בית פורומים בחדרי חרדים

"סוכות" פסולות תמונות ל'המחשה' , יפה !

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-8/10/2003 09:35 לינק ישיר 

נאות קדומים מקום מדהים.
ממש לא רחוק כ30 דק' נסיעה מי-ם וב"ב.


תוקן על ידי - נפש_יהודי - 08/10/2003 9:37:39



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/10/2003 10:01 לינק ישיר 

סוכה כשרה או לא..

אבל התמונה כשרה? כאילו אברכים שרוצים מאוד לשמור על העיניים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2003 10:11 לינק ישיר 

אותם אברכים שלא רוצים לראות אפילו צל של אשה ולהחמיר על "ולא תתורו" לא נמצאים באינטרנט.
יהודי מקפיד ונורמלי לא אוסר על עצמו ראיית אקרעי של אשה צנועה , בין בתמונה ובין כשהוא נכנס לחנות לקנות דבר מה (או עובר ברחובה של עיר)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2003 10:28 לינק ישיר 

הסוכות לאו דווקא פסולות, יש שם פשוט מקרים של כל מיני סוכות שנזכרו במשנה בין אם לכשרות ובין להפך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2003 20:34 לינק ישיר 

חג צמח

נגה הראובני משמורת ´נאות קדומים´ הוא שמורת

טבע בפני עצמו


מאת:משה שטרן

10 באוקטבר 2003, י"ד בתשרי תשס"ד


שעה קלה קודם שנפגשנו בשמורת נאות-קדומים, ממלכת הטבע הבלתי מעורערת של נגה הראובני, ירד אלינו היורה. לקבלת פנים אופטימית ובעיקר סמלית מזו, הרהרתי, לא יכולתי לפלל. אבל האמת היא שהראובני - חתן פרס ישראל, מייסדה של השמורה היפהפייה, יו"ר הדירקטוריון והרוח החיה שמאחורי המקום - הוא עצמו אייקון מהלך. לא צריך להיסחף? צריך גם צריך. האיש, שיציין השנה את הגיעו לגיל גבורות, חי ונושם את הטבע הארצישראלי בהתלהבות שקשה להפריז בה. גם תאריך לידתו, יתברר לי בהמשך, הוא כנראה יותר ממקרי: ט"ו בשבט. מה תגידו.


מהרגע הראשון היה עלי להודות בצער כי הראובני עצמו הוא סוג של שמורת טבע. הוא אמנם הפציר בי שלא להפוך אותו למרכז הכתבה ("הפורטרט שלי זה נאות-קדומים, הקשקושים שלי זה לא מעניין"), אבל איך אפשר שלא, כשבהיכנסי לחדרו מצאתיו רכון על ספר התנ"ך, חמוש בזכוכית מגדלת. בין עיון במסמך תקציבי למשנהו, מוצא לנכון היהודי בן השמונים הזה, לבוש גי´נס ועטור ברעמת שיער שיבה מקורזל, דווקא לקרוא בתנ"ך. זהו, חשבתי. קלטתי אותו. ועוד לא ראיתי כלום.

הוריו, ד"ר אפרים וחנה הראובני, הם שהגו את רעיון השמורה ה´מלאכותית´, שתחייה את עולם הצומח כפי שהוא משתקף בתנ"ך ובמדרשים, מה שלא מותיר הרבה מקום לדמיון בשאלה מאין זה בא לו. ובכל זאת, מתברר שמבחינתם שום דבר לא היה מובן מאליו, אפילו להפך. "מאד נמשכתי בתיכון דווקא לפיזיקה גרעינית. הורי קראו לי נגה כדי שלא ארגיש מחויב לעסוק בצומח", הוא מגלה.וזה לא עזר."כנראה לא. היה לי ברור שאם אני לא תמסר לדבר הזה, אף אחד אחר לא יעשה את זה. הייתי משוכנע, והיום עוד יותר, שחיוני לעם ישראל שיהיה לו מקום כזה".

רואים את האדמדמת הזו?

"לפני שלושים שנה לא נראו כאן לא עץ ולא שיח" הוא פותח את סיורנו בשמורה הענקית, המשתרעת על שטח של 2,500 דונם (!) ליד יערות בן-שמן, שאותו אישר להם דוד בן-גוריון כבר ב- 1964. "השטח הזה נמדד מתחת לפני הגבעות, בפועל יש כאן הרבה יותר מזה".

למה נבחר דווקא השטח הזה, אם היו בו רק סלעים?
"קודם כל זה טוב, כי אז אתה יכול לעשות בשטח מה שאתה רוצה. אשר למיקום, אמנם הוא נבחר עוד לפני מלחמת ששת הימים, אבל כבר אז היה ברור שזה מרכז הארץ. זהו אמצע הדרך בין הים התיכון להרי ירושלים, ויש לזה הרבה יתרונות מבחינת ממוצעים אקלימיים. הבאנו לכאן צמחייה מאזורים שונים בארץ כדי ´לייצג´ אותם כאן, וגם קרקעות ממקומות שונים, שהרי קרקע בכלל לא היתה כאן."
גם קרקע? אני רואה שחוץ מהשמיים הבאתם לכאן את הכל.


"כן, כמעט. יצרנו כאן אזורים שונים כמו השרון והשפלה. הנה כאן", הוא מצביע, "מיוצג אזור השפלה על ידי השקמים והזיתים. אם אתם זוכרים במקרה שבדברי הימים מסופר על בעל חנן הגדֶרי, אחד משרי הרכוש של דוד, שהיה ממונה על הזיתים והשקמים אשר בשפלה (ממש במקרה לא זכרתי אך הסתייעתי בתקליטור, שאיתר את האזכור בדברי הימים א´ פרק כ"ז - מ"ש). רבן שמעון בן גמליאל אומר ש"סימן לשפלה - שקמה", אבל בזמנו כבר לא היה זכר לדבר. והנה אתם רואים כאן ארז הלבנון". סיבה טובה לעצור לצילום ראשון.
הגענו למאגר מים, אחד מני כמה שנחפרו בשמורה בעקבות הברכות שעשה שלמה המלך. "עשיתי לי בריכות מים להשקות מהם יער צומח עצים", מצטט הראובני (מהזיכרון, כמובן. ציטוט מדויק: קהלת פרק ב´ פסוק ו´. "לא תה"ל (תכנון המים לישראל) המציא את המאגרים, שלמה כבר הכין כאלו, בעיקר בירושלים, לאגירת מי הגשמים".


זו ערבה או שרק נדמה לי? - אני שואל אותו נוכח שיחים צפופים בירוק-בהיר הגדלים בסמוך למים, שבהחלט מזכירים את הערבות, הגם שהמראה לא לגמרי משכנע. בהחלט, משיב הראובני. "זו הערבה המקורית, שיש לה גם עלים עגולים וגם עלים מאורכים. יש לנו ערבות בעוד כמה מקומות".
גיא שיר השירים, תחנתנו הבאה, מאכלס גם את אחד מאתרי עריכת החופות בתוך יפי הטבע המהמם הזה, המואר בלילה כדבעי. "יש לנו שני מסלולי כלולות, אחד כאן והשני באזור שבעת המינים. תכף נגיע לשם. אתם רואים את האדמה האדמדמת הזאת, החמרה? הבאנו אותה מהשרון. פה אנחנו משקמים את יער השרון כפי שהיה פעם".
הקשר לשיר השירים טמון ב"אני חבצלת השרון שושנת העמקים" שאומרת הרעיה הדוברת בשיר השירים מפי שלמה המלך. "יש בשרון גבעות ויש עמקים", מתאר נגה. "בגבעות יש חמרה, ובעמקים יש אדמה כבדה שנמצאת פה. הסביר ביותר להניח הוא ש´חבצלת השרון´ הוא הפרח שמכונה ´צבעוני השרון´, כי הוא באמת טיפוסי מאוד לאדמות החמרה שבשרון. ´שושנת העמקים´ יכול להיות רק הנרקיס, הגדל באותן אדמות כבדות שבהן גדלים גם החוחים ("כשושנה בין החוחים"). לנרקיס הזה יש שישה עלים, ועל אותה בריכה ששלמה עשה שנקראה ´ים של שלמה´ נאמר "ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן". מכירים את הנרקיס? יש לו בדיוק כוס שכזו, וסביבה העלים".

הארזים הם מתנה מהפלנגות


בסמוך לאחת הבריכות ניצב מה שהיה פעם גזע עץ והפך ל"קנה מידה", תרתי משמע: הוא עשוי בין היתר מקנה, ועליו מידות זמננו ולצידן אמות המידה החז"ליות, אמה וטפח. נגה מעיר כי "יש כאן גם רמז לאחד המאמרים המעניינים בתלמוד, ´גבוה לא יישא גבוהית שמא יצא מהן תורן´ (בכורות מ"ה), כלומר כדאי למדוד קודם ולראות אם השידוך בסדר או לא", הוא צוחק. אחר הוא מסביר באמצעים חיים את משלו של יחזקאל הנביא "קח על מים רבים צפצפה שֹמו" (שם, י"ז). "רבי אבהו מסביר ש´קח´ היא ערבה בארמית, והעץ הזה הוא באמת מעורב בעלים גם של ערבה וגם של צפצפה. זה עץ בבלי. ´על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו... על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו´ - זה העץ הזה, שנמצא גם בגאון הירדן שלנו. יש לנו אזור של כל צמחיית גאון הירדן ובין היתר גדלים בו העצים האלה".
"פה יש לכם ארז ודקל", אנחנו ממשיכים. "דקל ההרים היה סמל לעץ שאינו נותן פרי. בכוונה שמנו אותו כאן בין הארזים".
מהיכן הבאתם את הארזים?
"יש להם היסטוריה מעניינת. הם ניתנו במתנה לחיילי חיל הים שלנו מהפלנגות בעת המלחמה בדרום לבנון".
התמר והארז, הוא מסביר, הם שני ניגודים, "זה מן המדבר וזה מן הלבנון. שלמה הרי הכיר את כל העצים והיה אדריכל ומתכנן גדול. הוא תכנן את אדריכלות גני ירושלים בצורה כזו, שהוא שתל שם את הארזים והתמרים יחד ועל ידי זה שיקף את כל האזורים שהיו תחת ההגמוניה שלו. כשהיו באים המלכים לבקר אותו התרשמו מרחבי ממלכתו. לא בכדי נאמר ´צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה, שתולים בבית ה´ ´; כך העניין מובן. הם היו שתולים שם בידי שלמה".

יחמורים אוכלים הכל

כאמור, הוריו הגו את רעיון הקמת השמורה. "הם הגיעו לארץ בתחילת המאה והיו בעצם הראשונים שעסקו בצורה רצינית בחקר הצמחייה במקורות. עוד לפני שנוסדה האוניברסיטה הם ייסדו בביתם מוזיאון לצמחי התנ"ך והתלמוד, ואחר כך העבירו אותו במתנה לאוניברסיטה. הם חשבו שיש לנטוע גן כזה, שמתוכו הכל יפרח ויתבאר, אבל לא הגיעו לידי ביצוע. אני פיתחתי את הרעיון שלהם".
"הנה פה אנחנו יורדים, ´אל גינת אגוז ירדתי´, ואתם רואים פה את האגוזים" הוא ממשיך. "לפני שנטענו את האגוזים שאלתי בקרן קיימת איפה משיגים שתילי אגוז, אמרו לי בגליל, שם הם גדלים. באזור שלך הם לא יגדלו. שאלתי: יש לכם ספר תנ"ך כאן? זו היתה משתלת קרן קיימת, ומצאו שם תנ"ך. הראיתי להם את הפסוק שכולם מכירים, "אל גינת אגוז ירדתי לראות באיבי הנחל". למה ירדתי, אני שואל? בתור שתלנים הם התחילו לחשוב, ולבסוף הבינו: בבקעה כזו יש כיסי קרה בחורף, האוויר הקר הכבד זוחל למטה והחם עולה למעלה, וכך האגוזים נמצאים באזורים הקרים. הנה, תראה איזה יופי".
כמה זמן הם עומדים כאן?
"אלה... לפני עשרים שנה שתלנו אותם".
שמע, צריך המון סבלנות ואמונה בעסק הזה. אני מניח שבהתחלה בקושי היה ירוק פה בעיניים.
"איזו שאלה, ודאי. לא היה פה כלום, לא היה ירוק בכלל".
כמה שנים לקח עד שראו כאן משהו שראוי להציג לקהל הרחב?
"השמורה נפתחה למבקרים בשנת 82´, ואז היה הרבה פחות ממה שיש היום".
וכמה שנים קודם לפתיחה התחילה העבודה?
"את העצים הראשונים שתלנו ב-68´. זה תהליך ארוך. קודם התחלנו באגירת המים בבורות המאגר. באמת היו בסיפור הזה הרבה מאוד סבלנות ודבקות במטרה, ויש עוד הרבה מה לעשות".
למשל?
"יש אזורים שעוד לא פיתחנו, למשל פרדס חז"ל שימחיש את כל ההלכות הקשורות לצמחים ולגידולים. אנחנו מקווים להקים כאן גם כפר תלמודי עם אכסניה".
בגבעה מולנו אזור הררי-סלעי חשוף המיועד כולו ליחמורים, המייצגים את האילים שבשיר-השירים. "הוא חשוף מפני שהם אוכלים כל דבר שם ולא משאירים כלום", מסביר נגה.
"גבעת המנורה מייצגת את האור של עצי הזית ושל שמן הזית", הוא מבאר. "כל העניין של המנורה וענפי הזית בסמל המדינה, זה הרי לא סתם. כל דבר זה עולם ומלואו. ´נקראו ישראל זית רענן, שהם אורה לעולם´. היונה שהביאה לתיבת נח עלה זית בפיה לאחר המבול, הביאה אורה לעולם. יש פה עולמות שאין להם סוף", הוא מספר בהתלהבות מדבקת. "פה יש עוד אזור של ארזי לבנון צעירים ששתלנו, זה שייך לעניין של גבעת המנורה. ופה אנחנו מתכוונים - כשיהיו לנו האמצעים לכך - לבנות דגם של בית יער הלבנון, כי זה דבר שצריך להבין אותו".

מדוע הערבות בוכיות


קו התפר המחבר בין אזור שבעת המינים לארבעת המינים הוא כמובן התמרים, השייכים לאלו ולאלו. עצי הדקל עמוסים בעונה זו של השנה בפרי, חלקו צהוב שטרם הבשיל לגמרי (אך ניתן לאוכלו, כידוע, לאחר הקפאה), והאחר כבר קיבל את הצבע החום, הסופי. את הלולבים הגדלים על הדקלים קשה להחמיץ.
ושוב שיחי ערבות. "ההבדל בין ערבה וצפצפה הוא, שהעלה של הערבה משוך והקנה שלה אדום, לעומת הצפצפה שהעלה שלה עגול והקנה לבן". אני נזכר בערבות הבוכיות בשיר ´האיש ההוא´ של נתן יונתן ושואל את נגה מדוע הערבות נחשבות ל´בוכיות´. הוא מסביר כי הן קיבלו את כינוין בשל העלים היורדים, כמו גם בהשפעת "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו", שם נזכר בהמשך "על ערבים (שהן הערבות) בתוכה תלינו כינורותינו".
מכאן אפשר להבין טוב יותר מדוע דווקא ארבעת המינים נבחרו לייצג את עולם הצומח?
"בוודאי, יש לזה כמה וכמה הסברים. בספר ´טבע ונוף במורשת ישראל´ הסברתי את כל הסמלים הכרוכים בארבעת המינים. הם מסמלים את הסיפור ההיסטורי של שלבי ההגעה לארץ וההשתרשות בה. כשהיו ישראל במדבר הם ישבו תחת תמרים בחודש השביעי, והתמרים מבשילים בחודש השביעי - הוא תשרי - והנה, אתה רואה את זה מולך. הצטווינו להביא כפות תמרים, זכר לנדודים במדבר; להביא ערבי נחל, אחרי שעברנו את הירדן; ענף עץ עבות, זכר לשלב שבו מצאו בארץ יערות; והשיא שאליו הגענו הוא פרי הדר. וכל זה מקביל בדיוק למקרא הביכורים, שגם בו מזכירים את ההיסטוריה החל מ"ארמי אובד אבי וירד מצרימה".
את החיוב ההלכתי שענפי ההדס יהיו ´משולשים´ (שלושה עלים היוצאים מאותו מקום) הוא מסביר כסמל של עם ישראל, שכן עלים משולשים צומחים ממנו דווקא אחרי ששורפים או כורתים אותו. "גם העם הזה - אפשר לכרות ולשרוף אותו, הוא לבסוף ימשיך להצליח. לכן ´הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחים לו´".
תגיד, אני קוטע את שטף תיאוריו של הראובני, שכל כולו הבעה של ניפוץ הסטריאוטיפים בכל הקשור לסקאלה הדתית-חילונית; איך אתה בעצם מגדיר את עצמך מבחינה זו?
"אני מגדיר את עצמי יהודי", הוא משיב, "ומה זה יהודי אצלי? היהדות היא מוצר סינתטי של עם ישראל וארץ ישראל. פשוט מאוד. איפה שלא תשים את האצבע בארון הספרים היהודי תמצא את ארץ ישראל, ואיפה שלא תסתכל בארץ ישראל תמצא את העם הזה על כל מסורותיו ותולדותיו. כל ההגדרות האלה של היום - חילונים, דתיים - זה כל כך לא לעניין, כל כך לא יהדות. כי ההגדרה של יהודי היא גנטית. יהודי גם אם חטא נשאר יהודי. אני רואה במקום הזה את כל הקהלים, זה הבסיס המשותף לכולנו".
מי מופתע יותר: הדתיים שרואים אותך שולט בתנ"ך ובחז"ל, או חילונים שמגלים לפתע איך אפשר ללמד את התנ"ך אחרת?
הוא מחייך חיוך רחב, משתהה. "אתה יודע מה, כשנחזור למשרד אקריא לך שני מכתבים, ואתה תגיד איזה מהם הגיע מחרדים ואיזה מה´קרמלין´, ותיקי קיבוץ מרחביה. זה ישיב לשאלתך".
הגענו למשרד. הוא שולף את אחד מקלסריו הרבים ומקריא לי את המכתב הראשון: "חוויה מיוחדת חווינו בעת שביקרנו בפארק המיוחד שטיפחתם...היינו שותפים לסיור מרתק בשבילי יופיו של הטבע ובנבכי העבר..."; והשני: "חלפו כמה ימים מאז הביקור שלנו בפארק המרשים שלכם והסיור ממשיך להכות גלים. יודע אני את החשיבות העצומה של החזרה למקורות ישראל בארץ ישראל, והמפעל שלכם הוא יחיד סגולה שלא יסולא בפז... כתלמידים של בית רבן שתינו בצמא את דבריו (של המדריך - מ"ש)".
אני מעט נבוך, יש להודות. הפעם קשה להבדיל בין החרדים לאתאיסטים. הראשון, הוא מגלה, נשלח מהבני-ברקים, השני מוותיקי מרחביה. "זו התשובה לשאלתך", הוא חותם בחיוך מלא סיפוק.

moshe@makorrishon.co.il




סדנת בישול תנ"כי

בתשנ"ד הוענק פרס ישראל בתחום תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לנגה הראובני ולצוות נאות-קדומים. "מדובר בתופעה ייחודית, הממלאת יעוד לאומי ממדרגה ראשונה", נכתב בנימוקי ועדת הפרס. "מפעל זה לא היה בא לעולם אלמלא תרומתו המיוחדת במינה של נגה הראובני, אשר בעקשנותו הבלתי נלאית, במשך עשרות שנים, הצליח להביא רעיון רב ערך לכלל הגשמה".
"אם את עצם צלצול דברי הנביאים לא נוכל לשמוע עוד, אבל לראות נוכל מאשר ראו הם ולהריח את אשר הריחו" כתבו ב- 1925 ד"ר אפרים וחנה הראובני, הוריו של נגה בתוכניתם "גן הנביאים וחכמי התלמוד", שהתוותה את חזון שמורת נאות-קדומים. "הבה אפוא ונסדר גן צמחי ספרותנו העתיקה", הוסיפו בסגנון כמעט רב-קוקי, "ונלמד לכתוב בו ולקרוא שם מספר הספרים ושיר השירים באותיות ובצבעים".
נגה הראובני נולד בירושלים ב-1924. הוא נשוי לדרורה ואב לשניים (שלא המשיכו בתחום) ומתגורר בשכונת גילה שבבירה. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים, ייסד את אימוני "חינוך השדה" בארגון ההגנה, סיים לימודי טבע ותנ"ך באוניברסיטה העברית ובשנות החמישים היה ראש מדור חינוך שדה בצה"ל. מ-1964 היה מנכ"ל נאות-קדומים ואחראי על המחקר והפיתוח בשמורה במשך 29 שנים, ומאז ועד היום הוא אוחז בתפקיד יו"ר הדירקטוריון. את המנכ"לית הלן פרנקלי, שסיימה ממש החודש את תפקידה ופרשה לגמלאות, ממלא שלמה טיטלבוים, איש החברה מזה 22 שנה. הראובני כתב שבעה ספרים, בהם ´טבע ונוף במורשת ישראל´ (1980) ו´שיח ועץ במורשת ישראל´ (1991).
עבודות ההכנה בנאות-קדומים החלו בסוף שנות השישים, והשמורה נפתחה לקהל לפני 21 שנים. "השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורת ישראל - נאות קדומים", כהגדרתה המלאה, היא חברה בע"מ מלכ"ר (ללא כוונות רווח) ומבוקרת על ידי רשם ההקדשות. יושב הראש שלה הוא הנשיא החמישי, יצחק נבון, וחברים בה לצד יו"ר הדירקטוריון נגה הראובני אישים כמו ראש הממשלה השביעי יצחק שמיר, יו"ר הכנסת לשעבר שלמה הלל, חיים באר, עדי אלדר, דב בן-מאיר, הרב מנחם הכהן, עוזי דיין ואחרים. הקרקע, כ-2,500 דונם כאמור, נמצאת בבעלות מינהל מקרקעי ישראל ומוחכרת לנאות-קדומים בתשלום סמלי, בחוזה המתחדש אוטומטית מדי שבע שנים. לבד מתרומות המועברות אליה מקרנות בארץ ובארה"ב והכנסות מביקורים, נתמכת השמורה על ידי משרד החינוך, משרד התיירות והקרן הקיימת לישראל.
אנשי השמורה אוהבים לצטט מדברי ההתפעלות שנכתבו בספר המבקרים, כמו אלו של פרופ´ זאב נאוה, אקולוג מן הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון: "לא ייאמן כי יסופר! לא יכול להיות ביטוי נעלה ומוחשי לאהבת עם את ארצו, את עברו ואת נופיו, אשר הוא בלבד מצדיק את קיומנו ועתידנו".
בחג האסיף יתקיימו במקום פעילויות הקשורות לניסוך המים ולארבעת המינים, ייערך מופע מוסיקלי המשלב נגינה ב- 30 כלי בית (!?) בליווי קלרינט. ניתן יהיה לצפות גם בתערוכת הקבע שבה 25 דגמי סוכות (בגודל טבעי) הממחישים את הסוכות השונות שנזכרו במשנה, בהן סוכה על סירה, סוכה על גבי סוכה, סוכה הגבוהה מעשרים אמה (עשרה מטרים) ועוד. בימי חול המועד יוצב בשמורה סל אסיף לתרומות מזון מתוצרת הארץ, שיועבר לארגוני התנדבות שונים.
השמורה מקיימת בכל ימות השנה מגוון פעילויות ובהן סיורים מודרכים, ימי כיף לכל המשפחה, לילות ירח קסומים, מפגשים לגיל השלישי, סדנאות מנהיגות ועבודת צוות וכן סדנת בישול תנ"כי.













http://makorrishon.net/article.php?id=1258



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2003 02:35 לינק ישיר 

לידיעתכם, נאות קדומים עומד על סף סגירה.
הוא ממש בפני פשיטת רגל. אין מספיק מבקרים.
מקום מדהים ביופיו.

שמעתי, שבית ספר בנים תורני, הגיע לביקור במקום.
הם סרבו לקבל הדרכה ממורות חיילות שהיו שם ובקשו מדריך (ממין זכר).

מנהלי האתר התלוננו עליהם במשרד החינוך על "פגיעה בכבודו של צה"ל" ומנהל ביה"ס שילם על כך במשרתו.

אם זה נכון, על זה אמר הלל לאותה גולגולת שצפה על פני המים.....

מישהו יודע פרטים על כך?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/9/2004 02:45 לינק ישיר 

מקפיץ לכבוד סוכות.

ובשביל לא להקפיץ שתי הודעות הנה עוד שירשור תמונות יפות מסוכות שנה שעברה:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=632953



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/9/2004 03:01 לינק ישיר 

וואלה?! הייתי שם\במקום דומה
שיש שם כל מיני סוכות שכתובות במשנה,
זה היה אז ב:'נאות קדומים'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > "סוכות" פסולות תמונות ל'המחשה' , יפה !
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.