בית פורומים עצור כאן חושבים

אשכול המשך

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-11/12/2019 04:10 לינק ישיר 
אשכול המשך

  לנסתר וכמוס ונעלם

ובכל פיסקה קישור לפיסקה שלפניה

אין ספק, כי התורה לקהל ניתנה, פירוש לקהל ישראל שלם, ומחשבת ישראל קדמה לעולם, ואף האבות לא קיימו התורה כי אם ככל הדרוש עבור קהל בניהם העתיד, כי בימיהם עוד לא הורדה התורה עבור כי עוד לא היה הקהל, רק עשו הדרוש עבור קהל בניהם העתיד שיקבל התורה, 

ונפרש בזה דברים, כי האלוהות רוחנית היא, אבל אף על פי שמהותה רוחנית, מכל מקום היא שכל רוחני הפועל בגשמי, ולכן האדם שמאדמה נברא אינו נכנס לעוה"ב כי אם ע"י פעולת השכל הרוחני שפועל בגשמי, דהיינו הכוח הרוחני הספיציפי שפעל בגשם ספיציפי זה, במוח זה של האדם הספיציפי, ולא במוח המחשבה, כי אם המוח הוא הנפעל מהמחשבה הרוחנית, והמשכן לעצם הרוח הוא בכוח המדבר שבאדם, בינה ליבא הבנת דבר מתוך דבר, הבנת דבר מתוך דיבור, שהדיבור אינו עצם המציאות כי אם רמז שמתוכו יובן המכוון שאליו התכוון המדבר, אבל אין הדיבור עצם הדבר, ועל כן בינה ליבא הוא הכוח המושל באדם, ועל כן המתחכם להשליט מוחו, בחוץ הוא עומד ובחוץ יעמוד, והמתחכם להשליט בכוח בינתו על חכמתו יעמוד חוץ לכל המחנות החיצוניים, עדי ידע שמוחו נפעל, ואין הנשמה נפעלת שהיא רוחנית ומעל הלב, שהיא מכירה עצם המציאות לפני הלב, אבל מוח האדם תמיד נפעל אחרי הלב, ולא לפניו, ועל כן המשליט מוחו על ליבו הרי הוא יורד מתחת לדרגת מדבר, והמשליט ליבו על חכמתו חוסם מעצמו ראיית "מהו מדבר", רק ידע שליבו פועל מעצמו ברצונו, לא בשלטון, כי אין שלטון כוח לבינה כי אם שלטון רצון והכרה, ועל ידי תארים שליליים לשכל דמטה, למוח גשמי, ויעלה לבינה גשמית, שהיא החשיבה האנושית, ומעל זאת יאמין במציאות הבינה כדבר, דהיינו מציאות השפע הרוחני של השכלה פועלת, משם יזכה להכיר שכל דמעלה מעלת חכמה והיא נבואה, מכוח הנשמה עצמה השולטת במוח דרך הלב, ויהיה מוחו נפעל, וזהו המציאות שיוצרת הנבואה, יוצרת מציאות במוחו, והם מראות הנבואה ומראות המלאכים ומראות השדים, בין בדרך הנבואי בין בדרך כישוף ואוב וידעוני, הכל פעולות הנפעלות, כשם שכל מחשבות המוח אינם אלא מציאות נפעלת ממחשבה רוחנית, לא מציאות אמיתית ממשית, לבד החושים עצמם שהם מציאות, אבל כל אדם ידע שהחושים למטה הם מחוש הדעת העליון המכיר בבינה, ומפרש עומק הדבר לאשורו יותר מהחוש, דרך משל ידע האדם בוודאות שתחזית המטאורולוגיה עולה על הנראה מקרוב למי שאינו צופה למרחוק, וידע האדם לבכר תבונתו ודיברתו, שמהם מראות חכמה עמוקה למרחוק, כמ"ש ששלטון הבינה בשלטון הרצון וההכרה והביטחון והשאיפה וכל מידה טובה, ומהם נפעל הכל, ולא יזניח עניין החכמה שממנו תוצאות הכל להשפיע לבינה, רק יאמין בו ע"י הבינה, ופשוט למאוד מאוד. 

ואמרו "ורחמתי את אשר ארחם", ואף על פי שאינם ראויים, ונגאלין במידת רחמים שמשם הגובה מצד רחמים גמורים, אף על פי שאין ראויים, וזה הגאולה בזכות אבות, דהיינו שיזכו לידבק בבינת האבות, כי משיח בן יוסף יהיה ממשיך לאבות בפעולתו, דהיינו שכשם שפעלו האבות כך פועל הוא מחדש לחדש, ויהיה בינתו מעצמו, אבל גאולת מב"ד הוא לא מצד פעולה, שלא יהיה הדור ראוי, רק מצד שיהיו דבקים כ"כ בדרך ה' שייסדו האבות, והמשיכו בניהם, והמשיכו תורתם דור אחרי דור, לקהלי קהילות, עד שאחר מב"י ידבקו מחדש בדרך האבות, וע"י כן יגאלו, שיהיו דבקים בבינת האבות ממש, "לליבי גיליתי", ויהיו ממשיכים לאבות לא בכוח פעולתם כמב"י, רק יהיו ממשיכים בעצמותם, שייהפכו הם להיות ממשיכי דרך ע"י דבקותם, ועל כן, אף על פי שאינם ראויים. אבל בדורו של מב"י יהיו בני יהודה מואסים למב"י, כמ"ש הגר"א גבי פסוק "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו", שכתב שכן יהיה במב"י, והיינו כבימי דויד, שדויד השלים לאבנר ולעמשא, ויואב הרגם, וגם לשאול השלים, רק שאול הביט על הנשים המשחקות, דהיינו העם הכללי, שלא מדויד הייתה זאת אבל כך היו אנשים מרננים, כדרך שיואב רינן אחרי אבנר ועמשא להאשימם, וכך היה נראה לעיניים, אבל ה' יראה ללבב, ויואב השליט החכמה בכוח על הבינה, ולפיכך סגר בעדי עצמו שפע הבינה מצד רצון שכך פועלת הבינה דרך רצון, ויואב סגר בעדו שערי רצון, ועל כן ויקבר בביתו במדבר מחוץ שבחוץ, ולא יתוקנו כל עניינים אלה עד "והממלכה נכונה ביד שלמה" מלך שהשלום שלו, שהשלום בשפע הרצון והבינה עובר בכל ההשפעות, 

ומה ששאלו אודות שלטון ישראל, הנה כתיב "מי פשע יעקב הלוא שומרון ומי במות יהודה הלוא ירושלים", ויש לשאול, שבתחילה אמר פשע ולבסוף במות, ואינו זה לקבל זה, וכאן אמר יעקב ולא אמר אפרים, ולבסוף אמר יהודה, ואמר שומרון ולא אמר בית אל ככתוב "בואו בית אל ופשעו", והיכי קאמר במות ירושלים, הלוא ירושלים היא הבמה הגדולה, והבמות בכל יהודה הם, אלא הכי קאמר, מי פשע יעקב, מי גרם לבני יעקב שיפשעו, הלוא שמירה ששמרו שמרנותם, ולא חיפשו ולא היו מבקשים אחר דרך ה' לעובדו וללכת אחריו, רק היו שוקדים על שמריהם, ומתאוים את יום ה' מבלי מעשיהם, כמ"ש בפירוש, ומי במות יהודה, מי ראש לכל במות יהודה, הלוא ירושלים, שהיא הבמה הגדולה, ואמר ירושלים ולא אמר ציון, שציון היא המצוינת בתורה ונבואה, אבל ירושלים הממלכה, כתיב "קרוע אקרע את הממלכה" וכתיב "יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתורת וגו' לכמוש וגו' ולמלכום וגו'" ובאמת ריבוי הבמות שעשו היה לשם ה', להרבות כבוד ה' השוכן בירושלים ורצו להרבות כבודו בכל מקום ופינה, רק שע"י כן עזבו הבמה הגדולה, אבל מ"מ זכות יש להם, כשם שלשומרי דרך יעקוב הלוא שומרון יש זכות, שפרשו מעל העובדים בבמות אלו, 

וודאי, רואים במגילת תענית, שסכסוך היהודים והיוונים נמשך זמן רב, וכל אימת שנצחום בעניין אחד עשו יום טוב אחד, וחנוכה היה הניצחון הגדול שאכן מסמל את ניצחון קדושת המקדש, אמנם יש להוכיח בבירור מהכתוב שם, שלא היו שונאים לשומרונים, ולא מבדילים עצמם לחלוטין מהקראים בוני הבמות לעצמם, כי אם יושבים עימם זה בצד זה, ומנסים לפעול עבור תורת הפרושים מה שיכולים, ואין בכאן איזה הוכחה ברורה על הגבולות בין "מבדילים עצמם" לבין "יושבים עימם ומנסים לפעול עבור תורת הפרושים", רק היא כפי ראיית חכמי הדור ופסיקותיהם, ועל כן ודאי "חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה", כי המלכות הלכה ונתגברה עד ימי חנו כ"ה, ומשם ואילך עמד בחוזקה, וגם אחר פסיקתה, הלו באזור זמן דחנו כ"ה אז גם עמד הלל הזקן לנשיא, ונמשכה נשיאותו עד ימי רבי יהודה הנשיא, והנה אמר "חזרה מלכות לישראל", ולא אמר "והיו ישראל מולכים", כי באמת לא היה זה מלכים על פי נביאים, וע"כ לא חשיב ישראל מולכים, כי אין זה בקדושת מלכות ישראל, רק זה מלכות "ל-ישראל", דהיינו שלטון מה לישראל, וזה היה יתר על מאתיים שנה, ומה ששאל המקשן, שכתוב "שום תשים עליך מלך", ולא כתיב "מלכות", הנה בא הרמב"ם בתושב"ע ופירש "מלכות לישראל", וא"כ אתי שפיר, ועכ"פ לא גרע מתורת פורים, וגם פורים שהיה גם ע"י אישה וע"י מלך מאומות העולם, ולא נכתב שם ה' במעשה הנס, ואה"נ שביקשה אסתר כתבוני לדורות, ולא בשופי, אבל לבסוף הכניסו דבריה לכ"ד ספרים, 

והנה, מה הוא מבקש ה', ודאי כל מבקש אשר הוא דורש את ה' תמיד מראשית השנה עד אחרית שנה,ואי יהיה מבקש ה', מכל בית מדרש יכול הוא להיות מבקש ה', מבית מדרש חסידי או ליטאי, פונוביז' או מיר, או מאותה ישיבה כאן או מכאן, מבעלז או מגור, ואין צריך לומר מכל ישיבה התומכת במוסדות מדיניים או פחות תומכת, ועל כן, מה הוא עצכחניק, כי אם המאמין ביחס מכבד והוגן הגון לתורה ולחכמה, ודורש ומבקש לסקור דברים זה לעומת זה, וזה עניין לפנים מעניין, ולעומק החכמה חכמת התורה ואף אשר לא על שם תורה יקרא, כל עוד שם חכמה עליו, ואם כן, אם זהו עצכחניק, מה לי מבית מדרש זה או מבית מדרש זה, ואם כן, ודאי גם כן שד"ל ודומיו, ודאי כעצכחניקים הם, ובעלי תורה ובעלי שאיפה לתיאום חכמה אשר נקרא שם תורה עליה עם חכמה אשר לא נקרא עדיה שם תורה, ותמה אני אם יש עצכחניק הכותב בעצכח שאינו עצכחי, (אמנם ישנו אשר לא יכתוב בעצכח, והוא עצכחי, והרי שדל שלא כתב בעצכח) ועל כל פנים ודאי זהו עניין עצכח, וודאי יכול לבוא לידי דעת עצכח אדם מכל בית מדרש, לא שנא בית מדרש זה או אחר, כל אשר הוא בדעות אלו 



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/12/2019 09:20 לינק ישיר 

אפשר בעברית? ואם אפשר, הסבר מדוע מה שנכתב זה אמת ונכון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/12/2019 20:58 לינק ישיר 

לושאל וסוקרם, ודורש דברם, כפי שהומחק וקדם, ונכתב ונעלם, אכן בדברים עניתי לדברים שכתב אלראזי בנושאים אשר דובר בנושאם

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 11/12/2019 19:02:36




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/12/2019 21:05 לינק ישיר 


לשואל וסוקרם, ודורש דברם, כפי שהומחק וקדם, ונכתב ונעלם, אכן בדברים עניתי לדברים שכתב אלראזי בנושאים אשר דובר בנושאם


תוקן על ידי אליקים7241 ב- 11/12/2019 19:10:08




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > אשכול המשך
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר