמתיים. לא הלכות שכנים וגזל (ורואים תוצאות גם לזה) ולא דיני תערובות וכו' ועוד הרבה הלכות ש שבית יהודי צריך כל רגע וכל שעה...
ידוע שתמיד בנות יודעות בבית הלכות טוב מהבעל כי בבית יעקב "חורשים" את זה! אבל איזו צורה יש לבעל "תלמיד חכם", שעלה בדירה בשווי מיליון וחצי שקל, שאשתו יודעת טוב ממנו הלכות?


נשלח מהאנדרואיד שלי


ומה הפתרון שהבנות יודעות טוב יותר???



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2017 00:51 לינק ישיר 

שרית560 כתב:
הרב מנדל ראטה צודק בכל מילה!!
הילד החרדי עובר בפס יצור אחיד .
וישנם הורים שלא חושבים על טובת הילד ועל אישיותו ועל קשייו .ולא עצרו לרגע לבדוק האם התלמוד תורה או הישיבה אכן מתאימה לבנם ??
האם כל בחור מסוגל ללמוד שעות רבות ביום ללא הפוגה??
פס היצור האחיד הזה מתאים למספר מועט של בחורים !!
גם בישיבות התיכוניות החרדיות הינו ישיבות קטנות עם בגרות
שלחץ ועומס גדול מאוד .
כי אחר הצהריים הנער לומד את לימודי התיכון ואמור ללמוד ברמה של 5 יחידות !!
הישיבות הללו מתחרות ביניהן על תלמידים ועל לחץ !!
ובעצם כולן רואות את ישיבת מערבא כמודל !! שאין ספק שהיא ישיבה מצוינת אך לא מתאימה לכל נער !!!
על מנת לקחת שכר לימוד גבוה כמוהה.
ולכן שהנער לא רוצה ללמוד בישיבה מסוימת ההורים צריכים להבין אותו ולהעביר אותו למקום אחר ולא להשאיר אותו במקום שהוא מתוסכל ולא מרוצה !!!
והורים צריכים שישיבה תתאים לנער ולא להם !!
ולא לחשוב מה תגיד השכנה אלא מהי טובת בנם !!!



אני מסכימה אתך כל כך



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2017 01:01 לינק ישיר 

אךטובוחסד כתב:

ואם כבר נפתח נושא "שיטת הישיבות" אני רוצה לשים עוד אקדח מעשן... כמה לימודי הגמ' הם מעשיים "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" עבור חיי הבחור אח"כ כשמתחתן? רוב הבחורים לא יודעים בזמן החתונה הלכות שבת וכל השאר כמו שצריך כי לא מכינים אותם בישיבה באמת לחיים האמתיים. לא הלכות שכנים וגזל (ורואים תוצאות גם לזה) ולא דיני תערובות וכו' ועוד הרבה הלכות ש שבית יהודי צריך כל רגע וכל שעה...
ידוע שתמיד בנות יודעות בבית הלכות טוב מהבעל כי בבית יעקב "חורשים" את זה! אבל איזו צורה יש לבעל "תלמיד חכם", שעלה בדירה בשווי מיליון וחצי שקל, שאשתו יודעת טוב ממנו הלכות?

למרות שנדמה לי שהיום אכן יש יותר מודעות ללימודי ההלכה, התמונה שתיארת היא כל כך אמיתית ונוקבת!!! 
ובנוסף, לימוד אינטנסיבי יותר של הלכה, הוא דוגמה לפן רלוונטי שעשוי לרתק אליו תלמידים המתקשים בלימוד רציף של עיון ופלפול 'קונווציונאליים'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2017 13:23 לינק ישיר 

הישיבות של היום הן בבחינת ערי מקלט מהגהינום הרוחני שבחוץ.
תלמיד שקשה לו ללמוד - ברוב הישיבות מאוד סלחניים, אם זה רק הקושי של ה'לשבת', בעיקר בשל העדר מנגנון של הערכת מצויינות, והסיבות לכך שונות ומגוונות.
הבעיה מתחילה כאשר בחור מחפש במקום ללמוד משהו אחר. וההורים, כפי שנהגו בו מאז שנולד, מגבים אותו, אם במבט, אם בדיבור, אם במעשה ואם בשב ואל תעשה.
כל הדיבורים בגיל צעיר על רכישת מקצוע, שהוא חשוב לכשעצמו, הם - ברוב המקרים - בבחינת היתר לנער הרך בימים למלא את יומו בפנאי וכעבדא דבהפקרא ניחא ליה.
מקצוע ניתן לרכוש גם לא בגיל 14-17.



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2017 13:38 לינק ישיר 

רודףסמלים כתב:
הישיבות של היום הן בבחינת ערי מקלט מהגהינום הרוחני שבחוץ.



אפשר ליצור "עיר מקלט" גם בישיבה תיכונית וגם בלימודים אקדמאים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/2/2017 14:02 לינק ישיר 

ממליץ לך לקרוא את הספר 'בתי ספר יצירתיים' של קן רובינסון.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/2/2017 15:21 לינק ישיר 

רודףסמלים כתב:
הישיבות של היום הן בבחינת ערי מקלט מהגהינום הרוחני שבחוץ.
תלמיד שקשה לו ללמוד - ברוב הישיבות מאוד סלחניים, אם זה רק הקושי של ה'לשבת',
בעיקר בשל העדר מנגנון של הערכת מצויינות, והסיבות לכך שונות ומגוונות.
הבעיה מתחילה כאשר בחור מחפש במקום ללמוד משהו אחר.

אני שמחה שהעלית את הנושא.
אכן, הסלחנות הזאת היא נהדרת ומתבקשת אבל היא כלי מאד זמני.
גידלנו על ברכיה כבר דור וחצי, אבל ההווה מוכיח שנדרש פתרון יסודי יותר.

הישיבות הן ערי מקלט, נכון. ודווקא בשל כך- צריך לחזק אותן ככאלה ולגדור פרצות!

המטרה צריכה להיות הישארות בישיבות קדושות על כל המשתמע מכך,
אבל להעשיר את הגישה ללב ולראש הנערים.
האם לדעתך, נערים אינטליגנטיים, לנצח יוכלו לחיות עם העלמות עין וסלחנות?
האם נער חושב, לא חכם דיו להבין -
ששיטת הלימוד הספציפית לא נותנת לו מענה רוחני-אינטלקטואלי(תורנית כמובן) הולם?

האם נחמד בעניך, לארוז מזוודה, ולצאת לשבועיים של 'הישרדות'? ולהסתמך על ההבנה בדיעבד של הצוות?
הרי שנות הבחרות הן שנים מלאות פוטנציאל למידה! התקדמות! ברוח, לא בגשם.
אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם! לא חבל לבזבז אותן כך? 

ויותר מזה, על הדרך אנחנו מפספסים חיבור אמיתי לעבודת ה' מתוך חשק ושמחה.
שכן המערכת מכבה ילדים מהסוג הזה. והם גדלים להיות סתמיים גם בעבודת ה' שלהם.

-

הביקורת שאני מנסה להביע כאן בקטנה, לא באה ממקום חיצוני. היא באה מתוכינו פנימה לצורך בניין.
אין 'לי' עניין 'לחלן' או להפוך אותנו להיות עם ככל הגויים.
יש 'לי' עניין להנגיש את התכנים שלנו- לימודייים וערכיים- באופן שמתאים לכל יחיד!
ולא בשיטה אחידה, גלובאלית לכולם וחפפנית בעצם עבור חלק מהתלמידים.



תוקן על ידי ר3ה_ברשת ב- 10/02/2017 15:33:31




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2017 15:30 לינק ישיר 

קורלדרו כתב:
ממליץ לך לקרוא את הספר 'בתי ספר יצירתיים' של קן רובינסון.


תודה

"תארו לעצמכם, שהיו מאמצים את הגישה של בתי הספר בעולם העסקים.
אם בכל ארבעים דקות, היו כל העובדים 
צריכים להפסיק לעשות את מה שהם עושים,
לעבור לחדרים 
אחרים, לעשות משהו שונה לחלוטין, ולחזור על כך שש פעמים ביום,
העסק היה מפסיק לתפקד ומן הסתם היה פושט 
את הרגל בתוך חודשים ספורים."
 
בשנת 2006 , במסגרת ועידת TED , הרצה חוקר החינוך הנודע קן רובינסון על הנושא
"איך בית הספר הורג את היצירתיות".
בתוך זמן קצר הפכה ההרצאה לנצפית ביותר בתולדות ,TED עם יותר מ־ 37 מיליון צפיות.
בהרצאתו טען רובינסון שמערכת חינוך הממוקדת בהישגים וציונים-
מונעת ממרבית הילדים 
לממש את הפוטנציאל הטמון בהם.
בספרו 'בתי ספר יצירתיים' חוזר רובינסון אל אותה הרצאה מפורסמת ומפרט את הפתרונות לבעיה שהציג בה:
מה עלינו לעשות על מנת שכל ילד, בכל בית ספר, יוכל לגלות את הכישרונות והתשוקות החבויים בו ולהפיק מהם את המיטב.
 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2017 15:36 לינק ישיר 

אגב
כבר המהר"ל מפראג
תקף את סדר הלימוד האשכנזי.
שהשתנה מימות חז"ל.
(בן 5 למקרא. בן 10 למשנה. בן 15 לתלמוד).

התחיל בשנים האחרונות שינוי מסויים
אך אין זה מספק!


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > זמן לחשב מסלול מחדש !
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.