בית פורומים בחדרי חרדים

הקונטרס "יושר דברי אמת" על השתלשלות הענינים בסדיגורה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/10/2020 17:24 לינק ישיר 
הקונטרס "יושר דברי אמת" על השתלשלות הענינים בסדיגורה

לבקשת רבים, אני מפרסם כאן את הקונטרס "יושר דברי אמת"
על השתלשלות הענינים בסדיגורה מחייו של האדמור מסדיגורה ועד מינוי שלשת האדמורים

אין לי אחריות על נכונות ותוכן הקונטרס, אביא אותו כמו שהוא

מפאת אורכו אביא אותו בשלשה קטעים

הסבר: ביום כ"א אב תש"פ נפטר האדמור מסדיגורה
השאיר אחריו ששה בנים, והחליט למנות תחתיו את בנו החמישי ליורשו כאדמור
אך הבן הגדול התמנה בכל זאת כאדמו"ר
אבל רוב החסידים בסדיגורה כ300 משפחות הלכו אחר הבן החמישי ר' יהושע העשיל פרידמן שליט"א 
לעומתם הלכו כ15-20 חסידים עם הבן הגדול ר' מרדכי שלום יוסף פרידמן שליט"א

אגרת דברי שלום ואמת

עמ"י עש"ו,

כ"ו תשרי ה'תשפ"א

כבוד ידידי משכבר הימים, הנמצא בריחוק מקום ובקירוב לבב
ידיד נאמן וותיק לחצר קדשנו רבות בשנים,
איש חי ורב פעלים הרה"ח מוהר"ר בנימין בעריש יורוביץ הי"ו איתן מושבו בסאן פאולו - ברזיל

בעמדנו בימים אלו בשלהי ימי הרחמים והרצון, הנני בראשית דבריי לאחל לך ברכת חורף נעים ובריא ושנה טובה מעומקא דליבא. יהא רעווא שהשי"ת אב הרחמים ינחמנו ויחזקנו מהשבר הגדול אשר קרה לנו בשלהי השנה עם הסתלקותו הטראגית של אבינו רועינו אדוננו מורנו ורבינו זצוק"ל, אשר עזב אותנו לאנחות והוא נתעלה ונסתלק למנוחות בשמי ערבות, בהותירו את קהל עדתנו הנאמן שבורים ורצוצים, דוויים ומוכים, סחופים ונאנחים.

השם הטוב יאמר לצרותינו די, ישוב ירחמנו ונזכה לאסוף כוחותינו ולהתחזק כאיש אחד בלב אחד בדרך העתיקה והמסורה לנו מדור דור כאחים לדעה ונאמנים זה לזה באהבה ובאחווה ושלום וריעות כמימים ימימה.

ועל של עתה באתי, לאחר שנתעוררה מהומה רבתי מקצה תבל ועד הקצה, ומאז היותנו לגוי דומני שלא היתה כזאת ששם סדיגורה נישא בפי כל, וכולם דשים ועסוקים זה בכה וזה בכה, ואנה נישא את חרפתנו כי לאחר שהיינו קהילה שקטה, קדושה ונאמנה, נקיה וצלולה היתה החבית, בחשו בנו ידיים ודשו בגופנו זרים הוציאו את קרבינו לחוץ, ושחקו על משבתנו, וכל זאת באתנו על שביקשנו לקיים רצון קדשו ובקשתו של רבינו זצוק"ל שהשאיר לנו צוואה ברורה וחד משמעית, ולא הותיר לנו כל ספק באשר לרצונו והכוונתו ואף ביקש ודרש "אני מבקש בכל לשון לבל יהין מאן דהו לערער על צוואתי זו" ואף סיים וכתב "ואכיר טובה לכם על כך כל הימים" למי שיקיים דבריו.

והנה עלו ובאו קולות מים רבים אדירים שדרשו כי למרות שהצוואה ברורה ביותר, ועל פיה יש למנות את בנו כבו"ק הרה"צ רבי יצחק יהושע העשיל שליט"א כממלא מקום אבותיו וכאדמו"ר מסדיגורה, מפאת דרכי שלום ולמען ששניים מהבנים (ואולי יותר) לא ייפגעו מכך שדילגו עליהם, יש לערוך שינויים בצוואה לאחר מעשה ולהתאימם לרוח הזמן.

יתכן וענין זה היה נפתר בשקט בתוך הבית פנימה, בפתרון שיניח את דעת הכל, אולם כאן מצא בעל חוב מקום לגבות את חובו, ואנשים שונים, מחרחרי ריב, שכנראה זה זמן זמנים טובא ארבו לבית סדיגורה מצאו להם מקום להתנפל על הבית הקדוש הזה, לשסות בו את הני כלבין דחציפין להוציא קלון ובוז ולשפוך עתק ושקרים וערימות של כזבים על העבר, על ההווה ועל העתיד.

ברית כרותה ללשון, ואשר יגורנו בא לנו. במקום שדבר זה ייסגר בהשקט והרחק מעין רואים ושומעים, הפך הדבר להיות נושא שכולם דשים בו ועוסקים בו תחת כל עץ רענן.

ולא הייתי נדרש לכל סאת הכאב והצער, לולא חזקה עלי בקשתך והתעניינותך, אשר כתבת כמה פעמים בכאב על הענין וביקשת לשתף אותך בנעשה כדי שתדע אל נכון מה קרה כאן לענות לחורפינו דבר שעה ששם הקודש מתחלל ונרמס בראש כל חוצות בכזבים איומים ובעלילות דברים אשר תסמרנה שערות ראש לשימעם, ומנגד לא נשמעת צדקת הצדיק ויושר דברי אמת ושלום איך נראים הדברים בצד שלנו. כי חרושת השמועות עובדת ללא הרף והני רשיעי לא נמים ולא נחים ומסביב לשעון הינם מפיצים חדשות 2 לבקרים גירסאות וסיפורים, השמצות ובדיות, מערבים מין בשאינו מינו ומחללים את הקודש שאמור להיות מוצנע ומורחק מעין רואים.

וכדי שלא יאמרו מדשתקו רבנן משמע דניחא ליה, ולצערי השתיקה המהדהדת המנסרת בחללו של עולם, מתפרשת לפעמים בטעות כחולשה וכהודאה בטענות השקר וההסתה ולבל תטעה חלילה לחשוב שאנו מצידנו מאשרים את טענות ההבל והשקרים. כי לעומת ההתקפות הבלתי מרוסנות והשקרים הנשמעים כל העת יום ולילה לא ישבותון, הנה מצידנו שקט ודממה, שתיקה רועמת מבית היוצר של חסידי סדיגורה הנאמנים, הסרים למשמעתו של רבינו זצוק"ל ומקבלים את דברי צוואתו ללא ויכוחים והטלת ספקות ודופי בהאי אילנא רברבא, והכל תחת שבט הנהגתו של ממשיך שושלת הזהב כבו"ק האדמו"ר רבי יצחק יהושע העשיל שליט"א, המנהיג את חסידי סדיגורה בחן ובנועם, באצילות ובישרות דרך, ומורה לכל הסרים למשמעתו לשתוק, לשתוק ושוב לשתוק, להתאזר בסבלנות ולא להשיב חורפינו דבר.

אולם שתיקה זו מתפרשת לעיתים כאילו אנו מסכימים עם כל השקרים והבדיות שבתקופה זו מהלכים מקצה העולם ועד הקצה בהשראת אתרים מרושעים ומטונפים, שכל מהותם סכסוך ומחלוקת, הם מתקיימים מכספי תמיכה של מחרחרי ריב, ולצערנו מתי מעט שעד זה לאחרונה היו בחלקם בשר מבשרנו מכלכלים אותם בכסף ובידיעות, מזינים אותם ואת קבוצות הווטסאפ בשקרים ומפיצים דיבה רעה על החיים ועל המתים, ונמצא שם שמים מחולל והשם הנערב והנשגב בסילודין - שם הקודש של סדיגורה ושל רבינו זצוק"ל, נמצאים בדיוטא תחתונה בפתחי ביבין תתאה, במבואות המטונפים, שם פרושה ממלכת הרשע והחושך של אותם רשעים אפלים, שלא מצאו מנוח.

ראשית דבר - הקדמה

כהקדמה חשובה יש לציין: רבינו זי"ע כתב צוואה ברורה המורה מי יהיה הממשיך ומי ישא בעול ההנהגה ובכל המוסדות (ראה נספח א' בסוף). קל מאד להציע הצעות לשנות ולוותר על דא ועל הא מפאת דרכי שלום, אבל יש לזכור כל העת, שויתור משמעו יציאה חוצץ נגד רצון הרבי זי"ע, שלא רצה בכך, ומכאן הזהירות ומכאן הרגישות, למרות הרצון לרצות ולמצוא דרכי שלום, השאלה היא איך עושים זאת בלי לפגוע ברצון קדשו של הרבי זי"ע שרצונו היה שחסידות סדיגורה תישאר חטיבה אחת ולא תתפצל והפקיד את המשמרת היקרה של ההנהגה בידי בנו הרבי שליט"א, ויש להיזהר כשמוותרים, שהדבר לא יהווה פגיעה ברבי זי"ע.

לפני שנתאר את השתלשלות הענינים בצורה סדורה, אני רוצה להציג כבר בשלב זה מספר שאלות נוקבות ביותר:

1 .מי, למען השם, אינו חרד וירא לצאת נגד צוואה ברורה וחד משמעית, אף של אדם פשוט בישראל, על אחת כמה וכמה כשמדובר במנהיג ישראל, בעל שיעור קומה, אדמו"ר ורבי לקהילה גדולה וחשובה, נשגב מבינת אנוש איך ניתן לצאת נגד צוואה כה ברורה וחד משמעית?
השו"ע חו"מ סימן רנ"ב סעיף ב' - קובע מרן המחבר חד משמעית: "מצוה לקיים דברי המת". להיכן נעלם סעיף זה משו"ע של המערערים? והאריכו כבר הפוסקים, ראשונים ואחרונים, כמים שאין להם סוף, בענין זה והמסתעף, ולא עלתה על דעת מעולם ועד עולם לבוז בכזה שאט נפש צוואה כה מפורשת וברורה.
אנו שומעים את השאלה הנוקבת הזו מפי יהודים יראים ושלמים, חסידים ושאינם, יהודים חרדים ואף מפי חילוניים גמורים שאינם מסוגלים לעכל הכיצד מעזים לא לציית לבקשתו האחרונה של הנפטר?

2 .מדוע, היציאה נגד דעתו הברורה של הרבי זי"ע כפי שציוה מפורשות בצוואה - זה לפי דעתם של המתנגדים לצוואה זה בסדר, לגיטימי, מקובל ורצוי, ואין להם שום בעיה לצאת נגד רצונו הברור של רבינו זצוק"ל. אבל מי ששואל שאלות, גם אם בשיא הדרך ארץ, על אחד הבנים או על הרבנית 3 - הוא ממש רודף ועוד שלל כינויים וגינויים. מאי חזית? למה נגד הרבי זי"ע מותר "לצאת נגד" בצורה ברורה ומוחצת, ואילו שאלות עדינות, בהדרת הכבוד, על התנהלות חלק מהבנים והמשפחה או הרבנית, זה כבר בבחינת חירוף וגידוף, רדיפת אלמנה ויתומים - לא פחות?

3 .איך התהפכה התמונה בעזרת יחסי ציבור ופמפום שקרים ללא הרף, כביכול יש כאן צד אחד "רודף" וצד אחד "נרדף". הרודף - על פי הטענות - הוא לא פחות מאיתנו, קהל סדיגורה הנאמנים בנשיאות הרבי הנערץ ואציל הנפש, שעדינותו ויראתו נסוכים על פניו, המקבלים בדממה ובשקט כל גזירה והתעמרות, כל גידוף וקללה, שאפילו בחצר הקודש בבני ברק שלגביה אין ספק, גם שם הוא מודר וצעדיו מוגבלים, לעומת ה"נרדף" שאינו בוחל באמצעים, השתלט בפועל על כל בניני המוסדות בירושלים תוך החלפת המנעולים והתנהגות כבעלים לכל דבר, ואנשיו ידם בכל, צד זה הוא המסית והמדיח שידו הארוכה מנהלת יחסי ציבור אינטנסיביים בעולם התחתון של רשת .1 האינטרנט והווטסאפ, והוא זה, נעבעך, ה"נרדף".... עולם הפוך ראיתי

4" .הנרדף" מנהל מלחמת חורמה נגד "הרודף", מונע ממנו בכח הזרוע להשתמש ב"כבשת הרש" בבני ברק, הרבי לא יכול לקבל קהל בפראוין צימער בחצר הקודש, מנוע מלצאת ולבוא בכל מבואות חדרי הרבי זי"ע שאת מקומו הוא ממלא (לכל הפחות כמו האחים האחרים במקומותיהם, אם לא יותר), יש לזכור שקומה זו היא הקומה שבה היה ממש "מרכז החסידות", חדר קבלת קהל וחדר גבאים, מזכירות וחדר לימוד של הרבי, מקוה ועוד, ואותה קומה ששימשה כמרכז החסידות סגורה על פני הרבי שליט"א, אין יוצא ואין בא, "ולא תהא כהנת כפונדקית"??? והלא גם הבנין כולו הוא בנין ציבורי – יש לזכור, ואמורה לשמש אך ורק לשימוש ציבורי (ובל נשכח שיש דירה דו מפלסית רחבת ידיים בקומות מעל, ואף אחד לא חפץ חלילה להצר את צעדי המשפחה המתגוררת מעל).

5 .אם מערערים על הצוואה שנכתבה בדם ליבו ובמחשבה מרובה ומדוקדקת של הרבי זי"ע, איך מהינים לחלק חפצים ורכוש, עושים דין לעצמם, כטוב בעיניהם, ללא פיקוח וללא מעורבות של גורם אחראי ואובייקטיבי, בהתעלמות ממנהלי העזבון שמונו מפורשות על ידי הרבי זי"ע, ומתעלמים לחלוטין מהיורש הברור והממשיך היחיד על פי הצוואה. ממה נפשך: אם הצוואה אינה תקפה - אזי אין תוקף לשום חלק בה (כולל החלק המייעד ספרי תורה מסויימים לבנים פלוני ופלוני... את ספרי התורה הללו מיהרו לחלוק בדיוק על פי הצוואה, לא המתינו לקיום הצוואה ולמינוי מנהל עזבון, אלא עטו על הפריטים וחילקום ביניהם במחשכים במהירות שיא), ואם לצוואה יש תוקף ומכוחה חילקו ביניהם את הנ"ל - אם כן מדוע ולמה מתעלמים מההוראות הברורות והחד משמעיות שנכתבו בה כי הרבי שליט"א הוא הממשיך הבלעדי והיחיד??? והלא נפסקה כבר הלכה שברגע שנוהגים הלכה למעשה על פי הצוואה (גם חלק ממנה), אי אפשר שוב לקום ולערער עליה, שכן עקרון יסוד הלכתי ומשפטי הוא, שאין אדם יכול ליטול על פי צוואה, אם איננו מוכן לציית להוראותיה בשלמותן.

6 .על מה מסתמכים אלו שנוהגים היתר והרשו לעצמם לבזוז, פשוטו כמשמעו, את כל הכלים המיוחדים לטישים של הרבי זצ"ל, מערכת כלים שנקנתה על ידי הגבאי המשב"ק המסור בלב ובנפש לרבינו העקבי אבירים ולרבינו זי"ע, הר"ר משה ברגר, לאחר שאסף פרוטה לפרוטה והשקיע את דם ליבו במערכת כלים זו, נשמרה על ידו בנפרד ולא היתה חלק מהרכוש בתוך בית הרבי. ללא אומר ודברים ובלי למצמץ, המערכת עם כל הכלים נלקחה ולא שבה. וכי מישהו מהם הלך לרב ובירר אם הגזילה הזו מותרת? מי התיר זאת?

7 .ועל עיקר הטענה, על מה ולמה יצא הקצף איך ניתן לדלג על הבן הגדול והשלישי ו"לשפוך את דמם" ח"ו. ראשית, טענה זו כתובתה הוא בבית העלמין "נחלת יצחק", ומי שיש לו טענות מוזמן צא וראה מה קרה בממלכת החושך של האינטרנט והאתרים, שהיו זרועים באינספור השמצות פרועות על חסידות סדיגורה ועל אנשיה, תוך זלזול מופגן ובוטה ברבי שליט"א, ואף ברבי זצוק"ל. לעומת זאת, לא פורסם כל זלזול או השמצה נגד המשפחה הרוממה, לא נגד הרבנית ח"ו ולא נגד האחים הקדושים. אז מי כאן הרודף ומי הנרדף??? 4 לגשת לציון המצוינת של רבינו זי"ע ולהגיש שם את ערעוריו וספקותיו. ומה מקום לטענות והאשמות לעדת חסידי סדיגורה על מה שבחר הרבי זי"ע לכתוב בצוואתו?
ולעצם הענין אין לך רשעות ואטימות גדולה מזו, לצייר את הרבי זי"ע כאילו היה אכזר ואטום לב ח"ו ועפ"ל, שביקש לחסל את חייו של בנו הגדול שליט"א. הרי הרבי זי"ע לא דילג רק על הבן הראשון, אלא דילג על 4 בנים והגיע עד הבן החמישי....
רבים שאלו וגם תמהו האמנם אפשר ויתכן שרבינו זי"ע, שהיה ידוע בליבו הרחום, וכי יעלה על הדעת ש"התאכזר" חלילה לבנו הגדול? הן לא יתכן הדבר. והאמת שבצוואתו (העוסקת ב"מינויים" ראה נספח ב') התייחס לכך מעיקרא וכתב מילים מפורשות: "לאחר ששקלתי היטב מה הוא טובת הציבור וכבוד החסידות"... לאמר - הרבי שם את עצמו ואת משפחתו בצד, לא העמיד את האינטרס האישי מול עיניו, ואף אם מסיבה זו אישית, היה אולי ממנה את כל בניו כאדמורי"ם, עם כל זה, מפאת "טובת הציבור וכבוד החסידות", עשה מה שעשה.
וכי גזירה היא מלפניו ית"ש שכל בן גדול של רבי או בכלל בן של רבי חייב להיות הממשיך הבלעדי? וכי אין זו זכותו הבסיסית של רבי בשיעור קומתו של רבינו זי"ע לבחור לעצמו מי יירשנו ומי ינהיג אחריו?
וכי אם מישהו קבע במחשבתו שהוא יהיה הרבי הרי זה הופך להיות ייהרג ואל יעבור, אם לא יהיה רבי ומנהיג אחת דתו... האם כדי להיות רבי צריך לדרוס ולרמוס ולעשות כל דבר האסור???
בדברי ימי החסידות ישנם סיפורים למכביר אודות צדיקים, שלאו דוקא הבן הגדול הוא שהמשיך את ההנהגה אלא בנים צעירים יותר. כך היה בליובאויטש לאחר פטירת הצמח צדק, שהוכר כחד מגדולי גאוני וצדיקי הדורות, היה הבן השביעי והכי צעיר מהר"ש לרבי בליובאויטש (אחיו הרבי מקאפוסט היה ענק שבענקים ואף אחד לא חשש ש"רוצחים" את האחים הגדולים....); כך היה בבעלזא לאחר פטירת השר שלום הוכתר בנו החמישי רבי יהושע, וגם לאחר פטירת האדמו"ר מהר"י, היה בנו ממשיכו המהרי"ד, בנו השני; כן היה בחצרות נוספות בבית רוז'ין כשלא היתה צוואה מי הממשיך. כמו כן לאחר פטירת ה"כתב סופר" ובהתאם לצוואתו כפי שציוה הכת"ס בחייו עלה על כס הרבנות בפרשבורג הבן הצעיר יותר ה"שבט סופר", ולא הבן הגדול, בעוד שהבנים הגדולים, ובמיוחד הבן הבכור רבי יעקב עקיבא היה גאון עצום אולם קיבל ללא אומר ודברים והכניע עצמו לפני אחיו הצעיר השבט סופר, והאח הגדול הוא זה שהכתיר את אחיו הצעיר! ועוד כהנה וכהנה בדוגמאות אין קץ. איש לא העלה על דעתו מעולם לערער על צוואה!

8 .ואיה הם כל אלו שזועקים עתה מרה, איפה היו לפני כמעט שמונה שנים, כשרבינו זי"ע "דילג" על בנו הגדול וקבע כי לא הוא יהיה הרב בלונדון, ובכך רמז מפורשות לבאות, מדוע לא נזעקו אז שזו "רציחה", שפיכות דמים, ועוד כיוצא בזה.

9 .ועל אותם אלו עצמם יש לשאול את השאלה: מדוע הם שופכים את דמם של האח הרה"צ רבי אליהו אליקים געציל שליט"א ושל האח הצעיר הבה"ח שמעון מנחם נחום שליט"א? הלא אם מחליטים "לשנות" את הצוואה, ולהכתיר בנים נוספים לאדמורי"ם, מאי חזית? למה אלו כן ואלו לא? למה הם מנהלים בראש כל חוצות מערכה שקובעת בשרירותיות מי כן ראוי ומי לא ראוי??? וכי בנים חשובים אלו של רבינו זי"ע אינם חשובים דיים שיהיו אף הם אדמורי"ם? כולם קדושים כולם אהובים....

נניח לשאלות כי רבים המה, ורק רציתי בראשית הדברים להציג לפניך זוית אחרת של הטענות הסותרת את התלהמות הדברים המשתוללים בעולמנו לאחרונה, ועתה אבואה נא שעריך בסידור הדברים דבר דיבור על אופנו.

חזקה עלי בקשתך, לשתפך בסיפור הדברים ללא כחל ושרק, והנני פוסע עימך שלב אחר שלב, צעד צעד, החל מימי ממלכתו של רבינו זצוק"ל, דרך ימי מחלתו הנוראה והחלטתו לכתיבת הצוואה, עד הימים 5 האחרונים, ולה' הישועה, ותראה ותיווכח כי צדיקים אנחנו ולא חטאנו, ומחוזות הרוע והמחלוקת אינם עימנו כי אם במקומות אחרים....

1 .שבע שנות מלכותו של רבינו זצוק"ל

לאורך שבע וחצי שנות הנהגתו הברוכה של רבינו זצוק"ל, נשמעו מפיו לא פעם רמזים ואמירות אודות ה"המשך". צריך היה להיות עיור וחירש כדי לא לשמוע את המנגינה, לא לקלוט את הניואנסים, ולא להתרשם מרצונו הברור.

אין מי שבא בסודו של רבינו והיה קרוב אליו בשנים אלו, החל מאנשי ביתו דרך מקורביו ומנהיגי ישראל, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים וכלה בחסידים שונים (ואף מחוץ למחוזות סדיגורה) שלא שמעו ממנו פה ושם רמזים אודות הממשיך שלו.

בכל שיחה לאורך השנים כשעלה נושא זה, היה זה ברור - ומסיבותיו הצפונות עימו - שלא הבן הגדול הוא זה שנועד על ידו להמשיך אחריו. ענין זה נמשך אף עוד הרבה קודם לשנות הנהגתו של הרבי ועוד ביתר שאת מאז היה הרבי זי"ע לאדמו"ר, הרבי זי"ע ממש "מידר" את רמש"י מכל עיסוק בכל עניני הציבור וההנהגה ואין לנו ענין להאריך ולפרט מפאת כבודו. לא לנו לבוא בסוד קדושים ולהבין מדוע ולמה החליט מה שהחליט, אבל מי שדיבר עימו שמע זאת ממנו בפסקנות.

רמז מוחץ וראשון היה לגבי הרבנות בלונדון: עם עלותו של הרבי לארה"ק, לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו העקבי אבירים בתשע"ג, היה ברור שביהמ"ד בלונדון זקוק לרב, ליד מכוונת ולמנהיג בעל שיעור קומה.

מה יותר טבעי מייעוד הבן הגדול למשרה רמה זו? זה היה נראה מובן מאליו, אך לא. הרבי בחר כרב ביהמ"ד בלונדון בבנו השלישי רבי אהרן (שהיה אז תקופה קצרה ביותר לאחר נישואיו אברך צעיר בן כ"א). הדבר היה הלם והפתעה, ואף טובי הקהילה בלונדון לא הבינו זאת. היו שהציעו כי הרבי יקח בינתיים את אחד מחתניו, שמאד חשק במשרה, אבל רבינו כדרכו היה נחרץ וברור: כך החלטתי. איש לא חשב לערער על סמכותו הבלתי מוגבלת של רבינו זי"ע, והכל ידעו גם שנסיון כזה נחרץ מראש לכשלון מוחלט.

(ואגב, משום מה לא נשמעו אז טרוניות מפי הנוגעים בדבר כי רוצחים כאן מישהו.... היום המנגינה הזאת נוחה מאד לכמה מהמשפחה ויש לבדוק את נקיון הכפיים של הטוענים זאת. עולה כאן התמיהה הרבתי: מדוע לא נזעקו האחים והגיסים בכל אותם שנים, בטענה הנשמעת עתה: היתכן? לעשות עוול כה גדול לאח הגדול??? לדלג עליו? מדוע לא נזעק איש לזעוק חמס כי "רוצחים" את האח הגדול? מסתבר שהיה זה נוח מאד לאנשים רבים והם קיבלו זאת בהבנה ואולי אף בשמחה. מי חכם ויידע....) זה היה ברור שאין לעמוד מול הרבי ודברו יקום ויהיה, ולמגינת ליבם של חלק מהמשפחה,שאולי אף לטשו עיניים למשרה זו, רבי אהרן מונה להיות רב הקהילה, ואט אט קיבלו את מרותו גם כל בני הקהילה, ואכמ"ל.

במשך השנים אמר רבינו זצוק"ל למספר רב של אנשים כי אין הוא מייעד את ההנהגה לבנו הגדול. דומני שאיש לא חולק על עובדה בסיסית זו. זו עובדה קשה ובלתי נעימה בעליל, אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות, גם אם אין הם נעימות.

מאז שהרבי שליט"א הגיע ללמוד בארץ היה נראה כי נהיה זה מנוי וגמור עם הרבי זי"ע שהרבי שליט"א הוא יהיה ממשיכו, כנראה לאחר שראה את גודל יגיעתו רצינותו ושקידתו והתמדתו העל אנושית ואולי מסיבות אחרות, מי מאיתנו יבוא בסוד קדושים.

אחד מחשובי רבני ב"ב הגאון הנודע רבי אליעזר רוט (חתנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין רבה של רמת אלחנן), סיפר ששמע מפי רבינו זי"ע כבר לפני כמה שנים כי כל עמלו וטירחתו בהנהגה הינה למטרה אחת ויחידה שבנו רבי יהושע יכהן אחריו כממשיך שושלת הזהב!

עובדה הוי שנה שעברה תש"פ, בשבת שובה, עת ביקש הרבי זי"ע להעלות את בנו הרבי שליט"א לעליית שלישי (פרשת וילך) ועורר כמה וכמה מהנוכחים בבית המדרש לשים לב היטב לפרשה שביקש להעלות את בנו יקירו:

"ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם, וה' הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת"...

ואחר כך שאל במבטיו כמה וכמה מהנוכחים אם הבחינו בעליה שבנו יקירו שליט"א עלה לתורה....

ועובדות אלו הן רק טיפה מן הים משפע של סיפורים, אותות וסימנים ברורים שהורה הרבי זי"ע לאורך השנים על רצונו שבנו רבי יהושע שליט"א יהיה ממשיכו.

הרבי זי"ע גילה את דעתו כי רצונו שכבו"ק רבי יהושע שליט"א יהיה ממשיכו לפני עשרות רבנים ואדמורי"ם, חסידים ואנשי מעשה, אנשים ללא שום נגיעה אישית... (אם ישנן עדויות מפוקפקות על אמירות אחרות, יש לזכור שמספרים זאת כאלו שנוגעים בדבר בלבד)

2 .ימי חוליו של רבינו

לפני מספר שנים נפל דבר במחוזות חצר מלכות סדיגורה: מפה לאוזן גונבה השמועה המהוססת כי רבינו האהוב חלה. רבינו זצוק"ל היה אז בשיא פריחת הנהגתו, וחסידות סדיגורה החלה להתייצב ולהתפתח למופת. הרבי "הפך את העולם", הנהיג תקנות חדשות, דרש והמריץ, עשה מהפכות בלימוד התורה ובדרכי החסידות בין קהל אנ"ש, וסדיגורה צמחה בכמות ובאיכות. ודווקא אז פגעה בסדיגורה הגזירה הקשה. היתה זו מכה אנושה וקשה, תחילה היה זה סוד כמוס, איש לא ידע בדיוק במה מדובר, אולם אט אט הופיעו סימנים נוספים והדבר קיבל פרסום. לבבות כולנו רעדו במתח ובתפילה, כל אחד קיבל על עצמו להתחזק ועשה כל אשר ניתן כדי להמתיק את רוע הגזירה.

עם רבות הימים, החדשים והשנים, באמצע תשע"ט, נסע רבינו לארה"ב, והגיע ללוס אנג'לס לסידרת טיפולים קשה, וזאת לאחר תקופה ממושכת שבהם טופל בארץ.

מי שהתייצב ללוותו ולעמוד לימינו בכל ימי חוליו במסירות גדולה (חוץ כמובן מהרבנית שתליט"א) היה בנו הרב אליהו שליט"א. מסירותו לרבינו לא ידעה גבול ועמידתו לימינו של אביו היתה ממש מעוררת השתאות. נראה היה כי הוא, ר' אליהו, היחיד שבאמת מעורה ומעורב בכל עניניו של הרבי, לצד הרבנית, וזולתו היו רוב בני המשפחה ממש מחוץ לתחום (במהלך הזמן אולי הצטרפו עוד מבני המשפחה ללוות את הרבי, אבל בתחילה כמעט כולם היו ממודרים מהענין). יודגש כי הרבי זי"ע מאד לא אהב את החטטנות בעניניו הפרטיים, והוא לא דיבר כמעט מילה על הענין הרפואי אלא עם מי שהוא החליט על כך בעצמו. וזה כולל אף את המקורבים ביותר .

במקביל, מאז לפני נישואיו של הבן רבינו שליט"א, הרבי החל להשמיע באוזני כל מי שרק רצה לשמוע אודות תכניותיו לממשיך השושלת: רבי יהושע'לה. בארץ ובחו"ל, בלוס אנג'לס ובאנטוורפן, בלונדון ובניו יורק, נשמעו אמירות ברורות, חלקם מפורשות לגמרי ("הוא יישב על כסאי") חלקם מפורשות מעט פחות ("הוא יכול לקרוא קויטל'ך" או - "הוא עוד יקרא קוויטל'ך") וכיו"ב.

מיום ליום התרבו האנשים ששמעו מפי קדשו את רצונו וציוויו העז והברור. אפילו שדכנים שעמדו בקשר עם בית הרבי שמעו ממנו מפורשות כי על המיועדת ומשפחתה לדעת כי החתן העתידי ישמש כאדמו"ר מסדיגורה וכממשיך דרכו של הרבי. רבים וטובים שמעו מפיו לאורך השנים על הרבי שליט"א כי הוא "יהיה א גרויסע פועל ישועות"...

עקב הרגישות הרבה והכמיהה העזה לראות את הרבי זצוק"ל חוזר לאיתנו, לא קישרו האנשים את אשר שמעו, חלקם סירבו לשמוע מפי קדשו של הרבי את הדברים עד תום, ורובם יצאו עם הדברים החוצה רק לאחר הפטירה הנוראה .

אבל גם קודם לכן נשמעו הדברים וחילחלו, ורבים רבים כבר ידעו מה הרבי מתכנן ליום פקודה, וכולם כנראה, ידעו מה הולך להיות, מי פחות ומי יותר.

3 .הצוואה

בשנת תשע"ט נסע הרבי לארה"ב. הוא שהה באדר בלוס אנג'לס, ובחודש ניסן הגיע לחוג את חג הפסח בלייקווד. לאחר מכן שב ללוס אנג'לס שם שהה לאורך הקיץ, ובשלהי אלול הגיע ארצה חזרה, כאן שהה לאורך חגי תשרי, עד ג' חשון.

בתחילת חורף תש"פ שוב חזר הרבי זצוק"ל ללוס אנג'לס לטיפולים. בחודש כסליו הגיע הרבי ללונדון לנישואי נכדתו הראשונה, ומשם בא ארצה לימי החנוכה עד י"ט טבת היא"צ של רבינו העקבי אבירים. בליל היא"צ, אחרי עריכת השולחן, נסע הרבי חזרה לל.א., שם שהה עד חודש אב ש.ז. אז הגיע ארצה בה שהה עמנו מספר שבועות עד הסתלקותו הפתאומית בליל כ"א אב.

והנה, לאורך התקופה הארוכה של ימי מחלתו, החל מהתקופה שעוד הרבה קודם שנסע פעם ראשונה ללוס אנג'לס, ועד היום האחרון, נשמעו מפי רבינו כמה וכמה אמירות די ברורות אודות רצונו לגבי המשך ההנהגה, הוא חזר על כך לכמה וכמה מבני המשפחה, הקרובה והרחוקה, וכן השמיע דיבורים אודות צוואה שמתכנן לכתוב (או שכבר כתב!) ואודות העברת ההנהגה לבנו רבי יהושע. הגדיל לעשות בשיחה עם כ"ק הרבי מסקווירא שליט"א בלוס אנג'לס בקיץ תשע"ט, עת הסתגר עימו ביחידות משך כשלושת רבעי שעה, וסיפר לו אישית בפרוטרוט ובאריכות אודות החלטתו על הממשיך שבחר ועל הצוואה שמתעתד לכתוב. רבינו זי"ע נפגש עימו שוב בל.א. בימי בין המצרים תש"פ, ושב והסתגר עימו לשיחה ממושכת אודות כך באותה הזדמנות. הילכו גם שמועות רבות אודות התייעצויות ואודות הצוואה שהופקדה: סיפרו שהתייעץ ומינה את הרבי מבאיאן להוציא לפועל את הצוואה, סיפרו שדיבר על הצוואה עם אחד מגדולי האדמורי"ם, ועוד. ואגב, איש לא יודע מה נכון ומה לא...

הרבי אף שוחח מספר פעמים עם הרה"ח ר' אלימלך שפירא שליט"א – מגדולי מקורביו שעוד היה מקורב ואיש סוד אצל רבותינו ה"כנסת מרדכי" וה"עקבי אבירים" זי"ע - רמז לו ברורות אודות העברת ההנהגה לרבי יהושע, וביקש להסדיר עימו גם את ענין החלקות בנחלת יצחק. יצויין כי הרבי שוחח עימו אודות כך פעמיים כבר בחודש אייר תשע"ט, בלייקווד, כשהגיע במיוחד מהארץ לכבוד כ"ט ניסן, ונשאר שם כשבועיים במהלכם פגש את הרבי זי"ע כמעט מדי יום ביומו, ואף יצא עימו לטייל, ומאז שב ושוחח עימו מספר פעמים בענינים אלו, וכן בשלהי חודש תשרי תש"פ. זאת מעבר לאמירות ברורות שנאמרו בכמה הזדמנויות לבני המשפחה כגון: גיסו חדב"נ הרב פנחס שפירא עימו שוחח על כך באריכות בביקוריו אצל 4 הרבי זי"ע בל.א., גיסו ר' יעקב פלדמן , רבנים ואדמורי"ם שונים, ועוד.

במשך שהותו הממושכת של רבינו זי"ע בלוס אנג'לס, הוא שב והשמיע ציווי זה בצורה מפורשת, יותר מפעם אחת, בפני בעל האכסניא שלו שם הר"ר שמואל בנימין איינהורן שליט"א, והתפאר ביותר בבנו הרבי שליט"א כשהיה מגיע לשם לבקרו, וחזר ואמר כמה וכמה פעמים בצורה ברורה וללא שום צל של ספק כי הוא ממשיכו. כן השמיע רבינו זי"ע את דבר צוואתו זו, בצורה מפורשת, לפני מקורבו בלוס אנג'לס הרה"ח ר' שמחה אולמן שליט"א.

במהלך שהותו בארץ בתשרי תש"פ, שוחח הרבי עם כמה ממקורביו בענין זה. באחד מימי חול המועד סוכות, קרא הרבי - בין היתר, להרב יחזקאל טירהויז, וביקש לשוחח עימו - לאחר הנענועים, בהיותו חלוש עד מאד, אודות 3 נושאים: המשך ההנהגה ורצונו שבנו רבי יהושע יהיה הממשיך, אודות החלקה בנחלת יצחק, ואודות ענינים שונים של בית הרבי (חלקם עוד מימי אביו ה"עקבי אבירים" זי"ע) שהעיקו עליו מאד והיה חפץ לסלקם. ר' יחזקאל התחמק ונחרד כי הוא לא היה מסוגל לשוחח עם הרבי על הדברים האלו...

הרבי שב באותם ימים ושוחח על כך גם עם חסידו הנאמן וידידו הרה"ח ר' צבי הלוי ז"ל שנסתלק כמה ימים לפני הרבי זצ"ל והוא סיפר זאת באותו זמן לבני משפחתו ולכמה מידידיו. הרבי שב ודיבר על כך עם ר' צבי ז"ל גם בלוס אנג'לס.

וכבר הבאתי לך לעיל את הסיפור שאירע בפומבי בשבת תשובה תש"פ לפני קהל ועדה כשרבינו זי"ע העלה לתורה את בנו הרבי שליט"א לעליית שלישי בפרשת וילך, כשהוא רומז בבירור ומשתף רבים מהקהל ומכוון לפסוקים המתאימים בפנים קורנות.

הרבי שוחח על כך עם עוד ממקורביו ומבני משפחתו הרחבה, וקרא למעונו, לאחר בירורים וחקירות - כדרכו, להרב הגאון רבי ישראל ברגר, כדי שיסדר עימו צוואה.

הרבי נפגש עם הרב ברגר במעונו בחצר הקודש בגוטמכר בשלהי תשרי תש"פ כמה פעמים, יחד עם הרבנית! שוחח עימו והסביר לרב ברגר מה הוא רוצה בצוואה, אלו חלקים, מה נועד להיות צוואה לחסידים, מה לבני ביתו, ומה בנוגע לרכוש וכיו"ב. הוא ביקש לוודא שהצוואה תהיה ברורה בתכלית, שאיש לא יטיל בה ספק או שאלה, שתהיה בעלת תוקף מלא הלכתית, חוקית ומשפטית, וכן מוסרית ומחייבת לכל מי שהיה קשור אליו בימי חייו ולכלל אנ"ש חסידי סדיגורה באשר הם.

לאחר שהרבי נסע לל.א. לאחר ג' חשון תש"פ, הוא המשיך להיות בקשר עם הרב ברגר, ולפחות 6 טיוטות הוחלפו ביניהם, כשהתיקונים וההגהות של הרבי מועברים לרב ברגר במייל על ידי הרבנית, ולמייל זה היה הרב ברגר מחזיר את הנוסח המתוקן לפי בקשת הרבי והגהותיו. ברור כי לא שייך לומר שהרבנית הצדקנית שתליט"א לא ידעה על הצוואה או לא ידעה על תוכנה, לאחר שהשתתפה בפועל ממש בכל הדיונים המפורטים אודותיה, והיא זו שהוליכה והביאה את התיקונים וההערות לצוואה, כולל לגבי המשך ההנהגה היחידה וכולל הוראות באשר להתנהלות המוסדות השונים בכל אתר ואתר, וכולל הדיונים איך "לפצות" 5 את מי שעשוי להיפגע מהצוואה, וכן סיפר הרב ברגר שהרבי התנגד מפורשות שרמש"י יכהן כאדמו"ר , ואף התנגד לכך שהמוסדות בירושלים יהיו שלו, ורק הסכים לכתוב שרמש"י יכהן כאבד"ק הקהילה בירושלים וינהל את המוסדות (אף לא כתב את המילה "רב" כדי לא לפגוע ברב ליברמן), כפי שנכתב לבסוף בצוואה (נספח ב'). יתרה מכך מעיד הרב ברגר שלא עלה על הפרק בשום שלב כוונה כלשהי שרבי אהרן יכהן כאדמו"ר בלונדון, והרבי זי"ע היה דבק כל העת בכך שרבי אהרן ימשיך לכהן אך ורק כרב הקהילה בלונדון ולא כאדמו"ר.

כשהרבי זי"ע חזר ארצה בחודש כסלו, הוא שב ונפגש עוד מספר פעמים יחד עם הרבנית עם הרב ברגר , וגיבש עימו נוסח סופי ומלוטש של הצוואה על כל חלקיה (חלק אחד לחסידים, חלק שני מינויים שונים, וחלק נוסף של הצוואה למשפחה הנוגע גם ל"דיני ממונות" בצורה מפורטת מה לעשות בנכסים, בחפצים ובירושות. אגב חלק זה של הצוואה, לגביו אף אחד לא טען שאינו בתוקף למרות שזו אותה חבילה של הצוואה. כולם מיהרו ליישם את הצוואה הזו ולעוט על השלל כאשר כמה מהבנים לוקחים לעצמם ספרי תורה, וכן הביאו סולמות לחדר התפילה ה"דאווין שטיבל" בחצר הקודש בגוטמכר, תוך כדי ריקון הארונות ... כשזה לא מפריע להם להטיל דופי ביתר חלקי הצוואה).

יום לפני עריכת השולחן ביא"צ של העקבי אבירים, י"ז טבת תש"פ, לאחר שנחה דעתו של רבינו זי"ע מהנוסח הסופי והמושלם, חתם הרבי זצוק"ל על הצוואה וקיבל קנין בפני 2 העדים, הדיין הרב ישראל ברגר והדיין הרב משה וינגרטן, לאחר שקרא זאת שוב ושוב, ולאחר שהרב ברגר הקריא זאת בפניו עוד פעם. הרבי הפטיר לדיינים: אתם תעברו תקופה לא פשוטה אבל אני מבקש מכם לעמוד חזק ללא מורא ותבצעו את בקשתי!

למחרת נסע הרבי זצוק"ל לפתח תקוה, נכנס פנימה לבדו לבית הדין הרבני, ללא גבאים לאחר שהשאיר את הגבאי בבני ברק מבלי שיגיד לו לאן הוא נוסע, ואת הנהג שלקח אותו לפ"ת השאיר בחוץ! הרבי התייצב בעצמו בבית הדין הרבני וביקש לזמן מושב חשוב של בית דין. במושב היה ראב"ד פתח תקוה הגאון הרב בנימין אטיאס הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בפ"ת, יחד עם עוד 2 דיינים, והרבי ביקש להפקיד בפניהם את צוואתו. כמקובל בבית הדין הצוואה הוקראה, הרבי נשאל מספר שאלות אודות הצוואה, נרשם פרוטוקול כנהוג בו צוין כי בית הדין עבר על הצוואה עם הרבי (ראה נספח ג'), ולרווחא דמילתא כמנהג בית הדין הרבי חתם שוב על הצוואה בפני עדים מטעם בית הדין (עדים אחרים, בנוסף להרב ברגר והרב וינגרטן שחתמו על הצוואה שאצל הרב ברגר!, ראה נספח ה' ונספח ו'), והרבי מקבל קנין בפני עדים על הצוואה! ורבני בית הדין אישרו את דבר הפקדת הצוואה ואת רצונו של הרבי שהובע בפניהם מפורשות על כל חלקי הצוואה בכותבם כהאי לישנא (ראה נספח ד')':

"המבקש, כ"ק האדמו"ר מסדיגורה שליט"א, הופיע בפני ביה"ד בבקשה לאישור צוואה.

ביה"ד עבר על הצוואה עם המבקש, וקיבל קנין מהמבקש על כל האמור בצוואה כדין.

לרווחא דמילתא, וכמנהג ביה"ד, המבקש חתם על הצוואה שנית בפני עידי ביה"ד כמופיע בפרוטוקול הדיון: העד משה בורך והעד אסף אשכול.

לאור האמור:

א. בית הדין מאשר שהצוואה שהוגשה בפנינו בתיק זה, המכילה 4 עמודים ואשר סומנה על ידינו בסימון 4,3,2,1 ובחתימת בית הדין וחותמתו, נקראה בפני המצווה בהיותו בדעה צלולה ובהבינו את תוכנה ומשמעותה, והוא הצהיר בפנינו שזוהי צוואתו וחתם עליה בפנינו.

ב. המצווה הנ"ל קיבל בפנינו בקניין המועיל על פי דין תורה על כל האמור בצוואה הנ"ל.

ניתן ביום י"ח בטבת התש"פ (2020/01/15 .(

הרב בנימין אטיאס – ראב"ד"


חשוב לציין, כי לאור רצונו של רבינו שהצוואה תהיה ברורה ולא תהיה אפשרות לערער עליה, נעשו כמה וכמה שלבים חשובים על ידי הרב ברגר ועל ידי הרבי עצמו, בצורה כזו שעל פי דרך הטבע אין כמעט אפשרות ערעור על הצוואה.

עד כדי כך היתה הרבנית מעורבת ומרוצה מעבודתו המסורה של הרב ברגר עד כי בשלב כלשהו אף ביקשה ממנו שיסדר גם לה צוואה..

הצוואה ברורה, חדה, חד משמעית, מעוגנת הלכתית וחוקית בצורה מוצקה, ולאחר שהופקדה על ידו בעצמו בבית הדין וקיבל על כך קנין, אין שום אפשרות חוקית או הלכתית לערער על כך. לכן, הספקות שמנסים אותם מערערים להעלות בדברים זניחים שוליים ומטופשים, אינם יכולים להוות אף לא ספק קל שבקלים לגבי הנחרצות והבהירות שרבינו זי"ע ביקש לתת עליהם את התשובה בצוואה האיתנה שהנחיל.

זאת ועוד, כל מי שהכיר את רבינו לאורך חייו, יודע שרבינו זי"ע לא היה מסוג האנשים שניתן לשכנעם בנקל ול"הסיתם" להדיח חלילה בן או כיו"ב. דברים נעשו בשיקול דעת מעמיק ולאחר בחינה מדוקדקת. אם על מצבו הרפואי לא יכולים היו לשוחח עימו מי שהוא עצמו לא ביקש זאת במפורש, וכל מי שניסה להתחיל לשוחח עימו נדחה על הסף כחומה בצורה, וכי יעלה על הדעת שמישהו היה יכול "לפתח שיחה" עם הרבי על מה שיהיה לאחר מאה ועשרים??? הדברים הזויים ומופרכים מעיקרם.

כמו כן, כל מי שראה את רבינו לאורך ימי מחלתו, עד היום האחרון ממש, לא יכול לקבל לרגע את המחשבה שהיו ימים שרבינו זי"ע לא היה ב"כלים", או שלא יכול היה לקבל החלטה מושכלת לגבי הצוואה.

הרבי זי"ע היה בכל ימיו ובכל השנה האחרונה, כולל כל ימי חודש טבת תש"פ שבהם חתם על הצוואה, במלוא צלילותו וחושיו החדים, הוא השיב לשואליו דברים העומדים ברומו של עולם ופסק בדיני נפשות יום יום ושעה שעה. לבוא ולומר שלא ידע מה הוא עושה או על מה הוא חותם צריך להיות מישהו שהגיע מכוכב אחר ולא ראה את הרבי בעריכת השולחן בי"ט טבת ובכל הימים שבהם שהה בארה"ק. יתרה מכך: לאורך כל התקופה, כל ימי מחלתו, ממש עד היום האחרון, היה בשיא כושרו ובצלילותו, חד כתער וברור לחלוטין. הוא היה חלוש וכואב, מיוסר ודואב, אך זה לא השפיע בכהוא זה על כושרו ועל הקוגנטיביות הברורה והחותכת שלו. מי שמטיל בכך ספק - עפרא לפומייהו!

4 .ויהי אחרי מות משה

הרבי זי"ע נסתלק מאיתנו בחתף בליל כ"א אב תש"פ, בערך בשעה 1 בלילה.

עוד באותו לילה! כחלוף שעה-שעתיים, הודיעה הרבנית למשב"ק אברהם חיים ברנדויין שיידע שיש צוואה, וההעתק נמצא אצלה... באותו זמן אמרה הרבנית שהצוואה נמצאת בכספת ואין אפשרות לפתוח אותה כי שכחו את הקוד. הדבר כבר היה ידוע מהרגע שהרבי חזר ארצה שבועיים קודם לכן, והרבי זי"ע והרבנית הזמינו הביתה פורץ, אולם פתיחת הכספת התעכבה מתוך תקוה שיצליחו לפתוח את הכספת ולהיזכר בקוד הפתיחה (עובדה זו שהיא עצמה ביקשה להזמין פורץ והמשפחה עצמה השתמשה בסוף באותו פורץ שהגיע כבר קודם לפטירה, כדי לפתוח את הכספת לאחר השבעה כדי לחלק בין בני המשפחה את תכולתה, שימשה אחר כך למלעיזים לטעון שפרצו לה וגנבו את הצוואה... כפי שנראה להלן איך דברים מתהפכים והופכים לשקרים והאשמות).

הרבנית כאמור אמרה שיש בעיה בפתיחת הכספת וצריך לבקש מהרב ברגר את הצוואה. עוד בלילה שוחחה הרבנית עם אח"ב שאמר לה כי למיטב ידיעתו יש עוד העתק בבית הדין בפתח תקוה, וסוכם על ידה שמיד בבוקר יבקשו מהדיין הרב ד"ג את הצוואה כדי שיוכלו לקרוא זאת בלוויה.

בנוסף, הרבנית עצמה צילצלה עוד באישון לילה או ממש באשמורת הבוקר לרב ברגר לבקש ממנו שיביא את הצוואה, ונתנה את הטלפון בידו של אח"ב שימשיך את השיחה עם הרב ברגר שהיא התחילה מיוזמתה. אח"ב למרות שהיה קרוב אל הרבי בקירבה מוחשית יומם ולילה והוא בעצם שימש ידא אריכתא של החסידים לאורך השנים בכל שאלה לרבי, והוא שהעביר את תשובות הרבי לציבור היה מופתע בעליל מפרטי הפרטים של ההכוונה להנהגה שכתב הרבי זצוק"ל. לא היה כמעט איש בין החסידים קרוב יותר, ונטען על ידי כל מפיצי השקרים שהוא כביכול "הסית" את הרבי לכתוב את הצוואה והשפיע על תוכנה (אין לך רשעות ואטימות גדולה מזו: כל מי שהכיר את רבינו, ולו במעט, יודע שלא שייך להזיז את הרבי ולשכנע אותו בכגון דא. איזו חוצפה ורשעות לב לטפול האשמה כזו ודברים כה חמורים על מנהיג ישראל 


תוקן על ידי איש_חשוב ב- 22/10/2020 18:02:46



תוקן על ידי איש_חשוב ב- 22/10/2020 18:23:51




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2020 17:46 לינק ישיר 

ככל שהתקרב מועד ההלווייה, היה זה פשוט וברור שהצוואה תוקרא בהלוויה, כנהוג, וכפי שהיה בפטירת העקבי אבירים, וכן היה אצל הכנסת מרדכי (שם הוקרא ע"י האדמו"ר מבוהוש זי"ע) ולמעלה בקודש.

הרב ברגר הגיע אל בית הרבי, ועלה למעלה לדירה. ראיתיו יושב בחדר הגבאים ומשוחח עם בני הבית והחסידים ובידו המעטפה עם הצוואה המקורית.

בשעה זו עדיין הרבנית שוחחה בפשטות עם הסובבים כדבר פשוט שיש לקרוא את הצוואה בהלוויה.

רוב הבנים טרם הגיעו כי היו בדרכם בטיסה מחו"ל לארה"ק, ורק רמש"י ור' אליהו והחתן אייכנשטיין היו בבית והם ישבו עם הרב ברגר שהקריא לפניהם את הצוואה.

מסתבר (אני לא יודע במאה אחוז), שחשכו עיניו של רמש"י כששמע את הדברים ברורים כנתינתן. יתכן שעד אותו זמן עוד השתעשע באשליות שמא ואולי הרבי חס עליו לאחר שמאד ניסה להתקרב אליו בחודשים האחרונים.

בכל אופן, נוצרה כנראה בבית מהומה קטנה, ועדיין, היה ברור כי הצוואה תוקרא בהלוויה.

לצערי כי רב, ביקשו מאחד מחשובי אנ"ש שהוא זה שיקרא את הצוואה, אך הלה טען שיעשה זאת רק אם הרבנית תבקש זאת ממנו. היתה זו שעת כושר שהוחמצה, שכן הרבנית בשעתה הקשה טענה אז שזה לא נוגע לה, זה קשור לחסידות בלבד, וזה לא מעניין אותה כלל וכלל.... הרב ברגר הסכים לקרוא את הצוואה בעצמו, ודובר גם על אפשרות שהוא יעמוד לימין אחד מחשובי אנ"ש שיקרא זאת, אבל הדבר טורפד.

מרגע לרגע החלה להתחולל בבית מהומה, רמש"י החל לקלוט ולעורר טרוניות כי הדבר יגמור אותו סופית, ולכן הוחלט לבקשת הרבנית שלא יכלה לעמוד מול זעקות השבר לחכות עד שכל הילדים יגיעו וסוכם כי הצוואה תיקרא בסוף השבעה.

במהלך ההלוויה החלו לחשושים ושיחות וגישושים. מה קרה? למה לא מקריאים צוואה? היה ברור לכולם שישנה צוואה, וכולם ראו את הרב ברגר מגיע עם המעטפה ביד, ומיד החל פרץ של ניחושים מה קרה? מיד הובן כי יש מישהו שמנסה לדחות את קריאת הצוואה...

עדיין רוב הציבור לא ידע מה טומנת הצוואה בחובה, אבל זעיר פה זעיר שם החלו לדלוף רסיסי מידע. ולא מצד מקורביו הנאמנים של הרבי שהם עצמם לא ידעו במאה אחוז מה תוכן הצוואה בהעדר ידיעה ברורה.

ההלוויה תמה ונסתיימה, הציבור חזר לגוטמכר, והאחים ישבו לארץ.

באופן טבעי רמש"י ישב במרכז והתנהל כרבי למרות שהוא כבר כן ידע מה כתוב בצוואה.

חלפו יום יומיים והתסיסה החלה לפרוץ החוצה. אט אט נודע מפה לאוזן כי הרבי ביקש שבנו רבי יהושע יהיה הרבי, ובבית למעלה בגוטמכר המקום נהיה סיר לחץ.

הגיסים, חלק בצורה אקטיבית יותר וחלק בצורה פסיבית, טענו שזה לא בסדר ככה להדיח את רמש"י האח הגדול.

רמש"י עצמו הפך עצמו להיות מסכן ונרדף, והחל מסע לחצים על הרבנית בעזרת חלק מבני המשפחה.

אם בתחילה טענה הרבנית אודות ההנהגה שזה לא נוגע לה בכלל (me with do to nothing has This (וכך גם חזרה ואמרה כמה פעמים במהלך היומיים הראשונים של השבעה, כי הדבר נוגע לחסידות סדיגורה ולא אליה, וביום רביעי, בנינוחות וברוגע ביקשה הרבנית מהרב ברגר לבוא ולשבת עם הילדים להסביר להם את הצוואה. הרב ברגר היה בדרכו למירון ואמר שיעשה זאת במוצאי שבת. אט אט, הלחץ המשפחתי המאסיבי של רמש"י והגיסים (בשיתוף עוד כאלו שמצאו עצמם פגועים מאד מהצוואה הברורה והחותכת כל אחד מסיבותיו) הרס אותה מבפנים, והיא נשברה כליל כשטענו לה שהיא חייבת להתערב אחרת ממש רוצחים את רמש"י. לא פחות.

הרבנית שקעה יותר ויותר בתחושה קשה של אבדון, והמצב בבית הפך להיות בלתי נסבל. כל מי שהגיע לנחם את הרבנית והבנות מצא מולו חומה של שתיקה זועפת, ללא שיג ושיח ובניתוק מוחלט מהסביבה.

הרבי שליט"א עצמו בתחילה לא ידע בכלל מכל אשר נעשה. יומיים ראשונים הוא אף לא היה מודע למהומה המתחוללת סביב, וכי שמו נרשם בצוואה כממשיך! ורק ביום חמישי נודע לו כי שמו נישא בפי כל...

כך הפכו ימי השבעה מימים של בכי ומספד ואובדן של רבי, אבא ומנהיג, לימים של עיסוק בצוואה ובענינים משפחתיים. אני חושב שיש לבדוק היטב אם חלק מהחסידים וחלק מהמשפחה אינם מחויבים, אולי על פי דין, שוב לשבת "שבעה", לאחר שבמהלך השבעה לא היו עסוקים בכלל בהספדו של צדיק ובבכיה מהפטירה אלא התעסקו אך ורק בצוואה ובשררה.

אנשיו של רמש"י, עוד כמה בוחשי קדרה, אולי גם הגיסים, החלו להתסיס, ובמהרה זה גלש ועבר על גדותיו והיה לנחלת הכלל, הוקמו קבוצות ווטסאפ ודיונים באינטרנט גלשו עד מהרה באמצעות נתונים שהוזנו על ידי גורמים אינטרסנטיים שביקשו בכל מחיר לחבל בצוואה. גם במחיר הכפשת שמו של כותב הצוואה!

מיד החלו לטעון שהצוואה לא נעשתה כדין, תוך שימוש בבליל של טיעוני הבל חסרי משמעות: הרבי חלילה לא ידע מה קורה איתו; הוא היה תחת השפעת תרופות עזות (הם לא בחלו אף בקשר עם הרופא של הרבי בל.א. כדי לקבל ממנו אישור כי הרבי היה כל הזמן תחת השפעת מורפיום להקלת יסוריו ולכן לא יכול היה לכתוב צוואה - איוולת עצומה וחוסר הבנה בסיסי בדיני צוואות...); נטען כי הרבי כתב את הצוואה תחת השפעת מקורביו שהסיתו אותו נגד בנו הגדול, ועוד טענות מסוג זה.

ובמקום שהמשפחה תהיה עסוקה בבכי תמרורים על הרבי זי"ע שנסתלק בחתף באסון נורא, היתה הצוואה בפי כל. זקנים ונערים, אברכים ובחורים, אנ"ש וזרים, התגודדו כל העת אגודות אגודות ועסקו ברבי זי"ע וביחסיו המורכבים עם בנו, זה אומר בכה וזה בכה, בכושרו של הרבי לכתוב צוואה במיטת חוליו ובמידת ערנותו וצלילותו, וכדי בזיון וקצף.

ובכל אותה עת מצידנו החסידים, נאמני רוחו של הרבי, שטרם ראינו את הצוואה ותוכנה לא ידוע לנו בבירור מוחלט – מנסים לשמור על כבוד וממלכתיות. תקוה מפעמת בלבבות כי השכל הישר יגבר, האהבה לרבי זי"ע תנצח, ומי עוד כבני המשפחה ישכילו למרות הקושי להתאחד סביב צוואתו הברורה של אביהם שהיה לפני היותו רבי - אבא שלהם. לא רק אנחנו, גם הם מצווים בכבודו... מצוה לקיים דברי המת שהיא גם מצות כיבוד אב, חלה עליהם ביתר שאת. אולם למגינת לב מתי מעט של קרובים שנטרו טינה עקב חשבונות עבר קטנוניים, זה בכה וזה בכה, החלו לפעור פיהם בזדון נורא על הרבי זי"ע, בדברים שלא ניתן לחזור עליהם אף לא במכתב פרטי.

ואם לא די בכך, עוד הגדילו חטאם כעבותות העגלה, ושלחו את דברי הפלסתר שלהם מקצה עולם ועד קצהו, שיתפו את דברי הבלע באתרי זוהמה ובקבוצות מפוקפקות והוציאו דיבתו רעה של הרבי ושל משפחתו, שילחו אש במקדשי א-ל, והציתו אש יוקדת של שנאה ומשטמה בתוככי הבית פנימה.

ימי ולילות השבעה הפכו להיות סערת דיונים בבית למעלה. גם בבית המדרש בו יושבים הבנים שבעה, מדי פעם נעלם אחד הילדים לדיונים ממושכים, ולעיתים מגיעים אנשים חשובים, רבנים ואדמורי"ם, ופלוני ואלמוני מתוך ששת הבנים הקדושים איננו על מקומו.

ובלילות - מופעל מסע של לחצים ומכבש איומים על הרבנית שתליט"א ועל רבינו שליט"א הבן הממשיך המיועד – לוותר על מה שהעניק לו הרבי זי"ע בצוואה, לאמר: ההנהגה. למען השלום ושלמות הבית - לוותר. מה הכוונה? איך אפשר להתעלם מצוואה ברורה? הם טוענים שאפשר. הצוואה לא מחייבת... אין הכרח שהחסידות תישאר כפי שהרבי רצה. מה הבעיה, לדידם, שהחסידות תתחלק לשלושה חלקים, הגדול יהיה הרבי בירושלים, רבי אהרן בלונדון ורבי יהושע בבני ברק. פתרון נפלא....

אם הרבי זי"ע התבטא כמה וכמה פעמים כי הוא כותב את צוואתו בצורה זו כי אין הוא מעוניין שחסידות סדיגורה תיקרע ותחולק לרצועות רצועות, גזרים גזרים, אותם מבינים ו"אוהבי" בית סדיגורה, סבורים אחרת, לדידם ניתן לפצל את סדיגורה לפיסות קטנות והכל על מקומו יבוא בשלום....

אנו החסידים הנאמנים לא ידענו את רוחנו. מה עושים? אנו אמונים על פלך השתיקה וההבלגה. אף עינינו טרם שזפה את הצוואה עצמה. הכל רק שמועות (אם כי יצויין כי השמועות היו מבוססות למדי. אבל רק שמועות ותו לא. אפילו הרבי שליט"א עצמו שקיבל העתק מהצוואה מהרב ברגר, עקב כיבוד אם נמנע תחת הוראתה הברורה ופקודתה של הרבנית לבל ימסור את הצוואה לחסידים). חכמות בחוץ תרונה ולא לשון הרע ומחלוקת. אולם מרגע לרגע האש גוברת, השקרים מתרבים והבוז נשפך בראש חוצות על השם ועל משיחו. רחמנא ליצלן. לא ידענו תמיד בזמן אמת מה עובר על הרבי שליט"א בדירה למעלה בכל לילה מלילות השבעה.

אבל אט אט קלטנו כי הוא עובר מסע של איומים ולחצים לוותר למען השלום, כביכול. בזה היתה המשפחה הרוממה עסוקה בימי ולילות השבעה. התחלנו לטכס עצה כדת מה לעשות, ונפגשנו כמה מותיקי החסידים והנאמנים לרבי כמה פעמים בנסיון לחשוב בחשיבה יצירתית איך ניתן גם לקיים רצון קדשו של צדיק בצוואתו הברורה (אותה עדיין לא ראינו בעינינו שכן הועברה הוראה חד משמעית לרב ברגר לא להראות את הצוואה לאיש!) וגם לחוס ולרחם על המשפחה הרוממה ועל שלמותה ובמיוחד על הבנים שכל כך קיוו לשבת ביום מן הימים על כס האדמורות ועתה נגוזה תקוותם.

עיסוק חשוב נוסף לבני המשפחה היה במהלך השבעה עת רבנים שונים נקראים להתייצב בבית למעלה 8 להתייעצות בשעות לא שעות. אולי ניתן למצוא פירצה בצוואה? אולי הצוואה לא קבילה? לא כשרה? ואגב – מסע דייג זה נמשך עד עצם היום הזה, וטרם אבדה תקוותם, שכן עדיין עובדים ועוברים מרב לרב ומדיין לדיין, על פני תבל ומלואה, כדי למצוא אולי סוף סוף את הרב שתשובתו תמצא חן ויוכלו להסתמך עליו כשאומר שהצוואה אינה ברת תוקף...

אולם למגינת לב המשפחה, רב אחר רב, דיינים, משפטנים, כולם כאחד טוענים כי הצוואה יצוקה בברזל ואין מה לעשות נגדה ולהטיל בה דופי... לא מערעור על הצוואה ועל כשרותה תוכלו להיבנות - פסקו הרבנים.

ביום שישי עש"ק של ימי השבעה פנו אל הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שאמר להם כי אין מה לעשות נגד הצוואה שהיא בתוקף מלא ומחייב. כמו כן פנו להגאון רבי משה שאול קליין שאף הוא דחה אותם בצורה זהה. ללחץ המופנה ע"י בני המשפחה עונים הרבנים כי ניתן אולי לוותר מטעמי שלום, וזאת בלי לדון בצוואה כלל. לכן הם מחליטים ליצור לחץ מרוכז ואיומים ממש על הרבי שליט"א, לבודדו, להסביר לו כי אם לא יוותר ויסכים שגם עוד 2 אחים יכהנו כאדמורי"ם, כל המשפחה תתנתק ממנו, הוא לא יקבל כסף מהמשפחה העשירה, ועוד כהנה וכהנה.

שבת שבתוך השבעה היתה מוזרה עד אימה. המוני חסידים באו ונקבצו כדי להיות יחד בשעה קשה זו. המבוגרים עוד זוכרים את זכר שבתות השבעה בפטירת הכנסת מרדכי בשנת תשל"ט עת חסו כולם בצילו של העקבי אבירים בבית המדרש ברחוב פנקס בתל אביב, ואת פטירת העקבי אבירים בשנת תשע"ג, וכמעט כל אנ"ש זוכרים את השבת המיוחדת שהיתה אז כשרבינו זי"ע החל להנהיג. אולם תחת זאת, בבית למעלה הוכרז "עוצר", אין יוצא ואין בא, המשפחה מכונסת עם עצמה, והחסידים מסתובבים בחוסר הבנה מוחלט, באין אונים, בתהיות ושאלות, ורגשי הלב קשים מנשוא.

משלחת של כמה מנכבדי אנ"ש בשם ועד חסידי סדיגורה, עלתה במוצאי שבת קודש של השבעה, כדי לבוא בדברים עם הרבנית ולהבין קודם כל מה קורה, מה חפצה, לדבר איתה ולשמוע את דעתה ולבחון כיצד ניתן לפתור את הבעיה הקשה בצורה מכובדת. חברי המשלחת מחשובי ופני אנ"ש אומרים לרבנית בצורה מפורשת כי דבריה הם קודש וכי יעשו כל מאמץ למצוא נוסחה שתהיה מקובלת עליה, ולא יעשו שום צעד חד צדדי בלעדיה, ויעשו מאמצים אדירים לרצותה יחד עם שמירה על עיקר הצוואה של הרבי זי"ע.

אולם המשלחת, כולם אנשים נאמנים, חסידים, מקורבים שעמדו כל העת בקשר הדוק עם הרבנית (לא חבורת חמומי מוח או צעירים נמהרים...) מצאה את הרבנית שאף לא הסכימה לשבת ונשארה לעמוד במהלך הפגישה, יחד עם 3 חתניה (ה"ה הרבנים פרישוואסר, מרגליות ואייכנשטיין), בצורה מיליטנטית, מאיימת, כשהיא מטיחה דברים קשים ביותר באזני המשלחת.

הדברים אולי חמורים, אך לא ניתן להתעלם מהם שכן האיומים המפורשים הותירו צלקת בלב השומעים, כשנשמעו שוב אחר כך גם מפי הרב מנדל מרגליות בשמה, וזו לא היתה פליטת פה אלא הדברים נשנו כמה פעמים וכן נאמרו לעוד משלחת מאנ"ש שהגיעה לדבר עם המשפחה ביום שלישי לאחר השבעה. אני נמנע לצטט את הדברים המדויקים בלשונם עקב חומרת הדברים וכבודה של המשפחה, אך ברור כי הדברים עשויים לצוץ שוב מלוא עליבותם, ואנה נוליך את חרפתנו.

על מה ולמה - מנסים להבין. טענות, גערות, הטחת האשמות, הכל חוץ משיג ושיח. עצם אזכור הצוואה הוא כאילו הזכירו מילה מגונה. אחד החתנים זועק בפגישה: "תשמידו את הצוואה ואל תזכירו אותה שוב"! "הצוואה היא אכזרית" ("א אכזריותדיגע צוואה"...), וכן טוענים החתנים שיש חוות דעת מגדולי הרבנים, "ממש מגדולי הדור" שאמרו להם מפורשות שאין תוקף כלל וכלל לצוואה (חוות דעת זו כמובן לא הובאה שוב, כי היא לא קיימת והיתה אך משאלת לב).

משלחת החסידים מנסים להבין מה ירצה את הרבנית ומציעים כי כל מוצא שתציע יהיה מקובל. תחת זאת אין היא משלימה עם עצם זכות הקיום של סדיגורה, הצוואה לא מעניינת כקליפת השום, הרצון של הרבי זי"ע לא חשוב, ועל אחת כמה וכמה - רצונם של החסידים. אבל מה כן - שואלים... התשובה מעורפלת ולא ברורה, החתנים מנהלים את השיחה הטעונה והרוויה על סף האלימות (אלימות מילולית ובמיוחד נגד כל אשר בשם סדיגורה יכונה היתה שם למכביר), ומציע רצ"א: שיקראו את הצוואה ויכתירו את רבי יהושע, ומיד הוא יכתיר את שני אחיו כאדמורי"ם בירושלים ובלונדון, רבי יהושע יוותר על ההנהגה הבלעדית – ועל זה הדרך. הרבנית עם החתנים אומרים שהרעיון מצוין אבל יתנו תשובה למחרת היום אם ההצעה שלהם אכן תקודם. הרבנית מבקשת מכולנו להמתין עד מחר יום ראשון בצהריים כדי לבדוק אם ההצעה ההדדית טובה. ובינתיים היא מצווה לא לעשות דבר.

למרות שלמחרת היו אינספור נסיונות לקבל תשובה - היתה התחמקות מופגנת והתעלמות מחברי הוועד ותשובה לא התקבלה. 

במוצאי שבת פנתה הרבנית אל הגאון רבי אשר וייס, וביקשה שיבוא לבית והוא הגיע ביום ראשון לפני הצהריים, ואף הוא אמר לרבנית כי למרות שהצוואה איתנה נעשתה כדת וכדין ואין זה מכובד לכבוד הרבי ולכבוד המשפחה לערער עליה כי אין לכך כל סיכוי...

ביום א' אחה"צ פנו הרבנית והחתנים אל הגרמ"מ שפרן שיבוא לשבת עימם ולסייעם, והוא הגיע וישב עם המשפחה בבית יחד עם הרב ישראל ברגר, ואף הוא – הרב שפרן - אמר להם שהצוואה היא חזקה ויצוקה ואין דרך לתקוף את חוקיותה ההלכתית והמשפטית, אך כשהרבנית אמרה לו כי בנה הגדול עלול חלילה לאבד את חייו הוא הציע כי אם זה דיני נפשות הוא יכול להיקרא רבי, אבל אף הרב שפרן אמר במפורש כי תוארים זה אפשרי וניתן לחלק ולוותר, אך לא יקבל תואר סדיגורה ולא מוסדות.

ביום ראשון כשישב הרב ברגר עם המשפחה, ביקש מהם הרב ברגר להוציא את הרבנית מהתמונה, הוא דרש שירחמו עליה למען כבודה ובריאותה, והבטיח שיימצא פתרון הולם, והבן רבי אפרים פישל שליט"א קם ודרש בקול לשמוע את דברי הרב ברגר ולציית לו ולהסדיר את הענין בלי שהרבנית תהיה מעורבת, והכל למען כבודה ומעמדה החשוב, אך הבנים והחתנים לא נענו לבקשה (מלבד הרבי שליט"א) והחליטו לנצל את חולשתה כדי להפעיל לחץ על הרבי שליט"א באמצעות נפנוף בלתי פוסק בקלף של "כיבוד אם".

ביום שני החתנים פנו יחד עם דודם ר' יעקב פלדמן אל הגאון הרב שפרן ואל הגאון רבי מאיר הייזלר והסבירו לו את ההשלכות הנפשיות החמורות על רמש"י, ואז אמר להם הרב הייזלר בהתבסס על דברי רבי מנדל שפרן, כשהוא ניאות להצטרף להצעתו של הרב שפרן כי רמש"י ורבי אהרן יכולים לכהן באדמורו"ת, ובלבד ובתנאי שרמש"י יכול להיקרא רבי אך בשום אופן לא בשם סדיגורה ובלא לקבל שום בנין מהמוסדות, לגביהם אף אחד אינו מוסמך לוותר. באותם ימים, כל דבר שיצא מפי הרב שפרן והרב הייזלר היה בעיני המשפחה קודש קדשים. השיחות של המשפחה עם הרב הייזלר נמשכו ביום שלישי, כאשר הרבנים הללו מסבירים להם כי ההסכמות אליהם הגיעו (כפי שכתבו אחר כך במכתב ההבהרה – נספח י') הם לגבי תוארי אדמורות בלבד, ודבר זה הודגש במכתב פעמיים כדי שיהיה מובן במה מדובר, וכן הובהר והוסבר למשפחה בעל פה "לפני הניסוח, אחרי הניסוח, לפני החתימה ובשעת החתימה"! וכן "לא רק הובהר אלא הוסבר באר היטב שלא שייך הלכתית שמכתב מכל מי שיהי' יהי' בכוחו לחלק מוסדות ונכסי ציבור"...

אתא ובא היום האחרון של השבעה.

בנוהג שבעולם, לאחר תפילת שחרית כמובא בהלכה לעשות זאת בהשכמת הבוקר, האבלים יושבים לארץ, והמנחמים סובבים אותם ומנחמים ומצוים לקום. זהו בראש ובראשונה כבוד המת שקמים מיד אחרי שחרית ויוצאים מיד לבית החיים. כך היה מתוכנן גם כאן. חשבו שהאבלים יתיישבו ומיד יקומו, אחר כך ייצאו לבית החיים כנהוג עם סוף השבעה, ויחזרו לבית המדרש בגוטמכר לעצרת התעוררות וסיום שישה סדרי משנה. כך תיכננו וכך נכתב במודעות שקראו לאנ"ש להגיע למועד זה. כמובן שכולם קיוו כי כמובטח וכמדובר סוף סוף עתה תוקרא הצוואה כפי בקשת הרבנית להמתין עם הצוואה עד תום השבעה.

אולם הצוואה איננה. הרב ברגר קיבל הוראה חד משמעית לא להעביר את הצוואה לאיש, ועד עתה לא ראה אף אחד את הצוואה, זולת בני המשפחה. הרבנית הפעילה לחץ אדיר על הרב ברגר שלא יצער אלמנה ויימנע מפרסום הצוואה לחסידים, וזאת למרות שסוכם מפורשות קודם לכן שהצוואה תפורסם בתום השבעה (ועל כך, כאמור לעיל התנצל הרב ברגר במכתבו לחסידים).

ובמקום ל"התיישב" כדי לקום, מיד לאחר תפילת שחרית, עלו האחים כולם, זה אחר זה, למעון הקודש למעלה, והתיישבו לדיון סוער. בינתיים מאות חסידים יושבים בבית המדרש שעות ממושכות וממתינים בציפיה דרוכה ובמתח רב לדעת מה קורה.... גל שמועות מציף את בית המדרש ובמקביל גם, להבדיל, את האתרים הנלוזים שמתארים בצבעוניות את המהומה.

בינתיים, למעלה בדירת הרבי, וכמפורט לעיל, האחים מתכנסים יחד כדי להחליט על ביצוע התכנית שהבשילה לאחר שמספר רבנים (הרב אשר וייס, הרב שפרן והרב הייזלר) נקראו אל הדגל עוד קודם לכן ביום האתמול, כדי למצוא את הפירצה בצוואה עליה יוכלו להסתמך האחים המבקשים מאד להתעטר בעטרת ההנהגה למרות הצוואה.

אט אט מבשילה הדרך, ומוצאים ניסוחים מפולפלים, הרבנים מסתמכים על האמא וכותבים: "לאחר העיון בנושא התוארים בו יתעטרו בני כבו"ק האדמו"ר זצוק"ל... ולאחר ששמענו דעתה של הרבנית תליט"א ודעת הבנים שליט"א, בני האדמו"ר זצוק"ל וגישתם, הננו מביעים דעתינו דעת תורה ודעת נוטה, שאחרי שהבנים שליט"א סמכו ידיהם על החלטתה לגבי התוארים, החלטתה היא המסילה העולה"... וכו' (ראה נספח ז'). דהיינו – הרבנים מסתמכים על דעת הרבנית. הנוסח הוא של המלצה פושרת כמוצא של כבוד ותו לא. אבל בכתבי המשפחה המלצה פושרת זו משודרגת לכלל פסק, שעה שהאמא-הרבנית כביכול מסתמכת על הרבנים וכותבת: "לפי פסק הרבנים הנ"ל ובהסכמת כל בניי שליט"א וכפי שברור לי ללא שום ספק שרצון קדשו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר זיע"א היה שלעת כזאת יתמנו כממשיכי דרכו של מרן אדמו"ר זיע"א כדלהלן...", וכאן פירוט של 3 הבנים שיכהנו לדבריה כאדמורי"ם (ראה נספח ח').

כמו כן יצאה משלחת של החתנים ה"ה פרישוואסער, מרגליות ואייכנשטיין, בין יתר הרבנים, אל הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א גאב"ד מערב בני ברק, שמא ממנו תצמח הישועה והוא שיפסוק להם כי אין להסתמך על הצוואה. אף ממנו שמעו "זמירות" דומות כי הצוואה איתנה, אולם ניסו לשכנעו שיצרף חתימתו אל מכתבם של הרב שפרן והרב הייזלר, הנסמך על "מכתבה של הרבנית" באמרם שמדובר אך ורק בתוארי כבוד כאדמורי"ם, ותו לא. משכך, ביקש מהם הגרש"א שטרן להביא לו את מכתב הרבנית, כדי שיוכל להיווכח כי הרבנית אמנם מבקשת לעטר את הבנים בתוארי כבוד כדבריהם, ותו לא, כדי שיוכל להמליץ על כך כבקשתם, שכן אין דרכו לחתום על שטר פתוח. אולם החתנים בידעם שמכתבה של הרבנית אינו עוסק בתוארים גרידא, אלא מבקש לקעקע את הצוואה ולהכתיר כאדמורי"ם מסדיגורה 3 אחים, כלל לא שבו שוב אל הגרש"א שטרן... וחתימתו באמת נעדרת מהמכתב.

ועדיין הדברים הנ"ל חסויים ולא יוצאים החוצה מעבר לד' אמות של הדירה. ההסדר המתגבש נשמר בסוד כמוס.

אף כל האחים נדרשים בציווי חד משמעי של הרבנית שתליט"א לחתום על נוסח משלהם. סיפר לנו לפי תומו אחד מבני המשפחה שהיה נוכח שם, שהרבי שליט"א התבטא בכאב שאינו יכול לחתום נגד הצוואה המפורשת של אביו זי"ע, ומנגד אינו יכול לפגוע באימו שתליט"א. לבסוף הסכים לחתום על נוסח בלתי מחייב שבו נכתב רק זאת ש"כל ההחלטות שנעשו אחרי פטירת אבינו רוענו וכו' נעשו בהסכמת כולנו יחד" וכו' מבלי להתייחס מפורשות (ואף לא ברמז) לקביעות נגד הצוואה. אין שום צד בעולם לקשור מסמך מעורפל זה להכתרה כזו או אחרת או להכרזה הנוגדת במשהו את הצוואה הברורה (ראה נספח ט').

בשעה 2 בצהריים הבנים הקדושים יורדים לבית המדרש העמוס במאות אנ"ש הממתינים שם מהבוקר, מתיישבים בקידמת היכל בית המדרש, הרב זאב צלר אומר כמה דברי התעוררות, והאחים אומרים יחדיו קדיש ובזה תם האירוע. אין אומר ואין דברים אין הסברים והערפל נותר סמיך וכבד. מכאן יוצאים האחים לעשות הקפות כנהוג מסביב לבית, ורק עתה נוסעים לבית העלמין. בביה"ח בני המשפחה שומרים על הרבי שליט"א לבל יעז לדבר עם איש, שחלילה לא יגש אליו מישהו מהמקורבים או מבני הבית, ממש בשמירה הדוקה ולוחצת, שעה שהאחים האחרים מתנהלים בטבעיות ובחופשיות, עונים על שאלות ומתנהגים כרביים לכל דבר. ובזאת מסתיים האירוע.

בינתיים כמובן אין הכתרה, אין צוואה, וההמשך לוט בערפל סמיך. לבבות של מאות ואולי אלפי חסידים, בארץ ובחו"ל, פועם במתח ובציפיה דרוכה, מי הוא הרבי שלנו? על מי הותירנו הרבי זי"ע בעולם? אבל הבלבול נמשך, ותשובה אין.

יום אחה"צ של סוף השבעה ואיש לא יודע מה קורה. מצור הדוק מתנהל על גבו של הרבי שליט"א!

עדיין הצוואה מוחבאת הרחק מעין רואים, וכל הידיעות הם רק חרושת שמועות. מאות חסידים מסתובבים ימים ארוכים במתח שלא ניתן לתארו. לא מדובר בדאגה לרכוש או מעמד, מדובר בשאלה קיומית לכל חסיד, את מי ייעד לנו הרבי זצוק"ל בצוואה כממשיכו??? המשפחה מתאמצת להסתיר את הצוואה מעין הציבור, ואוסרת על הרב ברגר למסרה לחסידים וכן אוסרת על הרבי שליט"א לגלותה או לנהוג בגינוני אדמורו"ת. ממש מכתיבים לו מה לעשות ומנסים להשתלט עליו באגרסיביות: אסור לו לדבר עם אף אחד, אסור לו להראות שמינית שבשמינית של הנהגה, עד שיעלה רצון והסכמה סופית מאת הרבנית והאחים הגדולים יחד עם הגיסים.

יום שלישי כ"ח אב – [2020/8/18 – [החסידים פונים אל הרב ברגר שיוציא וימסור להם את הצוואה המיועדת לחסידים, אולם כאמור עקב הלחץ של המשפחה שיש בכך לצער אלמנה, הוא מתמהמה ומתקשה בכך. הרב ברגר אף הוציא לאחר מכן מכתב מיוחד לאנ"ש ובו הוא מתנצל כביכול לפניהם שנבצר ממנו לקרוא את הצוואה ולהוציאה לפועל, והתווה הצעה לפיה רמש"י ורבי אהרן יכהנו כאדמורי"ם, זה בירושלים וזה בלונדון, ואילו הרבי שליט"א יכהן תחת אביו כממשיך, וראוי לצטט מדבריו בלשונו (ראה נספח י"א):

"לאחר שרבים פנו אלי בטענה נכונה וצודקת, היתכן שהופקד באמתחתי מכתב צוואה שהותיר אחריו כבו"ק מרן האדמו"ר זצוק"ל המיועד לציבור חסידי רוז'ין-סאדיגורה ואף ציווני לעמוד בתוקף על המשמר שיקיימו הצוואה ככתבה וכלשונה, והנני נמנע להוציאה לקהל החסידים, אין לי אלא להתנצל שבנסיבות הקיימות עתה, הנני מנוע מלעשות רצון קדשו והוא רחום יכפר עוון.

על אף שבצוואה הנ"ל נכתבו דברים ברורים ואף נאמר בו "אני מבקש בכל לשון לבל יהין מאן דהו לערער על צוואתי זו" וכו', מ"מ בהסתמך על דברי חז"ל שמותר לשנות מפני השלום, ובהסכמת גאונים שליט"א, הנני כותב המלצה אישית שהרה"צ רבי מרדכי שלום יוסף שליט"א יהי' אדמו"ר בירושלים, הרה"צ רבי אהרן דב בער שליט"א יהי' אדמו"ר בלונדון והרה"צ רבי יצחק יהושע העשיל שליט"א יהי' ממלא מקום אביו כבו"ק מרן האדמו"ר זצוק"ל, ובזה כל העם על מקומו יבוא בשלום"... וכו'.

לאמר, לפי הצעת הרב ברגר, כהמלצת הרב שפרן והרב הייזלר, אמורים רמש"י ורבי אהרן לכהן כאדמורי"ם אולם ללא השם סדיגורה! זו היתה הצעת הפשרה שהוצעה ושהיתה יכולה, אולי להצליח (לולא החתרנות והתיאבון המוגבר בהמשך).

בינתיים משקיעים החסידים ונציגי הועד מאמצים משלהם להשיג את העתק הצוואה כדי לדעת אחת ולתמיד מה נכתב בה ומה לא. הרב ברגר מצוי בין הפטיש לסדן. מחד – ציוויו הברור של רבינו זי"ע לפעול ללא מורא לקיום הצוואה, ואידך – לחץ אדיר ומאסיבי מצד הרבנית והגיסים כי אסור לפרסם את הצוואה שכן זה יצער אלמנה.... הרב ברגר אומר לנציגי החסידים שרק אם יקבל הוראה ברורה בהחלטה קשה זו מחד מזקני הדור, כגון האדמו"ר מגור או זקן הפוסקים ראב"ד העדה החרדית הרב שטרנבוך, אזי ימסור את החלק הנוגע לחסידים לידם. ואמנם לאחר מתן הוראה ברורה של ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך לרב ברגר שעל פי דעת תורה חובה להעביר לחסידים את החלק בצוואה הנוגע להם, נאלץ הרב ברגר למגינת לב המשפחה הרוממה למסור העתק מהצוואה לידי נציגי החסידים (ורק את העמוד הראשון הנוגע לכלל אנ"ש והמדבר אודות ההנהגה ומופנה במפורש בראשו אל ציבור החסידים. יתר חלקי הצוואה ממשיכים להיות מוסתרים בינתיים וקיימים רק בידי המשפחה). ועדיין הצוואה אינה נמסרת לפרסום פומבי. אולם, גורמים עלומים, שלא מתוך קהל אנ"ש, מעבירים רסיסים, חלקים, ציטוטים – מתוך הצוואה, וזעיר פה זעיר שם מתפרסמים קטעים מהצוואה על פני תבל ומלואה.

חשובי החסידים ופני העדה נקראים ביום שלישי בלילה לפגישה אצל הרבנית והמשפחה, ובמהלכה מועברת "הצעת פשרה" של בני המשפחה, הרבנים החתנים והבנים, כפי שהוקראה על ידי רבי אהרן לפני חשובי אנ"ש בישיבה עם המשפחה: רמש"י אדמו"ר מסדיגורה-ירושלים, הוא עצמו – רבי אהרן, אדמו"ר מסדיגורה-אירופה, ואילו האח רבי יהושע יכהן, על פי הצעתם, כאדמו"ר מסדיגורה-שיכון ה' (אפילו לא סדיגורה-ב"ב).... זו החלוקה עליה הואילו ברוב טובם להסכים ולהותיר למי שאביהם הרבי זצ"ל הועיד למלא את מקומו כאדמו"ר מסדיגורה היחיד והבלעדי.

נציגי החסידים שאלו את הרבנית מה ההבדל בין צוואת העקבי אבירים זצ"ל שם התעקשה הרבנית ודרשה מאיתנו לעמוד מול בני המשפחה האחרים ולא לוותר כמלוא נימה מהצוואה באומרה שאין לשנות אות אחת מהצוואה וטענה בלהט ש"מצוה לקיים דברי המת" (והן שם לא דובר על ירושה רוחנית אלא אך ורק על פריט כזה או אחר מהעזבון...), ואילו כאן הרבנית עומדת על כך לא רק לוותר על פרט כזה או אחר אלא לעקור את כל הצוואה מעיקרה? כמובן שהשאלה נותרה ללא מענה.

במהלך הפגישה נכנס לחדר רמש"י, ומדווח לרבנית כי הצוואה של רבינו זי"ע שמופנית לקהל אנ"ש פורסמה ברבים, ובאותו רגע פוצצה הרבנית את הישיבה... כתשובת נגד המשפחה מפרסמת מצידה את הסיכום שלה אשר נשלח ממייל רשמי של אנשי סדיגורה בירושלים לכל קצוי תבל (בלילה שבין שלישי לרביעי). כאמור לעיל - הרבנית כותבת שלדעתה רמש"י יהיה אדמו"ר מסדיגורה ירושלים, רבי אהרן אדמו"ר מסדיגורה לונדון, ורבי יהושע אדמו"ר מסדיגורה בני ברק. "גזורו" של משפט שלמה במהדורת תש"פ. הרבנית מסתמכת על אישור הרבנים שהגיעו הביתה במהלך השבעה וביום האחרון – הגרמ"מ שפרן והגר"מ הייזלר, רבי אשר וייס והגר"נ נוסבוים. הרבנית מגדילה לעשות וכותבת שלדעתה זה היה רצונו של הרבי זי"ע (באותו זמן שהדברים נכתבו היא עוד קיותה שהצוואה עצמה לא תפורסם...). איך זה היה רצונו אם כתב מפורשות בצוואה אחרת? למי הפתרונים?... במקביל מתפרסם מכתב עמום מהרבנים הללו שאומרים שמקובלת עליהם הצעת הרבנית למען השלום לוותר (נספח ז') .

אך האם בזאת סוף פסוק? מה פתאום. גם לאחר פרסום הדברים הללו עדיין לא ניתנת לגיטימציה בסיסית להנהגתו של הרבי שליט"א, גם לא בבני ברק, למרות ההסכמה כביכול, והוא נאלץ להיות במחתרת כשאין מאפשרים לו כל מגע עם הציבור ועם הגבאים ושומרים על כל צעדיו, ונחלתו לגביה אין עוררין בחצר הקודש בגוטמכר אף היא נמנעת ממנו, ללא כל הסברים הגיוניים. זאת בה בשעה שפרסום הדברים הנ"ל מכתיר כביכול את האחים מירושלים ומלונדון, והחל מאותו רגע הם מנהלים להלכה ולמעשה "רעביסטווע" לכל דבר וענין.

יום רביעי כ"ט אב [2020/8/19 - [לאחר חרושת שמועות ודיס-אינפורמציה אודות הצוואה, כשקטעים מסוימים מהצוואה מטפטפים החוצה עוד במהלך יום שלישי (יש הסבורים שהפרסום החלקי היה על ידי אותם דיינים בבית הדין בפתח תקוה להם ציוה הרבי זי"ע ברוח קדשו כי אם יראו שהצוואה לא מפורסמת בשבעה שיפרסמו זאת הם...), מחליטים לפרסם בצורה מסודרת את צוואת הרבי זצ"ל באמצעות מייל חדשות אנ"ש. סוף סוף זוכים החסידים הנאמנים לראות במו עיניהם במה מדובר, והם קוראים את מילותיו הקדושות של רבינו זי"ע הכותב והמצווה בקול ברור:

"ה) הנני ממנה בזה את בני הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן שליט"א, שיהא לאחר אריכות ימי ושנותי ממלא מקומי, שישב על כסאי, כממשיך האדמורו"ת "אדמו"ר מסאדיגורה" ויעמוד בראש אנשי שלומינו חסידי רוז'ין-סאדיגורה וינהיג אותם בכל הענינים כפי שהי' אתי-עמי, אליו יבואו במשאלותיהם והוא יעתיר בעדם לטוב להם, ואני בטוח בזכות אבותי ואבות אבותי הק' שתפילותיו תתקבלנה לרצון וברכותיו תפעלנה ישועות, ועצותיו תהיינה בחכמה בבינה ובדעת, כפי שידעתיו שהוא ראוי להיות איש על העדה, לחלות פני כל ולקבל כל אדם בסבר פנים יפות, עפ"י הדרך שהי' מקובל בבית אבותי ואבות אבותי הק' ובטוחני בעזה"י שימצא חן בעיני אלקים ואדם."

"ו) אני מבקש בכל לשון לבל יהין מאן דהו לערער על צוואתי זו, ואבקש מכל אנ"ש וכן מבני חתני וכל הנלוים עליהם ויוצ"ח שיחיו, להיות עם בני הרב יצחק יהושע העשיל פרדימאן שליט"א, לדבוק בו כמו שדבקו באבותי הק' ובי, לסייע בידו ולתמוך בו בכל הענינים למען המשך השלשלת כפי שהי' מאז, ואכיר טובה לכם על כך כל הימים".

"ז) בני ממלא מקומי הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן שליט"א בתוקף ההנהגה, יעמוד גם בראש כל המוסדות שבכל אתר ואתר, שנושאים את השם "סאדיגורה" או "רוז'ין-סאדיגורה", הן באר"י הן בחו"ל, ובכללם התתי"ם, הישיבות קטנות וגדולות, כוללים, בתי מדרשות ובתי תפילה, הכל יהי' תחת פיקוחו, הנהגתו ומשמרתו, כולל כל עניני המינויים במוסדות ובישיבות וכו', וזכותו לערוך שינויים כפי הבנתו, ואנ"ש יתייעצו עימו בכל ענין וענין ויקבלו את דעתו והכרעתו".


הצוואה מותירה את קהל החסידים בהתרגשות גדולה. מחד – דבריו של הרבי זי"ע חדים וברורים וחד משמעיים ללא שיור וללא פקפוק וספק. כדרכו הבהירה, הכל נהיר ופשוט, אין מקום לספקות, וכל מי ששכל בקדקדו ומידה בסיסית של אמונת חכמים בצקלונו, לא יהין להרים יד או רגל נגד הצוואה ובמיוחד נוכח בקשתו המפורשת הן מהחסידים והן מבני המשפחה: "אני מבקש בכל לשון לבל יהין מאן דהו לערער על צוואתי זו."

אולם מאידך, דווקא נוכח הפשטות והבהירות והדברים הישרים והנכוחים עולה תמיהת ענק לקנן בלב: איך, למען השם, יש כאלו המעזים להרים יד בתורת משה, לחלל את הקודש ולהתעלם מצוואה כה נוקבת וברורה ולפעול בניגוד אמור אליה? טאטע זיסער, כיצד? איך זה יתכן?

כשהוברר כי השיחות לא מתקדמות, ולאחר פגישה טעונה נוספת שהתקיימה ביום שלישי בין חשובי החסידים למשפחה, שנסתיימה בלא כלום, כאשר המשפחה מנסה לעשות כל אשר ביכולתה כדי להצר את צעדיו של הרבי שליט"א ואין להם שום כוונה להסכים למימוש הצוואה, ולאחר שהאחים האחרים כבר מתעלמים מהצוואה ועושים דין לעצמם והתחילו בגינוני אדמורו"ת, הוחלט גם כאן לעשות סוף לסחבת, ובזמן תפילת מנחה "הוסר המצור" ולראשונה נכנס הרבי שליט"א לחדר התפילה (ה"דאוון צימער").

לאחר תפילת מעריב אור לא' דר"ח אלול, משמיע הרבי שליט"א מדברותיו ברבים לראשונה. דבריו הקדושים כטל תחיה על ראש החסידים "אני לדודי ודודי לי"...

קהל החסידים הנאמן משחרר לראשונה אנחת רווחה: יש מנהיג, יש לנו רבי... אף שלא היתה הכתרה, מרגישים נאמנה כי יש המשכיות וכי הצוואה מקויימת בפועל ולהלכה ולמעשה בידי החסידים. מה שמותר לאחים המתנגדים לצוואה, מותר לפחות בה במידה לרבי שליט"א, ואין עוד כל סיבה להסתרתו ולהחבאתו ולאיסור המוטל עליו לכל גינון של אדמורו"ת.

- הרב הייזלר נקרא על ידי המשפחה לנסות למצוא נוסחת פשרה ולתווך מטעמם ונפגש עם המשפחה. הרב הייזלר עוסק בענין מול המשפחה בימים ד',ה',ו', מוצש"ק, וביום א' לאחר מכן, ובסופו של דבר מסביר להם את מה שיפורט אח"כ גם במכתבם של הגרמ"מ שפרן ושל הרב הייזלר עצמו יחד עם הגר"נ נוסבוים (נספח י'), שאי אפשר לוותר על שמות (הכוונה היא לשם הקודש של סדיגורה, שאינו ניתן למסחר) ועל בנינים ומוסדות, וכי מכתב הרבנים שעליו הסתמכו בני המשפחה עסק רק ב"תוארי כבוד" ותו לא. הרב הייזלר הבהיר להם שבכל דין תורה אין להם שום סיכוי לזכות במשהו מעין זה. מרגע זה, הרב הייזלר שהיה "יקיר המשפחה" והעוגן ההלכתי כביכול של המשפחה – נפסל על ידם מלבוא בקהל ומוגדר כאויב ושונא ורודף אלמנה ויתומים.... לאחר פרסום מכתב ההבהרה של הרב שפרן והרב הייזלר עליו חתם גם הגאון רבי נפתלי נוסבוים, זכו הרבנים לשיחת טלפון ולקיתון של רותחין מפי הרבנית היתכן שהעיזו להניח את הדברים ברבים כפי שהם... הרב שפרן והרב הייזלר אמרו שלא היתה ברירה שכן מכתבם הוצא לגמרי מהקשרו והוסבר כאילו נתנו יד נגד הצוואה ועל כך לא יכלו להסכים.

יום חמישי ל' אב א' דר"ח אלול [2020/8/20 [ 

אנשי רמש"י מפרסמים מודעות על שבת קודש פרשת שופטים שבהם "יופיע הוד כבו"ק וכו' בבית מדרשנו" וכו' בירושלים. הדבר מתקבל בהלם מוחלט. איך יתכן הדבר? האם אין הם חוששים לצאת בצורה כזו נגד הצוואה? אט אט נתרגל שאין גבולות ואין מינימום של כבוד ודרך ארץ לצוואה הברורה ולדעת קדשו ורצונו של הרבי זי"ע.

- רבי אהרן וחדב"נ ר' מנדל מרגליות מגיעים לשיחה ממושכת עם 2 מנציגי ועד החסידים (הרב אש"ש ור' אי"ז), הנמשכת כמה שעות. במהלכה מנסים לגבש נוסחה שתהיה מקובלת הן על החסידים שלגבם הצוואה מחייבת, והן על המשפחה שרואה את חזות הכל בעובדה שרמש"י יכהן באדמורו"ת בירושלים ורבי אהרן בלונדון, בצירוף דרישה לבנינים בירושלים לרמש"י שיהיה מספיק "כדי מחיתו"... הדיונים מובילים לנקודה שבה מוסכם לכאורה כי רמש"י יכהן בירושלים תחת שם נוסף ראשון כלשהו (כדוגמת חסידויות: סרט- ויז'ניץ, פינסק-קרלין, מחנובקה-בעלז, דז'יקוב-ויז'ניץ וכיו"ב), והמדובר שיפתחו חסידות "חדשה" ללא כל קשר והמשכיות לחסידות סדיגורה! ובני המשפחה מסיימים את הפגישה בהבטחה לתת תשובות אם הנוסחה מקובלת. מנגד גם נציגי הועד מבטיחים לאשר בהמשך אם הנוסחה מקובלת על דעת חשובי החסידים וראשי העדה.

והנה אף כי אנשי הועד מדברים עוד באותו ערב עם ר' מנדל מרגליות ומאשרים לו כי עם כל הקושי שבדבר הוא יכול להתקדם, והרב מנדל מרגליות מתחייב כי הוא אחראי לכך שרמש"י לא יקיים שבת אדמורי"ת בירושלים, בלשונו "עלי ועל צוארי", מה שקורה הוא שר' מנדל נוסע לחו"ל ולא מחזיר תשובה לועד (וכמובן שמצד אנשי רמש"י עושים שבת לעצמם, כפשוטו, בהתעלמות מוחלטת ושרירותית).

יש לזכור שלבקשת האמא הרבנית היא דרשה כסיכום ביניים שעד שלא מסתיים ההליך שהחל הרב הייזלר וכל עוד לא יגיעו לסיכום מקובל, אף אחד לא ינהל כל סממנים של אדמורו"ת כדוגמת עריכת שולחנות וקבלת קויטלאך. היחיד כמובן ששמר על כך הוא כבו"ק רבינו שליט"א. אף כשהרב אלימלך שפירא ביקש ביום ועש"ק ר"ח אלול, לתת לרבי שליט"א קויטל כששהה כידוע בביתו, ובכך לזכות להיות הראשון שנותן קויטל בדיוק כפי שאביו הגה"ח ר' אברהם יוסף שפירא זצ"ל היה הראשון שנתן קויטל לרבינו העקבי אבירים זי"ע מיד לאחר הלווית הכנסת מרדכי, אולם רבינו שליט"א סירב, אף כי היה זה בצנעה ומאין רואים ואצל ר' אלימלך בבית, כי כך ביקשה אימו! אבל סיכום זה אינו מחייב את האחים הגדולים שיכולים להתנהל כאוות נפשם ללא מגבלות כל שהם.

ש"ק שופטים ב' אלול - שוהים האחים והחתנים (למעט הרבי שליט"א ור' אפרים) בירושלים בשבת ה"הכתרה" של רמש"י.

מהסיבה שנקובה לעיל, ברצות הרבי שליט"א לשמור על הסיכום ודרישת הרבנית, בבני ברק אין טישים או סממנים אחרים של הנהגה, אולם בליל ש"ק יצא הרבי מחדרו ב"בואי בשלום", וכן נשא דברים בליל ש"ק אחר התפילה. גם במוצש"ק הרבי שליט"א מדבר ברבים על הנחמה ועל כך שאסור לנהוג שלא על פי השולחן ערוך. מצווה לשתוק. כל היתר זה ענינו של רבש"ע...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2020 18:02 לינק ישיר 

יום א' ג' אלול תש"פ [2020/8/23]: פגישה ממושכת של הרב אפרים פישל שליט"א בנו של רבינו זי"ע עם חברי הועד בנסיון למצוא מוצא ופתרון מכובד שיניח את דעת המשפחה לצד הרצון של החסידים לא לזלזל ברבי זי"ע ובצוואה.

במקביל, הרב שפרן והרב הייזלר מוציאים הבהרה משמעותית למכתב הרבנים שהתפרסם ביום האחרון של השבעה (נספח י'), עליה חותם גם הגר"נ נוסבוים, והבהרה זו טורפת את הקלפים מחדש ומרוקנת מתוכן את הדברים כפי שהוצגו על ידי המשפחה על הסכמת אותם הרבנים כביכול. הרבנים אומרים כי כל מה שהסתמכו עליהם דן רק בתוארי כבוד, שפלוני ואלמוני רשאים מפאת דרכי שלום להיקרא "אדמו"ר", אך אין כמובן מקום להעניק שם סדיגורה או בנין כלשהו אלא רק להרבי שליט"א. יודגש כי בשלב זה המכתב אינו מפורסם!

יום ג' ה' אלול תש"פ [2020/8/25]: המשפחה פונה אל הרב יצחק שפירא, מגדולי המקורבים לרבי זי"ע שהגיע אח"כ במיוחד מחו"ל על פי בקשת המשפחה! על מנת למצוא מוצא מכובד לתסבוכת, לאחר שבשיחות מוקדמות הרבנית והמשפחה נתנו בו את יהבם שימצא פתרון מכובד, והבטיחו לו שהוא יצליח לגשר ולפשר, יוצר קשר ממקום שבתו בחו"ל ומבקש מועד החסידים להמתין ולא לפרסם את מכתב ההבהרה של הרבנים הנ"ל, לאור בקשת המשפחה, שמבקשת לעכב את הפרסום עד שהוא יגיע לארץ ביום ראשון הקרוב י' אלול, והרב שפירא מבקש לתת סיכוי וליצור אוירה נוחה להידברות. הועד מסכים לעיכוב פרסום המכתב, עד שהרב שפירא יגיע לארץ, ובלבד שהמשפחה תפסיק להציק לרבי שליט"א, וכל ענין שהוא שיפנו לועד החסידים, המשפחה תאפשר לרבי שליט"א להתחיל לקבל קוויטלך בחדר קבלת הקהל בקומה ג' בגוטמכר, שהמשפחה תגיע להשתתף בשבת ההכתרה בבני ברק (להוציא האחים האדמורי"ם) בדיוק כפי שכולם השתתפו בשבת הקודמת ב"הכתרה" כביכול של רמש"י בירושלים, ותפסיק את ה"חרם" כביכול על הרבי שליט"א, ושיודיעו על הסכמות אלו המנויות לעיל להרב הייזלר. מיותר לציין כי הם לא עמדו בהסכמות בסיסיות אלו, אף לא בחלקן, ולא התכוונו לרגע אחד לעמוד מאחורי בקשות אלו. רק לאחר מספר ימים פורסם המכתב לאחר שנמנע פרסומו כמה ימים כדי לתת הזדמנות לפעילותו של ר' יצחק.

באותו יום מתחיל הרבי שליט"א לראשונה לקבל קוויטלך בלית ברירה בחדר התפילה הסמוך לביהמ"ד מכיון שלמעלה בחדר הגבאים וקבלת קהל סגור ומסוגר ואין לרבי ולגבאים דריסת רגל שם...

ש"ק פרשת כי תצא [2020/8/29]: שבת מרכזית בבני ברק. רובו ככולו של ציבור אנ"ש משתתפים בש"ק זו (במגבלות הקורונה). מצד המשפחה משתתפים האח הגדול הרב אפרים, והאח הצעיר הבה"ח שמעון. נסיונות לשוחח עם ר' אליהו שליט"א שישתתף אף הוא במעמדי השבת נדחים. עד שלא יהיה הסכם מסודר יש כביכול חרם על בני ברק.... וגם החתנים הסמוכים על שולחן הרבנית מנועים בכח מלהשתתף בשבת אצל הרבי שליט"א. השבת עצמה מהווה נחמה פורתא וחיזוק עצום לקהל אנ"ש המתלכד תחת הנהגתו של הממשיך הישיר, והציבור נוסק במעמדי השבת לגבהים וההתרגשות איננה ניתנת לתיאור. הנחמה שהחסידים שואבים מההנהגה, ממבטו של הרבי, מהקידוש ומדברי התורה והחן הנסוך על כל תנועותיו, ממלאת את כל החסידים ומרוממת אותם מעל פני המציאות הקשה.

יום ראשון [2020/8/30]: טיש י"א אלול. עד הרגע האחרון לא ידוע אם האחים מגיעים. בסופו של דבר . הלשנות במשטרה וטרור בלתי פוסק וחקירות  כמעט כל בני המשפחה "מחרימים" כולל דרישה מצד בני המשפחה כי הרבי שליט"א לא יחבוש קולפיק לראשו בטיש... ואינם משתתפים בטיש במהלך כל היום עד הרגע האחרון. עם זאת ישנה סייעתא דשמיא המתלווה לכל אורך הדרך, ולמרות כוחות שיטור שמתאספים מתחת לבנין, "אליך לא יגש", ורק לאחר הטיש, באופן פלאי, הם מגיעים לבדוק שהציבור התפזר....

לאחר הטיש הרבי נוסע לאנטוורפן לארגן את עלייתו עם בני המשפחה. הרבי מתקבל שם בכבוד מלכים והעיר אנטוורפן כולה עוצרת את נשימתה בהשתאות ובכבוד לקבל את פניו כראוי לסדיגורער רבי.

יום שני י"א אלול, מגיע לארץ הרה"ח ר' יצחק שפירא, ונפגש בימים הקרובים לשיחות ארוכות וממושכות עם הרבנית, עם רמש"י ועם רבי אהרן, עם הרב הייזלר והרב ישראל ברגר – שכותב לו אחר כך מכתב מפורט ובו מתאר נאמנה את כל השתלשלות הצוואה, בצורה שאינה מותירה כל ספק... רבי יצחק פועל רבות בנסיונות שיחה ותיווך, ולדבריו יש התקדמות והוא מקבל מהמשפחה ובמיוחד מרמש"י את הרושם שיש על מה לדבר ולהתקדם.

למען הסדר הטוב נציין כאן כי חברי ועד החסידים נפגשו עם הרב יצחק שפירא בתל אביב כבר ביום בואו לארץ ביום שני י"א אלול, פגישה שנמשכה שעות ארוכות, כמעט עד אור הבוקר, והכל על מנת לקדם ולזרז את הענינים.

רבי יצחק זימן אליו את המשפחה, ורמש"י הגיע אליו רק ביום חמישי, לאחר השהיות של מספר ימים....

בפגישתו עם רבי אהרן שואל אותו ר' יצחק שפירא מה אענה לאביך אדמו"ר זצ"ל כשאפגוש בו פנים אל פנים לאחר מאה ועשרים או בתחיית המתים, באיזה רשות שינית מהצוואה, הן כתבתי דברים ברורים, על כך עונה רבי אהרן: "אני לוקח זאת על אחריותי, עלי ועל צוארי"...

יום א' י"ז אלול תש"פ (2020/9/6) בני המשפחה המערערים על הצוואה, מנצלים את העדרו של הרבי שליט"א מהארץ כדי לרוקן ספרים עם סולם בחדר התפילה בגוטמכר

יום שני ח"י אלול - הרבי חוזר מבלגיה. למגינת כל לב ולגודל הבושה רבינו שליט"א לא מקבל לשימושו את הדירה שקיבל לחתונתו כנדוניה, והועד נאלץ לשכור לו דירה מול בית המדרש ברחוב גוטמכר.

יום שלישי י"ט אלול [2020/9/8]: הרב יצחק שפירא (שכאמור הגיע במיוחד ארצה על פי סיכום עם המשפחה כדי למצוא מוצא) מנסה לגבש הסכם בין הצדדים. חברי הועד נפגשים עימו אחה"צ בת"א ושומעים על ההסכמות של הצד השני. ויצויין, כי כל אימת שהרב שפירא מעלה נקודה לדיון, הוא מקבל תשובות ממוקדות מהוועד במהירות ובאופן מיידי, אולם מנגד, כל אימת שנזקקים להבהרות או לשאלות מהצד השני, חולף שבוע בעצלתיים עד שמואילים להתייחס ולענות בשפה רפה...

במסגרת חילופי ההצעות בין הרב שפירא לועד, עולה דרישה מצד האח הגדול לחסידי סדיגורה, שלא רק שבית המדרש בירושלים יועבר אליו, אלא גם זאת שחסידי סדיגורה בירושלים יהיו מנועים משך 5 שנים לפתוח בית מדרש משלהם!

לבקשתו של רבי יצחק שפירא הועד מכין נייר מסודר כבסיס לשיחות ולמו"מ, אולם הצד השני מתעלם ומושך זמן, עד שהמתווך רבי יצחק מתייאש מהתנהלותם ומודיע לנו שנדע שהם אינם רציניים ואינם סבורים בכלל להגיע להסכמות כל שהם. היה זה נדבך נוסף בשרשרת של הצעות חוזרות ונשנות, בויתורים מפליגים מצד החסידים והנאמנים לרבי זי"ע שהסכימו ללכת עד קצה הגבול למען השלום, אולם בכל פעם ופעם כשהדברים הגיעו כמעט לידי גמר - לפתע נעלמו מהצד השני, לא נתנו תשובה, קבעו כי הנושאים והנותנים עימם - פסולים, וניתקו מגע. זהו דפוס שחזר על עצמו פעמים כה רבות בצורה שקשה להאמין אילולא נתנסינו בכך בעצמנו, וכפי שיורחב להלן.

יום רביעי כ' אלול [2020/9/9] :
יום השלושים. בשעות אחה"צ עליה המונית של אנ"ש בראשות הרבי שליט"א לציון הרבי זי"ע בנחלת יצחק. לאחר מכן נקרא הציבור לעזוב ולהשאיר את המקום לבני המשפחה בלבד. בני המשפחה, האחים כולם והגיסים מקיימים מעמד משל עצמם, בלי כל החסידים.

עובדה שלא תיאמן כרוכה במעמד זה, כאשר המשפחה דורשת מהרבי שליט"א שיגיע למעמד השלושים לבדו, ללא גבאים וללא חסידים!!! הרבי שליט"א בענוותנותו מציית ומכופף ראשו, משלח מהמקום את כל אנשיו הרבים, ונותר להמתין בבית החיים לבני המשפחה כשעתיים, לבד. זה לא מונע מיתר האחים, מהאח הגדול ומרבי אהרן להגיע עם פמלייה של גבאים ומשמשים ומקורבים, וכדי בזיון וקצף.

לאחר העליה לבית החיים, מגיע הרמש"י לבית המדרש ברחוב פנקס ועושה שם טיש לחיים. הדבר חמור ביותר, לאור העובדה כי בית מדרש זה כיתר המוסדות, שייכים לחסידות סדיגורה לה יש ב"ה מנהיג ורבי כמפורט בצוואה, איך יכול מי שלא יהיה לבוא ולהנהיג ולעשות טיש בבית מדרש כלשהו ללא רשות בעל המקום? וכי יעלה על הדעת שייכנס מי שמתיימר לכהן כרבי ואדמו"ר לערוך טיש בהיכל בית מדרש של חסידות אחרת כלשהי ללא שהוזמן או קיבל רשות???

לאחר מכן כינוס התעוררות לרגל השלושים בבית המדרש הגדול בגוטמכר (לאחר שהעסקנים נדרשים על ידי המשטרה להתחייב שלא יהיה ציבור גדול, שיחבשו מסיכות, שישבו במרחק אחד מהשני). נואמים הרב זושא הורביץ, הרב יחזקאל טירהויז, הרב יוסף צלר. באמצע הדברים נכנסים במופגן מתוך חדר התפילה כל האחים עם פמלייה גדולה של גבאים ובני משפחה, ממש בהתרסה להראות כביכול מי בעל הבית... עם זאת הרבי שליט"א מקבל את פני כל אחיו וגיסיו בכבוד גדול, כבוד מלכים, דואג לכסאות הולמים ומכבדים לכל אחד מהם, מקבל את פניהם בכבוד גדול ומופגן, מכבדם לשאת דברים ראשונה וכך נשמעים נאומים של כל האחים האדמורי"ם. גם במעמד זה, הלשנות במשטרה וטרור בלתי פוסק אילצו את הגבאים לדרוש שלא יהיו תמונות כדי שהמשטרה לא תקרא שוב לחקירה את המארגנים (כמובן שאח"כ הם מפרסמים שהעדר התמונות זה חלק מהטרור הסדיגוראי). בסיום האירוע הרבי רוקד עם בחור הבר מצוה בן הרמש"י ועם כל אחיו וגיסיו.

יום חמישי כ"א אלול תש"פ [2020/9/10]: בר מצוה בירושלים לבן הרמש"י. הרבי יוצא מביתו בלווית הגבאים, וכולם מצטוים ללבוש בגדי שבת לכבוד האח רמש"י. באמצע הדרך הרבי מקבל שיחת טלפון מאימו והיא מכתיבה להרבי שליט"א עם מי להגיע, ומודיעה לו כי חלק מהאנשים שעימו אסורים לבוא בקהל ולכן לא יוכלו להיכנס עימו! הרבי מקבל רשימה מפורטת של 5 ממקורביו והמשמשים הנאמנים (הרב יחזקאל טירהויז, הרב אברהם חיים ברנדויין, הרב מרדכי שלמה כהן, ר' אהרן טירהויז ור' משה ברגר . למרות זאת הרבי שליט"א משתתף בבר מצוה ויושב ממושכות הן בחלק הראשון של 11 שאסורים בכניסה) האירוע בסעודה משפחתית (בה דואגים אינשי דלא מעלי להושיב את הרבי שליט"א בפינה בצורה מבזה... כמובן שאינו משמיע הגה ואינו מניח לאיש לומר מילה!) ואחר כך, למרות הכל, הוא שב ומשתתף באריכות בבר מצוה בהיכל בית המדרש, שם הם נזכרים למראית עין הציבור לכבדו לשבת כראוי.

נקודה נוספת שראויה להיזכר כאן, הם העלילות כביכול הוצא צו מניעה האוסר על קיום בר המצוה. אמת שהשימוש שעושים אנשיו בבית המדרש בניגוד גמור לצוואה הינה עוולה שאין כדוגמתה ובזיון כבוד הרבי זי"ע בהתעלמות מוחלטת מהוראתו וצוואתו, אבל מעולם לא הוצא צו מניעה נגד רמש"י שלא יעשה את האירוע בבית המדרש. צו המניעה שהוצא עוסק אך ורק בעניני העמותה, בלבד, והעתקו מצ"ב למראה עיניך (נספח י"ב). חטא חטאו המה בכפליים שכן חסידי סדיגורה הנאמנים לא אבו "להשבית את שמחתו" כדי ששמחתו לא תופר, ובתשובת משקל בית הדין הביע טרוניה על כי לא מסרו לו את צו המניעה הזה, ובשל כך, כשהוצא צו מניעה בפעם השניה ביקש בית הדין למסור בעצמו  את צו המניעה ישירות לידי הנמענים הנכבדים. הלכו אנשיו ופירסמו ידיעה מעוותת כביכול הוציאו חסידי סדיגורה צו מניעה האוסר את קיום הבר מצוה. פשוט שקר מוחלט!

הם אף פירסמו בשם הרב יוסי דייטש סגרה"ע ירושלים כאילו היו מאות שיחות טלפון בזמן בר המצוה על ידי חסידי סדיגורה כדי למנוע את קיום האירוע. בירור קל עם הרב דייטש העלה כי הדברים שקר וכזב, והיחס של המשטרה לאירוע זה היה בדיוק כמו לכל אירוע אחר שהתקיים בסערת הקורונה (על כך נאמר טול קורה מבין עיניך, שכן כל האירועים שהיו בבני ברק, שבת ההכתרה, הטיש בי"א אלול, מעמד השלושים, זכו למסכת הטרדות והצקות שלא ניתנת לתיאור, וראשי המוסדות והחסידים אף נאלצו לעבור חקירות משטרה בלתי פוסקות).

כל זאת באתנו, רדיפות והצקות ומגבלות והצרת צעדים, ועדיין אנו זוכים להצטייר בפיהם דובר השקר כ"רודפים", ואילו הם שנחים על זרי הדפנה, עושים בתוך הבנינים כשלהם, מחליפים מפתחות ומנעולים, לוקחים כראות עיניהם, מצפצפים על הצוואה ומשפילים את הרבי שליט"א, אין מאפשרים לרבי לקבל קהל במעון הקודש, לא נותנים לו דריסת רגל בבית ובמקוה, הם, נעבעך, "נרדפים". ממש עולם הפוך ראיתי.

הגבאים כשראו שמחליפים מנעולים בחדרי הגבאים בקומה שלישית, פנו אל המנעולן וביקשו ממנו לקבל העתק מהמפתחות. עובדה זו כשלעצמה מתפרשת על ידי המשפחה כאילו הגבאים "פרצו" לבית הרבי. לא פחות ולא יותר!

וכשהחליפו מנעול בחדר המכונות בקומה השניה (מעל חדר התפילה וארון הקודש), פונים הגבאים אל המשפחה ומסבירים כי המקום נחוץ והכרחי לקיום בית המדרש שכן השליטה על המזגן המרכזי הינו בחדר זה המהווה חדר טכני, אולם זה לא עוזר ובני המשפחה מתנפלים על הגבאים כאילו היו שודדים מהרחוב שמבקשים להתפרץ למקום לא להם, והדברים מגיעים עד כדי כך שבעת הסליחות נפל החשמל של המזגן ואין יכולת לתקן את התקלה שכן המפתח נמצא בידי המשפחה בלבד שמונעים את הגישה והשימוש מהגבאים. עובדה זו מנוצלת על ידם להפצת בדותות והאשמות חסרות שחר על פריצות לדירה, ועוד כהנה וכהנה.

מסכת ההתנכלויות של המשפחה לבבת העין של המשפחה, האח הצדיק והחשוב שרבינו זי"ע ייעד אותו לממשיכו, אינה יודעת סוף ושובע, ולמרות זאת, הם אלו שמאשימים אותנו בטרור ובהטרדות, בחרחור ריב ומחלוקת, שעה שהיחידים שעסוקים במחלוקת ובריב והפצת שקרים הם בצד השני, ירא ה' וירחם. הדעת אינה סובלת כיצד ניתן לאיים על אברך משי צעיר וצדיק שיתחרט על כך שהסכים לקבל את עצמו את ההנהגה, כי הוא יהיה מנודה מהמשפחה וכי האמא לא תיתן לו לעולמים שום תמיכה עד כי הוא ישא צלקות כלכליות איומות כל חייו. הנשמע איומים כאלה מאז ומעולם? על מה ולמה?

5 .העמותה בירושלים ונסיונות ירושלים לביצוע מחטף השתלטות על העמותה

יום ד' כ"ז אלול תש"פ [2020/9/16]: מתברר שבירושלים מנסים לבצע מחטף לישיבת ועד. הידיעה מתגלה באקראי, מנסים "לעבוד" על ר' זאב צלר ולתת לו הזמנה לישיבת ועד ואומרים לו שזה לא הזמנה ואין צורך שיבוא... גם לר' יצחק הלוי אומרים בעל פה שיש איזו שהיא ישיבה ואין צורך שיבוא... הדבר מתגלה, ורק לאחר שנשלח מייל בירור מר' נפתלי טירהויז להרב שלמה אייזנשטיין, מזכיר המוסדות, אין להם ברירה אלא לדחות את אסיפת הועד שתיכננו בחטף ליום רביעי כ"ז אלול, ודחו את האסיפה למחרת היום כ"ח אלול, תוך כדי הוצאת זימון מסודר לכל חברי הועד (נספח י"ג). הדבר מעורר חששות כבדים. מה כל כך דחוף לקיים ישיבת ועד יום לפני ראש השנה? מדוע אין זה סובל דיחוי. הם מנסים תחילה לשכנע שמדובר רק באסיפה פורמלית לצורך אישור דוחות כספיים, אולם מהר מאד מתברר למעלה מכל ספק כי מדובר במהלך מתוכנן שמטרתו השתלטות על העמותה.

עקב החשש הממשי מנסיונות לבצע מחטף ושינויים בעמותה, מה שמסביר את הנסיון מצד אחד לזמן כחוק את חברי הועד ומצד שני לגרום להם לא לבוא... באותו יום מוציא ביה"ד בבני ברק צו מניעה נגד שינויים בעמותה. יודגש שוב: אין מדובר בשום הצרת צעדים לשימוש בבית המדרש ולא במלחמה של "אח כנגד אח" כפי שהם מנסים לצייר, אלא אך ורק עניני העמותה עליה הם עצמם מנסים להשתלט ולגנוב, ממש להציל עשוק מיד עושקו (ראה נספח י"ד). אסיפת הועד מתקיימת בדירת הרבי בירושלים ולמרות שצו המניעה הוצג ואוסר להעלות לדיון ונושאים של שינויים בחברי העמותה והוועד, מתעקשים לבצע שינויים, מבקשים לצרף 2 חברים חדשים לעמותה (ביניהם הרבנית) כדי לשנות את איזון הכוחות השקולים בעמותה ולתת להם את האפשרות להשתלט בקלות, באמרם שהחלטת בית דין לא מטרידה אותם ועל פי ייעוץ ... לפנייתו של הרב יצחק שפירא אל רמש"י שלא יפעל לכינוס הועד 13 משפטי שקיבלו זה לא מחייב אותם בניגוד לצו בית הדין עונה לו רמש"י: "אני אגרור אותם 10 שנים בבתי דין, אני יודע איך לעשות את זה"...

רמש"י ומקורביו שכרו עורכי דין מהשורה הראשונה כדי שיעזרו להם בנסיונות ההשתלטות על העמותה (ביניהם – עו"ד עמירם בוגט שהיה בעבר רשם העמותות בעצמו) תוך שהם חוזרים ומדגישים הן מפי עצמם והן באמצעות עורך דינם כי צו מניעה והוראות בית דין אינם מגבילים שום פעולה, ולא מחייבים אותם כלל וכלל, אלא אך ורק הוראות של בית משפט ורשם העמותות.

אי אפשר להבין איך לא רועדת יד של המתיימר להיות מנהיג עדה בערב ראש השנה שעה שהוא מרים יד נגד צו בית דין! בריש גלי וללא להניד עפעף הוא מסוגל להצהיר שזה לא מחייב אותו כי אין לזה תוקף משפטי הדבר אף נרשם בפרוטוקול (אלא ששם, בפרוטוקול המזויף, מיוחסים הדברים לעושה דברו מר שמחה מרגליות - ראה נספח ט"ז, בעמוד 2 לפרוטוקול). שומו שמים. ברי כי במהלך האסיפה הם מנסים לבצע מהלכים כוזבים, טריקים ושטיקים כדי לרוקן את העמותה ולהחליף את כל חבריה בדרכים פסולות ובזויות וכפי שהדברים נשמעים בהקלטת האסיפה. חברי הועד נזעקים מדוע מכריחים אותם להצביע בצורה חזיתית ומעמתים אותם מול הרבנית, שלא על פי יושר. על מה ולמה? מדוע זה נדרש בכלל??

בעצת עו"ד בוגט שראה כי אינו מצליח להעביר בישיבת הועד את תכניותיהם להשתלטות על העמותה, זימנו ביום ז' תשרי אסיפה כללית שנועד להתקיים באסרו חג (נספח ט"ו), עליו חתומים "יוסף פרידמן" (הכוונה לרמש"י) ושמחה מרגליות. ובה נכתב במפורש כי בדעתם להחליף את כל מוסדות העמותה ושינוי חברי הועד. זו ההכנה הראויה ליום הכיפורים.. הם אף הגדילו לעשות והוציאו ביום י"ג תשרי בערב סוכות פרוטוקול שקרי ומזויף עליו שוב חתומים "יוסף פרידמן" בחתי"ק (הכוונה לרמש"י) ושמחה מרגליות - התומך במחטפים שלהם, על גבול הפליליות. משכך, ושעה שהם מתעלמים מצווי בית הדין, הורה בית הדין לפנות מיד לבית המשפט כדי למנוע את זממם.

כאן יודגש כי הטענה העיקרית הנשמעת מפי המשפחה הוא נגד צו המניעה, באמרם שאם יוסר צו המניעה הכל יסתדר. ברור שזו טענה חלולה שכן כל הבעיות והמניעות וההצקות נגד הרבי שליט"א החלו הרבה קודם שהיה צו מניעה, וכל נסיונות ההידברות לא פעלו מאומה, אלא להיפך, הביאו את מתנגדי הצוואה להחריף את נסיונות ההשתלטות שלהם עוד ועוד. יתרה מכך אף התחייבות ברורה כי צו המניעה המופנה אך ורק לענין העמותה בירושלים ותו לא, יוסר מיידית אם יוסכם על ביטול כל הסנקציות הקשות נגד הרבי בבני ברק - כלום לא פועל. רמש"י ואנשיו מתנתקים וממשיכים להפריח איומים ולא מעוניינים להתקדם ולסגור את הענין. היתה להם ביד הזדמנות פז שלא תחזור אך הם בטוחים כי יצליחו לסחוט יותר ויותר.

בית הדין התבטא כי במשך שנותיו בבית הדין יצאו תחת ידי בית הדין אלפי פעמים צווי מניעה, ועל אצבעות יד אחת ניתן לספור את המקרים שמאן דהוא מעז להפירם. רק אינשי דלא מעלי מדיוטא תחתונה מהינים להתעלם מצו של בית דין חשוב בישראל. ואילו לפנינו, במהלך ישיבת הוועד, שומע מי שמבקש להיות רבי ומנהיג, כי יש צו מניעה, ובוחר להתעלם וידו לא רועדת כשהיא מונפת אל על בערב ראש השנה בניגוד גמור לפסק של בית דין. איך יתכן הדבר?

לאחר שכל הנסיונות להידברות כשלו, שעה שאנשי רמש"י מסרבים לכבד הוראות וצוים ברורים של בית הדין האוסרים עליהם לבצע שינויים במבנה העמותה בנסיונותיהם להשתלט בכח על העמותה ועל המבנים, ציוה בית הדין לפנות לבית המשפט ולרשם העמותות וזאת כמובן רק בעניני העמותה, לא כמסכת השקרים שהם מנסים להפיץ כאילו אח קם באחיו. הדבר שקר גס. אנשי העמותה והם בלבד, שחשים כיצד אינשי דלא מעלי מנסים להשתלט ולגנוב אותם, פעלו כדת של תורה, לאחר שכל צעד נשקל ונעשה אך ורק על פי הנחיית רבנים גדולי תורה ועל פי פסק הלכה ברור, בה בשעה שאותם בריוני הם שפועלים נגד פסקים וצוים מפורשים של בית דין.

וראה זה פלא: כל אימת שמשהו לא מתקדם להם לאותם בריוני בדיוק כפי שתיכננו, הם מיד מוצאים מפלט באחד האתרים שלהם, מוציאים ידיעות שקריות למחצה לשליש ולרביע, מפריחים כזבים ומקוים כי ההמון יקנה את הנאצות שלהם. במחזוריות שחוזרת על עצמה במסגרת קבועה, מדי כמה ימים, הם מוציאים ספין חדש לחלל האינטרנט, ומקוים באמצעותו לשוב לקידמת הבמה ולהציג את עצמם כנרדפים ומסכנים שעה שהם מסתירים את המעשים הנבזיים שהם מעוללים כדי להבאיש את ריחו של הצדיק הממשיך הרבי שליט"א.

הם מתלוננים על כך שאנשי סדיגורה פנו לבית המשפט בחול המועד. אבל מה הם לא מספרים? הם לא סיפרו שדחוף להם לבצע מחטף בערב ראש השנה לגנוב את העמותה; הם לא סיפרו שדחוף להם בערב ראש השנה להרים יד במעל נגד צו בית דין ושדחוף להם בערב סוכות לשלוח פרוטוקול מזויף. הם מנסים להסתיר מידיעת הציבור שדחוף להם מיד באסרו חג לקיים אסיפה כללית ולהשלים את השוד הגדול תוך ציפצוף ברור על ביה"ד. ואחרי כל זה יגלגלו עינים בצדקנות ויבואו בטענות למה בחול המועד עושים צווי מניעה, אם הם בער"ה מנסים לעשות מחטף, ובערב סוכות מזייפים פרוטוקול, ומכנסים בניגוד לצו בי"ד את האסיפה הכללית באסרו חג, מה מצפים מנעשקים?

למרות כל זאת, לאחר האסיפה משוחח אי"ז עם רמש"י ומנסה לגלגל עימו אפשרות של הסדר לא חתום. הרעיון מקובל על ידי רמש"י, והם מסכמים להמשיך ולבדוק ולעמוד בקשר בהמשך היום והערב. הם מנהלים כמה וכמה שיחות ומגיעים לנוסחה מקובלת, ורמש"י אומר מפורשות כי ההסדר הוא טוב ומקובל עליו, והכל מתוך רצון עז לסיים ולהגיע להבנה עוד לפני ראש השנה.

לשם כך מתנהלים שיחות שכנוע כבירות בין כל חברי הועד כדי לנצל הזדמנות פז של השכנת שלום למרות שהדבר כרוך בויתורים מפליגים, אך למען השלום מוכנים אצלנו ללכת עד קצה הגבול.

יום שישי ערב ראש השנה [2020/9/18]: שיחות ליליות ממושכות עם רמש"י שמאשר מצידו את הסיכומים על ההבנות במקביל להתחייבות מצידנו להענות לדרישה לביטול צו המניעה נגד העמותה. ממתינים רק לאישור הרבנית למהלך והתחייבות שעם הסרת צו המניעה לא יהיו עוד סנקציות כלשהן נגד הרבי (הכוונה להצרת הצעדים בבני ברק המופעלים באגרסיביות רבה נגד רבינו שליט"א, כגון – מניעה משימוש בחדר הגבאים ובחדר הפראוין, במקוה, ועוד), אך אישור מצד הרבנית לא מגיע, ובסופו של דבר שוב - נתק מצד ירושלים. נסיונות נואשים לחדש את הקשר בטלפון ודרך אנשי קשר נוספים כגון משה גרינבוים, דוד מרגליות ועוד, לא צלחו.

עובדה זו מתחברת לסדרתיות והתנהלות המערכה המתוכננת מצידם, בדיוק כפי שנהגו בתיווכים הקודמים, כגון של הרב יצחק שפירא, הרב מנדל מרגליות ועוד. הם יושבים שעות, מתישים, מתדיינים, מגיעים להבנות ולסיכומים, ולפתע נעלמים וכל ההבנות נגוזו כלא היו.

יצויין כי החל מימים הקודמים לראש השנה ועד עתה מקבל הרבי שליט"א קהל בהיכל התורה שבירכתי עזרת הנשים בקומה ב', לאחר שכחלק מה"סנקציות" נגד בני ברק, אין אפשרות לקבל קהל בפראוין שטוב למעלה ואין כניסה לכל המתחם של חדר הגבאים...

בשני לילות ראש השנה (לאחר שבערב ראש השנה נשאר רבינו שליט"א תקוע כשנודע לו כי למרות התכנון הקודם שהמשפחה תהיה בבית והרבי עם ב"ב יסעד עימם בחג, לפתע נודע כי המשפחה החליטה לא להיות כאן בחג, כשאיש מבני המשפחה אינו מורשה להיות כאן בבני ברק, ובביתו של הרבי שליט"א נאלצו ברגע האחרון להתארגן לבד לחג) הלך הרבי שליט"א רגלית משיכון ה' עד קרית ויז'ניץ כדי לאחל לאימו הרבנית ברכת השנים. דומני שזו גולת הכותרת של המנהיגות המרהיבה שהעניק לנו בחכמתו ובצדקותו הרבי זי"ע, בהנחילו לנו ברא כרעא דאבוה צדיק וישר, שמעלת כיבוד אם עומדת אצלו בשורה ראשונה במעלה ואינו מוכן להניף את ידו גדולה כקטנה נגד האם, גם כשהיא מתעמרת בו בצורה כה כואבת. הרבי שליט"א אינו מוכן לערב אותה בענינים בעוד שאחיו הצדיקים אינם בוחלים בשום דרך לערב את האמא תוך ניצולה הציני בצורה מחפירה, כולל שרבוב שמה ודמותה לתוך העמותה בירושלים והכל לצרכים צדדיים של נסיונות השתלטות על העמותה ובביזוי הצוואה של הרבי זי"ע.

הרבי שליט"א למרות הכל פוקד את אימו בוקר וערב, דורש בשלומה ומכבדה, אולם אין בכך כדי לאלצו לוותר על דברי הצוואה של אביו הרבי זי"ע שהפקיד בידיו משמרת יקרה של הנהגת החסידות המסורה מדור דור, ואין מדובר בחפץ כזה או אחר שניתן לוותר עליו ולהעבירו מהכא להתם במשיכת קולמוס ובהינף יד.

* * *

לסיכום אריכות הדברים, רבינו זי"ע התייחס בכובד ראש וביראת הכבוד לגודל התפקיד של סדיגורער רבי, ולכן בחר אחד מבניו אותו מצא לנכון ראוי לתפקיד קדוש זה. אין בכך כל אמירה שלילית ח"ו על מי מהבנים האחרים, ואדרבא, היה רצוי שימצאו פתרון הולם ומכובד כראוי למעמדם בדיוק כפי שהתווה רבינו זי"ע בצוואה מה יהיה תפקידו של כל אחד מהבנים, מבלי להיכנס לעימות חזיתי ומיותר עם הצוואה, ועל אחת כמה וכמה עם חסידי סדיגורה הנאמנים שאינם אויבים שלהם או של הרבנית, חלילה וחלילה.

הרבי שליט"א קיבל את התפקיד בחרדת קודש ובענווה של עבדות, לא שש לשררה ולא עט על המציאה, ובמבט רב חשיבות זה, בגודל האחריות, הוא מתייחס לנטל שהוטל על שכמו, ואינו סבור כנראה שזהו כלי שעשוע שניתן לו ושהוא יכול לסחור בו כאוות נפשו.

ובטרם אשים קנצי למילין אענה ואומר שהודות להשם יתברך, "לא השבית לנו גואל" והותיר ניר לבית דוד, וממרום שבתו בשמי מעונה ממליץ עלינו רבינו זי"ע ודואג לנו, וניכר ברוך השם שהנהגת קדשו של ממשיך הדרך כבו"ק מרן רבינו שליט"א נתקבלה באהבה ובהערצה עצומה על ידי כל כלל אנ"ש שאין להם שום נגיעה וענין באסופת השקרים של אותם אינשי דלא מעלי, והציבור כולו מאוחד ומלוכד תחת שבט הנהגתו בנועם של רבינו שליט"א, ואשרינו שזכינו לעבור את כל ימי חודש הרחמים והסליחות בהתעלות עצומה ובעבודת קודש שאצטרך מגילה נוספת, אורכה שבעתיים, כדי לתאר לך ללא כחל ושרק את שפע המעמדים ועבודת הקודש, ובמיוחד את עבודת הנענועים בסוכות והריקודים העילאין שזכינו לחזות בעינינו ביום שמחת תורה, אשרי עין ראתה זאת.

אלו הם דבריי, ואני משוכנע שלאחר מקרא איגרת זו שנתארכה מעט, תבין במה מדובר, ותשכיל אל נכון לדעת שאותם הדברים המופצים על ידי אנשי בליעל הם דברי שקר ובלע ללא כל אחיזה ודמיון במציאות, והארתי לכתוב לך רק כדי להעמיד דברים על דיוקם. והריני מאחל לך ברוח ימים אלו לאחר ימי הרחמים והרצון ולפני יומא דהילולא רבא של גאון מעוזינו הסבא קדישא מרוז'ין - א גוט געבענשט יאהר, "שנהיה לראש ולא לזנב" ונזכה להתדבק בצדיקי אמת ולהיות ראויים להיקרא סדיגורער חסידים כמקידמת דנא עד ביאת גואל במהרה. בידידות נצח,

שלך ד.ש. (במקור השם חתום מלא)

תוקן על ידי איש_חשוב ב- 22/10/2020 18:28:19




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2020 18:49 לינק ישיר 

ולמה נראה לך שמישהו יישב לקרוא את כל זה? אולי ל 30 חסידי סדיגורא זה משנה משהו.. כל השאר ידלגו לאשכול הבא..

אם היית מעתיק פסקאות מעניינות או קריטיות, או מביא סיכום הדברים , היה לך קהל..


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2020 19:02 לינק ישיר 

מכל המלל הארוך והמנומק הבנתי כך, הרבנית לא יודעת טוב עברית, אמרו לה בעל פה שסאדיגורה מתחלת לשלוש אדמורי"ם

למעשה כתבו צוואה שיש ממשיך אחד, ואת האחרים הכתירו בתואר אבד"ק ומנהיג ולרבנית כנראה לא הסבירו את ההבדל

הרבי סגר חשבון עם בנו הגדול בגלל מריבות שהיו ביניהם

הרבנית לא סברה שצריך לסגור חשבונות לאחר מיתה (גם בחיים לא ...)

כל הילדים אוחזים עם האמא.

החסידים עם הצואה וסגירת החשבונות הנקמנית.

ובא לציון גואל ופני הדור כפני... מנהיגיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2020 19:26 לינק ישיר 

אני קראתי את הכל ושוכנעתי שהקטן צריך להיות האדמו"ר, אבל קוויטל לא אתן לאף אחד כי אני לא חסיד סדיגורא



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2020 19:43 לינק ישיר 

עניתי לך באדום

אבאבאווער כתב:
מכל המלל הארוך והמנומק הבנתי כך, הרבנית לא יודעת טוב עברית, אמרו לה בעל פה שסאדיגורה מתחלת לשלוש אדמורי"ם
איך הבנת את זה? כתוב שהאדמור אמר לה במפורש: הבן הגדול לא יוכל להיות אדמור רק רב
למעשה כתבו צוואה שיש ממשיך אחד, ואת האחרים הכתירו בתואר אבד"ק ומנהיג ולרבנית כנראה לא הסבירו את ההבדל
נו באמת, אז על מה היא בדיוק נלחמת, אם היא לא יודעת את ההבדל, שיהיה אבד"ק וזהו
הרבי סגר חשבון עם בנו הגדול בגלל מריבות שהיו ביניהם
אכן, ולא רק איתו, אלא גם בינו ובין החסידים, השכיל לריב עם חלק די ניכר מהם
הרבנית לא סברה שצריך לסגור חשבונות לאחר מיתה (גם בחיים לא ...)
לסגור חשבונות? או שמא "אדמו"ר שמתנהג בצורה כזאת לאבא ובכלל לזולת לא ראוי לשיטת האבא להיות אדמו"ר?
הוא אמר לו כמה פעמים "או שאתה עסקן או שאתה אדמו"ר"
כל הילדים אוחזים עם האמא.
הילדים ניטרלים, הם באו גם לטישים של האדמור מב"ב, ואני מדבר על חלק מהטישים בהם היא לא כפתה עליהם במצות כיבוד אם מפורשת ללכת לשבתות או לאירועים כמו שבת ההכתרה לאדמור מירושלים
החסידים עם הצואה וסגירת החשבונות הנקמנית.
ברור, חסידים תמיד יצייתו לצוואת רבם האדמו"ר, מי שלא עושה את זה אינו חסיד
ואכן מלבד הגבאי "היזרעאלי" של האדמור מירושלים, כל היתר אינם כל כך חסידיים, רובם מודרנים מגולחים עם סמארטפונים
ובא לציון גואל ופני הדור כפני... מנהיגיו.
זה בדיוק מה שטוענים אנשי האדמו"ר מב"ב...
בעבר ברחו האדמורים מאדמורותם, היה צריך לכבול אותם לכסא והם בענוותנותם רצו לברוח משררה
היום נלחמים ומתנים נגד צוואה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2020 21:15 לינק ישיר 

קטונתי מלהביע את דעתי הענייה בסיפור שאין לנו את הפרטים בצורה מאומתת ואף חלקית, ובפרט במשפחה שכולה קודש.

ולמרות זאת כשהצדדים ( או המתלווים אליהם) מיחצנים את הסיפור לרחוב, על השאלות להישאל...
א. בצוואה שהופקדה בבית הדין הרבני (היחידים שיש להם חזקת נאמנות לכאורה...), הרב מש״י הוכתר כמנהיג הקהילה בירושלים.
מהי הסיבה שזה לא מופיע בצוואה שהופקדה אצל הרב ברגר? 
ב. לגבי כל הסיפור שסופר כאן אין לנו כלים לשפוט מה נכון ומה פחות... יש קטע אחד שמשך את עיני שלא חושב שיש מי שחושב שהוא נכון... ״אפשר לספור על אצבעות היד את המקרים שאנשים לא צייתו לכתבי מניעה שהוצאו במעמד צד אחד״…
מישהו באמת חושב שהציבור עד כדי כך מטומטם???
ג. איך בית דין ״צדק״ מוציא צו מניעה בעוד אחד מחבריה (הרב ברגר) מעורב במקרה ואולי נוגע בדבר?

הלוואי ונקבל תשובות מכובדות מה מיחצנים למיניהם.

ואליכם המיחצנים: האדמו״ר זצ״ל היה איש צדיק ואיש אמת, תשמרו על עצמכם! שלא תיכוו ח״ו.
שום שליטה או כבוד לא שווה את זה!
תבררו אצל מי שהיו מעורבבים בסיפורים דומים



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2020 22:20 לינק ישיר 




אני לא נכנס לעצם הנושא, אך בהסרטות והתמונות של האח הגדול נראה שיש לו יותר מ-15-20 איש.

כך שבמקרה זה הייתי מפקפק בכל הנאמנות של הדברים היוצאים ממקלדתך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2020 01:22 לינק ישיר 

timobl כתב:



אני לא נכנס לעצם הנושא, אך בהסרטות והתמונות של האח הגדול נראה שיש לו יותר מ-15-20 איש.

כך שבמקרה זה הייתי מפקפק בכל הנאמנות של הדברים היוצאים ממקלדתך.


טימבול. מתפלא אני עליך.
בדיוק אתה. בדיוק אתה. לא יודע שיש אנשים שממלאים בית מדרש במאות איש,
כשמתוכם רק 15 איש הם חסידים שלהם????



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2020 01:29 לינק ישיר 

timobl כתב:

אני לא נכנס לעצם הנושא, אך בהסרטות והתמונות של האח הגדול נראה שיש לו יותר מ-15-20 איש.

כך שבמקרה זה הייתי מפקפק בכל הנאמנות של הדברים היוצאים ממקלדתך.


קודם הכל, איך קשורה מקלדתי או יושרי לקונטרס הזה שחיבר אותו אדם שכולם בסדיגורה מכירים אותו, וגם מחוצה לה?
הבאתי לפה את הקונטרס כמות שהוא.

ועכשיו לתמונות שאתה רואה
רק אדם זר שאינו מכיר בסדיגורה יוכל לטעות את טעותך
כאדם שמסתובב די הרבה ומכיר שם, 90% ממשתפי הטישים בירושלים הם שכנים או בחורים מישיבת שערי תורה הסמוכה, אני מזהה את כל החסידים שלו בשמות, והם אכן לא עוברים את ה20, חלקם בכלל הולך גם לאדמו"ר מב"ב והם נראים יושבים כאן בטיש.

חבל מיהרת לשפוט ולהסיק מסקנות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2020 01:34 לינק ישיר 

היצל כתב:
א. בצוואה שהופקדה בבית הדין הרבני (היחידים שיש להם חזקת נאמנות לכאורה...), הרב מש״י הוכתר כמנהיג הקהילה בירושלים.
מהי הסיבה שזה לא מופיע בצוואה שהופקדה אצל הרב ברגר? 
ב. לגבי כל הסיפור שסופר כאן אין לנו כלים לשפוט מה נכון ומה פחות... יש קטע אחד שמשך את עיני שלא חושב שיש מי שחושב שהוא נכון... ״אפשר לספור על אצבעות היד את המקרים שאנשים לא צייתו לכתבי מניעה שהוצאו במעמד צד אחד״…
מישהו באמת חושב שהציבור עד כדי כך מטומטם???
ג. איך בית דין ״צדק״ מוציא צו מניעה בעוד אחד מחבריה (הרב ברגר) מעורב במקרה ואולי נוגע בדבר?


א. היו כמה צוואות על כולם חתם האדמור זצל מסדיגורה, אינני יודע למה השינויים האלו, בכל מקרה לא הזכירו את זה אבל לא סתרו את זה, כך שהצוואות אינן סותרות אלא מפחיתות פרטים

ב. הציבור ברוך השם מציית לבתי הדין, ולו מחשש לפסק של "לא ציית דינא"
ואכן אין הרבה מקרים בהם מתפרסמים אנשים כ"לא ציית דינא" ושאסור להתפלל איתם
למה כמה אנשים כאלו אתה מכיר? כמה פתקים כאלו נתקלת בחייך?

ג. השאלה שלך קצת מצחיקה
האם ראית את כתב המניעה?
כנראה שלא, אם היית רואה היית יודע שזה בכלל בית דין אחר של הרב קרליץ כתב את המניעה, הרב ברגר אינו מופיע שם כמובן



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2020 01:51 לינק ישיר 

ר משי אדמור בדיוק אבל בדיוק כמו שאבא שלו היה. ואחיו הינוקה גם אותו דבר. אין שום הבדל!

למי שלא יודע

לאדמור מותר לעשות מה שהוא רוצה כולל לצפצף על בית דין שמייצג צד אחד. וכמובן יכול להקים בית דין לבד שייצג את הצד שלו.

מה שאבא של משי עשה לו נראה ממש גרוע. ושמעתי שהבן הכי דומה לאביו זה ר משי וד"ל.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/10/2020 07:48 לינק ישיר 

המוזר בסיפור הוא שהבן שכביכול היה לא הכי מוצלח הוכתר לרב ולא לאדמו"ר, עולם הפוך, כי הרב אמור לפסוק לדעת ללמוד להיות דוגמא, ואילו האדמו"ר משוטט בעליונים ומסייע ליושבי תבל ולכך לא צריכים להיות מוצלח במיוחד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2020 08:28 לינק ישיר 

בלי להכנס לפרטים, יושר דברי אמת אין כאן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/10/2020 09:05 לינק ישיר 

מעניין גם למה הרחיק עדותו עד לסאן פאולו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > הקונטרס "יושר דברי אמת" על השתלשלות הענינים בסדיגורה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.