בית פורומים בחדרי חרדים

יתד בתקופת החקיקה: "ח"כ גפני תקף את השינוי בחוק גיוס בנות בחריפות שאינה זכורה כמותה"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/1/2018 21:57 לינק ישיר 
יתד בתקופת החקיקה: "ח"כ גפני תקף את השינוי בחוק גיוס בנות בחריפות שאינה זכורה כמותה"





דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2018 21:59 לינק ישיר 

יש להוסיף בזאת, כי לאור הפרסומים באתר 'בחדרי' על כך ש"יתד נאמן" פרסם כבר בימים שהיו תחת שרביטו של נתי גרוסמן, כתבה אודות הסדר בעניין גיוס הבנות אותו אישר לטענתם השקרית מרן הרב אלישיב זיע"א, מבהירים אנשי יתד נאמן דאז שלא היו דברים מעולם, וכי  לא הם כתבו את הידיעה הנ"ל.

ממערכת יתד נאמן הותיקה נמסר: "כפי שניתן לראות מהעמוד הראשון של היתד – הייתה זו תקופת הדמדומים בחייו של רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לקראת הסוף עת נלקח מרן לבית עולמו, באותה עת החלה השתלטות עוינת על מערכות העיתון, שבסופה נגזל העיתון מידי ההנהלה הישנה".

ידיעה זו שעסקה בגיוס בנות כמו אחרים באותה עת, נערכה על ידי אותם גורמים שעומדים היום בעיקשות על איוולתם כי אין כל גזירה ואין חשש לאף בת בן מישראל. וכאז גם היום, אותם גורמים נוהגים בציניות מרושעת בעת שמנסים הם להפוך את רשעתם ולהלבישם על מי שנאבקו בכל שנותיהם ביתד נאמן כדי למנוע את עיוות ההשקפה והדרך המסורה לנו מרבותינו גדולי ומנהיגי הדור האמיתיים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2018 22:05 לינק ישיר 

מתברר כי למרות כל המסורת והמורשת ממרן הגרי"ש, למעשה הוא הנהיג רק תקופה קצרה בין היכל שלמה ובין תקופת הדמדומים ההולכת ומתארכת. בימי הביניים הוא הנהיג. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/1/2018 22:12 לינק ישיר 

לומדמכלאדם כתב:
מתברר כי למרות כל המסורת והמורשת ממרן הגרי"ש, למעשה הוא הנהיג רק תקופה קצרה בין היכל שלמה ובין תקופת הדמדומים ההולכת ומתארכת. בימי הביניים הוא הנהיג. 


אין זה סוד שלמרות שמרן הגרי"ש זיע"א הצליח לבלום את קצב הרפורמה מבית החצירות הבני ברקיות, (בשיתוף פעולה עם יבדלחט"א מרן ראש הישיבה שליט"א), בכל זאת חלק גדול מהמהלכים נווטו ע"י חזו"א 5, במיוחד נושאי הגיוס שנוהלו בניגוד גמור לדעת תורת רוב מנין ובנין של גדולי ישראל זיע"א ויבדלחט"א, כשהכל נעשה בהשתלטות עבריינית ובריונית ובכוח הון ושלטון.

הרב שטיינמן ע"ה לא נולד רק לאחר פטירתו של הגרי"ש זיע"א, והוא היה האחראי על הרבה ממה שהתרחש בנושא הנחל וועדת טל ואמנת כנרת וכו' וכו'



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2018 22:18 לינק ישיר 

הצביעות נחשפת: כך התעלם עיתון יתד של נתי גרוסמן מ"גזירת גיוס הבנות" החדשה

גזירת גיוס בנות? בדיקת 'בחדרי מעלה': כך העלים עיתון יתד כשהיה בשליטת נתי גרוסמן את העברת החוק המונע הצהרת שקר של בנות חילוניות לשלטונות הצבא • בעיתון: אזכור שולי ואנמי תוך הבהרה על מהות החוק ומתן דגש מרגיע כי החוק אינו פוגע בבנות חרדיות





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2018 22:23 לינק ישיר 

כך מהתלים בציבור כשמביאים כתבות מבית היוצר של נציגי הרב שטיינמן ע"ה ומדביקים את זה על שמם של מרן הגרי"ש זיע"א ושאר גדולי הדור

גם חוק טל הארור וגם הנחל וכו' הם מבית היוצר של חזו"א 5, וכולם יודעים שלא היה להרב אלישיב שליטה מוחלטת גם בתקופת הנהגתו, כאשר בריוני חזו"א 5 עקפו את דעתם של רוב מנין ובנין של גדולי ישראל וקבעו עובדות חמורות בשטח

לבוא ולהדביק את המחדלים על שמו של הרב אלישיב, בו בזמן שהגפני דאז שהיה עדיין המייצג של הרב אלישיב השמיע קול זעקה חריפה וחסרת תקדים כנגד החוק, כפי שמובא בכתבה ביתד דאז, ועוד כשהמדובר היה בתקופת חליו של מרן הגרי"ש כשהבריונים כבר החלו את השתלטותם האיטית על מערכות העתון כפי שזכור לכל מי שהיה מצוי אז בנבכי העניינים, הרי שמדובר פה בנסיון דמגוגי זול וציני להתל בציבור ולהכשיר גיוס אלפי בנות על סמך גיבובי שקרים, ותוף השלטת דעת הבעלי בתים על כלל ישראל



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2018 22:31 לינק ישיר 

כלומר שנז"ג העדיף להשאר ביתד למרות שכבר שלטו בו בריונים שמוכנים לוותר על גיוס בנות? עד כמה נמוך יכול הרשע הזה לרדת? הרי כל איש שירא"ש בקרבו היה צריך להתפטר, לצאת להפגין, ולפחות להתחכך בשוטרות על מעשה נבלה שכזה.
ומה עם הרשא? למה הוא לא יצא בקול גדול אז? למה אותו לא שמעו? גם הוא נקלה כזה שלא אכפת לו מבנות ישראל?
למה לא הוציא את חייליו לרחובות להפגין?

עדת רשעים מופקרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2018 22:36 לינק ישיר 

קלעפער כתב:
כלומר שנז"ג העדיף להשאר ביתד למרות שכבר שלטו בו בריונים שמוכנים לוותר על גיוס בנות? עד כמה נמוך יכול הרשע הזה לרדת? הרי כל איש שירא"ש בקרבו היה צריך להתפטר, לצאת להפגין, ולפחות להתחכך בשוטרות על מעשה נבלה שכזה.
ומה עם הרשא? למה הוא לא יצא בקול גדול אז? למה אותו לא שמעו? גם הוא נקלה כזה שלא אכפת לו מבנות ישראל?
למה לא הוציא את חייליו לרחובות להפגין?

עדת רשעים מופקרים.


לא יאומן לאן המנהיג שלך דרדר אותך ואת חביריך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2018 22:57 לינק ישיר 

קלעפער כתב:

כלומר שנז"ג העדיף להשאר ביתד למרות שכבר שלטו בו בריונים שמוכנים לוותר על גיוס בנות? עד כמה נמוך יכול הרשע הזה לרדת? הרי כל איש שירא"ש בקרבו היה צריך להתפטר, לצאת להפגין, ולפחות להתחכך בשוטרות על מעשה נבלה שכזה.
ומה עם הרשא? למה הוא לא יצא בקול גדול אז? למה אותו לא שמעו? גם הוא נקלה כזה שלא אכפת לו מבנות ישראל?
למה לא הוציא את חייליו לרחובות להפגין?

עדת רשעים מופקרים.


שח-מט!
כל הכבוד.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/1/2018 23:04 לינק ישיר 

ערלכער_ייד כתב:

לא יאומן לאן המנהיג שלך דרדר אותך ואת חביריך


אפשר שמות?
איזה מנהיג בדיוק?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/1/2018 23:38 לינק ישיר 

hhaavv כתב:

לא יאומן לאן המנהיג שלך דרדר אותך ואת חביריך

אפשר שמות?
איזה מנהיג בדיוק?

אתה סתם מנסה לגרות יהודי ממורמר ומתוסכל שירד מדתו ומדעתו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2018 00:20 לינק ישיר 

ערלכער_ייד כתב:
כלומר שנז"ג העדיף להשאר ביתד למרות שכבר שלטו בו בריונים שמוכנים לוותר על גיוס בנות? עד כמה נמוך יכול הרשע הזה לרדת? הרי כל איש שירא"ש בקרבו היה צריך להתפטר, לצאת להפגין, ולפחות להתחכך בשוטרות על מעשה נבלה שכזה.
ומה עם הרשא? למה הוא לא יצא בקול גדול אז? למה אותו לא שמעו? גם הוא נקלה כזה שלא אכפת לו מבנות ישראל?
למה לא הוציא את חייליו לרחובות להפגין?

עדת רשעים מופקרים.

לא יאומן לאן המנהיג שלך דרדר אותך ואת חביריך


דרדר ? אתה מדבר על הרשע(א) ממש לא ע"ה משערי חסד ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2018 01:32 לינק ישיר 

קלעפער כתב:

כלומר שנז"ג העדיף להשאר ביתד למרות שכבר שלטו בו בריונים שמוכנים לוותר על גיוס בנות? עד כמה נמוך יכול הרשע הזה לרדת? הרי כל איש שירא"ש בקרבו היה צריך להתפטר, לצאת להפגין, ולפחות להתחכך בשוטרות על מעשה נבלה שכזה.
ומה עם הרשא? למה הוא לא יצא בקול גדול אז? למה אותו לא שמעו? גם הוא נקלה כזה שלא אכפת לו מבנות ישראל?
למה לא הוציא את חייליו לרחובות להפגין?

עדת רשעים מופקרים.



בכלל לא יצא לי ברור גרוסמן הוא שאחראי על הציטוט של גפני ביתד, אבל לא אחראי על השתיקה בעמוד ראשון במאמר מערכת ובכל התקופה בגלל 'הסיפוח הזוחל' וכו'??




נשלח מהאנדרואיד שלי

תוקן על ידי כברהיה ב- 22/01/2018 01:34:49




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/1/2018 01:51 לינק ישיר 

אגב, מצו"ב כתבת ההסברה הראשונה שפורסמה בענין זה בהפלס, לפני כחודש.

כל מי שיקרא את הכתבה כולה יראה שמודגש שהבעייתיות המיוחדת בחוק נוצרה לאחר השילוב בין החוק לבין המצב שנוצר במה שנקרא "בג"צ מאי כליפה". עד אז התנאים היחידים היו רק כשרות ואי נסיעה בשבת. לתפוס אח"כ בת ישראל של"ע אוכלת טריפות ונוסעת בשבת, זה היה באמת רק חילונית גמורה ולא מסורתית למחצה. אך הבג"ץ 'כליפה' נתן פרשנות חדשה לחוק ונקבע, כי לא די בשמירת כשרות ואי נסיעה בשבת, אלא על הבת לנהל אורח חיים דתי מלא וכל הוכחה על מעידה מדרכן של בנות ישראל הכשרות, מהווה עילה מספקת לאי קבלת התצהיר ולאי מתן תעודת הפטור משירות בצבא.

נמצא שהקוקטייל ההרסני נוצר לאחר השילוב שבין פרשנות בג"צ כליפה שההצהרה מחייבת שמירת אורח חיים דתי מלא, ולאו דווקא שמירת כשרות ואי נסיעה בשבת, תחול גם בחוק החדש. כך שכל מעידה מאורח חיים דתי מלא תהווה עילה מספקת בידי הפוקד להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור. סכנה זו עדיין לא היתה בשנת תשע"ב ואז זה היה נראה שבאמת הנפק"מ זה רק לתפוס חילוניות גמורות להכעיס שמתחזות לדתיות.

ודו"ק היטב

וחבל שאותם נציגים פוקרים, תחת לעשות מלאכתם נאמנה, הם עוד מנהלים מלחמה מכוערת לטשטש את האמת ולהרדים את הציבור בתהליך הסתגלות מסוכנת, רחמנא ליצלן מהם ומהמונם

להלן הכתבה מ'הפלס' מלפני כחודש:

* * *

לקראת החלת החוק המאפשר בחינה וביטול פטור מגיוס

סכנת גיוס לצבא מרחפת על כל בת דתית וחרדית שתמעד

רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א: חובה להתריע מפני הסכנה * מרכז ההכוונה והסיוע לבנות ישראל: העובדה ששלטונות הצבא רשאים לעקוב אחר מעשי הבת כל העת מציבה אותה באופן קבוע תחת שליטת הרשויות * גדולי התורה שליט"א ידונו בימים הקרובים על דרכי המאבק

י. שוורץ

ביום שלישי הקרוב אמורה להתקיים ישיבה משותפת לוועדות חוץ ובטחון וחוקה של הכנסת, בה אמורים הח"כים חברי הוועדות לאשר את התקנות המיוחדות להחלת תיקון 18 לחוק שירות בטחון סעיף 40, המאפשר לרשויות הצבא לבחון מחדש את הפטור שניתן לבנות על רקע הצהרה דתית, זאת על ידי מעקב אישי אחר כל הנהגותיה האישיות, עד כדי ביטולו של הפטור וגיוסה רח"ל לצבא, ללא צורך בהרשעת הבת ע"י בית משפט על הצהרת שקר. רבני 'מרכז ההכוונה והסיוע לבנות ישראל' נכנסו שלשום  לרבינו מרן ראש הישיבה שליט"א ששמע בכאב וצער על ההתדרדרות הנוספת המוכיחה את רצון השלטונות לנסות ולצוד עוד ועוד בנות ממשפחות דתיות וחרדיות ולהכשילן בגיוס בכפיה לצבא שלגביו נפסק ע"י כל גדולי ישראל כי הוא ביהרג ואל יעבור.

לפי החוק (שירות בטחון תיקון מס' 18 הוראת שעה) שיחול החל מפרסום התקנות, לאחר שיאושר בישיבה המשותפת לוועדות חוץ ובטחון וחוקה – חוק ומשפט, שתתקיים ביום שלישי הקרוב, יחולו שינויים רבים לרעה בתוקפו של הפטור מגיוס לצבא לבנות הנובע מהצהרת הדת אותה הגישו לקראת הגעתן לגיל גיוס.

המצב כיום

מאז התיקון לחוק (תיקון מס' 13) שהתקבל בי"ד בתמוז ה'תשל"ח, לאחר מלחמות ומאבקים אין ספור של למעלה משנות דור, הוסדר שכל בת שתצהיר בפני מי שהוסמך לכך על: "היותה בעלת הכרה דתית, שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו ואינה נוסעת בשבת", תהיה זכאית לקבל פטור משירות בצה"ל ללא הופעה בפני כל וועדה שהיא. מי שהוסמך לחתום על התצהיר היה דיין מבתי הדין הרבניים ולהבדיל שופט בבתי המשפט. יודגש, כי בעבר ניתן היה להצהיר גם בפני דיינים של בתי דין חרדיים פרטיים דוגמת הביד"צ של העדה החרדית, אך בשנת תשנ"ב, בעקבות פנייה לשלטונות הצבא של מי ששימש אז כמנכ"ל בתי הדין הרבניים אלי בן דהן, כיום סגן שר הבטחון הפועל רבות להרחיב את גיוס החרדים לצבא, בוטלה אפשרות זו.

בנוסף נחקק באותו החוק (תיקון מס' 13), כי בת שבאה מרקע משפחתי דתי, אף אם היא עצמה אינה דתית ושומרת מצוות, תהיה זכאית לקבל את תעודת הפטור לאחר שתעמוד בפני וועדה מיוחדת.

יודגש כבר עתה, שהתנאים להצהרת דת שנוסחו בחוק שנחקק בשנת תשל"ח היו על פי הוראת מרנן ורבנן זצוק"ל ובראשם מרנא בעל הקהילות יעקב זצוק"ל ורבינו הגדול מרן ראש הישיבה בעל האבי עזרי זצוק"ל, וכפי שהעידו בשמם אלו שפעלו בשמם בנושא זה. שראו חובה לעמוד וללחום למען כל בת ישראל שיש אפילו לחלוחית של יהדות בליבה, כדי שתהיה זכאית לקבלת הפטור משירות בצבא. זאת מכיוון שהשירות הצבאי מהווה מג' עבירות חמורות שעליהם נאמר יהרג ואל יעבור, ומחובתנו להציל כל בת המעוניינת להימנע מלעבור על עבירה חמורה זו, גם אם אינה שומרת לחלוטין כל דיני התורה.

על הדאגה להצלת בנות אלו והחובה לעשות כל שניתן להצילן מגזירת הגיוס ניתן ללמוד ממכתב שכתב רבינו הגדול מרן הגרא"מ שך זצוק"ל לחברי הכנסת החרדיים לקראת הדיונים על תיקון החוק ביום ז' תמוז תשל"ח בו נכתב: "מתוך כאב לב הנני כותב אליכם מכתבי זה. בשעה שהמבחן הראשון של ההסכם הקואליציוני נכשל, בהיות והדבר היה ברור בשעת המו"מ הקואליציוני כי 'הווי משפחתי דתי' נועד לשחרר בנות ההולכות ונעשקות מחיק הוריהם הדתיים בלחץ החוצות הפרועות וההורים נאבקים להצילם בחירוף נפש ובמסי"נ, לבל יבוא הגיוס ויחריב הכל. וכל בר דעת יבין, כי אם כותבים 'הווי משפחתי דתי' הרי מפורש כי צריכים להגיע לדתיות של משפחתה ולא שלה"

כבר בשנת תשמ"א כתב שופט בית המשפט העליון מנחם אלון כי הנכתב בחוק שהבת 'אינה נוסעת בשבת' ו'שומרת כשרות'  אין הכוונה שבמידה ואינה שומרת על יתר ל"ט מלאכות שבת תיחשב לדתיה, אלא פרטים אלו הם דוגמאות ברורות לאורח חיים דתי. אך למרות דבריו אלו לא השתנה המצב והבנות קיבלו את הפטור לאחר הגשת התצהיר החתום כאמור על ידי דיין או שופט מבלי שנחקרה מידת דתיותן.

עד להחלטת הבג"צ הידועה בשם 'בג"צ מאי כליפה' (ראה להלן), עם הגשת התצהיר היו רוב ככל הבנות מקבלות את הפטור באופן גורף ואף במקרה והתעורר חשד אצל שרשויות הצבא – 'הפוקד' בלשון החוק, על חשד להתחזות של הבת המצהירה, וכגון במקרה של בת הלומדת במוסד חינוך חילוני, היו רשויות הצבא מזמנות את הבת לבירור, ובדרך כלל באם הבת הייתה עומדת על כך כי היא עומדת בתנאי החוק, אינה נוסעת בשבת ושומרת כשרות - היה נמסר לה הפטור.

בנוסף – ויודגש שוב, כי הדבר נעשה בהוראת מרנן ורבנן גדולי הדור זצוק"ל – בשונה מתעודות פטור אחרות נקבע בחוק, כי 'פטור' בנות דתיות לאחר קבלתו הינו סופי ובלתי הפיך. כלומר, גם אם לאחר  מתן הפטור סבר  הפוקד כי מדובר בבת מתחזה שאינה עומדת בתנאי הפטור, לא יכל הפוקד  לבטל את הפטור. הדבר היחיד שהיה בידו לעשות על מנת לבטל את הפטור, הוא פתיחת הליך פלילי על ידי הגשת תלונה במשטרה על הצהרת שקר או מסירת ידיעת כזב,  פתיחת חקירה משטרתית שתביא להגשת כתב אישום והרשעה בבית משפט על הצהרת שקר. אלא שהרשעה בהליך פלילי דורשת הוכחה למעלה מכל ספק סביר כי אכן הייתה הצהרת שקר, דבר שכמעט ולא ניתן להוכיחו.

כך בשנת תשס"ט זיכה בית המשפט באילת צעירה שנחקרה במשטרה ואף הוגש נגדה כתב אישום על הצהרת שקר, זאת לאחר שהתברר שלפני הצהרתה ואחרי הצהרתה לא שמרה שבת. סיבת הזיכוי הייתה כי לא הוכח ברמה של הסרת כל ספק סביר שהתצהיר באותה נקודת זמן של שעת חתימתו היה שקרי.

בג"צ מאי כליפה

בשנת תשע"ה הגישה צעירה מבאר שבע בג"צ נגד רשויות הצבא שסירבו להעניק לה את הפטור משירות צבאי למרות שהגישה תצהיר חתום כדין. לטענתה למרות היותה בעלת הכרה דתית, שומרת כשרות ואינה נוסעת בשבת, לא קיבלה את הפטור. מנגד טענו רשויות הצבא, כי ניתן להציג  הוכחות על כך שהבת אינה דתית ואינה שומרת שבת, כשהם מציגים תיעודים שונים המעידים על כך. בנוסף טענו רשויות הצבא שהגשת התצהיר נעשתה לאחר הזמן המתיר זאת על פי החוק והתקנות, ומשום כך חל עליה חובת גיוס.

לדאבון לב, בשנת תשע"ו קיבל בג"צ את טענת רשויות הצבא,  כשבפרשנות החדשה לנאמר בחוק נקבע, כי לא די בשמירת כשרות בבית ומחוצה לו ואי נסיעה בשבת, אלא על הבת לנהל אורח חיים דתי מלא וכל הוכחה על מעידה מדרכן של בנות ישראל הכשרות, מהווה עילה מספקת לאי קבלת התצהיר ולאי מתן תעודת הפטור משירות בצבא.

בקביעת פרשנות זו הסתמך בג"צ גם על דברי השופט חובש הכיפה מנחם אלון שכוונת הכתוב בחוק 'אינה נוסעת בשבת' היא שמירה על כל ל"ט המלאכות האסורות בשבת, ובעצם קיום אורח חיים דתי מלא.

יודגש, שבעידן הטכנולוגי והתקשורת החדשנית בו אנו חיים, יכולים גורמי  הצבא להשיג מידע אישי בלחיצת כפתור אחת, וכך למצוא ראיות ולהוכיח בהוכחות מוצקות אפילו במקרים של מעידות חד פעמיות אצל בנות רבות.

מלבד הנפקת פרשנות תמוהה ומעוותת לכוונת המחוקק על מהותה של ההכרה הדתית של הבת והמתחייב ממנה לגבי שמירת כלל המצוות וההליכה וההתנהגות בצניעות המתבקשת, קבע בג"צ כי לרשויות הצבא קיימת הזכות לעקוב ולחקור אחר הבת באמצעים שונים על מנת לגלות האם היא אכן בעלת הכרה דתית כפי הצהרתה, ובאם מצא הפוקד שאינה כזו -  בסמכותו למנוע ממנה את קבלת הפטור.

קביעה נוספת של בג"צ הייתה בעניינה של בת שהחלה בהליך של התקרבות לדת ושמירת מצוות, אך בתקופה של הגשת התצהיר עדיין לא נהגה בכל מעשיה כבת ישראל כשרה, ואף נכשלה בעוה"ר במעשים שאינם על פי דין התורה. רשויות הצבא שמצאו תיעודים שונים על כך, לא הסכימו לתת לה את הפטור הנדרש והבת פנתה לקבל סעד משפטי בפניה לשופטי בג"צ.

כצפוי, בג"צ לא קיבל את טענת העותרת, שכיום נשואה לאברך בן תורה השוקד על תלמודו ואמא לילדים המתחנכים לתפארת בישראל, וקבע שהיות ובשעת הגשת התצהיר לא הייתה שומרת מצוות באופן מוחלט, היא אינה זכאית לקבלת הפטור מחמת הצהרתה.

מן הראוי לציין, שלמעשה, גורמי הצבא מגשימים את זכותם לחקור אחר בנות המצהירות על הכרה דתית, בטרם יאשרו את ההצהרה הדתית ויתנו את הפטור. רק בשבוע שעבר הובאו ב'הפלס' דבריו של סא"ל צחי רביבו מאגף כוח אדם בצה"ל שנמסרו בהודעת וועדת חוץ ובטחון כי כ-1,500 בנות מתוך כ-16,000 המגישות מדי שנה תצהיר דתי, אינן מקבלות את הפטור.

כך שגם ללא החוק החדש נמצאים אנו במצב בו ניתנת האפשרות לרשויות הצבא לעקוב בכל דרך שהיא, בטרם נתינת הפטור, אחר כל בת ולבדוק האם אכן היא עומדת בתנאי ההצהרה, ובנוסף - כפי פרשנות הבג"צ, על הבת לנהוג באורח חיים דתי מלא וללא שום מעידה ותקלה חד פעמית.

יחד עם זאת יודגש שלאחר מתן הפטור, אין כרגע דרך לבטל את הפטור אלא בהליך של הרשעה פלילית.

חקיקת החוק החדש

אין זה סוד, שחלקים גדולים בקרב חברי הכנסת מתנגדים באופן מוחלט לפטור הניתן לבנות דתיות משירות צבאי. לא אחת נשמעות טענות של 'שוויון בנטל', גם לגבי בנות דתיות וכפי שניתן לראות בפרוטוקולים של דיוני הכנסת וועדותיה השונות.

בעבר היו ניסיונות שונים לחוקק חוקים שיביאו לצמצום והגבלת כמות הבנות הזכאיות לקבלת פטור בעקבות הצהרתן הדתית. כך נדחתה לפני מספר שנים הצעת חוק שרצתה לחייב כל בת שמגישה תצהיר לקבלת פטור, ללמוד שנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו להצהרתה במוסד חינוכי דתי, וכן להציג אישור מהמוסד החינוכי על רמת שמירת הדת שלה. רק לפני כחודש וחצי הוגשה הצעת חוק נוספת המבקשת לתת לרשויות הצבא אפשרות לבצע עיון חוזר לאחר נתינת הפטור, האם הפטור ניתן כדין, באופן שתהיה ביד הפוקד סמכות לבטל באופן עצמאי את הפטור גם לאחר נתינתו, כפי הנהוג ביתר 'תעודות הפטור' הניתנים למלש"בים. הצעת חוק זו נדחתה ע"י חברי הכנסת לפני שלושה ימים.

כך נוצר מצב שלאחר הוצאת 'תעודת הפטור' על רקע הצהרה דתית בידי הפוקד, בלתי ניתן לבטלו, מלבד, כאמור, על ידי הרשעה פלילית, בתהליך מורכב וכמעט בלתי ניתן ליישום. על מנת לשנות מצב זה ולאפשר לרשויות הצבא - הפוקד - לבטל את הפטור הניתן לבנות על רקע הצהרה דתית גם לאחר קבלתו, התקבל  בחודש אדר תשע"ב בקריאה שניה ושלישית התיקון לחוק שירות בטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה).

על פי תיקון זה (תיקון 18) חוקקו שני סעיפים רלוונטיים. הראשון שבהם קובע, כלשון החוק [סעיף 40 (ב)] כי "חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות בטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור, במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר, לפי המאוחר, תודיע על כך לפוקד". סעיף זה לחוק הוחל מעת קבלתו כאמור בשנת תשע"ב, אך יכולת האכיפה של סעיף זה נמוכה ביותר כיוון שחובת הדיווח מוטלת על המצהירה בלבד, ולפיכך סכנתו פחותה.

בנוסף נקבע בלשון החוק [סעיף 40א (ב)] "היה לפוקד יסוד ממשי להניח כי מיועדת לשירות בטחון שקיבלה פטור לפי סעיף 40(א) נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה בהתאם לאותו סעיף, במהלך24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר, לפי המאוחר, רשאי הוא להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, ובלבד שמסר על כך הודעה למיועדת לשירות בטחון".

לפי סעיף זה, שיחול עם פרסום התקנות שאמורות להתקבל בישיבה הקרובה ביום שני הקרוב, ניתנת בידי הפוקד סמכות לפתוח מיוזמתו במעקבים וחקירות שיבוצעו ע"י הצבא, עד כדי הגשת בקשה לוועדה לבטל את הפטור שניתן לבת ולהחיל עליה חובת גיוס, דבר המהווה סכנה חמורה לבנות ישראל מסורתיות, דתיות וחרדיות כאחד.

ההבדל המהותי בין שני סעיפים אלו הוא, שהסעיף הראשון מדבר על בת שחדל להתקיים בה תנאי מתנאים שלגביהם הצהירה את הצהרת הדת, דהיינו ביטול לחלוטין של ההכרה הדתית שלה, או הפסקה מוחלטת של שמירת כשרות או נסיעה בשבת באופן קבוע. לעומתו, הסעיף השני מדבר על מי שנהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה, דהיינו שגם אם נהגה כך באופן חד פעמי, רשאי הפוקד להגיש בקשה לביטול הפטור.

יצויין, כי לפי החוק החדש, אף אם ברור שבשעה שהצהירה הייתה ההצהרה אמת והבת עמדה בתנאי ההצהרה, אף על פי כן רשאי הפוקד עד תום שנתיים מהמועדים הקבועים בחוק לבחון האם הבת עדיין עומדת בתנאי ההצהרה. אם אכן הצליח הפוקד להוכיח כי הבת נהגה באופן שאינו תואם להצהרה תקופה קצרה או אפילו באופן חד פעמי את אורחות חייה של הבת, רשאי הפוקד לפנות לוועדה על מנת שזו תבטל את הפטור.

כמובן, שפרשנות בג"צ כליפה שההצהרה מחייבת שמירת אורח חיים דתי מלא, ולאו דווקא שמירת כשרות ואי נסיעה בשבת, תחול גם בחוק החדש. כך שכל מעידה מאורח חיים דתי מלא תהווה עילה מספקת בידי הפוקד להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור.

בנוסף יחול גם לאחר מתן הפטור העיקרון המתיר לפוקד לעקוב ולחקור אחר הבת במשך שנתיים תמימות לאחר מסירת התצהיר, ובמידה והוכיח שהתנהגותה אינה בהתאם לכל כללי ההלכה, יהיה בסמכותו לזמן את הבת להופיע, היא או בא כוחה, בפני וועדה מיוחדת לבחינה מחודשת של הפטור אותו קיבלה.

הוועדה שבראשה יעמוד שופט, או מי שכשיר להיות שופט, תהווה מעין סמכות שיפוטית ובאפשרותה יהיה לבטל את הפטור שניתן לבת ולחייבה בשירות צבאי.

יודגש כי החוק מחייב את רשויות הצבא להודיע לבת על הכוונה להגיש את הבקשה לביטול הפטור שלה, בצירוף הסיבות והראיות להגשת הבקשה ולתת לה אפשרות להשמיע את טענותיה בפני הפוקד או לשולחם אליו. כמו כן לאחר הגשת הבקשה לבטל את הפטור לוועדה, רשאית הבת להופיע בפני הוועדה או לשלוח לוועדה את טיעוניה בכתב בטרם יוחלט על ביטול הפטור.

החוק שכאמור כבר התקבל בשנת תשע"ב לא נכנס לתוקף עקב סעיף 4 לחוק שהגביל את חלותו להתקנת תקנות מיוחדות שיקבעו את אופי הוועדה המדוברת ומי יהיו חברים בה.

כבר בשנת תשע"ד הובעה ביקורת בכלי התקשורת החילונית על השיהוי בעבודת הוועדות שהיו אמורות לתקן את התקנות האמורות, כשלפי מה שפורסם הסיבה לעיכוב השלמת התקנת התקנות הייתה התנגדותם של חברי הכנסת החרדיים להחלת החוק ע"י התקנות שעם פרסומן יביאו מיידית להחלת החוק.

הסכנות האורבות לפתחן של בנות ישראל

עם כניסתו לתוקף של החוק החדש תהיה כאמור בידי רשויות הצבא סמכויות חוקיות לעקוב אחר מצבה הדתי והרוחני של הבת, הן בטרם קבלת הפטור והן לאחריו, כשלפי החלטת הבג"צ כל בת שתיתפס על מכשול רוחני כזה או אחר, גם אם היה זה כשלון חד פעמי או אורח חיים שאינו מקפיד על שמירת תומ"צ ודרכי הצניעות בשלימות, תהיה בסכנת גיוס מיידית.

ב'מרכז ההכוונה והסיוע לבנות ישראל' מסבירים, כי לצורך הבנת הסכנות החמורות לעתידן הרוחני של בנות ישראל, יש לחלק את כלל הבנות שעלולות להסתכן בגלל החוק החדש, שיחול כאמור עם אישור התקנות כמתוכנן בשבוע הקרוב, לשלוש קטיגוריות; מסורתיות, דתיות וחרדיות.

כבר הוזכרו דברי רבינו הגדול מרן ראש הישיבה בעל האבי עזרי זצוק"ל על החובה למנוע את גיוסן של כל הבנות הבאות ממשפחות בעלות 'הווי דתי', כשהכוונה ברורה למשפחות מסורתיות בעליל, גם אם באופן מעשי הבת עצמה אינה דתית. מן הראוי להביא כאן קטע נוסף ממכתבו שבו כתב: "והאמת כי על דעתי היה שיש לעזוב את הקואליציה מיד כי לא על מנת כן נכנסנו, אבל חזקו עלי דברי העסקנים... והוסבר לי שהובטח כי הבנות של 'הווי משפחתי דתי' באמת ישוחררו כולן". בהמשך כתב מרן זצוק"ל כי יש לעמוד בתוקף "להבטיח כי למעשה כל בת בעלת הווי משפחתי דתי תשוחרר מבלי להתחשב באורח חייה".

ברור, כי הסכנה החמורה אורבת לאותן בנות ישראל ממשפחות מסורתיות וקרובות לדת ישראל, אך עקב המצב הרוחני הירוד והסביבה בה הן גדלות אינן מקפידות בלשון המעטה על שמירת תומ"צ באופן מלא. עם זאת ברור שאינן רוצות וחפצות לחיות חיי הפקר מוחלטים במסגרת הצבא ולשהות  במקום פרוץ לחלוטין, בו הותרו כל האיסורים והמגבלות באופן החמור ביותר. וכאמור, גם במקרים אלה מוטלת עלינו חובה לדאוג ולהילחם גם למען הצלתן מגיוס לצבא שעליו נפסק יהרג ואל יעבור.

כך גם בנות דתיות שבאופן טבעי רמת שמירת תורה ומצוות שלהן אינה גבוהה ביותר, שגם אם בצעירותן בגילאי ה- 17 בטרם קבלת הפטור,  החקירה והמעקב אחריהן לא יביאו ח"ו תוצאות שליליות, הרי שבמצב בו הן יהיו במעקב במשך שנתיים תמימות עד גילאי ה-20,  גדלה הסכנה של המעקב  כך שכל נפילה ומעידה חד פעמית עלולה להביאן למצב שתוטל עליהן חובת גיוס.

אמנם, הורונו רבותינו זצוק"ל ויבדלחט"א אלו החיים עמנו לאויט"א, כי כל הסכמה לפרצה וסטייה ולו הקלה ביותר ממה שהיה נהוג בנושאים אלו, מביאה את הפרצה הבאה, עד להריסת כל החומות והגדרות מקדמת דנא. באופן שעלולים אנו למצוא עצמנו בפתחה של התחדשות גזירת גיוס הבנות על כל המשתמע מכך. כפי שמוכח מהמציאות, שכבר עתה מנסים להצר ולהקשות על קבלת הפטור גם לבנות חרדיות.

בנוסף, עלולה מעידה חד פעמית שתתועד ותימצא על ידי רשויות הצבא במסגרת המעקב הצבאי הנערך ע"י אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לסבך ולסכן גם בנות חרדיות עד כדי חובת גיוס לצבא שעל כך נצטווינו ייהרג ואל יעבור ומחוייבים אנו למסור את הנפש על כך.

העוסקים בנושא מציינים כי בכוונה תחילה לא התמקדו גם בפרטי התקנות והרכב הוועדה שתוקם על מנת לבטל את הפטור שניתן, זאת עקב היות התקנות סכנה משנית, לעצם הסמכות החוקית לעקוב ולחקור אחר הבנות במשך שנתיים תמימות, וכי כל נפילה ומעידה עלולה לסכנם בחובת גיוס.

כמו כן, עצם מתן הזכות לרשויות לערוך מעקב מתמיד אחר הבנות, מכניסה אותן תחת סמכותה של המדינה, דבר חמור כשלעצמו שניתן לדמותו למה שכבר כתב מרן החזון איש זצוק"ל במכתבו שעצם הכנסת הבנות תחת עול רשויות המדינה, מהווה סיבה לפסק ההלכה של יהרג ואל יעבור.

כאן המקום לציין שכבר תקופה ארוכה מנסים שלטונות הצבא להצר את צעדיהן של בנות ישראל, ובאמתלאות שונות נקראות גם בנות ממשפחות חרדיות מובהקות ותלמידות סמינרים חשובים להופיע בלשכות הגיוס  על מנת לעמוד בפני וועדה כזו או אחרת בלשכת הגיוס כדי לקבל את תעודת הפטור, זאת בניסיון לצוד נפשות חלשות ולהטיל עליהן חובת גיוס.

כמו כן, בדיונים המתקיימים בתקופה האחרונה בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת עלולה  להתקבל החלטה בעוד כחודש וחצי, שתאסור את הגעתם של דיינים לבתי הספר הדתיים והסמינרים החרדיים, לחתום על הצהרות התלמידות. בנוסף, בכוונת וועדת חו"ב להחליט לאסור על הגעה מרוכזת של התלמידות לבתי הדין הרבניים לתת את הצהרתן. זאת מהסיבה המוצהרת שלא ליצור 'לחץ חברתי ומוסדי' על הבנות, דבר שבאופן טבעי יקשה על הגשת התצהירים ובנות רבות עלולות להסתבך ולהתחייב בסכנת גיוס.

ב'מרכז ההכוונה והסיוע לבנות ישראל' אומרים כי חובתנו להדגיש, שפעולות ותכניות אלו המצטרפות לחוק החדש שאמור לחול עם פרסום התקנות החדשות, האמורות להתקבל כאמור ביום שלישי הקרוב, נעשות בזמן שהקרירות הפושה בשולי המחנה הביאה כבר לקלקולים רבים בענייני חינוך, ובפרט בהסכמה על יעדים, מכסות ומסלולי גיוס לבני הישיבות. המצב בו מסכימים על פשרות בנושא גיוס בני הישיבות  עליו הורונו רבותינו ש"כבר הורה זקן מרן הגרא"מ שך [שליט"א] זצוק"ל בזה שיש למסור על כך את הנפש", מוכיחה לשלטונות שהם כבר יכולים ח"ו להמשיך ולנסות לפרוץ החומות בעניין של גיוס הבנות, שעל זה הוסכם בעבר גם בציבור הכללי, שישי לפטור ממנו את כלל הבנות שומרות המצוות ובעלות הכרה דתית והווי משפחתי דתי.

כאמור, השבוע נכנסו רבני 'מרכז ההכוונה והסיוע לבנות ישראל' לרבינו מרן ראש הישיבה שליט"א, שאמר להם "חובה להתריע מפני הסכנה ולנקוט בכל האמצעים לסיכול המזימה".  בימים הקרובים תתקיימנה התייעצויות נוספות בבתיהם של גדולי ישראל שליט"א על מנת לכלכל את צעדי היהדות החרדית שתדע לעמוד על נפשה מול גזירה חמורה זו.

 





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2018 01:52 לינק ישיר 
שקרן בן שקרן תלמיד של שקרן מכת השקרנים

ערלכער_ייד כתב:
ועוד כשהמדובר היה בתקופת חליו של מרן הגרי"ש כשהבריונים כבר החלו את השתלטותם האיטית על מערכות העתון כפי שזכור לכל מי שהיה מצוי אז בנבכי העניינים, הרי שמדובר פה בנסיון דמגוגי זול וציני להתל בציבור ולהכשיר גיוס אלפי בנות על סמך גיבובי שקרים, ותוף השלטת דעת הבעלי בתים על כלל ישראל


כת הפלג המטורלל משקרים ללא טיפת בושה, וחושבים שכולם מטומטמים.
מטורפי הכת פשוט מסמיקים כשאומרים אמת, הם איבדו את זה לגמרי.
על איזה "השתלטות איטית" אתה מדבר בדיוק?
הרי לא היה שום השתלטות איטית, היה שלטון יחיד ללא מצרים בעיתון של השוטה הרשע וגס הרוח המנוול נתי גרוסמן שר"י, כאשר ביום אחד בהיר בוצעה השתלטות מוחלטת והוא פוטר באותו הרגע.
שום תהליך ושום איטי, ואתה יודע זאת היטב.
בתקשורת אף כינו מהלך זה בשם "המפץ הגדול" משום שאף אחד לא ציפה ולא חלם למהלך כזה שיהפוך את הקערה על פיה.
גם נתי וכל עדתו לא ידעו מכלום, ואם רק היו מעלים בקצה דעתם אפשרות כזו - היו כמובן נערכים לה מבעוד מועד.
אשי הכת פשוט מחפשים תירוצים עלובים מתחת לאדמה לשתיקת נתי דאז (שלא עסק בלהמציא גזירות כי השלטון היה עדיין בידיו), וזה שקוף מדי, להבא תנסו לגרד תירוצים קצת פחות עלובים ומטומטמים.

האמת היחידה היא: אתם עסוקים בלהמציא גזירות כי ההנהגה נשמטה מידכם!
הא ותו לא!!!





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2018 02:00 לינק ישיר 

התרת גזירות - הנוסח הקצר...

אין כאן לא יעדים ולא מכסות

לא נחל ולא שחר

לא וועדת שקד ולא ועדת טל

לא בג"ץ ולא חוק פשרני חדש

לא אמנת כנרת ולא ארבעת השבטים

לא גיוס בנים ולא גיוס בנות

לא אקדמיה ולא מכללות

לא ליבה ולא מחוז חרדי

לא רפורמות ולא פשרות

לא חילולי שבת ולא כותל רפורמי

אבל יש כאן מרנן ומרנן ומרנן ורבנן ומרנן ורבנן חברי מועצת דגל התורה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > יתד בתקופת החקיקה: "ח"כ גפני תקף את השינוי בחוק גיוס בנות בחריפות שאינה זכורה כמותה"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.