בית פורומים עצור כאן חושבים

איך נבחין בין הסכל והחכם בציבור הרבנים?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/8/2003 10:42 לינק ישיר 
איך נבחין בין הסכל והחכם בציבור הרבנים?

באשכול "אגדות חז"ל והדעת", ציטט בר_בי_רב יסוד בשם המו"נ בפתיחה לחלק הראשון [עמ' ט' בתחילת העמוד בהוצאת קאפח]:

וז"ל:
"שאותם הדרשות כאשר רואה אותן הסכל מצבור הרבנים לא יקשה לו מהם מאומה, כי אין הסכל הפתי הריק מידיעת טבע המציאות מרחיק את הנמנעות, וכאשר יראה אותן שלם מעולם לא ימלט מאחד משני דברים, או שיפרשם כפשוטם ותהיה לו מחשבה רעה על האומר ויחשבהו לסכל... או שיחשוב שיש להן סוד, הרי זה ניצול ודן את האומר לזכות בין שנתבאר לו אותו הסוד או שלא נתבאר".
עכ"ל

שאלת האשכול נשאלה כבר כמה פעמים בפורום, אך לא זכור לי שזכתה למענה מוגדר חד וחלק, לכן אני מציבה שוב בצורה ישירה ואולי נזכה!

חשיבותה של השאלה אינה למען דירוג פוליטי, אלא ההפך מזה [והדירוג הפוליטי בין כך לא משתנה לפי רמת החכמה והיראה כדלהלן]. אנו הרי שומעים שמועות ונמסרים לנו דברים ואיננו רוצים ליצור סתירות פנימיות במודעותנו, איך נדע איך לבור את הבר מן התבן?

השאלה אינה פשוטה כלל וכלל, כי הרי כדי לשפוט מי חכם יותר דרושה לנו גם חכמה וכדי להכיר אדם צריך לדעתו מהרבה הביטים ופנים. ואם תאמרו [בוגי] בל נסמוך כלל אלא נחשוב לבד, דומה שחבל להמציא את הגלגל מחדש כאשר יש דרך להכירו בקצרה כתקין. לכן גם אם יש לנו כושר ניתוח והבחנה, אין לנו את האפשרות להכיר מספיק את האישיות ממנה נמסרו הדברים מחוסר זמן וזמינות. אז איך נדרג את הערכתנו לדברים המתקבלים?

בשלמא הסכלים בציבור ההמונים יענו שהלא פשוט שיש להאמין במי ש"מקובל בעם" שהיתה לו סייעתא דשמיא להצליח שאנשים "יחזיקו" ממנו וכו'. אך כמובן שרמת הבחנה זו מספיקה רק לזהות שהרב המדובר אינו לגמרי "מופקע" מתורה ויר"ש אבל לא מעבר לזה.

תשובתי די פשוטה, אך דורשת תרגול מחשבתי. לכן נשמע קודם מה במקלדת הכותבים בתקוה שנחכים גם בזה!

באדיבות בב"ר נוסף הציון למקור במו"נ.

תוקן על ידי - ווטו1 - 19/08/2003 9:41:48



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2003 11:02 לינק ישיר 

אימרה חסידית:
בשעת לידת האדם מכריזים חכם או טיפש
צדיק ורשע לא נאמר.
או ואבוי לאותו צדיק שהוכרז עליו שהוא טיפש
כל ימיו יחשוש שמא עדין לא קיים כראוי
את הגזרה להיות טיפש.
ערב שבת שלום



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/8/2003 13:23 לינק ישיר 

וטו, חלמיש



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2003 13:59 לינק ישיר 


ווטו

הזיהוי בין הסכל והחכם ראוי שיעשה על פי קריטריון 'הכלל'

' כל המניח דברים שבארנו ( = שהובנו בשכל על ידי הלימוד והוצאת הסברות הנכונות מכלל לימוד התורה = מיישב בדעתו את שני האלמנטים שמרכיבים את הבסיס לשאיפה לשלמות, קרי פילוסופיא ואמונה) שהם בנויים על יסודות התבונה, ומחפש בפסוק מן הפסוקים, או באגדה מן האגדות או במדרש מן המדרשים , או בדברי אחד מן הגאונים ז"ל, עד שימצא פסוק אחד , או מילה אחת, או מאמר אחד או מדרש אחד, שישיב בהם על דברינו שהם דברי דעת ותבונה אינו אלא מאבד נפשו לדעת, ודי לו במה שעשה לעצמו' ('תשובות הרמב"ם')
הכלל הוא יותר מסכום הפרטים מהם הוא מורכב יש להבין את מכלול הדברים, ומה שאינו מתיישב עם ה מכלול יש להתעלם ממנו, ואין להתחשב בו.

הרמז שמודגש בסוף דבריו של הרמב"ם לביאור שלו לתחיית המתים בפרק חלק. הוא "ודע, כי האדם יש לו למות בהכרח, ויתפרד וישוב למה שהורכב ממנו" – הוא כדי ל"האיר" את חשיבות לקיחת הנמנע בחשבון , והבנת הפירוש בפרספקטיבה כוללנית.
הפנמת האמת אצל החכם היא בחזקת כלל, החכם יזהה מיד את עניין הסוד, וסביר להניח שבעקבות רצונו ומאמציו להבין גם יתברר אצלו אותו הסוד - בעוד שהסכל עסוק כל ימיו בפרטים והוא לומד ומתפלפל בהם כחלקים נפרדים והם לא מהווים עבורו חלקים המחברים לשלם. הפתי שמתייחס אל האגדות כ"קדושה",מעשייה שהובאה כדוגמא להתנהגות ראויה והולמת והוא אינו מעלה בדעתו שאותו צדיק מעד שגה כשנהג כפי שנהג, ונקט בדרך קיצונית שהביאה עליו כליה. הלקח אותו אמור הלומד להפיק הוא שהכלל : הדרך האמצעית היא שמביאה לשלמות האדם, וכל סטייה ממנה מביאה את האדם לידי הפרת איזונו הנפשי , וגורמת לו לרע. כלל ברזל שהחכם מחזיק בו בעקביות ואינו מתפשר עליו. - כל הפרטים, האגדות המדרשים ודברי התורה שמסופר בהם על "גבורתם" של אנשי המעלה , מהם לא לומדים הלכה . אלא ההפך הוא הנכון, לומדים שלא לנהוג כמותם, הם באו ללמד על חסרון אותם אנשי המעלה. על "אנושיותם" שגם הם מועדים לנפילות. כל המקרים בהם צדיקים המיתו עצמם בצער - באים להצביע על סטייה מדרך הישר שבה נהגו, ועל מחיר הדמים אותו שילמו.


שבת שלום לכולם


תוקן על ידי - איקה - 15/08/2003 14:29:56



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/8/2003 02:27 לינק ישיר 

וטו

נבדוק אם הוא נעצר באיזו שהיא שאלה או מוכן להתמודד בכנות עם כל שאלה ולהודות כאשר טעה או לא ידע. כך נבדיל בין הסכל והחכם.

מה תשובתך לה רמזת?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/8/2003 10:21 לינק ישיר 

בוגי

אני סבור שבחינה כזו אינה תמיד אפשרית.
הרב החכם, שמוכן להתמודד עם כל שאלה, יודע גם שאינו יכול לשתף בהשגותיו כל אדם מהרחוב.
הוא חש אחריות כלפי העם, והוא לא יחשוף אותם לאמונות, שאלות ותשובות שהם אינם מסוגלים להתמודד עמהן.
לפיכך, איך ניישם את מבחן השאלה והתשובה שלך? איך נבדיל בין רב ששותף לספקות הרבים המציקים לאינטלקטואל החושב לבין רב שאינו מסוגל להמריא מעבר לאמונות שקיבל בעודו ילד בתלמוד תורה?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/8/2003 14:34 לינק ישיר 

בוגי,

בתשובה התכוונתי למה שכתבתי כ"פ. לא לחפש לתייג ולתאר, אלא לקחת עובדות כהווייתן. קח את האמת ממי שאמרה ואפילו "בן-תדל" אמרה. במשך הזמן כאשר תתאספנה אמרות שכליות מרב אחד ואמרות סכליות מרב אחר, ממילא תכוון התייחסותך אוטומטית לפי זה. אך בכל זאת שקול את הדברים ולא את האדם!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/8/2003 09:25 לינק ישיר 

ווטו יישר כוח

השאלה מה קורה כשהנידון בציבור שכבר הוקבע בדעתו מי חכם ומי לא ובא לבחון עתה, הרי הוא מלא נגיעות??? וכי יוכל לומר שלדעתו אמורא פלוני לא צדק? הרי הוא נגוע לחלוטין, הלא כן?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/8/2003 10:31 לינק ישיר 

כהמחשה לשאלתו של יהוסף, אפשר להביא את סיפור המחלוקת בין הרמב"ם לבין ר' שמואל הלוי שהיה מוחזק לגדול הדור ובקי בכל חדרי התורה וגם "בחוכמות החיצוניות ידיו רב לו ואין דבר נעלם ממנו" ובזכותו קמה האקדמיה הבבלית לתחייה , שמאז שגדלו והתפתחו הישובים היהודים בצפון אפריקה ובארצות אירופה המערבית ונוסדו ונתקיימו בתוכם אכסניות של תורה – ירד כבוד הגאונות הבבלית והשפעתה הגדולה על היהדות העולמית כמעט חדלה -
בעקבות שאלה של אחד מתושבי המקום לרמב"ם – אם מותר להפליג בספינה בשבת ?- הרמב"ם השיב לו תשובה מפורטת ומוטעמת והתיר את האיסור שהיה נהוג על פי פסיקתו של ר' שמואל הלוי-
הרמב"ם הלך אחרי "שיטתו" (= הכלל) : שבענייני הלכה כמו זו שבנידון – הרשות ביד כל אחד להחמיר על עצמו, אבל בנוגע לאחרים – יש להעמיד את הדברים על דין תורה ולפסוח על המנהג אשר נהגו בזמן מן הזמנים מטעמים שונים. ומכיון שעפ"י התורה אין שום טעם לאסור הורה בזה היתר.
מפאת הנימוס ומדת דרך ארץ הורה הרמב"ם לשואל להראות את תשובתו למרא דארתא, ולשמוע גם חוות דעתו של הרב הגאון, אבל הגאון שעלה בידו לחדש את כבוד הישיבה ולהשיב עטרת הגאונות ליושנה, ראה בפסק ההיתר של הרמב"ם כניסה אל תוך מחיצתו שלא ברשות.

אז אולי השאלה היא: מה קורה לרבנים החכמים כשמגיעים לשררה? וכדברי הרמב"ם באיגרת אותה שלח לתלמידו אבן ועקנין (אותו תלמיד שלו הקדיש הרמב"ם את ה"מורה") בה הוא כותב:

"ומה שארצה מכבוד הבן הנחמד שלא תשים זה האיש בעל מחלוקתך : אם חכמה אין כאן – זקנה יש כאן.
ואין מן המדה שאתה איש צעיר תתקוף איש זקן יושב בישיבה. והשם יצליך ממי שהוא גדול וחשוב אצל עצמו ואצל הבריות, ואם אין לו מעלה ולא גדולה וחשיבות על דרך האמת. רב אנשי הדת מאלו בעלי השררה כשיבוא לפניהם דבר שהוא תלוי בשררתם וחשיבותם – יפסיד ויאבד כל הענווה והכנעה. ורב שומרי הדת מבין בעלי השררות האלה, כיון שמגיעים לשררה – מסתלקת מהם יראת שמיים. כי חיוב המידות הטובות לא יחשבו ולא יזכרו שהוא מן הדת והדין"




תוקן על ידי - איקה - 28/08/2003 10:35:55



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2004 13:13 לינק ישיר 

*האם 'מלך העדר' הוא בהכרח החכם והצדיק?
דיון על שהמנהיג משקף את המונהגים
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=143660



בברכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/4/2010 16:17 לינק ישיר 

אמנותו של שופט שאינו עוסק בפילוסופיה, הופכת לביורקרטיה, ללבלרות השוקדת על נקמה - פיטגרילי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > איך נבחין בין הסכל והחכם בציבור הרבנים?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר