בית פורומים עצור כאן חושבים

ה"אמת החילונית" של הררי – מניפסט של בורות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/9/2017 17:43 לינק ישיר 
ה"אמת החילונית" של הררי – מניפסט של בורות

שוב מפציע יובל נח הררי כנביא צדקני של מטריאליזם צר אופק, ודוחס את כל הבורות הפודמנטליסטית שאפשר במניפסט אחד.

לדבריו הוא מציג את "האמת החילונית", זה די מביך, האם האמת החילונית היא לשקר?

הכותרת:

במקום להתנגד לשילוב תכנים דתיים במערכת החינוך, צריך לפעול להטמעת ערכים חילוניים. והעגלה החילונית מלאה בערכים כאלה. המחויבות לאמת, שעומדת בבסיס המחקר המדעי. החמלה, השוויון והחופש, שהם יסוד הדמוקרטיה. והידיעה שרק אנחנו, ולא שום כוח עליון, יכולים להיאבק בפשעי העולם המודרני

ממצה את כל ההטעייה של המאמר. אין דבר כזה ערכים חילוניים, שום ערך לא נובע מחילוניות, אדם חילוני יכול להיות ערכי – אם ירצה, אבל ערכיו אינם חילוניים, אינם נובעים מכך שאינו מאמין, אלא מכך שהוא בוחר לאמץ ערכים מסויימים. האם כל החילוניים מאמצים את הערכים האלו, או ערכים אחרים? כמובן שלא. סין הקומוניסטית היא מדינה חילונית, האם ערכיה הם 'ערכים חילוניים'? קצירת איברים היא ערך חילוני? היעדר זכויות האדם בסין ואי ציות לקודים אתיים בינלאומיים קשורים לחילוניותה של סין? ה'מוסר' של רוסיה הקומוניסטית-אתאיסטית, ששלילת הדת היתה ספינת הדגל של האידיאולוגיה שלה, הכיל בחילוניותו גם דמוקרטיה? ממש לא. המדינה היחידה בעולם שהאתאיזם מעוגן אצלה בחוק היא – צפון קוריאה. אכן חילונים חביבים. גם אסאד וסדאם חוסיין חילוניים, נעים להכיר.

אם בבסיס המחקר המדעי עומדת מחוייבות לאמת, זה ערך חילוני? האם המחקר המדעי שייך לחילונים? עד לפני מאה שנה רוב אנשי המדע והחוקרים הדגולים היו אנשים מאמינים, וכי הפיזיקה הניוטונית שנוצרה ע"י מאמין אדוק ומשיחי היא פיזיקה 'דתית'? העובדה שבתיאוריה מדע אמור לנבוע מאמת, לא קובעת שכל איש מדע או שרוב אנשי המדע באמת ירגישו כך ויהיו כנים ואמיתיים, זו בחירה שלהם, גם אנשי מדע חילוניים וגם אנשי מדע דתיים, אף אחד מהם לא נוצר 'איש מדע אמיתי', אם כי הערך של האמת מובן לכולנו. המדע אינו חילוני, ואינו מחייב אף אחד לאמת.

הדמוקרטיה, אינה ערובה לשום דבר טוב, דמוקרטיה נהגה כבר ביוון העתיקה, וגם בסנאט הרומי התנהלו בחירות, זה לא אומר שום דבר על המוסריות של האומות האלו, הרוב הדמוקרטי יכול לבחור קיסרים אכזריים שישמידו אומות 'ברבריות'.

הידיעה ש'רק אנחנו' נוכל להילחם בפשעי העולם המודרני, היא יומרה מזוייפת, איך בדיוק 'אנחנו' נילחם למשל, במטורף מצפון קוריאה? יתכן שאין לנו יכולת להילחם בו מבלי להחריב את חצי העולם בפצצות אטום, ויתכן שכח עליון כן יכול להשמיד אותו באיזו 'תאונת עבודה'. הכרזה כזו אינה יותר מוסרית / ערכית / אמיתית משום בחינה ולא תורמת לדיון.

כל הטיעון של "ערכים חילוניים" הוא שקר. ישנם ערכים חשובים שהוטמעו בעולם המערבי, שהמורשת שלו דתית, ועד היום רובו דתי. גם הרבה חילונים מאמצים את הערכים האלו, וזה כמובן חיובי, אבל לנכס את הערכים לחילוניות זו שקר ובורות. היעדר אמונה בדת לא מוליד שום ערך, נכון שהוא מאפשר מקום ליצירתיות, אבל אם להסתכל על הקבוצות האתאיסטיות במאה ה20 כולל גרמניה הנאצית, זה לא בהכרח חיובי, מה גם שהדת מאפשרת אף היא יצירתיות.

כאן כמובן עולה השאלה: מהם ערכי היסוד הללו? יש אנשים שסבורים בטעות שהחילוניות היא עגלה ריקה, שמוגדרת על ידי מה שאין בה ולא על ידי מה שיש בה. חילונים הם אנשים שלא מאמינים באלוהים, שלא שומרים שבת, שלא אוכלים כשר. זוהי טעות גמורה. החילוניות היא תפיסת עולם חיובית ופעלתנית, שאמנם נותנת לאדם חופש בחירה רחב מאוד, אבל עדיין דורשת מחויבות לקוד ערכי מסוים. זהו קוד הכולל את ערכי האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות.

האמנם אדם שאין לו אומץ ואחריות, או שלא מאמין בזה, אינו חילוני? כמובן שהוא עדיין חילוני, ולכן הערכים האלו אינם חילונים, כפי שהסברנו.

החמלה היא ערך נוצרי מובהק, יכולים החילוניים לאמץ אותו כרצונם, אבל לא להכריז עליו כחילוני.

כמובן שניתן להתווכח על מהות השויון, מה הוא אומץ, מה היא אחריות וכו', אבל הכרזה שרירותית כאילו חילוניות היא אחריות, ואמונה היא חוסר אחריות – חסרת טעם.

החילונים מחנכים את ילדיהם על ברכי הקוד הערכי הזה, שעליו מתבססים המוסדות של המדע המודרני ושל הדמוקרטיה המודרנית –

האם המדע המודרני קשור לחמלה ושויון? המדע לא קשור בשום צורה לערכים, הוא עוסק רק ביש ובקיים, ולא במה שצריך להיות קיים. להיפך, המטריאליזם והאתאיזם כופרים בכך שהערכים האלו הם רצונו של כח עליון ושל בורא העולם, כלומר הם משאירים את השאלה אם לאמץ ערכים לרצונו של האדם, הם לא טוענים שהעולם נברא כדי שיעשו טוב, ושיש חובה לעשות זאת, זו בחירה בלבד, של מי שבוחר בכך.

אדם שיבא בטענות כלפי אתאיסט מדוע אינו בוחר בטוב, לא יכול לצפות לתשובה, אם איני מאמין במוחלטות של הערך, אני לא חייב, זכותי לעשות מה שבא לי בעולם אקראי. כמו שהאריה טורף זברה, לי מותר להציק לך ולהעליב אותך. קפוץ לי. העובדה שהחברה החילונית לא גורסת כך, לא נובעת מהחילוניות, לא מהמטריאליזם, ואפילו לא מהמדע, היא בחירה אנושית. ולא רק של חילונים.

מוסדות ששיחררו מיליארדי בני אדם מעריצותם של משטרים רודניים, של מגיפות, של רעב ושל בורות.

גם משה רבינו הוציא את בני ישראל ממצרים, גם מדינות הצפון האמריקאיות שהיו אנשים דתיים נלחמו בשביל שחרור העבדים ועשו זאת בשם הדת. המערב בזמננו תומך ומשתף פעולה עם משטרים רודניים, מוסלמים, במזרח, ועוד. בדיוק כפי שעשו ארצות מערב אירופה בתקופה האימפריאליסטית. אין שום ערך חילוני בלשחרר אחרים ממשטר רודני, אם כי כל אדם שדואג לעצמו שמח שלא להיות במשטר רודני.

בד בבד, החילונים מודעים היטב לפשעים ולמחדלים העצומים של העולם המודרני, ומלמדים את הדור הבא לקבל על עצמו את מלוא האחריות להיאבק בפשעים ובמחדלים הללו, ולא להסתמך על שום כוח עליון שיבוא לעזרתנו.

שוב הטעיה ברמה של איש קש, וכי הדתיים טוענים שאין מה להיאבק בפשעים הללו ויש לחכות לכח עליון, מענין שכשנשיא ארה"ב בוש שנחשב לאדם דתי לקח על עצמו מאבק בארגוני טרור ומדינות שתומכות בהם, טרחו כל ה'ליברלים' לעשות ממנו צחוק ולהציג אותו כמי שמחרחר מלחמה (בקרוב גם אצל טראמפ). הליברלים מסתמכים על 'כח עליון' דמיוני של חזונות אוטופיים שיבואו לעזרינו, לכן כנראה אובמה מכר אותנו בגרוש לאירנים, הוא שכח שכנציג הליברלים הוא צריך לקבל על עצמו את מלא האחריות להילחם בפשעים…

 המחויבות הראשונה של בני אדם חילונים היא לערך האמת. החילונים לא מבלבלים בין אמת לבין אמונה, ועבורם האמת מבוססת על עובדות, ראיות ותצפיות.

אף אדם מן השורה לא באמת בודק את הנחות היסוד שלו, העובדה שיש כמה פרופסורים באוניברסיטה שמתיימרים לבסס את הפילוסופיה של המדע או הנחות היסוד של החברה המערבית, לא מייצגת את הכלל. הפרט החילוני מאמין למערכת האקדמית, הפוליטית, החינוכית, או כל מערכת אחרת. הוא לא באמת בודק וגם לא יכול לבדוק, כל פרט בחברה בנוי על אמונה בצדקת הדרך ובאמיתות המערכת. גם ברי חמיש טוען שהוא לא מבלבל בין אמת לבין אמונה והוא בודק. כל אחד יכול לטעון שהאמת אצלו ושהאחרים רק מאמינים.

ועוד, העובדות והתצפיות של המדע מבססים אמיתות פיזיקליות, שהחיים שלנו לא מושתתים עליהם כלל (מבחינה טכנולוגית אולי כן, אבל זה לא הנושא כאן), שום בחירה ערכית חילונית לא נובעת מתצפית ומעובדה, צורת וסגנון החיים, סולם העדיפויות, ההשקפות על העולם ועל החיים, נובעות מבחירה שרירותית, מאמונה, ולא משום עובדה ושום תצפית.

החילונים לא מקדשים שום ספר, שום מיתוס, שום עם ושום אדם כאילו הוא ורק הוא מחזיק ברשותו את כל האמת. במקום זאת, החילונים מלמדים את ילדיהם לקדש את האמת בכל מקום שבו היא נמצאת – בעצמות מאובנות מלפני מיליוני שנים, בנוסחאות מתמטיות מסובכות, בצילומים של גלקסיות רחוקות או בטבלאות של נתונים סטטיסטיים. מחויבות זו לאמת היא שעומדת ביסוד המפעל המדעי, שאיפשר לאנושות לפצח את האטום, לקרוא את הקוד הגנטי, להתחקות אחר התפתחות החיים, ולהבין את תולדות המין האנושי עצמו.

 שוב מערבב בין אמיתות פיזיקליות, ובין החיים עצמם. האמת לא קדושה לאף אחד לצערינו, אנשים זורמים עם החברה ועם המציאות, ורק בודדים נלחמים למען האמת שלהם. נאיביות היא לחשוב שבאמת כל אחד הולך ובודק ומחפש רק את האמת. למעשה, החילוניים לא מכריזים על שום דבר שיכול לגלות את האמת איך לחיות את החיים, ולכן החילוניות מסמלת רק העדר דרך. במדה ויש דרך היא לא חילוניות אלא יצירה בפני עצמה, היתה תקופה שהאמינו בציונות, זו לא היתה 'חילוניות', אלא יצירה שהאמינו בה דתיים וחילוניים. כך בזמננו ישנם אידיאלים רבים שמאמינים בהם אנשים דתיים וחילוניים, כמו אידיאל לשיפור האקולוגיה, להגנה על בעלי חיים, לחברה מתוקנת שנעים לחיות בה, וכו'.

כמעט כל בני האדם כיום, גם אלו שאינם מגדירים עצמם כחילונים, מסתמכים על ממצאיהם של מוסדות המחקר והפיתוח החילונים, בעוד שהחילונים מצידם יכולים להסתדר היטב גם ללא אמונותיהם של כתות ודתות אלו ואחרות. אם מחר בבוקר ייעלמו כל הישיבות ובתי המדרש, העולם החילוני ימשיך להתנהל ללא כל הפרעה. לעומת זאת, אם מחר בבוקר ייעלמו כל מעבדות המחקר והמוסדות המדעיים, העולם החרדי יקרוס. הרי מה שמגן על תלמידי הישיבות מפני מגיפות זה לא תלמוד תורה אלא חיסונים, ומה שמחזיק בחיים את הרבנים הקשישים זה אולי קצת תפילות – אבל בעיקר הרבה אנטיביוטיקה.

 וכי זה רלבנטי לויכוח הערכי? אם חברת חשמל יורידו את השאלטר שום דבר במדינה לא יעבוד, כולנו צריכים חשמל, האם זה אומר שאנחנו צריכים לקבל את השקפתם ואורח חייהם של עובדי חברת חשמל? האם מי שמספק טכנולוגיה ותנאי חיים נוחים, הוא זה שקובע ערכים וצורת חיים נכונה? הרומאים בנו אמות מים וגשרים והבטון שלהם היה יותר חזק משלנו, האם בגלל זה עלינו גם לקבל את אורח חייהם ולהשיט ספינות ע"י עבדים שממוסמרים לבטן האניה לנצח? הרפואה המודרנית מאריכה חיים, אבל היא לא קובעת מה המשמעות של החיים האלו ומה יש לעשות בהם. גם חייהם של רודנים ומטורפים מוארכים ע"י הרפואה, אז מה? רוב או חלק גדול מהאקדמיה עוסקים בענפים שלא תורמים שום דבר לטכנולוגיה, אם תיעלם הפקולטה למדעי הרוח העולם החילוני ימשיך להתנהל ללא כל הפרעה ואולי אפילו יותר טוב… האם זה אומר שהכל שטויות וחסר ערך? פילוסופיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, שירה, ספרות, תרבות, כל אלו אינם טכנולוגיה, הם חיי רוח. האם יש לוותר על חיי רוח? כן, בצפון קוריאה אכן חושבים כך, כיאה למדינה אתאיסטית, האם זו המלצה של הררי גם עבורינו?

סינים, הודים ויהודים

 

המחויבות העיקרית השנייה של החילונים היא לחמלה.

שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים. חילוני לא מחוייב לחמלה. כאתאיסט הוא לא חייב לחמול אם לא בא לו.

המוסר החילוני אינו מבוסס על ציות לצו אלוהי כזה או אחר, אלא על הבנה עמוקה של הסבל בעולם.

משפט חסר תוכן, אין מה להבין בסבל, אדם בוחר לחמול, אבל הוא לא חייב, גם אם הוא מבין מה זה סבל. אתאיסט יכול לומר אני מבין מה זה סבל ובא לי לגרום לך סבל, ואין לך שום טיעון של ממש כנגדו.

להתנהג באופן מוסרי פירושו לעזור לעצמי ולאחרים להשתחרר מסבל. החילונים נמנעים מרצח לא מפני שספר כלשהו או אדם כלשהו אמר פעם "לא תרצח" – אלא מפני שרצח גורם סבל עצום. בעיני החילונים, יש משהו מסוכן מאוד באנשים שנמנעים מרצח רק "כי אלוהים אמר". אנשים כאלו מופעלים על ידי ציות ולא על ידי חמלה.

טענה אבסורדית, וכי משום שאיסור הרצח מעוגן בחוק הבורא הוא נעשה פחות מוחלט? לפי ההגיון הזה לא כדאי לעגן את איסור הרצח בחוקי המדינה, כי אז יביא הדבר לכך שאנשים ימנעו מרצח רק משום שהחוק אוסר זאת והם ישבו בכלא. וככל שנאסור את הדבר בעוד אמצעי זהירות וענישה, כך יגדל ה'סיכון'. ברור שמטרת התורה היא להיפך, שהאדם יפנים שאסור לרצוח, ולא שהרצח הוא דבר נפלא, אלא שבמקרה כרגע אלהים אסר אותו.

 ומה הם יעשו אם הם יאמינו שאלוהים אמר להרוג כופרים, או עמלקים, או הומואים?

עונש מוות הוא חלק מכל מערכת שיפוט, ומה יעשה שופט אם יאמין שהחוק אומר לו להרוג את פלוני אלמוני? ומה יעשה איש מדע שעובד בכור האטומי אם יאמין שיש צורך להפיץ פצצות מימן לכל דורש? בשביל זה החברה האנושית מעמידה כשופטים (או כעובדי כור אטומי) אנשים רציניים ואחראים שישבו שבעה נקיים לפני שיקבלו החלטות קשות. נכון שבתרבות המוסלמית רצח מקובל, זה לא גזרה שוה לכל הדתות, בתרבות הנוצרית רצח בשם הדת היה מקובל עד לפני לא הרבה דורות, וביהדות מעולם לא היה הדבר מקובל. תמיד מדובר במקרים חריגים, ותמיד משום מה היהודים 'התעצלו' וקבלו החלטות מקילות לגבי כל המקרים האלו, התנ"ך מתאר אלף שנה וכמעט אין הוצאות להורג, את הכנענים היהודים לא השמידו עד הסוף, כך לגבי העמלקים. חוטאים התקיימו בכל הדורות בניגוד לחוקי העונש, ותמיד פורשו בצורה המקילה ביותר, גם מלכי ארם ידעו שמלך ישראל ירחם עליהם "כי מלכי חסד הם" . אין בשום מקום בתנ"ך או בתלמוד או בשום ספר יהודי אחר, אפילו מקרה אחד של הוצאה להורג של אדם הומוסקסואל, בספר ירמיהו מתוארים שני אנשים שהתחזו לנביאים וניצלו נשים נשואות כדי לטמאן, ירמיהו גילה את התנהגותם האמיתית והכריז שהם ימותו בידי שמים, לא מוזכר אפילו נסיון להעניש אותם.

כמובן שבהיעדר צווים אלוהיים אבסולוטיים, המוסר החילוני עומד לא פעם בפני דילמות קשות. מה קורה אם אותה פעולה פוגעת בי אבל עוזרת למישהו אחר? האם זה מוסרי להטיל מיסים גבוהים על עשירים כדי לעזור לעניים? האם זה מוסרי להוציא ילד מחזקתו של הורה מתעלל? האם זה מוסרי לאכול בשר? כשהשיח המוסרי החילוני עומד בפני דילמות כאלה, הוא לא שואל: "מה ציווה אלוהים?" במקום זאת, הוא שוקל בקפידה אלו מול אלו את רגשותיהם של כל הנוגעים בדבר, בוחן מגוון רחב של ראיות ושל אפשרויות, ומחפש את דרך האמצע שתצמצם ככל האפשר את הסבל בעולם.

בתיאוריה זה נשמע נפלא, במציאות אין שום דרך אמצע מוסכמת, ולכן בעצם מה שעושה האדם החילוני הוא מה שהוא בוחר לעשות, שזה נחמד מאד, אבל זה לא צו מוסר, אלא רצון שלו. אם אין ערך מוחלט, תמיד אדם יעשה מה שהוא רוצה.

זו גם הסיבה שהאדם החילוני מחפש אמת. לא בשביל לספק את סקרנותו, אלא כדי שהאמת תעזור לנו להשתחרר מסבל.

האם באמת כל סטודנט חילוני חדור באידיאל האמת והוא לומד או עובד כדי להפחית סבל בעולם? האם הכותב עד כדי כך פאתטי או תמים? כמובן שיש אנשים חדורי ערכים ואידיאלים, הם לא בהכרח חילונים, והם יחידי סגולה.

המחויבות לחמלה מתרגמת את האמיתות המדעיות לתרופות, למזון ולמחסה. המחויבות לחמלה עומדת גם ביסוד המשטר הדמוקרטי ומערכת זכויות האדם, שסייעו לשחרר מיליארדי בני אדם מעריצות, מאלימות ומעוני.

שוב הכרזות חסרות כל כיסוי, האמנם חברות התרופות מייצרות תרופות כדי להביא חמלה לעולם, או שהן חברות עסקיות לכל דבר? חברות התרופות גם מחזיקות בפס יצור של מחקרים ממומנים שמטרתם והאינטרסים שלהם ברורים, והדברים ידועים והוכחו אף בבתי משפט, המטרה שלהם היא למכור ולהיכנס לשוק, אפילו אם זה לא יקדם את הבריאות. ישנם גופים רבי חסד שתורמים תרופות ומזון למדינות נחשלות, אך האם הם דוקא חילוניים? האם יש בכלל יותר חילוניים שתורמים לגופים כאלו מאשר דתיים? (בהתאמה לחלקם היחסי באוכלוסיה הנחשפת להתרמה או היכולה לתרום), סתם אמירות חסרות כיסוי. המדע אינו מפעל פילנטרופי, אלא מפעל רווחי. הוא לא נרתם לחפש דרכים מדעיות לשחרר מליארד סינים מעריצות, אלא להיפך, משתף פעולה עם סין כי זה משתלם לו.

המחויבות לאמת ולחמלה קשורה הדוקות למחויבות לשוויון. במאמץ לגלות את האמת, כל בני האדם שותפים. האמת איננה רכושו הבלעדי של עם מסוים, של מעמד מסוים, או של מגדר מסוים.

הכרזות בגרוש, וכי היהדות טוענת שיש לה רשימה סודית של אמיתות בדבר תרופות יעילות, או דרכים לשיפור הגנים של עגבניות, מה המספרים הזוכים בלוטו, ובאיזה מניות להשקיע? וכי יש ויכוח על הדרך איך מגלים דברים? ישנן מספר אמיתות שהן עיקרי אמונה ביהדות, כמו כל חברה שיש לה הנחות יסוד, והיא בהחלט טוענת לאמיתתן. בלי לטעון שמשהו אמיתי אין משמעות לשום חברה ושום דבר. הרי גם הררי טוען כאן שיש ערכים אמיתיים שהם נמצאים אצל החילוניות, האם יש לטעון עליו שהערכים אינם רכושו הבלעדי של מגזר מסויים או של קבוצת חילונים? במדה והחילוניות מבוססת על טענה מסויימת, נכלל בה גם שלטענתה האמת איתה. למשל: החילוניות טוענת שאין אלהים, מזה נגזר שהאמת איתם, ורוב האנושות שטוענת שיש אלהים – טועים, האמת בכיס של החילוניות, היתכן???

 לכן חינוך חילוני מלמד תלמידים להתעניין במחשבותיהם של סינים והודים לא פחות מבמחשבותיהם של יהודים,

זה לא באמת נכון, המערכת המדעית היא מערבית, והסינים וההודים שבאים לשולחן האקדמיה הם אלו שקבלו על עצמם את התרבות המערבית, הם רק 'ממוצא הודי', מעניין אם באמת המערכת המערבית מתעניינת במחשבותיהם של סינים והודים, נשמח לדעת כמה מהם קבלו פרס נובל או כל פרס אחר, במסגרת יצירות הקשורות לתרבות הסינית וההודית או המוסלמית. לא אנשים שנולדו בסין ועבור להרווארד לבשו חליפה וכתבו מאמר באנגלית שמתקשר עם המוסכמות של העולם המערבי.

בתור סקרנות אפשר בהחלט להתעניין בכל מיני דברים, אבל זה לא מה שמאפיין את העולם החילוני המערבי (הסינים גם הם חילונים, האם גם הם מתעניינים במה שחושבים היהודים?) וגם לא מה שמאפיין בשלילתו את העולם הדתי.

ודואג ששערי המדע יהיה פתוחים בפני נשים, בפני עניים, ובפני כל אדם הצמא לידע.

האם העמדה הדתית היא לסגור את שערי המדע בפני עניים? אשמח להפניה… לדת אין עמדה בקשר ללימודי מדע אצל נשים, מה זה קשור בכלל?

 בדומה לכך, במאמץ להשתחרר מסבל החילונים משתדלים לתת חשיבות לסבל באשר הוא, ולא להתעלם מסבלו של אדם רק כי הוא מדת אחרת, ממעמד אחר, או מעם אחר.

האם זו תכונה חילונית בלבד? האם ניצול שוק העבודה במזרח שהפך לשיטה ע"י המערב מגלם את היחס לסבל של 'אחרים'? החמלה כלפי כל אדם שנברא בצלם היא חובה דתית, אבל אי אפשר לחלק את המשאבים בשוה, והאדם דואג קודם כל לקרובים אליו, לפי ההלכה עניי עירך קודמים, הדאגה לאומה קודמת לדאגה לאומות אחרות. הההקצנה בתחום זה לעבר אי הבחנה בין קרוב לרחוק ("שייחנקו תושבי דרום ת"א"), מדאיגה, ולא ראויה להעלאה על נס.

 ידע הוא ידע, לא משנה מי גילה אותו; וסבל הוא סבל, לא משנה מי חווה אותו.

ברעיון זה ברור, במציאות לא כל כך, האם התקשורת מתייחסת באותה מדה לסופה בארה"ב, הארווי כרגע, שתופסת זמן מסך בלתי מוגבל, עם כמה עשרות הרוגים במקרה הטוב. ולאסון הומניטרי באפריקה בו מתים אלפים. באמת? האם מלחמת אזרחים באפריקה בה נהרגים בלי סוף אנשים, מעניינת את אותם אנשים שמבזבזים את כל הזמן שלהם על לחפש איזה פגם בהתנהלות הרכרוכית של ישראל כלפי מחבלים אמיתיים? סבל הוא סבל, כל עוד הוא בצד הפוליטי המתאים. כך לגבי ידע, יש מערכת מלאה ביוקרה ובמעמדות וקשרים, זה לא באמת כך שהיחס אובייקטיבי, מאמרו פורץ הדרך של איינשטיין כמעט והושלך לפח ואיינשטין נרדף וכמעט הוחרם, בגלל מי שהוא היה, לא בגלל שהחומר שלו היה גרוע.

החילונים בהחלט גאים בייחודיות של העם שלהם, הארץ שלהם והתרבות שלהם – אבל הם אינם חושבים שייחודיות זו פירושה שהעם שלהם עליון על כל יתר העמים.

העליונות של היהדות היא לא גנטית, כל אחד מוזמן להצטרף, העליונות הדתית היא הבחירה במצוות ובאמונה הדתית. בדיוק מה שהררי עושה, כשטוען לעליונות האמונה החילונית. מעצם טיבה של אמונה נקבע כאמור, שהיא טוענת לעליונות ולמדה של אמת שאין באחרות, שאם לא כן היא חסרת משמעות.

אגב, זה לא באמת שהחילוניים גאים ביחודיות של העם שלהם, יש כאלו שגאים ויש כאלו שלהיפך, שהם אוטואנטישמיים, הגאוה בעם ובארץ לא נובעת מהחילוניות, ומדובר בעוד חיבור לא קשור של הררי.

 להיות מיוחד זה דבר שונה מלהיות עליון. בית ספר חילוני בהחלט יחנך את תלמידיו שיש להם חובות מיוחדות כלפי העם שלהם והארץ שלהם – אבל אלו אינן חובות בלעדיות, ובמקביל יש להם חובות כלפי האנושות כולה וכדור הארץ כולו.

שוב, בית ספר חילוני יכול לחנך כך את תלמידיו ויכול שלא. גם בית ספר דתי יכול לחנך כך ויכול שלא.

חיפוש אמת ושחרור מסבל אינם יכולים להתרחש ללא החופש לחשוב, לחקור, לנסות ולפעמים גם לטעות. החילונים אינם מקבלים על עצמם את מרותו של אף ספר, אף אדם ואף מוסד כפוסק האחרון בשאלות "מה נכון?" ו"מה טוב?"

זה מסיבה פשוטה מאד, שאין שום דרך לחילוני לדעת מה נכון ומה טוב, מדובר בהחלטה סובייקטיבית שמגוחך להעביר אותה למישהו אחר, בעיניך זה טוב בעיני זה רע. זה בדיוק המוסר המתאפשר לחילוני, מוסר סובייקטיבי שאין לו שיניים באמת.

 תמיד שמור לאדם החופש להטיל ספק, לבדוק שוב, לשמוע דעה שונה, לנסות דרך אחרת. חינוך חילוני מעלה על נס את גלילאו גליליי שהעז להטיל ספק בטענה שהארץ עומדת ללא ניע במרכז היקום; את ההמונים בפריז שהסתערו על מצודת הבסטיליה ומוטטו את שלטונו הרודני של המלך; ואת רוזה פרקס שהעזה לשבת באוטובוס במקום המיועד ללבנים בלבד.

זה יפה שיש גם לחילונים לגנדות ואגדות קדושים, אבל זה לא אומר שיש באמת חופש, כל חברה בנויה על מערכות שקובעות במדה מסויימת דעות 'נכונות' ו'לא נכונות', אנשים שהם בצד הנכון והלא נכון. אנשים נרדפים בשל דעות שונות, אלימות מוסווה מופעלת נגדם, אנו רואים את זה כל יום, אין טעם להציג את התמונה האידילית של חופש ורדיפת אמת, כשכולנו רואים שזה ממש לא כך במציאות. הרבה אנשים העזו להטיל ספק באמיתות של החברה המערבית ושלמו על כך במשרתםבמעמדםובמוניטין שלהם. ההמונים שהסתערו על הבסטיליה שחררו מתוכה כמה חולי נפש ורוצחים סדרתיים, ולאחר מכן הפכו בעצמם לרוצחים סדרתיים וערפו אנשים באופן שרירותי, ביניהם אחד המדענים המפורסמים לבואזיה, בכל מיני תואנות סרק, כך שגם אגדות הקדושים האלו מאד מוטות. גלילאו לא באמת פעל מכח נתונים או הוכחות שגילה, זה היה יותר מאבק של כיפוף ידיים.

המלחמה באפליית השחורים בארה"ב, לא היתה מלחמה 'חילונית', להיפך היא היתה מלחמה בממסד המערבי, שלמרות כל הדיבורים על שויון דמוקרטיה חירות אקדמיה מדע חילוניות וכו' לא נקף אצבע לעזרת השחורים, ואנחנו לא מדברים על לפני מאה שנה אלא על המחצית השניה של המאה העשרים. אין מה לגייס את המאבק הזה לצד החילוני או הליברלי. אתם עשיתם את זה, האפליה נוצרה ע"י החברה המערבית שראתה עצמה מתקדמת וליברלית, היא הודגשה באוניברסיטאות הרבה יותר מאשר באוטובוסים.

 החילונים מעריכים לא רק את אומץ הלב הדרוש כדי להילחם בדעות קדומות ובמשטרים עריצים, אלא מעל הכל את אומץ הלב הדרוש כדי להודות בבורות,

מעניין שלהררי חסר קצת אומץ לב להודות בבורות שלו… ומה עם דעות קדומות, זה רק אצל דתיים? האם העולם החילוני אידילי כ"כ, מומלץ לקרוא קצת על עידן הידע ומשמעותו.

לשאול שאלות, ולצאת אל הלא נודע. חינוך חילוני מלמד אותנו שאם אנחנו לא יודעים משהו, אל לנו לפחד להודות בבורותנו ולחפש ראיות ותצפיות חדשות. אפילו כשאנו חושבים שאנו יודעים משהו, אנחנו לא צריכים לפחד להטיל ספק באמונתנו ולבדוק את עצמנו שוב. בני אדם רבים חוששים מן הלא הנודע, ורוצים שיהיו להם תשובות ברורות וחד־משמעיות לכל שאלה. הפחד מהלא נודע יכול לשתק את האדם יותר מכל שלטון עריץ. אנשים לכל אורך ההיסטוריה חששו שאם לא נדבוק באדיקות בתשובות חד־משמעיות, החברה האנושית תתפרק לרסיסים, ותסבול מאלימות חסרת רסן. בפועל, ההיסטוריה של העידן המודרני הוכיחה שחברה של אנשים אמיצים שמוכנים להודות בבורותם ולשאול שאלות קשות, היא על פי רוב לא רק משגשגת יותר, אלא גם שלווה יותר, מחברות שבהן כל האנשים נדרשים להאמין בתשובה אחת ויחידה. אנשים שמפחדים לאבד את האמת שלהם נוטים להיות אלימים יותר מאנשים שרגילים להסתכל על העולם מכמה וכמה נקודות מבט.

 זו פסיכולוגיה בגרוש, בהמשך לתיאוריות של קיצור תולדות האנושות, ההיסטריה של המחר, החינוך החילוני לא רק טוען שהוא לא יודע, את האמירה הזו הוא שומר לשאלה מאיפה הגיעו החיים ומהיכן נולד היקום. אבל על כל השאר הוא מתיימר לדעת והרבה, הוא מדבר בוודאות על דברים שאינם אלא תיאוריות, אדם חילוני לא עשוי מחומר יחודי, הוא לא מטיל ספק בדברים שהתרגל לחשוב ולראות יותר מאחרים. גם הדור שלנו דבק באדיקות במומחים עד כדיכפייתיות, המחקרים על נטיה לאלימות גם הם דברים שכל אחד מציג אותם כרצונו, ברור שבדורינו עם היכולת הטכנולוגית ועם חברת השפע יש פחות אלימות, זה לא נובע בהכרח ממוסריות או מאיזו תכונה של אי חיפוש אמת אחת.

ולבסוף, החילונים הם אנשים אחראים. הם אינם מאמינים שיש איזשהו כוח עליון שאחראי למה שקורה בעולם, שמעניש את הרשעים, שגומל טוב לצדיקים, ושמגן מפני רעב, מגיפות או מלחמות. אי לכך אנו בני האדם מחויבים לקחת על עצמנו את האחריות המלאה לכל מה שאנו עושים – או לא עושים. אם העולם מלא בסבל, זוהי האחריות שלנו למצוא לכך פתרונות.

וואו, תזכיר לי את הפעם האחרונה שאתה כפרופסור באוניברסיטת תל אביב שקדת בהתנדבות על למצוא פתרון לסבל באפריקה או בהודו? האם ברגע שאתה כופר בכח עליון, אתה שם את עצמך כאחראי לאנושות כולה? זה נובע מחילוניות? תעמולה זולה ופופוליסטית. ישנן טענות שדוקא משום שהיהדות רואה את עצמה כמייצגת את רצונו של בורא העולם, היא באמת אחראית לקיומו וישובו, "לא תהו בראה לשבת יצרה", נחשב כמצוה, מצוות ישוב העולם, איסור השחתה מקורו ביהדות, "לא תשחית את עצה", "תן דעתך שלא תחריב את עולמי". וכך הלאה.

 החילונים מתגאים בהישגים העצומים של המין האנושי לאורך הדורות, כגון מציאת תרופות למחלות קטלניות, צמצום היקף הרעב בעולם, והשכנת שלום בחלקים גדולים של כדור הארץ.

האם ההישגים האלו חילוניים במהותם? האם עסקו בהם יותר אנשים חילוניים מאשר דתיים, ונניח שכן האם זה נבע מהחילוניות שלהם? הררי מנכס לעצמו את כל האנושיות וכל פעולות האדם בכדוה"א כאילו הן נובעות מ'חילוניות'. המשפט "החילונים מתגאים בהישגים העצומים של המין האנושי לאורך הדורות" הוא משפט יומרני חסר פשר, המין האנושי לאורך הדורות היה דוקא דתי, ועד היום רובו דתי, בשם האתאיזם והמטריאליזם בוצעו פשעים לא פחות מהישגים, ואין טעם להתגאות בתוצר האקראי של עולם אקראי.

החילונים אינם זוקפים את ההישגים הללו לזכות שום כוח עליון – הם הושגו כי בני אדם פיתחו את הידע שלהם ואת החמלה שלהם.

מעניין מהיכן באה החמלה לבני אדם? כמובן שאפשר לרקום הסבר בגרוש סטייל פסיכולוגיה אבולוציונית, אבל יש כאלו שרואים ברוח האנושית יותר מזה, למען הדיוק המטריאליזם לא באמת מסביר את הנפש. אם מדברים על חמלה אנושית, היא לא בדיוק  מוליכה למטריאליזם וחילוניות.

 מאותה סיבה בדיוק, החילונים גם מתביישים עמוקות בפשעים ובמחדלים העצומים של בני האדם, כגון אפלייתן של נשים לאורך אלפי שנים, רציחות עם שקטלו מיליונים, והרס האקולוגיה של כדור הארץ. מתוך הכרה באחריותנו המלאה לפשעים ולמחדלים האלו, החילונים מנסים למנוע את הישנותם. החילונים אינם מתפללים לאף אחד שיעזור לנו, אלא שואלים "מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור?"

 אז זהו, שלא הכל אנחנו יכולים, אם יש מישהו שדורש מעצמו דרישות מוחלטות זה האדם המאמין, חילוני לא באמת חייב לדרוש מעצמו להירתם נגד הרס האקולוגיה, והוא גם לא בהכרח עושה זאת, וכי כל החברות הקפיטליסטיות החילוניות באמת שומרות על האקולוגיה? לא, הן יכולות אם ירצו, יפה להן. להפוך את זה לאידיאל, כאילו כל חילוני לוקח אחריות על כל הפשעים שהחברים שלו ביצעו בעולם, ממש לא. האם הויכוח על מיכל האמוניה היה ויכוח בין חילונים לדתיים?

שייקספיר לצד הרמב"ם

 

אלו הם הערכים העיקריים המגדירים את החילונים. יש להדגיש שתפיסת העולם החילונית ואורח החיים החילוני אינם מוגדרים על ידי פריטי לבוש או על ידי טקסים, ואינם מדירים אף אדם רק בגלל לבושו או מנהגיו.

האמנם? האם מרצה באוניברסיטה שילבש בגדים של נזיר הודי, באמת יתקבל כרגיל ויתקדם בדרך לקביעות? אין חברה שאין לה קודי לבוש, ואין חברה שאין לה טקסים, המאמר האקדמי בעצמו עם כל כללי הכתיבה שלו הוא טקס. חברה בלי טקסים היא לא חברה תרבותית יותר אלא חברה שאין לה קיום. וכי הדת מדירה אדם בגלל לבוש? מדובר בדמגוגיה חסרת כל כיסוי.

אדם יכול להסתובב ללא כיפה על הראש ולזלול חזיר ושרימפס, אך זה לא אומר שהוא מחוייב לאמת או לשיוויון. מנגד, אדם יכול לחבוש כיפה ולשמור כשרות, ועדיין לחיות מתוך מחוייבות עמוקה לערכים החילונים.

קצת התבלבל לו לפרופסור, אבל ברור שאדם יכול לחבוש כיפה ולעשות מה שבא לו, הדת לא מסתכמת בחבישת כיפה כי אם בדרישות שלה, הכיפה היא סימן שאדם בוחר לסמן את עצמו. אדם גם יכול לסמן את עצמו כאיש מדע בזמן שהוא רמאי ונוכל.

ישנם לא מעט מדענים דתיים, פמיניסטיות דתיות, פעילי זכויות אדם דתיים ושוחרי איכות סביבה דתיים. אם הם פועלים מתוך נאמנות לאמת המדעית, לחמלה, לשיוויון ולחופש, הם שותפים מלאים בעולם החילוני, ואין שום היגיון לתבוע מהם להוריד את הכיפה והשביס מהראש.

למרות שזה מה שעושה הררי בכל המאמר, מייחס את כל הערכים בעולם אך ורק לחילוניות וטוען שהדת סותרת אותם. הררי הרי התמחה בניכוס של ערכים דתיים לעצמו, ובהיעדר ידע על תולדות הערכים ומקורותיהם. ואין טעם להאריך שוב לסתור את הבליו.




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2017 20:03 לינק ישיר 

ארתח_זוטא כתב:

שוב מפציע יובל נח הררי כנביא צדקני של מטריאליזם צר אופק, ודוחס את כל הבורות הפודמנטליסטית שאפשר במניפסט אחד.

לדבריו הוא מציג את "האמת החילונית", זה די מביך, האם האמת החילונית היא לשקר?

הכותרת:

במקום להתנגד לשילוב תכנים דתיים במערכת החינוך, צריך לפעול להטמעת ערכים חילוניים. והעגלה החילונית מלאה בערכים כאלה. המחויבות לאמת, שעומדת בבסיס המחקר המדעי. החמלה, השוויון והחופש, שהם יסוד הדמוקרטיה. והידיעה שרק אנחנו, ולא שום כוח עליון, יכולים להיאבק בפשעי העולם המודרני

ממצה את כל ההטעייה של המאמר. אין דבר כזה ערכים חילוניים, שום ערך לא נובע מחילוניות, אדם חילוני יכול להיות ערכי – אם ירצה, אבל ערכיו אינם חילוניים, אינם נובעים מכך שאינו מאמין, אלא מכך שהוא בוחר לאמץ ערכים מסויימים. האם כל החילוניים מאמצים את הערכים האלו, או ערכים אחרים? כמובן שלא. סין הקומוניסטית היא מדינה חילונית, האם ערכיה הם 'ערכים חילוניים'? קצירת איברים היא ערך חילוני? היעדר זכויות האדם בסין ואי ציות לקודים אתיים בינלאומיים קשורים לחילוניותה של סין? ה'מוסר' של רוסיה הקומוניסטית-אתאיסטית, ששלילת הדת היתה ספינת הדגל של האידיאולוגיה שלה, הכיל בחילוניותו גם דמוקרטיה? ממש לא. המדינה היחידה בעולם שהאתאיזם מעוגן אצלה בחוק היא – צפון קוריאה. אכן חילונים חביבים. גם אסאד וסדאם חוסיין חילוניים, נעים להכיר.

אם בבסיס המחקר המדעי עומדת מחוייבות לאמת, זה ערך חילוני? האם המחקר המדעי שייך לחילונים? עד לפני מאה שנה רוב אנשי המדע והחוקרים הדגולים היו אנשים מאמינים, וכי הפיזיקה הניוטונית שנוצרה ע"י מאמין אדוק ומשיחי היא פיזיקה 'דתית'? העובדה שבתיאוריה מדע אמור לנבוע מאמת, לא קובעת שכל איש מדע או שרוב אנשי המדע באמת ירגישו כך ויהיו כנים ואמיתיים, זו בחירה שלהם, גם אנשי מדע חילוניים וגם אנשי מדע דתיים, אף אחד מהם לא נוצר 'איש מדע אמיתי', אם כי הערך של האמת מובן לכולנו. המדע אינו חילוני, ואינו מחייב אף אחד לאמת.

הדמוקרטיה, אינה ערובה לשום דבר טוב, דמוקרטיה נהגה כבר ביוון העתיקה, וגם בסנאט הרומי התנהלו בחירות, זה לא אומר שום דבר על המוסריות של האומות האלו, הרוב הדמוקרטי יכול לבחור קיסרים אכזריים שישמידו אומות 'ברבריות'.

הידיעה ש'רק אנחנו' נוכל להילחם בפשעי העולם המודרני, היא יומרה מזוייפת, איך בדיוק 'אנחנו' נילחם למשל, במטורף מצפון קוריאה? יתכן שאין לנו יכולת להילחם בו מבלי להחריב את חצי העולם בפצצות אטום, ויתכן שכח עליון כן יכול להשמיד אותו באיזו 'תאונת עבודה'. הכרזה כזו אינה יותר מוסרית / ערכית / אמיתית משום בחינה ולא תורמת לדיון.

כל הטיעון של "ערכים חילוניים" הוא שקר. ישנם ערכים חשובים שהוטמעו בעולם המערבי, שהמורשת שלו דתית, ועד היום רובו דתי. גם הרבה חילונים מאמצים את הערכים האלו, וזה כמובן חיובי, אבל לנכס את הערכים לחילוניות זו שקר ובורות. היעדר אמונה בדת לא מוליד שום ערך, נכון שהוא מאפשר מקום ליצירתיות, אבל אם להסתכל על הקבוצות האתאיסטיות במאה ה20 כולל גרמניה הנאצית, זה לא בהכרח חיובי, מה גם שהדת מאפשרת אף היא יצירתיות.

כאן כמובן עולה השאלה: מהם ערכי היסוד הללו? יש אנשים שסבורים בטעות שהחילוניות היא עגלה ריקה, שמוגדרת על ידי מה שאין בה ולא על ידי מה שיש בה. חילונים הם אנשים שלא מאמינים באלוהים, שלא שומרים שבת, שלא אוכלים כשר. זוהי טעות גמורה. החילוניות היא תפיסת עולם חיובית ופעלתנית, שאמנם נותנת לאדם חופש בחירה רחב מאוד, אבל עדיין דורשת מחויבות לקוד ערכי מסוים. זהו קוד הכולל את ערכי האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות.

האמנם אדם שאין לו אומץ ואחריות, או שלא מאמין בזה, אינו חילוני? כמובן שהוא עדיין חילוני, ולכן הערכים האלו אינם חילונים, כפי שהסברנו.

החמלה היא ערך נוצרי מובהק, יכולים החילוניים לאמץ אותו כרצונם, אבל לא להכריז עליו כחילוני.

כמובן שניתן להתווכח על מהות השויון, מה הוא אומץ, מה היא אחריות וכו', אבל הכרזה שרירותית כאילו חילוניות היא אחריות, ואמונה היא חוסר אחריות – חסרת טעם.

החילונים מחנכים את ילדיהם על ברכי הקוד הערכי הזה, שעליו מתבססים המוסדות של המדע המודרני ושל הדמוקרטיה המודרנית –

האם המדע המודרני קשור לחמלה ושויון? המדע לא קשור בשום צורה לערכים, הוא עוסק רק ביש ובקיים, ולא במה שצריך להיות קיים. להיפך, המטריאליזם והאתאיזם כופרים בכך שהערכים האלו הם רצונו של כח עליון ושל בורא העולם, כלומר הם משאירים את השאלה אם לאמץ ערכים לרצונו של האדם, הם לא טוענים שהעולם נברא כדי שיעשו טוב, ושיש חובה לעשות זאת, זו בחירה בלבד, של מי שבוחר בכך.

אדם שיבא בטענות כלפי אתאיסט מדוע אינו בוחר בטוב, לא יכול לצפות לתשובה, אם איני מאמין במוחלטות של הערך, אני לא חייב, זכותי לעשות מה שבא לי בעולם אקראי. כמו שהאריה טורף זברה, לי מותר להציק לך ולהעליב אותך. קפוץ לי. העובדה שהחברה החילונית לא גורסת כך, לא נובעת מהחילוניות, לא מהמטריאליזם, ואפילו לא מהמדע, היא בחירה אנושית. ולא רק של חילונים.

מוסדות ששיחררו מיליארדי בני אדם מעריצותם של משטרים רודניים, של מגיפות, של רעב ושל בורות.

גם משה רבינו הוציא את בני ישראל ממצרים, גם מדינות הצפון האמריקאיות שהיו אנשים דתיים נלחמו בשביל שחרור העבדים ועשו זאת בשם הדת. המערב בזמננו תומך ומשתף פעולה עם משטרים רודניים, מוסלמים, במזרח, ועוד. בדיוק כפי שעשו ארצות מערב אירופה בתקופה האימפריאליסטית. אין שום ערך חילוני בלשחרר אחרים ממשטר רודני, אם כי כל אדם שדואג לעצמו שמח שלא להיות במשטר רודני.

בד בבד, החילונים מודעים היטב לפשעים ולמחדלים העצומים של העולם המודרני, ומלמדים את הדור הבא לקבל על עצמו את מלוא האחריות להיאבק בפשעים ובמחדלים הללו, ולא להסתמך על שום כוח עליון שיבוא לעזרתנו.

שוב הטעיה ברמה של איש קש, וכי הדתיים טוענים שאין מה להיאבק בפשעים הללו ויש לחכות לכח עליון, מענין שכשנשיא ארה"ב בוש שנחשב לאדם דתי לקח על עצמו מאבק בארגוני טרור ומדינות שתומכות בהם, טרחו כל ה'ליברלים' לעשות ממנו צחוק ולהציג אותו כמי שמחרחר מלחמה (בקרוב גם אצל טראמפ). הליברלים מסתמכים על 'כח עליון' דמיוני של חזונות אוטופיים שיבואו לעזרינו, לכן כנראה אובמה מכר אותנו בגרוש לאירנים, הוא שכח שכנציג הליברלים הוא צריך לקבל על עצמו את מלא האחריות להילחם בפשעים…

 המחויבות הראשונה של בני אדם חילונים היא לערך האמת. החילונים לא מבלבלים בין אמת לבין אמונה, ועבורם האמת מבוססת על עובדות, ראיות ותצפיות.

אף אדם מן השורה לא באמת בודק את הנחות היסוד שלו, העובדה שיש כמה פרופסורים באוניברסיטה שמתיימרים לבסס את הפילוסופיה של המדע או הנחות היסוד של החברה המערבית, לא מייצגת את הכלל. הפרט החילוני מאמין למערכת האקדמית, הפוליטית, החינוכית, או כל מערכת אחרת. הוא לא באמת בודק וגם לא יכול לבדוק, כל פרט בחברה בנוי על אמונה בצדקת הדרך ובאמיתות המערכת. גם ברי חמיש טוען שהוא לא מבלבל בין אמת לבין אמונה והוא בודק. כל אחד יכול לטעון שהאמת אצלו ושהאחרים רק מאמינים.

ועוד, העובדות והתצפיות של המדע מבססים אמיתות פיזיקליות, שהחיים שלנו לא מושתתים עליהם כלל (מבחינה טכנולוגית אולי כן, אבל זה לא הנושא כאן), שום בחירה ערכית חילונית לא נובעת מתצפית ומעובדה, צורת וסגנון החיים, סולם העדיפויות, ההשקפות על העולם ועל החיים, נובעות מבחירה שרירותית, מאמונה, ולא משום עובדה ושום תצפית.

החילונים לא מקדשים שום ספר, שום מיתוס, שום עם ושום אדם כאילו הוא ורק הוא מחזיק ברשותו את כל האמת. במקום זאת, החילונים מלמדים את ילדיהם לקדש את האמת בכל מקום שבו היא נמצאת – בעצמות מאובנות מלפני מיליוני שנים, בנוסחאות מתמטיות מסובכות, בצילומים של גלקסיות רחוקות או בטבלאות של נתונים סטטיסטיים. מחויבות זו לאמת היא שעומדת ביסוד המפעל המדעי, שאיפשר לאנושות לפצח את האטום, לקרוא את הקוד הגנטי, להתחקות אחר התפתחות החיים, ולהבין את תולדות המין האנושי עצמו.

 שוב מערבב בין אמיתות פיזיקליות, ובין החיים עצמם. האמת לא קדושה לאף אחד לצערינו, אנשים זורמים עם החברה ועם המציאות, ורק בודדים נלחמים למען האמת שלהם. נאיביות היא לחשוב שבאמת כל אחד הולך ובודק ומחפש רק את האמת. למעשה, החילוניים לא מכריזים על שום דבר שיכול לגלות את האמת איך לחיות את החיים, ולכן החילוניות מסמלת רק העדר דרך. במדה ויש דרך היא לא חילוניות אלא יצירה בפני עצמה, היתה תקופה שהאמינו בציונות, זו לא היתה 'חילוניות', אלא יצירה שהאמינו בה דתיים וחילוניים. כך בזמננו ישנם אידיאלים רבים שמאמינים בהם אנשים דתיים וחילוניים, כמו אידיאל לשיפור האקולוגיה, להגנה על בעלי חיים, לחברה מתוקנת שנעים לחיות בה, וכו'.

כמעט כל בני האדם כיום, גם אלו שאינם מגדירים עצמם כחילונים, מסתמכים על ממצאיהם של מוסדות המחקר והפיתוח החילונים, בעוד שהחילונים מצידם יכולים להסתדר היטב גם ללא אמונותיהם של כתות ודתות אלו ואחרות. אם מחר בבוקר ייעלמו כל הישיבות ובתי המדרש, העולם החילוני ימשיך להתנהל ללא כל הפרעה. לעומת זאת, אם מחר בבוקר ייעלמו כל מעבדות המחקר והמוסדות המדעיים, העולם החרדי יקרוס. הרי מה שמגן על תלמידי הישיבות מפני מגיפות זה לא תלמוד תורה אלא חיסונים, ומה שמחזיק בחיים את הרבנים הקשישים זה אולי קצת תפילות – אבל בעיקר הרבה אנטיביוטיקה.

 וכי זה רלבנטי לויכוח הערכי? אם חברת חשמל יורידו את השאלטר שום דבר במדינה לא יעבוד, כולנו צריכים חשמל, האם זה אומר שאנחנו צריכים לקבל את השקפתם ואורח חייהם של עובדי חברת חשמל? האם מי שמספק טכנולוגיה ותנאי חיים נוחים, הוא זה שקובע ערכים וצורת חיים נכונה? הרומאים בנו אמות מים וגשרים והבטון שלהם היה יותר חזק משלנו, האם בגלל זה עלינו גם לקבל את אורח חייהם ולהשיט ספינות ע"י עבדים שממוסמרים לבטן האניה לנצח? הרפואה המודרנית מאריכה חיים, אבל היא לא קובעת מה המשמעות של החיים האלו ומה יש לעשות בהם. גם חייהם של רודנים ומטורפים מוארכים ע"י הרפואה, אז מה? רוב או חלק גדול מהאקדמיה עוסקים בענפים שלא תורמים שום דבר לטכנולוגיה, אם תיעלם הפקולטה למדעי הרוח העולם החילוני ימשיך להתנהל ללא כל הפרעה ואולי אפילו יותר טוב… האם זה אומר שהכל שטויות וחסר ערך? פילוסופיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, שירה, ספרות, תרבות, כל אלו אינם טכנולוגיה, הם חיי רוח. האם יש לוותר על חיי רוח? כן, בצפון קוריאה אכן חושבים כך, כיאה למדינה אתאיסטית, האם זו המלצה של הררי גם עבורינו?

סינים, הודים ויהודים

 

המחויבות העיקרית השנייה של החילונים היא לחמלה.

שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים. חילוני לא מחוייב לחמלה. כאתאיסט הוא לא חייב לחמול אם לא בא לו.

המוסר החילוני אינו מבוסס על ציות לצו אלוהי כזה או אחר, אלא על הבנה עמוקה של הסבל בעולם.

משפט חסר תוכן, אין מה להבין בסבל, אדם בוחר לחמול, אבל הוא לא חייב, גם אם הוא מבין מה זה סבל. אתאיסט יכול לומר אני מבין מה זה סבל ובא לי לגרום לך סבל, ואין לך שום טיעון של ממש כנגדו.

להתנהג באופן מוסרי פירושו לעזור לעצמי ולאחרים להשתחרר מסבל. החילונים נמנעים מרצח לא מפני שספר כלשהו או אדם כלשהו אמר פעם "לא תרצח" – אלא מפני שרצח גורם סבל עצום. בעיני החילונים, יש משהו מסוכן מאוד באנשים שנמנעים מרצח רק "כי אלוהים אמר". אנשים כאלו מופעלים על ידי ציות ולא על ידי חמלה.

טענה אבסורדית, וכי משום שאיסור הרצח מעוגן בחוק הבורא הוא נעשה פחות מוחלט? לפי ההגיון הזה לא כדאי לעגן את איסור הרצח בחוקי המדינה, כי אז יביא הדבר לכך שאנשים ימנעו מרצח רק משום שהחוק אוסר זאת והם ישבו בכלא. וככל שנאסור את הדבר בעוד אמצעי זהירות וענישה, כך יגדל ה'סיכון'. ברור שמטרת התורה היא להיפך, שהאדם יפנים שאסור לרצוח, ולא שהרצח הוא דבר נפלא, אלא שבמקרה כרגע אלהים אסר אותו.

 ומה הם יעשו אם הם יאמינו שאלוהים אמר להרוג כופרים, או עמלקים, או הומואים?

עונש מוות הוא חלק מכל מערכת שיפוט, ומה יעשה שופט אם יאמין שהחוק אומר לו להרוג את פלוני אלמוני? ומה יעשה איש מדע שעובד בכור האטומי אם יאמין שיש צורך להפיץ פצצות מימן לכל דורש? בשביל זה החברה האנושית מעמידה כשופטים (או כעובדי כור אטומי) אנשים רציניים ואחראים שישבו שבעה נקיים לפני שיקבלו החלטות קשות. נכון שבתרבות המוסלמית רצח מקובל, זה לא גזרה שוה לכל הדתות, בתרבות הנוצרית רצח בשם הדת היה מקובל עד לפני לא הרבה דורות, וביהדות מעולם לא היה הדבר מקובל. תמיד מדובר במקרים חריגים, ותמיד משום מה היהודים 'התעצלו' וקבלו החלטות מקילות לגבי כל המקרים האלו, התנ"ך מתאר אלף שנה וכמעט אין הוצאות להורג, את הכנענים היהודים לא השמידו עד הסוף, כך לגבי העמלקים. חוטאים התקיימו בכל הדורות בניגוד לחוקי העונש, ותמיד פורשו בצורה המקילה ביותר, גם מלכי ארם ידעו שמלך ישראל ירחם עליהם "כי מלכי חסד הם" . אין בשום מקום בתנ"ך או בתלמוד או בשום ספר יהודי אחר, אפילו מקרה אחד של הוצאה להורג של אדם הומוסקסואל, בספר ירמיהו מתוארים שני אנשים שהתחזו לנביאים וניצלו נשים נשואות כדי לטמאן, ירמיהו גילה את התנהגותם האמיתית והכריז שהם ימותו בידי שמים, לא מוזכר אפילו נסיון להעניש אותם.

כמובן שבהיעדר צווים אלוהיים אבסולוטיים, המוסר החילוני עומד לא פעם בפני דילמות קשות. מה קורה אם אותה פעולה פוגעת בי אבל עוזרת למישהו אחר? האם זה מוסרי להטיל מיסים גבוהים על עשירים כדי לעזור לעניים? האם זה מוסרי להוציא ילד מחזקתו של הורה מתעלל? האם זה מוסרי לאכול בשר? כשהשיח המוסרי החילוני עומד בפני דילמות כאלה, הוא לא שואל: "מה ציווה אלוהים?" במקום זאת, הוא שוקל בקפידה אלו מול אלו את רגשותיהם של כל הנוגעים בדבר, בוחן מגוון רחב של ראיות ושל אפשרויות, ומחפש את דרך האמצע שתצמצם ככל האפשר את הסבל בעולם.

בתיאוריה זה נשמע נפלא, במציאות אין שום דרך אמצע מוסכמת, ולכן בעצם מה שעושה האדם החילוני הוא מה שהוא בוחר לעשות, שזה נחמד מאד, אבל זה לא צו מוסר, אלא רצון שלו. אם אין ערך מוחלט, תמיד אדם יעשה מה שהוא רוצה.

זו גם הסיבה שהאדם החילוני מחפש אמת. לא בשביל לספק את סקרנותו, אלא כדי שהאמת תעזור לנו להשתחרר מסבל.

האם באמת כל סטודנט חילוני חדור באידיאל האמת והוא לומד או עובד כדי להפחית סבל בעולם? האם הכותב עד כדי כך פאתטי או תמים? כמובן שיש אנשים חדורי ערכים ואידיאלים, הם לא בהכרח חילונים, והם יחידי סגולה.

המחויבות לחמלה מתרגמת את האמיתות המדעיות לתרופות, למזון ולמחסה. המחויבות לחמלה עומדת גם ביסוד המשטר הדמוקרטי ומערכת זכויות האדם, שסייעו לשחרר מיליארדי בני אדם מעריצות, מאלימות ומעוני.

שוב הכרזות חסרות כל כיסוי, האמנם חברות התרופות מייצרות תרופות כדי להביא חמלה לעולם, או שהן חברות עסקיות לכל דבר? חברות התרופות גם מחזיקות בפס יצור של מחקרים ממומנים שמטרתם והאינטרסים שלהם ברורים, והדברים ידועים והוכחו אף בבתי משפט, המטרה שלהם היא למכור ולהיכנס לשוק, אפילו אם זה לא יקדם את הבריאות. ישנם גופים רבי חסד שתורמים תרופות ומזון למדינות נחשלות, אך האם הם דוקא חילוניים? האם יש בכלל יותר חילוניים שתורמים לגופים כאלו מאשר דתיים? (בהתאמה לחלקם היחסי באוכלוסיה הנחשפת להתרמה או היכולה לתרום), סתם אמירות חסרות כיסוי. המדע אינו מפעל פילנטרופי, אלא מפעל רווחי. הוא לא נרתם לחפש דרכים מדעיות לשחרר מליארד סינים מעריצות, אלא להיפך, משתף פעולה עם סין כי זה משתלם לו.

המחויבות לאמת ולחמלה קשורה הדוקות למחויבות לשוויון. במאמץ לגלות את האמת, כל בני האדם שותפים. האמת איננה רכושו הבלעדי של עם מסוים, של מעמד מסוים, או של מגדר מסוים.

הכרזות בגרוש, וכי היהדות טוענת שיש לה רשימה סודית של אמיתות בדבר תרופות יעילות, או דרכים לשיפור הגנים של עגבניות, מה המספרים הזוכים בלוטו, ובאיזה מניות להשקיע? וכי יש ויכוח על הדרך איך מגלים דברים? ישנן מספר אמיתות שהן עיקרי אמונה ביהדות, כמו כל חברה שיש לה הנחות יסוד, והיא בהחלט טוענת לאמיתתן. בלי לטעון שמשהו אמיתי אין משמעות לשום חברה ושום דבר. הרי גם הררי טוען כאן שיש ערכים אמיתיים שהם נמצאים אצל החילוניות, האם יש לטעון עליו שהערכים אינם רכושו הבלעדי של מגזר מסויים או של קבוצת חילונים? במדה והחילוניות מבוססת על טענה מסויימת, נכלל בה גם שלטענתה האמת איתה. למשל: החילוניות טוענת שאין אלהים, מזה נגזר שהאמת איתם, ורוב האנושות שטוענת שיש אלהים – טועים, האמת בכיס של החילוניות, היתכן???

 לכן חינוך חילוני מלמד תלמידים להתעניין במחשבותיהם של סינים והודים לא פחות מבמחשבותיהם של יהודים,

זה לא באמת נכון, המערכת המדעית היא מערבית, והסינים וההודים שבאים לשולחן האקדמיה הם אלו שקבלו על עצמם את התרבות המערבית, הם רק 'ממוצא הודי', מעניין אם באמת המערכת המערבית מתעניינת במחשבותיהם של סינים והודים, נשמח לדעת כמה מהם קבלו פרס נובל או כל פרס אחר, במסגרת יצירות הקשורות לתרבות הסינית וההודית או המוסלמית. לא אנשים שנולדו בסין ועבור להרווארד לבשו חליפה וכתבו מאמר באנגלית שמתקשר עם המוסכמות של העולם המערבי.

בתור סקרנות אפשר בהחלט להתעניין בכל מיני דברים, אבל זה לא מה שמאפיין את העולם החילוני המערבי (הסינים גם הם חילונים, האם גם הם מתעניינים במה שחושבים היהודים?) וגם לא מה שמאפיין בשלילתו את העולם הדתי.

ודואג ששערי המדע יהיה פתוחים בפני נשים, בפני עניים, ובפני כל אדם הצמא לידע.

האם העמדה הדתית היא לסגור את שערי המדע בפני עניים? אשמח להפניה… לדת אין עמדה בקשר ללימודי מדע אצל נשים, מה זה קשור בכלל?

 בדומה לכך, במאמץ להשתחרר מסבל החילונים משתדלים לתת חשיבות לסבל באשר הוא, ולא להתעלם מסבלו של אדם רק כי הוא מדת אחרת, ממעמד אחר, או מעם אחר.

האם זו תכונה חילונית בלבד? האם ניצול שוק העבודה במזרח שהפך לשיטה ע"י המערב מגלם את היחס לסבל של 'אחרים'? החמלה כלפי כל אדם שנברא בצלם היא חובה דתית, אבל אי אפשר לחלק את המשאבים בשוה, והאדם דואג קודם כל לקרובים אליו, לפי ההלכה עניי עירך קודמים, הדאגה לאומה קודמת לדאגה לאומות אחרות. הההקצנה בתחום זה לעבר אי הבחנה בין קרוב לרחוק ("שייחנקו תושבי דרום ת"א"), מדאיגה, ולא ראויה להעלאה על נס.

 ידע הוא ידע, לא משנה מי גילה אותו; וסבל הוא סבל, לא משנה מי חווה אותו.

ברעיון זה ברור, במציאות לא כל כך, האם התקשורת מתייחסת באותה מדה לסופה בארה"ב, הארווי כרגע, שתופסת זמן מסך בלתי מוגבל, עם כמה עשרות הרוגים במקרה הטוב. ולאסון הומניטרי באפריקה בו מתים אלפים. באמת? האם מלחמת אזרחים באפריקה בה נהרגים בלי סוף אנשים, מעניינת את אותם אנשים שמבזבזים את כל הזמן שלהם על לחפש איזה פגם בהתנהלות הרכרוכית של ישראל כלפי מחבלים אמיתיים? סבל הוא סבל, כל עוד הוא בצד הפוליטי המתאים. כך לגבי ידע, יש מערכת מלאה ביוקרה ובמעמדות וקשרים, זה לא באמת כך שהיחס אובייקטיבי, מאמרו פורץ הדרך של איינשטיין כמעט והושלך לפח ואיינשטין נרדף וכמעט הוחרם, בגלל מי שהוא היה, לא בגלל שהחומר שלו היה גרוע.

החילונים בהחלט גאים בייחודיות של העם שלהם, הארץ שלהם והתרבות שלהם – אבל הם אינם חושבים שייחודיות זו פירושה שהעם שלהם עליון על כל יתר העמים.

העליונות של היהדות היא לא גנטית, כל אחד מוזמן להצטרף, העליונות הדתית היא הבחירה במצוות ובאמונה הדתית. בדיוק מה שהררי עושה, כשטוען לעליונות האמונה החילונית. מעצם טיבה של אמונה נקבע כאמור, שהיא טוענת לעליונות ולמדה של אמת שאין באחרות, שאם לא כן היא חסרת משמעות.

אגב, זה לא באמת שהחילוניים גאים ביחודיות של העם שלהם, יש כאלו שגאים ויש כאלו שלהיפך, שהם אוטואנטישמיים, הגאוה בעם ובארץ לא נובעת מהחילוניות, ומדובר בעוד חיבור לא קשור של הררי.

 להיות מיוחד זה דבר שונה מלהיות עליון. בית ספר חילוני בהחלט יחנך את תלמידיו שיש להם חובות מיוחדות כלפי העם שלהם והארץ שלהם – אבל אלו אינן חובות בלעדיות, ובמקביל יש להם חובות כלפי האנושות כולה וכדור הארץ כולו.

שוב, בית ספר חילוני יכול לחנך כך את תלמידיו ויכול שלא. גם בית ספר דתי יכול לחנך כך ויכול שלא.

חיפוש אמת ושחרור מסבל אינם יכולים להתרחש ללא החופש לחשוב, לחקור, לנסות ולפעמים גם לטעות. החילונים אינם מקבלים על עצמם את מרותו של אף ספר, אף אדם ואף מוסד כפוסק האחרון בשאלות "מה נכון?" ו"מה טוב?"

זה מסיבה פשוטה מאד, שאין שום דרך לחילוני לדעת מה נכון ומה טוב, מדובר בהחלטה סובייקטיבית שמגוחך להעביר אותה למישהו אחר, בעיניך זה טוב בעיני זה רע. זה בדיוק המוסר המתאפשר לחילוני, מוסר סובייקטיבי שאין לו שיניים באמת.

 תמיד שמור לאדם החופש להטיל ספק, לבדוק שוב, לשמוע דעה שונה, לנסות דרך אחרת. חינוך חילוני מעלה על נס את גלילאו גליליי שהעז להטיל ספק בטענה שהארץ עומדת ללא ניע במרכז היקום; את ההמונים בפריז שהסתערו על מצודת הבסטיליה ומוטטו את שלטונו הרודני של המלך; ואת רוזה פרקס שהעזה לשבת באוטובוס במקום המיועד ללבנים בלבד.

זה יפה שיש גם לחילונים לגנדות ואגדות קדושים, אבל זה לא אומר שיש באמת חופש, כל חברה בנויה על מערכות שקובעות במדה מסויימת דעות 'נכונות' ו'לא נכונות', אנשים שהם בצד הנכון והלא נכון. אנשים נרדפים בשל דעות שונות, אלימות מוסווה מופעלת נגדם, אנו רואים את זה כל יום, אין טעם להציג את התמונה האידילית של חופש ורדיפת אמת, כשכולנו רואים שזה ממש לא כך במציאות. הרבה אנשים העזו להטיל ספק באמיתות של החברה המערבית ושלמו על כך במשרתםבמעמדםובמוניטין שלהם. ההמונים שהסתערו על הבסטיליה שחררו מתוכה כמה חולי נפש ורוצחים סדרתיים, ולאחר מכן הפכו בעצמם לרוצחים סדרתיים וערפו אנשים באופן שרירותי, ביניהם אחד המדענים המפורסמים לבואזיה, בכל מיני תואנות סרק, כך שגם אגדות הקדושים האלו מאד מוטות. גלילאו לא באמת פעל מכח נתונים או הוכחות שגילה, זה היה יותר מאבק של כיפוף ידיים.

המלחמה באפליית השחורים בארה"ב, לא היתה מלחמה 'חילונית', להיפך היא היתה מלחמה בממסד המערבי, שלמרות כל הדיבורים על שויון דמוקרטיה חירות אקדמיה מדע חילוניות וכו' לא נקף אצבע לעזרת השחורים, ואנחנו לא מדברים על לפני מאה שנה אלא על המחצית השניה של המאה העשרים. אין מה לגייס את המאבק הזה לצד החילוני או הליברלי. אתם עשיתם את זה, האפליה נוצרה ע"י החברה המערבית שראתה עצמה מתקדמת וליברלית, היא הודגשה באוניברסיטאות הרבה יותר מאשר באוטובוסים.

 החילונים מעריכים לא רק את אומץ הלב הדרוש כדי להילחם בדעות קדומות ובמשטרים עריצים, אלא מעל הכל את אומץ הלב הדרוש כדי להודות בבורות,

מעניין שלהררי חסר קצת אומץ לב להודות בבורות שלו… ומה עם דעות קדומות, זה רק אצל דתיים? האם העולם החילוני אידילי כ"כ, מומלץ לקרוא קצת על עידן הידע ומשמעותו.

לשאול שאלות, ולצאת אל הלא נודע. חינוך חילוני מלמד אותנו שאם אנחנו לא יודעים משהו, אל לנו לפחד להודות בבורותנו ולחפש ראיות ותצפיות חדשות. אפילו כשאנו חושבים שאנו יודעים משהו, אנחנו לא צריכים לפחד להטיל ספק באמונתנו ולבדוק את עצמנו שוב. בני אדם רבים חוששים מן הלא הנודע, ורוצים שיהיו להם תשובות ברורות וחד־משמעיות לכל שאלה. הפחד מהלא נודע יכול לשתק את האדם יותר מכל שלטון עריץ. אנשים לכל אורך ההיסטוריה חששו שאם לא נדבוק באדיקות בתשובות חד־משמעיות, החברה האנושית תתפרק לרסיסים, ותסבול מאלימות חסרת רסן. בפועל, ההיסטוריה של העידן המודרני הוכיחה שחברה של אנשים אמיצים שמוכנים להודות בבורותם ולשאול שאלות קשות, היא על פי רוב לא רק משגשגת יותר, אלא גם שלווה יותר, מחברות שבהן כל האנשים נדרשים להאמין בתשובה אחת ויחידה. אנשים שמפחדים לאבד את האמת שלהם נוטים להיות אלימים יותר מאנשים שרגילים להסתכל על העולם מכמה וכמה נקודות מבט.

 זו פסיכולוגיה בגרוש, בהמשך לתיאוריות של קיצור תולדות האנושות, ההיסטריה של המחר, החינוך החילוני לא רק טוען שהוא לא יודע, את האמירה הזו הוא שומר לשאלה מאיפה הגיעו החיים ומהיכן נולד היקום. אבל על כל השאר הוא מתיימר לדעת והרבה, הוא מדבר בוודאות על דברים שאינם אלא תיאוריות, אדם חילוני לא עשוי מחומר יחודי, הוא לא מטיל ספק בדברים שהתרגל לחשוב ולראות יותר מאחרים. גם הדור שלנו דבק באדיקות במומחים עד כדיכפייתיות, המחקרים על נטיה לאלימות גם הם דברים שכל אחד מציג אותם כרצונו, ברור שבדורינו עם היכולת הטכנולוגית ועם חברת השפע יש פחות אלימות, זה לא נובע בהכרח ממוסריות או מאיזו תכונה של אי חיפוש אמת אחת.

ולבסוף, החילונים הם אנשים אחראים. הם אינם מאמינים שיש איזשהו כוח עליון שאחראי למה שקורה בעולם, שמעניש את הרשעים, שגומל טוב לצדיקים, ושמגן מפני רעב, מגיפות או מלחמות. אי לכך אנו בני האדם מחויבים לקחת על עצמנו את האחריות המלאה לכל מה שאנו עושים – או לא עושים. אם העולם מלא בסבל, זוהי האחריות שלנו למצוא לכך פתרונות.

וואו, תזכיר לי את הפעם האחרונה שאתה כפרופסור באוניברסיטת תל אביב שקדת בהתנדבות על למצוא פתרון לסבל באפריקה או בהודו? האם ברגע שאתה כופר בכח עליון, אתה שם את עצמך כאחראי לאנושות כולה? זה נובע מחילוניות? תעמולה זולה ופופוליסטית. ישנן טענות שדוקא משום שהיהדות רואה את עצמה כמייצגת את רצונו של בורא העולם, היא באמת אחראית לקיומו וישובו, "לא תהו בראה לשבת יצרה", נחשב כמצוה, מצוות ישוב העולם, איסור השחתה מקורו ביהדות, "לא תשחית את עצה", "תן דעתך שלא תחריב את עולמי". וכך הלאה.

 החילונים מתגאים בהישגים העצומים של המין האנושי לאורך הדורות, כגון מציאת תרופות למחלות קטלניות, צמצום היקף הרעב בעולם, והשכנת שלום בחלקים גדולים של כדור הארץ.

האם ההישגים האלו חילוניים במהותם? האם עסקו בהם יותר אנשים חילוניים מאשר דתיים, ונניח שכן האם זה נבע מהחילוניות שלהם? הררי מנכס לעצמו את כל האנושיות וכל פעולות האדם בכדוה"א כאילו הן נובעות מ'חילוניות'. המשפט "החילונים מתגאים בהישגים העצומים של המין האנושי לאורך הדורות" הוא משפט יומרני חסר פשר, המין האנושי לאורך הדורות היה דוקא דתי, ועד היום רובו דתי, בשם האתאיזם והמטריאליזם בוצעו פשעים לא פחות מהישגים, ואין טעם להתגאות בתוצר האקראי של עולם אקראי.

החילונים אינם זוקפים את ההישגים הללו לזכות שום כוח עליון – הם הושגו כי בני אדם פיתחו את הידע שלהם ואת החמלה שלהם.

מעניין מהיכן באה החמלה לבני אדם? כמובן שאפשר לרקום הסבר בגרוש סטייל פסיכולוגיה אבולוציונית, אבל יש כאלו שרואים ברוח האנושית יותר מזה, למען הדיוק המטריאליזם לא באמת מסביר את הנפש. אם מדברים על חמלה אנושית, היא לא בדיוק  מוליכה למטריאליזם וחילוניות.

 מאותה סיבה בדיוק, החילונים גם מתביישים עמוקות בפשעים ובמחדלים העצומים של בני האדם, כגון אפלייתן של נשים לאורך אלפי שנים, רציחות עם שקטלו מיליונים, והרס האקולוגיה של כדור הארץ. מתוך הכרה באחריותנו המלאה לפשעים ולמחדלים האלו, החילונים מנסים למנוע את הישנותם. החילונים אינם מתפללים לאף אחד שיעזור לנו, אלא שואלים "מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור?"

 אז זהו, שלא הכל אנחנו יכולים, אם יש מישהו שדורש מעצמו דרישות מוחלטות זה האדם המאמין, חילוני לא באמת חייב לדרוש מעצמו להירתם נגד הרס האקולוגיה, והוא גם לא בהכרח עושה זאת, וכי כל החברות הקפיטליסטיות החילוניות באמת שומרות על האקולוגיה? לא, הן יכולות אם ירצו, יפה להן. להפוך את זה לאידיאל, כאילו כל חילוני לוקח אחריות על כל הפשעים שהחברים שלו ביצעו בעולם, ממש לא. האם הויכוח על מיכל האמוניה היה ויכוח בין חילונים לדתיים?

שייקספיר לצד הרמב"ם

 

אלו הם הערכים העיקריים המגדירים את החילונים. יש להדגיש שתפיסת העולם החילונית ואורח החיים החילוני אינם מוגדרים על ידי פריטי לבוש או על ידי טקסים, ואינם מדירים אף אדם רק בגלל לבושו או מנהגיו.

האמנם? האם מרצה באוניברסיטה שילבש בגדים של נזיר הודי, באמת יתקבל כרגיל ויתקדם בדרך לקביעות? אין חברה שאין לה קודי לבוש, ואין חברה שאין לה טקסים, המאמר האקדמי בעצמו עם כל כללי הכתיבה שלו הוא טקס. חברה בלי טקסים היא לא חברה תרבותית יותר אלא חברה שאין לה קיום. וכי הדת מדירה אדם בגלל לבוש? מדובר בדמגוגיה חסרת כל כיסוי.

אדם יכול להסתובב ללא כיפה על הראש ולזלול חזיר ושרימפס, אך זה לא אומר שהוא מחוייב לאמת או לשיוויון. מנגד, אדם יכול לחבוש כיפה ולשמור כשרות, ועדיין לחיות מתוך מחוייבות עמוקה לערכים החילונים.

קצת התבלבל לו לפרופסור, אבל ברור שאדם יכול לחבוש כיפה ולעשות מה שבא לו, הדת לא מסתכמת בחבישת כיפה כי אם בדרישות שלה, הכיפה היא סימן שאדם בוחר לסמן את עצמו. אדם גם יכול לסמן את עצמו כאיש מדע בזמן שהוא רמאי ונוכל.

ישנם לא מעט מדענים דתיים, פמיניסטיות דתיות, פעילי זכויות אדם דתיים ושוחרי איכות סביבה דתיים. אם הם פועלים מתוך נאמנות לאמת המדעית, לחמלה, לשיוויון ולחופש, הם שותפים מלאים בעולם החילוני, ואין שום היגיון לתבוע מהם להוריד את הכיפה והשביס מהראש.

למרות שזה מה שעושה הררי בכל המאמר, מייחס את כל הערכים בעולם אך ורק לחילוניות וטוען שהדת סותרת אותם. הררי הרי התמחה בניכוס של ערכים דתיים לעצמו, ובהיעדר ידע על תולדות הערכים ומקורותיהם. ואין טעם להאריך שוב לסתור את הבליו.



מילים כדורבנות, אחת אחת. שפתיים יישק.

מי הכותב?


רציתי רק להוסיף שזו אמירה כל כך פופוליסטית כאילו היהודים המאמינים/דתיים טוענים לאיזו אמת או ערך מוחלט שיש בידיהם. אין שום פרט הלכתי או מוסרי (ואני מעיז להוסיף גם אמוני) שאין בו עצמו סקאלה של דעות ביהדות עצמה. מה שמוכיח, מעבר לעובדה הזו עצמה, שהתנ"ך והתלמוד לא חתמו את הדברים האלה, אלא הציבו עקרונות יסוד, כללים וקוים מנחים, והשאירו הכל מאד פתוח וגמיש ונתון לבחירה חשיבה והתאמה. (לא שזה יעזור לנו משהו... כמו כל אנטישמיות, היהודי מואשם פעם שהוא סגור מדי פעם שהוא פתוח מדי. מי שרואה שנכשלת לו ההתקפה הדמגוגית שליהדות יש טענה לאמת אחת, מיד יפנה את מתקפתו על זה שהיהדות בעצם לא אומרת דבר כי עובדה ש.. וכו'). הנקודה היסודית המבדילה ערכית בין דתי מאמין לחילוני היא שהעקרונות מעוגנים באופן מוחלט. ומצד שני יש טווח עצום של חופש בחשיבה ובבחירה. מי שלא מתפעם מהשילוב הכל כך מוצלח הזה - הוא או עיוור לעובדות או טיפש מוחלט. 

בקיצור, הייתי ממליץ לפרופסור הנכבד, ללמוד את החומר לפני שהוא מבלבל את המוח. התפלאתי לראות שאת הנקודה הזו הכותב החד והבהיר לא כתב לו.


וחייב להצטרף לכותב באשר למכנה המשותף שעובר בכל המלל של הררי: הערבוב הטרום-טירוני שעושה הפרופסור בין "עובדות" ל"נורמות", בין מה שהוא קורא "אמת" = עובדה אמפירית, ל"אמת" במובן ובמישור הערכי - הוא פשוט בלתי נסלח. האיש הזה באמת פרופסור באוניברסיטה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2017 20:40 לינק ישיר 

רב מחשבות
מדוע העתקת את כל דבריו של ארתח?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 07/09/2017 20:41:21




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2017 21:59 לינק ישיר 

כדי שלא ישתמע אפילו בטעות שדברי השבח שלי אמורים כלפי ניבולי הפה של רובין בהודעה לפניי. 

מאוחר לי כבר לערוך, המנהלים מוזמנים לעשות כהבנתם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/9/2017 01:51 לינק ישיר 

אקדים שגם אני נהניתי מאוד מדבריו של רב מחשבות.

רק הערה אחת- שאמנם הררי אמר את זה בצורה שנראית קצת מצחיקה.

אבל- יש נקודה אחת שכן נכונה לדעתי,

[שכנראה אליה התכוונו- אלה שהררי העתיק מהם...].

והיא-לא החילונים כאנשים- אלא שורשי החילוניות.

שבהכללה עד לפני כ-200 שנה רוב העולם האמין-

שכל מיני מחלות ופגעים-וכו'-

תלויים נטו בכוחות רוחניים- ושדים וכו'.

וכן בהכללה התפיסה הרווחת בעולם-

הייתה שחוק ומוסר, ואפילו סמכות של שלטון-

מגיעה רק בציווי האלוקים- [אם בצורה ישירה- או ישירה כביכול,

או בתפיסה שהייתה מקובלת באחת האימפריות בימי הביניים-

אם אינני טועה- שגרסה שאם אדם הצליח למרוד במלך ולתפוס את מקומו-

סימן שזה רצון הקל. ואם לא הפוך.

{כל קישור לתפיסה מקובלת היום בחברה מסוימת אינו על אחריותי...}]

ואנשים לא העלו על דעתם-

לקחת באמת אחריות ולהתחיל לבדוק דברים בעצמם.

ומה שהוליד את החילוניות- כתופעה- היה באמת בין היתר-

המהפכה המדעית,

שאכן חידשה שהאדם יכול לקחת אחריות על העולם ועל חייו-

ולנסות לשפרם מכל בחינה- בצורה מהותית,

ולעבוד ולבדוק דברים בצורה שיטתית יותר.

 וכן- האינדיבידאוליזם התפתח בד בבד-

שגרס- שהאדם יכול למצוא תשובות לשאלות בתוך עצמו ובעצמו-

ולא צריך להפיל כל בחירה וכל דבר על אלוקים.

 [וכן המהפכה התעשייתית לדוגמה נוצרה באותו כיוון-

שברגע שהאדם לוקח אחריות יותר נוצרת

רוח אנושית- של תכנון לטווח ארוך לדוגמה- מה שהיה הרבה פחות מקובל בעבר]






כהמשך להערה הזאת- אני חש שבנותן טעם להביא את המאמר הבא-

שגם קשור לנושא. [לכותב קוראים הרב מוטי קרפל,
הקרדיט לשחורכתום- שפרסם את המאמר בבחדרי חרדים,



האם החילוניות עתידה לחלוף מן העולם?

 מאז שחזרתי בתשובה עברו כמעט ארבעים שנה, אבל כל השנים הללו תמיד אמרתי לעצמי ולאחרים, שבאיזשהו מקום, נותרתי גם חילוני. גם.

היה שם משהו חשוב בעולם ממנו באתי שידעתי שאסור לי לאבד אותו. משהו שקיבלתי בבית הספר הראלי העברי בחיפה, בתנועת הנוער, בצבא, באוניברסיטה, בעולם החילוני, ולא רק שלא הרגשתי שעלי להשאיר אותו מאחור, אלא שתמיד חשתי שהוא מוסיף ליהדות שלי, ליראת השמיים שלי.

כשאני רואה היום את האיום שחשים "החילוניים" מפני הדתיים ומפני היהדות, את החרדה הזו, ומנסה להבין אותה, אני חושב שעל זה מדובר, על אותו דבר שגם אני ידעתי שאסור לי לאבד.

כן, העגלה החילונית איננה ריקה, הסיבוב הגדול שעשתה האנושות בעידן המודרני, סיבוב של 250-300 שנה – תהליך החילון שבו השתחרר האדם מן השמיים, האמונה, וגם מהממסדים הדתיים, מה שאפשר לו לפתח ולגלות את עצמו ואת כישרונותיו – לא היה מיותר. הוא הוסיף נדבך חשוב לקומת האדם, נדבך שלא נוכל להמשיך הלאה בלעדיו.

לפחות שני דברים מהותיים הביאו העידן המודרני והחילוניות שהייתה אבן היסוד שלו: א. אוטונומיה של האדם: הבחירה החופשית, ההכרה שכול דבר אמתי חייב לבוא מתוכו, מעצמו, בצורה אותנטית, מתוך בחירתו, וההכרה שכול כפיה מנמיכה את קומת האדם. ב. הרחבת הדעת שלו. פיתוח כול שיעור הקומה האנושי, כול כוחות הנפש, ההשכלה, הידע, המדע, הטכנולוגיה התרבות, האומנות, וכול שאר הפירות הטובים שאנחנו נהנים מהם כולנו.

וזהו הדבר שעליו חונכתי בבית הספר הראלי ושעליו שמרתי מכול משמר. זהו גם הדבר שמפני אובדנו חוששים "החילוניים".

כש"החילונים" חרדים, נדמה לי שבעיקר לשני הדברים הללו הם חרדים. ובצדק. אם תשתלט עלינו "דתיות" כזו ששני הדברים הללו לא יהיו חלק אינטגרלי ממנה, זו תהיה רגרסיה ולא התקדמות.

כי כש"החילוניים" נאבקים כנגד כפיה דתית, זה לא רק או בעיקר חשש שמישהו יכפה עליהם אישית. זוהי תחושה שבחברה ובתרבות שמבוססת על כפיה הם לא יוכלו למצוא את מקומם. וכשהם נאבקים על "לימודי ליבה", זה לא התעקשות שההוא או ההיא ישכילו ויצאו לעבוד ולהתפרנס; זו הכרה שבחברה של בורות ובערות ובתרבות שאין בה רוחב דעת, לא יכול להיות להם חלק. האפשרות שפתאום הם יחושו זרים בחברה הישראלית ויגלו לפתע שאין להם מקום בה – היא האיום האמתי.

נכון, סביב הפרי הטוב הזה של העידן המודרני, צמחו הרבה קליפות, הרבה הפקרות, חולשות מוסריות, בערות, חומרנות, כפירה לשמה, רשעות ועוד כהנה וכהנה. יתר על כן, את העידן המודרני לא הפילה האמונה. העידן הפוסט-מודרני הוא שמשך לו את השטיח מתחת הרגליים, הוא שמוטט אותו והרס את יסודותיו בביקורתו הטוטלית, המפרקת וההורסת-כול; הוא שמרד בכול הערכים, בטוב וברע, באמת ובשקר, איפס שוב את האדם ומאיים להחזיר אותו לאחור. אבל בכול זאת, למרות כול הקלקולים, את היין הטוב ההוא של העידן המודרני לא ניתן להכחיש.

בספרו "ליקוטי תורה" כותב האדמו"ר הזקן, בעל התניא, מייסד חב"ד: "אמרו חז"ל שאין השכינה שורה אלא על בעלי קומה. המכוון [הוא] שיהיה בו גילוי כל עשר ספירות שבנפש בבחינת וכל קומה לפניך תשתחווה" (ליקוטי תורה, דברים, עמ' פ"ב, עמודה ד').

כלומר, נדרשת קומה אנושית שלמה, חמושה בכל הטוב שבאדם, בפיתוח כל יכולתו כישרונותיו כישוריו וכוחותיו, ורק אז שהיא "תשתחווה", תקבל "עול מלכות שמיים", תכיר ותקבל את מעמדה הקיומי בבריאה, תתחבר מחדש – ומתוך בחירה והכרה – לחיים האינסופיים.

"הכוונה [כוונת החיים, תכליתם] שיהיה בחינת יש ודבר נפרד – ויהיה נמשך בו בחינת הביטול" (הרב הלל מפאריטש, ספר פלח הרימון, במדבר, עמ' קצ"ד). "יש ודבר נפרד" – הופעת חיים מודעים לעצמם, אוטונומיים, שתופסים את עצמם ליש נפרד, עצמאי, בלתי תלוי; חיים שחווים את עצמם לממשיים, למציאות, שעומדים על רגליהם. ואז ורק אז, יש טעם ומשמעות ב"ביטול", בהכרת הבורא, בקבלת עול מלכות שמים, בהכרת האדם את מקומו ואת תפקידו בבריאה.

וההכרה הזו, הבגרות הזו, איננה אקט חד פעמי. "בכל יום יהיו בעינך חדשים". "החילוניות", במובן הזה, חייבת להיות שם כול הזמן. כול יום צריך האדם לזקוף מחדש את קומתו, ומתוך כך להבין את מקומו הייחודי בבריאה ואת משמעות חייו. ובכדי שתתגלה המעלה הזו באדם – הוא חייב להיות אדם במלוא מובן המילה. בעל שיעור קומה. לצורך זה בדיוק היה "הסיבוב".

"הסיבוב" של העידן המודרני לא היה לשווא; הוא בנה את שיעור הקומה של האדם, בעיקר משתי הבחינות האמורות, והכין אותו לשלב הבא, להשראת השכינה. העידן הבא עלינו לטובה, העידן האמוני, יהיה חיבור מחודש של האדם אל השמיים, אבל בלי לאבד את כל היין הטוב ההוא שהביא העידן המודרני.

הסיכון קיים, והאיום גדול, אבל בסופו של דבר ישנה רק דרך אחת להציל מההרס של הפוסט מודרניזם את היין הטוב ההוא שהביאה החילוניות לאנושות: לחבר מחדש את האדם לשמיים – אבל הפעם בלי לאבד את האדם.

מוטי קרפל

http://blog.emuni.co.il/2017/06/blog-post_29.html?spref=fb 


תוקן על ידי מצדרביעי ב- 08/09/2017 02:02:45




תוקן על ידי מצדרביעי ב- 08/09/2017 02:25:42




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/9/2017 01:53 לינק ישיר 

פרופסור הררי כתב שהחינוך החילוני מלמד תלמידים להתעניין במחשבותיהם של סינים והודים לא פחות מבמחשבותיהם של יהודים. לא מצאתי בדבריו מחשבות של סינים, וגם לא מחשבות של יהודים, אלא בעיקר מחשבות מערביות-הודיות מודרניות בלבוש פופולרי. מאחר שהזכיר את קונפוציוס ורבי עקיבא, הרי ציטוטים מדברי החכמים:


"עדינות וטוב הם השורשים של האנושיות; כבוד ותשומת-לב הקרקע עליהם עומדת; נדיבות ורוחב-אופקים סימניה; ענוה ונימוס כשרונה; כללי התנהגות דוגמתה; הדיבור קישוטה;  שירה ומוסיקה שלמותה; לחלוק ולחלק נתינתה. למלומד יש את כל האיכויות הללו יחדו, ובכל זאת אינו מעז לטעון לשלמות אנושית בגללן, זה יחס הכבוד שלו לאידאל והענוה עמם הוא מקטין את עצמו." (מדברי קונפוציוס על התנהגות המלומד)


רבי עקיבא היה אומר:
"חביב אדם שנברא בצלם.
חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר כי בצלם א-להים עשה את האדם.
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום.
חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר בנים אתם לה' א-להיכם.
חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה.
חבה יתירה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו".





תוקן על ידי מם80 ב- 08/09/2017 02:09:43





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/9/2017 17:55 לינק ישיר 

ארתח_זוטא כתב:

כל הטיעון של "ערכים חילוניים" הוא שקר. 




מצפון, הוא ערך דתי?
אודה לכם על תשובות ונימוקים.
.

_________________

לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/9/2017 18:12 לינק ישיר 

מצפון אינו ערך אלא תכונה אנושית.
אם חילוני מקשיב לצו מצפונו זה יפה מאד, אבל זה לא נובע מהיותו חילוני.
להיפך, אמונתו שאין בעולם כח עליון שדורש ממנו לעשות טוב, משאירה לו את האפשרות שלא להקשיב לצו מצפונו. ולכן זה למרות שהוא חילוני, ולא בגלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/9/2017 18:34 לינק ישיר 

ארתח_זוטא כתב:
מצפון אינו ערך אלא תכונה אנושית.

מהו הבדל בין "תכונה" לבין "ערך"?

_________________

לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/9/2017 20:45 לינק ישיר 

ינוח כתב:

כל הטיעון של "ערכים חילוניים" הוא שקר. 




מצפון, הוא ערך דתי?
אודה לכם על תשובות ונימוקים.
.

_________________

לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה



זה מוסבר בהתחלה. אף ערך אינו נובע מחילוניות. חילוניות היא בסך הכול שלילה של טענה על קיומו של אלוהים. ייתכן שמהטענה על קיומו של אל נובע ערך (אם כי לכאורה יש כאן את הכשל הנטורליסטי), והערך הזה לא נמצא אצל החילוני, אבל ערכים חיוביים לא יכולים לנבוע משלילת קיומו של משהו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/9/2017 22:30 לינק ישיר 

סליחה אבל אני חושב שיש כאן טעות. חילוניות היא דעה. מצידי תקראו לזה אמונה זה לא משנה.

אדם שמאמין בכוח עליון, יכול להאמין בחובה להיות מוסרי ויכול שלא להאמין בחובה להיות מוסרי.
אדם שלא מאמין בכוח עליון יכול גם כן להאמין בחובה להיות מוסרי, ויכול -שוב - שלא להאמין בחובה להיות מוסרי.
כמה פשוט.

בסופו של דבר האדם עושה את הבחירות שלו באופן שמתאים לו. אפשר לטעון, וכך גם אני חושב - שהאמונה באלוקים מובלה ליותר התחייבויות מוסריות ברמה העקרונית. אבל זו דעה/אמונה שלי, ואני מבין בהחלט את מי שחושב אחרת. בכל מקרה, כמו שאמרתי, זה פשוט לא קשור לשאלה האם חילוניות כוללת מוסריות. חילוניות היא הצהרה (של שלילת טענה אמונית כלשהיא), שיכולה לגזור דווקא דעות מאוד מוסריות, ורעיונות מוסריים - פעמים רבות יותר מאצל אדם אחר שמאמין בכוחות עליונים כלשהם (יש כל מיני, גם ה"שטן" למשל, הוא סוג של כוח עליון). אל לנו להיחפז להסיק מסקנות על הדרך החילונית או הדתית באופן כללי. ישנם דרכים שונות בתוך כל מגזר אמוני.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2017 00:17 לינק ישיר 

ארתח_זוטא כתב:

אם חילוני מקשיב לצו מצפונו זה יפה מאד, אבל זה לא נובע מהיותו חילוני.


הבנתי מדבריך כי לציית לצו מצפון הוא ערך.
האם הערך הזה הוא דתי?
אודה על נימוקים.

_________________

לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2017 07:20 לינק ישיר 

אכן, לציית למצפון הוא ערך.
אך המצפון נותן רק כיוון ולא 'פוסק הלכות' בשאלות של מצפון.
הדתי מאמין שהתורה וחוקיה הם הצורה להשתמש במצפון ולהגיע לדרך הישרה והטובה. כי בשביל לקבל החלטות וסדר עדיפויות צריכים חכמה אלהית.
החילוני לא מאמין בזה, ולכן כשהוא בוחר להקשיב למצפון הוא עושה זאת בחפשיות, לפי בחירתו והבנתו, ולכן חלק מפעולותיו המצפוניות משקפות את השקפתו ורצונו. בכל מקרה זה לא נובע מהחילוניות שלו, אלא מרצונו במקרה שהוא בוחר בזה, וגם במקרה שהוא בוחר בזה - תמיד הוא יודע שהוא לא חייב, ובאיזה שהוא מקום זה עשוי להשליך על רמת המחוייבות שלו לערכים, כי סוף סוף הכל זה רצון שלו והוא זורם עם זה איך שבא לו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2017 08:02 לינק ישיר 

ארתח

ברוך השב!

כמדומה שבראשית דבריך הצבעת על נקודה שהיא המהותית: האם מחילונות נגזרים ערכים?

וזה מביא באמת לשאלה: מהי החילונות? האם זוהי תופעה חברתית, תרבותית?

כאשר אדם מכריז, כמו הררי: הריני חילוני, מה כוללת ומה לא כוללת ההצהרה הזו?

ואיך הררי מפרש אותה? ועל סמך מה?

אם נכנה זאת "חילונות אידיאלית" להבדיל מתופעות חילוניות פסולות (אולי גם בעיני הררי עצמו), מה כוללת החילונות האידיאלית?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2017 08:13 לינק ישיר 

מיימוני

אני חושב שזו באמת נקודה חשובה מאוד כאן - כמו שאמרת, יש כאן טענה ל"חילוניות אידיאלית". וכשחושבים על זה - זה אכן כך. כלומר: ש"חילוניות" כחוסר מחויבות, היא דבר שהיה קיים בכל הדורות (יש גם בחז"ל התייחסות לאפיקורסות למיניה) , אבל החילונות המודרנית - זה בדיוק מה שהיא! "חילוניות אידיאלית"! נסיון לבנות עולם ערכים על סמך האמונה החילונית.וזו אמנם טעות, אבל דומה הרבה יותר לטעות של עבודות זרות, מאשר לטעות של "האפיקורסות" עליה דיברו חז"ל! ובדיוק כמו שטוענים פה - מדובר באמונה, וזה בדיוק העניין - זה בדיוק הייתרון של ה"חילוניות המודרנית" שהיא בעצם "חילוניות אידיאלית"! וממש לא "חילוניות פוקרת". השימוש ב"פריקת עול" וכל זה זה רק דרך להביע את האידיאל החילוני, שזה אמנם דבר, שלהבנתי הוא לא רצוי, אבל מאידך יש לזכור שהוא בעצם בעיקר סמלי! - ולא סמלי לפריקת עול הערכים, אלא סמלי לפריקת עול אמונות מסוג מסויים. אמונות שלי דעתי חבל מאוד לזרוק אותם לפח, אבל מאידך אם מישהו כופר בהם מתוך מחשבה או רגש בעל משמעות חשובה וטובה - אל לנו לזלזל בו! חלילה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2017 09:02 לינק ישיר 

ועדיין, האידיאלים והערכים אינם "חילוניים", הם נגזרים מהתרבות בת ימינו ולא מהחילוניות, יש גם דתיים שמקבלים אותם. זה כמו לטעון שהציונות (היתה) חילונית דוקא, או שהקפיטליזם הוא חילוני וכו'. זו לא הנגדה לדת, אלא דבר נפרד מהדת, אפשר להתגאות בו (ויש שלא יתגאו בו), אבל אין לחבר אותו עם עזיבת הדת או הכחשתה. גם משום שברעיון שזה לא נגזר מהן, וגם משום שבמציאות יש הרבה שאינם דתיים וגם אינם תרבותיים או ערכיים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ה"אמת החילונית" של הררי – מניפסט של בורות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 9 10 11 לדף הבא סך הכל 11 דפים.