בית פורומים עצור כאן חושבים

יחס היהדות ההלכתית לגויים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/5/2003 20:50 לינק ישיר 
יחס היהדות ההלכתית לגויים

להשיב אבידה לגוי - רק משום קידוש השם
להתפלל עבור גוי -רק משום קידוש השם

(זאת אומרת לקדש את השם על ידי העמדת פנים כאילו אלוהי ישראל הוא לא פרטיזני לעמו ודואג לכולם, בעוד שמחזיקים לא כך.)

להציל חיי גוי בשבת - רק משום דרכי שלום

בקיצור אנחנו הגזע העליון.

מה ההצדקה? מה ההוכחה שזה באמת מה שהאלוהים רוצה?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/5/2003 21:30 לינק ישיר 

אם הלכות אלו היו אמורים לגבי סדום אף אחד לא היה נזעק,
לגבי עם ישראל עובדי אלילים שאינם מאמינים בהשם זהו שורש הרע בעולם, מכיון שאינם מאמינים אינם עושים את הטוב. ולכן הפסד חיי אנשים שאינם ברמה מוסרית מממספקת אין חייהם חשובים מקיום עיקרי דתנו וכן לדאוג להם. ברור שלגבי
הגויים של היום הדין בעיקרון היהי שונה [ועי' במאירי]
וכן, יש לנו ענין לאחד ולייחד את העם בזה שאנחנו שונים ומיוחדים לחזק את הגאווה היהודית, [כמו המושג אנ"ש].



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/6/2003 00:48 לינק ישיר 

בוגי
אם יד על הלב.בעיה זו הטרידה אותי לא מעט.בזמנו אף עמלתי למצוא לה תשובה בעיקר תשובה שתתקבל על הדעת אצל אדם לא דתי או גוי.
התשובה היא:(כמה שהיא תשמע לא הומנית)
העולם כולו נברא בשביל היהודי.היהודי נברא בשביל לקיים מצות.הסיבה שמחללים שבת ע"מ להציל יהודי אחר הוא לא משום קדושת החיים אלא ע"מ שישמור שבתות הרבה.לפי"ז יוצא אגב (עכ"פ יש דעות) שאדם חילוני ג"כ אין להציל מפני שאין הוא עתיד לשמר שבתות הרבה.
גוי פשוט לא הולך לקיים מצות א"כ אין סיבה שיהודי יצילו ויחלל שבת אלא כמובן אם יש בעיית איבה שאז מפני דרכי שלום מותר.
דוגמא נוספת לדבר תמצא בסוגיא האחרונה למסכת הוריות כמדומני שם המשנה מפרטת סדר קדימויות לעניין הצלה ומעדיפה את הגבר על פני האשה ואם זכרוני אינו מטעיני רש"י מסביר שזה מכיון שלאיש יש יותר מצוות לקיים ( מה שקצת סותר את מה שמסבירים לנו שלאשה ניתנו פחות מצות מכיון שמוטל עליה תפקיד חשוב יותר של גידול ילדים.אך זה נושא לאשכול אחר)
ואם כבר הצתת מדורה פה נזרוק עוד משהו פנימה.השווה ברמב"ם לדוגמה את דינו של רוצח בשגגה יהודי לעומת הגוי.אך אולי גם זה נושא לאשכול אחר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/6/2003 01:11 לינק ישיר 

בוגי,

ישנו מדרש "פתרון תורה" הוא מתקופת הגאונים לפני למעלה מאלף שנים, היה גנוז ונשתמר בכתב יד של יהודי פרסי מלפני כ800 שנה, והתפרסם רק בשנים האחרונות, לאחר שההדיר אותו חכם בן ימינו – פרופ' אפרים אלימלך אורבאך. מדרש זה בחלקו הוא לקט מדרשים, ורוב דבריו ידועים לנו ממקורות אחרים, אלא שהם נמסרים בסגנון אחר, ויש בהם תוספות של דברי המחבר האלמוני. על הפסוק : " על הפסוק: "אף חובב עמים כל קדושיו בידך והם תוכו לרגליך ישא מדברותיך"
הוא הופך את ה"עמים" אומות העולם לנושא מרכזי, שהקב"ה נתכוון לתת התורה לכל באי העולם, אלא שהם לא קיבלוה, והמחבר מוסיף דברים שיכולים היו להאמר רק בתקופה מאוחרת כמה מאות שנים לאחר חז"ל, וזו לשון המדרש:
"אף לתורה חובבין עממים", בסגנון חז"ל 'עממים הם אומות העולם, ואף שהם לא קיבלו את התורה, הריהם חובבים אותה, ו"כל קדושיו" של עממים אלה (אנשי המעלה שבהם) הם "בידיך", זה הוא שבירך התורה הזאת, בשביל שאדומים וישמעאלים (הנוצרים והמוסלמים) כתב שבידם (כתבי הקודש שבידיהם) לקחו מהדברים הללו שכתובים בתורה"
נמצא שהתורה ניתנה אמנם לכל העמים, אלא ההבדל הוא בכך, ש"תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" וקהל יעקב קיבלוה במורשה, ואילו העמים האחרים לקחו ממנה דברים שנתקבלו על דעתם ואותם הבינו, והכניסום אל כתבי הקודש שלהם, ומכאן שגם להם חלק כלשהו בתורת ה'





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2003 09:18 לינק ישיר 

בוגי,

שאלות אלו הנה אשר שמים אותך בין דבר הווה במציאות ודבר השם בתורה.

אך כפי שכבר כ' הרמב"ם לא יכולה להיות סתירה. ידוע שהגויים שתחילת ההלכה התייחסה אליהם היו עובדי ע"ז ובעיני התורה הם הגרועים מכולם. הבעיה בזמננו היא מפני המסורת שלא הזדמן לה תיקון בנושא ולא עצם התורה. אז בדרך כלל ימצאו תמיד פתרון של "משום איבה" באיזו דרך שהיא. לולא כן היה האדם נמצא כאן בבחירה עדינה בין שכליאל וג'פרסון מחד מול מסורתיאל מאידך!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2003 09:39 לינק ישיר 

להעיר

חן חן על כנותך אבל אוי ואבוי ליהדותך!


וטו, ציפיתי ממך תשובה כזו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2003 09:42 לינק ישיר 

הלוואי ומשום איבה היה פשוט לכולם שמצילים גוי בשבת!

אין בינתיים הלכה ברורה של הצלת שאינו ישראל בשבת.

ידוע על ראש ישיבה אחד שאמר: "הגעתי למדרגה שלא יכאב ליבי באי הצלת גוי בשבת".

ואכן טוב כי הגיע כבר למדרגה זו, כי המדרגה שמעליה, היא המדרגה בה לא כל מה שלא עודכן, כל' ווטו, אומר שתקף , לא מבחינה מוסרית וגם לא מבחינה יהודית.

גם התנאים הכירו בשוני המנטליות המשתנה מדור דור ודאגו להתאים את ההלכות השייכות לעניינינו. כאן לא מדובר אפילו בדברי תורה, אלא בסברת חכמים שפשוט שהיא תלויה בנסיבות.

מעניין, שבחז"ל מוצאים גם שינויים בתורה שבכתב בהתאם לזמן, אך בהסתר מסויים הגלוי לכל מעיין.

ידועה השאלה, איך אמורים לדעת אומות העולם את ז' מצוות בני נוח, רנ"ג בהקדמה לש"ס, מבאר כי הבנת הסברא חיוב היא, ומשם עליהם לידע הז' מצוות. נחשוב לרגע מסברא בענין העכו"ם, כבעניין גזל, נזק, וחיים, ואם כן הרי שאלוקים מחייב אותנו כהבנתנו, ואם נתחמק ונסמוך על "המקובל" הרי שחיללנו את ד'.

תוקן על ידי - יהוסף - 6/1/2003 10:18:36 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/6/2003 10:03 לינק ישיר 

חובה להזכיר את דעתו של המאירי, שעניין אי הצלת גוי בשבת ודברים אחרים הפוגעים בזכויות הגוי, נוגעים רק לפראים הקדמונים ולא לאומות הגדורות בגדרי הדתות.
וזה נאמר בימים שבהם הנוצרים, שעליהם כותב המאירי, היה הרבה פחות נאורים מאשר היום.

וגם הסמ"ג כתב דבר דומה בעניין השבת אבידה לגוי. הוא כתב שאי השבת אבידה וגזל הגוי זה רק בגוי המצער את היהודי.

שני ראשונים אלו מייצגים זרם של סובלנות, ובמקרה של המאירי - רציונליזם וסובלנות.
חבל שהדעות של המאירי זוכות לאיזכור בעיקר בעלונים של הקיבוץ הדתי.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2003 10:27 לינק ישיר 

זר"ע,

יישר כוח! מציאה רבה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2003 20:10 לינק ישיר 

בוגי
אדרבא.אשמח להכיר את יהדותך.
חן חן על כנותך מראש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/6/2003 20:27 לינק ישיר 

להעיר

הפורום די מלא מיהדותי הסוברת שיש ערך לחיים גם לחיי בעל חי גם בלי ששומרים שבתות. מקוה שאינך רופא שחיים שאינם שומרי שבת תלויים בך



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2003 20:32 לינק ישיר 

בוגי
הענין הוא שזו הייתה אף הנחת היסוד הראשונית שלי.אף אני כמוך גדלתי על ערכים מערביים של קדושת החיים וכו'
אך כהיה נראה יותר ויותר מתוך הספרים שההסבר הוא אחר.ביטלתי דעתי וערכי מפני דעת תורה.אם תבוא ותתן הסבר מניח את הדעת ע"פ תורה!!! ולא השגותיך האישיות.אשמח ללמוד להבין ולהחכים

הפסיכולוג התורן אולי יוכל לנתח מדוע היהודים כל כך רגישים לנושא זה.מתקשים להבין את המושג עם סגולה ובשבילי נברא העולם כפשוטו (כמובן לצורך אני נבראתי לשמש את קוני) ובמקום כך פשוט להבין את גודל האחריות הכרוכה בדבר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/6/2003 22:28 לינק ישיר 

זריחת עץ
"שני ראשונים אלו מייצגים זרם של סובלנות, ובמקרה של המאירי - רציונליזם וסובלנות.
חבל שהדעות של המאירי זוכות לאיזכור בעיקר בעלונים של הקיבוץ הדתי".

סובלנותו הדתית של המאירי, אם אכן מדובר בסובלנות, שנויה במחלוקת חוקרים, ראה על כך:

י' כץ, הלכה וקבלה, ירושלים תשמ"ד, עמ' 291-310; י"מ תא-שמע, תרביץ, מז (תשל"ח), עמ' 197-210; שם, מט (תש"מ), עמ' 218-219; א"א אורבך, ספר היובל לי' כץ, ירושלים תש"מ, עמ' לד-מד; י' בלידשטיין, ציון, נא (תשמ"ד), עמ' 153-156; ד"צ הילמן,"לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים", צפונות, שנה א, גליון א, עמ' סה-עב; סדר הקבלה לר' מנחם המאירי, מהדורת ש"ז הבלין, עמ' 21-22, הערה ע; הנ"ל (מהדיר), בית הבחירה לר' מנחם המאירי, מסכת אבות, ירושלים תשנ"ה, עמ' 129, הערה קכז; מ' הלברטל, בין תורה לחכמה: רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובאנס, ירושלים תשס"א, עמ' 80-108.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/6/2003 10:30 לינק ישיר 


להעיר, היות ואתה נוהג לצטט את הרמב"ם

למה מתכוון הרמב"ם בהלכה הראשונה בהלכות יסודי תורה כשהוא אומר:
"דע, שהאל מנבא את בני האדם"?

ו"כל אדם ראוי שיהיה כמשה רבנו"

שים לב הוא אינו משתמש במילה יהודי, או איש מישראל,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/6/2003 12:18 לינק ישיר 

הצלת גוי משום איבה/קדוש השם מדברת על *החיוב*, הרשות *בד"כ* נתונה גם אם לא חייבים.
אני יודע שאצל חלק נכבד מהציבור התורה היא קו המקסימום לענייני מוסר, נמוסים וכדו' אבל בד"כ אין מניעה להתייחס אליה כקו המינימום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/6/2003 12:31 לינק ישיר 

איקה
חבל שלא התייחסת לשאלותיי הקודמות.קל יותר להקשות מאשר להשיב
בטח את מתכוונת לאדם המנבא דוגמת בלעם ואיוב
מקובל עליי

תוקן על ידי - להעיר - 6/2/2003 1:04:52 PM



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יחס היהדות ההלכתית לגויים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.