בית פורומים בחדרי חרדים

דתלש כותב לפסיכולוגית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/2/2020 10:43 לינק ישיר 
דתלש כותב לפסיכולוגית

#13833 גם להורים פרימיטיביים יש רגשות.
ובשם החופש, הפלורליזם והפסיכולוגיה שנהייתה מוצר צריכה בסיסי בכל בית נרמס לו הרגש והגעגוע לבית של ההורים.

פעם ראשונה שהבנתי שאבא שלי לא רלוונטי וקצת אאוטסיידר זה היה בשולחן ליל הסדר, כשהוא מנסה לספר את ההגדה ואף אחד מששת ילדיו שכבר מזמן לא דתיים פשוט שמים שמים עליו פס. כולם מסביב מדברים פוליטיקה ועל השיר החדש של נצ'י נצ' ועל פמיניזם, והוא מנסה להניע דבר תורה, והוא פשוט לא רלוונטי.
ואני רואה לאט לאט איך הכבוד שלו נרמס בבית שלו, הרי כל אחד מבני הבית מצויד בפסיכולוג שהסביר לו טוב טוב שההורים אשמים בכל הח*א בחיים, והאבא החרדי יושב מושפל בבית שלו ומה קורה עם הכאב שלו? על זה אף אחד לא דיבר.
שישה ילדים דפקו לו ברז ועוד מאשימים אותו בכל הח*א של החיים. אז נכון שהוא כבר קצת זקן, וקצת פרימיטיבי, אבל זה לא אומר שאין לו לב. וזה היה רגע שרציתי פשוט לחבק אותו ולהגיד לו: "אני רוצה לשמוע את הדבר תורה שלך". אבל לא עשיתי את זה, כי הייתי קצת פחדן לצאת נגד כולם בבית.

בליל הסדר הזה פעם ראשונה אחרי 10 שנות יציאה בשאלה, ראיתי אותו כאבא שלי. רציתי שהוא יהיה הכי חזק בעולם כמו כל אבא וריחמתי עליו. זה פשוט לא פייר. בשם היציאה בשאלה ריסקנו לב של אבא ופעם אחת אפילו לא נשאלה השאלה מה איתו, איך הוא מרגיש בכל הסיפור הזה. אני יודע שהוא עשה איתנו טעויות בלי סוף, אבל תמיד הייתה שם אהבה גדולה שבחיים לא נקבל ממקום אחר.
נכון, אולי הוא לא מבין והרבה פעמים מביך ברמות, תקוע עמוק בספרים שלו ולא רואה שיש עולם שלם מסביב. אבל בין כל הספרים והאמונות שלו יש שם כאב גדול. כאב אנושי של אבא ושישה חיצים בלב.
כולם פורחים מסביבו, כולם מבינים טוב מאוד מה נכון ולא נכון, ורק הוא זקן פרימיטיבי שנקרע בין האמונה שלו לילדים שלו.

הייתי רוצה להגיד לפסיכולוגית שלי: אבא שלי לא אשם. אבא היה בסך הכל ילד בן 30 כשעלה לארץ. ונכון, הוא עשה טעויות. אבל מי מאיתנו לא טועה? וגם לדוס הכי דוס בעולם יש רגשות. הגיע הזמן שתפסיקי לעשות קריירה מלהגיד לילדים שהורים שלהם אשמים בהכל. כי גם ההורים שלנו היו פעם ילדים.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2020 13:33 לינק ישיר 

איזה מרגש וכמה נכון .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2020 14:25 לינק ישיר 

ששה ילדים דפקו לו ברז, כי לילד הראשון הוא לא נתן בעיטה הגונה, וככה הוא מוצא את עצמו בליל הסדר מוקף פרחחים וזבלים כפויי טובה


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2020 14:40 לינק ישיר 

חלק מהנזק של הפסיכולוגיה המערבית המטומטמת שלא מלמדת את הילד לקחת והורסת לו את חוט השדרה שזה גבולות הערכה ועוד כמה ערכים והתוצאה ההרסנית זה חיות דו רגליות אגואיסטיות עם אחוזי התאבדות שמטפסים מעלה ועוד נזקים שונים,
עצוב ומזעזע,
מענין אם ומתי הם יתפקחו מהטרוף הזה.


נשלח מהאנדרואיד שלי

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2020 14:57 לינק ישיר 
לבחירתכם

וירטואזי כתב:
ששה ילדים דפקו לו ברז, כי לילד הראשון הוא לא נתן בעיטה הגונה, וככה הוא מוצא את עצמו בליל הסדר מוקף פרחחים וזבלים כפויי טובה


נשלח מהאנדרואיד שלי



וחיבוק למי שכתב את הפוסט



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2020 15:13 לינק ישיר 

צודק הנ"ל - בעיטה אחת לילד הבכור, בלי לספר לנו חצאי אמיתויות (הגרועים משקר) כי רבי גרשון שליט"א לא מרשה וכו' וכו' .וכך מצילים את כל המשפחה.

מעניין שזיהה את זה נכון המגיב מבני עדות המזרח, שבשכונתי אני רואה שאינם נוהגים כן, ורוב ככל הילדים הצעירים "דופקים ברז" (מה זה?) להורים המסכנים ואפילו צדיקים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2020 15:48 לינק ישיר 

בוא לא ניסחף, זה לא רוב, זו תופעה חוצה מגזרים, והכל באשמת מומחי החינוך למיניהם שמדברים על הכלה והבנה ויד רכה ושטויות במיץ גזר. הכי כאב לי לראות את הרב אלימלך למדן, המומחה שבמומחים עם תעודות מקיר לקיר, מתאבד עד הסוף עם הילדים החילוניים שיצאו לו, מכיל ומחבק אותם, והתוצאה: אחד אחרי השני הפכו למחללי שבת בפרהסיה



נשלח מהאנדרואיד שלי

תוקן על ידי וירטואזי ב- 27/02/2020 15:50:38




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2020 15:51 לינק ישיר 

ניסיון נוסף להכניס קישור

קישור


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2020 16:49 לינק ישיר 

שחור_כתום כתב:
דתלש כותב לפסיכולוגית

#13833 גם להורים פרימיטיביים יש רגשות.
ובשם החופש, הפלורליזם והפסיכולוגיה שנהייתה מוצר צריכה בסיסי בכל בית נרמס לו הרגש והגעגוע לבית של ההורים.

פעם ראשונה שהבנתי שאבא שלי לא רלוונטי וקצת אאוטסיידר זה היה בשולחן ליל הסדר, כשהוא מנסה לספר את ההגדה ואף אחד מששת ילדיו שכבר מזמן לא דתיים פשוט שמים שמים עליו פס. כולם מסביב מדברים פוליטיקה ועל השיר החדש של נצ'י נצ' ועל פמיניזם, והוא מנסה להניע דבר תורה, והוא פשוט לא רלוונטי.
ואני רואה לאט לאט איך הכבוד שלו נרמס בבית שלו, הרי כל אחד מבני הבית מצויד בפסיכולוג שהסביר לו טוב טוב שההורים אשמים בכל הח*א בחיים, והאבא החרדי יושב מושפל בבית שלו ומה קורה עם הכאב שלו? על זה אף אחד לא דיבר.
שישה ילדים דפקו לו ברז ועוד מאשימים אותו בכל הח*א של החיים. אז נכון שהוא כבר קצת זקן, וקצת פרימיטיבי, אבל זה לא אומר שאין לו לב. וזה היה רגע שרציתי פשוט לחבק אותו ולהגיד לו: "אני רוצה לשמוע את הדבר תורה שלך". אבל לא עשיתי את זה, כי הייתי קצת פחדן לצאת נגד כולם בבית.

בליל הסדר הזה פעם ראשונה אחרי 10 שנות יציאה בשאלה, ראיתי אותו כאבא שלי. רציתי שהוא יהיה הכי חזק בעולם כמו כל אבא וריחמתי עליו. זה פשוט לא פייר. בשם היציאה בשאלה ריסקנו לב של אבא ופעם אחת אפילו לא נשאלה השאלה מה איתו, איך הוא מרגיש בכל הסיפור הזה. אני יודע שהוא עשה איתנו טעויות בלי סוף, אבל תמיד הייתה שם אהבה גדולה שבחיים לא נקבל ממקום אחר.
נכון, אולי הוא לא מבין והרבה פעמים מביך ברמות, תקוע עמוק בספרים שלו ולא רואה שיש עולם שלם מסביב. אבל בין כל הספרים והאמונות שלו יש שם כאב גדול. כאב אנושי של אבא ושישה חיצים בלב.
כולם פורחים מסביבו, כולם מבינים טוב מאוד מה נכון ולא נכון, ורק הוא זקן פרימיטיבי שנקרע בין האמונה שלו לילדים שלו.

הייתי רוצה להגיד לפסיכולוגית שלי: אבא שלי לא אשם. אבא היה בסך הכל ילד בן 30 כשעלה לארץ. ונכון, הוא עשה טעויות. אבל מי מאיתנו לא טועה? וגם לדוס הכי דוס בעולם יש רגשות. הגיע הזמן שתפסיקי לעשות קריירה מלהגיד לילדים שהורים שלהם אשמים בהכל. כי גם ההורים שלנו היו פעם ילדים.






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2020 18:11 לינק ישיר 

בעיטה! ככה זה כשלומדים על חובת האדם בעולמו מעיתונים, עלונים או משיחות רעים במקוה. התורה הק' מצווה!- לא מאפשרת, לא נותנת בחירה, לא אומרת מה שבא לכם תעשו- לא! היא מצוה שלפני עיוור לא תיתן מכשול, שאסור לבעוט בילד. ככה נפסק להלכה. אז בגלל "מה יאמרו" הלצים כאן קובעים את אורחות חייהם. אבל ההלכה, כלומר הקב"ה מצוה אותנו לא לבעוט חלילה בילד.
ואפילו אם ניקח את הסיפור המביש הזה לדוגמא, בו יושבים חמישה ילדים חסרי נימוס וילד אחד חסר חוט שדרה, לליל הסדר עם אביהם ומדברים שטויות, מה אמור היה לעשות האבא? לתת בעיטה לילד ואז הילדים האחרים מובטח לו שישארו? בובקעס מיט כשערע פאדים... הרי אנו מכירים את הסיפורים על הבעיטות ועל משפחות שלמות שפקרו. 
אלא מאי, בטח היו מתגוללים באיזה מועדון ואוכלים חמץ, ככה לפחות ישבו ונמנע מהם לאכול חמץ והנה אפילו ילד אחד נתעורר בו ניצוץ של הגינות.
אבל כמובן מה לנו ולתורה ולחכמה? העיקר זה מה כתוב בעלון פלוני או מה יאמר שכן אלמוני. ככה פני הדור כבני הכלב...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2020 20:19 לינק ישיר 

וירטואזי כתב:
ששה ילדים דפקו לו ברז, כי לילד הראשון הוא לא נתן בעיטה הגונה, וככה הוא מוצא את עצמו בליל הסדר מוקף פרחחים וזבלים כפויי טובה


נשלח מהאנדרואיד שלי

ברור ששורות אלו נכתבו מחסר מסויים : חוסר חכמת חיים וניסיון , חוסר רגש טוטאלי , חוסר שפיות , תבחר !!!! נשמע טיפוס שיפוטי לא נבון במיוחד שנוגד דעת גדולים בעניין . לא כל ילד שעוזב את הדת או שמתחיל לשאול שאלות בהשקפה הוא פרחח , זבל או כפוי טובה . לא כל ילד שבוחר דרך אחרת לצערינו צריך לבעוט בו . אחרי הכל אלו הם הילדים של אותו האבא ובטח הוא אוהב אותם . ואם בורא עולם נתן לנו בחירה על אף רווח והפסד של שכר ועונש , מי אתה שתמנע את אפשרות הבחירה מאנשים ?

תוקן על ידי ליאתליאת ב- 27/02/2020 20:30:10




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > דתלש כותב לפסיכולוגית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר