בית פורומים בחדרי חרדים

מאמר 1

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/1/2021 21:51 לינק ישיר 
מאמר 1

מאמר 1. – תפיסת העולם החרדית – תחילת החיפוש

גדלתי על התפיסה החרדית המקסימליסטית ביותר. נולדתי בה וגדלתי בה עד לראשית גילאי העשרים, אז התחלתי לחפש ולחקור את דרכי. ואנסה לתאר אותה בתמצות בפרק זה.

כהקדמה קצרה: ניתן לומר שישנו פער מסוים בתפיסות הרווחות בחברה הדתית/חרדית ביחס למספר סוגיות מרכזיות אשר באות במגע עם היהדות כגון המדע המודרני, מועד היווצרות המקרא, התורה שבעל פה, מעמדם של חז"ל, ועוד סוגיות. ניתן לומר שישנם גישות מקסימליסטיות ביותר וישנם גישות מינימליסטיות יותר. אך באופן כללי, ניתן לומר, כי הפער בין הגישה המינימליסטית ביותר לגישה המקסימליסטית איננו גדול, אך לעיתים הינו מהותי ומשמעותי ביותר ביחס לסוגיות שונות. את הגישות השונות אפרט כשאצלול לפרטים, אך כעת אסתפק בכך.

התפיסה עליה גדלתי היא התפיסה המקסימליסטית בנוגע לכל הסוגיות. ניתן לומר שהיא מייצגת היטיב את עולם התורה החרדי, היא תפיסה שלימה אשר רואה את כל פרטי אמונת הדת כחטיבה אחת  ביחס מאוד הומוגני, וניתן לומר מעוגל. וכפי שאפרט.

כך ביחס להיווצרות מקרא, תורה בעל פה ולמעמדם של חז"ל - ההשקפה היא, שכל מה שיש לנו בידינו היינו התורה שבכתב ושבעל פה, זה בדיוק מה שניתן למשה מסיני. בקרב החרדיות רווח הציטוט מן התלמוד הירושלמי שאפילו מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש למעשה ניתן למשה מסיני. למעשה, הלומד החרדי מן הממוצע את התנ"ך, לא יתעמת כלל עם מציאויות שהטקסט עצמו מתאר כשונות מהותית מאורח החיים הדתי שלו. כך למשל, סיפורי התנ"ך כגון שמשון ודלילה או דוד ובת שבע מקבלים את הפרשנות "הנכונה" אשר מולבשת על פרטי הלכות שונים, והטקסט נעקר לחלוטין ממשמעותו. דהיינו, קריאת הטקסטים היא לחלוטין אנכרוניסטית, ובמשקפיים של הקורא התלמודי כפי שהוא רואה את הדת אלפי שנים לאחר המאורעות. יצויין, כי פרשנויות אלו אף נתמכות בחלקם במאמרי חז"ל שונים שכבר הם שמו לב לכך 'ונתנו' את הפרשנות הנכונה לאירועים רבים.

כך היחס לתלמוד. התלמוד מלבד היותו ספר העוסק בסוגיות הלכתיות מובהקות הינו ספר מלא וגדוש בהנחות מדעיות בתחומים רבים כגון מתמטיקה, רפואה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה, זואולוגיה, בוטניקה, הרפטולוגיה, כימיה, והרשימה ארוכה. ניתן לומר כי כל תחום מדעי רלוונטי לזמנם מוצא התייחסות כזו או אחרת בתלמוד. כמו כן התלמוד מלא וגדוש בהיסטוריה, באגדות ומיתוסים שונים ומשונים כמעט בכל תחומי החיים, כך למשל שדים ורוחות הינם חלק ממשי מהיום יום. ההשקפה הרווחות ביחס לכל התחומים הללו היא, כי מכיוון שהדבר נכתב בתלמוד, זה נכלל "בתורה שבעל פה" שניתנה מסיני, ולכן כל פרט מדעי או כל אגדה שהיא אשר כתובה בתלמוד ומדרשיו היא חיה וקיימת ונכונה עד לעצם היום.

החזון איש תמצת זאת כך "משורשי האמונה שכל הנאמר בגמרא בין במשנה ובין בגמרא בין בהלכה ובין באגדה, הם הדברים שנתגלו לנו על ידי כוח נבואי שהוא כח נשיקה של השכל הנאצל, עם השכל המורכב בגוף... נרתעים אנחנו לשמוע הטלת ספק בדברי חז"ל בין בהלכה ובין באגדה, כשמועה של גידוף רחמנא ליצלן, והנוטה בזה הוא לפי קבלתנו ככופר בדברי חז"ל, ושחיטתו נבילה, ופסול לעדות, ועוד.[1]

במאמר מוסגר, כיום לאחר שנים של חיפוש ועיון בדברי החכמים אני נוטה לומר שהחזון איש בגישה האולטרה מקסימליסטית הזו ייתכן והגזים מעט לצורך חינוכי/תיאולוגי, וייתכן שהוא בדעת מיעוט בעניין זה, מפני שלא זו בלבד שהוא לא הניח מקום לטעות לחכמי ישראל עצמם, אלא שהוא פסל בצורה גורפת ככופר מי שמחזיק בדעה כזו. זו עמדה קיצונית שקשה מאוד להשלים עימה. על כל פנים, זו העמדה עליה גדלתי ועליה חונכתי, ואני סבור שהיא מייצגת היטיב את ההשקפה החרדית ורבים חכמי ישראל.

סוגיה מרכזית נוספת עימה הייתי צריך להתמודד, היא היחס בין המדע לבין הדת. על פני הדברים סיפור בריאת העולם, והיווצרות החיים, סותר באופן חזיתי את הנאמר לנו בספר בראשית ובאופן כללי דומה הדבר כי המדע מציב אתגר משמעותי למיתוס הדתי.

ההתנגשות הזו חלה במספר מישורים. המישור הראשון, הינו בנוגע לבריאת העולם וסיפורי התורה והנביאים. ובמישור השני, הוא בנוגע למציאות כפי שהיא משתקפת בחז"ל. כאן ניתן לומר שאין תשובה ברורה או אחידה לסוגיות אלו, אך ניתן לצייר בקווים כלליים את היחס לכך, ואת מה שחונכתי עליו.

באופן כללי ניתן לומר כי התפיסה היא מאוד סלקטיבית. כך, מה שהמדע אומר שאיננו סותר את דברי התורה או חז"ל, הרי שהוא תקף ולא יהיה עליו עוררין (בייחוד בתחום הרפואה). כך, אם המידע המדעי עולה בקנה אחד עם חז"ל הרי שמהללים אותו ומעלים אותו על נס כראיה לכך שתורה מן השמים. אך, במידה והמדע אומר דבר אשר סותר משהו מהתורה או מחז"ל, הרי שהוא בטל ומבוטל, ללא כל קשר  לכמות הראיות שיש לכך או אפילו לעובדות הפשוטות. העובדה בעניין זה תהיה אך ורק המידע התורני, וכל השאר בטל כעפרא דארעא.

דוגמה קצרה לכך היא, תפיסת היהדות שאנו בשנת תש"פ לבריאת העולם ולפיכך העולם קיים 5780 שנה. [הדברים מבוססים על דברי רב קטינא במסכת סנהדרין[2] ומשום מה למרות שהרמב"ם סבור כי מדובר בדעת יחיד][3] גישה זו קנתה מקום כאחד מעיקרי האמונה, והתפיסה החרדית השלטת כיום היא כי מדובר בתאריך מוחלט. ולכן, ידיעת המדע באשר לתיארוך השנים האמיתי של העולם בטל ומבוטל כדברים בטלים, כך גם תיאוריות כגון "המפץ הגדול" "תיאוריית האבולוציה" או אפילו עובדת קיומם של זני אדם שונים או קיומם של הדינזואאורים בעולם הפרה היסטורי, וכל דבר אשר כביכול נוגד את דברי התורה או את דברי חכמינו זכרונם לברכה בטל ומבוטל. עם זאת, יצויין כי ישנם עובדות הסותרות דברי חכמים אשר נראות לעין כל, כגון שהכדור עגול דבר הסותר תפיסת חז"ל[4]. לרוב הדברים הללו, יזכו בהתעלמות מוחלטת או בניסיונות ליישב זאת בדרך כזו או אחרת. (במאמר מוסגר יצוין כי בקצה הסקאלה ממש ישנם גם כאלו הסבורים שהמציאות טועה).

תופעה נוספת עליה גדלתי היא, צורת ההתמודדות מול השאלות הנוקבות הללו איתם מתמודד כל יהודי מאמין. מאז שנות ה-90 קמו צצו ארגוני תשובה כאלו ואחרים, תוך כדי שמחזירי התשובה הללו נהיו 'גיבורי תרבות' במגזר החרדי, והם 'האורים והתומים' בנוגע לשאלות הנוגעות לעיקרי האמונה. נדיר ביותר יהיה לראות גדולי תורה אמיתיים שיהיה להם יד ורגל בשאלות הנוגעות לאמונה, בוודאי לסוגיות המורכבות יותר בעניינים הללו. את התשובות לשאלות אלו, הם מפנים "למומחים" לכך דהיינו למחזירים בתשובה. אלו האחרונים נהיים כמדענים בפני עצמם, והם מדבררים את המדע בכל תחום גם בתחומים שאין להם מושג ירוק, וגישתם בעיקר היא להתייחס למדע כאל תיאוריות הפורחות באוויר, מין משהו שלא צריך להתחשב בו, ולמדענים כאל אנשים חסרי דעה המכלים את זמנם לריק. מובן כי בכל הנוגע לתורה ולחז"ל, ולו לאימרה ההזויה ביותר, הם הראשונים לקבל זאת ללא פקפוק. אך בכל הנוגע למדע, הם יהיו גדולי המפקפקים, לרוב תוך כדי בורות מדהימה או תוך ציטוטים מסולפים. [בשולי הדברים ניתן לומר, כי מצער מאוד שהרבה פעמים הם ממש משקרים ומעוותים דברים בסיסיים אשר כל מי שיש לו יד ורגל בתחומים הללו משתומם על כך, אך מאמרים אלו לא נועדו לצורך התנצחות חסרת תוחלת, ולכן לא נעסוק בכך].

אלו היו המסגרות לדיון, נשאר להסביר כמובן, מדוע להאמין? מהו ההסבר הרציונאלי לאמונה עצמה, ומה הסבירו לי בכדי שאאמין, ואציג אותה כעת בתמצות כפי שהיא הוסברה לי (בהמשך נדון בכך בהרחבה). אציין, כי ההסבר אשר יובא, זהו ההסבר הרווח מהמחזירים בתשובה ויש לה יסודות בספרים כגון הכוזרי, הרמב"ן ועוד [הטכניקה הזו מקובלת גם בקרב הנוצרים כהוכחות "לוגיות" להוכחת אמונתם].

הבסיס הראשון לאמונה הוא, ההנחה שלא ייתכן כי היקום נוצר יש מאין, ובהכרח יש לו יוצר תבוני. היוצר התבוני לא השאיר את עולמו ללא הוראות, ולכן הוא הופיע אלינו בהר סיני, בו הוא נתן לנו את התורה. לא ייתכן שלא היה מתן תורה ויציאת מצרים, מפני שעם לא היה מקבל על עצמו תורה ומצוות משום מקום, וממציא לעצמו אירועים שמעולם לא אירעו. התורה שבכתב הינה ספר סתום, ולכן בהכרח ניתנה בצידה הפרשנות, והיא תורה שבעל פה. מאז נתינת התורה בידי משה, הייתה שרשרת העברה רציפה עד לימינו. לא תתכן התפתחות בהעברת המסר או שחלילה שהמסר לא נכון, מפני שאב לא ישקר לבנו, ולכן בהכרח מה שהתקבל בשלמות הוא מה שנמסר ממשה רבינו, ועד לימינו אנו.

צורת ההוכחה לדברים היא מאוד מעניינת, מפני שיצירת המתודה להוכחת הדברים לא נוצרה לפני המחקר, כמו כל שיטת מחקר והוכחה המקובלים לנו מכל דיסציפלינה של מחקר כלשהוא. אלא המאמינים הם אלו שיצרו את המתודה להוכחת הדברים, שבהם הם כבר מאמינים. בנוסף, כל ההנחות הללו לא נבדקו בשום צורה השוואתית לגבי כל אמונה או דת אחרת. דהיינו כלי המחקר נבנו למטרה אחת להוכיח את התורה, ולא ניתן להשתמש בהם לשום מטרה אחרת. [כך למשל מעולם לא ראיתי מחקר סדור ובו בדקו בצורה השוואתית האם אב אכן לא ישקר לבנו]. מכל מקום נאריך בכך בכל נושא בפני עצמו.

נקודה נוספת חשובה לציון, והיא שכעיקרון חינוכי ודתי, אני באופו אישי גדלתי במקום יותר ליברלי מהבחינה הזו שאמנם מותר ורצוי לשאול שאלות באמונה, אך התשובה להן צריכה להיות חד משמעית, והיא התשובה הרצויה של האמונה כמובן. זאת אומרת, אין כאן דיון אמיתי לגופם של דברים, אלא דיון לצורך הגעה למסקנה ספציפית, כך שהבנתי שאינני באמת חופשי להגיע למסקנות אחרות. הסנקציה מפני הגעה למסקנה אחרת היא ברורה כמובא במסכת סנהדרין: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורוס רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים.[5] זאת אומרת שאין באמת אופציה לברר את הסוגיות במבט אובייקטיבי, הצופה פני אמת, מפני הסנקציה החריפה ביותר שהיא גירוש מהעולם הבא. יתרה מכך, רבי עקיבא מציג פרדוקס, אסור בכלל לקרוא את הספרים הללו. כך שכל הדיון הינו עקר, כי כאמור לא ניתן בכלל לפתח דיון ללא צד נגדי וקריאה בספרים.

[לסיום נקודה זו אומר במאמר מוסגר ואפרט על כך בהמשך. אין מדובר רק בתפיסה החרדית כיום, אלא להשקפות האמורות יש יסודות איתנים בתלמוד, ובחכמי התורה. באופן  גס ניתן לומר שבתלמוד ניתן למצאו גישות מקסימליסטיות ביותר כדוגמה הדעה שאברהם אבינו קיים את כל התורה (מאות שנים לפני שהיא בכלל ניתנה) ואף עשה "עירובי תבשילין" שהיא הלכה מאוד מאוחרת[6] דוגמה נוספת ניתן לראות בכך שחכמי ישראל מתארים את דוד המלך כמתמיד גדול בתורה[7] ואף כמורה הלכות בטומאה וטהרה[8] וכן כיושב בסנהדרין[9] שנים רבות לפני שנוסד בכלל מוסד הסנהדרין (המילה 'סנהדרין' עצמה היא מילה ביוונית). מאידך ניתן לראות גישות מינימליסטיות יותר, אך לא כאן המקום להאריך בכך].

ביחס לחכמיי התורה לאחר התלמוד, ניתן לראות קשר ישיר ברור בין המקסימליסטיים לחכמי התורה שאינם משכילים, לבין המינימליסטיים ולחכמי התורה המשכילים. כך חכמי צרפת ואשכנז בעלי התוספות אשר חיו בחשכת ימי הביניים היו מקסימליסטים יותר. לעומת זאת, חכמי ישראל  ככל שנחשפו לחכמה חיצונית נהיו מינימליסטיים יותר ויותר. בסקאלה זו כך ניתן למנות את הרמב"ם חבריו ומקצת הגאונים, אשר חיו בספרד בתור הזהב. דוגמה קצרצרה לעניין, ניתן לראות בוויכוח אודות כדור הארץ דעת חכמי ישראל שהכדור שטוח לעומת חכמי אומות העולם שהכדור הוא כדורי וחכמי ישראל עצמם מודים כי "ונראים דבריהם מדברינו"[10] הרמב"ם מפרש זאת כפשוטו בבחינת 'קבל את האמת ממי שאמרה'[11] בעוד שחכמי אשכנז סברו אחרת וכך  הרא"ש מביא בשם רבינו תם: "בטענות בלבד נצחום, אבל האמת כדעת חכמי ישראל, וכמו שקבעו אנשי כנסת הגדולה בתפלה ובוקע חלוני רקיע ומוציא חמה ממקומה[12]". יצוין כי הוויכוח העקרוני האם חז"ל יכולים לטעות מקורו כבר בגאונים].

בעולם עגול ושלם כזה גדלתי. הבעיה נוצרה כשהתבגרתי והשאלות נשאלו. מכיוון שכל תפיסתי את הדת הייתה מאוד תמימה, נאיבית ושלימה, כך היה קל מאוד לפוצץ בועה אחת, פרה קדושה אחת, ובעקבות כך כל הבניין קורס ברעש גדול. אצלי הפרה הקדושה הראשונה שנשחטה היא העובדה שחז"ל באמת טעו בעניינים שונים כגון בכך שהכדור עגול, ושכינה לא באמת יכולה להיווצר מזיעה[13], דבר שהשאיר אותי בשוק עמוק, וברגע שהדבר קרה, כל מגדל הקלפים קרס. מרגע זה כל דבר היה צריך מבחינתי להיחקר מחדש בשבע עיניים, ולא הייתי מוכן לקבל שום דבר יותר כמובן מאליו.

ככל שהעמקתי חקר הבנתי שהשטן נמצא בפרטים הקטנים. קל מאוד לייצר תמונה הומוגנית לבריאה, וקל מאוד לדבר באופן פילוסופי על כך שהבריאה היא כל כך מתוחכמת, שלא ייתכן שאין לה בורא. הבעיה היא בפרטים הקטנים. הבעיה היא כאשר מנסים לראות מה 'אלוהי' בתורה, כאשר בוחנים מקרוב את מה שכתוב בתורה מבחינה השוואית לחיבורים במסופוטמיה, האם היא בכלל נכתבה בידי מחבר אחד, האם שמשון, דוד ואבשלום הייתה להם את הדת שיש לנו, האם הייתה התפתחות בתורה שבעל פה, וכן הלאה והלאה, ככל ואנו מעמיקים בפרטים הקטנים שם מתחילים להתגלות הפערים הגדולים, פערים שלא בטוח שהאידאות הגדולות מצליחות לכסות על עקבותיהן. בוודאי שהאידאה השלימה ותמימה שהתורה היא מקשה אחת מסיני ודוד המלך ניהל אורח חיים כמו רבי עקיבא איגר, התנפצה לה לרסיסים אל מול קרקע המציאות, ומה שנשאר לי, הם חתיכות קטנות שצריך לחבר מהם תמונת עולם, מהי היהדות באמת, איך היא נוצרה, התפתחה, והתעצבה לכדי מה שהיא כיום.

המחקר שלי ארך שנים ארוכות, בסיומו מצאתי את עצמי בנקודה שונה לחלוטין מהנקודה בו התחלתי את מסע החיפוש. גם לאחר שעיכלתי והשלמתי מבחינה דתית עם העובדה שחז"ל טעו, לא יכולתי כבר להשלים עם כל האבנים בדרך שאותן הרמתי ושם גיליתי עולמות חדשים. עם זאת, במבט לאחור אני חושב שקיבלתי פרספקטיבה לא מועטה על הרבה מן הסוגיות, ובעיקר הבנתי היטיב מהי היהדות, מאין היא נוצרה ועל רקע מה, ואיך היא התפתחה.

 



[1] אגרות א:טו. יצויין כי אמנם רבים מחכמי ישראל נוטים לעמדה זו כגון העמדה שהוצגה על ידי רע"א בשם השיטה מקובצת שהביא את דברי ר"ת לעניין ויכוח חכמי ישראל ואומות העולם במסכת פסחים דף צד ע"ב, אך רבים מחכמי ישראל האחרים שלא הלכו בשיטה זו ביניהם גדולי החכמים כגון הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים ג, יד; ב, ח.

[2]  סנהדרין דף צ"ז.

[4] פסחים, צד, ע"ב.

[5] סנהדרין פרק י משנה א.

[6] יומא כח, ב.

[7] שבת ל ע"א

[8] ברכות ד ע"א

[9] רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ד הלכה ז.

[10] פסחים צד, ע"ב

[11] מורה הנבוכים חלק ג (פרק י"ד) ואחריו החזיקו הכוזרי, מהרי"ף ובנו רבנו אברהם.

[12] תוספות הרא"ש, כתובות (דף י"ג( והחזיקו אחריו רע"א

[13] שבת, קז: ע"ב




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/1/2021 23:29 לינק ישיר 

ש

תוקן על ידי ליטאישעבר ב- 16/01/2021 23:30:58




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/1/2021 23:30 לינק ישיר 



תוקן על ידי ליטאישעבר ב- 16/01/2021 23:31:12




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/1/2021 23:32 לינק ישיר 

מי הכותב?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/1/2021 00:37 לינק ישיר 

לומד1 כתב:
מאמר 1

מאמר 1. – תפיסת העולם החרדית – תחילת החיפוש

גדלתי על התפיסה החרדית המקסימליסטית ביותר. נולדתי בה וגדלתי בה עד לראשית גילאי העשרים, אז התחלתי לחפש ולחקור את דרכי. ואנסה לתאר אותה בתמצות בפרק זה.

כהקדמה קצרה: ניתן לומר שישנו פער מסוים בתפיסות הרווחות בחברה הדתית/חרדית ביחס למספר סוגיות מרכזיות אשר באות במגע עם היהדות כגון המדע המודרני, מועד היווצרות המקרא, התורה שבעל פה, מעמדם של חז"ל, ועוד סוגיות. ניתן לומר שישנם גישות מקסימליסטיות ביותר וישנם גישות מינימליסטיות יותר. אך באופן כללי, ניתן לומר, כי הפער בין הגישה המינימליסטית ביותר לגישה המקסימליסטית איננו גדול, אך לעיתים הינו מהותי ומשמעותי ביותר ביחס לסוגיות שונות. את הגישות השונות אפרט כשאצלול לפרטים, אך כעת אסתפק בכך.

התפיסה עליה גדלתי היא התפיסה המקסימליסטית בנוגע לכל הסוגיות. ניתן לומר שהיא מייצגת היטיב את עולם התורה החרדי, היא תפיסה שלימה אשר רואה את כל פרטי אמונת הדת כחטיבה אחת  ביחס מאוד הומוגני, וניתן לומר מעוגל. וכפי שאפרט.

כך ביחס להיווצרות מקרא, תורה בעל פה ולמעמדם של חז"ל - ההשקפה היא, שכל מה שיש לנו בידינו היינו התורה שבכתב ושבעל פה, זה בדיוק מה שניתן למשה מסיני. בקרב החרדיות רווח הציטוט מן התלמוד הירושלמי שאפילו מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש למעשה ניתן למשה מסיני. למעשה, הלומד החרדי מן הממוצע את התנ"ך, לא יתעמת כלל עם מציאויות שהטקסט עצמו מתאר כשונות מהותית מאורח החיים הדתי שלו. כך למשל, סיפורי התנ"ך כגון שמשון ודלילה או דוד ובת שבע מקבלים את הפרשנות "הנכונה" אשר מולבשת על פרטי הלכות שונים, והטקסט נעקר לחלוטין ממשמעותו. דהיינו, קריאת הטקסטים היא לחלוטין אנכרוניסטית, ובמשקפיים של הקורא התלמודי כפי שהוא רואה את הדת אלפי שנים לאחר המאורעות. יצויין, כי פרשנויות אלו אף נתמכות בחלקם במאמרי חז"ל שונים שכבר הם שמו לב לכך 'ונתנו' את הפרשנות הנכונה לאירועים רבים.

כך היחס לתלמוד. התלמוד מלבד היותו ספר העוסק בסוגיות הלכתיות מובהקות הינו ספר מלא וגדוש בהנחות מדעיות בתחומים רבים כגון מתמטיקה, רפואה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה, זואולוגיה, בוטניקה, הרפטולוגיה, כימיה, והרשימה ארוכה. ניתן לומר כי כל תחום מדעי רלוונטי לזמנם מוצא התייחסות כזו או אחרת בתלמוד. כמו כן התלמוד מלא וגדוש בהיסטוריה, באגדות ומיתוסים שונים ומשונים כמעט בכל תחומי החיים, כך למשל שדים ורוחות הינם חלק ממשי מהיום יום. ההשקפה הרווחות ביחס לכל התחומים הללו היא, כי מכיוון שהדבר נכתב בתלמוד, זה נכלל "בתורה שבעל פה" שניתנה מסיני, ולכן כל פרט מדעי או כל אגדה שהיא אשר כתובה בתלמוד ומדרשיו היא חיה וקיימת ונכונה עד לעצם היום.

החזון איש תמצת זאת כך "משורשי האמונה שכל הנאמר בגמרא בין במשנה ובין בגמרא בין בהלכה ובין באגדה, הם הדברים שנתגלו לנו על ידי כוח נבואי שהוא כח נשיקה של השכל הנאצל, עם השכל המורכב בגוף... נרתעים אנחנו לשמוע הטלת ספק בדברי חז"ל בין בהלכה ובין באגדה, כשמועה של גידוף רחמנא ליצלן, והנוטה בזה הוא לפי קבלתנו ככופר בדברי חז"ל, ושחיטתו נבילה, ופסול לעדות, ועוד.[1]

במאמר מוסגר, כיום לאחר שנים של חיפוש ועיון בדברי החכמים אני נוטה לומר שהחזון איש בגישה האולטרה מקסימליסטית הזו ייתכן והגזים מעט לצורך חינוכי/תיאולוגי, וייתכן שהוא בדעת מיעוט בעניין זה, מפני שלא זו בלבד שהוא לא הניח מקום לטעות לחכמי ישראל עצמם, אלא שהוא פסל בצורה גורפת ככופר מי שמחזיק בדעה כזו. זו עמדה קיצונית שקשה מאוד להשלים עימה. על כל פנים, זו העמדה עליה גדלתי ועליה חונכתי, ואני סבור שהיא מייצגת היטיב את ההשקפה החרדית ורבים חכמי ישראל.

סוגיה מרכזית נוספת עימה הייתי צריך להתמודד, היא היחס בין המדע לבין הדת. על פני הדברים סיפור בריאת העולם, והיווצרות החיים, סותר באופן חזיתי את הנאמר לנו בספר בראשית ובאופן כללי דומה הדבר כי המדע מציב אתגר משמעותי למיתוס הדתי.

ההתנגשות הזו חלה במספר מישורים. המישור הראשון, הינו בנוגע לבריאת העולם וסיפורי התורה והנביאים. ובמישור השני, הוא בנוגע למציאות כפי שהיא משתקפת בחז"ל. כאן ניתן לומר שאין תשובה ברורה או אחידה לסוגיות אלו, אך ניתן לצייר בקווים כלליים את היחס לכך, ואת מה שחונכתי עליו.

באופן כללי ניתן לומר כי התפיסה היא מאוד סלקטיבית. כך, מה שהמדע אומר שאיננו סותר את דברי התורה או חז"ל, הרי שהוא תקף ולא יהיה עליו עוררין (בייחוד בתחום הרפואה). כך, אם המידע המדעי עולה בקנה אחד עם חז"ל הרי שמהללים אותו ומעלים אותו על נס כראיה לכך שתורה מן השמים. אך, במידה והמדע אומר דבר אשר סותר משהו מהתורה או מחז"ל, הרי שהוא בטל ומבוטל, ללא כל קשר  לכמות הראיות שיש לכך או אפילו לעובדות הפשוטות. העובדה בעניין זה תהיה אך ורק המידע התורני, וכל השאר בטל כעפרא דארעא.

דוגמה קצרה לכך היא, תפיסת היהדות שאנו בשנת תש"פ לבריאת העולם ולפיכך העולם קיים 5780 שנה. [הדברים מבוססים על דברי רב קטינא במסכת סנהדרין[2] ומשום מה למרות שהרמב"ם סבור כי מדובר בדעת יחיד][3] גישה זו קנתה מקום כאחד מעיקרי האמונה, והתפיסה החרדית השלטת כיום היא כי מדובר בתאריך מוחלט. ולכן, ידיעת המדע באשר לתיארוך השנים האמיתי של העולם בטל ומבוטל כדברים בטלים, כך גם תיאוריות כגון "המפץ הגדול" "תיאוריית האבולוציה" או אפילו עובדת קיומם של זני אדם שונים או קיומם של הדינזואאורים בעולם הפרה היסטורי, וכל דבר אשר כביכול נוגד את דברי התורה או את דברי חכמינו זכרונם לברכה בטל ומבוטל. עם זאת, יצויין כי ישנם עובדות הסותרות דברי חכמים אשר נראות לעין כל, כגון שהכדור עגול דבר הסותר תפיסת חז"ל[4]. לרוב הדברים הללו, יזכו בהתעלמות מוחלטת או בניסיונות ליישב זאת בדרך כזו או אחרת. (במאמר מוסגר יצוין כי בקצה הסקאלה ממש ישנם גם כאלו הסבורים שהמציאות טועה).

תופעה נוספת עליה גדלתי היא, צורת ההתמודדות מול השאלות הנוקבות הללו איתם מתמודד כל יהודי מאמין. מאז שנות ה-90 קמו צצו ארגוני תשובה כאלו ואחרים, תוך כדי שמחזירי התשובה הללו נהיו 'גיבורי תרבות' במגזר החרדי, והם 'האורים והתומים' בנוגע לשאלות הנוגעות לעיקרי האמונה. נדיר ביותר יהיה לראות גדולי תורה אמיתיים שיהיה להם יד ורגל בשאלות הנוגעות לאמונה, בוודאי לסוגיות המורכבות יותר בעניינים הללו. את התשובות לשאלות אלו, הם מפנים "למומחים" לכך דהיינו למחזירים בתשובה. אלו האחרונים נהיים כמדענים בפני עצמם, והם מדבררים את המדע בכל תחום גם בתחומים שאין להם מושג ירוק, וגישתם בעיקר היא להתייחס למדע כאל תיאוריות הפורחות באוויר, מין משהו שלא צריך להתחשב בו, ולמדענים כאל אנשים חסרי דעה המכלים את זמנם לריק. מובן כי בכל הנוגע לתורה ולחז"ל, ולו לאימרה ההזויה ביותר, הם הראשונים לקבל זאת ללא פקפוק. אך בכל הנוגע למדע, הם יהיו גדולי המפקפקים, לרוב תוך כדי בורות מדהימה או תוך ציטוטים מסולפים. [בשולי הדברים ניתן לומר, כי מצער מאוד שהרבה פעמים הם ממש משקרים ומעוותים דברים בסיסיים אשר כל מי שיש לו יד ורגל בתחומים הללו משתומם על כך, אך מאמרים אלו לא נועדו לצורך התנצחות חסרת תוחלת, ולכן לא נעסוק בכך].

אלו היו המסגרות לדיון, נשאר להסביר כמובן, מדוע להאמין? מהו ההסבר הרציונאלי לאמונה עצמה, ומה הסבירו לי בכדי שאאמין, ואציג אותה כעת בתמצות כפי שהיא הוסברה לי (בהמשך נדון בכך בהרחבה). אציין, כי ההסבר אשר יובא, זהו ההסבר הרווח מהמחזירים בתשובה ויש לה יסודות בספרים כגון הכוזרי, הרמב"ן ועוד [הטכניקה הזו מקובלת גם בקרב הנוצרים כהוכחות "לוגיות" להוכחת אמונתם].

הבסיס הראשון לאמונה הוא, ההנחה שלא ייתכן כי היקום נוצר יש מאין, ובהכרח יש לו יוצר תבוני. היוצר התבוני לא השאיר את עולמו ללא הוראות, ולכן הוא הופיע אלינו בהר סיני, בו הוא נתן לנו את התורה. לא ייתכן שלא היה מתן תורה ויציאת מצרים, מפני שעם לא היה מקבל על עצמו תורה ומצוות משום מקום, וממציא לעצמו אירועים שמעולם לא אירעו. התורה שבכתב הינה ספר סתום, ולכן בהכרח ניתנה בצידה הפרשנות, והיא תורה שבעל פה. מאז נתינת התורה בידי משה, הייתה שרשרת העברה רציפה עד לימינו. לא תתכן התפתחות בהעברת המסר או שחלילה שהמסר לא נכון, מפני שאב לא ישקר לבנו, ולכן בהכרח מה שהתקבל בשלמות הוא מה שנמסר ממשה רבינו, ועד לימינו אנו.

צורת ההוכחה לדברים היא מאוד מעניינת, מפני שיצירת המתודה להוכחת הדברים לא נוצרה לפני המחקר, כמו כל שיטת מחקר והוכחה המקובלים לנו מכל דיסציפלינה של מחקר כלשהוא. אלא המאמינים הם אלו שיצרו את המתודה להוכחת הדברים, שבהם הם כבר מאמינים. בנוסף, כל ההנחות הללו לא נבדקו בשום צורה השוואתית לגבי כל אמונה או דת אחרת. דהיינו כלי המחקר נבנו למטרה אחת להוכיח את התורה, ולא ניתן להשתמש בהם לשום מטרה אחרת. [כך למשל מעולם לא ראיתי מחקר סדור ובו בדקו בצורה השוואתית האם אב אכן לא ישקר לבנו]. מכל מקום נאריך בכך בכל נושא בפני עצמו.

נקודה נוספת חשובה לציון, והיא שכעיקרון חינוכי ודתי, אני באופו אישי גדלתי במקום יותר ליברלי מהבחינה הזו שאמנם מותר ורצוי לשאול שאלות באמונה, אך התשובה להן צריכה להיות חד משמעית, והיא התשובה הרצויה של האמונה כמובן. זאת אומרת, אין כאן דיון אמיתי לגופם של דברים, אלא דיון לצורך הגעה למסקנה ספציפית, כך שהבנתי שאינני באמת חופשי להגיע למסקנות אחרות. הסנקציה מפני הגעה למסקנה אחרת היא ברורה כמובא במסכת סנהדרין: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורוס רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים.[5] זאת אומרת שאין באמת אופציה לברר את הסוגיות במבט אובייקטיבי, הצופה פני אמת, מפני הסנקציה החריפה ביותר שהיא גירוש מהעולם הבא. יתרה מכך, רבי עקיבא מציג פרדוקס, אסור בכלל לקרוא את הספרים הללו. כך שכל הדיון הינו עקר, כי כאמור לא ניתן בכלל לפתח דיון ללא צד נגדי וקריאה בספרים.

[לסיום נקודה זו אומר במאמר מוסגר ואפרט על כך בהמשך. אין מדובר רק בתפיסה החרדית כיום, אלא להשקפות האמורות יש יסודות איתנים בתלמוד, ובחכמי התורה. באופן  גס ניתן לומר שבתלמוד ניתן למצאו גישות מקסימליסטיות ביותר כדוגמה הדעה שאברהם אבינו קיים את כל התורה (מאות שנים לפני שהיא בכלל ניתנה) ואף עשה "עירובי תבשילין" שהיא הלכה מאוד מאוחרת[6] דוגמה נוספת ניתן לראות בכך שחכמי ישראל מתארים את דוד המלך כמתמיד גדול בתורה[7] ואף כמורה הלכות בטומאה וטהרה[8] וכן כיושב בסנהדרין[9] שנים רבות לפני שנוסד בכלל מוסד הסנהדרין (המילה 'סנהדרין' עצמה היא מילה ביוונית). מאידך ניתן לראות גישות מינימליסטיות יותר, אך לא כאן המקום להאריך בכך].

ביחס לחכמיי התורה לאחר התלמוד, ניתן לראות קשר ישיר ברור בין המקסימליסטיים לחכמי התורה שאינם משכילים, לבין המינימליסטיים ולחכמי התורה המשכילים. כך חכמי צרפת ואשכנז בעלי התוספות אשר חיו בחשכת ימי הביניים היו מקסימליסטים יותר. לעומת זאת, חכמי ישראל  ככל שנחשפו לחכמה חיצונית נהיו מינימליסטיים יותר ויותר. בסקאלה זו כך ניתן למנות את הרמב"ם חבריו ומקצת הגאונים, אשר חיו בספרד בתור הזהב. דוגמה קצרצרה לעניין, ניתן לראות בוויכוח אודות כדור הארץ דעת חכמי ישראל שהכדור שטוח לעומת חכמי אומות העולם שהכדור הוא כדורי וחכמי ישראל עצמם מודים כי "ונראים דבריהם מדברינו"[10] הרמב"ם מפרש זאת כפשוטו בבחינת 'קבל את האמת ממי שאמרה'[11] בעוד שחכמי אשכנז סברו אחרת וכך  הרא"ש מביא בשם רבינו תם: "בטענות בלבד נצחום, אבל האמת כדעת חכמי ישראל, וכמו שקבעו אנשי כנסת הגדולה בתפלה ובוקע חלוני רקיע ומוציא חמה ממקומה[12]". יצוין כי הוויכוח העקרוני האם חז"ל יכולים לטעות מקורו כבר בגאונים].

בעולם עגול ושלם כזה גדלתי. הבעיה נוצרה כשהתבגרתי והשאלות נשאלו. מכיוון שכל תפיסתי את הדת הייתה מאוד תמימה, נאיבית ושלימה, כך היה קל מאוד לפוצץ בועה אחת, פרה קדושה אחת, ובעקבות כך כל הבניין קורס ברעש גדול. אצלי הפרה הקדושה הראשונה שנשחטה היא העובדה שחז"ל באמת טעו בעניינים שונים כגון בכך שהכדור עגול, ושכינה לא באמת יכולה להיווצר מזיעה[13], דבר שהשאיר אותי בשוק עמוק, וברגע שהדבר קרה, כל מגדל הקלפים קרס. מרגע זה כל דבר היה צריך מבחינתי להיחקר מחדש בשבע עיניים, ולא הייתי מוכן לקבל שום דבר יותר כמובן מאליו.

ככל שהעמקתי חקר הבנתי שהשטן נמצא בפרטים הקטנים. קל מאוד לייצר תמונה הומוגנית לבריאה, וקל מאוד לדבר באופן פילוסופי על כך שהבריאה היא כל כך מתוחכמת, שלא ייתכן שאין לה בורא. הבעיה היא בפרטים הקטנים. הבעיה היא כאשר מנסים לראות מה 'אלוהי' בתורה, כאשר בוחנים מקרוב את מה שכתוב בתורה מבחינה השוואית לחיבורים במסופוטמיה, האם היא בכלל נכתבה בידי מחבר אחד, האם שמשון, דוד ואבשלום הייתה להם את הדת שיש לנו, האם הייתה התפתחות בתורה שבעל פה, וכן הלאה והלאה, ככל ואנו מעמיקים בפרטים הקטנים שם מתחילים להתגלות הפערים הגדולים, פערים שלא בטוח שהאידאות הגדולות מצליחות לכסות על עקבותיהן. בוודאי שהאידאה השלימה ותמימה שהתורה היא מקשה אחת מסיני ודוד המלך ניהל אורח חיים כמו רבי עקיבא איגר, התנפצה לה לרסיסים אל מול קרקע המציאות, ומה שנשאר לי, הם חתיכות קטנות שצריך לחבר מהם תמונת עולם, מהי היהדות באמת, איך היא נוצרה, התפתחה, והתעצבה לכדי מה שהיא כיום.

המחקר שלי ארך שנים ארוכות, בסיומו מצאתי את עצמי בנקודה שונה לחלוטין מהנקודה בו התחלתי את מסע החיפוש. גם לאחר שעיכלתי והשלמתי מבחינה דתית עם העובדה שחז"ל טעו, לא יכולתי כבר להשלים עם כל האבנים בדרך שאותן הרמתי ושם גיליתי עולמות חדשים. עם זאת, במבט לאחור אני חושב שקיבלתי פרספקטיבה לא מועטה על הרבה מן הסוגיות, ובעיקר הבנתי היטיב מהי היהדות, מאין היא נוצרה ועל רקע מה, ואיך היא התפתחה.

 



[1] אגרות א:טו. יצויין כי אמנם רבים מחכמי ישראל נוטים לעמדה זו כגון העמדה שהוצגה על ידי רע"א בשם השיטה מקובצת שהביא את דברי ר"ת לעניין ויכוח חכמי ישראל ואומות העולם במסכת פסחים דף צד ע"ב, אך רבים מחכמי ישראל האחרים שלא הלכו בשיטה זו ביניהם גדולי החכמים כגון הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים ג, יד; ב, ח.

[2]  סנהדרין דף צ"ז.

[4] פסחים, צד, ע"ב.

[5] סנהדרין פרק י משנה א.

[6] יומא כח, ב.

[7] שבת ל ע"א

[8] ברכות ד ע"א

[9] רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ד הלכה ז.

[10] פסחים צד, ע"ב

[11] מורה הנבוכים חלק ג (פרק י"ד) ואחריו החזיקו הכוזרי, מהרי"ף ובנו רבנו אברהם.

[12] תוספות הרא"ש, כתובות (דף י"ג( והחזיקו אחריו רע"א

[13] שבת, קז: ע"ב



מה שהצחיק אותי במאמר, שהכותב מתחיל בהצגת הגישה הקיצונית שכל סטיה מאמונה במאמר חז"ל היא מוגדרת ככפירה גמורה, ובא לפרק את הגישה הזאת.
כקורא ציפיתי להגשת אלטרנטיבה מסודרת כנגד הגישה הזאת שעדיין נשארת במרחב האמונה הבסיסית.
ככל שהמאמר מתקדם, הכותב מעיד שככל שהוא מפרק עוד גורם, מתפרק גם הגורם הבא, עד שבעצם הוא מאבד גם את האמונה הבסיסית של תורה מן השמים, מה שבעצם מוכיח לחלוטין את הטענה ה'קיצונית' שהכותב התחיל איתה וניסה להתמודד איתה.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2021 00:41 לינק ישיר 

שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור ובכל שעה ושעה עומדים עלינו לבלבלנו.
אותה גברת כל פעם באדרת אחרת.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2021 02:06 לינק ישיר 
קלעפער

אני לא מומחה לענות על כל השאלות, ובודאי יש תשובות לכך, אבל לא הבנתי את הטענה מדוד המלך? מה הבעיה לומר שהוא היה מתמיד בתורה? או פסק בהלכות טהרה? או היה לו סנהדרין? בגלל שהמילה סנהדרין היא יוונית? משל יאמר אדם שלא יתכן שדוד המלך   יכול היה לומר  סברא כי המילה סברא היא בארמית...
מה זה הקשקוש הזה?

תוקן על ידי קלעפער ב- 17/01/2021 02:29:40




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2021 02:44 לינק ישיר 

הקשקוש מתחיל כבר בהתחלה במילים "המדע יודע..."
המדע לא יודע ולא מתיימר לדעת מה היה.
המדע מצמצם אפשרויות עד לסבירה ביותר בעיניו על פי תערו של אוקאם שלפעמים, מה לעשות, לא חד מספיק.
להשתמש בהקשר זה במילה "יודע" זו שטיפת מוח להמונים מהסוג הגס ביותר. לגרום להם בפעלולים לשוניים זולים לקבל מראש הנחות חסרות בסיס. כי אם המדע "יודע" אז ברור שזה אמין יותר מסתם "אמונה".
טריק סמנטי זול ושקוף.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2021 03:42 לינק ישיר 

יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש וכו'



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2021 07:47 לינק ישיר 

המון מלל מהוקצע וגבוה
מאחוריו עומד כופר מבולבל
אמונת המדענים על היווצרות היקום הזויה פי כמה, נקודה סינגולרית ש"תמיד עמדה כאן באמצע שומקום ויום אחד התפוצצה ללא סיבה ומסובב"
אני קורא לזה אמונה, כי הגיון אין.
בקשר לצורת כדור הארץ, שכחת לציין שעל אתר שם בפסחים אמרו חז"ל עצמם ש"נראים דברי חכמי אומות העולם מדברינו"



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2021 08:23 לינק ישיר 

בשורה התחתונה הוא לא מביא ראיות כלשהן הפוכות הוא רק טוען שהוא עצמו הגיע חמסקנות הפוכות ומשום מה הוא סבור שכולם צריכים להתיישר או בעצם להתעקם לפי מחשבתו


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/1/2021 10:22 לינק ישיר 

היכונו למאמר 2 הלא גיבובים ויעני בקיאות והבנה. איך אמר מישהו אין לו שאלות אלא רק תשובות. הוא כבר בא בשל ומוכן מלא כפירה ובלבול.  מי אמר שדוד המלך היה כמו רעק"א, ברור שאנו בנויים מגדרים וסייגים שנוצרו מדוד עד עתה המון תורה בעל פה עברה ובנתה בנו גדרים וסייגים שונים שלא חייבו את דוד ובימינו הם כורח המציאות, ולולי אמונת חכמים לא היה נותר בנו שריד. הכותב הינו כופר באמונת חכמים הוא יותר חכם מהם תבדקו בהודעות הישנות שלו, והפתרון היחיד הוא להקהות שיניו ולא להתיחס לקשקושיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2021 10:45 לינק ישיר 
נצל

לאיש חשוב (כדבריך...)
ואתה שכחת שדברי הגמ' בפסחים כבר אינם רלבנטיים, שהרי בינתיים מצא גאון עוזינו
הרע"י ע"ה, בתשובתו הידועה בעניין שיטת ר"ת בבין השמשות, בשו"ת יביע אומר ח"ב, 
שמה שנאמר בגמ' שחכמי אומות העולם ניצחו, זה לא נצחון אמיתי, אלא נצחון בטענות,
אבל ה א מ ת  (!) עם חכמי ישראל, כלומר שבלילה השמש אינה יורדת כמו שאנו הבורים 
חושבים אלא שהאמת היא שהשמש בלילה עולה מעל הרקיע, ומשייטת שם למעלה עד
למזרח ובבוקר היא יוצאת וזורחת מן המזרח ... (הערת אגב, אין לתרץ שהגאון הזה לא טס 
אף פעם לארה"ב, שכן יודע אני שהיה בניו יורק ואף התאכסנתי באותה אכסניה עמו,
וא"כ יכול היה לראות בעיניו את השמש מלווה אותו כל הדרך ואינה עולה למעלה ...). 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2021 12:07 לינק ישיר 

נצל כתב:
נצל

לאיש חשוב (כדבריך...)
ואתה שכחת שדברי הגמ' בפסחים כבר אינם רלבנטיים, שהרי בינתיים מצא גאון עוזינו
הרע"י ע"ה, בתשובתו הידועה בעניין שיטת ר"ת בבין השמשות, בשו"ת יביע אומר ח"ב, 
שמה שנאמר בגמ' שחכמי אומות העולם ניצחו, זה לא נצחון אמיתי, אלא נצחון בטענות,
אבל ה א מ ת  (!) עם חכמי ישראל, כלומר שבלילה השמש אינה יורדת כמו שאנו הבורים 
חושבים אלא שהאמת היא שהשמש בלילה עולה מעל הרקיע, ומשייטת שם למעלה עד
למזרח ובבוקר היא יוצאת וזורחת מן המזרח ... (הערת אגב, אין לתרץ שהגאון הזה לא טס 
אף פעם לארה"ב, שכן יודע אני שהיה בניו יורק ואף התאכסנתי באותה אכסניה עמו,
וא"כ יכול היה לראות בעיניו את השמש מלווה אותו כל הדרך ואינה עולה למעלה ...). 


דווקא לפי התפיסות המדעיות שתקפות כיום, זה בדיוק כך...
תחשוב קצת. תצא מהמסגרת הלשונית המצומצמת שהורגלת בה ותקרא שוב את מה שכתבת בלי דעות קדומות.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2021 10:36 לינק ישיר 
נצל

לפיינשמעקער
ראה זה פלא, חשבתי, יצאתי מהמסגרת הלשונית, קראתי את דברי שוב,
ועדיין איני יודע מה אתה סח? ועל איזה מדע אתה מדבר, במדע של אוניברסיטת מוסיוף?
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2021 11:24 לינק ישיר 

האשכול מתאים יותר לעצכ"ח...

מה שכן, לגבי התופעה העצובה של המחזירים בתשובה שחלקם דמגוגים אכן, בנותן טעם להמליץ על אתר העוסק ביסודות האמונה אבל בגישה של שכל ישר ולא של "כל האמת אצלנו", כותבים שם "מרן" משה רט ועוד...





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מאמר 1
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.