בית פורומים בחדרי חרדים

מעשה נורא - בעניין צניעות !!!

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/2/2012 20:09 לינק ישיר 
מעשה נורא - בעניין צניעות !!!

בס"ד

את הסיפור הבא כתב איש אלוקים קדוש, רבי חיים ויטאל זצוק"ל, תלמיד רבינו הקדוש האר"י ז"ל בספר החזיונות שלו מעשה מבהיל ונורא אירע בעיר דמשק בליל שבת-קודש של ראש-חודש אב, שנת שס"ט. בתו של הרב רבי רפאל עניו, מחשובי רבני העיר, אך טעמה מעט מהדג שהכינו לכבוד שבת, נפלה מתעלפת על הארץ,האב הוזעק מבית-הכנסת, ומיד שלח לקרוא לרופאים וינסו לרפואתה בכל מיני רפואה ולא הועילו. וכך היתה מוטלת כפגר מת בלי שום הרגש חושים.לפתע שמע אביה קול איש בוקע מפיה של בתו המעולפת, הקול פונה אליו ומכריז: "אני רוחו של חכם יעקב פיסו. נסתלקתי מן העולם לפני שלושים וחמש שנים ועליתי למקומי בגן עדן. אך עתה לא הניחו לי לעלות למקום גבוה יותר. דחו אותי, מכיון שיש בידי חטא קל אשר נשאר עלי לתקנו. לכן הנני מצווה עליך, רפאל עניו, שתלך ותקרא את החכם המקובל רבי חיים ויטאל שיבוא אלי, הואיל והתיקון שלי הוא על ידי השליחות שעלי לומר לו, כי אין יכולת בעליונים להטיב אלא על ידי תפילות הצדיקים בעולם הזה".אך הוא, רפאל עניו, חשש להשאיר את בתו לבד בלילה ומיאן לצאת מביתו. הרוח פנה אליו שוב, ואמר לו: "אל תחשוש שאני אזיק לבתך, אינני כשאר רוחות הרשעים המשוטטים בעולם ומחפשים להיכנס בתוך בני אדם ולהזיקם, כדי להסתתר ממלאכי החבלה המכים בה. אני חכם וצדיק, ירדתי דרך נהרות גן עדן, נתלבשתי בתוך הדג שבתך אכלה ונכנסתי בתוכה, לא באתי היה יחידי, אלא כמה מלאכים ונשמות של ששה צדיקים מלווים אותי ושומרים לי בדרך. אם היית יודע מכל זה, היית מכין הרבה נרות לכבוד שבת ולא רק שנים, לכן הכן ששה כסאות לנשמות הצדיקים אשר מלווים אותי, ודע לך, כי כולנו ממתינים לבואו של רבי חיים המקובל, שיעשה שליחותו על ידי, לך מהר, קראהו ויבא".דברים נוקבים אלו שכנעו את רבי רפאל עניו, לפנות בוקר יצא וקרא לרבי חיים ויטאל. כשנכנס הרב רבי חיים, קרא הרוח לכבודו "ברוך הבא" שלש פעמים. ומיד פנה הרוח אליו וגילה לו את שמו, וצעק: "אוי למי שאינו נזהר בעולם הזה, אפילו מחטא קל שבקלים. אני חטאתי, שפעם מנעתי את הרבים מלעשות תשובה על ידי שהנפתי בידי בביטול על עניין כל שהוא לרמוז שהאיסור אינו נורא כל כך, ומתוך זה נמנעו מלשוב עליו בתשובה.לכן עתה, בשליחותי אליך אתקן את חטאי, כאשר בסיבתי יתעוררו העם לשוב בתשובה. ובכן, הנני להודיעך, רבי חיים שנשלחתי משמים לצוותך, שתלך להחזיר את יושבי דמשק בתשובה. וכי אינך רואה את האש הגדולה העומדת לשרוף את העולם ולהעניש את יושבי העיר הזאת -?-! לכן הזדרז לקבץ את יושבי העיר, כי עתה עת רצון, וצומו שלוש תעניות, שני חמישי ושני, כביום הכיפורים ממש, אנשים ונשים, בבכי וחרטה ובתשובה גמורה, אולי ישוב ה' מחרון אפו עליהם, מרוב העבירות שבידיהם".הרב חיים ויטאל שמע את דבריו, אל לא השתכנע, ואמר לרוח: "והלא אנשי דמשק אינם חפצים בדרשותיו ולא אועיל בהם כלום".ומיד השיב לו הרוח: "כל זה באמת גלוי וידוע לפני ה' יתברך, אבל אף על פי כן, עליך לומר את דרשותיך".רבי חיים המשיך להסס, ואמר: "אולי די לקבץ תלמידי חכמים בלבד".והרוח השיב: "טוב הדבר, אמור לחכמים כי מפני העבירות הגדולות שבידי יהודי דמשק, הכבידו על המשיח חבלי ברזל ומתאחר בואו. ואף על פי שיודע הקב"ה שאנשי דמשק לא ישמעו בקולך, כי עבירות גדולות יש ביניהם המעכבות תשובתם – אף על פי כן, עשה אתה את המוטל עליך. לך וקבץ עשרה אנשים היותר ראויים, אף על פי שאינם ראויים לגמרי לשמוע, והשיבם בתשובה. גם עשה מה שבידך להשיב העם התשובה, והשומע ישמע, והחדל יחדל, ואתה את נפשך הצלת".אך גם לפשרה זו התמהמה הרב חיים ויטאל ולא עשה השליחות.הרוח לא הירפתה ממנו והמשיך להתגלות שוב ביום ג' ח"י באב והוריד עמו את המלאך (צדקיא"ל) המושל ביום ההוא, ועוד ארבע נשמות צדיקים.לשמע הידיעה על ההתגלות הנוספת, התאספו לאותו בית כמה רבנים חשובים מתושבי דמשק, לפתע צעק עליהם הרוח: "אוי לכם, חכמי הדור, שאינכם משיבים את העם בתשובה, אוי לכם, חכמי הדור, שאינכם משיבים את העם מתשובה, אוי לכם, שיש לכם גאווה להשגיח על כבודכם ואינכם משגיחים על כבוד הקדוש ברוך הוא, ובזה אתם גורמים רעה בעולם.ראו הנה בתו של רבי חיים מתה במגיפה בליל ז' באב, כי עזב דרשותיו להוכיח את העם ולהשיבם. גם רבו האר"י ז"ל הוכיחו על זה, לפי שעיקר ביאתו לעולם היא להשיב את העם בתשובה".הרוח הסב פניו אל החכמים אשר ישבו בחדר, ואמר: "עתה יושבי דמשק, אין לכם חלק לעולם הבא, חס ושלום, מכמה סיבות. והראשונה על אשר נשותיכם הולכות חצופות בלבושיהן עם תכשיטים מגונים כמו הפינגאניס אשר בראשיהן [אפשר כבר לתאר איזה כיסוי ראש היה הפינגאניס לפני כ-450 שנה), והן לבושות חולצות ושמלות צמודות… [התחילו שם ללכת בשינוי משהו ממה שהלכו כל הדורות] והן לובשות את הליזאריס והוקאביש שהן דקין ונראה במעט צבע בשר הרגליים, והן משימות מיני בשמים לגרות יצר הרע באנשים. וכל הדבר הזה עושות בשוקים וברחובות, להראות העמים את יפין, וגורמות להרבות חטאים בעולם, וכל המחטיא את הרבים אין לו חלק לעולם הבא".(מובא בספר "שבחי חיים ויטאל" מדף ח: והלאה).


תוקן על ידי שמח_תמיד ב- 18/02/2012 20:13:45




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 20:20 לינק ישיר 

שמח_תמיד כתב:
(מובא בספר "שבחי חיים ויטאל" מדף ח: והלאה).



ספר שבחי ר' חיים ויטאל, או אולי מוכר יותר בשמו "ספר החזיונות"...

תוכן הספר

חשיפה אישית

עוצמת החשיפה של המחבר בספרו נובעת ככל הנראה מן העובדה שהחיבור הוא אינטימי ולא היה מיועד לפרסום, אלא נועד רק לשימושו הפרטי של המחבר. באותה מידה שמר מהרח"ו בקנאות על כתבי האר"י שערך. בספר, על פי מהדורת אשכולי, משובצים אף דברי גנאי וביקורת כנגד דמויות חשובות ומוכרות מאותה תקופה. דמויות כגון רבי ישראל נג'ארה שאותו האשים כי "פיו דובר נבלה וכל ימיו שיכור" ולפיכך "אסור מי שידבר עמו ומי שיוציא מפיו הפזמונים שחיבר". וכן הוא ממשיך ומספר כי נג'ארה חילל את השבת, קיים משכב זכר וכן שכב עם גויה ולכן "אסור ליהנות לו ואסור לתת לו כתובה או גט לכתוב וכמעט שראוי לפוסלן". עוד יוצא המחבר כנגד רבי משה יונה בעל החיבור "כנפי יונה" ועליו הוא אומר "שנתגלגל בגלגול ל"ו שנים בבהמות וחיות וכיוצא ועתה זכה לבוא בגלגול אדם ולכן הוא ליצן גדול ואינו נוהג כשורה". אולם אויבו המר ביותר המתואר בספר הוא רבי יעקב אבולעפיה, רבה של הקהילה הספרדית בדמשק אשר לעג ליומרותיו המשיחיות של מהרח"ו.

קשירת עצמו למשיח

תודעתו העצמית של מהרח"ו הייתה רוויה בתפיסה עצמית משיחית והשפעתם של דמויות כמו דוד הראובני ושלמה מולכו מתבטאת לא אחת בחלומותיו ומעשיו. על פי רוב קשר עצמו מהרח"ו לדמותו של משיח בן יוסף ופעמים שקשר עצמו לדמותו של משיח בן דוד. מהרח"ו עסק באופן כמעט אובססיבי בבירור "שורש נשמתו" ואישוש תפיסתו העצמית המופלגת אשר הוזנה בין השאר על ידי רבו האר"י. בין הסיבות שגרמו לו לכך היא העובדה שהקבלה הלוריאנית תופסת כי בכוחו של האדם להשפיע על האלוהות, אולם זאת מוגבלת לשורש נשמתו של אותו אדם שמסוגל להשפיע על העליונים רק מהיכן ששורש נשמתו חצובה.

הסתמכות על חוויות נשים

הרצון העז לברר את שורש נשמתו ומעלתו הביאה אותו בין השאר להסתמך על חוויות מיסטיות של נשים (פרנסיזה שרה), דבר שלרוב לא היה מקובל בחברה ובזמן שבה חי מהרח"ו. לעתים אף הרחיק לכת ונועץ במיסטיקנים מוסלמים ובפרקטיקות מאגיות שונות ומשונות כגון חוזי עתידות, ראיית עתידות בעזרת טיפות שמן ומים, העלאת מלאכים ושדים, ועוד. תופעה נוספת שמתוארת בספר היא תופעת הדיבוק או "רוח רעה" בלשון אותה תקופה.

(ויקיפדיה)


תוקן על ידי אדם_ה1 ב- 18/02/2012 20:34:02




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 20:30 לינק ישיר 

יומני המקובל (ר' חיים ויטאל)
פורסם: 10/01/2007

מבנה הספירות בתוך החלל הפנוי לכאורה מנוכחות אלוהית - מיסודות הקבלה הלוריאנית

בני ציפר כתב לא מזמן על הקסם שביומנו האישי של ר' חיים ויטאל, ואני מיהרתי לשים ידי על הספר, "ספר החזיונות", שיצא לפני כשנה במהדורה יפיפיה על ידי מכון בן צבי (ההדיר והוסיף מבוא – שלמדתי ממנו רבות – והערות משה פיירשטיין). מתוך היומן קל לראות כי הרב חיים ויטאל (1542-1620) היה טוען נוסף למשיחיות, כמו רבים לפניו ואחריו, וכמוהם בדיוק גם הוא לא הגשים את החלום שלחשה לו גאוותו. וזה אכן, כך נראה לי, הסיפור כולו, כפי שמיד יתברר.

קשה להפריז בחשיבותו של ר' חיים ויטאל (להלן: רח"ו) בתהליך התפתחות הקבלה. לא רק שהיה תלמידו הישיר של האר"י הקדוש מצפת, הוא גם כתב את תורתו (האר"י מיעט לכתוב), והגירסה שלו לקבלה של האר"י היא למעשה הגירסה שהתקבלה בקרב רוב רובם של המקובלים עד ימינו.

קשה גם להפריז בחשיבותו של הרעיון המשיחי, ללא ספק אחד התרומות הגדולות של הדת היהודית לעולם, שכן בעוד תרבויות אחרות תפסו את הזמן כמחזוריות מעגלית שמובילה שוב ושוב אל אותו המקום, או תהליך עקבי של הידרדרות והתרחקות מתור-זהב ארכאי, ראתה היהדות בהיסטוריה אפשרות להתגלות אלוהית וזירה לשכלול ולהתעלות של המציאות, עד לגאולה השלמה.

הגאולה ביהדות בעיקרה אינה פרטית אלא כללית, של האומה והאנושות כולה, והשיחרור שמדובר בו אינו הפרידה מהגוף והעלייה של הנשמה לגן עדן (כמו בנצרות, ברובה), או הבקעה של ההכרה האינדבידואלית מתוך האשליות שנתפסה בהן (רוחניות הינדית ובודהיסטית), אלא התנערות מעול "שעבוד מלכויות" וכינון מחודש של מלכות בית דוד הקונקרטית, כאן, על האדמה המקודשת של ארץ ישראל הממשית.

קל לראות איך הרעיון הזה חדר, כמו וירוס מנטלי, אל ההכרה הקולקטיבית של המערב, וכיצד תנועות משיחיות רבות, ממסעות-הצלב ועד המרקסיזם, ינקו ממנו את ניצוץ החיים שלהן. דוגמאות אלה מועילות גם לצורך הבנת הדיאלקטיקה הממזרית החפונה בלבו של הרעיון המשיחי: תנועה שאמורה תמיד לשחרר את האדם ולשפר את העולם, מביאה על פי רוב לשעבודו המוגבר והאלים, ולניוון, אם לא לחורבן כללי.

משיחים היו תמיד. כלומר משיחי שקר, שכן עד לימינו אף לא משיח אחד הצליח לממש את מה שהבטיח. המפורסמים מבין אלו שהצמיחה היהדות הם כמובן ישוע מנצרת, בר-כוכבא ושבתאי צבי, אבל גם בימינו לא חסרים טוענים לכתר, מהיהודי המסורתי ועד לניו-אייג'י המגוחך. המשותף לכל אלו היא האמונה הבלתי מתפשרת שהאמת, וכל האמת, נמצאת אצלם בכיס, וזאת למרות כל העדויות המוחשיות המצביעות כנגדם, ולמרות שהם ודאי מודעים ויודעים על מקרים רבים בהם אחרים חשבו בדיוק כמוהם והוכחו מאוחר יותר כשוטים, תמימים או אפילו, חלילה, שרלטנים.

"ספר החזיונות", כאמור, הוא יומן אישי של טוען נוסף לכתר, ואם שאיפתו של רח"ו אינה, כאמור, מקורית, הרי שכתיבתו אותה ביומן דווקא כן. יהודים מעטים מאוד כתבו יומן אישי, ועוד פחות יומן המתעד את חוויותיהם הרוחניות והמיסטיות – איכשהו זה לא ז'אנר שיהודים התחברו אליו (בעבר). רח"ו הוא ללא ספק הראשון שניהל יומן שכזה, ומיומנו אפשר לקבל איזו תחושה של האדם שמאחורי הרעיונות. ואפשר גם למצוא שם בבירור את שאיפותיו המשיחיות, שאיפות שבמרכזן עומד הוא עצמו.

כדאי להבין את הרקע להתעוררות המשיחית שלו: ר' חיים ויטאל אמנם נולד חמישים שנה אחריו, אבל גירוש ספרד (1492) היה ברקע לפעילותו ולשאיפותיו. עומק הטראומה שהגירוש הותיר בקרב היהודים היה אדיר, ודווקא מהמצוקה הגדולה הזאת עלו ופרחו תקוות משיחיות גדולות לא פחות (כן כן: כשטוב מאוד זה סימן לבואו הקרוב של המשיח, וכשרע מאוד זה סימן לבואו הקרוב של המשיח – הגיון תיאולוגי דווקא יש בזה: הרי מצב קיצוני הוא תמיד נקודה של מפנה, או שבירה).

ראשית המאה השש-עשרה היתה מלאה במשיחים, ואפשר לציין לדוגמא את שלמה מולכו שניסה להגיע אל האפיפיור כדי לגייר אותו ולבסוף עלה על המוקד (ב- 1532). באותה תקופה גם גדלה מאוד בקרב היהודים תפוצתם של גילויים מפי כל מני שליחים שמימיים ומלאכים ("תקשורים", כפי שהיינו קוראים להם כיום), יותר מאשר בכל תקופה לפני כן, ועל כל אחד להחליט האם לפרש עובדה זו כראייה לכך שכאשר רע לנו אנחנו מוצאים את אלוהים יותר כי אנחנו מחפשים אותו יותר, או מוצאים אותו יותר משום שאנחנו מדמיינים אותו יותר.

האר"י הגיע לצפת ממצריים בשנת ש"ל (1570), בהיותו בן 36. כעבור שנתיים הוא נפטר (כתוצאה ממגפה), אבל בזמן הקצר הזה הוא פיתח תורה קבלית שגדלה להיות לזרם המרכזי של הקבלה כולה, ולמעשה הנהיג מהפכה בתפיסה הקבלית: הוא הסביר במונחים מטאפיזיים-מיתיים איך האל המושלם ברא את העולם הפגום, וכמובן נתן מרשם לתיקונו של העולם ולהבאתו לשלמות נצחית. (כתבתי על זה כאן).


כתב ידו של ר' חיים ויטאל (מתוך "שער רוח הקודש")

רח"ו נולד בצפת, ולמד בישיבות השונות של העיר. בשנות העשרים של חיייו עסק באזוטריקה ואף הקדיש שנתיים ללימוד אלכימיה (הוא מאוד התחרט על זה מאוחר יותר). אחר כך למד אצל אחד מגדולי המקובלים, רבי משה קורדוברו, שהיה החשוב שבמקובלי צפת עד שהגיע האר"י. משמת קורדוברו והגיע האר"י, נעשה רח"ו תלמידו המרכזי.

אבל כאמור, לא עברו שנתיים וגם האר"י נפטר. אחרי מותו של המורה הגדול החתים רח"ו את שאר תלמידיו על מסמך בו הם מכירים ברח"ו כפרשן המוסמך של תורת האר"י וכמעט כולם גם העבירו אליו את כל החומר הכתוב שנשאר להם מהשיעורים שהעביר האר"י. רח"ו, שכתב ספרים רבים על הקבלה הלוריאנית, הפך לאחת הדמויות המרכזיות בשדה הקבלי.

אבל הוא הרגיש עצמו כדמות גדולה אפילו יותר. שנת של"ה היתה, על פי תחזיות שונות, אמורה להיות שנת הגאולה, ולקראתה קיבץ סביבו רח"ו שנים-עשר מתלמידיו, כנראה כהכנה לכך שהוא יתגלה כמשיח והם יהיו שליחיו (לאו דווקא סממן נוצרי – הרי גם ישוע עשה זאת לזכר 12 שבטי ישראל). כאשר זה לא קרה התפרקה הקבוצה ורח"ו מצא עצמו לבד. הוא נדד לירושלים ואחר כך לדמשק – בשתי הערים ניסה ללמד תורה ולהחזיר את ההמונים בתשובה – בשתי המשימות לא צלח.

מהיומן של רח"ו עולה דמות של אדם חכם, בעל דמיון מפותח, שבצעירותו הרבה להשתובב: הוא כותב שהחטאים שמורו הגדול ייעץ לו להיגמל מהם הם שפיכת זרע לבטלה, גאווה וליצנות. מזה האחרון הצליח רח"ו ללא ספק להיגמל: שנותיו אחרי מות האר"י היו אפופות בדיכאון הולך ומעמיק. רח"ו, שהפך למורה לקבלה בזכות עצמו וכאמור נדד ללמד תורה בירושלים ובדמשק, הרגיש שהאנשים סביבו לא מכירים בערכו ולא נותנים לו מספיק כבוד. דבר זה תיסכל אותו מאוד.

למעשה, כאמור, הרגיש רבי חיים ויטאל שהוא מועמד טוב מאוד להיות המשיח בכבודו ובעצמו: על פי היומן שלו רוח קדושה הודיעה לחבריו שתיקון העולם תלוי רק בו, ושעליו להשיב את כל היהודים בתשובה (הוא אכן ניסה לעשות זאת, ללא הצלחה רבה). רח"ו גם מפרט ביומנו דברים שאמר לו האר"י, על פיהם "הייתי יכול להשיג יותר מן המלאכים מצד גודל ערך נשמתי ושביאת נשמתי לעולם היתה לצורך גדול בעולם ושלא היה בידו ורשותו לבאר יותר מזה [...] ושאם היה מגלה לי העניין שהייתי כמעט פורח באויר מרוב שמחה על העניין". למרות ההבטחות הרבות, רח"ו לא מימש את הגורל שהרגיש שהוא ראוי לו, ואפשר ממש לסרטט תהליך בו ככל שעוברות השנים הוא שוקע בדיכאון הולך וגובר.

בהנחה שהדברים שרח"ו כותב ביומנו הם אמת, איך ייתכן שהבטחותיו של האר"י הקדוש לא התגשמו? האם יכול להיות שהאר"י טעה כשראה ברח"ו את מי שיחזיר את העם בתשובה? ואולי המשיחיות של רח"ו היתה פוטנציאלית בלבד, והיתה מתממשת לו הדור שלו היה ראוי לה, דבר שכנראה לא קרה? רח"ו עצמו מנסה לענות על שאלות אלו ביומנו: בגיל 69, כאשר הוא מדבר עם קבוצת שדים, הוא מקבל מסר מהאר"י שאכן "באת לעולם כדי להשיב את העם בתשובה". הוא שואל אז דרכם את מורו האם "נתבטלו כל הדברים שהבטיחני בחייו" והאר"י משיב ש"עדיין כל הדברים ההם עומדים כבהתחלה, אבל התרשלותי [כלומר התרשלותו של רח"ו] מונעת קיומם".

אבל מה היתה יכולה להיות התרשלותו של רבי חיים ויטאל? מה היה הפגם שמנע ממנו לממש את שליחותו האדירה? מכיוון שהיה זקן ומדוכדך, כנראה שהחטא היחיד שנותר לו לתיקון, מהשלושה שהאר"י הורה לו לתקנם, היה חטא הגאווה. אבל איך זה שלא הצליח, לכאורה, לתקן את גאוותו כל השנים האלה? הייתכן שבאופן אירוני דווקא ההבטחות הגדולות שקיבל מהאר"י על גובהה של נשמתו הגבירו אצלו את העוון הזה? האם יכול להיות שהוא לא יכול היה לממש את שליחותו המשיחית מכיוון שהיה גאה מדי, ושהיה גאה מדי מכיוון שניסה כל חייו לממש את שליחותו המשיחית?



http://tomerpersico.com/2007/01/10/diaries-of-kabbalist/




תוקן על ידי אדם_ה1 ב- 18/02/2012 20:36:21




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 20:37 לינק ישיר 

בס"ד

שנואי המוסר, מה אתה מביא לפה מויקפדיה הכופרת. ומאתרים של "מוקבלים שקריים" ומכל מיני אתרי כפירה, ומאתרים של נורצים וכו' וכו', כל ספרי מינות והכפירה בתורה וב-ה' יש בויקפדיה באתרים האלו. 

כל מי שקורא בספרי כפירה ומינות כבר פתחתי אשכול על זה, ואמרו חכמים מי שקורא בספרי מינות אין לו חלק לעולם הבא. 


תוקן על ידי שמח_תמיד ב- 18/02/2012 20:41:34




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 20:42 לינק ישיר 

לא  שונאים  מוסר  ,אוהבים את האמת !



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/2/2012 21:18 לינק ישיר 

שמח_תמיד כתב:
הרוח הסב פניו אל החכמים אשר ישבו בחדר, ואמר: "עתה יושבי דמשק, אין לכם חלק לעולם הבא, חס ושלום, מכמה סיבות. והראשונה על אשר נשותיכם הולכות חצופות בלבושיהן עם תכשיטים מגונים כמו הפינגאניס אשר בראשיהן [אפשר כבר לתאר איזה כיסוי ראש היה הפינגאניס לפני כ-450 שנה), והן לבושות חולצות ושמלות צמודות… [התחילו שם ללכת בשינוי משהו ממה שהלכו כל הדורות] והן לובשות את הליזאריס והוקאביש שהן דקין ונראה במעט צבע בשר הרגליים, והן משימות מיני בשמים לגרות יצר הרע באנשים


שמח תמיד, כשאתה מעתיק חומר מתוך אתר המלא בדברי שקר, כדאי שתבדוק במקור. חזקה על שקרן, שלא יכתוב אמת. ומה ההבדל בין "אתרי כפירה" לבין "אתרי שקר"?

כבר בפעם הראשונה כשקראתי זאת, בפרסומים המופצים ע"י עסקני הצניעות, המשפט הבא משך את תשומת לבי: "והן לבושות חולצות ושמלות צמודות"... תיארתי לעצמי, שכמו במקרים רבים, התעמולן מכניס בתוך הטקסט האמיתי את הרהורי לבו (כמו שניתן לראות בתיקשורי האוטיסטים המופצים במקומותינו בתפוצה אדירה), וכאשר הוא בא לעשות תעמולה על חולצות צמודות, הוא לוקח מעשה מלפני 450 שנה ומכניס בתוכו את הטקסט המתבקש.

עכשיו ניתן להשוות את הטקסט המצוטט, עם הטקסט המקורי שמופיע ב"שבחי רבי חיים ויטאל", שניתן לראות כאן:

"ואנשי מצרים יש להם עבדים משרתים, וכשהאנשים יוצאים מבתיהם, העבדים שוכבים עם נשותיהם... גם נשותיהם הולכות חצופות בלבושיהן, תכשיטין מגונות כמו כאלו הפינגאניס אשר בראשיהן, ודדיהן מגולות, וממלאין חיק' בגדיהן כדי שיראו דדיהן גדולות, ומוליכות אלו הליזאריס והנוקאביסן דקין להראות גופן, ומשימין תוך חיקם מיני בשמים לגרות יצר הרע באנשים".

ע"פ הטקסט המצוטט לעיל, שהמציא מאן דהו, הסיבה הראשונה שאין ליושבי דמשק חלק לעולם הבא, היא נשותיהם שהולכות בשמלות וחולצות צמודות...
מה שלא היה ולא נברא. הקורא את הטקסט במלואו, רואה כמה עבירות חמורות של אשת איש היו שם, וה"תכשיטים" של הפינגאניס (שאותו מאן דהו המציא שמדובר בכיסוי ראש) באו יחד עם "דדיהן מגולות", ובגדים שקופים, שנועדו להראות את הגוף. והסיבה הראשונה שנמנית שם, היא אחרת לגמרי:

"הנה אתה ויושבי דמשק אין לכם חלק לעולם הבא ח"ו, לכמה סיבות. אם שאתם מחטיאין העם במה שאתם משביעין אותו לשקר..."

הכותב בדה מלבו את "הסיבה הראשונה",
ובדה מלבו את ענין החולצות והשמלות הצמודות, הסתיר את כל הטקסט הארוך המדבר על חטאים חמורים של אשת איש וניאוף, הסתיר את הטקסט המדבר על גילוי דדים ופריצות אמיתית, וערך את הטקסט באופן שמשמע ממנו, שאשה היוצאת בתכשיטים, אין לה חלק לעולם הבא, בניגוד למש"כ בשו"ע, ורמ"א, וגמרות מפורשות בפרק "במה אשה יוצאה", וכאשר הרחיב בזה מרן הגר"ש משאש זצוק"ל בתשובתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 21:28 לינק ישיר 

ספרא

ייש"כ



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 21:33 לינק ישיר 

שמח תמיד, מתאים לך להאמין בשטויות מעין אלו, בשדים וברוחות ובמלאכים המתגלים לבני אדם...מתי תבין שדת ישראל מבוססת על ידיעת ה׳ ולא על אמונות טפלות ברוחות ובשדים...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 21:37 לינק ישיר 

ספרא,

הטקסט המקורי שהבאת, על שלל תיאוריו, נראה בוטה יותר מהטקסט שהביא פותח האשכול...

הלא כן?


תוקן על ידי רודףסמלים ב- 18/02/2012 21:37:43




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 21:39 לינק ישיר 


הטקסט המזוייף, מתוך אתר "הצניעות" תנצח. הקטעים שהומצאו, מודגשים:




הקטע המקורי, מתוך ספר "שבחי רבי חיים ויטאל". הקטעים שהושמטו, מודגשים:








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 21:44 לינק ישיר 

רודףסמלים כתב:
ספרא, הטקסט המקורי שהבאת, על שלל תיאוריו, נראה בוטה יותר מהטקסט שהביא פותח האשכול...
הלא כן?


היא הנותנת. הטקסט שהבאתי מדבר על מציאות אחרת לגמרי, שלפיה ניתן להבין מדוע "אין להם חלק לעולם הבא". מדובר על נשים שהולכות עם דדיהן מגולות, בגדים שקופים, בוגדות בבעליהן עם העבדים!

אולם הטקסט שמובא באתר "הצביעות תנצח" (ומובא בעוד עשרות אלפי פשקווילים), מדבר על חולצות ושמלות צמודות, שבדה מלבו, וגורם לקורא לחשוב, שיציאה האשה בתכשיטים הוא החטא החמור ביותר בעולם, שבעקבותיו נגזר על יושבי דמשק הצדיקים שלא יהיה להם חלק לעולם הבא. זה שקר חמור ביותר, וכנראה כל הדרכים כשרות בדרך לשכנע ללבוש שאל, ולאסור פאה (קל וחומר מ"פינגאניס", שהכותב החליט שזהו סוג של כיסוי ראש).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 21:45 לינק ישיר 

רודףסמלים כתב:
ספרא,

הטקסט המקורי שהבאת, על שלל תיאוריו, נראה בוטה יותר מהטקסט שהביא פותח האשכול...

הלא כן?




תקרא את כל "ספר החזיונות" (הלא מצונזר) של מהרח"ו ובכלל תיפול לרצפה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 21:54 לינק ישיר 

תודה ספרא כל הכבוד על הדיוקים!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/2/2012 22:02 לינק ישיר 

[עריכה]השתלשלות מהדורות הספר ומקוריותו נוסח מקוצר ומצונזר של הספר יצא לאור בשנת תקפ"ו ונקרא בשם "שבחי רבי חיים ויטאל". מהדורה זאת הודפסה פעמים רבות ואף תורגמה למספר שפות. במהדורה הוסתרו שמות אנשים, מקומות ואירועים, ובמקומם הוכנסו סוגריים מרובעים ושלש נקודות. בשנת 1954 יצאה לאור בפעם הראשונה מהדורה מלאה ומוערת בידי אהרון זאב אשכולי בהוצאת מוסד הרב קוק, כשש שנים לאחר פטירתו. בפתיח של הספר רשם שהייתה בידו כתב היד המקורי. כתב יד זה מעולם לא נמצא. מחקר שערך הרב ראובן מרגליות - ספרן וחוקר ספרות, בעניין הספר, עוד בטרם הופץ במהדורתו המלאה, קבע כי החיבור הוא זיוף מאוחר ולא פרי עטו של ר' חיים ויטאל. הוא הסתמך בעיקר על ביטויים שלא שימשו בתקופת ר' חיים, וכן אזכורים מתוך ספרים שיצאו לאחר מותו. הרב מרגליות מחה בפני הוצאת מוסד הרב קוק, וטען כי הוצאת הספר במתכונתו זו מהווה "ביזוי התורה". ההוצאה הסירה את הספר מהמדפים.[1]. המהדורה המלאה תורגמה לאנגלית[2]. לאחר מספר שנים יצא הספר שוב בהוצאה פרטית על ידי נתנאל משה מנצור והתבססה על מהדורתו של אשכולי, אולם מהדורה זאת לא חפה מצנזורה של המוציא לאור. בשנת תשס"ו שוב יצא לאור הספר במהדורה ביקורתית של משה מ' פיירשטיין בהוצאת מכון יד בן צבי[3].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 22:08 לינק ישיר 

אדם_ה1 כתב:
ספרא,

הטקסט המקורי שהבאת, על שלל תיאוריו, נראה בוטה יותר מהטקסט שהביא פותח האשכול...

הלא כן?




תקרא את כל "ספר החזיונות" (הלא מצונזר) של מהרח"ו ובכלל תיפול לרצפה...


להבדיל אלף הבדלות מהרח"ו, כמדומני שגם בכתביו של משיח השקר, שבתאי צבי, נמצאו תיאורים מיניים בוטים ותיקונים שונים ומשונים על חטאים וכדו'.

האף אין זאת?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2012 22:15 לינק ישיר 


באתר שופר, שהפך מזמן לשופר תעמולה של אברהם ליפשיץ, ומפרסם את כל שקריו בענין פאה נכרית, ניתן גם לצפות ברב אמנון יצחק, מספר את הסיפור בדרמטיות, בתוספת כל דברי השקר וההמצאות הנ"ל... (וכנראה המסר שהוא רצה להעביר ע"י מעשה זה, שגדולי הדור שלא חותמים על הפשקוויל שהוא חיבר נגד הזמרים החרדיים, יחזרו בגלגול... את הדברים האלה הוא הדגיש: "אוי לכם, חכמי הדור... שאינכם משיבים את העם בתשובה").



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מעשה נורא - בעניין צניעות !!!
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.