בית פורומים עצור כאן חושבים

נערה שאיבדה את בתוליה - פשוטו של מקרא

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/8/2010 11:44 לינק ישיר 

ירוק ובעלבעמיו

עפ"י אבן-שושן (הוא בכל זאת ידע קצת משמעות מילים בתנ"ך...)

משמעות "נער"
היא
1 ילד
2 צעיר
3 משרת ועבד
4 איש צבא ולוחם


ודרך אגב. רות המואביה אחרי נישואיה השניים נקראה עדיין נערה (יתן לך ה' מן הנערה וכו')
וכן בפרשת הבתולים נקראת עדיין נערה אחר נישואיה (למרות שהפרשה נפתחת ביקח איש אישה)
נראה שנערה הוא אכן כינוי לאישה צעירה בגיל נערות (שטרם ברורים גדריו).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/8/2010 13:04 לינק ישיר 

לתלמידטועה

תודה על התגובה.

מעיון בפרקים אלה נראה לי 1.שלפי ההקשר מדובר במשרתים כי לא הוזכרה שם כלל מלחמה .
2.מצודת דוד מבאר-משרתים. (בפרק כ"א)

עכשו ראיתי שאבן שושן במילונו מביא מקורות אלה:

"נערי מלך אשור"-מלכים בי"ט ו

"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"-שמואל ב ב י"ד.


תוקן על ידי צענערענע ב- 10/08/2010 13:34:15




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/8/2010 22:12 לינק ישיר 

יוחנן פאולס, שתי המשמעויות הראשונות דומות מאוד, וכן שתי השניות. שכן הלוחם היה נחשב עבד של מפקדו, וכ"ש של המלך. השוה דברי אוריה לדוד 'ואדוני יואב ו עבדי אדוני'. (ש"ב יא יא). וכמו שכתבנו כבר: משמעויות 3-4 שהן אחת, נגזרות ממשמעויות 1-2.
ובאשר לרות - מטונך! בת כמה היתה רות לדעתך לאחר שכבר הספיקה להתאלמן מבעלה ולהגיע לארץ, בת שתים עשרה? כאן רואים שאלמנה שאינה ברשות בעלה נקראת נערה. אמנם לא ברשות אביה, אבל בלי רשות הבעל.
וסייעתא לכך שבכל המקרא לא תמצא 'נערה' ככינוי לאשת איש, וכי לא יתכן שאדם ישא ילדה פחות מבת עשר? והרי זה קיים עד היום אצל הערבים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/8/2010 22:45 לינק ישיר 

ירוק

מה ההתעקשות.

ברות ששתינו לא יודעים בת כמה היא היתה. (אבל וודאי היא היתה צעירה- מדברי נעמי שהסבירה לה לא לחכות לילדיה שיוולדו, משמע שגם אם היתה מחכה היתה עדיין בת הולדה) רואים ברור שהשערתכם על פירוש נערה לכל מי שהיא בבית אביה, איננה נכונה. שהרי כאן היא היתה אלמנה ללא בית-אב.

כמו"כ הסברא התמוהה הזאת שהעלתם על עונש סקילה לפנויה ששגלה, איננו מסתבר כלל ואין לו שום סמך במקרא.

נחזור לפירוש הפשוט של נערה= אישה צעירה.
ומה שלא מפורש בפרשת הבתולין, ניחסהו למקרא חסר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/8/2010 23:25 לינק ישיר 

עונש הסקילה הוא על פגם שפגמה בבית אביה, כפשוטו של מקרא בבת כהן שזינתה. ואם אתה תמה על עונש הסקילה, צא וראה בבן סורר ומורה שנסקל על שאכל תרטימר בשר ושתה לוג יין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/8/2010 20:20 לינק ישיר 

בפרשת השבוע (כי-תצא) מופיע השורש ב.ע.ל. בשלושה הטיות . אחת "ובעלתה" באשת יפת תואר (כא יג), השני "בעולת-בעל" בא"א שזינתה (כב כב), השלישי "ובעלה" בנישואין וגירושין.

מקובל לחשוב שפירוש "בעילה" במקרא הוא משגל. אך ברוב הפעמים שזו הכוונה (וגם בפרשתינו) הכתוב נוקט בלשון נקיה בכינוי "שכיבה" או "ידיעה", במה נשתנו שלושה  אלו? ואולי יש כאן רמז ש"בעילה" בלשון מקרא איננו משגל, אלא פעולת קנין הבעלות של אשה לאיש.
 [בא"א שזינתה לא מצאנו שנשואה צריכה להיות גם בעולה כדי לקבל דין א"א והנה פה התורה קוראת לה בעולת-בעל, זהו רמז שהכוונה אולי לאשה שכבר קיבלה בעלות של בעל (ולא לשגולה).
אך לפי"ז ישתנה פירוש הפסוק " כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ ישעיהו סב ה).
וצ"ע.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/8/2010 21:48 לינק ישיר 

כבר כתבתי על כך בארוכה באיזהו מקומן בפורום נכבד דנן, אלא שלצערי איני זוכר היכן.
ברור שכל פעלי 'בעל' שבמקרא פירושם - נהיה לבעלים, לאדון. ואין ביניהם ובין המשגל שום דבר. ופסוק דנן בתחילת פרשת כי תצא מוכיח, שהרי כתוב 'ואחר כן תבוא אליה - ובעלתה', ולשם מה כפל הדברים? אלא ש'תבוא אליה' היינו ביאה, ובזה תהיה לה לבעל - ובעלתה. וכל הנבואות בלשון 'יבעל' לשון נקיה הם.
אלא שבלשונם של חז"ל 'בעילה' הוא כינוי לביאה [כנראה מטונימיה, היות והבעל הוא עושה המעשה], ובהתאם לזה נתפרשו להם פסוקים שונים. כגון 'והיא בעולת בעל - בעולת בעל יש להם', או 'כי יקח איש אשה ובעלה' - מלמד שנקנית בביאה, עד כדי שהרמב"ם, שמחדש כידוע שקנין כסף הוא מדברי סופרים, סבור כי הקנין שכתוב במפורש בתורה הוא ביאה, ולא היא.
ואם תרצה, עיין בתרגום רס"ג על התורה בפרשתנו, ובכל מקום שנזכר לשון בעילה, ותראה שהוא מקפיד תמיד להעמיד את הקורא על המשמעות הנכונה, כגון כאן: ובעלתה - ותהיה לה לבעל, 'בעולת בעל'- אשת איש.
וכבר הערתי פעם שהגר"י קאפח [לא יאומן!] נשתבש בזה לפי שהבין שלשון 'בעולת' פירושו שנעשית בה ביאה, ולפיכך העיר בהערותיו שרס"ג המתרגם 'בעולת בעל - אשת איש' כנראה היה קורא 'בַעֲלַת בעל' בפתחות הבי"ת וחטפות העי"ן (!).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/8/2010 22:28 לינק ישיר 

נכון הוא שבמקרא הרבה פעמים בעילה היא במובן בעלות ואדנות, כמו -בעלונו אדונים זולתיך-, -כי רבים בני בעולה מבני עזובה - וכן כי יבעל בחור בתולה שהוא משל לבעלות העם על הארץ.

אך אין לשלול (וכנראה מכך הוא נבע) את הבנת חכמים בדבר בעילה כמשכב.
ראשית מפרשת יפת-תואר,
שאל"כ מדוע האריך הכתוב "ואח"כ תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה" היה לו לומר ואח"כ תקחנה לך לאשה, ודי.
ועוד, במה הוא יבעל אותה (במובן בעלות)?. אם היא תתרצה לו כבר קודם יכול לקחתה, ואם לא תתרצה במה יעשה בה בעלות? בסגירתה בעל-כורחה בביתו? הרי היא כבר סגורה שם מעת השביה.

וכן ב"כי יקח איש אישה ובעלה והיתה לו לאשה", ש"ובעלה" במובן בעלות מיותר כאן, שהרי אומר יקח-והיתה. אך אם נסביר במובן משכב, הדבר יוסבר כחידוש אפשרות גט גם לאחר קשר-בעילה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/8/2010 14:20 לינק ישיר 

'ובעלתה והיתה לך לאשה' פירושו אתה תהיה לה לבעל והיא תהיה לך לאשה, אין כאן כפילות.
וכיצד חל מצב זה? בביאה, על ידי שתבוא אליה - תהיה לה בזה לבעל והיא תהיה לאשה.
'כי יקח' אין פירושו קנין, זה גם פרשנות של חז"ל. לפי פשוטו של מקרא 'כי יקח' בא כאן במשמעותו הפשוטה, כשאדם יקח אשה וישא אותה - אזי אם לא תמצא חן בעיניו, וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/8/2010 17:12 לינק ישיר 

http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/lqxija.html




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/8/2010 18:39 לינק ישיר 

פשוטו של מקרא הו פירוש רש"י!!!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/8/2010 18:49 לינק ישיר 

ירוק
לפירושך, היה צ"ל  "ב" של "ובעלתה" קמוצה ולא בשוו"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/8/2010 18:51 לינק ישיר 

לא_תסור כתב:
פשוטו של מקרא הו פירוש רש"י!!!


לא נכון עיין ברשב"ם הנה
 וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש
 תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר
מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך
לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/8/2010 00:16 לינק ישיר 
אירוסין ונישואין בתורה

מכיוון שמשתמע מהפסוקים הרבים שציטטנו, על 2 טקסים שהיו בזמן לקיחת אישה, "אירוסין" ו"נישואין" נבאר את הדברים. 

אירוסין-
בזמן שרצה אדם לשאת אישה היה עליו לשלם לאביה מוהר הבתולות, אותו מוהר היה שוויו בתקופת התורה 50 כסף, מן הסתם תשלומי המוהר לוו במסיבה משפחתית מרובת משתתפים, כך שהכל ידעו לאחר אותו טקס שבתו של פלוני כבר מיועדת לפלוני, נראה שמאז ששילם הבחור את המוהר היתה הנערה מאורסת לו, מכיוון שהיו בטקס הרבה אנשים, היו הרבה עדים שהעידו על הדבר, ושוב העלם לא יוכל להתכחש למעשיו. 

לא נראה כמו חז"ל שאירוסין נעשים בשטר, כי בתקופת המקרא כל בחורה קיבלה מוהר, ואם היא יתומה מצאו לה שאר בשר שייצג אותה, כיוון שכן מדוע שנאמר שהם כתבו שטר נישואין כשלא שמענו על הדבר. ודאי וודאי שאירוסין זה לא בביאה, הביאה נעשתה לאחר הנישואין, אבל בשום פנים ואופן לא קודם לכן, מי שאומר שאירוסין היא בביאה, כנראה עדין לא קלט את הראש התורתי. 

נישואין-
ידועה היא דעת הרמב"ם שנישואין הכוונה כשיכניס את האישה לביתו ויעידו 2 עדים על הדבר, לכן נוהגים כיום לעשות חדר יחוד לאחר הקידושין, בבואה לדברי הרמב"ם. 

גם אני חושב שנישואין הכוונה שיכניסה לביתו, כפי שמצאנו אצל יעקב, קודם שהכניס האדם את אשתו לביתו נאספו כל אנשי המקום ועשו משתה, ומאז הלילה הראשון שהכניס האדם את אשתו לביתו, מאז הכל ידעו שהיא אשתו, בנוסף בתקופת המקרא היו חוגגים את נישואי הזוג במסיבות שנמשכו 7 ימים. 

ספר בראשית
כט,כא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-לָבָן הָבָה אֶת-אִשְׁתִּי, כִּי מָלְאוּ יָמָי; וְאָבוֹאָה, אֵלֶיהָ. כט,כב וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה. כט,כג וַיְהִי בָעֶרֶב--וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו; וַיָּבֹא, אֵלֶיהָ. 

כט,כז
מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת. כט,כח וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן, וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת; וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-רָחֵל בִּתּוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה. 

ביאור פסוק כז מלא שבוע זאת, המתן עד שיעברו 7 ימי המשתה של לאה, ואתן לך גם את רחל לאישה, מוכח שחגגו 7 ימים בנשיאת אישה, אבל מאז שהכניסה לביתו בלילה הראשון, ידעו הכל שהיא אשתו, והם נשואים. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2010 03:03 לינק ישיר 

יוחנןפאולס כתב:
ירוק
לפירושך, היה צ"ל  "ב" של "ובעלתה" קמוצה ולא בשוו"א.

לא הבנתי דבריך. אולי אתה חושב שאני מפרש במקרא את 'בעל' כקיצור של 'בא על'? הלא זו דעת חז"ל. אני מסביר ש'בעל' פירושו 'היה לבעל', כל פועל בבנין קל מוטה בצורה כזו, כמו 'לקח' - 'ולְקחתה'



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > נערה שאיבדה את בתוליה - פשוטו של מקרא
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 9 10 11 סך הכל 11 דפים.