|
|
| נשלח ב-8/8/2010 12:33 |
 |
| |
אתה מבין שזנות לפני נישואין היא דווקא בנערה ולא בבוגרת?
ומדוע האיסור על האב ולא על הבת?
ומדוע איסור זה לא נכלל בכלל תועבות פר' אחרי-קדושים?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 12:38 |
|
| |
בעלהגדה
כי אשה אינה ישות עצמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 14:04 |
|
| |
תוההובוהה, אתה תוהו ובוהו?
האשה קונה את עצמה...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 14:08 |
|
| |
יוחנן
ראה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 15:27 |
|
| |
בעל בעמיו והשכן, נראה ששניכם התכוונתם לדבר אחד: אכן המושג של ימי נערות הוא פיקציה תלמודית שנוצרה עקב התפיסה ש'נערה' פירושו גיל. וזאת עקב דיוק מסתבר למדי ש'בנעוריה בית אביה' הם שני דברים, ולא לשונות נרדפים. ולמעשה אפילו בת מאה, כל שהיא בבית אביה היא 'בנעוריה', המקרא לא מכיר קטיגוריה של בחורה מבוגרת ברשות עצמה.
שכחתי לציין לגבי פרשת מוציא שם רע, שהרמב"ן גם מוכיח שפשוטו של מקרא מדבר על טענת פתח פתוח מצאתי וענין השמלה הוא כפשוטו. [אלא שלדעתו המקרא רק נקט את הסיבה שבגללה בא הבעל לטעון את טענותיו, אבל לא זה מעלה ומוריד].
הרמב"ן מוכיח את דבריו גם מכך שהאם משתתפת בהבאת השלמה לבית דין ובפרישתה, בעוד שהאב הוא זה שטוען את הטענות כנגד החתן. אם מדובר במטאפורה, שואל הרמב"ן, בשביל מה הוזכרה האם?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 15:32 |
|
| |
יוחנן, אכן המקרא מכיר רק בקטיגוריה אחת בה האשה מקבלת עצמאות: אלמנה או גרושה. שריד לזה נשאר גם לפי ההלכה: נערה שנישאת יוצאת מרשות אביה גם אם עדיין לא בגרה [אבל נערה המאורסה לא].
אבל זהו יוצא מן הכלל [בגלל תאונה] המלמד על הכלל. לכתחילה אין לאשה מצב עצמאי לפי המקרא אלא היא יוצאת מרשות אביה לרשות בעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 15:54 |
|
| |
ירוק
מה פתאום לומר שאשה בוגרת (לא יודע מאיזה גיל בדיוק) נקראת נערה?
נער, גם נקרא בחור בן 70?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 16:14 |
|
| |
ומשרתו יהושע בן נון וכו'.
בן כמה הוא היה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 18:13 |
|
| |
יוחנן, בעל בעמיו ענה לך היטב. ואוסיף שהשאלה שלך נובעת פשוט מתוך הנחת יסוד שנערה הוא ציון מצב של גיל. זו אחת הבעיות של היות העברית שפה מדוברת: היא משפיעה עלינו כל כך, עד שקשה לנו להשתחרר ממנה לפעמים כשצריך.
תחליף פשוט את ההנחה: נערה אין פירושו גיל אלא מעמד: אשה לא נשואה שנמצאת בשלטון אביה.
דומה הדבר לכינוי 'עלמה' בשפה האנגלית [אני מתכוון למקור האנגלי כמובן, אלא שאינני יודע אותו] שבא לציין אשה לא נשואה, והיא יכולה להיות בתולה זקנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 19:25 |
|
| |
ירוק, אני ביארתי לעצמי עד היום שקריאת יב"ן "נער" הוא על שם שבדרך כלל נער הצעיר עומד ומשמש, ומה הוא עומד ומשמש אף יהושע - הגם שהוא אינו נער, וכל משמש קורים נער. וכמו שקוראים לזקן היושב בשער "זקן" אף שייתכן שיהיה בן שלושים - על שום שבדרך כלל הזקנים המבוגרים יושבים בשער משפט.
לפי זה ודאי שנערוּת בעיקר מציין את גיל הבחרות. לא מסתבר שהפסוקים הבאים מתכוונים לרווקוּת: "לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון", "ולא שלף הנער חרבו כי עודנו נער" "מנעורי ועד היום הזה".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 20:31 |
|
| |
ואותו הדבר אתה יכול להגיד על נערה: הוראתה הבסיסית - צעירה הסמוכה על שולחן אביה, והורחב לכל אחת שנשארת בחסות אביה גם אם גילה מבוגר.
אגב, שכחתי לציין את ההבלים שתלו הנוצרים בפסוק 'הנה העלמה הרה' מחמת שבשפתם המילה המקבילה ציינה אשה לא נשואה, וזה אגב ממש אותו מקרה. כי עלומים הם הגיל הצעיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 23:47 |
|
| |
ירוק ובעלבעמיו
אתם מבלבלים
בין נער במובן עלמות. כמו כי נער ישראל ואוהבהו , והנערה יפת תואר, אימיך נשאתי מנוער. מנער ועד זקן, נערים וזקנים. ועוד רבים במקרא "נער" במובן צעיר.
לנער במובן שירות וסייענות כמו ביוסף -והוא נער את בני בלהה, ביהושע -נער, בבתיה ובאסתר- ונערותיה. נערי המלך משרתיו, באברהם ובבלעם ושתי נעריו עמו.
תוקן על ידי יוחנןפאולס ב- 10/08/2010 00:05:04
תוקן על ידי יוחנןפאולס ב- 10/08/2010 00:07:09
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 10:43 |
|
| |
סליחה על הבוטות
נערה = משרתת
שהרי מעשה ידיה לאביה, מה שאין כן בבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 11:11 |
|
| |
לבעלבעמיו
והרי גם נער פרושו משרת אז מה ההבדל?
לפי מילון ספיר קיימים ששה פרושים למילה נער.(או נערה)
1.אדם בגיל שבין הילדות לבגרות.
2.צעיר,ילד,תינוק(ההפך מזקן)
3.משרת,עבד
4.פרוע ,שובב
5.כינוי לחסר שכל
6.חייל ,איש צבא.
היכן בתנ"ך משמעות 6?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 11:30 |
|
| |
ראי שמואל א תחילת פכ"א ותחילת פכ"ה, הפירוש המתאים ביותר הןא חיילים
|
|
|
|
|
