בית פורומים עצור כאן חושבים

דתיות פנימית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/8/2017 21:32 לינק ישיר 
דתיות פנימית

דתיות פנימית

הדברים נכתבים בעקבות דיון על הבודהיזם, הטענה הייתה שהבודהיזם הוא כולו פנימי, כלומר נפשי, ללא כל  מאפיינים "חיצוניים" כלומר, אם להשתמש במונח הדתי המקובל - ללא מאפיינים "גשמיים".

ובכן:

א. ומה כל כך טוב בזה? האם עלינו להתעלם מהגוף? ייתכן שהמלאכים יכולים להיעזר בבודהיזם, אך אנחנו, כבני אדם - אם מחפשים פנימיות שתעזור לנו - עלינו למצוא חוליות מקשרות בין הפנימיות לבין החיצוניות. החוליות המקשרות - הם - המצוות, אשר מלמדות את הגוף איך לשתף פעולה עם הנפש, באופן ששניהם יוכלו ליהנות. לולא זה, בשעת פעולת הגוף - תישכח הנפש - בבחינת "כשאני אוכל אני לא אריסטו". ואולי גם תחדור הגופניות לתוך הנפשיות, מבלי שהנפש תוכל להתמודד עם זה - שהרי הנפש אינה יודעת מה קורה בגוף, אם העיסוק הנפשי מזניח את ביטויי הנפש בגשמיות, וכל אדם מאוזן יש בגשמיותו את ביטויי הנפש. 

ב. ועוד, וכי החיצוניות אינה מציאות? וכי החיצוניות אינה מועילה? היהדות מלמדת - לא שהרוחניות הפנימית היא הכל - אלא שהיא מקור הכל. וגם הגוף מקורו ברוחניות, והגוף אינו אלא תולדה של רוחניות. 

ג. לא זו אף זו: הפנימיות העמוקה נדיבה היא, וחפצה בהצלחת החיצוניות, ונותנת ומשפיעה לחיצוניות כל צורכה וטובתה. 

ד. הפנימיות האמיתית גם אינה תלויה ב"ריכוז". אדרבה, החכמה והמוסר נובעים מתוכה ישירות, וממלאים את כל מי שבדרכם. צורך בריכוז נוצר, רק כאשר ישנו ביטוי חיצוני, ורוצים לארגן את החיצוניות ע"י הפנימיות. מי שאינו מוסרי מתוך חוסר ריכוז, כלומר חוסר בבודהיזם, לפי הטענה שהועלתה באשכול הנ"ל - אדם כזה פנימיותו אינה אלא פנימיות מלאכותית, הנוצרת ע"י "ריכוז" של כוחות החיצוניות לצורך יצירת "פנימיות" - שהיא בעצם פנימיות מלאכותית, ואינה הפנימיות ה"אמיתית". כמובן, גם הפנימיות המלאכותית חשובה היא וכבודה במקומה מונח, אבל בשום אופן לא תוכל להחליף את הפנימיות האמיתית. והראייה את הרגשות האנושיים כבסיס לבלבול ולחטא - זו הסתכלות שנובעת מתוך פנימיות מלאכותית, שאיננה יודעת להתגבר על החיצונות ועל הרגשות. ובאמת, הבודהיזם מגדיר את עצמו כהתגברות על הסבל. זו תפיסה מאוד פסימית של העולם, וכל מה שהיא יכולה ללמד זה "להתרכז" ולשכוח מהעולם, כאילו שכחה זאת היא האושר הגדול ביותר. 

ה. נטען שהייתרון בבודהיזם הוא שמתעסקים רק ב"מה שבראש". מאידך, שהוא שולל התעסקות בשאלות תיאולוגיות-פילוסופיות, כמו "כמה מלאכים יכולים לרקוד על ראש סיכה". ואני שואל, כמה זמן אפשר להתעסק ב"מה שבראש" בלי להתעסק בעולם עצמו? ואם אפשר, האם העיסוק המרובה ב"מה שבראש" אינו מתרבה לכדי שאלות מסוג זה של המלאכים על ראש הסיכה? זו לכאורה תולדה מוכרחת של ריבוי העיסוק בנושא אחד. 

ו. ובכלל, האם ע"י העיסוק של "מה שבראש" עלינו לדחוק את רגלי כל התרבויות העניפות, וגם את חכמתם ופעילותם של האינסטלטורים (ראו שם) והפיזיקאים? לפני שמהללים את "המהפכה שהביא גואטמה" שאינני יודע עד כמה היא שינתה את עולמם של חסידיו - אם רוצים להשליט את המהפכה הזאת על העולם - צריך קודם לבדוק את מה היא מבקשת להחליף, והאם בכלל היא מבקשת להחליף, כי בכלל לא ברור האם בזמננו ובמקומנו את המהפכה -לכאורה - הזאת - האם זה אכן יביא לידי ביטוי את כוונתו המקורית של גואטמה, או את הדרך הנכונה בכלל, ואם לא ראוי לקחת בחשבון את המשמעות של דבריו עבור העולם המערבי, למשל. 

ז. אבל אני חושב שבכלל יש כאן נושא אחר לדיון והוא לא הבודהיזם, אלא - השאלה איך אנחנו מתייחסים לדרך שבה אנו הולכים.. אם נניח אנחנו מחפשים דרך "כוללנית". ויש לנו הרבה פרטים, ומאידך כלל שכולל את כולם. ואני מתייחס לכלל, ואיני מתייחס לפרטים. אז נכון, שמבחינה טכנית - התייחסתי לכלל. אבל מבחינה מהותית - התייחסתי לפרט - פרט ושמו "כלל" (וזה עשוי להזכיר את ה"תאומיאל"). זה יותר כוללני מאשר התייחסות לאחד הפרטים מתוך אותו "כלל", אבל עדיין התייחסות "פרטית" ולא "כללית". וגם כאן - העיסוק הראוי אינו בהגדרה החיצונית של הדת - האם ההגדרה החיצונית היא שהדת היא דת "חיצונית", או שההגדרה החיצונית טוענת שהדת היא דת "פנימית". העיסוק צריך להיות בצד הפנימי של הדת - מה שכמובן אפשר לדעת רק מתוך היכרות והבנה של הדת, ולא מתוך ניתוח של מאפייני הדת או כל דבר דומה.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/8/2017 08:13 לינק ישיר 

אליקים
לי נראה שאתה מנסה לשפוט את הבודהיזם עם כלים שאין לך.
הבודהיזם הוא אוניברסלי, הוא מתחיל מבפנים ומגיע לכל מקום.

הוא לא עושה את הטעות הגדולה שעושה היהדות, הוא לא אומר "בואו נשים את הכל בצד וננתעסק בכשרויות"

כיוון שהוא לא עושה את הטעות של היהדות , הוא לא נכשל בכישלון של היהדות.
זה הבודהיזם שאני מכיר, יש הרבה סוגים, אבל העיקרון אותו עיקרון.
היום היהדות היא קליפה של פולחן טכני שבתוכה אין כלום.
יש איזה רשימו, של איזה כה עשו חכמינו.

זה מה שסידהרתא רצה שנזכור , לפני שהמחשבה טהורה, אין לאן ללכת.
רק ככה מצליחים.
והנה הבודהיזם מצליח בלי הוקוס פוקוס, בלי אגדות על מכות מצריים ומיתוסים על נפילה לתוך האש.

בבודהיזם, מי שנופל לתוך האש, נשרף.
אבל זה לא משנה, זו הקארמה של הדברים. מי זה שנשרף? מה ההבדל בינו לבין הלהבה שכילתה אותו?

אלו שאלות בודהיסטיות, אלו שאלות שמצעידות קדימה.



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2017 08:37 לינק ישיר 

קירטון
אני בור בבודהיזם, ולכן אני שואל, נעזוב את אברהם בכבשן האש, מה הבודהיזם אומר לגבי צדקה ומשפט?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2017 09:57 לינק ישיר 

קירטון
אולי תואיל להסביר מה הצלחת הבודהיזם



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2017 13:11 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
קירטון
אני בור בבודהיזם, ולכן אני שואל, נעזוב את אברהם בכבשן האש, מה הבודהיזם אומר לגבי צדקה ומשפט?

רציתי לכתוב שאין לי מושג, אבל בכל זאת קפץ לי לראש קטע אחד מהדהמפדה אני לא יודע אם זה ממש קשור אבל זה מה שקפץ.

אל יקל האדם ראשו ברע ויאמר "עלי לא יבוא"
גם טפטוף המים ימלא את הכד.
הרשעים יאכלו את פירות מעשיהם הרעים.
אמנם עד אז נראה הרשע כנהנה,
אך כשיבשילו פירות מעשיו , יסבול הרשע סבל רב.


תוקן על ידי קירטון ב- 02/08/2017 13:11:57




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2017 13:22 לינק ישיר 

קירטון
אם הבודהיזם הוא אתיאיסטי, כיצד יגיע הסבל על הרשע?

ואני לא שאלתי על התהליך העולמי, אלא על המחויבות של הפרט והחברה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2017 13:56 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
קירטון
אם הבודהיזם הוא אתיאיסטי, כיצד יגיע הסבל על הרשע?

ואני לא שאלתי על התהליך העולמי, אלא על המחויבות של הפרט והחברה.

א. הבודהיזם אתאיסטי אך אינו מטריאליסטי. הוא מניח את קיומו של עולם רוחני , אבל העולם הזה הוא טכני. גם מנגנון השכר והעונש שלו , דומה לחוק הפעולה והתגובה בפיזיקה. הוא מניח שמעשים רעים מביאים לתגובה שלילית אבל אין מדובר כאן ב"בית דין של מעלה" אלא באיזו זרימה טכנית של גורל שמכונה קארמה. המנגנונים האלו בבודהיזם מאוד מסובכים , ואין מה להכנס אליהם, כיוון שהם איזה תפל, שהבודהיזם ייבא מהדתות הוודיות שקדמו לו וזה לא יסוד או עקרון בבודהיזם.

ב. אני לא מכיר אצל בודהא איזושהי התעסקות יזומה בנושא העיצוב החברתי. לעיתים בודהא מתאר התנהלות שנובעת ממנהגים או מחוקים שהיו מקובלים בתקופתו. אין לכך התייחסות רצינית אצלו. הבודהיזם הטיבטי, כן עוסק בהתוויה חברתית כלשהי, אני לא מכיר את זה לעומק, אבל ברור שאין לעיסוק הזה שורשים בודהיסטיים אוטתנטיים, אלא הוא נובע מהעובדה שבטיבט חלק מהמדינה נשלט על ידי המסדרים הבודהיסטיים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2017 14:03 לינק ישיר 

תלמידטועה כתב:
קירטון
אולי תואיל להסביר מה הצלחת הבודהיזם

הבודהיזם היום עוסק באותם עניינים בהם עסק בודהא לפני אלפיים חמש מאות שנה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2017 15:25 לינק ישיר 

אליקים,

פנימיות זה מקוריות. כי נר מצוה ותורה אור. מלבי"ם: המצוה נמשלה לנר פרטי והתורה לאור כללי. הפנימיות של מצוה היא התורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/8/2017 09:38 לינק ישיר 

קירטון
מדד מוזר להצלחה.
איני יכול לבדוק את דבריך כי מושגי בנושא קטנים משלך ביהדות.
בכל אופן גם היהדות, בהתחשב בכך שהיא מערכת משפטית שמטבעה נתונה לשיונויים עוסקת באותו דבר שבו עסקה לפני 3000 שנה. קיום צווי ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/8/2017 12:38 לינק ישיר 

תלמידטועה כתב:

קירטון
מדד מוזר להצלחה.
איני יכול לבדוק את דבריך כי מושגי בנושא קטנים משלך ביהדות.
בכל אופן גם היהדות, בהתחשב בכך שהיא מערכת משפטית שמטבעה נתונה לשיונויים עוסקת באותו דבר שבו עסקה לפני 3000 שנה. קיום צווי ה


בזה אתה לגמרי טועה
אני לא מאמין בקיומם של מיתוסים תנ"כיים, אבל אם נצא מתוך ההנחה המוטעה שהם היסטוריים, הרי לפני שלושת אלפים שנה היהדות עסקה במלחמה בהקרבת קרבנות בבמות והיום היא עוסקת בפקודת השילוב הראוי.
אין שום קשר.

מה שאין כן הבודהיזם.
הבודהיזם דיבר אז על טיהור תודעת האדם וגם היום אותו הסיפור.
התמודדות עם החושים, עם התאוות, עם רגשות כמו כעס ושנאה
אילו אננדה או מהקשפה, היו מופיעים כאן ועכשיו , היו שואלים אותם את אותן שאלות ששאלו לפני הספירה.

נראה ששום דבר לא השתנה.

אין דת ומדינה, כי אין דת ואין מדינה.
אין שאלות על אמונה, כי לא מאמינים.

האדם מול טבעו, עומדים זה מול זה, כמו ביום שנולד סידהרתא.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/8/2017 13:18 לינק ישיר 

היהודים עסקו במלחמה. כמו שבודהיסטים ישבו לאור נרות. לא השתכנעתי שכאן השתנה יותר משם. האדם מול טבעו או מול בוראו.

אגב – מה אכפת לבודהיסט שהכל בראש שלו ובתודעתו שלו מנפילתו (האוטומאטית)  של הרשע?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/8/2017 22:09 לינק ישיר 

קירטון כתב:
[quote]
אליקים
לי נראה שאתה מנסה לשפוט את הבודהיזם עם כלים שאין לך.
הבודהיזם הוא אוניברסלי, הוא מתחיל מבפנים ומגיע לכל מקום.
שתי השורות הללו כמובן אינם חלק מהדיון

הוא לא עושה את הטעות הגדולה שעושה היהדות, הוא לא אומר "בואו נשים את הכל בצד וננתעסק בכשרויות"
ובאמת היהדות לא עשתה את הטעות הזאת. להאשים את היהדות בכזאת טעות זה פשוט שקר גס, ובמקרה הטוב בורות מופלגת.

כיוון שהוא לא עושה את הטעות של היהדות , הוא לא נכשל בכישלון של היהדות. במה היהדות נכשלה?
זה הבודהיזם שאני מכיר, יש הרבה סוגים, אבל העיקרון אותו עיקרון.
היום היהדות היא קליפה של פולחן טכני שבתוכה אין כלום. 
יש איזה רשימו, של איזה כה עשו חכמינו.
אני בכוונה שאלתי קודם "במה היהדות נכשלה?" כלומר - במה לדעתך היא נכשלה. וכאן אני כותב דבר אחר - כי אלו שני דברים. עכ"פ, אתה צריך להבין, שכמו שאדם יכול לחיות ולהיות חולה - אך הוא עדיין חי, כל עוד נשמה באפו - ויכול גם לחזור לחיות - כך בדיוק בענייננו. אני יודע שהרבה יהודים בימינו לא מבינים את העניין של ירידת הדורות - והם פשוט שוכחים שזה בדיוק מה שנותן את התקווה. הגר"א כותב - כלומר בימיו הוא כתב - שהדורות הלכו וירדו - כאדם שמת ואף השלד הולך ואובד - עד שבימינו - כך הוא כותב בימיו - לא נשארו כל התלמידי חכמים כי אם כתרווד רקב של עצמות - ועתה אנו מצפים לתחיית המתים. ופוק חזי - מה חושבים על עם ישראל הגויים שמסביב - אם תתבונן תראה שהם אומרים בדיוק את אותו דבר - העם פעם היה עם חזק וחכם - וחטא וירד מגדולתו ובשל חטאו הוא דווי וסחוף בגלות, וראה כמה שהגויים ביזו ועדיין רבים מהם מבזים בצורות כאלה ואחרות - את העם היהודי, בראותם בו עם שפל. והנה זה בדיוק מה שאומרים גם יהודים! העם חטא וירד מגדולתו. ואנחנו צריכים להיות חכמים ולהחזיר לעצמנו את מעלתנו, כי כמו שכתוב בישעיה: "לו הקשבת למצוותי - ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים". אלא שהיום, בדיוק מהסיבה הזאת - שאנו איבדנו, לתקופה, את כוחנו ויכולתנו וגודל חכמתנו, לכן בדיוק קשה לנו לדעת בכלל מהם מצוות ה', וכיצד לקיימם במצבנו. אבל כל עוד נזכור - כל עוד נשמור על קשר עם עצמנו - עם תורתנו ועם נשמת עמנו - אזי יש לנו תקווה - והקב"ה רצה ורוצה בעם ישראל - ואילו לא יחזרו ישראל בתשובה - הקב"ה ימצא כבר את הדרך להחזיר את העם בתשובה - ולו ע"י מלך שגזרותיו קשות כהמן. אבל בסופו של דבר חיי העם יחזרו להיות כקדם, ולא רק זה אלא "והיטיבך והרבך מאבותיך"
אבל כל זה, כמובן לא קשור לעובדה שהיהדות לא עוסקת רק בכשרויות. אתה אולי לא יודע, ושמא יותר גרוע מלא יודע - אבל בכל קהילה יהודית דתית עוסקים במוסר, עוסקים בחשיבה, עוסקים ברגשות עדינים. זה אולי לא נעשה בדרך חילונית לפי ההצעות האישיות שלך, אבל זה נעשה בשילוב עם המסורת בדרכים מורכבות ותוך התייחסות להרבה פרטים. וזה אגב, בדיוק מה שעשתה התורה. כמובן שאנחנו בדור של היום חיים בתרבות שונה, ולכן איננו מרגישים מייד כל כוונה שהתכוונו האנשים שחיו אז ומסרו את התורה עד אלינו, אבל בהחלט אפשר לראות - וכמו שהזכרתי - עושים זאת בצורות אלו ואחרות בכל קהילה יהודית דתית. למשל - ספר בראשית מלמד על נפתולי החיים. ספר שמות מלמד איך לא להיכנע לקשיים, ולזכור ששלוחים הרבה למקום, ובסופו של דבר אפשר לשלוט גם על כוחות הטבע. בפרשת יתרו ומשפטים לומדים כללי מוסר, ושאדם יקח אחריות על מעשיו ועל ממונו. בספר ויקרא לומדים שאמנם ממוננו וכבשינו וצאננו חשובים מאוד - אבל צריך לדעת לוותר גם על דברים חשובים בשביל מטרות יותר נעלות. אחר כך לומדים שאמנם נכון שחשוב להקריב משלנו - אבל צריך לזכור גם לעשות זאת מתוך הרגשה וחיות מלאים - דיני טהרה - מזכיר לך קצת את הרעיון של יוגה או משהו כזה? לי זה בכל אופן מזכיר. אחר כך בספר במדבר לומדים על חיי קהילה. בספר דברים לומדים על גיבוש זהות. להמשיך? אני חושב שהסיכום הקצר הזה מראה לך שהיהדות ממש לא עסקה במלחמה בבמות. ליהדות היה הרבה דברים חשובים להגיד. עם כל הכבוד למה שאתה סבור אחרי עיון בניטשה ומורה נבוכים. 
ואחרי כל זה - התורה היא המצווה החשובה בעיני הדת - גם בימינו - הלימוד, החכמה. 
זה מה שסידהרתא רצה שנזכור , לפני שהמחשבה טהורה, אין לאן ללכת. וואלה? למדת פעם נביא? "ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" שמעתי פעם רב - שאוהב לדבר לנוער - וגם כן הנוער אוהב לשמוע אותו - והרב אמר פעם - שהיה איזה משיהו שהעביר שיעור בחכמה סינית ואמר נגיד "צ'ינג צ'אנג צ'ונג אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם". וכל מיני דברים כאלה. וכולם התלהבו מחכמת הנפש ועומק ההבנה של האנושיות. ובסוף השיעור אמר מעביר השיעור: אתם יודעים מאיפה לקחתי את כל האמירות? מפרקי אבות. זה לא פחות מהחכמה הסינית העתיקה. 
רק ככה מצליחים.
והנה הבודהיזם מצליח בלי הוקוס פוקוס, בלי אגדות על מכות מצריים ומיתוסים על נפילה לתוך האש.

בבודהיזם, מי שנופל לתוך האש, נשרף.אתה יודע מה, גם לפי היהדות היו הרבה אנשים שנפלו לתוך האש ולא יצאו מזה בחיים. מי יודע? אולי היהדות לקחה את הרעיון הזה מהבודהיזם. 
אבל זה לא משנה, זו הקארמה של הדברים. מי זה שנשרף? מה ההבדל בינו לבין הלהבה שכילתה אותו? מה ההבדל? שזה מכלה וזה מתכלה. שלום כיתה א'. למען האמת, ביהדות יש חוק חינוך חובה, כך שבאמת מוכרחים לסיים כיתה א'. בבודהיזם אני לא בטוח. 

אבל בא נלך ונסתכל קצת על העולם הרחב. הנצרות התפשטה באירופה. הנצרות כוללת חיובים להאמין בדברים ניסיים. יותר מהדתות שמסביב. וראה זה פלא - דווקא ביבשת הנוצרית, שלכאורה מאמינה בדברים הכי מוזרים, דווקא שמה קמו הטכנולוגיה והמדע - היורדים לשורשי ולענפי ההבנה של הטבע כפי שהוא ממש. מקרה? ממש לא. כבר כתבתי פעם - על כך שחז"ל ייחסו את רומי והנצרות לאדם. אדום - כך כתבתי - הוא איש הגשמיות - איש העולם הזה. האם פירוש הדבר שהוא איש שעושה חטאים גשמיים? ממש לא. ההפך הוא הנכון. איש גשמי באמת - הוא איש שמבין את המהות של הגשמיות. והמהות של הגשמיות - כמו כל מהות אחרת - היא דבר טהור. הוא לא עושה טעויות גשמיות. הוא עלול לעשות טעויות רוחניות, אבל הוא לא עושה טעויות גשמיות, וזה יתרונו. הוא כל כך מבין את המהות הגשמית - עד שהוא מבין שהגשמיות היא דבר מהותי ולא טכני. ומאחר והיא דבר מהותי - הרי היא נשמעת לרצון הא-ל שהמהויות כולן קרובות אליו, באשר הוא עצמו מהות כל העולם כולו. ועל כן, מרוב חכמה והבנה מהותית של הגשמיות - מזה צמח המדע, מזה צמחה הטכנולוגיה. לעמים אחרים יש יתרונות אחרים. כל עם ויתרונו שלו. אבל אתה צריך להבין שאמונה בניסים איננה מובילה דווקא לטיפשות. ההפך הוא הנכון. ואירופה - היא ההוכחה.

אלו שאלות בודהיסטיות, אלו שאלות שמצעידות קדימה.



נשלח מהאנדרואיד שלי

[/quote]





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/8/2017 22:14 לינק ישיר 

קירטון כתב:
קירטון
אם הבודהיזם הוא אתיאיסטי, כיצד יגיע הסבל על הרשע?

ואני לא שאלתי על התהליך העולמי, אלא על המחויבות של הפרט והחברה.
א. הבודהיזם אתאיסטי אך אינו מטריאליסטי. הוא מניח את קיומו של עולם רוחני , אבל העולם הזה הוא טכני. גם מנגנון השכר והעונש שלו , דומה לחוק הפעולה והתגובה בפיזיקה. הוא מניח שמעשים רעים מביאים לתגובה שלילית אבל אין מדובר כאן ב"בית דין של מעלה" אלא באיזו זרימה טכנית של גורל שמכונה קארמה. כן, אבל אם הכל טכני, אז מי מבטיח שזה באמת כך? אולי זה דווקא לא כך? האם לא ראית מעולם צדיק ורע לו רשע וטוב לו? המנגנונים האלו בבודהיזם מאוד מסובכים , ואין מה להכנס אליהם, כיוון שהם איזה תפל, שהבודהיזם ייבא מהדתות הוודיות שקדמו לו וזה לא יסוד או עקרון בבודהיזם.

ב. אני לא מכיר אצל בודהא איזושהי התעסקות יזומה בנושא העיצוב החברתי. לעיתים בודהא מתאר התנהלות שנובעת ממנהגים או מחוקים שהיו מקובלים בתקופתו. אין לכך התייחסות רצינית אצלו. הבודהיזם הטיבטי, כן עוסק בהתוויה חברתית כלשהי, אני לא מכיר את זה לעומק, אבל ברור שאין לעיסוק הזה שורשים בודהיסטיים אוטתנטיים, אלא הוא נובע מהעובדה שבטיבט חלק מהמדינה נשלט על ידי המסדרים הבודהיסטיים. כלומר, למעשה אתה אומר שבבודהיזם באמת אין חובות מוסריות וחברתיות?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/8/2017 22:30 לינק ישיר 

קירטון כתב:
[quote]
תלמידטועה כתב:

קירטון
מדד מוזר להצלחה.
איני יכול לבדוק את דבריך כי מושגי בנושא קטנים משלך ביהדות.
בכל אופן גם היהדות, בהתחשב בכך שהיא מערכת משפטית שמטבעה נתונה לשיונויים עוסקת באותו דבר שבו עסקה לפני 3000 שנה. קיום צווי ה

כבר עניתי לחלק מהדברים כאן לפני 2 הודעות. כאן אני רק מוסיף הערות
בזה אתה לגמרי טועה
אני לא מאמין בקיומם של מיתוסים תנ"כיים, אבל אם נצא מתוך ההנחה המוטעה שהם היסטוריים, הרי לפני שלושת אלפים שנה היהדות עסקה במלחמה בהקרבת קרבנות בבמות והיום היא עוסקת בפקודת השילוב הראוי.
אין שום קשר. 
בודאי, כי התורה שרדה ועברה מתרבות לתרבות, ובכל תרבות התייחסה לתרבות הנוכחית. למה אנחנו צריכים היום להתעסק עם הבמות? האם אתה סבור שדת מוצלחת היא רק דת שנמצאת בחממה תרבותית? אז מה אתה עושה בעצכח?

מה שאין כן הבודהיזם.
הבודהיזם דיבר אז על טיהור תודעת האדם וגם היום אותו הסיפור.
התמודדות עם החושים, עם התאוות, עם רגשות כמו כעס ושנאה 
אילו אננדה או מהקשפה, היו מופיעים כאן ועכשיו , היו שואלים אותם את אותן שאלות ששאלו לפני הספירה.
מעניין לדעת מי זה מהקשפה? האם תוכל להביא איזה מקור בודהיסטי שמזכיר את שמו?
נראה ששום דבר לא השתנה.

אין דת ומדינה, כי אין דת ואין מדינה.
אין שאלות על אמונה, כי לא מאמינים.

אינני יודע אם הבודהיזם הוא בעד ניהיליזם, וזה באמת כבר נושא בפני עצמו, אבל בהחלט אתה בעד ניהיליזם. 

האדם מול טבעו, עומדים זה מול זה, כמו ביום שנולד סידהרתא. 

רק שאלה: אתה מהלל את הצלחת הבודהיזם. האם הבודהיזם הוציא אנשים מהעוני? אם לא, אולי זה בגלל שכדבריך - אין דת, ואין מדינה, ואין אמונה, ואין חברה. ומה יש? ישיבה מתחת לעץ ומחשבה על זה שזה לא נורא שיש סבל. בלי לזלזל בהצלחה המסחררת הזאת, המסחר בארצות אחרות הצליח נראה לי יותר.


נשלח מהאנדרואיד שלי

[/quote]





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2017 04:46 לינק ישיר 

תלמידטועה כתב:

היהודים עסקו במלחמה. כמו שבודהיסטים ישבו לאור נרות. לא השתכנעתי שכאן השתנה יותר משם. האדם מול טבעו או מול בוראו.

אגב – מה אכפת לבודהיסט שהכל בראש שלו ובתודעתו שלו מנפילתו (האוטומאטית)  של הרשע?



אם היו אז יהודים , הם התעסקו בדברים מסוימים והיום הם מתעסקים בדברים אחרים לגמרי.
אפשר כמובן לעוות את המציאות ולכתוב שתמיד עסקו "ברצון השם" או "בעבודת השם" או בהגדרה נבובה אחרת, אבל סילוף המציאות לא מועיל להבנת הנקודה.
מצד שני , מי שמצליח לא להבין עניין כל כך פשוט, יצליח לכשל בהבנת הסברים אחרים, בסיסיים ככל שיהיו.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דתיות פנימית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.