בית פורומים עצור כאן חושבים

מה רוצים מזבדיה?-פניה לצדיקים ולמלאכים ושמותיהם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/4/2004 00:15 לינק ישיר 
מה רוצים מזבדיה?-פניה לצדיקים ולמלאכים ושמותיהם

ראש חודש אייר חלף והותיר לי שאלה שמטרידה אותי זמן רב, אך אף פעם לא טרחתי לברר ואולי כאן תיפתר במהרה. ישנם סידורים שבהם נכתב כי יש נוהגים לומר בראש חדש לאחר תפילת הלל את הפסוק "ואברהם זקן .." איני יודע למה, ויש המשך: ישנם סידורים שכתוב עוד לאחר מכן: "ויאמר זבדיה : ישמרני ויחיני כן יהי רצון מלפניך אלקים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי אמן" מה זה ? מי היה זבדיה ואיך זכה להכנס דווקא לראש חודש ? 

***

האשכול שנפתח בנושא זבדיה המלאך התפתח לדיון על שמות מלאכים ואיזכורם, ובכלל פניה למלאכים - לצד המקור הראוי למידע אודות נושאים אלה.

הכותרת תוקנה וההערה נכתבה בידי מיימוני.


תוקן על ידי עצכח ב- 06/07/2009 9:53:07




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 09:13 לינק ישיר 

המקור הוא מסדוריהם של הר"י קאפיל והר"ש מרשקוב.

זבדי"ה הוא מלאך ולכן יש נוהגים רק לכוון לשמו ולא לאמרו שהרי אסור להזכיר שמות המלאכים אמנם בסידורו של בעל התניא כתב "ויאמר" וראה בשער הכולל פל"ז שתירץ ע"ז שהשם מופיע בתנ"ך כשם אדם ולכן מותר לאמרו כמו השמות רפא-ל גבריא-ל ומיכא-ל.

ובמשנת חסידים מסכת ר"ח פ"ב איתא:

ו ולמען יאריך ימים יאמר אחר ההלל בכל ראש חדש פסוק ואברה"ם זק"ן ב"א בימי"ם וה"' בר"ך א"ת אברה"ם בכ"ל ויכוין בזין של זק"ן נקודה שבא ובית של ב"א נקודה קמץ ודלת נקודה שבא במם אחרונה של בימי"ם כי היא מתחלפת בו באלף בית דאי"ק בכ"ר ויוד הי של הוי"ה נקודה היוד שבא וההא קמץ והוא הניקוד עצמו דואו הא דהויה:
ז נמצא שיכוין בשם זבדי"ה נקוד בניקוד יהב"ך שמספרו חסד ויאמר זבדיה ישמרני ויחייני כן יהי רצון מלפניך אלהים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי אמן וכל זה יאמר שלשה פעמים
עכלה"ק

וכוונתו בהניקוד הוא י'-שוא, ה'-קמץ, ב'-שוא ,ך'-קמץ, והכוונה היא שזבדי"ה עם יהבך בגי' חסד (מדת אברהם--סדור הר"ש).

אלה הם המקורות הידועים לי ותקוותי בזה שיוסיפו עליהם היודעי ח"ן שמסתובבים בפורום.

אשכילה בדרך תמים...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 09:31 לינק ישיר 

אולי אשמע מעט תוקפני, אבל בכולזות...

חובבי הארי פוטר יודעים היטב, שמספיק לומר לחש מסוים בהטעמה לא נכונה, כדי שהעסק לא יעבוד ("לוינגוסה..."). במקרה הטוב - לא קורה כלום. במקרה הפחות טוב, הלחש חוזר לאומרו בצורה של קללה. שיבוש ההגיה בוודאי שמסוכן מאוד.

מה קורה למי שלא מכוון לניקוד שווא בשם זבדיה?


אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-23/4/2004 10:15 לינק ישיר 

תודה רבה

זבדיה הוא כמובן גם שם תנ"כי מוזכר כמדומני בספר עזרא
לדבריך זה לא קשור.
מה המקור שזבדיה הוא שם מלאך ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 10:22 לינק ישיר 

מהיכן למדנו שאין לומר שמות של מלאכים?



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 10:36 לינק ישיר 

אני חושב שהאר"י הזהיר על כך .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 11:32 לינק ישיר 

אכן מקור ה"איסור" הוא מבית מדרשו של האר"י, וטעמו הוא שהזכרת שם המלאך עלול לעורר אותו, וכידוע ליודעי ח"ן הדבר מסוכן מאוד, הואיל והוא עלול לגרום לריבוי דינין קשין בעולם רח"ל.

אכן, ישנו קושי רב ב"איסור" זה (מלבד הדמיון הצורם לתפיסות גנוסטיות שונות ואכמ"ל), שהרי שמות מלאכים מוזכרים במקרא ובספרות חז"ל, וכי אבותינו לא ידעו על "איסור" זה ? אתמהא !



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2004 11:36 לינק ישיר 

אותם מלאכים המוזכרים בתנ"ך ובגמרא אכן מותר להזביר את שמם גם לשיטה זו . חוץ מס"מ .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 11:36 לינק ישיר 

סגולתה (כך יש טוענים)היא לזכות באריכות ימים.

משכיל
מוזר שאתה מביא את הספר "משנת חסידים"בתור ראיה
שהרי גם הרש"ש יצא נגד הספר והעוסקים בו.

גם בסידורים העניין נמצא במחלוקת,ישנם סידורים בהם אכן נאמר "זבדיה ישמרני ויחייני"
ויש סידורים בהם תיקנו לומר "ה' ישמרני ויחייני"

בסידור "עוד יוסף חי" הם יוצאים להגן על הגרסא של "זבדיה ימשרני ויחייני".

הם מביאים שם את דברי הירושלמי נגד תפילה למלאכים :" אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הה"ד (יואל ב) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט."(ירושלמי ברכות פ"ט ה"א)

כדי לתרץ את הקושיה הזאת הם מביאים את דברי הגרח"פ בספרו נפש חיים(מערכת אות לב):

"ומכל מקום נראה דאיסורא ליכא אם מבקש מהמלאכים שיבקשו בעדו רחמים מלפני הקב"ה,וכן מצינו במשה רבינו שאמרו בילקוט(סדר ואתחנן)על פסוק "ויתעבר בי ה' למענכם"
וכדמשמע בסנהדרין
(מג ע"ב)"דאמר רבי יוחנן לעולם יבקש אדם שיהיו הכל מאצי כוחו ולא יהיו לא צרים מלמעלה"
ןפרש"י:"שיסיעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים ושלא יהיו לו משטינים מלמעלה""

ודבריו תמוהים,הרי על זה בדיוק דיבר הירושלמי
להתפלל ישירות לקב"ה בלי תיווך של המלאכים!


(ואולי הדבר נתון במחלוקת בין הירושלמי לבבלי)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 11:48 לינק ישיר 

מצו"נ

מוזר, לא ידעתי שסמאל מוזכר בתנ"ך ?

ובכלל, הרי "השטן" מוזכר בתנ"ך, וגם חז"ל הזכירו אותו בהרבה מדרשים, מדוע הם לא חששו להזכיר את שמו ?

*

לגופו של עניין, אני אישית חושב שכל העניין של פניה אל מלאכים הוא "בעייתי", וגם זאת בלשון המעטה. קודם כל נראה שאין מי שחולק על כך שדבר זה הינו מאוד מסוכן מבחינה אמונית, וקל מאוד לגלוש ממנו לעבודה זרה ממש. אנחנו הרי תמיד חוששים לעבור על איסורים שונים, וגוזרים גזירות על גזירות להתרחק מאיסורי שבת, נידה וכיו"ב. מדוע, אם כן, דווקא בדבר שנוגע לשורש האמונה, והוא האיסור החמור ביותר בתורה, אנחנו לא חוששים ונמנעים מהדבר ככל האפשר ?

בעניין דברי הגמ' ופירוש רש"י, ראשית אציין שזהו דווקא פירושו של רש"י, ואינו מוכרח לפי הפשט.

יתירה מזו, רש"י לא כותב בשום אופן שיפנה אל המלאכים בתפילה, אלא בסך הכל מדובר על כך שהאדם יבקש שלא יהיו עליו מקטרגים בשמים, ייתכן בהחלט והכוונה היא שרק יבקש בליבו, או אפילו יתפלל אל ה' שלא ישטינו עליו, אבל פניה ישירה אל המלאכים ? מאן דכר שמיה !



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2004 11:55 לינק ישיר 

סמאל אכן אינו מוזכר בתנ"ך אבל אני חושב שהוא מוזכר בחז"ל .אבל יתכן שאני טועה .

שוב נזכרתי שסמאל מוזכר בסיפור העקידה בפדר"א .

תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 23/04/2004 12:01:13



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 14:10 לינק ישיר 

"והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי"(בבלי שבת יב ע"ב)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 16:02 לינק ישיר 

הבאבא תור,

ומה עם הרש"ש יצא נגד הספר, הרי רבים וטובים קבלו אותו.

הנה מרשימה התחקות אחרי המקורות:

המקור הישר שממנו נלקח מנהג זה הינו סידורי אריז"ל רבי שבתי מראשקוב וסידור רבי אשר, והם שאבו המנהג ממשנת חסידים : "ולמען יאריך ימים יאמר אחר ההלל בכל ראש חדש פסוק ואברה"ם זק"ן ב"א בימי"ם ו"ה בר"ך א"ת אברה"ם בכ"ל ויכוין בז' של זק"ן נקודה שבא ובי"ת של ב"א נקודה קמ"ץ ודלת נקודה שבא במ"ם אחרונה של בימי"ם כי היא מתחלפת בו באלף בית דאי"ק בכ"ר ויוד הי' של הוי"ה נקודה היו"ד שבא וההא קמץ והוא הניקוד עצמו דואו הא דהויה. נמצא שיכוין בשם זבדיה נקוד בניקוד יהב"ך שמספרו חסד ויאמר זבדיה ישמרנו ויחיינו כן יהי רצון מלפניך אל-ה-ים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי אמן וכל זה יאמר ששלה פעמים". אך מאיפה לקחו המשנת חסידים, הרי לא מצינו הדבר בכתבי בפרי עץ חיים או שער הכוונות? יש וטענו שמקור המשנת חסידים בחמדת ימים : "ולמען יאריך ימים עלל ממלכתו יאמר בר"ח אחר הלל פסוק ואברהם זקן באו בימים וה' בירך את אברהם בכל ויאמר זבדיה ישמרנו ויחיינו כן יהי רצון מלפני אלקים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי אמן ויאמר כל ג"פ". אך טיעון זה אינו מתאים לעובדות, שהרי ראשית, המשנת חסידים במהדורתו הראשונה קדמה להדפסת חמדת ימים, המשנת חסידים הופיע לראשונה בשנת תפ"ז ארבע שנים לפני הדפסת הכרך הראשון של חמדת ימים, ושנית, אם עדיין נטען שאכן ראה את הספר בכתב יד שהרי בזמן ההוא כל כתבי אריז"ל טרם נדפסו, אך ישנן הוכחות רבות שהספר חמדת ימים לא נגמר בכתב יד רק סמוך להדפסתו , שכן הוא משלב בדבריו מספרים שרק נדפסו קרוב לימיו, ואם כן קשה להניח שספר זה שימש כמקור של חמדת ימים. להיפוך, יש לשער שדוקא המשנת חסידים שימש כמקור לחמדת ימים.

אך באמת המקור שממנו שאב המשנת חסידים נוהג זה, הוא בספר 'מחברת הקודש' שהינו מהדורה של ספר הכוונות על פי "ליקוטי החברים" "ערוכה בכל ושמורה דברי המקובל האלקי מוהר"ר נתן שפירא" שנדפס בקארעץ בשנת תקמ"ב וכעדות השער של דפוס ראשון: "נוסף עליהם כל פרטי הכוונות אשר בספר פע"ח לא נזכרים ובספר משנת חסידים בקיצור נאמרים כאן נמצאו הכל בביאור רחב מבוארים ", בשער ראש חודש : "מצאתי כתוב בספר ישן למען יאריך ימים תאמר בכל ר"ח בין שחרית למוסף היינו אחר הלל יאמר פסוק זה ואברהם זקן בא בימים וד' בירך את אברהם בכל זבדי"ה ישמרי"נו ויחיי"ני כן יהי רצון מלפניך אלקים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל ח"י אמן וכן יאמר ג' פעמים".

[אולם צורת הניקוד והכוונות המבוארת במשנת חסידים וחמדת ימים לא מצאתי במחברת הקדש ותמה מהו מקורן? וכנראה שהחמדת ימים שאב הדבר ממשנת חסידים]


כעת ראיתי בקונטרס חמדת יוסף נגד ספר חמדת ימים מקור אחר משל ר' נתן שפירא בספר לחם מן השמים ליקוט נוסף של מנהגי אריז"ל: "מספר ישן: למען תאריך ימים תאמר בכל ר"ח בין תפלת שחרית למוסף דהיינו אחר ההלל זה הפסוק ואברהם זקן בא בימים וה' ברך אברהם בכל זבבי-ה ואני הצעיר הכותב ראיתי
זבדי'ה ישמרני ויחייני כן יהי רצון מלפניך ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי אמן סלה וכך יאמר ג' פעמים. ולע"ד שנפל טעות בזה שכתוב זבבי-ה כי מה שראיתי כתוב הי' בסידור אחד של קדוש יודע האמת".

ועדיין המקור עלום, כי בספרי אר"י המקוריים איו את זה.

בכל אופן הדבר תלוי בפולמוס הידוע בין הפייטנים האשכנזים שהכניסו בפיוטם "מכניסי רחמים הכניסו תפליתינו..." לבים פילוספי ספרד שהתנגדו לכך.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 16:55 לינק ישיר 

מציץ ורב צעיר

יישר כוח על המראה מקום, אך עדיין אני שואל:

מהיכן לקח זאת האר"י?

וכפי שאמרו, אם משה לא אמר זאת, יהושע מנין לו?

אם האר"י מצא זאת באחד מהמקורות שלנו של התורה שבכתב או שבעל פה, היכן מצא?

ואם היה האר"י טוען שזה גילוי שמימי, אזי חוששני שהוא היה, למרות כבודו, חייב מלקות, אם הורה על פי גילוי שמיימי... כי יש כאן משום "בל תוסיף". *** אמנם קשה מאד לייחס לאר"י טעות כזו, ואין ראוי לתת מקום לזילזול בכבודו וראו כיצד ביאר מסתברא את הענין בתגובות הבאות (תוקן על פי הערה חשובה בתיבה האישית) ***.




(התיקון בין הכוכביות לפי הערה בתיבה האישית מפאת כבודו של מי שמדובר בו כאן)

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תוקן על ידי - מיימוני - 24/04/2004 23:04:01



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2004 17:38 לינק ישיר 

מיימוני,
גם אם ההיח שבהלכה אומרים לא בשמים היא, וכידוע שגם בזה יש דעות שנות, בדבר שאין בו פסק הלכה מי אוסר לסמוך על גילויים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2004 19:52 לינק ישיר 

שום פסודו פסיקה.

בל תוסיף עוברים רק אם עושים מצוה חדשה מן התורה ולא חומרה חדשה.

רק נביא אסור לו לומר שעל פי נבואה ה' אמר לו הלכה חדשה, אם אם על גילוי שמיימי רואה דבר רע שקורה על ידי קריאת מלאך הרי זה לפי דעתו סכנה כשם שרב פוסק לא לדהור במכונית מהר מדי, רק שיש המסתמכים על סטטיסטיקות של מעץ ויש על פי ראיות גדול בישראל ויש על פי דעת תורה ורוה"ק.

ולדידך יש ח"ו ללקות (ידדי רועדת בעת כתיבה זו) הסמ"ג שהחליט על פי חלום שהוא שישים בנבואה שיש לאו של גאוה ויש למנותו בין מצות לא תעשה.

ור' יהודה החסיד בצוואתו ובספר החסידים.

אך כמובן כאשר יש סוגיית הקבלה על הכף - כל האמצעיים כשרים וכל הסטריה מקובלת.


תוקן על ידי - מסתברא - 23/04/2004 19:55:49



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מה רוצים מזבדיה?-פניה לצדיקים ולמלאכים ושמותיהם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 15 16 17 לדף הבא סך הכל 17 דפים.