בית פורומים עצור כאן חושבים

פתרון חלומות (עיון בחומש)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/12/2003 11:43 לינק ישיר 
פתרון חלומות (עיון בחומש)

כולם מכירים את חלומותיו של פרעה. חלום הפרות השבעות שנטרפו בידי הפרות הרזות. חלום השיבלים השדופות שבלעו את השיבלים הבריאות. קריאה בפרשה מעוררת כמה שאלות, על דרך הפשט העמוק, כלומר חיפוש ההסבר למעשיהם ולדבריהם של הנפשות הפועלות.
אני סבור שניתוח זהיר של הפרשה יכול להעלות מסקנות מעניינות, והוא גם יכול להאיר היטב את ההבדל בין שיטת הלימוד המקובלת עלינו לבין שיטות לימוד.... אחרות.

בפרשה מסופר:
"ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה."
(בראשית פרק מא, ח. ציטוט זה וכל הבאים מתוך התקליטור של די.בי.אס)


כידוע בימים ההם, כל מלך ושליט החזיק לעצמו פותרי חלומות שהיו פותרים את חלומותיו, ואולי נתנו לו שירותי אורקל נוספים, כל מקום לפי מנהגיו. גם פרעה, יש לשער, נהג כן, והעובדה שלא היה מקצוע לפתרון חלומות בלבד מעיד, כמדומה, שמלאכה זו נכללה בין שאר מלאכות הניחוש בחצרו.
הבקיא בהיסטוריה ובדינמיקה של פתרון חלומות יודע כי העיקר כאן הוא לרצות את הצרכן, מלאכה שעיקרה הבנה פסיכולוגית, ומסתבר שאנשי חצר פרעה היה בקיאים בכך. ובכל זאת, הפעם, חרטומי מצרים וחכמיה, שהבינו כמסתבר במקצוע הזה, לא הצליחו במלאכתם. פרעה לא היה מרוצה, וטען שהם אינם מבינים נכון מה שחלם.
שאלה ראשונה:
א. מדוע?

נמשיך הלאה.
לא שמענו כאן על איום במוות על אלו שאינם יודעים את הפתרון, כפי שמסופר על נבוכדנצר בספר דניאל, אך נראה שבכל זאת היה לחץ כבד על הפותרים. עובדה היא ששר המשקים נאלץ, בפחד גדול, לגלות את סיפורו של יוסף, למרות שתוך כדי כך הזכיר את החטא שבגללו הושלך לכלא וכמעט הוצא להורג.
ושוב, החלום כה העיק על פרעה, עד שהיה מוכן להתייעץ עם נער, בן לעם העברים, עבד לשר הטבחים. לאחר הכנות מתאימות וחפוזות הובא יוסף לפני פרעה. ופרעה פותח ואומר לו את שבחו בפניו:
"חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו".

זה משפט מפתח, ותשובתו של יוסף, שנובעת מענווה ויראת שמים, עלולה להשכיח מאיתנו לקרוא אותו כולו בעיון. יוסף עונה את התשובה המפורסמת:
"בלעדי! אלקים יענה את שלום פרעה".
למרות תשובה מצטנעת זו, פרעה מספר את החלום הכפול. יוסף עונה.
"חלום פרעה אחד הוא - את אשר האלקים עשה הגיד לפרעה".
ויוסף ממשיך ומראה כיצד החלום חוזר על עצמו, ומטרתו להודיע את העתיד, להזהיר מפני הרעב, והאלקים עושה בכך חסד עם מצרים.
(לא זו בלבד, אלא שיוסף ממשיך ומציע תוכנית כלכלית מדהימה, עד שפרעה בוחר בו מייד לגרינשפן של מצרים... אבל זה נושא אחר).

שאלה שניה:
איך ידע פרעה שיוסף צודק?
אולי נסתפק בשאלה צנועה יותר:
ב. מדוע השתכנע פרעה מהסברו של יוסף, בעודו דוחה את פתרונותיהם של אנשי המקצוע שלו?

התשובה, לדעתי, נמצאת בפרשה, באותם פסוקים שהעתקתי לעיל. מי שרוצה – ועדיין אינו יודע את התשובה – מוזמן לעלעל בהם שוב. כדאי. הרבה יותר מענג לגלות בעצמנו את התשובה מאשר לקרוא אותה אצל אחרים.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 11:44 לינק ישיר 

לפני שאציג את התשובה, אוסיף שאלה חדשה. אך לא שאלה תוכנית, אלא שאלה דקדוקית.
קטע הפסוק לעיל, "ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה", הוא בעייתי מבחינה דקדוקית. הניסוח הסביר היה צריך להיות:
א. ויספר להם פרעה את חלומו ואין פותר אותו לפרעה.
או
ב. ויספר להם פרעה את חלומותיו, ואין פותר אותם לפרעה.
מדוע שינוי הלשון בין יחיד לרבים, שסותר את כללי השפה העברית המוכרים לנו?

אני מרשה לעצמי לדמיין מה היו עושים מבקרי המקרא. אפשר שהיו טוענים כי קטע פסוק זה הוא בעצם הדבקה של כתבים שיצאו מידי שתי אסכולות. זו חיברה את הקטע "ויספר להם פרעה את חלומו", וזו חיברה את הסיום, "ואין פותר אותו לפרעה".
לחילופין, הם היו עשויים לטעון שנפלה טעות בספרים, וצריך להגיה...

מה נאמר אנחנו?
אני מציע: לעיין היטב במקרא, לעיין היטב בפסוקים אלו. יש להביא בחשבון כי התורה ניתנה ללימוד. התורה בכתב ניתנה להיקרא בפני הציבור פעם בכמה זמן (כנראה: פעם בשבוע, תקנה שמיוחסת למשה רבנו). כל אחד היה מפיק ממנה לפי ערכו, ומי שהיה מסוגל לעיין, היה שם לב לשינוי הלשון.
אין לעמוד על משמעות הפסוקים בלי לחשוב היטב ולשים לב לכל פרט. שינויי הלשון הם מפתחות שמרמזים לנו על הקושי שמוביל לפתרון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 11:45 לינק ישיר 

למעשה, הפתרון הוא כה פשוט, עד שברגע שרואים אותו (ומן הסתם הרוב כבר ראוהו), ברור שלא יכול להיות אחרת.

א. חכמי החצר של פרעה יצאו מנקודת הנחה שאלו שני חלומות שונים, והציעו שני פתרונות מקבילים.
פרעה הרגיש בתוך ליבו שמדובר בחלום אחד שחוזר בשני אופנים שונים, בשתי מערכות סמלים שונות. הוא חיפש פתרון אחד לחלום אחד.
לכן דחה פרעה את הפתרונות.
ואת זה התורה כותבת לנו בקיצור נמרץ: פרעה סיפר את חלומו, בלשון יחיד, ולא היה מי שיפתור אותם כי ראו בהם שנים.
ב. לעומת זאת, כבר בתחילת דברי יוסף, יכול היה פרעה לראות שהוא הולך בדרך שרצה לשמוע. יוסף הודיע לו:
"חלום פרעה אחד הוא".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 11:46 לינק ישיר 

(ילקוט שמעוני בראשית - פרק מא - המשך רמז קמז)
ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה - פותרין היו אותו אלא שלא היה נכנס באזניו.
שבע פרות הטובות שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות שבע בנות אתה קובר.
ז' השבלים הטובים שבע אפרכיות אתה כובש שבע שבלים הרעות שבע אפרכיות מורדות בך.

אם נעקוב אחרי המדרש, נראה שחז"ל שמו לב לכך, והדגימו את גישתם של הפותרים בדוגמאות שכיחות. שבע ארצות אתה כובש, שבע ארצות מורדות בכך. שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר. הם התעקשו לראות בסיפור שני חלומות ושני מסרים. ברגע שפרעה היה ער לכך, הוא כבר הרגיש בלבבו שלא זה הפירוש הנכון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 14:06 לינק ישיר 

מיימוני
כיצד כל הסיפור הזה מסתדר עם הדעה של רבי מאיר ש: "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין"?

הגישה הזאת של רבי מאיר לא ברורה לי בייחוד לאור המקרים שקרו לו אישית.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 15:27 לינק ישיר 

בן יוסף

הכלל של רבי מאיר, דברי חלומות אינן מעלין ואינם מורידים, בא קודם כל לקבוע שאין קובעים קדושת דמים, כגון קדושת מעשר, על פי חלום, גם במקום שיש ידים מוכיחות.
וזה היה המעשה: אדם אחד חלם שאביו בא לו בחלום וגילה לו מקום של מעות שהחביא, והוסיף שהן מעות מעשר. אך למרות שהמעות היו באותו מקום, נקבע להלכה שאין צריך לחשוש שהן מעות של מעשר.

איני יודע ואיני זוכר היכן מצאת בדברי רבי מאיר שאין משגיחין בחלומות כלל. אמנם יש דעה כזו בפרק שמיני של ברכות.

אולם מסתבר שהכל יודו שחלומו של פרעה היה באמת משמים, ואין להקיש ממנו לסתם חלומות של בני אדם.
וראיתי כמדומה ביתד של שבת מעשה בחזון איש, שאמר למישהו מודאג בשל חלום: אתה חושב שאתה כל כך חשוב שיבשרו לו בשורות בחלומותיך?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 15:45 לינק ישיר 

מיימוני
התכוונתי בעיקר לחלום שבו "הציעו" לו לבקש סליחה מרבן גמליאל.

"אחוו להו בחלמייהו זילו פייסוהו [לרבן שמעון ב"ג] רבי נתן אזל רבי מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 17:13 לינק ישיר 

לאחר שפרעה מתייאש מהפירושים של החרטומים הוא אומר "ואין מגיד לי". מה פירוש הביטוי, מה הוא רוצה שיגידו לו, הרי אמרו לו פירושים שונים (אולי לא אמרו לא כלום?)
התשובה באה מיוסף, "אשר את האלהים עושה הגיד לפרעה". כלומר, צריך להבין שמצד אחד, הפירוש הוא לא פסיכולוגי, ומצד שני אין מדובר בפירוש "חרטומי" קלסי שחושב שהחלום הוא הצצה אל עולם המוות-הנסתר. אלא יוסף מחדש כאן חידוש גדול לעולם הרוחני המצרי, והוא שעולם הנסתר, הידיעות הנסתרות שיש ברשותנו להשיג הם אמיתיות רק כאשר אנחנו מבינים שזה לא בכוחנו להשיג אותם סתם כך, אלא שהם באים אלנו כמסרים מאלהים. כלומר, אין ערך לידיעות מסוג זה כאשר לא מבינים שמדובר במסר שדורש עשיה. לכן העצות של יוסף היו חלק אינטגרלי מפירוש החלום.

וזה אחד המסרים שמופיעים בפרשה. הכל זה למעשה מסר מהאלהים. במילים אחרות, אלהים מדבר איתנו כל הזמן, גם אם האנשים הרחוקים ממנו (כגון פרעה ושריו), וצריך רק להקשיב לו. כך גם האחים הבינו שמה שקורה להם זו מידה כנגד מידה.
כך גם בסיום הקריאה השניה של שבת חנוכה ב', שבה מופיע שקול ה' מדבר אל משה מבין הכרובים.

לפי שדורשים את אלהים צריך לדעת להקשיב לו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2003 17:31 לינק ישיר 

מיימוני,
הצעתך מעניינת, אולם לפני שאקבל אותה הרשה לי להקשות: החרטומים, שוודאי לא היו טפשים - כיצד יתכן שלא הבינו שמדובר בחלום אחד? הלא המוטיבים הם ברורים: שבעה, רזים ושמנים, בליעה - ההבדל הוא כמעט רק בכך שכאן מדובר בפרות וכאן בשיבלים. אם כן, מדוע לא העלה זאת אף אחד מן החרטומים?
לפירוש רש"י, ש-"וייקץ פרעה והנה חלום" כוונתו שהרגיש שעתה נשלם החלום, הרי מן הסתם גם הציג פרעה לחרטומים את החלום כיחידה אחת כפולה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2003 17:51 לינק ישיר 

החלום היה אמור להיות כזה שידאיג את פרעה. לכן מסתבר שחצי פיתרון עמד לו בראש כמו חשש שמעטים ישתלטו על רבים או החלשים על החזקים או משהו דומה. אגב, שואלים איך ייתכן כזה דבר שיבלעו השמנות את הרזות ולא נודע כי באו אל קרבנה, רק בשביל לבלוע, הן היו צריכות להתרחב הרבה? (אולי חתכו לחתיכות קטנות?) אלא שעבר כאן איזה רעיון מעבר לפרות. ניתן להבין על פי משל של מי שיש לו חנות מלאה ספרים, שיכול ספר קטן (כמו פנקס צ'קים של אשתו) לבלוע את כל הספרים ולא נודע כי באו אל קרבנה או משהו כזה. מסתבר שכל הסיפור וחיפוש הפיתרון מבוססים יותר על חששות מאשר על סתמיותו של הספור.

פרעה היה זקוק להפגת חששותיו וזה מה שסיפק לו יוסף.

תוקן על ידי - DanielME - 28/12/2003 17:53:20



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2003 18:17 לינק ישיר 

צחי

יפה אמרת. וכן כתבה נחמה לייבוביץ באחד מעיוניה. המסר העיקרי, לדבריה, שיוסף מעביר כל העת, הוא שה' עומד מאחורי החלום. והיא מדייקת כן מהאיזכורים הרבים של שם האלקים בפרשה.


בן יוסף

עתה הזכרתני ונזכרתי. מעשה היה ברבי מאיר ורבי נתן שביקשו לבייש את רבן גמליאל בחוסר ידיעה במשנה ולהעבירנו מתפקידו. אלא שלא עלה הדבר בידם ואף גורשו מבית המדרש ונידונו שלא יזכירו את שמם על גרסותיהם וחידושיהם במשנה. רבי נתן חזר בו והתנצל והתקבל, ורבי מאיר נקרא בחלומו להתנצל ואמר: דברי חלומות אינן מעלין ואינן מורידין. והרי זה כדבריך (גמרא סוף הוריות כמדומה לי).

אמנם צריך לומר שם את הסברה העקרונית מפרק הרואה - שרבי מאיר ראה בהזמנה לבקשת סליחה את יצר הרע שלו, כלומר: את רגשות האשמה שלו והספקות שלו שמא נהג לא כדין ברבן גמליאל בתוכנית ההדחה שלו. כיון שסבר שנהג לפי דין, ממילא לא היה מקום לבקשת סליחה, ולכן החלום שקרא לו לשוב הוא "תעתועי יצר הרע ומרמותיו", והרי זה כשאר חלומות שדבריהם לקוחים מן הפסיכולוגיה האנושית, מהירהורי הלב השונים - ואינם מעלים ואינם מורידים.


גם וגם

השאלה שלך אכן מתבקשת. אציין כי רבנו בחיי סבר כמוך. הוא כותב כי באמת לא היו צריכים לטעות בדבר, אלא שהיתה זו נסיבה מעם ה' לסלול את דרך ההצלחה ליוסף.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 20:34 לינק ישיר 

מימוני
ראיתי חלוקה של הגישות חלום לשלוש תפיסות.

א.הראשונה שוללת מכל וכל.
"דברי חלומות אין מעלין ואין מורידין"

ב.השנייה סוברת שחלום מקורו בהרהורי הלב

" אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר (דנייאל ב) אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו ואיבעית אימא מהכא (דנייאל ב) ורעיוני לבבך תנדע אמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא"

ג.השלישית סוברת שהחלום מורכב מאמת ושקר

"אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים אמר ר' ברכיה חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים מנא לן מיוסף דכתיב (בראשית לז) והנה השמש והירח וגו'"

התירוץ שלך מתאים לגישה השנייה.ולא לדברי רבי מאיר שנראה שהוא דוחה את האמונה בנאמר בחלום מכל וכל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 23:15 לינק ישיר 

בן יוסף

מה אעשה, ואני מבין אחרת ממך את הגמרא. ואני סבור שר' מאיר יסבור כמו השיטה שהחלומות מקורם - בדרך כלל, פרט ליוצאי דופן כמו חלום פרעה - בהירהורי הלב. וכפי שמוכיח גם מעשה דשמואל ושבור מלכא התם.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 23:31 לינק ישיר 

מיימוני
אזי לפי התירוץ שלך רבי מאיר היינו רבי שמואל בר נחמני?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 23:40 לינק ישיר 

בן יוסף

כי קאי רבי בהאי מסכתא, לא תשייליניה באחריניה.


כתבתי לך את מסקנתי מלימוד הפרק, כפי שאני זוכר אותה.
לפי הזכור לי, כל אותם תנאים ואמוראים שהזכרתי, מחזיקים באותה גישה לפיה החלומות הם פרי הפסיכולוגיה האנושית.
עד כמה שאני זוכר, ר' מאיר לא גילה לנו מה טעם הדבר לשיטתו. אמנם מסתבר שהוא סבר כר' שמואל בר נחמני.
גם שמואל סבר כך, ואיני זוכר אם הוא גילה טעמו, אך במעשה של שבור מלכא אתה יכול ללמוד עד כמה היטיב להבין בפסיכולוגיה של החלומות.

גישתנו הקבועה בלימוד היא לנסות לייחס את ההסבר של ר' פלוני לדברי ר' פלמוני אם הם עולים בקנה אחד. כאן זה מסתבר ביותר, כי סוף סוף זה המקור הראשי של החלומות, בפסיכולוגיה שלנו. אבל כל עוד אין לנו דברי ר' מאיר במפורש, נתונה הרשות לפרש ולחלוק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2003 23:49 לינק ישיר 

מיימוני, אם תרצה, אוכל להרחיב יותר על חלומות והסיבה לקיומן וסוגים שונים שלהם, דברי בנושא אינם מהמקרא, אלא מהגיה פרטית שלי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פתרון חלומות (עיון בחומש)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.