בית פורומים עצור כאן חושבים

איזה איבר נקרא בתנ"ך "לב"?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/11/2003 18:47 לינק ישיר 
איזה איבר נקרא בתנ"ך "לב"?

התשובה לא פשוטה כמו שהיא נראית: מעיון בתנ"ך נראה, שה"לב" מופיע כמעט תמיד, לא כאיבר פיסי בגוף, אלא ככינוי למקום שבו נמצאות המחשבות ו/או הרגשות.

מתוך כ850 פעמים שהמילה מופיעה בתנ"ך, מצאתי רק 3(!) שבהם ה"לב" הוא איבר פיסי בגוף (את שני הראשונים מצאתי בקונקורדנציה "אבן שושן"; את השלישי הוא השמיט משום-מה):
* כשיואב הרג את אבשלום (שמ"ב יח14): "ויתקעם בלב אבשלום"
* תהלים מה6: "חציך... יפלו בלב אויבי המלך"
* כשיהוא המורד ירה למוות במלך (מל"ב ט24): "וייצא החצי מליבו"
בשלושת המקומות האלה, בכלל לא ברור שה"לב" הוא האיבר שמזרים את הדם לגוף.

מכיוון שבכל שאר המקומות, ה"לב" הוא כינוי לאיבר שבו נמצאות המחשבות, והאיבר הזה הוא - כידוע - המוח, ייתכן שבלשון התנ"ך "לב" הוא כינוי למוח!

בכל 3 הפסוקים הנ"ל מדובר על הריגה; אפשר להרוג אדם ע"י פגיעה בלב, אבל אפשר גם להרוג ע"י פגיעה במוח.

משמעות נוספת שיש ל"לב" בימינו היא - מרכז, כי האיבר שמזרים את הדם לגוף נמצא במרכז הגוף. ייתכן שגם בתנ"ך הייתה ל"לב" משמעות כזאת, שכן המוח נמצא במרכז הגולגולת. אולם זה לא בטוח: כדי לברר זאת, נבדוק - שוב - את הפסוקים שמביא אבן שושן תחת ההגדרה "מרכז":
* על אבשלום (שמ"ב יח14): "עודנו חי בלב האלה" - אבשלום היה תלוי על האלה, לא בתוכה.
* על צור (יחזקאל כז-כח): "בלב ימים גבולייך" - צור לא שכנה באמצע הים, אלא ליד החוף.
* תהלים מו3: "על כן לא נירא בהמיר ארץ, ובמוט הרים בלב ימים": הרים לא מתמוטטים באמצע הים, אלא ליד החוף (אם בכלל).
* בשירת הים (שמות טו8): "קפאו תהומות בלב ים": לפי רוב הדעות, בני-ישראל לא חצו את הים באמצעו, אלא ליד החוף.
* משלי כג34: "והיית כשוכב בלב ים"; משלי ל19: "דרך אוניה בלב ים": שמעתי מידידי שחר מיידנבאום, שבזמן התנ"ך, הטכנולוגיה הימית לא היתה מפותחת, והאוניות לא היו מספיק חזקות כדי להפליג באמצע הים, אלא הן הפליגו ליד החוף כדי שיוכלו לעצור מדי פעם לתיקונים ולהצטיידות.

האם יש פסוק נוסף שפספסתי?



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-10/11/2003 18:54 לינק ישיר 



אם כי עצם הרעיון נראה לי מופרך , הרי שגלגלת לפתחנו אתגר נאה . יבואו חכמי וחכמות הפורום ויפרקו את הקושי . ויתכן שעוד נזכה להרצאה מהרב המיימוני שליט"א בנושאי הרמונויטיקה . בקיצור , יכול להיות מענין .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2003 20:39 לינק ישיר 

אולי כדאי גם לברר האם בזמן התנ"ך היה ידוע תפקידו הקוגניטיבי של המוח. יתכן שלב הוא כמשמעו היום, אלא שהאמינו כי החכמה מצויה בלב (אמנם בחז"ל מצאנו "אין לו מח בקדקדו", יבמות ט.).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2003 23:02 לינק ישיר 

אני סבורה שאתה צודק בכך שהלב במקרא הוא מקום משכן החכמה והמוסר, אבל איני סבורה כמוך שהכוונה היא לקדקד.
לא זוכרת איפה קראתי, אבל זכורני שנאמר שכשבמקרא נאמר 'לב', אין הכוונה למשאבת הדם הידועה, אלא לכל מה שממלא את החזה ואולי הבטן - ושם שכנו כאמור, האינטלקט והמוסר.

צר לי שאין לי מקור מדויק י"י, אבל נראה לי שההבנה שהאינטלקט שוכן בקדקד מאוחרת היא למקרא.

נ"ב מענין לראות את המעתק התרבותי שבין ראיית הלב כמקום הרציני של הסופר-אגו, החשיבה והמוסר להבנה המודרנית של הלב כמקום הרגשות והרומנטיקה.

[\-/][\-/][\-/]

תוקן על ידי - שחרית - 10/11/2003 23:06:54



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2003 23:16 לינק ישיר 

אראל

עד כמה שידוע לי, "לב" הוא משכן הרצון.
למשל: "לב טהור ברא לי אלקים".

איני משתכנע מהראיות שלך נגד אבן שושן. כאשר נאמר "קפאו תהומות בלב ים" אין הכוונה בהכרח לקפיאה במקום שעמדו בני ישראל. זו מליצה, ומליצה מתייחסת למקום העמוק ביותר וכיו"ב. וכן בכולם.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2003 23:27 לינק ישיר 

הפסוק: "לֹא-יַחְפּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם-בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ", מורה על הפרש בין תבונה לרגש, השייך ללב.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/11/2003 23:39 לינק ישיר 

יש כאן עירוב נושאים.

לב הוא אבר גשמי.

לאבר הזה מייחסים תכונות של גבורה וחכמה ובעיקר את כח ההכרעה. ז"א שמייחסים את הלב כמקום המשכן של אלו הכוחות.

ויש לב שהוא לשון מרכז ועיקר. כמו "בלבת אש" "בלב האלה" "בלב ים" וכד'



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/11/2003 00:03 לינק ישיר 

יש גם להוסיף באותו ענין את ה"כליות יועצות" המובא בחז"ל יחד עם ה"לב מבין" (ברכות סא, א ושבת לג, ב).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2003 00:15 לינק ישיר 

רעיון מבריק, רק השאלה אם הוא נכון. הדבר דורש עיון מעמיק, מפני שיש לו השלכות פילוסופיות מרחיקות לכת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/11/2003 03:00 לינק ישיר 

הנושא של איזה איבר אחראי על מה באיזו תרבות הוא נושא רחב מיני ים. לדוגמא, במזרח-הרחוק, הלב משחק תפקיד הרבה פחות חשוב מבמחוזותינו. לא בכדי ההתאבדות היפנית המסורתית כללה חיתוך הבטן. עבורנו זה בטן (חדרי בטן? ישישו בני-מעי?) אבל עבורם זה משכן ה"נשמה", כוח החיות.

אישית נראה לי שהלב אולי לא מתכוון לאיבר, אלא לאיזור, אבל לא נראה לי שלראש.
1) כשיש לחצים, אצל רובנו זה מתבטא באיזור הלב או הבטן העליונה ולא כמיגרנות
2) לב = מרכז והדוגמאות שהובאו בשאלה רק תומכות:



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2003 03:12 לינק ישיר 

וכיצד תומכות:
אני מסכים עם אראלסגל שבשלושת המובאות הפיזיות בכלל לא בטוח שהכוונה לאיבר עצמו. אבל לא נראה לי שמישהו מכוון חיציו לראש (ניסיתם פעם?) כמו שהיום רק המומחים שבמומחים יכוונו לראש כשיורים ברובה, שהוא מדויק יותר, וחודר יותר על אחת כמה וכמה.
באשר לביטויים עבור מרכז:
לב האלה - מטפורה (אולי קשור ל"ויתקעם בליבו")
צור היתה קרובה לחוף - אבל זהו בדיוק ב"לב ימים", צור (היתה) אי, וזה מה שמנע ממנה להיכבש ברוב הפעמים.
תהילים מו - אין לי תשובה מהמותן
כמו בסיפור צור, העובדה שעברו או שטו קרוב לחוף לא הןפכת זאת לפחות מ"לב ים"
דרך אגב, הצורים וחבריהם ידעו להשיט אוניות שלא ליד החוף (כלומר מעט ניווט ימי) ולכן אנו פוגשים אותם פה ושם בהקשר של אוניות. לשוט ליד החוף ידע זבולון.
בקיצור, שאלה מעניינת ומאתגרת (בדומה לאבותינו מניחי התפילין). תודה לשואל מקרב לב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2003 03:15 לינק ישיר 

נחה עלי הרוח, במחילה.

באשכול התפילין הביא zachiz את הפסוק:
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ
עכשיו, אם אכן מדובר על תפילין, אז לכאורה "לב" מתייחס לראש



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2003 08:28 לינק ישיר 

הלבן,
האם ההוראה: "עשה לבך חדרים חדרים" מתייחסת גם היא לעולם הרגשות?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2003 11:26 לינק ישיר 



יש למושל'ה תיאוריה שעדיין לא מצא את הזמן לאששה:

'הלב' במשמעותו המקראית כלל אינו מתייחס לאיבר ספציפי- לא מח, לא משאבת דם, לא קיבה:

לב במקרא, פירושו 'תוך'. זה אינו שם מושאל אלא משמעות ראשונית. 'לב' אדם היינו תוכו של אדם. 'ויצא מליבו' היינו שיצא מ'תוכו'.

לכן מתייחס המקרא לרגשות כאל 'לב' משום שזה תוכו, זה עולם הפנים של האדם. ויכבד ה' את לב פרעה פירושו שה' הכביד את תוכו' הפנים.

ובהקשר הזה אין מקום להתקשות על 'לב ים ו'לב האלה'. 'לב' ים היינו תוכו של ים (לא מרכז!) לב האלה היינו תוך האלה ולא דווקא מרכזו.

אולי הגיע הזמן שאבדוק את התיאוריה הזו. שאיני בטוח בה ולכן עוד מוקדם לצאת ברקידה. בינתיים היא נראית לי מתיישבת בכתובים יותר מכל הפרשנויות האחרות. אבל מה

אולי ליבי מטעני.

[\-/]



תוקן על ידי - מוישהגרויס - 11/11/2003 13:09:32



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/11/2003 16:53 לינק ישיר 

סליחה שאני חוזר למקורות, אך הייתי אומר מוישלה שהגדרתך די קרובה להגדרת רש"י עה"ת עה"פ בבשלח טו, ח "בלב ים" בחוזק הים ודרך המקראות לדבר כן עד לב השמים בלב האלה לשון עקרו ותקפו של דבר. הייתי שעיקרו של דבר היינו פנימית הדבר.

לגופו של הדיון אם הלב המקראי הכוונה לשכל יש לציין למדרש משלי א כה והחכמה מאין תמצא מלמד שהיה שלמה מחפש היכן החכמה מצויה ר"א בראש ור' יהושע אומר בלב הדא הוא דכתיב נתתי שמחה בלבי וכתיב חכם בני ושמח בלבי ומפני מה ניתנה בלב מפני שכל האברים תלויים בלב...אמר שלמה א[י?]ני עושה כדפתח אבי שהוא פתח בחכמתו בראש אותיות וסיים באמצע אותיות בראש ... אני פתח ממקום שהחכמה נתונה היכן הוא בלב ולב היכן נתון באמצע נמצאת אומר שדוד תפש כדברי ר' אליעזר ושלמה כדברי ר' יהושע.

כנראה שהם חלוקים בהמות האינטלקט, האם האינטלקט מנותק לגמרי מרגשות הלב ואין שום השפעת נטיית הלב בהכרעת השכל, ואכן ר אליעזר בדמותו הבלתי מתפשרת, הקשוחה, הבית-שמאית גילם את השכל הטהור, או שמא יש הרגשות הן חלק בלתי נפרד מעולם השכל, שכל שאינו מושתת בקרע הרגש הינו שכל עקר ומזוייף מתוכו.




תוקנו שגיאות קולמוס

תוקן על ידי - מוישהגרויס - 11/11/2003 21:38:45



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2003 22:00 לינק ישיר 

שקלאור.
תודה על ההסכמה. רש"י יכול ראיה רק ביחס לפסוקים הללו אך לא על המשמעות הכללית של המילה. מעט התאכזבתי לראות שהאבן-עזרא אינו מסכים לרש"י.

חבל ומיותר להביא מאמר של חז"ל כאשר השאלה היא על לשון המקרא. כמדומני שבחז"ל ברור שהבינו שלב הינו איבר מסויים.

שחרית
נשלח לי מכתב נזעם לתיבה האישית שביקש להבין מה ההבדל בין דברי לדברייך. אף שלך בעלת הדבר, אולי מיותר להסביר אבל כנראה שלא כולם מבינים.
לפי שחרית הלב מתייחס לאיברים. אולי אפילו כל איברי החזה והקיבה וכדו'. לפי דברי הלב לפי המקרא כלל אינו איבר ספציפי כלשהו אלא ענינו 'תוך'. לכן במידה ומדברים על תוכו של אדם יכול להיות משמעותו כל מה שמהעור פנימה כולל קודקוד וגפיים. 'תוך' הוא גם חייו הפנימיים של האדם לא במובן מושאל!




תוקן על ידי - מוישהגרויס - 11/11/2003 22:07:32



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > איזה איבר נקרא בתנ"ך "לב"?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.