בית פורומים בחדרי חרדים

פרק מהספר "תורתו ואומנותו"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/6/2019 18:59 לינק ישיר 
פרק מהספר "תורתו ואומנותו"

נתבקשתי לפרסם, ואשמח לקיים כאן "ברוך אשר יקים את דברי התורה וכו' ". 
בהמשך יבואו כאן סדרת מאמרים מתוך הספר הנפלא הזה, לזיכוי הרבים. 



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2019 19:00 לינק ישיר 

מהו יהודי

יציאה לעולם הגדול

בין עפולה למגידו משתרע כביש הסרגל המפורסם.

בכביש זה אין צורך להביט ימינה ושמאלה. אין יציאות ואין מחלפים, אין סטיות ואין עיקולים. המסלול ידוע וקבוע מראש, אין צורך לגעת בהגה. נהג הנוסע בכביש זה - אינו צריך כמעט כלל לדעת לנהוג.

אבל מה יקרה לידידנו הנהג כאשר הוא יבחר לנסוע לים המלח, באותה מידת ערנות שהוא הפעיל בכביש הסרגל? התוצאה המיידית תהיה - ריסוק אל התהום.

משל זה הינו המחשה מצוינת להבדל התהומי בין מי שזורם עם המערכת החרדית, בישיבה ובכולל, לבין מי שנוסע באופן עצמאי, קרי – יוצא לעבוד.

כאשר אדם יושב על ספסל הכולל – הוא נוסע על אוטומט. אין לו צורך להפעיל את עצמו כל רגע מחדש, הוא אינו חייב להיות עירני ודרוך. הוא חלק מהציבור, הוא כפוף למערכת, והמערכת עושה את העבודה מצוין.

במצב עניינים כזה, גם מי שאינו משקיע מחשבה על עצמו ועל החיים, ואינו מתאמץ במיוחד לעבוד את ה' –לא יכשל בעברות מהותיות, וזאת מהסיבה הפשוטה - הוא רחוק, טכנית, מכשלונות. אינו פוגש אפיקורסים על בסיס יומי, אינו נתקל בפוסטים כפרניים, וכמעט שאינו נאלץ לשוחח עם נשים פרוצות.

אבל מי שיוצא לעבוד – נכנס למערכת שונה.

במציאות החדשה שאליה הוא נכנס – אין ציבור, אין מערכת שעושה עבורו את העבודה. יש רק דבר אחד: האדם מול קונו.

בבת אחת יוצא האברך החרדי השמור לעולם זר ולא מוכר. עולם שבו פוגשים חילונים, גולשים באינטרנט לצרכי עבודה (וממילא על הדרך עלולים להתפתות לדברים נוספים), שומעים דברי אפיקורסות, רואים נשים לבושות בחוסר צניעות, ובאופן כללי – חיים בחברת אנשים בעלי נורמות חילוניות ותפיסות עולם מערביות.

האתגר הוא כפול: מחד גיסא הנסיונות הוכפלו בבת אחת עשרות מונים, ומאידך גיסא – המגן המרכזי, העמוד היסודי שעליו נשענו עד היום, הלוא הוא המסגרת הציבורית – נשמט ונעלם פתאום.

אלו עלולות להיות מהלומות כבדות מידי.

מה אומר הקדוש ברוך הוא?

כאשר הקדוש ברוך הוא מנסה את האדם, הדבר מוכיח שהוא נותן בו אמון, שהוא מכיר בו שיש לו את הכוחות לעמוד בנסיון. כאשר אדם מוצא את עצמו במקום מאתגר מבחינה רוחנית, אות הוא שיש לו את האפשרות לא רק לשרוד ולעבור בשלום את המכשול, אלא גם לגדול ולצמוח. לעשות חיל בעבודת ה', דווקא על ידי העמידה בקשיים.

כל מציאות חיים שבה נתון האדם - היא אמירה מאת הקדוש ברוך הוא, היא מסר מצידו: "אני מעוניין שתמלא בעבורי תפקיד מסוים, שרק אתה, במצבך, יכול למלא".

 

עולם הישיבות והכוללים מגלם מציאות של חיים סביב התורה. חיים אלה דורשים מהאדם סוג תפקיד מסוים שבעבורו הוא נשלח לעולם: התמסרות מלאה ללימוד. באותה מידה – גם מי שיוצא לעבוד בעולם הגדול נכנס למציאות חיים מסוימת הדורשת מאיתו תפקיד בעבודת ה', תפקיד יחודי עבורו.

כי יש מנהיג לבירה. הוא תכנן עבורנו את המסלול, והוא נותן בנו אמון שנצעד בדרך הפתלתלה, עד שנגיע לפיסגה.

כלי העבודה

הדרך בה אנו צועדים עשויה להיות דרך של עליה. לשם כך הציב אותנו בה הקדוש ברוך הוא. אבל בכדי שהיא אכן תהיה כזו, מוטל עלינו להיות ערוכים אליה. אין זה מן התבונה לצאת לטיול במסלול מפרך מבלי להיות מצוידים כדבעי.

עיקר הבעיה היא שיוצאים לעולם המעשה ללא הכנה, ללא הקדשת מחשבה מיוחדת לאתגרים היחודיים לו.

מהי ההכנה הנדרשת בכדי לצלוח את האתגרים?

הכלי שברא הקדוש ברוך הוא לעבוד אותו בעולם הקשה שבו אנחנו נמצאים, הוא – כמה מוכר – התורה: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל:).

מאמר חז"ל זה נשמע לעוס לעייפה. שמענו אותו מהמשגיח בישיבה קטנה עשרות פעמים, ואחר כך מהמשגיח בישיבה גדולה עוד מאות פעמים. לא עזר, די. עכשיו מחפשים משהו אחר...

אבל האמת היא, שבמאמר זה כתוב דבר פשוט ויסודי, שיתכן שלא שמנו ליבנו אליו עד היום.

כאשר הקדוש ברוך הוא כונן אומה שתעבוד אותו, במפגש ההיסטורי בהר סיני, הוא לא אמר לה: "בואו, היו צדיקים, ואם יהיו לכם נסיונות - התחזקו בלימוד התורה". לא. הוא עשה זאת בצורה שונה לגמרי: הוא נתן לאומה ספר של הוראות מעשיות מפורטות, מקיפות את כל תחומי החיים, וקבע שהדרך לעבוד אותו היא על ידי קיום ההוראות הללו. מי שחי לפי הוראותיו של הקדוש ברוך הוא – נהיה מחובר אליו והולך בדרכו, ומי שלא מדקדק בהוראותיו – מתרחק ממנו.

זהו בעצם הפירוש של מאמר חז"ל: "בראתי יצר הרע – בראתי לו תורה תבלין". הפירוש המילולי של המילה "תורה" הוא – "הוראה". הקדוש ברוך הוא נתן לנו, בעת יצירתנו לעם, ספר הוראות והדרכות כיצד לחיות בעולם הזה על פי רצונו. לימוד הוראות אלה ושמירתן – זו הדרך היחידה להיות יהודים כשרים.

זה היה המסר שלו אלינו בהר סיני (שמות פרק יט):

"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי".

כלומר: אני אוהב אתכם וחפץ לכרות עמכם ברית.

"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים".

כלומר: כיצד תבוא הברית לידי ביצוע? על ידי שתשמעו בקולי ותשמרו על הברית שנכרות בינינו.

משמעותה של היהדות היא שמירת הברית שכרתנו עם הקדוש ברוך הוא. תוכנה של ברית זו היא – שמירת המצוות. זו התכנית המרכזית של התורה, החוזרת על עצמה לאורך כל הספר: עם ה' מתבקש לנהל חיים מתוקנים על פי רצון ה', על פי הדרכותיו והוראותיו.

 

לחזור אל השורש

כאשר אדם יוצא לעבודה ופוגש בנסיונות לא פשוטים – הקדוש ברוך הוא שולח לו מסר: אני מצפה שתהיה עובד ה' בכל מהלך יומך. שתחדש את המודעות למשמעות היסודית של היהדות: קיום רצון ה' בכל שטח בחיים.

כאמור לעיל, הנסיונות הפוגשים אותנו, הנמצאים בעולם שבחוץ – הינם רבים ומגוונים. בכל רגע נתון עלולה לצוץ שאלה הלכתית או דילמה מוסרית. כמות השאלות ועומק ההתמודדויות, הינן גדולות ללא שום השוואה לכמות ועומק השאלות הפוגשות את מי שספון בבית המדרש.

יש הרואים במצב זה סוג של כישלון. זוהי גישה מוטעית. ניתן לראות בו מנוף לצמיחה, הזדמנות לחבר את החיים אל הקדוש ברוך הוא, לזכור את תורתו ואת המחויבות לשמירתה, וללכת בדרכיה.

בהגדרה קצרה:

לנו, הנמצאים בעולם המעשה, נקודת המרכז של עבודת ה' הינה – לנהל את החיים על פי הוראותיו המעשיות, להיות מחויבים לשולחן ערוך על כל צעד ושעל בחיים.

הדבר דורש מאיתנו עבודה יסודית. במידה מסוימת – עלינו להתחיל לבנות משהו חדש, להעצים בקרבנו כח שלא תמיד בא לידי ביטוי בעת ישיבתנו על ספסל הישיבה או הכולל.

שתי זהויות פנימיות

כל אחד מאיתנו נושא שתי זהויות (בהקשר הרוחני): זהות יהודית, וזהות חרדית. או במילים פשוטות יותר: כל אחד מאיתנו מגדיר את עצמו ראשית כל כיהודי, ובנוסף לזאת – גם חרדי.

מה זו יהדות ומה זו חרדיות?

היהדות היא הבסיס – שמירת תרי"ג מצוות וזכירת הקדוש ברוך הוא. זו קומת הבסיס המגדירה את עצם קיומנו כעם. אנחנו עם של ה'. וזה אומר שאנחנו לא עושים בחיים כל מה שעולה על רוחנו, אלא מה שרוצה מאיתנו בורא העולם.

מעל זה בנויה קומה נוספת: החרדיות.

שורשה של החרדיות היא האכפתיות לקיום רצון ה' והעמדתו כערך עליון מעל חיי העולם הזה, אבל כמערכת – היא מתפקדת כפלטפורמה ציבורית לשמירת התורה. שמירת התורה וההליכה בדרכיה הינן לא קלות בעליל, וכאן מקומה של המערכת החרדית: היא באה לעזור לנו לשמור על היהדות. על ידי שאנחנו משויכים למערכות המבוססות על שמירת המצוות – אנחנו אכן שומרים על המצוות.

אין לזלזל בכלי עצום זה. הצלחתו מוכיחה את גודל חשיבותו. להיות חרדי זה אכן כלי יעיל מאין כמוהו לשמירה על התורה.

מה מחבר אותנו לשמירת התורה?

אבל –

לפעמים, רוב תשומת הלב מופנית לזהותנו החרדית, על חשבון זהותנו היהודית.

אדם המתנהל בחוסר תשומת לב, עלול להרגיש שכל מה שקושר אותו ליהדות היא הזהות החרדית שלו. כלומר: אני חייב לשמור על התורה אך ורק משום שאני חלק מציבור השומר על התורה.

 

ישנם אנשים, והם אינם מעטים, שכאשר הם מגיעים להכרה שאינם נמצאים במיינסטרים החרדי – כמעט מיד פורקים מעליהם עול מצוות.

בעקבות העובדה שהם מפסיקים להתפלל עם כובע וחליפה – הם מפסיקים גם להתפלל. בעקבות כך שאינם שומרים על הפרדה מלאה בין גברים לנשים בנוסח החסידי השמור – הם מתירים לעצמם גם נגיעה. וסיפר לי ידיד על מקרה קיצוני, של אדם שעקב כך שחדל להשתמש בגנרטור - חדל לשמור שבת, רחמנא ליצלן.

כי אם אני לא שייך למערכת – למה זה אנוכי?

והקדוש ברוך הוא עומד ואומר בכאב: "ילדי היקר, אתה צריך לשמור על התורה לא כי אתה חרדי, אלא כי כרתנו ברית, יש בינינו קשר בל ינתק, אתה בן שלי. לא כתבתי בתורתי 'היה חרדי מהמיינסטרים', כתבתי: 'בנים אתם לה' אלוקיכם'! למה אתה מוריד פרופיל?"

מחויבות ליהדות

מי שיורד מ"כביש הסרגל" החרדי ופותח בנסיעה במורדות ים המלח – חייב לחזור להתחבר אל השורש. לא להסתפק בזהותו החרדית שעד היום שמרה עליו היטב מפני הנסיונות, כי במצבו הנוכחי כלי זה אינו יעיל כלל. המיקום החדש שלו מחייב הערכות מחודשת: לחזור אל השורש, אל קומת הבסיס, ולבנות אותה מחדש ביסודיות.

השורש של היהדות הוא אחד: שמירת התורה מתוך מחויבות לה. לא לעמוד בנורמות החברתיות כי אני חרדי, אלא לשמור על התורה כי אני יהודי. התורה מחייבת אותי כי הקדוש ברוך הוא נתן אותה.

ככל שאדם יותר מדקדק במצוות, ככל שיותר איכפת לו לקיים את ההלכה כמות שהיא מבלי חריקות – כך הוא יותר מחובר לקדוש ברוך הוא, יותר מחובק עם התורה, יותר מרומם ויותר גבוה. הוא חי חיים אחרים לגמרי.

ושוב, יש להדגיש: לא מדובר כאן על דקדוק הלכה הנעשה מכח הרגל ונורמה חברתית.

קיימים אנשים רבים שהינם שומרי הלכה בדקדוק, שאינם עושים זאת מכח הכרה במחויבות לשמירת התורה, אלא מכח נורמה חברתית. הם מקפידים על ההלכה כי הם חלק מהמערכת החרדית, ובמערכת זו מקובל לאכול רק הכשר מהודר, לא לטלטל מוקצה, לא לשוחח עם נשים זרות ולא לדלג על תפילה בציבור.

החזון איש מדבר על תופעה זו (ראה הרחבה במקורות), ומגדיר זאת בחריפות רבה: "אדם זה מקולקל בשרשו, שיצר הרע שופטו (כלומר, שאינו מתכופף לאמת ומחויב לה, אלא עושה מה שעולה על רוחו כפי זרימתו הטבעית), וכל עשיית מצוותיו הן פרי ההרגל המתאימות לכבודו ולמהלך חייו בשטפו הטבעי".

האפשרות היחידה להיות יהודי אמיתי היא רק על ידי שמירת המצוות מתוך הכרת האמת, שרצון ה' הוא דבר מחייב.

כאשר זו הגישה, אדם פוגש את רצון ה' ומצוותיו בכל צעד. זהירות מריבית בעסקים גוררת עמה גם זהירות מאונאה, והמודעות להלכות תפילין מגבירה גם את המודעות לאיסורי לשון הרע והלבנת פנים. אדם השם על ליבו לשמור את התורה – נעשה עבד ה' בכל רגע מחייו.

הדברים נשמעים אולי גבוהים וקשים ליישום, אך האמת היא שהם מעשיים וברי השגה, על ידי קביעות עיתים לתורה בצורה נכונה, על ידי קביעות ללימוד הלכה, ועל ידי שמירת קשר עם תלמיד חכם.

 

רבים עומדים בזה, ומתקדמים בחייהם הרוחניים באופן מעורר הערכה. שמעתי מרבנים גדולים, שלפעמים השאלות המגיעות אליהם מחרדים עובדים - מעוררות בהם הערצה. הרצינות, האחריות, כובד הראש, הכפיפות המוחלטת לרצונו של הקדוש ברוך הוא – מדהימות.

זוהי עבודת ה' במלוא מעלתה. על אדם כזה אומר הקדוש ברוך הוא: "ראו בריה שבראתי בעולמי".

כיצד עושים זאת? איך מבצעים את עבודת ה' בתוך החיים השוטפים?

על כך קראו בספר שלפנינו.

https://textratz.co.il/product/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%95/

 

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2019 23:24 לינק ישיר 

בא תכתוב סיכום לאנשים פשוטים.


מה אומר כל המלל הזה, ומה המסקנה, האם ההזוי שלך רץ שוב לכנסת ויבזבז שוב קולות או לא?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2019 23:49 לינק ישיר 

שחור כתום, ישר כוח, נראה מעניין מאוד. האם תוכל לכתוב מספר מילים על המחבר?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2019 08:24 לינק ישיר 
בןציוןכהנא

משגיחשליטא כתב:
שחור כתום, ישר כוח, נראה מעניין מאוד. האם תוכל לכתוב מספר מילים על המחבר?

הרב יעקב צבי בוצ'קובסקי ממודיעין עילית, תלמיד חכם ומחבר ספרים רבים. ספריו כתובים בשפה בהירה, ועוסקים בסוגיות שמעסיקות אנשים שונים בחיי היומיום. כתב את הספרים "בעצתך תנחני" "חישבתי דרכי" ועוד, ומכהן כראש כולל של "אחוות תורה" במודיעין עילית. ניתן לקרוא כמה מאמרים שלו באתר "צריך עיון" https://iyun.org.il/?s=%22%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%A6%D7%91%D7%99%22



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2019 09:22 לינק ישיר 

בןציוןכהנא כתב:
שחור כתום, ישר כוח, נראה מעניין מאוד. האם תוכל לכתוב מספר מילים על המחבר?
הרב יעקב צבי בוצ'קובסקי ממודיעין עילית, תלמיד חכם ומחבר ספרים רבים. ספריו כתובים בשפה בהירה, ועוסקים בסוגיות שמעסיקות אנשים שונים בחיי היומיום. כתב את הספרים "בעצתך תנחני" "חישבתי דרכי" ועוד, ומכהן כראש כולל של "אחוות תורה" במודיעין עילית. ניתן לקרוא כמה מאמרים שלו באתר "צריך עיון" https://iyun.org.il/?s=%22%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%A6%D7%91%D7%99%22


אין כאן המקום להאריך אודות המחבר וספריו, כבר עשיתי את זה במקום אחר, וכן רבים אחרים השתתפו בפולמוס אודותיו. אבל מכל מקום, הקורא צריך היטב לדקדק בדבריו ולדעת מה לקבל ומה לא.

ובהערה כללית יותר. יש שני סוגים של "משגיחים" בעולם הישיבות, אני מכנה אותם משגיחי היראה ומשגיחי המחשבה. לא ראי זה כראי זה. למשל, הרב וולבה זצ"ל היה איש מחשבה וכן ספרו עלי שור. לעומתו, למשל הרב נוביק מחדרה הוא יותר איש היראה אשר אינו אוהב, בלשון המעטה, את אנשי המחשבה. לכן הספר עלי שור אינו נמצא בהרבה מקומות אשר לא מקבלים את הגישה המחשבתית.

בעל עצתך תנחני הוא איש חושב. וכדרכם של חלק מהאנשים חושבים הוא כותב את הגיגיו עלי ספר, אם חלקם אפשר להסכים ואם חלקם פחות. אבל גם אם אני  לא אוהב את כל דבריו, עדיין אני משבח את הצורך בלחשוב ולהיות אדם חושב, כי זה בעיניי טוב יותר מאשר לחיות כתינוק שנשבה בין החרדים.

אבל, כאמור לעיל, יש הרבה שלא אוהבים את הדרך הזו, ולכן פועלים כנגדה. וכך למשל פעל ר' שמואל אויערבך זצ"ל כנגד הספר הזה, וכך גם הוא פעל כנגד הרב וולבה זצ"ל והגותו, אבל עולם כמנהגו נוהג, והרוצה לקרב - יקרב, ולהרחיק - ירחיק...





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2019 09:41 לינק ישיר 
בןציוןכהנא

סקופער כתב:
אין כאן המקום להאריך אודות המחבר וספריו, כבר עשיתי את זה במקום אחר, וכן רבים אחרים השתתפו בפולמוס אודותיו. אבל מכל מקום, הקורא צריך היטב לדקדק בדבריו ולדעת מה לקבל ומה לא.
...
אבל, כאמור לעיל, יש הרבה שלא אוהבים את הדרך הזו, ולכן פועלים כנגדה. וכך למשל פעל ר' שמואל אויערבך זצ"ל כנגד הספר הזה, וכך גם הוא פעל כנגד הרב וולבה זצ"ל והגותו, אבל עולם כמנהגו נוהג, והרוצה לקרב - יקרב, ולהרחיק - ירחיק...

"מקום אחר" זה "פורום אוצר החכמה"?
החלוקה שלך בין בעלי מחשבה ובעלי רגש מעניינת.
לגבי הגר"ש אויערבאך זצ"ל נדמה לי שהסיפור יותר מורכב, אני חושב שהוא עצמו היה איש חושב ומעמיק אבל הוא סבר שזו דרך ליחידים ולא לרבים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2019 09:44 לינק ישיר 
בןציוןכהנא

למתעניינים, ניתן לראות פולמוס מלפני 7 שנים על ספרו של המחבר "בעצתך תנחיני".

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=8572&sid=8ba5b00785bed9a594ab0d2379fd0a04

תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 06/06/2019 07:43:38




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2019 11:22 לינק ישיר 

טוב לדעת, בזמנו קראתי בספרו עצתך תנחני מספר עלים ונהניתי מדרך החשיבה המקורית. ישר כוח על הבאת הדברים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2019 19:01 לינק ישיר 

איפה ניתן לקנות את הספר?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2019 19:06 לינק ישיר 

הNקק כתב:
איפה ניתן לקנות את הספר?


https://textratz.co.il/product/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%95/



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2019 19:21 לינק ישיר 

בןציוןכהנא כתב:

הNקק כתב:
איפה ניתן לקנות את הספר?


https://textratz.co.il/product/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%95/


אני מתכוון בחנות ממש.
את זה כבר ראיתי


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > פרק מהספר "תורתו ואומנותו"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר