בית פורומים בחדרי חרדים

עו"ד דובי ויינרוט הצבוע איפה הבושה???

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/3/2022 21:32 לינק ישיר 
עו"ד דובי ויינרוט הצבוע איפה הבושה???

האם נותרה בך טיפת יושרה???

עד מתי תמשיך לגלגל עיניים לשמיים ולומר לא ידעתי לא ראיתי כאשר קלונך נחשף הערב לעיני כל ישראל?

עד מתי תמשיך לשקר במצח נחושה כי לא ייצגת את חברך הפדופיל האנס ימש"ו שר"י  בעניניי תועבותיו כאשר הערב כל עם ישראל שומע את קולך המתועב בהקלטות שלא מותירות מקום לספק איך שיתפת פעולה באופן זדוני עם חברך הפדופיל ורקמת אתו יחד מזימות  שטניות איך להשתיק את הקרבנות?

עד מתי???

אוי לו לדובי וינרוט הצבוע מיום הדין! אוי לו מחילול השם!



נ.ב.

למותר לציין שאני הק' אשמח אם וינרוט הצבוע יגיש נגדי תביעת דיבה אמיתית ולא יסתפק רק באיום בתביעת דיבה כדרכו בקודש...




תוקן על ידי באבא_זוטא ב- 15/03/2022 22:26:12




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2022 23:34 לינק ישיר 

משהו קרה לך זוטא! בטח שתית הרבה. נהיית עדין נפש פתאום? עו"ד דובי ויינרוט אינו רק צבוע! הוא שקרן, נוכל, ואיש פלילים.
הוא מעיד בקולו (לא שמעתי אך ראיתי את הציטוט) שהוא נכח כשוולדר שילם לבעל כסף כדי לשקר בענין הזה נגד אשתו האנוסה.
זה פלילי! לפחות צריך לשלול לו את הרשיון!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2022 23:53 לינק ישיר 
הפוסט של דובי

פוסט פרישה –

המתנה הכי גדולה שקיבלתי בשבוע האחרון הייתה שיחת טלפון מאבישי גרינצייג שלשום בערב.
הוא אמר לי דובי: אני אוהב אותך ורוצה לתת לך עצה של חבר.
אתה מתעסק בשני כובעים שהם סותרים אחד את השני. אתה מצד אחד סנגור ומצד שני פובליציסט וסופר. זה מתנגש וקשה מאוד לרבע את המעגל. יוצא משולש.
אם היית בועז בן צור או ששי גז, זה לא היה מעניין אף אחד. לדעתי אולי אפילו היה נרשם לך הישג כעורך דין. אבל אתה רוצה להיות גם בועז בן צור וגם סיוון רהב מאיר. זה לא הולך.

אני תמיד אוהב ביקורת כשהיא נשמעת באופן מכבד והוא העניק לי את המתנה הכי גדולה בעולם.

אני פורש מהפלטפורמה הזו וזה ככל הנראה יהיה הפוסט האחרון שלי לעמוד שעמלתי שנים לבנות אותו. זה לא מעציב אותי, זה משמח אותי. אני אהיה אדם טוב בהרבה. יהיה לי זמן נוסף לחיות את החיים האמתיים ולא את הפייק והתשומי המדומה שמקבלים פה.

והנה לכבוד הפוסט האחרון (מי שמעוניין שיעתיק אותו מהר כי עוד קצת והעמוד נמחק) אני מוריד פעם אחת ולתמיד את כל הפוליטקלי קורקט ביחס לפרשת חיים ולדר, מתבטא באופן חופשי ביחס לעניין וביחס למתרחש בפייסבוק.

אכתוב דברים שאנשים ונשים רבים חושבים ומפחדים לומר בקול גדול.

אז ככה,
כל הטהרנים והטהרניות, המצקצקים והמצקצקות תקפצו לי.
חיים ולדר עמד לידי ברגעים הקשים בחיי.
שנאתי אותו וגם אהבתי אותו ביחד. אין בזה שום סתירה. שניהם מתקיימים יחד ובערבוביא.
אין לי שום הנאה בלינץ' שעושים לו לאחר מותו. להיפך, במידה מסוימת אני זוכר לו גם רגעי חסד שעמד לידי ברגעים הקשים בחיי, והיו לא מעט כאלה.

הספדתי אותו כי הרגשתי צורך עז להספיד חבר שעזר לי. אני לא מצטער לרגע על כך שספדתי לו. זו הייתה הטעות האנושית הכי מטומטמת והכי יפה בחיים שלי. חשבתי המון מה אבא שלי היה מגיב על זה ואני יודע בוודאות שהוא היה גם גאה בי. הוא היה מנשק אותי ונותן לי סתירה ביחד כי בניגוד לאחרים, הוא היה מבין את הסתירה הפנימית הזו. הוא לא היה קטגורי. אצלו חזקת החפות לא הייתה מס שפתיים ואסימון שחוק. כל חשוד וכל נאשם (גם רצח וגם אנס) היה זכאי בעיניו לרופא, רב ועורך דין שיעמוד לצידו בשעותיו הקשות.

עמדתי לצדו של חיים עד התחקיר במקרה אחד! בלבד ומסרתי לו בו את כל הלב והנשמה שלי והשתמשתי בכל הטריקים של סנגורים. (אני סנגור ולא איזה מנהל בית ספר שמגן על מורה שלו).

לפני היה מונח תיק שהמשטרה והפרקליטות – שלהם כלים הרבה יותר חזקים ממני לבחון את העובדות - סגרה אותו לפני 14 שנה. משכך, אני האמנתי לו והגנתי עליו בתיק הזה עד הרגע האחרון.
אתם לא הייתם שם. זר לא יבין זאת.

בהשקפה שלי, כל יהודי הוא אח שלי. אין לי שום הנאה לראות את הפוסטים ואת התחקירים האלה שבהם עדת מצקצקים נהנים לקחת אנשים מתים ולראות אותם ואת משפחתם האומללה תלויים בפעם העשירית בכיכר העיר. בטח לא אחרי שהפוגע מת ואינו מהווה סכנה לציבור – בעיניי (אחרי שאדם מת) זה "נקלה אחיך לעיניך".

אני לא כותב פה לרצות. סורי. כי אז שוב הייתי כותב לכל מיני אנשים: "וואוו, את אלופה! מעולה!".
אז סורי. אין סתירה בין הרחמנות שלי היום כלפי נפגעים ונפגעות (שעד פרשיית ולדר, לא ידעתי בכלל איזו התעללות ואיזה ייסורים קשים הם עוברים) לבין הרחמנות שלי על משפחת ולדר.
אני מאוד אוהב את המשפחה הזו.
חושב המון על ברכי. חושב על מוישי חושב על דודי. אני אוהב אותם. אני מתגעגע אליהם (אין לי קשר איתם היום). כל אחד שכותב פה נגדם, הוא עושה מעשה עלוב מאחורי מקלדת.

לאורך הפרשה, כל הטהרנים כתבו מצד אחד שהמשפחה של הפוגע לא אשמה.
אבל כשהם רואים את הכיתוב על המצבה, הם מאשימים את המשפחה.
אז חברים, אני מזמין אתכם לסיור בבית הקברות. אם כל מה שהיה כתוב על המצבות היה נכון, העולם שלנו היה גן עדן היום.
מותר לכל אחד לכתוב על המצבה של אבא שלו מה שהוא רוצה. הוא היחיד שבא לבקר שם במשך השנים וזכותו לזכור את אבא שלו הכי טוב שבא לו.

לאחר מכן, הרב לאו בא לנחם. אז מתקוממים עליו עד שהוא לא עמד בלחץ ואילצו אותו לשחרר מכתב. לא! סורי. מותר לו לנחם את המשפחה גם אם הוא גורם ייצוגי. המשפחה לא עשתה כלום! זה לא סותר שהרב לאו מרחם לא פחות ואולי אף יותר במקביל ברחמים עצומים גם על הנפגעים והנפגעות. יש מקום לרחמים לכולם.

לאחר מכן, כיסחו את הרב צ'ולק. האיש שהוא ספק אדם ספק מלאך מקבל לינץ' על כך שהספיד את חיים.
לא! אולי הוא עשה טעות. שכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה. אבל האם אסור לו לטעות? האם זה לא אנושי? האם לא יכול להיות שחיים עזר לו או היה חבר שלו והוא לא מעבד עדיין נתונים? הרב צו'לק עמד המון לצדנו ברגעים הכי קשים. אין על צ'ולק. הוא עמד ועומד לצידם של חולים וחולות, משפחות במצוקה, יום ולילה. אף אחד שכותב עליו מאחורי המקלדת לא עומד במחיצתו. מבטיח לכם. הארגון שהוא מנהל 'עזר מציון' הוא אחד העמותות הראויות ביותר לתרומות בארץ ובחו"ל כי חזקה על הרב צ'ולק שכל התרומות הולכות לשם שמיים.

ועכשיו, באופן מכוער ביותר הצליחו בתחקיר לקחת אישה טובה עם לב זהב, ששכלה את בנה ולאחר מכן בעלה התאבד על קבר בנה, שמגדלת נכדים שאיבדו את אבא שלהם ואחרי זה את סבא שלהם, שמגדלת ילדה עם תסמונת דאון וגזלו ממנה את כבשת הרש האחרונה שלה: רחמים!
זהו הכריזו והחליטו בעקבות תחקיר מגמתי כלפיה. היא שותפה לפשע. אז תשכחו מזה. אני הייתי שם וראיתי את ההתנהלות וההתבלטות וההתייסרות. ברכי לא שותפה לשום פשע גם אם חמישים תחקירים מגמתיים נגדה יציגו לכם את זה אחרת.

היות ובכל זאת מדובר בפרידה, אני רוצה בתפנית חדה לשבח כמה מהאנשים שאולי (רק אולי) היו נחשבים "אויבים" אצל משפחת ולדר אבל לא אצלי. התרשמתי (בניגוד למחשבתי השגויה לפני ששוחחתי עימם) שבכל הנושא הזה של פגיעות מיניות הם כן עושים עבודה יסודית.
כשאני כותב עבודה יסודית אני מתכוון לכך, שהם מסוגלים להבין שהחיים הם לא שחור לבן.
יש להם חמלה גם על פוגעים. תתפלאו.
הם ידעו להכיל אותי גם ברגעים קשים.
הם מכירים את הסיפור שלי.
היה זה אביגיל היילבורן, רחלי רושגולד, רפי פרלשטיין, צביקי פליישמן (שהיה לי התנצחות אישית איתו ועדיין הגיב מכובד!) ועוד רבים שאני מתנצל שאני לא זוכר.
בסבירות גבוהה שאחרי תחקיר שיראה רק צד אחד הם פחות יאהבו אותי. זה לא משנה לי כבר. אני פורש מכאן.
מי שאוהב אותי יאהב אותי, מי שישנא אותי ישנא אותי. זה בכלל לא משנה לי יותר.

יש לי נקיפות מצפון על כך שלדעתי חיים ולדר היה אדם שסחב אחריו מצוקה נוראית שהוא לא היה מסוגל להודות בה. מי שהכיר את הקשר ביננו, ידע שאני אולי הייתי האיש הערכי היחיד שהוא הקשיב לו ממש. לא היינו חברים של כוס קפה. לא נפגשנו אפילו לא בתדירות דו חודשית. זה היה יותר כבוד שהוא רכש אליי. כואב לי הלב שלא זיהיתי את זה ואולי הייתי יכול לגרום לכך שהכול יראה אחרת. שהוא יודע בחולשה מסוימת ויאמר רק את המילים: חטאתי עוויתי פשעתי. זה הורג אותי ממש שהייתי טמבל לחשוב שאולי אין פה כלום.

בניגוד לאנשים שמכנים אותו "פחדן" על כך שהוא התאבד, אני לא רואה זאת כך.
הוא החזיק מעמד יחסית זמן רב. אנשים רבים שגינו אותו על התאבדותו שאלו אותי רק שבוע קודם: "מעניין מתי חיים ולדר יתאבד". אפילו היה על כך סקר בפייסבוק (תוך יומיים? תוך שבוע? תוך חודש?). ופתאום בעיניהם הוא פחדן.

אני רוצה לספר לכם שאני ישבתי לידו יום לפני התאבדותו. נכנסתי לחרדה קיומית. בכלל לא חשבתי עליו. חשבתי על השבריריות של הקיום האנושי. אתם יודעים למה? כי פגשתי אדם שהוא צל של עצמו ואין לו כוח לנקות כתם במכנסיים שלו.
הוא בכה. ישב משועמם בבית. עבודה כבר לא הייתה לו. זרקו אותו מכל מקום אפשרי. הספרים הלכו. הוא הרגיש נטל על ילדיו ועל הסביבה ושאין השפלה גדולה מזו בעולם (האשמות באינוס קטינים – תחום עיסוקו) ושהייסורים הללו גדולים יותר ממוות. לא היה לו כוח לנקות אפילו את הכתם על המכנסיים שלו. וזו הנקודה, שהייתי צריך לאתר את המצוקה. לקחת אותו ולנער אותו.
אני אכול מזה כבר כמה חודשים.
פעם ראשונה שהבנתי כמה האדם הוא שברירי. נחרדתי לראות איך אדם שהיה עד לפני רגע היה מצוי באגרא רמה נוחת בן רגע לבירא עמיקתא.
אמרתי לו חיים: קרעת אותי. תן לי לחשוב על זה.

את האמת אני אומר, הוא שאל אותי כמה פעמים אם כדאי לו להתאבד. אמרתי לו: חיים שלא תעז. תושיב בעיניי רוחך את חיים ותחשוב "מה חיים היה אומר לחיים". בטוח היה לו איזה עידוד. אמרתי לו את זה בעקבות עצה ששמעתי שנתן לו אבי רוזן. מלבד זאת אמרתי לו שישמור את זה לשנים אחרות. אף אחד לא יוכל לקחת לך את "הפריבילגיה" הזו.

באותו היום (יום לפני התאבדותו) נסעתי לאילת. ואז כשעה לאחר שהגעתי הוציאו כתבה על 22 עדויות בד בבד עם קלטת שמשווה לחיים אמינות מתחת לאפס. את האמת, פעם ראשונה שממש כעסתי עליו. כאילו הרגשתי בגידה מסוימת. יש שיאמרו קורבן גדול. לא משנה בדיוק התיאור. אני לא מחפש להכניס את עצמי לא לעמדה של קורבן ולא לעמדה של גיבור. מחפש להביע רגשות ומציאות.

יעידו אחיי ואחיותי שלא רציתי להגיע להלוויה. הם חשבו שזו בושה וחרפה שאני רוצה להישאר בחופש ולא הולך ללוויה. והם לא הבינו שזה לא קשור בכלל לחופש אלא שמתגבש בי כעס על חיים. אבל המצפון שלהם עבד עליי (כזה אני) והזמנתי מיד טיסה. ובמטוס, ישבתי סהרורי. כועס על עצמי, כועס על חיים, כועס על אנשים נוספים. פשוט כועס. וכל הכועס כל מיני עבודה זרה שולטים בו. וכך יצא שתוכנו של הספד שנחצב ממקום טוב, פספס את הפואנטה. דובי של אז לא יכול היה אחרת. התרוצצו בי אלף נשמות. מי שיש לו נפש מורכבת ולא ראיה חד ממדית על אירועים יבין אותי.

קיבלתי לרוב הודעות תמיכה וקצת הודעות נאצה במקביל כמו איזה שוקי נחמד בטוויטר. שוקי מעולם לא פגש אותי. שוקי אמר, שוקי יודע.

בדיעבד עוד לאחר ההלוויה סיפרו לי כי חיים התקשר לכל אחד מילדיו שעה לפני התאבדותו ונפרד מהם. סיפר שהוא לא יכול לעמוד בזה.
כששמעתי את זה הלב שלי נקרע לחתיכות.

יש אנשים שהגדילו לכתוב לי שאני חמלתי על "אגג".

אז אני רוצה לסיים פה את הדברים, בתור מי שאחד שלדעתכם חמל על "אגג" (ולא – אין יהודי שהוא אגג – כולנו אחים).

היה זה רק עכשיו שקראנו על שאול בהפטרה של השבת האחרונה וזה סיפור מרתק שגרם לי לדמוע.
שאול המלך חמל על אגג ושמואל הנביא אמר לו:
"קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת שְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ".
ואחרי ששאול שמע את הבשורה הנוראה הזו הייתה לו בקשה אחת לשמואל:
"וַיֹּאמֶר חָטָאתִי, עַתָּה כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְנֶגֶד שְׂרָאֵל וְשׁוּב עִמִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַה' אֱלֹהֶיךָ".
ואכן שמואל נענה לו ומכבדו פעם אחרונה: וַיָּשָׁב שְׁמוּאֵל אַחֲרֵי שָׁאוּל וַּשְׁתַּחוּ שָׁאוּל ל-ה'.

וכשקראתי זאת עלו בי מחשבות. כמעט בכיתי בשביל שאול. חשבתי לעצמי. אחרי שהוא מקבל בשורה כזו נוראית זה מה שמעסיק אותו לדאוג לרסיסי הכבוד האבוד שלו?

ולמדתי מכאן, כמה חשוב הכבוד לאדם. כן. זה נורא חשוב. שאול מבקש כבוד אחרון.

אז הנה כאן, לאלה שחושבים שחמלתי אל אגג, אני קורע את הממלכה הקטנה שלי, את חלקת הא-לוהים הקטנה שהייתה לי בפייסבוק ואני מעביר אותה לאיזה "מלך" אחר.
אני אפילו לא דורש כבוד אחרון. מי שיאמר ברוך שפטרנו מעונשו של זה, אני משיב לו מראש: ונאמר אמן.
---
בעוד כמה שעות, תצפו בתחקיר של רביב דרוקר שבו יוצג לפניכם עורכת דין שייצגה את משפחות הפשע הגדולים בישראל, את מארי פיזם, אנסים ורוצחים ותסביר לכם שהיא בחיים שלה לא ראתה כזה הסכם.
אין להם במקור אפילו את האינטליגנציה הזו לכבד את הצופים שלהם.
מעניין מה היא כן ראתה בפרשיות שהיא ייצגה.
ואז אותה עורכת דין תשב על כיסא גבוה ותציג לכם הסכם שתיקה גרנדיוזי שבו יחסירו מכם את העיקר שחסר מן הספר.

בפרשיה הזו, לצערם הרב, הם לא המקור.
מהסיבה הפשוטה,
אני המקור!

אני מוכן להמר שלא יספרו לכם איך הכול התחיל.
התחקיר יתחיל מעמוד 100 בספר אבל לא יספר לכם שספר קוראים מהעמוד הראשון.

מי שהפרשיה הזו לא מעניינת אותו במיוחד, או שלא מסוגל או מעוניין לשמוע צד נוסף בפרשה, שיפסיק לקרא פה. זה ישעמם אותו בחיי. דלג ותגיד אמל"ק.

מי שמעוניין לראות תמונה כוללת ומוכן להכביד על עצמו כמה פרטים מוזמן לקרא את התיאור האמיתי הבא:

מי שפנה בשנת 2016, לא היה מר ולדר לרומי. רומי פנתה באמצעות עורכת דין מנוסה וותיקה במכתב דרישה למר ולדר לקבלת כספים על סך מיליון וחצי שקלים.
חיים דפק על דלת משרדי והראה לי את המכתב. עד יומו האחרון גרסתו של חיים היה כי נסחט על ידי רומי. כהוכחה, הוא הציג בפניי, בין היתר, מסמך מהמשטרה והפרקליטות המאשרים כי הוגשה תלונה במשטרה בשנת 2008 והתיק נסגר.
חיים התנגד בעת הזו להיענות לתשלום כלשהו. יחד עם זאת, המשפחה של חיים סברה שעלויות משפט ועינוי דין, יפגעו קשות בשמם הטוב ובמפעל חייהם, גם אם לבסוף יזוכה.
משכך, לאחר התלבטויות קשות, ברכי בקשה ממני כי אחסוך מבעלה את הייסורים הללו, ולמרות שלגישתה, לרומי לא היה מגיע תשלום כלשהו, הדברים עדיפים בהרבה על ניהול הליך משפטי.
הזכות הבסיסית של המשטרה והפרקליטות להקנות למר ולדר את חזקת החפות בוודאי קיימת גם לברכי. מותר לברכי להאמין לבעלה שרומי מעלילה עליו עלילות, להאמין לגרסא אחרת לגמרי של בעלה, ולבקש כי עבור תשלום שלגרסת בעלה לא מגיעה לה כלום, רומי בתמורה לא תכפיש את משפחתה. הרי זה כל העניין. היא לא זו שפנתה לרומי. ובכלל, למה שהיא לא תאמין לבעלה על אירוע לפני 20 שנה שמיני אז שום תלונה לא הוגשה?

אני סנגור, אני מאמין ללקוח שלי ומותר ואף חובה עלי להשיג בשבילו את הכי טוב.
עורכת הדין של רומי ותיקה בתחום ואם היא לא ראתה בכך פסול איזו סיבה יש לי לפסול את ההסכם?
אני אמור לשמור על גרסתו של הלקוח שלי ועורכת הדין של רומי אמורה לשמור על גרסתה של הלקוחה שלה. ברוכים הבאים למקצוע.
בסופו של דבר נכרת הסכם בין ברכי לרומי (כאשר רומי כאמור מיוצגת) לפיו ישולמו לרומי סך של כ- 300 אלף שקלים בתשלומים ורומי בתמורה לא תכפיש את שמו של חיים ומשפחתו.
אל תעצרו אותי פה ותאמרו: איך פה לא חשדתם? כי ככה! כי לא הייתם שם. זה דינמיקה. זה סיפורים. זה לא עובד בשחור לבן. זה סיפור ארוך וקשה ושוב, אני לא חושד בלקוח שלי. אני לא חושד בחבר שלי. אני לא חושד במי שאין מאחוריו שום מקרה אחר מלבד זה שנסגר במשטרה.

חודשים בודדים לפני פיצוץ התחקיר, רומי הפרה את ההסכם וגוללה את סיפורה לעיתון הארץ.
במאמר המוסגר אני רוצה לספר לכם סיפור נוסף איך מתנהל תחקיר בעיתון הארץ. יספרו לכם שדובי וינרוט איים על שירה אלק בתביעת דיבה. ככה פשוט נוח לטהרנים לומר. דובי וינרוט איים על עיתונאית.
גם פה לא יספרו לכם את המקור שהוא העיקר ולא הטלפון שלי לעיתונאית.
ובכן, איך שירה אלק מנהלת תחקיר? היא מתקשרת למאות אנשים שהם מטופלים או תלמידים או מכרים של חיים ולדר ושואלת אותם האם חיים ולדר הטריד אותך מינית וחופרת בהמון שאלות. מן הסתם שהרוב המוחלט (ואולי כולם) נכנס להלם טוטאלי מעצם השאלה ורובם השיבו לה: מה? את רצינית? מאיפה הבאת את השאלה הזו. בחיים לא. חיים עשה לי כל כך הרבה טובות בחיים. ועשרות שיחות כאלו אותם האנשים ההמומים שולחים לחיים. וחיים שולח את ההקלטות הללו אליי. ואני מזועזע. ככה מבצעים תחקיר? תארו לכם שהייתי מתקשר לכל התלמידים המכרים שלכם והייתי שואל האם הם הוטרדו על ידכם מינית? זו דרך לבצע תחקיר? בעיניי זה לשון הרע מהזן הנמוך ביותר. התפוצצתי מזה. בהחלט.

חיים הבין מכך שמבצעים עליו תחקיר, והקדים את כולם גם תקשרותית, הריח שמישהו פה עלה עליו או שעושים לו אמבוש. לא יודע מה עבר לו בראש. והוא מבקש ממני לפנות לרותם אלוני לחדש את ההסכם ורומי סירבה. כמובן שחיים כבר ידע על ההסכם הראשוני. טבעם של בני זוג. סיפרתי לרותם שברכי מבקשת. האמת היא שזה הוצג כדרישה של חיים וברכי.
כמובן, שלא היה טעם לחדש את ההסכם, הרי ברכי שילמה את כל הכסף והכפשת שמה בכלל לא יכול לעמוד על הפרק. בדיעבד, סירובה של רומי, העיד על הפרתו.
את "הטריק" או החכמה הזו של חיים להבין שרומי הפרה את ההסכם הבנתי רק בדיעבד כאשר רומי לא הסכימה לקבל את הכסף. או אז חיים אמר לי והסכמתי איתו שהסירוב מעיד על היותה בתוך תחקיר. במילים אחרות, חיים פה לא שיתף אותי במטרת הבקשה לחידוש ההסכם, אבל בדיעבד, הבנתי והסכמתי איתו שכנראה הלוגיקה שלו נכונה.

אגב, אני לא שופט חלילה את רומי על הפרתו. זה אולי יישמע נאסטי אבל מבחינתי, אם חיים ביצע בה את זממו, שיקפוץ לה. הוא לא יכתיב את הכללים וכל האמצעים כשרים. אני מבין את זה.

אכן התראיינתי שלא ידעתי שחיים מעורב בעסקי נשים. חזקת החפות עמדה לחיים במשטרה ובפרקליטות ועמדה לו גם על ידי. אף אדם, לא היה רוצה שיאשימו אותו בתלונה שגורמי החוק – שלהם הכלים החזקים לבדוק את הטענות - החליטו אחרת. ואם הם החליטו, אז למה שאני אחליט אחרת?
כל שאר הטריקים שמיקים בעניין של תיק שנסגר במשטרה והלקוח טוען ומשכנע לסחיטה, נעשים על ידי עורכי הדין יום ביומו. אם זה לא מתאים לכם, אל תהיו ליטיגטורים. אפשר לבטל את המקצוע.

עד פרסום התחקיר – כחודשיים לפני מותו של ולדר – לא הייתי מעורב או מודע לשום פרשיה אחרת הקשורה לולדר בנושא של הטרדות מיניות. שכחו מזה. שמועות רבות, כפי שיש בפרשייה הזו יכולות לרוץ עד אפריקה.

לאחר פרסום התחקיר, אירעה פרשייה מצערת שגם אם יכפישו את שמי מכאן ועד עולם אני לא אשגר פירור של מידע לצהוב של תחקיר ואעדיף להשליך עצמי על הכבשן ולא להלבין פני אחרים ברבים. שיבוא על חשבוני. בתחקיר הם יצטטו חלקיקי דברים על מעשה באורך הגלות. זה לא משנה. פירור לא יצא ממני גם אם יתלו אותי על עץ גבוה חמישים אמה. נקודה. אני לעולם לא אלבין אף אחד ברבים.

אני יודע שאנשים שקוראים פה כרגע את הפוסט עם הראש של "התחקיר" יאמרו שאני חצוף פושע שמרחם על פוגעים ומשפחתם. מכיר כבר את תגובות הנאצה של חלק מסוים מהאוכלוסייה שלא יודעים לראות ולא מוכנים לשמוע תמונה מלאה ומורכבות אנושית. מה שהמקור מפספס הוא שצריך בעיניי לרחם על כולם בסיפור הזה. בראש ובראשונה על נפגעים ועל נפגעות (שעד להתפוצצות הפרשה לא ידעתי ולא הבנתי שמדובר פשוט ברצח שבוצע בהם. הם היו שקופים אצלי לצערי הרב) אבל גם על פוגעים וגם על משפחתם. יש לי רחמים לכולם.

אני רוצה לומר לכם שהמון פסיכולוגים ועיתונאים סבורים שהמקור עשה שירות רע גם לרומי עצמה.
פסיכולוגים מזועזעים מהמון סיטואציות. בין היתר מכך שהיא נחשפה בפני ילדיה לעיניי כל עם ישראל. יש לכך השלכות פסיכולוגיות חמורות ואסור לעשות את זה למען רייטינג. הרגעתי אותם, שאין להם מה לדאוג שהרי ברור שהיא סיפרה להם את זה כבר 50 פעם קודם, ועדיין, הם חושבים שזה עוול גדול.

בעוד שאני מבטיח לכם שהתחקיר לא יזכור אפילו את המספר של רומי ביום שלמחרת הרי שאני אזכור ואקח איתי את הדברים הבאים:

1.

לאחים של יוסף היו אלף סיבות ותירוצים למעשיהם כלפי יוסף. הם חשבו שהם צודקים הם היו משוכנעים בכך. והם זרקו אותו לבור ומכרו אותו למצרים. אבל בסוף בסוף כאשר יוסף דוחק אותם לפינה (והם עדיין לא יודעים שזה הוא) הם אומרים איש אל אחיו: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת". לכן, לא משנה מה יש להגיב על התחקיר הזה כי הוא מספר רבע תמונה, שום דבר לא יצדיק את העובדה שלא שמעתי את זעקתה של רומי.

2.

בדיוק כמו סעיף 1, לא משנה כמה יהפכו את ברכי לשותפה של הדברים, אלף סיבות ודברים לא ימנעו ממני לשמוע במקביל את זעקתה של ברכי. אנשים אומרים לי, אז תרחם גם על משפחתו של רוצח וכו'? מה השאלה. בוודאי! אני מרחם על כולם.

3.

המקור לא באמת עוזר לנפגעות. תשאלו כל פסיכולוג, הוא עשה לרומי עוול גדול. את הפרשיה הנוספת שהם "יחשפו" (שכאמור לא אחשוף ממנה כלום) גם הצד הנשי התחנן אליהם שזה לא יפורסם. זה לא מעניין אותם כי זה מביא להם רייטינג. אז סבבה. אני אקח את זה עליי.

4.

אני לא באתי לפלטפורמה הזו כדי לעשות רע או לקבל רוע מאחרים. רציתי מקום נקי וסטרילי. זו הסיבה של 98% מחיקה מהפוסטים שלי בעבר (עוד לפני הפרשייה הזו). אם מישהו העיר לי שהוא נפגע ממני מיד מחקתי את הפוסט, לא משנה כמה לייקים הוא השיג. זו גם הסיבה שחסמתי לתגובות את הפוסטים שלי כי אני לא באתי לפה לעשות רע. לצערי, נחשפתי להמון רוע ואפילו רשעות מצד אחרים. לאו דווקא כלפיי. אני לא אומר שאנשים הם רעים. כל אדם שמגיב בצורה ברוטאלית בעיניי סוחב בעצמו בעיות. אני לא תופס חלילה אנשים שמגיבים רע כרעים אלא כמשהו שגם הם צריכים לחשוב עם עצמם.

5.

היה פעם יועץ השקעות שהפסיד מיליונים של דולרים לחברה שלו וכולם רצו לפטר אותו. אבל המנכ"ל אמר: הוא לא מפוטר. הוא נשאר פה עד 120. וכששאלו אותו למה הוא השיב: כי הוא המשקיע הכי טוב שלי מהיום. עשה כל כך הרבה שגיאות אבל היום הוא המשקיע עם הניסיון הכי גדול יותר מהמון יועצים. אז כן, אני חושב שאני דווקא מאז ההלוויה מניה טובה אצל נפגעים ונפגעות.

5.

היו שלום. אהבתי אתכם מאוד מאוד. אני לא אומר את זה מהפה ולחוץ. אני מאחל לכולם פורים שמח. אשתדל ללמוד ממרדכי (הגם שהוא צדיק פי אלף ממני) כי גם אם אהיה רצוי רק לרוב אחיי הוא המשיך לדרוש טוב לעמו ולדרוש שלום לכל זרעו. אני יודע שבעניין הזה דובי לעולם בדיעבד לא היה פועל אחרת. כולם חכמים בדיעבד. עשיתי את הכי טוב שיכולתי בזמנו.

6.

אני מצר ומתנצל בפני מי שנפגע ממני אי פעם.

7.

סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱ-לֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/3/2022 08:16 לינק ישיר 

אינני מכיר כראוי את מר וינרוט ג'וניור וזכותו לחשוב ונהוג כפי ראות עיניו (אם כי באופן אישי הייתי פחות רץ לספר על עזרה של אדם כמו ולדר כשאישיתי הייתי במצוקה), רק אמליץ לו מכאן שני דברים: 1. לטובת הציבור, את כל הדברים היה אפשר לכתוב בבערך רבע מהמלל, ועדיין זה היה עמוס וגדוש... 2. עם קצת פחות שידור אהבה עצמית ולראות את עצמך ורק את עצמך במרכז של המרכז של התמונה, למרות שאף אחד לא ממש סופר אותך כאישיות ובוודאי לא בהקשר הזה, היית גורם לי להתעניין יותר בתוכן הדברים שלך. מאותה סיבה אגב, אתה יכול להמשיך לכתוב בדף הזה. אתה לא מספיק מדהים כדי להיות כל כך צנוע



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/3/2022 08:27 לינק ישיר 

לא ראיתי את התחקיר אבל צריך לצאת מנקודת הנחה לזכותו שעו"ד צריך לנטרל רגשות כי זה העבודה שלו ועל זה מקבל כסף. בנוסף יש חיסיון לקוח והוא חייב לשקר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2022 08:33 לינק ישיר 

איזה פוסט טרחני, מעניין לספור כמה פעמים כתוב אני, ודובי ... חש מעצמו...


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/3/2022 08:52 לינק ישיר 

אז ענווים וצנועים יש כנראה רק בערוגה החרדית הטבעית.

לא האמנתי ולא נחשפתי עד כה מה קורה מתחת לחולצות הכחולות,
חשבתי רק תיסכולים ומאזוכיזם והרבה ייצריות.

כעת אני רואה גם פולחן אישיות עצמי, שהאמת כבר זיהיתי אצל אחדים מהסוג הזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/3/2022 09:10 לינק ישיר 

יש מצב להציע שידוך ביניהם ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2022 11:28 לינק ישיר 

ראיתי את התחקיר המטלטל. ושמעתי בהקלטות את השקרים של המניפולטור הזה.
את האיומים שאיים, את ההצעות הנבזיות שהציע, ואת התנהלותו הנכלולית.

קראתי גם את כתב הסניגוריה שכתב על עצמו על כל התפתלויותיו והזיגזגים שבו.

את מה שהוא באמת חושב על הפרשה, אפשר לתמצת במשפט הזה שכתב: כל
הטהרנים והטהרניות, המצקצקים והמצקצקות - תקפצו לי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2022 12:38 לינק ישיר 

זה מקומם ש-97% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל השאר


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2022 16:21 לינק ישיר 
ולשרה_בן

"מי שהכיר את הקשר ביננו, ידע שאני אולי הייתי האיש הערכי היחיד שהוא הקשיב לו ממש"


כנראה שרק אנשים ערכיים כמוהו מסוגלים לשקר בלי למצמץ.


תוקן על ידי ולשרה_בן ב- 16/03/2022 16:23:47




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2022 20:00 לינק ישיר 

"סייג לחכמה שתיקה" מתאים הרבה יותר מאשר הפוסט הארוך הזה, אני בספק גדול אם דברי הסנגוריה העצמיים הללו עבדו על מישהו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/3/2022 20:21 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > עו"ד דובי ויינרוט הצבוע איפה הבושה???
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר