בית פורומים בחדרי חרדים

נוסטלגיה . איפה איפה הם, המוצרים ההם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/1/2004 13:53 לינק ישיר 
נוסטלגיה . איפה איפה הם, המוצרים ההם

נוסטלגיה

איפה איפה הם, המוצרים ההם

למוצרים רבים שירדו ממדפי החנויות היו לא מעט צרכנים שאהבו אותם. לפיכך, סל הצריחה של השבוע יבכה את היעלמותם של מוצרים אהובים. פרץ של נוסטלגיה



כמה פעמים בחייכם הגעתם לחנות ופתאום גיליתם שהמוצר שכל כך אהבתם נעלם מן המדפים לבלי שוב? כמה פעמים חיפשתם מוצר ופתאום גיליתם שלא מייצרים אותו יותר? מסתבר שלא מעט מוצרים נעלמים מהמדפים, חלקם בשל אי הצלחה וחלקם בשל החלטה אסטרטגית של החברה.



לרבים מהמוצרים האלה, שנעלמו, היו לא מעט צרכנים. לפיכך, סל הצריחה של השבוע יבכה את היעלמותם של מוצרים רבים ואהובים מעל מדפי החנויות.



1. העם עם הגולן



שנים אתה אוכל משהו. ופתאום, יום אחד, בלי שום אזהרה מוקדמת, לוקחים לך אותו. למה? כובע. זה מה שקרה לנו עם מעדן הגולן של שטראוס.




מעדן הגולן לא היה מוצר חדש. במקרר מוצרי החלב הוא היה אזרח ותיק למדי, ולא היה נראה שהוא עושה רע למישהו. נכון שלפעמים המתחרים מתנובה הפציצו בכל מיני תחליפים, ונכון שגם שטראוס עצמה ניסתה כל מיני קונספטים כושלים על גבינו (דנט, מעדן למבוגרים. מישהו זוכר?), אבל אנחנו צרכנים נאמנים. קודם אנחנו מבזבזים כסף על כל חידוש וקשקוש, ואז אנחנו חוזרים לאמא. המרקם היה מצוין, הטעם היה משובח, וגם את המחיר (הגבוה יותר מהתחרות הישירה) הסכמנו לשלם. מה רע עשינו?




ושלא תחשבו שסבלנו בשקט. הרמנו טלפונים, שלחנו מכתבים, ולא יצא כלום. לעומת זאת, נאמר לנו שמעדן אחר של שטראוס הוא "בדיוק אותו דבר", רק באריזה אחרת תחת שם אחר. אז קנינו, טעמנו, וזה לא היה אותו דבר. וכל מה שיצא לנו מזה, שהתעצבנו פעמיים; פעם אחת על המעדן שאיננו, ופעם שנייה על הניסיון למכר לנו משהו אחר.




מישהו דיבר איתנו על "ערכי מותג" שכבר לא מתאימים, ועל כל מיני עניינים כאלה, שאנחנו לא מבינים בהם כלום; אבל אנחנו – לא אכפת לנו מהמותג, וערכים כבר מזמן אין לנו. ויותר מזה: פשפשנו בעיתונים ישנים, ומצאנו שב-92 – לפני 12 שנה! – שטראוס ניהלה מגעים על יצוא מעדן הגולן לטורקיה. ואנחנו שואלים: אכפת לכם לייצא קצת גם לרמת-גן?


(גדי שוורץ)



2. בעבוע של געגוע



באחד מזיכרונות ילדותי המוקדמים מככב הסיפולוקס, אותו מכשיר גמלוני וקריר שעמד דרך קבע במקרר. נכון שמדי פעם צריך היה להחליף לו את בקבוקי הגז הקטנים-החומים, נכון שכל שפריץ לא זהיר הרווה לא רק את מי שצמא אלא גם את כל המשטח עליו עמדה הכוס הריקה. אבל עובדה אחת בסיסית עמדה עם זאת תמיד לזכותו: הסודה שניפק היתה הכי טובה בעולם. צלולה, מבעבעת ומעבירה צמרמורות קרח מבורכות בימי הקיץ החמים.



הוא כמעט לא התקלקל, המכשיר הפרימיטיבי ההוא, ואם חלילה קרה הדבר הרי שממילא עמדו ארבעה נוספים (שהתקבלו אף הם כמתנה לחתונה של אבא ואמא), מצפים לתורם במזווה.



כיוון שעלות אחזקתו היתה קרובה לאפס לעומת נוכחותו המקסימה של המשקה בחיינו, כל חישוב פשוט של עלות- תועלת מעלה הרבה יותר מצד הפלוס והרבה פחות מצד המינוס.



אלא שעם השנים, כמו דברים רבים אחרים, נעלם גם הסיפולוקס מן המקרר ו את מקומו תפסו מכונות הסודה סטרים למיניהן. הייתי מסתדרת עם הגודל, זה שתופס לי חלק לא מבוטל מהשיש שליד הכיור, גם עם המחיר בלית ברירה הייתי מסתדרת, אלא שעל חטא אחד של המכונות הנ"ל קשה לי לסלוח - הטעם. אותו טעם- של- פעם שאינו מצליח לחזור על עצמו.



אולי מדובר בשיטה, אולי בבקבוקי הפלסטיק אליהם זורמת הסודה לפני הגיעה לפי הצמא. אבל מסיבה זו או אחרת אין הסודה של היום כטעם זו של פעם ולי לא נותר אלא להתגעגע (וגם לקוות שאלה, ורק אלה, יהיו צרותינו בחיים).

(טלי חרותי סובר)



3. הכל בגלל בקבוק קטן



כמו הרבה ילדים אחרים, אהבתי מאד ללכת עם ההורים לסופר. כמו הרבה ילדים אחרים, הייתי מנסה לגרור אותם לשם גם כשלא היה צריך. אבל שלא כמו הרבה ילדים אחרים, לא עשיתי את זה בגלל מדף החטיפים והשוקולד. עשיתי את זה בגלל בקבוק קטן, שכבר לא קיים: בקבוק הזכוכית של שמנת הקפה מתוצרת תנובה.




מייד כשהיינו מגיעים לחנות הייתי רץ אל פינת מקרר החלב, ושם – עומדים בשורות בתוך ארגז פלסטיק ירוק, כמו חיילים – היו ניצבים בקבוקי השמנת. הם לא היו גדולים (אולי חצי ליטר), אבל הם היו יפים, נמוכים כאלה, מעט פחוסים, ולכל אחד מהם היה ריח של… בעצם אין לי מלים. גיל חובב הגדיר את זה פעם "כמו הריח של המדרגות הנעות בדרך לדיוטי-פרי", ואני חושב שזה קולע לגמרי.




קשה לי לחוות דעה האם שתיית שמנת קפה כמות שהיא זו תופעה נורמלית. זה מה שעשיתי, תמיד עוד בסופר, גונב את אחד הבקבוקים ולוגם ממנו בהנאה מטריפה את השיקוי, מתענג על השומן המתוק, על הניחוח שלא חזר מאז לעולם. בבית הייתי ממשיך, ואפילו את דגני הבוקר הייתי אוכל כשהם טובלים בשמנת הזו. ונכון שתמיד הייתה לי בחילה מזעזעת, אבל זה היה רק לאחר מעשה, ובבית ממילא לימדו אותי שבשביל אוכל טוב שווה לסבול. גם תודעת הבריאות לא הייתה פעם מי יודע מה, ולכן הרשו לי לשתות כמויות לא מבוטלות מהתועבה התזונתית הזו.




יום אחד זה נעלם. זה קרה בפתאומיות, בשבוע אחד. כבר אי אפשר היה להשיג שמנת בבקבוק, אלא רק באריזת חצי ליטר בקרטון. תנובה אמרה שזה אותו דבר, אבל הטעם… זה כבר לא היה זה. לא אז, ולא היום. טעם השומן המתוק הלך ולא חזר. רק פעם אחת, לפני שנה בבודפשט, קניתי בסופר בקבוק של משקה חלבי רק בגלל הדמיון בין הבקבוקים, ו… בינגו. זה היה אותו טעם (ככל שאפשר לומר את זה ממרחק של 20 ומשהו שנים). אבל את זה גיליתי רק במטוס חזרה, והיה מאוחר מדי להצטייד בסטוק.




ולמקרה שהתעניינתם: בנחיתה הייתה לי בחילה איומה. כבר מזמן לא שמחתי ככה.


(גדי שוורץ)



4. זכרון ילדות מתוק



לפני שנים לא רבות, כשהפרה עוד לא השתלטה על כל חלקה טובה של עלית, היה לחברה מותג אחד של שוקולד ששידר יוקרה ואלגנטיות במשך שנים. כאשר הפרה לא היתה יותר מחפיסת שוקולד פשוטה בעטיפה אדומה, שכן לו על מדף של כבוד בחנויות הרוזמרי. אותו שוקולד נחשק שבילדותי אספתי לירה ללירה כדי שבסוף השבוע אוכל לרכוש אותו בצרכנייה (עוד מושג שהולך ונעלם מן העולם) ולהתפנק.




הייתי פותח את החפיסה בזהירות, שלא תישבר לי חס וחלילה איזו קובייה והטעם יזלוג החוצה. מפרק את נייר הכסף בעדינות ואז הריח היה מתפרץ. ניחוח משכר של שוקולד מתוק ועז. נכון, זה לא השוקולד הכי איכותי בעולם, אבל מבחינתי, בעיניים של ילד, הוא היה הפסגה. הייתי אוכל אותו לאט, שלא ייגמר מהר, וכן – אני מודה – לא ששתי לחלק ממנו.




כזיכרון ילדות מתוק שמרתי אמונים לרוזמרי גם בבגרותי, עד שלפתע הוא נעלם מהמדפים לפני כמה שנים. עלית, מסתבר, החליטה שקשה לה לתמוך במספר מותגים מאותו תחום, ופשוט העלימה את המותג שרבים כל כך אהבו. אז נכון, עכשיו יש מבחר גדול בהרבה של מוצרי שוקולד גם של עלית עם המותג פרה וגם של מתחרים. אבל ביננו, אין משהו יותר מתוק מזכרון ילדות מתוק.


(שלומי דונר)



רוצים לשתף אותנו במוצרים שחסרים לכם? ליחצו על תגובה לכתבה וספרו לנו.




YNET



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2004 15:18 לינק ישיר 

לחם שחור עגול של ברמן

סכו"ם פשוט שרק עם הסכין שלו אפשר לחתוך בקלות אבטיח, תפו"א ובטטה לפני הבישול

שעון שבת שאפשר לכוון ולהפעיל אותו כבר בצהרים בלי שיהיה חושך עד סמוך לשבת

חלקום רך וטרי של חביליו

ערמונים על גחלים

גבינה כחושה ללא שומן וללא מלח

עמק פרי, משה חובב, ג'ו קריידן, ומיכאל בן חנן



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 15:34 לינק ישיר 



בקבוקי הקולה-קולה מזכוכית (עם הדבק שעטף אותם כדי למנוע פיזור הזכוכית בשעת שבירה).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2004 15:41 לינק ישיר 

כוס גזוז אצל גרוסמן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2004 15:44 לינק ישיר 

בקבוקי מיץ פז מזכוכית

קרֶמלי

מחברת 7 שורות

תיק בית ספר עם כתפיות, מעור

תמצית זיפּ

בקבוקי תרכיז עם מדיד (שפריצֶר)




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 15:44 לינק ישיר 

בקבוק חלב מוקדם בבוקר שהחלבן היה מביא



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 15:45 לינק ישיר 

אותי הרשימה הפומפה של המיץ הממותק ליד ברז הנירוסטה של הסודה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 15:48 לינק ישיר 

קלף ????
כל כך זקן אתה ?
אנחנו אספנו את הפקקים של החלב של פסח שהיו כחול כהה.

אצלכם היה פנקס או היו משאירים כסף בתוך הבקבוקים ליד הדלת ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 15:50 לינק ישיר 

עוגת דבש של קופ

ביננשטיש של קפה נאוה

שושני קנמון של קדוש



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 15:52 לינק ישיר 

זיפ והמשקה מוכן...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2004 15:59 לינק ישיר 

דוד10

קרא לילד בשמו,

קוקה קולה עם ציפוי מגן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2004 17:02 לינק ישיר 

דעת תורה אמיצה ואמיתית, ולא לקראת הבחירות בלבד.
רוצים עוד דברים שאינם?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 17:08 לינק ישיר 

עדיין יש שוקולד רוזמרי של עלית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 18:36 לינק ישיר 

בזמן מלחמת המפרץ לפני 13 שנה מילאנו את הבית בממתקים חבלזי"ם, זוכרים את השמות?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2004 19:19 לינק ישיר 

ומה אתם אומרים על הפפ למי שאינו זוכר זו היתה שתיה בבקבוק קטן דמוי הקוקה קולה טעמו היה משהו משהוא .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2004 20:22 לינק ישיר 

רב
באמת הזכרת נשכחות זה היה משהו בין בירה שחורה לקוקה קולה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > נוסטלגיה . איפה איפה הם, המוצרים ההם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.