כד יתבין ישראל - קשור לר' מאיר שפירא?

מלובלין ?
כך אמר לי מישהו אתמול והתפלאתי.

אולי היה על זה כאן כבר אשכול, אבל לא קל למצוא.

למי פרטים ?

בס"ד

מעולם לא שמעתי מבני משפחתו או תלמידיו שמילות שיר זה ומנגינתו מיוחסים לרב זצ"ל.
גם בתווי מנגינותיו אין ניגון זה מופיע.
בילדותי שמעתי שאכן ה"חזון איש" זצ"ל היה שר ניגון זה.
אני יודע שבהקפות (ראשונות ושניות) במודז'יץ היושרים ניגון זה והוא הובא לשם בשם החזון איש זצ"ל כניגון שהושמע באחת מהגיטאות בשואה.

אגב, לגבי מילות השיר:

"כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה
קודשא בריכו אומר לפמליא דיליה
חזו חזו בני חביבי
דמשתכחין מצערא דיליה ועסקין בשמחה דילי" .

שאלו באשכול שהובא לעיל, מה פירוש 'דמשתכחין מצרה דיליה'. 
משתכחין בארמית פירושו 'למצוא'. ומה זה 'צרה דיליה' ? איזו צרה יש לקב"ה ?

ואולי השתרבבה טעות והיה צריך לומר: 'דמשכחין מצערא דילהו' , היינו שהם שוכחים את הצרות הפרטיות שלהם ועוסקים בשמחת הקב"ה. 

 

שמעתי שהמקור הוא בסדר שמחת בית השואבה לגר"א, אבל מעולם לא ראיתי מקורו.

מה זה סדר שמחת בית השואבה ?
באיזה ספר זה מופיע ?

בסידור אזור אליהו ישנו סדר שמחת בית השואבה להגר"א. השיר הזה נמצא שם אבל לא עם המילים המדויקות ששרים כיום.
בעבר סיפר ישראל גליס באחד מראיונותיו שהמילים בשיר הם מהגר"א, הביאו לארץ החזו"א, והלחן המוכר כיום [במעשה איש מסופר שלחזו"א היה לחן אחר] הוא מאת הרב קלמן לנדא שליט"א.

מתפעל.
ט"ס: קודשא בריך הוא, ולא בריכו.

המילים הנכונות הן: "דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי"

סמי, מאיפה הבאת את המילים ?
ומה פירוש דמשתכחין בצערא דילהון?
ששוכחים את צערם ?

טעיתי וצ"ל מצערא ולא בצערא

סמי, משתכחין זה מוצאים ולא שוכחים.

בגמ' ברכות (נ"ח:) אמר רב אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשר חודשים

במס' פסחים (מט.) כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו ... ותלמודו משתכח ממנו

טוב סמי. אני מקבל. אז אם כך הכל בסדר.
ושנשכח כולנו מהצרות !
ונזכה באמת לחדוותא דשמחת התורה אכי"ר.