בית פורומים עצור כאן חושבים

היכן הפילוסופיה היהודית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/2/2019 19:09 לינק ישיר 
היכן הפילוסופיה היהודית

ת"ט כתב:


מדוע לפני אמונות ודעות אין פילוסופיה יהודת מסודרת

בשתי "דתות הבת" של היהדות התפתחה פילוסופיה מאורגנת ברורה  וכתובה תוך כמה מאות שנים מיסודן (לכל היותר תוך 400 שנה).

היהדות לא פיתחה פילוסופיה כזו (קהלת משלי ואיוב אינן פילוסופיה מאורגנת וברורה) עד לשלהי האלף הראשון לספירת הנוצרים [אם לא נחשיב את פילון, שהיה אאוטסיידר] גם בזמן שספרי פילוסופיה (ספרי היוונים) היו ידועים בעולם.

מדוע?


http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=3154495&forum_id=1364

האשכול הזה, הראוי לגדולות, פנה לשבילים צדדיים (וגם הציג את משנתו של חברנו נ.ר אודות התרבות היהודית-ציונית-ישראלית באופן קריא ומעניין), אבל בשום פנים ואופן לא עסק בנושא האשכול. וסופו שנסגר.

הבה נעניק לו חיים חדשים.

לפני שאמשיך, הערה אישית ברשותכם. נעדרתי לצערי כמה שבועות ואני מקוה שיהיה לי יותר זמן לכתוב ולענות, גם בפורום וגם בתיבה האישית. עד כאן נקודה אישית.


ראשית, נעסוק בדבר הראשון שעושה פילוסוף. כלומר עוסק במילים.

הבה נניח שניתן להתייחס ליהדות כדבר אחד אחיד וכן, להבדיל, לאיסלם ולנצרות.

ת"ט הציג כמה עובדות או הנחות.

יש פילוסופיה ביהדות רק החל מספרו של רב סעדיה גאון "אמונות ודעות".

הפילוסופיה בנצרות הופיעה מוקדם יותר בתולדותיה.

וכן באיסלם.

ת"ט הזכיר גם את פילון, שעסק בפילוסופיה במובן היווני של המילה, אבל הגדיר אותו "כאאוטסיידר" (זר, לא חלק מהתרבות היהודית הרציפה).

ודומה שבכך רמז על התשובה.

יש שאלות ותשובות והשקפות ודעות, שאנו משייכים לתחום הפילוסופי. ויש התייחסות פילוסופית. כאשר אנו שואלים: מה הפילוסופיה של פלוני – אדם, או דת – אנו עשויים לשאול על השקפת עולמו במספר שאלות שנחשבות, בצדק, לשאלות יסוד. ואנו עשויים לשאול עליו: כיון שהוא פילוסוף, ועוסק בנושאים כאלו באופן שיטתי, מה המערכת הסדורה והשיטתית שלו.

בעצם עלי להוסיף עוד משהו. כאשר אנו עוסקים בפילוסופיה, כעיון בטקסטים, שרק הם מספקים – על פי הרוב – גישה להגות זו אחרת – אנו זקוקים לעדויות כתובות או מסורות. יתכן שאדם יהיה פילוסוף אפילו במובן שיטתי אך אם לא נשארו אחריו טקסטים או מסורות, לא נוכל לדעת מה חשב ועד כמה היה פילוסופי.





דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2019 19:10 לינק ישיר 

זו היתה ההקדמה על מילים ועל מהי פילוסופיה.

ומהי יהדות?

אפשר לשאול את השאלה בתמימות. היהדות היא מערכת אמונות וידיעות שמיוצגת בתורה שבכתב, היתה מוכרת למעבירי התורה, ומספקת תשובה לשאלות הגדולות של החיים. (כן, יש אלוקים, הוא שומע תפילה ועושה ניסים וגומל, יש עולם לאחר המוות, אלוקים התגלה בסיני ונתן תורה, חכמים הם המייצגים המוסמכים של מעבר התורה מדור לדור, פרשנותה והתקנות והשינויים שיש להחיל בה, ועוד ועוד).

הניסוח הזה מתעלם מכך שהיו עוד קולות שדיברו בשם היהדות. אבל אנו רואים, ובתור אורתודוכסים אנו סבורים שזה נכון, רק את חז"ל כמייצגי התורה הנאמנים.

עם זאת, יש מחלוקות רבות ועקרוניות בעיקרי האמונה, ואמנם מחלוקות אלו מחריפות ומגיעות לנושאים רגישים רק הרבה אחרי עידן רב סעדיה גאון והעיסוק הפילוסופי שאחריו.

לפיכך, ניתן לשאול, מתוך ניסוח מורחב, ובהמשך לשאלתו של ת"ט:

האם היהדות מימי הופעתה היא (או גם) מערכת אמונות שניתן לארגן באופן שיטתי ומסודר?

האם מייצגי היהדות עסקו בשאלות כאלו באופן שיטתי ומסודר?

מתי החלו לנסח אמונות ודעות באופן שיטתי מסודר וכתוב? ומדוע דווקא אז?

אך לפני שאמשיך, אני מבקש להפנות את תשומת הלב שיש כאן שתי שאלות או שלוש. והשאלה כפי שת"ט ניסח היא למעשה הפחות מעניינת מכולן.

ואלו הן:

האם יש מערכת אמונות מסויימת שהיא היא היהדות, שבאה לידי ביטוי בתורה (שבכתב), אצל מייצגיה בתנ"ך (נביאים למשל, או מנהיגים כמו שלמה המלך ועזרא הסופר), ואצל חכמים בדורות שאחר כך?

האם היתה חשיבה שיטתית על עיקרי אמונה, כלומר תכני הבסיס והחשובים יותר במערכת האמונות הזו בתקופות אלו ואחרות?

בתוך שתי שאלות אלו מסתתרת השאלה השלישית, המעניינת ביותר: האם היו תשובות שונות לשאלות פילוסופיות חשובות, והאם נוכחות של תשובות שונות וגישות שונות אינה פוגעת בהיות היהדות והתורה האמת שאנו מאמינים בה?

השאלה האחרונה, היא היא היא שאלתו של ת"ט, נראית לי פחות מעניינת מפני שהיא שאלה היסטורית מקומית. וזוהי: מדוע מופיע פתאום חיבור שמרכז את כל התשובות הגדולות ומציג גישה ומציע מתודולוגיה (=שיטה) כדי לענות, כדי לדון וכדי לכתוב.

התשובה לשאלה האחרונה היא פשוטה לכאורה. שאלות מקבלות תשובות ברגע שמציגים אותן ויש מי שיודע לעשות זאת.

רב סעדיה היה במקום הנכון בזמן הנכון. יש מומחים שמצביעים על ההקשר ההיסטורי: היותו גאון כלומר ראש ישיבה בבבל, מרכז התורה של אז. אולי היותו זר, לא ממוצא בבלי. כישוריו הרבים בתחומים שונים, גם בפילוסופיה כמובן. והאתגר שהעמידו בפניו לא רק שואלים ומציגי בעיות מבית (בעיה היא תופעה ושאלה היא משהו מנוסח ומסודר) אלא גם מערערים מבחוץ: הקראים והמוסלמים ואולי גם הנוצרים והיו בזמנו גם דתות אחרות, כמו הזורואסטרים ואולי כתות אחרות מפרס, כמו הגנוסטיקאים. כמה מהם הכיר וכמה מהם התווכחו עמו בפועל איני יודע, אבל השאלות ריחפו בעולמו. והיה עליו גם לספק מענה ליהודים טובים "משלנו" שנגררו אחרי הצעות מדומיינות. למשל: אמונת הגלגול שאותה שלל מכל וכל (לשמחתו של כותב שורות אלו ולמגינת ליבם של מאמיני הקבלה בדורות הבאים).

דומה שעיקר הענין בשאלות אלו שלנו אינו רק היסטורי (מה חשבו פעם) אלא מה ניתן ללמוד מן התופעות הפילוסופית האלו לדורנו, שגם הוא מתמודד עם אתגרים פילוסופיים ומחקריים ומדעיים. הלא לשם כך הוקם הפורום שלנו!

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2019 19:29 לינק ישיר 

חסר לי לייק כמו בפייסבוק.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/2/2019 10:09 לינק ישיר 

תלמידטועה,

אפשר בבקשה, שתסביר בשפה ברורה, למה אתה מתכוון כשאתה כותב "פילוסופיה"?
מה עושים עם זה ובשביל מה זה טוב?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/2/2019 21:00 לינק ישיר 

א.      איני יודע מה היה לפני שיש עדויות כתובות. כל ההשערות תישארנה השערות.

ב.      אין לי ספק שאנשים חשבו מאז ומעולם. לא יתכן שבזמן חז"ל לא חשבו. אפשר שהחשיבה היתה פחות מסודרת. וודאי שאין חשיבה מסודרת כתובה.

ג.       בתורה ובתנך אין חומר מוסדר . אפשר ללקט נקודות. יש סתירות (למשל המתת בנים בחטאי אבות לעומת עונשים קולקטיביים). בכלל, מנעד הפרשנות בתנ"ך המקובל כה רחב כך שכל דליה ממנו מסופקת (צא וראה מה עשה הרמב"ם להגשמה ולשכר ועונש הגשמיים)

ד.      השאלה ההסטורית המקומית היא אולי הוכחה לכך שהיהדות (מה זה יהדות? מבחינתי תתחיל בחז"ל וגמור בכיתות ים המלח)  לא התעסקה בכך לפני שאותגרה מבחוץ (והנצרות כפי הנראה לא נתפשה ככזה אתגר גדול).

ה.      התשובה שרס"ג היה בזמן ובמקום הנכונים היתה מופעלת גם אם שמעון בן שטח או רבי יהודה הנשיא או אביי היו כותבים כזה ספר.

שלישי

הגדר כרצונך. כוונתי למשהו בסגנון של אמו"ד לרס"ג, כוזרי, מו"נ ואפילו מהר"ל.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/2/2019 07:46 לינק ישיר 
תלמידטועה

לא התכוונתי לפילוספיה במובן הקלאסי. ראה לעיל שכתבתי אפילו מסכת הגות מקיפה כמו המהר"ל (שזו בוודאי אינה פילוסופיה) אין. סביר שבימי בית שני באו במגע תרבותי עם הפילוסופיה היוונית ויש לכך הוכחות משלבים מאוחרים מעט יותר, ובכל זאת לא יצא מאומה כתוב.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/2/2019 09:00 לינק ישיר 

היהודים הכניסו לעולם את המוסר. הדתות שצמחו מהיהדות, ולהבדיל היהדות עצמה, היו הראשונות להכניס פילוסופיה לתוך הדת. היהדות הייתה הראשונה להנחיל חשיבה מופשטת. גם כאשר היוונים הצליחו ליצור אליטה של פילוסופים, אבל בפירוש לא הצליחה להביא את החכמה אל כל שכבות העם, עד שהיה נדמה להם ש"יש כאלו שנולדו לעבדות". היהדות לעומת זאת, שנתנה מקום ותפקיד לכל אדם, בעל תכונות עדינות ובעל תכונות יותר מחוספסות, היהדות הצליחה ליצור חברה שבה כל אחד ילמד ויפנים את חכמת חכמי העם, ולכן אכן יכלה לראות "בן חורין" בכל יהודי ויהודי, וכל אחד ואחד ראוי לעסוק בחכמה ותורה. 

בימי הביניים מה שהתפתח היה הפילוסופיה כמקצוע בפני עצמו, כפי שגם שאר המקצועות הפכו למקצועות בפני עצמם, מה שהיה פחות קודם לכן. התנ"ך הוא בהחלט הגות מסודרת, למי שיודע לקרוא אותו (ואשתדל לתת דוגמאות), לא פחות מכתבי אפלטון. פשוט התנ"ך נכתב בצורה שמיועדת להילמד עם פירוש, ולא מן הכתב לבד. וזה דווקא ייתרון, כיוון שלימוד עם פירוש הוא "חי", לעומת לימוד מן הכתב שהקורא סבור שהבין, ולפעמים לא הפנים את עומק הדבר. אבל היהדות אכן שמרה בכל דורותיה על "עבודת ה'" חיה, ואכן אצל היוונים, אם היו כמה פילוסופים, הרי ששאר העם עסקו במיתולוגיות שרחוקות מדרכי האליטה הפילוסופית, אבל אצל היהודים כולם עבדו לאותו האלוקים. (גם ירבעם בן נבט הדגיש כי "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים). 

על כל פנים, הנצרות והאיסלאם התפתחו בדור מאוחר, כאשר גם הדת שאימצו לעצמם למעשה הייתה דת "מן המוכן", וגם העולם כבר היה מפותח מספיק כדי להכיל פילוסופיה כמקצוע עצמאי. אבל הנצרות והאיסלאם אכן קיבלו דת "מן המוכן" - הגויים שנאו בכל הדורות את היהודים. אבל כשהכירו אותם מקרוב, כשכנים, אז למדו להעריץ את אמונתם ודרכי הדת שלהם, ומיהרו להעתיקם לעצמם. אלא מאי, הם לא הכירו את עומק הדת, כיוון שלא היו מעורבים בלימוד המאורגן של הדת. דבר זה מקבל ביטוי בדברי חז"ל שהגויים יכולים ללמוד תורה שבכתב אבל לא תורה שבעל פה, כלומר, הם מקבלים את הדת בצורה פשטנית יחסית, ולא מכירים די בעומק הדברים. זה גם גרם להם לסבור שהדת והעם המקוריים הוחלפו, כיוון שכך היה נראה להם בצורה הקצת פשטנית שבה הבינו את הדברים. דבר זה קיבל ביטוי, כאשר העולם התפתח דיו להכיר באמיתות המופשטות והעמוקות, ואז כולם זנחו את ההבנות הפשטניות, וכיוון שההבנות שהבינו את היהדות בצורה פשטנית - היו אכן פשטניות, לכן גם אותם מיהרו ההמונים לזנוח. אבל אין זו היהדות, כי אם הבנה לא מספקת של היהדות. וסוף דבר, כי האדם עושה עצמו כלי להכלת החכמה העליונה, ומדור לדור תהליך זה מתקדם, ולבסוף, לאחר שלא יהיה כל ארון וארון שאין סוס של מדי אוכל בו תבן, והארץ כולה תהיה גלויה לפני האדם בצורה חומרית מלאה, אז תסתיים המלאכה ויהיה האדם כלי שלם ויוכל מייד להתחיל להכיל את החכמה העליונה כפי שהיא. אבל מי שיכין עצמו כלי רק לאותו תבן חומרי, אז כמובן שזה מה שיוכל להכיל, ואיך יכיל את החכמה העליונה. אבל מי שינצל את המצב להפוך לכלי לחכמה העליונה, אזי יזכה לאור ה'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/2/2019 15:08 לינק ישיר 

אם היוונים לפי כל פרמטר היו העם הנבחר, כלך לך אל בית המערומים ("גימנסיון" ע"פ א. כהנא) ותלמד פרק בהלכות "גולגולת שנחבסה".
ע"פ שיטת הלאבאטאמיע, יש סיכוי שתעלה ארוכה לטורעט...


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/2/2019 15:18 לינק ישיר 

אליקים

איקון ירוק

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/2/2019 19:27 לינק ישיר 

ומה היתה המסקנה?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/2/2019 23:21 לינק ישיר 

מיימוני 

תודה

***

אלראזי

כמה יפנים אכן זכו להתעניין בספרי אפלטון ולחוש באהבתו אליהם? וכמה יפנים התעניינו וקיבלו השראה מאפלטון להתייחס באהבה לאחרים בכלל? וכמדומה שהסברא המקובלת ביוון הייתה סברתו של אריסטו, שיש מי שנולדו לעבדות (מטעמים שהם כנראה מאותו סוג של החלוקה ה"ביולוגית" שאתה עושה, ודי למבין), למרות דעתו של אפלטון. אבל גם לו נניח שהיו כמה פילוסופים נגד עבדות, כמה השפעה הייתה להם על העם? היהודים לעומת זאת, הצליחו לבטל את העבדות מעם שלם עד תחילת תקופת בית שני, הישג עצום במונחי הימים ההם. וכמה יפנים, יוונים ושאר בלקנים או מזרח תיכונים בכלל הושפעו מכתביהם של היוונים וכמה עבדים שוחררו מעבדות בזכות תיאוריות האהבה האפלטונית של אפלטון? הרי אצלם החכמה היא אריסטוקרטית, ושייכת לאנשים החשובים, ומי שהביולוגיה לא היטיבה איתו הרי הוא תלוי בחסדו המפוקפק של בעל האינטרס אדונו, לעומת היהדות שמחייבת ללמד את זכויות העבד יחד עם שאר התורה לכל אדם ותהא הביולוגיה שלו אשר תהא. לעומת היהדות, שהשפיעה לא רק על 127 מדינה, כי אם על כל אירופה והמזרח התיכון, וכיום הדי השפעתה מגיעים לחצי עולם, והתנ"ך הוא רב המכר הנמכר בעולם. וקרוב להניח שלולא השפעתו לאורך הדורות ואהבת הגויים את הדת היהודית, גם לא היינו מגיעים למהפכת הרנסאנס המוצלחת כולל האמנסיפציה שבעקבותיה - הוי אומר - אלוקי התנ"ך הוא הגואלנו. גם בני ישראל, אם רפורמים ואם ציונים, שאבו את יסודות דרכיהם מן התנ"ך והמסורת. 

היהדות בהחלט תרמה את האמונה המופשטת, ואם אין אנשים יודעים בימינו לפרש את החשיבה המופשטת של התנ"ך, אם כי יודעים הרבה, אבל מה שאין יודעים יותר ממה שיודעים, אין זה כי אם משום שאנו רחוקים מדרכי חשיבת הימים ההם, אבל וכי אין אנו יודעים על קיומם של כמה מונחים מופשטים חשובים, כמו שם הוי"ה שם אלוקים וכן שאר העניינים, והיהדות משופעת במונחי מוסר, כמו חנינה וחסד ורחמים וכפרת פשע, כל אלו מונחי יסוד ביהדות, מונחי האמונה - ההכרה שיש לאן להתקדם, האמונה בכוחות שמעבר לנו, אליהם אנו הולכים ומתקדמים תמיד - עולם הבא, נשמה, נפש רוח ונשמה, דעת ותבונה, שמיעה בקול המורים והמלמדים, כל אלו שהם הבסיס ללימוד החכמה, מושגי יסוד ביהדות, המאפשרים התקדמות מתמדת בלימוד גם למי שהביולוגיה לא היטיבה איתו, כי כל אחד מצווה להשקיע וללמוד כמה שיוכל, וכמו כן אבחנות בין סוגי החכמה ודרגות הרוחניות המאפשרות לוודא היכן עומד האדם בדרגתו הרוחנית ובאיזו דרגת חכמה, ולאבחן את התקדמותו באופן מסודר. ליהדות גם מונחי יסוד רבים כמו קל וחומר, בניין אב, היקש, וכו' שהם כלים בסיסיים בניתוח טקסטים.

ואמנם נכון, קורא לזה הרב יונתן זקס "הפסוקים הקשים", שיש לכל דת, הפסוקים שאיננו מבינים כיצד הם מתיישבים עם הדרישה שבדת עצמה דורשים, ואין הכי נמי שלפעמים צריך פירוש, אבל נפרש, כי "לא תחיה כל נשמה" אליבא דרוב המפרשים הוא רק במקרה שלא הסכימו שלום, ועכ"פ במקרה שלא הסכימו לעשות שלום בשאר אומות, אז "והכית את כל זכורה" הוא כילוי הצבא, כי "זכורה" הוא כל יוצאי צבא, לאפוקי טף, ואין הכי נמי שמאירים רוח פתוחה למי שירצה לברוח, וכן מפורש בספרי "מלמד שאם עושים תשובה אין נהרגין", וזה אפילו בשבעה עממין, שכן אם עשו תשובה וקיבלו עליהם ללכת בדרכים טובות בדרך המותרת, אז אין נהרגים אפילו בשבעה עממים גם מהזכרים, בין ברחו בין לא ברחו, ורוב המפרשים פירשו שפרשה זו במלחמת מצווה ואפילו בעמלק, וכן מצינו בבני בניו של המן הרשע שנתגיירו, ולדעתי המצווה "תמחה את זכר עמלק" אינו אלא איסור להכיר במדינה עמלקית תחת השמים, שהרי העמלקים אינם מכירים בזכויותיהם של ישראל ,והרי אף שאול שהשמיד כל העמלקים, והוכיחו שמואל על אגג והצאן והבקר, והלוא עוד נשאר לפחות גדוד שלם שנלחם בציקלג, ואיך לא הוכיח שמואל לשאול על אודות אותו הגדוד, אלא ודאי שאין מצווה סתם להשמיד, וכל המצווה היא לא לתת לרשע להרים קרן, ובימי שאול עוד היה צריך להילחם עבור כך, ובימי חזקיה כבר נאמר בשבטים שעברו את הירדן "ויכו את שארית הפליטה לעמלק", אע"פ שהמן האגגי חי אחר כך, הרי שאין בזה משום "שארית הפליטה" כיוון שאין להם ממלכה המסכנת את היהודים, 

ונשוב לעניין העבדות, כי התורה מכירה רק ב"ונמכר בגנבתו", או במוכר עצמו מתוך דחקו וגם אז יש לו זכויות מפורטות הגלויות לו כמו לכל אדם שזכאי וחייב ללומדם, וסוף סוף אם הוא צריך ממון, ואם בימיהם המקובל היה שני שכיר שלוש שנים, האם זה כל כך קשה לאדם במרכאות "למכור עצמו" למשנה שכר שכיר שש שנים ולא יותר, אין זה כי אם שכירות ארוכה עם קצת יותר התחייבויות, ומה שכתוב בעבד כנעני "לעולם בהם תעבודו", זו רשות ולא חובה. ומה שאמרו בעבד כנעני "המשחרר עבדו עובר בעשה", אין זה רק בזמן שבו היהודים היו חייבים להפגין שרירים כדי לא ליפול טרף לגויים, וסוף סוף החזקת עבד נחשבה דבר לגיטימי ומקובל ורגיל גם אצל הגויים.

הייתי עונה גם לשאר הדברים, אבל כבר מחקו. בין כה וכה, אני מאמין שחכמה מתגלה למחפשיה.

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 23/02/2019 21:22:11




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/2/2019 00:27 לינק ישיר 
תלמיד_חבר

אליקים היקר,

חוששני שאתה עושה אידיאליזציה למוסר של חז"ל

פסק הרמב"ם:

כן אסור לאדם לשחרר עבד כנעני; וכל המשחררועובר בעשה, שנאמר "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).  ואם שיחררו, משוחרר כמו שביארנו, וכופין אותו לכתוב גט שיחרור כמו שביארנו, בכל אותן הדרכים שביארנו.

יכול הרב לומר לעבדו הכנעני, עשה עימי ואיני זנך, אלא ילך וישאל לו על הפתחים, או יתפרנס מן הצדקה:  שישראל מצווין להחיות עבדים שביניהם.

כבר בתקופה הרומית, נהגו בעלי עבדים רבים לשחרר את עבדיהם לחופשי. כמעט ואין תרבות שאסרה לשחרר עבדים, וזה לא גרם להם ליפול טרף לאחרים.

גם בעולם המוסלמי שהרמב"ם חי בו, הותר לשחרר עבדים. כמו כן העבד זכאי לדמי מחיה מאדונו ביניהם מחסה, מזון, לבוש וטיפול רפואי. התנאים להם זכאי העבד חייבים להיות זהים לאלו של הקהילה. אם האדון מסרב לספק לעבד את התנאים הבסיסיים, העבד רשאי לשטוח את תלונותיו בפני שופט, אשר יכול לקנוס את האדון במכירת הטיבין שלו כנדרש על מנת לספק את צרכיו של העבד. אם האדון עני מכדי לממן את העבד, עליו למכור את העבד או להפטר ממנו כפי שיגזר עליו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D




תוקן על ידי תלמיד_חבר ב- 23/02/2019 22:31:33




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/2/2019 07:30 לינק ישיר 

7241

א.      שהיהודים הכניסו את המוסר – זו אמריה הטעונה הוכחה.

ב.      היהדות הצליחה ליצור חברה שבה כ"א ילמד ויפנים את חכמת חכמי העם – כנ"ל. עוד בזמן בית שני מעמד עמי הארצות היה חי ובועט (אין לי מושג מה היה היקפו).

ג.       התנ"ך הגות מסודרת – נא הוכח.

ד.      התנ"ך לא יכול להלמד ללא פירוש שכן בכח כותבו לא היה די לכתוב כך שהעומק יופנם. – אני לתומי חשבתי שמה' לא יפלא דבר.

ה.      הנצרות והאיסלאם התפתחו כאשר העולם היה מוכשר לקבל פילוסופיה כמקצוע. נניח. ומדוע היהדות לא פזלה לפילוסופיה בסמיכות זמן לזה?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/2/2019 08:14 לינק ישיר 

תלמיד_חבר כתב:

אליקים היקר,

חוששני שאתה עושה אידיאליזציה למוסר של חז"ל

פסק הרמב"ם:

כן אסור לאדם לשחרר עבד כנעני; וכל המשחררועובר בעשה, שנאמר "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).  ואם שיחררו, משוחרר כמו שביארנו, וכופין אותו לכתוב גט שיחרור כמו שביארנו, בכל אותן הדרכים שביארנו.

יכול הרב לומר לעבדו הכנעני, עשה עימי ואיני זנך, אלא ילך וישאל לו על הפתחים, או יתפרנס מן הצדקה:  שישראל מצווין להחיות עבדים שביניהם.

כבר בתקופה הרומית, נהגו בעלי עבדים רבים לשחרר את עבדיהם לחופשי. כמעט ואין תרבות שאסרה לשחרר עבדים, וזה לא גרם להם ליפול טרף לאחרים.

גם בעולם המוסלמי שהרמב"ם חי בו, הותר לשחרר עבדים. כמו כן העבד זכאי לדמי מחיה מאדונו ביניהם מחסה, מזון, לבוש וטיפול רפואי. התנאים להם זכאי העבד חייבים להיות זהים לאלו של הקהילה. אם האדון מסרב לספק לעבד את התנאים הבסיסיים, העבד רשאי לשטוח את תלונותיו בפני שופט, אשר יכול לקנוס את האדון במכירת הטיבין שלו כנדרש על מנת לספק את צרכיו של העבד. אם האדון עני מכדי לממן את העבד, עליו למכור את העבד או להפטר ממנו כפי שיגזר עליו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D



תוקן על ידי תלמיד_חבר ב- 23/02/2019 22:31:33





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/2/2019 08:48 לינק ישיר 

תלמידטועה

"פילוסופיה" = "אהבת חכמה"

יש לך בתנ"ך המון חכמה. למשל ספרי משלי וקוהלת.
זה לא מספיק לך?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/2/2019 08:56 לינק ישיר 

אלראזי כתב:


למרות שהיוונים, לפי כל פרמטר, היו העם הנבחר האמיתי.



...העם הנבחר היווני, הושפע ועדיין מושפע דווקא,
מספר יהודי - הברית החדשה...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > היכן הפילוסופיה היהודית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.