בית פורומים עצור כאן חושבים

לכסיקון עצכ"ח (מבוא למונחי יסוד ולפורום)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/8/2005 02:48 לינק ישיר 
לכסיקון עצכ"ח (מבוא למונחי יסוד ולפורום)

האשכול שלפניכם נועד לשמש כמבוא. כלומר, כל מי שחדש בפורום, ואינו מכיר עדיין את שימושי הלשון המיוחדים שלנו, יכול להעזר כאן. אבל גם לותיקים מותר להסתכל!

כמו כן, כיון שהמונחים הבאים משקפים מושגי יסוד שנתגבשו בפורום במשך שנות הוויתו, האשכול הנוכחי יכול לשמש גם כמבוא (חלקי, כמובן) לרעיונות הבסיסיים שנידונו בעצור חושבים.

השתדלתי להכין רשימה שימושית ככל האפשר, ולספק הגדרות שתהיינה מובנות, מעניינות לקריאה, וגם לא ארוכות מדי.

אם יש לכם מונחים נוספים להציע, או עירעורים והרהורים על ההגדרות, יש תמיד מקום להוסיף...



(וכמובן, תודה לספרן על הרעיון!)



אמונת חכמים – מיסודות האורתודוכסיה. במקור, בפרקי אבות ובגמרא – הנחת יסוד של לימוד תורה, הכרה בסמכותם וביכולתם של חכמים. בימינו – כלל דוגמטי שמחייב להאמין לכל המקובל כמסורת, או מה שאומרים בשם גדולי הדור וכל המערער על המקובל כאילו ערער על השכינה. ראה גם בלינק הבא:

http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=292832





אנוסי תבונה – אלו שמשתדלים לחיות לפי האוטונומיה של מחשבתם, ונתקלים בסתירה בין מסקנותיהם השכליות לבין ההנהגות המקובלות בעולם החרדי, ולכן עליהם להתנהג באופן המקובל גם אם דעתם האמיתית שונה. יש להבהיר כי מדובר באורתודוכסים, תלמידי חכמים והוגי דעות יראי שמים, מהסוג שמוצא מקלט בעצור חושבים או בקדושית (ראה ערך).



אשכול המשאלות – אשכול מרוכז של בקשות ושאלות קצרות http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1287698.



בוגיזם (האגף הבוגיסטי, בוגיעלון) – גישתו של בוגי (ראה ערך), המתאפיינת ב"שמים בתורה" (ראה ערך), אך אינה אורתודוכסית מפני שהיא מבקשת לזהות בתוך התורה את הרעיונות החינוכיים שלה וליישמם מחדש.



בתר-זרמי (פוסט דנומנציאליזם) – יהדות שמתרוממת מעל חילוקים בין אורתודוכסים, רפורמים ואחרים, ומתאמצת להגיע לאמת.



גדול הדור – רב חשוב המשמש כמנהיג וקובע דרך. זה שימוש מודרני בתואר זה. עם זאת, יש להבדיל בין שתי רמות. יש "גדול הדור" במובן של מנהיג המעצב את דרכו של הדור, כדוגמת החזון איש (ראה ערך), ויש גדול דור שהוכתר לתפקיד עקב נסיבות חברתיות (ראה ערך "סוציולוגיה" ו"אלעס איז סוציולוגיע").



גטו רוחני – לטענת מיימוני, היהדות מאז תקופת ההשכלה הסתגרה בגטו ואינה מעיזה להתמודד עם השאלות והאתגרים של העולם המודרני והידע המודרני.



הברגה – גם המונח הזה מגיע אלינו מבוגי. פירושו – להכניס – בכוח, באופן מאולץ ברמה זו או אחרת - רעיון חדש או מחודש בתוך לבוש של פסוק, או מדרש, או מקור אחר שיש לו קדושת הדפוס והזמן (ראה ערך). ההברגה יכולה להעשות באופן מודע, ואז יש חשש של חוסר יושר אינטלקטואלי (ראה ערך), או באופן בלתי מודע. ההצדקה המקובלת להברגה היא שזו מתודה להעברת רעיונות אמיתיים אך במחיר של שקר קדוש (ראה ערך), כאילו זו הכוונה המקורית של המילים.

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1120818





הגיון בריא – ראה "שכל ישר".



הווה – כינוי לאלקים בשיטת וטו. הכינוי נבחר משום שהוא מייצג את האלקים כנוכח בכל עת.



השכלה חדשה (או "ריח ההשכלה החדשה" – טענה מפורסמת שהעלתה אחת ממבקרות הפורום הפונדמנטליסטיות, הפנחסית (ראה ערך "ג'ינג'ית"). היא האשימה את הפורום שבעצם הכותבים כאן הם משכילים בלבוש חדש.



התאמה – המונח היסודי ביותר בתורתו של הרב מילר (ראה ערך), כפי שהיא מוצגת בידי וטו (ראה ערך). לכותב שורות אלו קשה מאד לבאר את המונח הזה, אך הרעיון העיקרי הוא, שבכל מצב, כל זמן ולכל אדם יש את הדבר המתאים לו ביותר – וזו מצות התורה.

ועוד הגדרה, מיסודו של ספרן לקמן:

צעידה הרמונית עם היקום/ההוויה,כשהתורה משמשת כמפת דרכים לכך.בשאר הברואים,דומם צומח וחי, מוטבע הדבר כחלק מטבעם העצמי,אבל על האדם/מדבר, להגיע לכך בעצמו, על ידי זיהוי נכון של הענין והטמעתו בקרבו, באופן שיהפוך גם הוא לחלק מה"סימפוניה האלוקית" הניכרת,

כאמור,למיטיב להתבונן. ה"רווח" מדרך זו,הוא קיום המצוות

מתוך הבנה,חשק ואהבה.





חוקת הפורום – גם דמוקרטיה צריכה להגן על עצמה, ולכן יש לפורום חוקה. אמנם, החוקה לא נוסחה עדיין בצורה מסודרת (למיימוני לא היה זמן), ויש בה הרבה שטחים אפורים ומחלוקות. אפשר לקרוא עליה בלינק הבא (http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=426022).



ולהביע עליה דעה כאן: http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1287739





"להאמין ב-13 דברים בלתי אפשריים לפני ארוחת הבוקר" – ציטוט מ"עליסה בארץ המראה" של לואיס קרול. המלכה מספרת לעליזה, גיבורת הסיפור, כיצד בילדותה תירגלה להאמין בדברים גם ולמרות שידעה שהם לא ייתכנו. יש כאן רמז עבה למי שמתעקש להמשיך להאמין בדבר שאינו מתקבל על הדעת גם כאשר המציאות טופחת על פניו.



מיימוניזם, מיימוניות – גישתו של מיימוני (ראה ערך). זו גישה רציונלית, אם גם לא רציונליסטית, שמנסה להבין כל דבר, במיוחד על רקע הפשט ההיסטורי שלו (ראה ערך), ואם הוא לא ניתן להבנה, אזי להגדיר מדוע בדיוק הוא לא ניתן להבנה.

גישה זו מסרבת לקבל כל מוסכמה ומבקשת לברר כל דבר מיסודותיו, גם במחיר חריגה מהגטו הרוחני (ראה ערך), תוך שחיטת פרות קדושות (ראה ערך), מתוך ההצדקה שזה צורך השעה, בגלל השינויים החברתיים, החינוכיים והטכנולוגיים שהעלו את סף הידע בעולם וגם בעם ישראל, ואפילו בחברה החרדית.

המיימוניזם דוגל באופקים רחבים, ביראת שמים, בהתקדשות, בבירור תורני ואינטלקטואלי, מתנגד למנהגים, ומפקפק בקבלה. הוא נועד להחיות גישה לתורה ולהלכה שהיתה מקובלת בימי הבינים, מן הרמב"ם ועד המאירי.



מלך העדר -גדול הדור(ראה ערך)שהוכתר לתפקיד, עקב נסיבות חברתיות/משפחתיות או סוציולוגיות אחרות.



מספרי הצנזור – למרות הפתיחות העצומה של הפורום, הוא מגביל את עצמו לנושאים תורנים ואינלקטואליים או ספרותיים, ובמיוחד הוא אוסר על רכילות ועלבונות אישיים. כמה וכמה פעמים נמחקו אשכולות ותגובות, למרות שבעליהם היו משוכנעים, אולי בצדק, שנעשה להם עוול משווע. ראה גם "חוקת הפורום".



מעשה דקארט, מעשה דקארט בכל יום – רנה דקארט היה פילוסוף צרפתי שפתח את תקופת הפילוסופיה החדשה, כשהוא מראה כי הכל נשען על האינדיבידואל ועל חיפוש האמת הפרטי. הצעד הראשון בהתפלספות שלו, המתועד בשני ספריו (הגיונות ו"על המתודה") הוא להסתגר בחדר ולהרהר על כל האמונות שאדם מאמין בהן, כדי לראות מה מהן אמת, מה שקר ומה נשאר בספק. המונח "מעשה דקארט" בפורום מציין בדיקה של כל האמונות והדעות. והשאלה היא אם צריך ואם אפשר לעשות זאת בכל יום.



סגולה – למונח זה יש היסטוריה ארוכה. בימי הגמרא הוא מציין אמצעי שטוב למטרה מסויימת, בדרך כלל רפואית (שן של שועל היא סגולה לכאב שינים, דוגמא דמיונית). הידע בסגולות נלקח מהפולקלור, ולמעשה הוא משקף את הידע המדעי של התקופה. בימי הגאונים נמתחה ביקורת על הסגולות, כיון שהתברר שהן אינן עובדות. אך במשך הדורות קיבלו הסגולות מעמד של "הלכה למשה מסיני" ויוחסו להן הסברים שונים, לפעמים קבליים. בימינו, כל המערער על סגולה כמערער על השכינה. ראה לדוגמא ערך "ריבת אתרוגים".



סוציולוגיה (דוגמא: אלעס איז סוציולוגיע) – כלל היסוד של רבנו סיינפלד (ראה ערך). סוציולוגיה היא ענף מדעי שעוסק בחקר חברות, התפתחותן וכללי ההתנהגות השוררים בהן. סיינפלד מאמין שאפשר להסביר כל דבר מבחינה סוציולוגית. גם אם לא מסכימים עמו, יש ערך רב בבדיקת המשמעות הסוציולוגית של ההלכה, התורה, ההיסטוריה – וכל שאר הנידונים בפורומנו.



פורום המפתחות – פורום משני שמשמש כאינדקס לפורום עצור חושבים. הפורום מכיל אשכולות של רשימות אשכולות ורשימות של כותבים וכתביהם. ראו בלינק הבא:

http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=8960





פרה קדושה – רעיון או ערך שמאמינים בו, אך הביטוי משמש בדרך כלל כלשון גנאי, כדבר שראוי לפסלו, אך דבקים בו מטעמי מסורתנות (ראה ערך). המקור הוא, כמובן, בפרות הקדושות של הודו, שההודים לא יאכלו אותן ואפילו לא יגעו בהן לרעה – גם כשהן מזיקות לרכושם.



פשט היסטורי – המשמעות המקורית של מאמר, בניגוד למשמעות שניתן להכניס בו על ידי הברגה (ראה ערך). המיימוניות (ראה ערך) והגישה הרציונלית מנסות לברר את הפשט ההיסטורי בניגוד למשמעויות הדרשניות והסמליות שנחשבות בדרך כלל בציבור החרדי של היום למשמעות האמיתית של מדרשים ומקורות אחרים של המסורת.



קדושת הדפוס – ייחוס חשיבות ואף איסור לחלוק על טכסטים רק בשל העובדה שהם הפכו לחלק מן המסורת הכתובה והמודפסת.



קדושת הזמן – ייחוס חשיבות ואף איסור לחלוק על מסורות רק בשל העובדה שהן עתיקות יומין, או הוצגו לראשונה בידי דמות סמכותית.



קדושית – הקהילה האידיאלית שבה יוכלו כל באי עצור חושבים למצוא את מקומם האינטלקטואלי והחברתי.



ריבת אתרוגים – סגולה (ראה ערך) שמחלקת רעייתו של הרב חיים קנייבסקי (מגדולי הדור, ראה ערך, בן אחותו של החזון איש, ראה ערך). הריבה, העשויה מאתרוגים של רבנים מפורסמים מגדולי הדור (ראה ערך) אמורה לסייע למעוברת המתקשה לילד. רבים מכותבי הפורום אינם מאמינים בסגולות וזלזלו גם בסגולה זו. למעשה, ריבת אתרוגים הפכה לסמל של סגולה המונית בעיני חלק מהכותבים (ציטוט לדוגמא: "כל מה שאסר הקב"ה, התיר כדוגמתו. אסר דם, התיר לנו כבד (חולין קט/ב), אסר לנו עבודה זרה, התיר לנו ריבת אתרוגים" (יצחק יונתן, ראה ערך, בפרפרזה על הציטוט מהגמרא). לעומת זאת, בעיני הג'ינג'ית והחוג שלה, האמונה בריבת אתרוגים היא הוכחה ליראת שמים, ומי שאינו מאמין בה חשוד שהוא כופר ואפיקורס, או לכל הפחות נגוע בהשכלה החדשה (ראה ערך).



שיח (דיאלוג) – דיון. סיינפלד (ראה ערך) רואה בשיח הייחודי שנוצר בפורום את ערכו העיקרי של עצור חושבים.



שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו – חתימתו של מיימוני שהפכה למותג. המקור הוא פסוק, והמשמעות ברורה מעצמה.



השכל הישר – או "הגיון בריא ופשוט". חרדים רבים מאמינים שקיים כוח שכלי כזה אצל האדם שמאפשר לו להבחין בין אמת לשקר. ראה בעיקר בלינק הבא:

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1345378





שחיטת פרות קדושות – הפעלת ביקורת, לפעמים רציונלית (ראה ערך), לפעמים מצד השכל הישר (ראה ערך) נגד פרות קדושות (ראה ערך).



שמים בתורה – הרעיון שהאמת שבתורה הוא הערכים (כגון חינוך) שטמונים בה. וזה הגילוי של האלקות שבה. זוהי שיטת בוגי (ראה ערך).





שומר פיו ולשונו

שומר מצרות נפשו







(תוקן לבקשת מיימוני.)



תוקן על ידי עצכח ב- 30/11/2006 18:57:41




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 02:49 לינק ישיר 

אישים וגישות


בוגיעלון – לא הרמטכ"ל לשעבר, אלא אחד מראשוני הכותבים בפורום. עד כמה שניתן לעמוד על הדיוקן האינטלקטואלי שלו, מדובר באדם שקיבל חינוך חרדי, אך עבר לאקדמיה, ומגלה עדיין נאמנות לדת – בדרכו שלו.

ג'ינג'ית – מנהלת פורומים באינטרנט להחזרה בתשובה, שכתבה מפעם לפעם בפורום עצור חושבים. היא מייצגת קו נוקשה של אמונות ודעות, מתוך יראת שמים מרובה, אך מתוך אי הסכמה בולטת לדרכו של הפורום. היא הפכה לסמל של ביקורת נגד הפורום והאשמתו ב"ריח השכלה חדשה" (ראה ערך). מבקרת נוספת מאותו סוג היתה הפנחסית, שטבעה את המונח דלעיל.

וטו – מייסד הפורום "עצור חושבים" ומנהלו בראשית ימיו, תלמידו של הרב אהרן מילר, תלמיד חכם הידוע בסברה שלו ובגישה ייחודית לתורה. גישה זו מזכירה, מבחינות רבות, את התפיסה הפנתאיסטית, אך נבדלת ממנה, כפי שהתבאר בלינק הבא:
מה בין האלוקים של הזוהר לזה של שפינוזה? (ווטו1)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=392197

חזון איש – תלמיד חכם שהיה "גדול הדור" (ראה ערך) כפשוטו, ששימש בתור מנהיג הדור לאחר מלחמת העולם השניה, ועיצב במידה רבה את סגנון הלימוד, ההנהגה והחשיבה של העולם החרדי של היום. מצד אחד הוא תרם לסגירות של החברה החרדית של היום. מצד שני, הוא דגל באוטונומיה מחשבתית ובלימוד עצמאי (ובתנאים מסויימים, גם בפסיקה עצמאית) לחלוטין, שאינם נכנעים לשום סמכות. תלמידו החשוב, שנועד לרשת את מקומו, היה הרב גדליה נדל.

יבוסי – מחשובי הכותבים בפורום, למרות העדר רקע תורני. אם יש לנו גיבוי לפורום ותוכנת חיפוש – זה בזכותו!

מוישהגרויס – מראשוני הכותבים בפורום וממנהלי המשנה לתקופת מה, שנעלם או נאלם כמעט ללא שוב. תלמיד חכם חריף לשון. האשכולות שפתח זוהרים בשמי הפורום ככוכבים ברקיע. הלא הם מופיעים באשכולות המומלצים (ובקרוב, בל"נ, ברשימה בפורום המפתחות). חבל על דאבדין!

מיימוני – מראשוני הכותבים בפורום. מתלמידי הרב גדליה נדל. כותב שורות אלו. דמות קונטרוברסיאלית, למרבה צערו.

מיכי או MDBRAHAM – הרב ד"ר מיכאל אברהם. תלמיד חכם, פיזיקאי ופילוסוף. מן הבודדים בפורום שמוכן להזדהות בשמו המלא.

הרב אהרן מילר– רבו של וטו. תלמיד חכם בני ברקי, תלמידו וממשיך דרכו (לפי פרשנותו) של הרב גדליה נדל (ראה ערך).

מסתברא (אתנחתא) – תלמיד חכם חבדניק המייצג את המסורתנות בפורום.

הרב גדליה נדל – תלמידו העמוק ביותר של החזון איש, שהוסמך על ידו בגיל צעיר, ונועד לרשת את מקומו. הרב נדל הלך בדרכו של רבו בלימוד מעמיק ובחשיבה עצמאית. כמה מהכותבים הראשונים בפורום (מיימוני) הם תלמידיו או (וטו) תלמידי תלמידיו.

סיינפלד – מנהל הפורום. סיינפלד מאמין שהכל סוציולוגיה (אלעס איז סוציולוגיע, ראה ערך), שהפורום מגלם שיח רענן וייחודי בעולם החרדי, ושצריך לנעול את הפורום ולתת אישור כתיבה רק ליחידי סגולה (ברוך ה', עד היום הוא נותר בדעת מיעוט, ולכן כל אחד יכול לכתוב כאן ללא אישור).

רב צעיר – כותב צעיר, בעל ידע מדהים בתנ"ך ובשאר חלקי התורה, שתרם רבות לפורום, במיוחד בתחום ביקורת המקרא וההתמודדות עמה.

שחרית – מראשונות הכותבות בפורום, המשתייכת לחוג שאינו אורתודוכסי. כפי שהיא כתבה: הגן אינו שייך לבעליו, אלא למי שעובד בו.

התנצלות הכותב: לא הזכרתי את אמשלום, גם וגם, הלבן, יהוסף, מואדיב, מציץ ונפגע, נישטאיך, ספרן (בעל הרעיון לאשכול), קעלמער, ועוד רבים שתרמו ותורמים לפורום, ברוכים יהיו כולם.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 04/08/2005 19:33:40



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 02:49 לינק ישיר 

מונחים טכניים

הגדרה מילונית – חלק גדול מן העיון הפילוסופי הוא בירור משמעותן של מילים. יש מילים רבות שהדיון בהן נגרר מהר מאד לויכוחים סוערים מה נכלל ומה לא נכלל במשמעותן. אחת הדרכים לברר למה אנו מתכוונים היא לחפש מה המשמעות המקובלת בין הבריות למילה זו. כלומר, איך היו מגדירים את המילה הזו במילון.

יושר אינטלקטואלי – מחוייבות אישית של האדם לשמור על עקביות במחשבתו, לא להאמין באמונות שסותרות זו את זו, ובעיקר - לחפש את האמת.

מיתוס – סיפור דמיוני או שקר קדוש שבא להעביר רעיון או אמונה. הגדרת המיתוס נתונה במחלוקת בין חוקרים, אך זו משמעות כללית ומספקת של המילה.

מסורתנות – TRADIONALISM. הגישה שמעניקה מעמד על למסורת, מעבר לכל ביקורת שכלתנית או אחרת שניתן למתוח עליה.

ערך – VALUE. דבר (בשימוש רחב של המילה) שנחשב לראוי לשאוף אליו ולהגשימו.

רציונליזם, רציונליות – הרציונליות היא גישה שמבקשת למדוד כל דבר במאזני השכל. הרציונליזם מרחיק לכת וקובע כי המציאות היא שכלית וניתנת לתפיסה מוחלטת על ידי השכל, או אולי אפילו על ידי השכל הישר (ראה ערך).


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 04:37 לינק ישיר 

מיימוני.

האם זה אשכול שניתן לדון ולחלוק? כי אם כן יש לי מה לומר על חלק מהדברים שכתבת.

אנסה. אם זו לא מטרת האשכול אמחוק זאת.

נתחיל עם זה:

חזון איש – תלמיד חכם שהיה "גדול הדור" (ראה ערך) כפשוטו, ששימש בתור מנהיג הדור לאחר מלחמת העולם השניה, ועיצב במידה רבה את סגנון הלימוד, ההנהגה והחשיבה של העולם החרדי של היום. מצד אחד הוא תרם לסגירות של החברה החרדית של היום. מצד שני, הוא דגל באוטונומיה מחשבתית ובלימוד עצמאי (ובתנאים מסויימים, גם בפסיקה עצמאית) לחלוטין, שאינם נכנעים לשום סמכות. תלמידו החשוב, שנועד לרשת את מקומו, היה הרב גדליה נדל.


משל למה הדבר דומה, (להבדיל אלף אלפי הבדלות) אם ניתן את לנין כדוגמא לפתיחות וליברליזם בגלל שבעצם מרד בשלטון הצארי ששלט לפניו.

החזו"א הוא הוא הגבר שפיתח את המושגים השקפה, ודעת תורה, וציות לגדולים, והסתגרות מפני כל העולם. עד לרמה של אי גילוח זקן, ולבישת חליפה ארוכה לכל פועל , סליחה.. לכל אברך.
החזו"א לא עיצב את דרך הלימוד בישיבות. אם יש מישהו אחד שעשה זאת זה מן הסתם ר"ש רוזובסקי. והמרחק בין שתי הגישות מובחן וידוע.

בנוסף למי שמכיר קצת את הנוגעים בדבר. ר"ג לא היה אמור "לרשת" את מקומו יותר מר"ח גריינמן. ואין כמעט שום קשר בין הרב נדל המאוחר לחזו"א מעבר לכך שהיה בצעירותו תלמידו.
על השאלה האם הוא בכלל היה גדול הדור. צריך גם לשאול את החסידים. הם ,אם איני טועה, מאמינים שר' אהרון הבעלזער , או הריי"ץ מחב"ד היו גדולי הדור. גם הליטאים לא כולם מסכימים , יש כאלה שחושבים (ובינהם ר'גדליה נדל) שהבריסקער רב היה ה"גדול".

בכל אופן גם בעצכ"ח ,האמון על פלורליזם מסוים, לא נראה לי, שתהיה אחדות דעים בקשר להנחתך.






תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 09/09/2005 1:45:46



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 04:40 לינק ישיר 

לפי מה בחרת את הערכים ואת האנשים? בחירה מוזרה. גינג'ית? רשמת רק אלו שהיו כאן ראשונים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 04:43 לינק ישיר 

קעלמער,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 06:17 לינק ישיר 

היה כאן לינק לאשכול מילון מונחי הפורום שלא צלח, וכעת גם מאחר וישנו לאשכול זה, נטמיענו כאן.


ווטו1:

היה ראוי מזמן לפתוח אשכול כזה מאחר ונטבעו הרבה מונחים בפורמנו, אבל מה שהלב חושק ה... עושק. שאלתו של ספי לפני כמה דקות באשכול סיווג האסכולות "הכריחתני" ליישום [אף שכוונתי היתה לסגור את חלון הפרק לו הקדשתי המון זמן ביממה האחרונה]. נו, הרי "האילוץ היא אם ההמצאות!"


וז"ל ספי:

אולי אפשר קצת תרגום להדיוט כמוני?

מילון מונחים:
דבר הווה:
המלאך שכליאל:
מקובל:
תורתיאל:
"תרגיל תיראפיה חינוכית":
המון הייניקי:


מאחר ואין זמני אתי אתחיל במלאכה [ולא עלי היא לגמור] מתוך הזיכרון והמשך יבוא בעזר הווה באמצעות כל הקודם זוכה.

[ישנם עוד שני אשכולות "מילון". אחד לביאור עומק הבנת המילים, לו אני נפנה מזמן לזמן ועוד "מילון הדרגות" המיועד לסידור הגיוני של ידע לפי משמעות מילים, אך לא עדיין לא זכיתי להיפנות ]

*****

"דבר הווה"

"הווה" הוא תחליף [בלשוני ועוד כותבים] לשם י.ק.ו.ק והוא מביע את ה"השכל וידוע אותי" בטהרתו. היינו "הוא" כביכול לעומת "שמו".

דובר על כך הרבה בפורום באשכולות "מילון", "השם", "ההוכחה...", "שיעורים במשנת הרש"ר ב'" ועוד כהנה וכהנה.

כמובן שזה נושא ארוך הדרוש עיון.

אביא כאן רק תקציר מהתכתבות שהיתה לי באישי לאחרונה על הנושא בתקוה שתועיל.

*****

השואל: אתה משתמש הרבה במילה "הווה". כשמו של הקב"ה. מה המקור לזה? למה לא לכתוב ה' או הקב"ה?

ווטו: לא ראוי לתת תשובה לשאלתך על "רגל אחת" ובפרט בדרך גלישה ללא עיון ויישוב הדעת הראוי. בכל זאת גם לא ראוי שלא לתת מענה כלל. לכן אכתוב בראשי פרקים דברים שנידונו בפורום בהרבה אשכולות. [לא אציין לינקים, כי איני זוכר וגם קשה לדעת באיזה אשכול הובהר הדבר בצורה הטובה ביותר וגם ייתכן שמה שמבהיר לאחד אינו מבהיר לזולתו וכן להפך!]

יש הבדל בין "הוא" [הנקרא עצמותו ית'] לבין שמו.

ה' היינו שמו וכן הקב"ה מתיחס לקידושו שזה יחס חיצוני כמו שמו.

בתניא גם מתיחס ל"הויה" יתב' וכן היא ההשתמשות במלה הווה כשהכוונה בעצם ליקוק, אך מאחר ואין לבטאו מהווה המלה "הווה" הביטוי הכי קרוב. [בעצם גם ללא היו"ד המקדימה, הרי בעומק גם זיכרון העבר ודימיון העתיד הם סך הכל חלק מהווה העכשוי].

הערה: זו תחושתי למען ה"שיויתי" שלי, אך לאחרים מלה זו דווקא מפריעה כי היא משוייכת להם ל"מציאות" המתה ולא לאלוקים חיים. דבר זה הובהר לי בדיונים עם כאלה שהרקע שלהם אינו דתי [שחזרו בתשובה] שלא היה להם מספיק "קידוש שמו" להם דרוש יותר משמו ופחות מעצמותו ואילו אצל הדתיים מלידה דרוש פחות משמו ויותר מעצמותו. [בנידון זה פתחתי אשכול מיוחד להבהרת עמדתי מול עמדת רוני_גרין;
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=337608.

בתקוה שהועלתי!


השואל: אם הבנתי אותך נכון, השימוש בשם השם בדרך שלך "הווה", נותנת לך תחושה יותר עמוקה של קשר לקב"ה? משהו כזה?
ולומר הקב"ה, או השם, זה פחות מדבר אליך?
או שאני לא בכיוון?
עדיין לא פגשתי אף אדם שמתבטא כך, וזה בהחלט מעניין.
האם יש לזה מקור בראשונים או אחרונים?

ווטו: תמהני! אין לך מקור גדול מזה שכך נכתב שם ההוי' [יקוק]. אך בלא"ה כפי שכתבתי לך כך משתמש בעל התניא וכן נהוג בחב"ד [לא שהוא חבדניק מובהק, אבל למד גם מהם]. למיטב זכרוני בראשונה היה אומר מי שלימדני בזה; "הויה", אח"כ "ההווה" ואח"כ "הווה". אלה הם סה"כ שלבים של עידון הבנת המשמעות ואין שינוי בעצם מהבנת הזוהר והתניא, אלא עידון המיישב סתירות.

*****

המלאך שכליאל ותורתיאל

בעמוד הראשון של אשכול "הבהרה" התבאר המונח ועוד רבות בפורום.

http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=119293


המונח מתייחס לכך שההתייחסות הראשית של מה שמודיע הא-ל לאדם הוא באמצעות השכל והוא המלאך הראשי [כדברי אבן עזרא].

לעומת זאת התגלה הא-ל בהר סיני באמצעות תורתו והיינו תורתיאל. התגלות זו מתייחסת יותר לשמו ית' מאשר לעצמותו, כי הרי לא השיגו בשכלם שכדברי התורה כך "הווה" מחמת עצמו, אלא מחמת רושם מעמד הר סיני וכו' דהיינו שמו.

תכלית האדם [וזו מטרת הפורום המקורית] שדבר השם בתורתו יובן בדרגה של דבר הווה במציאות, דהיינו מה שמושג ראשוני וישירות בשכל. פירוש; "תורתי אתן בקרבם" שהשכל יחייב את כל המצווה עלינו, בב"א.

*****

ספי,

התוכל נא להצביע על ההקשר בו נאמרו המונחים הבאים:
מקובל
"תרגיל תיראפיה חינוכית"
המון הייניקי,

כי מנגנון החיפוש אינו זמין!

*****

safy:

כל הביטויים לקוחים מהאשכול הזה:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=348285

*****

תודה ספי!

עכשיו הבנתי למה בחרת לשאול דווקא שם, כי ביטויים אלה הרי חוזרים ונשנים לאורך כל הפורום.


בכן "מקובל" הכוונה למוסכמות חברתיות [על הצדקתם עונה החרדי הממוצע "ככה מקובל"].

"ההמון ההייניקי" בא מלשון האות ה', דהיינו אסכולה ה' של ההמונים עליה דובר שם. [לתשומת לב בסוף האשכול צומצמו האסכולות לארבע מאחר ולגבי האמצעית התברר שהיא תרכובת של אחרות.]

ב"תרגיל תיראפיה חינוכית" הכוונה לתפקיד התורה [כנאמר במדרש רבה הראשון "אמון פדגוג" וכן בפ' לך, שהתורה ניתנה "לצרף את הבריות"].



תוקן על ידי - עצכח - 21/05/2006 0:51:55



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 07:37 לינק ישיר 

ציטוט:

"השכל הישר – או "הגיון בריא ופשוט". חרדים (מיכי?!...) רבים מאמינים שקיים כוח שכלי כזה אצל האדם שמאפשר לו להבחין בין אמת לשקר. ראה בעיקר בלינק הבא:"





ומה שמענין, שהשכל הישר או ההגיון הבריא, שאמנם החרדים מאמינים בו, אך הוא משום מה מסרב לשתף פעולה איתם...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 08:37 לינק ישיר 


הערות ראשוניות:

מיימוניזים-להוסיף:מתנגד למנהגים שלא עברו בצינורות

ההלכה המקובלים או שנוצרו לאחר שלב של "נעילת ההלכה"

כמו חתימת התלמוד.

התאמה-להוסיף:צעידה הרמונית עם היקום/ההוויה,כשהתורה

משמשת כמפת דרכים לכך.בשאר הברואים,דומם צומח וחי,

מוטבע הדבר כחלק מטבעם העצמי,אבל על האדם/מדבר, להגיע

לכך בעצמו, על ידי זיהוי נכון של הענין והטמעתו בקרבו,

באופן שיהפוך גם הוא לחלק מה"סימפוניה האלוקית" הניכרת,

כאמור,למיטיב להתבונן. ה"רווח" מדרך זו,הוא קיום המצוות

מתוך הבנה,חשק ואהבה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 09:26 לינק ישיר 


הוספת מונח:

מלך העדר-גדולי הדור(ראה ערך)שהוכתרו לתפקידם,עקב

נסיבות חברתיות/משפחתיות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 10:01 לינק ישיר 

אמנם הערה קטנונית

אך אתם יודעים מי נמצא בפרטים הקטנים...


אליס נדרשה להאמין בחמישה דברים בלבד לפני ארוחת הבוקר, בא מימוני והעמידן על שלוש עשרה.






ומדוע לא יראתם לדבר?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-4/8/2005 10:33 לינק ישיר 

ספרן



קעלמער

(גם על מה שהיה באישי...)

לגבי החזון איש, הוגדר לעיל כי "גדול הדור" הוא בעצם מונח סוציולוגי (יש לתקן ולהבהיר שם). השאלה היא אם הוא מגיע לתפקיד זה עקב סגולות למדניות או אחרות.

השפעתו על הדור הבא של החזון איש אינה מוטלת בעירעור, עד כמה שאני מבין, אלא רק חשיבותו בעיני בני הציבור החרדי לסוגיו. בזה אני מודה לך, והתכוונתי כמובן לפן הראשון.

אמנם, בתור ליטאי ותלמיד תלמידו ולמעשה תלמידו שלו, אני כן רואה בו את "גדול הדור" בעיני שלי. אבל צריך הייתי להיזהר ולא לכפות את אמות המידה שלי על אחרים.

כוונתו של החזון איש "להכתיר" את ר' גדליה היא מסורת היסטורית הידועה בבני ברק, בעיקר כמובן לתלמידים. היא נתמכת בידי מקורות, וכמדומה שהדבר נידון באשכול אודותיו.

על כל פנים, טוב שיש מעירים על כל מונח, לפי שגם אם כתבתי את דעתי, לא הייתי רוצה שהדברים ייתפסו באופן חד צדדי.


שובקש

האמנם טעיתי? אם כן, העמדת אותי על הטעות באופן נעים לקריאה ביותר! אוסיף על שלך, כי אכן מספר הדברים הבלתי אפשריים הולך וגדל מיום ליום, או שמא הם כבר נראים פחות בלתי אפשריים ככל שמתרגלים אליהם...


אתנחתא היקר ביותר

הרשימה נבחרה, בסיוע מסויים של ספרן, שטרח ועמל באישי, במעשה מיילדת סוקרטי, עד שהוצאתי את הפרטים האלו מתוך זכרוני - שכבר הוכח כאן כלוקה בחסר. אם אתה סבור ששכחתי משהו, או שטעיתי בייחוס חשיבות לדברים, אדרבה, קום והוסף ותקן, וכולנו נהיה אסירי תודה.

בוודאי שהיו פרטים שהוזנחו או נשכחו, בין בראשית הפורום, בין בימינו אלו. למשל, בין הכותבים החשובים, החל באיקה וכלה בבן איש אחד.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 10:42 לינק ישיר 

מיימוני,

ייש"כ


ספרן,

ייש"כ על ההגדרה הלקסיקונית להתאמה. בכל כתיבתי הארוכה חושבני שלא הצלחתי בצורת "קב ונקי" כזו. אך אוסיף שה"רווח" מדרך זו אינו רק קיום המצוות מתוך הבנה, חשק ואהבה, אלא הגעה לתכלית המצוות לחיות באחדות עם שאר הווה ש"תורתי בקרבם ולא ילמדו עוד כי כולם ידעו אותי".

ברמה ה"פסיכוסופית" -כמונחו של יהוסף- מגדירה ההתאמה את הרצון היסודי-מוחלט של האדם לנוע מצרימה בדעת לזרימה בדעת [from cognitive dissonance to cognitive consonance]. עוד ניתן למצוא לינק באשכולי בפורום המפתחות.


קל"מ,

בנוגע ליחס ר"ג לחזו"א לעומת יחס רח"ג, איני חפץ להאריך באשכול זה. אך כדי שלא להשאיר רושם מוטעה [למי שמשנה לו], אציין שיש הבדל בין "תלמיד מעתיק" שהוא מעין צילום של הרב, הממלא פוליטית את מקומו לבין "תלמיד ממשיך" שהוא ממשיך את מפעלו של הרב, הממלא אידיאולוגית את מקומו. נקודה זו מודגשת באשכול הסמוך על הרב שמ"א הכהן ז"ל. כן יש לי עדות איש מפי איש עד לנחום יואל הלפרין [הובא בפורום, אך הממשק שובת כרגע] שהחזו"א אמר על ר"ג שהוא ה"גדול" וה"צדיק" להתייעץ עמו בהעדרו קרי לאחר ק"כ.

תוקן על ידי - עצכח - 21/05/2006 1:07:00



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 11:28 לינק ישיר 


הוספה לערכים:

מעשה דקארט-הוצע להקדיש את זמן התפילה לסידור המחשבות

ולראותה כ"מעשה דקארט שבכל יום"

ווטו-התפיסה הפנתאיסטית,שאומצה,בגירסה מתוקנת וממותנת

על ידי הזוהר והחסידות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 12:09 לינק ישיר 


הוספה לאישים:

אפלטון-מובעת,מדי פעם,ביקורת על הגותו,שבסירובו לזהות

את המושגים,כנובעים/כחלק מהמציאות הראלית עצמה,הקים

עולם מופשט(אידאות)ונתן בכך דרור ליצירתן של הגויות

מופשטות .מיימוני(ראה ערך)מפנה ביקורת זו כלפי הקבלה.

(ניתן לראות את ניצני הביקורת אצל הפילוסוף ויטגנשטיין

בגירסתה המוקדמת של הגותו)


איין ראנד-(עליזה רוזנבאום)פילוסופית אמריקאית,יהודיה

ממוצא רוסי.הצליחה לגבש השקפת עולם מוצקה,לבקר בחריפות

את ההגות הפילוסופית שעד לזמנה(בפרט את אפלטון,ראה ערך)

הבטחון הרב הנסוך על דבריה,הקנה לה מעריצים רבים,מצד

אחד,אולם ראיית הדברים מצדה ב"שחור לבן"הקימו לה מתנגדים

רבים,הסבורים,שספריה מתאימים בעיקר לגיל הנעורים,לפני

גיבושה של השקפת עולם,מורכבת יותר.חלק ממייסדי הפורום

סבורים,שיש בדבריה אמיתות רבות שמן הראוי לאמץ,אלא שיש

להשלים ולהמשיך לכיוון המוסר היהודי לפרטיו(התורה)

שאותו לא זכתה להכיר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2005 12:33 לינק ישיר 


הרב הירש-יכול לשמש,לצידו של הרב גדליה נדל(ראה ערך)כאב

רוחני נוסף של הפורום.בספריו הרבים,ביקש לבדוק בשיטה

מדעית,מבפנים,את מקורות היהדות ואת הליכות היהדות החיה.

יש בדבריו ניצני ביקורת על הסתמכות יתר על הקבלה,אבל

גם על טעמי המצוות של הרמב"ם,הדנים רק בכללות המצוות

ואינם יורדים להסביר את פרטיהן הרבים.על פירושו למקרא

נסוך יושר אנטלקטואלי רב,ומכיל ביקורת בונה עבור היהדות

החרדית.חברי הפורום אינם רואים בשיטתו "הוראת שעה"בלבד

שנועדה להציל את יהדות גרמניה,אלא הצגת "לכתחילה" של

יהדות מקורית,נאמנה למסורת,כנה ואמיתית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > לכסיקון עצכ"ח (מבוא למונחי יסוד ולפורום)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.