בית פורומים בחדרי חרדים

תקנון לבית הספר לבנות - עד מתי שופכים דם ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/8/2017 18:06 לינק ישיר 
תקנון לבית הספר לבנות - עד מתי שופכים דם ?

התמונה של ‏שרי ביק‏.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2017 19:33 לינק ישיר 

אתה בטח מתכוון בשפיכת הדם על אלו שאינם שומרים את התקנות ובכל זאת מתעקשים לשלוח את בנותיהם לבית ספר חסידי... 

לגופו של ענין. כל הכבוד להם. מי שלא רוצה, שישלח את בנותיו לבית ספר יותר "פתוח" ו"מפותח"...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2017 19:40 לינק ישיר 

דעתי שבית ספר שמקבל תקציבים ושטח ומבנה מעיריה / מדינה צריך להיות יותר נגיש לתושבים ואינו יכול להתנהג בצורה מפלה כזו .אתה תופס פה שטח ומקום של בית ספר שכונתי /איזורי ואינך יכול להתנהג כבריון שכונתי ולעשות מה בא לך.תקנון זה לדעתי הרבה הרבה מעבר למינון סביר של דרישה גם בציבור חרדי.

.


נשלח מהאנדרואיד שלי

תוקן על ידי ברכת_החמה ב- 30/08/2017 19:43:16




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2017 20:03 לינק ישיר 

ברכת_החמה כתב:


דעתי שבית ספר שמקבל תקציבים ושטח ומבנה מעיריה / מדינה צריך להיות יותר נגיש לתושבים ואינו יכול להתנהג בצורה מפלה כזו .אתה תופס פה שטח ומקום של בית ספר שכונתי /איזורי ואינך יכול להתנהג כבריון שכונתי ולעשות מה בא לך.תקנון זה לדעתי הרבה הרבה מעבר למינון סביר של דרישה גם בציבור חרדי.

.


נשלח מהאנדרואיד שלי

תוקן על ידי ברכת_החמה ב- 30/08/2017 19:43:16



ולדעתי אפילו זו מדינה דמוקרטית ולא יהודית עדין בדמוקרטיה יש זכויות למיעוט,
על אחת כמה וכמה שהיא גם גובה מהם מיסים,
שיש להם זכות ללימודים בתקנות ההולמות את הסטנדרט של החוג החסידי.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2017 20:13 לינק ישיר 

שכחו בתקנון עוד כמה דברים חשובים יותר. לדוגמא:
האבא-
הולך בשבתות וחגים עם שטריימל ובעקיטשע
הולך כל בוקר למקווה
מכניס מכות לחסידי האדמו"ר המתחרה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/8/2017 22:08 לינק ישיר 

אין בעיה שמיעוט יקים לו בית ספר משלו כל עוד זה לא פוגע במישהו אחר שישאר בלי בית ספר עקב כך .אם בגלל בית ספר זה לא נפתח שם בית ספר פחות קיצוני ונשארו הורים ללא בית ספר לילד אז לדעתי אין זכות לבית הספר לקום שם.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2017 22:15 לינק ישיר 

אני לא מבין למה הורים שולחים ילדים לבי"ס ששולח תקנון ,הרי הם רוצים דרך  "חרדי לייט"  והבי"ס לא מתאים להם,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/8/2017 22:28 לינק ישיר 

כי כנראה אין לך בתי ספר כמו גרביים והמבחר מצומצם עד מאוד.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2017 22:42 לינק ישיר 

אז שיעבור למקום מגורים שיש בי"ס מתאים, כמו שאצלנו בניו יורק,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/8/2017 22:52 לינק ישיר 

לפעמים המצב יותר מורכב והפתרון לעבור מקום איננו ישים.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2017 23:12 לינק ישיר 

אין הכול, או  שיחתום על התקנון למען הילדים, וילך בדרך אבותיו, או שילך בדרך שלו , במקום שמתאים בשבילו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/8/2017 23:20 לינק ישיר 

ההורים צריכים להתאים את מוסד הלימודים לרוח הבית !!
ואם הם יותר פתוחים שלא ישלחו לבית ספר חניוקי!!
ולא יעשו עוול לבן או לבת !!
מצד שני אם בית הספר מקבל תיקצוב ממדינה ושטח ציבורי
הוא צריך להיות גמיש יותר !!
ויתכן שהמדינה צריכה להתנות את התקצוב במספר פרמטרים!!


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2017 23:38 לינק ישיר 

13AV כתב:
אני לא מבין למה הורים שולחים ילדים לבי"ס ששולח תקנון ,הרי הם רוצים דרך  "חרדי לייט"  והבי"ס לא מתאים להם,


לא שמעת על סוג האנשים שרוצים גם וגם?
גם פה בפורום יש אנשים שאתה לא יכול להבין מה הם מחפשים פה, אתאיסטים גמורים אפיקורסים שונאי דת, הם פשוט רוצים גם וגם



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/8/2017 01:10 לינק ישיר 

ואם ההורים יחתמו ולא יקיימו את התקנון

האם הבנות תיזרקנה מבית הספר או מהסמינר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/8/2017 02:15 לינק ישיר 

טור נוקב - שיש בו תגובה הולמת - שכתב בענין הסופר המוכשר ירוחם לנדסמן בטורו במגזין של משפחה לפני כשנה.

            'בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַֽע עָם'

 

במשך עשרות שנים אומרים בארץ על הציבור החרדי שהוא נוהג לטאטא את הבעיות שלו מתחת לשטיח, שהוא נמנע מלהתמודד ולבוא חשבון עם מה שאינו ראוי ואינו הגון בתוכו. האמת שיש בזה משהו. הציבור שלנו, אוכלוסיית העתיד של העם היהודי, נמנע מלעסוק בפרהסיא בחולשות ציבוריות הדורשות פתרון. לפעמים זה בצדק, אוזנו של הנער כרויה לשמוע ולקרוא והוא לא תמיד יידע להתמודד בפרופורציות הנכונות עם שפע המידע. גם הציבור הכללי בארץ הקודש לא יבין את השיח וניתן על ידו לגרום לנזקים שונים. אבל ישנם נושאים, סוגיות בוערות, שאם לא נעלה אותם על הפרק עתה, יום יבוא, והוא קרב ובא, שכולנו נשלם את המחיר.

אשר על כן, ברגישות, בנחישות, בחשש מצד אחד ובצוו של שליחות מאידך, אני כותב את השורות הבאות. אין לנו אמנם, לכאורה, פתרון מוחלט. אבל הכרת הבעיה, כך אומרים, היא מחצית הישועה.

ייאמר מראש. הטור הזה אינו מדבר אל מי שלא גדל בתוך אווירה חסידית שורשית ואולי אפילו אדוקה. מי שחייו מתנהלים על פי האווירה וההנהגה והלבוש עליהם גדל בבית הוריו והוא שולח את צאצאיו לבתי חינוך בהם היה וצמח, לא עליו נסוב הדיון.

אבל בתוככי הציבור הנקרא חסידי, קיימת תופעה מדאיגה של הורים שבאופן עקרוני משתייכים לציבור החרדי אך הם מסורבי כניסה לתלמודי התורה לבנים ובתי הספר לבנות. בדרך כלל מדובר בצעירים, יצורי כלאיים ססגוניים, שעברו את מסלול החינוך החרדי כבנים למשפחות הנמנות על חצרות חסידים או קהילות מוגדרות, אך הם בהיותם בוגרים בחרו, לפעמים שלא בטובתם, להיות בני העולם הגדול והנאור. אני מנסה לצייר לרגע פרופיל לדוגמא של אב כזה, בלי חלילה לזלזל או לבטל, שהרי לכל יהודי צלם אלוקים, ולכולם זכות (?) לחיות ולהתנהל לפי ראות עיניהם:

ובכן, בימות החול מסתובב לו הצעיר החברה'מן ללא חליפה ומגבעת, עם חולצה צבעונית קצרת שרוולים, זקנו משופץ ופאותיו המסולסלות רעננות ודקיקות בעובי של שתי שערות, על אפו משקפיים אופנתיות ובידו אייפון גדול ומרצד שאותו הוא צריך (?) לצורך פרנסתו ועסקיו חובקי העולמות... הוא יוצא ונכנס ברכב שכור צבעוני ועליז. וכל שיחה מסתיימת ב'סַבַּבַּה' ו'יַאלְלַה בַּיי'. אם הוא מקפיד להתפלל במניין נמצא אותו עם טלית ותפילין מפטפט ו/או עסוק באייפון, קורא וכותב הודעות 'דחופות' שמפיגות לו את שעמום התפילה.

בתוך בית המדרש ובתוך החסידות הוא מדבר בשפת המושגים עליה הוא גדל, אבל מיד בצאתו אל הרחוב, אל מקום עבודתו, הוא מדבר ב'ישראלית' זחוחה, בסלנג ה'צַבָּרִי' שאמור להיות זר ומנוכר למי שגדל בבית המדרש ונשם אווירה חסידית צרופה.

כל זה עד שבת קודש. בשבת הוא לובש קפוטה בוהקת ושטריימל נאה חבוש לראשו. כן, חשוב לו נוסח התפילה השבתית של החצר בה הוא גדל ואליה הוא משתייך. גם זמירות השבת ושירי הקודש של הימים הנוראים מרגשים אותו, וגם על הקשר עם הרבי הוא לא יוותר. יהיה מוכן אפילו להתחייב סכומים נכבדים ב'דינרים' כדי לזכות בחיוך ובתעודת נדיב מהרבי שליט"א. לאמור, יש בו נשמה טובה אבל הוא מנסה לדלג בין שני עולמות, ולכרוך אותם יחדיו.

נוות ביתו אף היא הופעתה רחוקה ממסורת ישראל סבא והתנהגותה לא מזכירה במאום את דמות ה'אידישע מאמע'.

עד כאן הכל בסדר. כלומר, לא בסדר אבל זה לא ענייננו. אולם, העניין הופך להיות סבוך כשההורים הללו, מניחים לרגע את אייפונם, משתדלים לתת להופעתם חרדיות אותנטית קצרת מועד, כדי לקדש מלחמה שיקבלו את ילדיהם לבתי החינוך של החסידות אליה הם משתייכים/השתייכו, או לתלמוד תורה חסידי אחר. כשהם נתקלים בהתנגדות, הם נעלבים ופגועים ו'לא מבינים' למה ומדוע, מה פשעם וחטאם. הם מוצאים להם סימוכין במשפחה פלונית שאינה שונה מהם ואת ילדיהם כן קיבלו... הם גם יבקשו להימלט מהטיעונים הממוקדים של וועדות הקבלה והסינון, ולמצוא בוקי סריקי בתקנות של אותו מוסד, ייטענו בעליבות ש"הכל זה כסף וקשרים וחשבונות צדדיים ואינטרסים"...שהרי בהם אין כל עוול ואיך מלאה ליבה של אותה הנהלה לדחות את ילדיהם.

בהמשך הם יגייסו את המצפון היהודי הרגיש באיום מרומז שאם לא יתקבלו הבן או הבת ירחיקו עמם לכת אל מוסדות שבאמת רחוקים מההוויה החרדית הקלאסית, ומי ייקח עליהם אחריות לאן יגיעו וחלילה ואולי יתדרדרו...

אז קודם כל יש להעניק להם ציון לשבח, להורים הללו. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה מתמוגג מנחת. ראו נא ראו, הורים שקומתם הרוחנית התמעטה אבל הם נלחמים בחירוף נפש על נשמת ילדיהם. אבל מן העבר השני נמצאים רוב מניין ובניין ההורים במערכת החינוך החסידית שמחנכים את עצמם ואת צאצאיהם שלא לחרוג כהוא זה מן המסורת. לא לשנות את הלבוש, שלא יחדרו מושגים ודמויות ומילים ו'סלנג' מן הרחוב. מבקשים לחסוך מהילדים אפילו ריח של זולות ופריקת עול. מתאמצים שהם לא ישמעו מקרוב על האינטרנט והמרחבים שהוא מציע, שלא יכירו סגנונות שבהם אין מגבלות היכן מטיילים ועם מי מתרועעים ואל מה מתוודעים, הם כל כך שומרים על הילדים בבית, ודווקא ב'חיידר', בסביבה החינוכית שאמורה להצעיד אותם במסלול הזה, דווקא שם הם יטעמו מעולם המושגים שהוא בעיני ההורים שלילי ומסוכן?!

אנו לא יכולים לשפוט צעירים שהתקררו מה'ערלכקייט' ובחרו לעצמם סגנון 'פתוח'... מי יכול לשפוט? אולי היו להם בעיות קריאה ולמידה, לא טיפלו בהם והם צברו תסכולים ומורת רוח מהלימודים בחיידר ובישיבה ולכן חיפשו להם תחומי עיסוק והתעניינות אחרים; אולי התפילה היא טראומה עבורם בגלל לחצים של ההורים, ואולי הכל היה בסדר בילדותם והוריהם היו חביבים ואוהבים אבל הם עצמם נשמתם חלושה, רופסת, ואין להם כוח מול היצר ולכן הגיעו להיות שונים מאבותיהם. אין לנו אפשרות לרדת לתהומות הנפש וזה לא תפקידנו. אבל מה עושים עם הילדים שלהם?! הגרעין הקשה של הציבור החסידי דוגל בשמרני, ב'מיושן', באמיתי...

***

אין איפוא כל ברירה. המצוד שעורכים ההנהלות הרוחניות אחרי הורים 'חשודים' לוודא שאין להם אינטרנט פתוח, שהופעתם תואמת את קודי הלבוש החיוניים, שהם אינם מבקרים ומשוטטים במרכזי קניות ובילוי כאלו שההפקרות והזוֹלוּת שולטים שם בכיפה, זה לא בגלל הרצון לחנך את ההורים, להתערב או לשלוט בפרטיות. מי שטוען כך מוציא בכוונה את הדברים מהקשרם. אומרים זאת כדי לברוח מהנקודה העיקרית... המחנכים הממונים חשים אחריות. ילדים שגדלים בבית 'פתוח' - עלולים ליצור סדקים בנפשות חבריהם לספסל הלימודים עליהם שומרים ואותם בונים בּדִי עמל, בדמעות וביזע.

לא ניתן לחנך את הילדים בכיוון אחד ולהניח להורים לנהוג איך שליבם חפץ ולהיכן שיצרם מוליכם. 'בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַֽע עָם',לימדנו החכם מכל אדם, וילד מביא עימו אל חבריו את הלך הרוח שבביתו.

הנה זאת אשר אמרנו, אין באמת פתרון לבעיית השוליים ההולכת ומתרחבת ומאיימת. רק זאת נציע לממונים על בתי החינוך: לא לוותר. 'כל המשנה ידו על התחתונה', קבעו לנו חז"ל. מי שבחר לעצמו דרך שונה, מתירנית יותר מאשר התחנך עליה, יש לכבדו ברמה האישית, הפרטית, אבל לתת לו מדרך כף רגל במרחב החינוכי הציבורי החסידי, זה חסר אחריות.

וייחשב לו כל אחד את חשבון עולמו - - -




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/8/2017 04:56 לינק ישיר 

דקחר כתב:

טור נוקב - שיש בו תגובה הולמת - שכתב בענין הסופר המוכשר ירוחם לנדסמן בטורו במגזין של משפחה לפני כשנה.

            'בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַֽע עָם'

 

במשךעשרות שנים אומרים בארץ על הציבור החרדי שהוא נוהג לטאטא את הבעיות שלו מתחתלשטיח, שהוא נמנע מלהתמודד ולבוא חשבון עם מה שאינו ראוי ואינו הגון בתוכו. האמת שישבזה משהו. הציבור שלנו, אוכלוסיית העתיד של העם היהודי, נמנע מלעסוק בפרהסיא בחולשותציבוריות הדורשות פתרון. לפעמים זה בצדק, אוזנו של הנער כרויה לשמוע ולקרוא והואלא תמיד יידע להתמודד בפרופורציות הנכונות עם שפע המידע. גם הציבור הכללי בארץהקודש לא יבין את השיח וניתן על ידו לגרום לנזקים שונים. אבל ישנם נושאים, סוגיותבוערות, שאם לא נעלה אותם על הפרק עתה, יום יבוא, והוא קרב ובא, שכולנו נשלם אתהמחיר.

אשרעל כן, ברגישות, בנחישות, בחשש מצד אחד ובצוו של שליחות מאידך, אני כותב את השורותהבאות. אין לנו אמנם, לכאורה, פתרון מוחלט. אבל הכרת הבעיה, כך אומרים, היא מחציתהישועה.

ייאמרמראש. הטור הזה אינו מדבר אל מי שלא גדל בתוך אווירה חסידית שורשית ואולי אפילואדוקה. מי שחייו מתנהלים על פי האווירה וההנהגה והלבוש עליהם גדל בבית הוריו והואשולח את צאצאיו לבתי חינוך בהם היה וצמח, לא עליו נסוב הדיון.

אבלבתוככי הציבור הנקרא חסידי, קיימת תופעה מדאיגה של הורים שבאופן עקרוני משתייכיםלציבור החרדי אך הם מסורבי כניסה לתלמודי התורה לבנים ובתי הספר לבנות. בדרך כללמדובר בצעירים, יצורי כלאיים ססגוניים, שעברו את מסלול החינוך החרדי כבנים למשפחותהנמנות על חצרות חסידים או קהילות מוגדרות, אך הם בהיותם בוגרים בחרו, לפעמים שלאבטובתם, להיות בני העולם הגדול והנאור. אני מנסה לצייר לרגע פרופיל לדוגמא של אבכזה, בלי חלילה לזלזל או לבטל, שהרי לכל יהודי צלם אלוקים, ולכולם זכות (?) לחיותולהתנהל לפי ראות עיניהם:

ובכן,בימות החול מסתובב לו הצעיר החברה'מן ללא חליפה ומגבעת, עם חולצה צבעונית קצרתשרוולים, זקנו משופץ ופאותיו המסולסלות רעננות ודקיקות בעובי של שתי שערות, על אפו משקפייםאופנתיות ובידו אייפון גדול ומרצד שאותו הוא צריך (?) לצורך פרנסתו ועסקיו חובקי העולמות...הוא יוצא ונכנס ברכב שכור צבעוני ועליז. וכל שיחה מסתיימת ב'סַבַּבַּה' ו'יַאלְלַהבַּיי'. אם הוא מקפיד להתפלל במניין נמצא אותו עם טלית ותפילין מפטפט ו/או עסוקבאייפון, קורא וכותב הודעות 'דחופות' שמפיגות לו את שעמום התפילה.

בתוךבית המדרש ובתוך החסידות הוא מדבר בשפת המושגים עליה הוא גדל, אבל מיד בצאתו אלהרחוב, אל מקום עבודתו, הוא מדבר ב'ישראלית' זחוחה, בסלנג ה'צַבָּרִי' שאמור להיותזר ומנוכר למי שגדל בבית המדרש ונשם אווירה חסידית צרופה.

כלזה עד שבת קודש. בשבת הוא לובש קפוטה בוהקת ושטריימל נאה חבוש לראשו. כן, חשוב לונוסח התפילה השבתית של החצר בה הוא גדל ואליה הוא משתייך. גם זמירות השבת ושיריהקודש של הימים הנוראים מרגשים אותו, וגם על הקשר עם הרבי הוא לא יוותר. יהיה מוכןאפילו להתחייב סכומים נכבדים ב'דינרים' כדי לזכות בחיוך ובתעודת נדיב מהרבישליט"א. לאמור, יש בו נשמה טובה אבל הוא מנסה לדלג בין שני עולמות, ולכרוךאותם יחדיו.

נוותביתו אף היא הופעתה רחוקה ממסורת ישראל סבא והתנהגותה לא מזכירה במאום את דמות ה'אידישעמאמע'.

עדכאן הכל בסדר. כלומר, לא בסדר אבל זה לא ענייננו. אולם, העניין הופך להיות סבוךכשההורים הללו, מניחים לרגע את אייפונם, משתדלים לתת להופעתם חרדיות אותנטית קצרתמועד, כדי לקדש מלחמה שיקבלו את ילדיהם לבתי החינוך של החסידות אליה הם משתייכים/השתייכו,או לתלמוד תורה חסידי אחר. כשהם נתקלים בהתנגדות, הם נעלבים ופגועים ו'לא מבינים'למה ומדוע, מה פשעם וחטאם. הם מוצאים להם סימוכין במשפחה פלונית שאינה שונה מהםואת ילדיהם כן קיבלו... הם גם יבקשו להימלט מהטיעונים הממוקדים של וועדות הקבלהוהסינון, ולמצוא בוקי סריקי בתקנות של אותו מוסד, ייטענו בעליבות ש"הכל זהכסף וקשרים וחשבונות צדדיים ואינטרסים"...שהרי בהם אין כל עוול ואיך מלאהליבה של אותה הנהלה לדחות את ילדיהם.

בהמשךהם יגייסו את המצפון היהודי הרגיש באיום מרומז שאם לא יתקבלו הבן או הבת ירחיקועמם לכת אל מוסדות שבאמת רחוקים מההוויה החרדית הקלאסית, ומי ייקח עליהם אחריותלאן יגיעו וחלילה ואולי יתדרדרו...

אזקודם כל יש להעניק להם ציון לשבח, להורים הללו. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היהמתמוגג מנחת. ראו נא ראו, הורים שקומתם הרוחנית התמעטה אבל הם נלחמים בחירוף נפשעל נשמת ילדיהם. אבל מן העבר השני נמצאים רוב מניין ובניין ההורים במערכת החינוךהחסידית שמחנכים את עצמם ואת צאצאיהם שלא לחרוג כהוא זה מן המסורת. לא לשנות אתהלבוש, שלא יחדרו מושגים ודמויות ומילים ו'סלנג' מן הרחוב. מבקשים לחסוך מהילדיםאפילו ריח של זולות ופריקת עול. מתאמצים שהם לא ישמעו מקרוב על האינטרנט והמרחביםשהוא מציע, שלא יכירו סגנונות שבהם אין מגבלות היכן מטיילים ועם מי מתרועעים ואלמה מתוודעים, הם כל כך שומרים על הילדים בבית, ודווקא ב'חיידר', בסביבה החינוכיתשאמורה להצעיד אותם במסלול הזה, דווקא שם הם יטעמו מעולם המושגים שהוא בעיניההורים שלילי ומסוכן?!

אנולא יכולים לשפוט צעירים שהתקררו מה'ערלכקייט' ובחרו לעצמם סגנון 'פתוח'... מי יכוללשפוט? אולי היו להם בעיות קריאה ולמידה, לא טיפלו בהם והם צברו תסכולים ומורת רוחמהלימודים בחיידר ובישיבה ולכן חיפשו להם תחומי עיסוק והתעניינות אחרים; אוליהתפילה היא טראומה עבורם בגלל לחצים של ההורים, ואולי הכל היה בסדר בילדותם והוריהםהיו חביבים ואוהבים אבל הם עצמם נשמתם חלושה, רופסת, ואין להם כוח מול היצר ולכןהגיעו להיות שונים מאבותיהם. אין לנו אפשרות לרדת לתהומות הנפש וזה לא תפקידנו.אבל מה עושים עם הילדים שלהם?! הגרעין הקשה של הציבור החסידי דוגל בשמרני, ב'מיושן',באמיתי...

***

איןאיפוא כל ברירה. המצוד שעורכים ההנהלות הרוחניות אחרי הורים 'חשודים' לוודא שאיןלהם אינטרנט פתוח, שהופעתם תואמת את קודי הלבוש החיוניים, שהם אינם מבקריםומשוטטים במרכזי קניות ובילוי כאלו שההפקרות והזוֹלוּת שולטים שם בכיפה, זה לאבגלל הרצון לחנך את ההורים, להתערב או לשלוט בפרטיות. מי שטוען כך מוציא בכוונה אתהדברים מהקשרם. אומרים זאת כדי לברוח מהנקודה העיקרית... המחנכים הממונים חשיםאחריות. ילדים שגדלים בבית 'פתוח' - עלולים ליצור סדקים בנפשות חבריהם לספסלהלימודים עליהם שומרים ואותם בונים בּדִי עמל, בדמעות וביזע.

לאניתן לחנך את הילדים בכיוון אחד ולהניח להורים לנהוג איך שליבם חפץ ולהיכן שיצרםמוליכם. 'בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַֽע עָם',לימדנו החכם מכל אדם, וילד מביא עימו אלחבריו את הלך הרוח שבביתו.

הנהזאת אשר אמרנו, אין באמת פתרון לבעיית השוליים ההולכת ומתרחבת ומאיימת. רק זאתנציע לממונים על בתי החינוך: לא לוותר. 'כל המשנה ידו על התחתונה', קבעו לנוחז"ל. מי שבחר לעצמו דרך שונה, מתירנית יותר מאשר התחנך עליה, יש לכבדו ברמההאישית, הפרטית, אבל לתת לו מדרך כף רגל במרחב החינוכי הציבורי החסידי, זה חסראחריות.

וייחשבלו כל אחד את חשבון עולמו - - -






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > תקנון לבית הספר לבנות - עד מתי שופכים דם ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.