נשלח ב-22/5/2006 12:36 |
|
| |
כד יתבין ישראל - קשור לר' מאיר שפירא?
מלובלין ? כך אמר לי מישהו אתמול והתפלאתי.
אולי היה על זה כאן כבר אשכול, אבל לא קל למצוא.
למי פרטים ?
|
|
|
|
נשלח ב-22/5/2006 12:44 |
|
| |
עוד שיר ידוע המבוסס על רעיון מהזוהר, והוא השיר המושר בכל תפוצות ישראל: 'כד יתבון ישראל' . המעניין בשיר זה, שגם המילים - הנראים כלקוחים מהזוהר - הם של הרב זצ"ל. יש בשיר הזה פן של געגועים לתורה ולנותנה. כך זה מורגש בקטע של 'חזו חזו, בני בני בני חביבי'.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=669851
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 07:14 |
|
| |
קיבלתי מהניק הנחמד: גם_זו כלהלן:
"שמעתי מפיו של הרב ויינטרויב (מבני ברק), שסיפר לו החזו"א זי"ע שמקור השיר הנ"ל הוא מאיזו שהיא גטו (איני זוכר את השם), באחד מחגי השבועות שבמשך השואה התחבאו במרתף קבוצה יהודים לחוג את החג ובהשראת המקום והזמן נולד השיר,המילים מבוסס על איזה רש"י (לא זוכר איפה)".
|
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 08:07 |
|
| |
בס"ד
מעולם לא שמעתי מבני משפחתו או תלמידיו שמילות שיר זה ומנגינתו מיוחסים לרב זצ"ל. גם בתווי מנגינותיו אין ניגון זה מופיע. בילדותי שמעתי שאכן ה"חזון איש" זצ"ל היה שר ניגון זה. אני יודע שבהקפות (ראשונות ושניות) במודז'יץ היושרים ניגון זה והוא הובא לשם בשם החזון איש זצ"ל כניגון שהושמע באחת מהגיטאות בשואה.
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 08:22 |
|
| |
אגב, לגבי מילות השיר:
"כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה קודשא בריכו אומר לפמליא דיליה חזו חזו בני חביבי דמשתכחין מצערא דיליה ועסקין בשמחה דילי" .
שאלו באשכול שהובא לעיל, מה פירוש 'דמשתכחין מצרה דיליה'. משתכחין בארמית פירושו 'למצוא'. ומה זה 'צרה דיליה' ? איזו צרה יש לקב"ה ?
ואולי השתרבבה טעות והיה צריך לומר: 'דמשכחין מצערא דילהו' , היינו שהם שוכחים את הצרות הפרטיות שלהם ועוסקים בשמחת הקב"ה.
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 10:19 |
|
| |
שמעתי שהמקור הוא בסדר שמחת בית השואבה לגר"א, אבל מעולם לא ראיתי מקורו.
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 10:39 |
|
| |
מה זה סדר שמחת בית השואבה ? באיזה ספר זה מופיע ?
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 11:29 |
|
| |
בסידור אזור אליהו ישנו סדר שמחת בית השואבה להגר"א. השיר הזה נמצא שם אבל לא עם המילים המדויקות ששרים כיום. בעבר סיפר ישראל גליס באחד מראיונותיו שהמילים בשיר הם מהגר"א, הביאו לארץ החזו"א, והלחן המוכר כיום [במעשה איש מסופר שלחזו"א היה לחן אחר] הוא מאת הרב קלמן לנדא שליט"א.
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 11:31 |
|
| |
מתפעל. ט"ס: קודשא בריך הוא, ולא בריכו.
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 12:07 |
|
| |
המילים הנכונות הן: "דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי"
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 12:24 |
|
| |
סמי, מאיפה הבאת את המילים ? ומה פירוש דמשתכחין בצערא דילהון? ששוכחים את צערם ?
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 12:50 |
|
| |
טעיתי וצ"ל מצערא ולא בצערא
אינני יודע מה המקור של המילים הללו אבל כך שרים כולם
הפירוש הוא, דבנ"י שוכחין מהצער שלהם ועוסקין בשמחת הקב"ה דהיינו תורה ומעשים טובים.*:namespace prefix = o />
תוקן על ידי - sammy869 - 23/05/2006 12:52:39
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 12:52 |
|
| |
סמי, משתכחין זה מוצאים ולא שוכחים.
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 14:04 |
|
| |
בגמ' ברכות (נ"ח:) אמר רב אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשר חודשים
במס' פסחים (מט.) כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו ... ותלמודו משתכח ממנו
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 14:12 |
|
| |
טוב סמי. אני מקבל. אז אם כך הכל בסדר. ושנשכח כולנו מהצרות ! ונזכה באמת לחדוותא דשמחת התורה אכי"ר.
|
|
|
|