בית פורומים עצור כאן חושבים

"קיצור תולדות האנושות" מאת הררי: ביקורת פילוסופית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/9/2017 21:30 לינק ישיר 

אפרים

קשה לבדוק אם היטלר היה אתיאיסט או לא, גם לאור המובאות המובאות שם.

כל מנהיג הרוצה למשוך אנשים, עשוי להשתמש באמירות שנשמעות אמוניות כדי למשוך קהל. אם תשים לב, אין שם איזה הצהרה אמונית מובהקת, ודאי לא חיפוש אחר הא-ל או ויכוח דתי.

בישראל, אגב, כלומר במדינת ישראל, גם אם אתאיסטיות וסובלנות שוכנות יחד (אפשר לשאול אם זה כך, אבל נניח שכן), עדיין לא בטוח שזה משהו שנובע מעצמו, או מסיבות אחרות. הרי מדינת ישראל בנויה באופן מאוד מורכב מכמה תרבויות וכמה אמונות. לכן קשה להסיק דברים כלליים על העולם על סמך מדינת ישראל. זו רק הערה נוספת, ביחס לדיון הכללי בנושא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/9/2017 21:52 לינק ישיר 

(אם כי מדינת ישראל מרכזת כל כך הרבה דברים מהעולם, כך שבתוכה יש הרבה מה ללמוד על העולם...)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/9/2017 22:03 לינק ישיר 

את טענתו של התועב הזה, הפוער עצמו בכל יום לפני הזכור, חביבו של 'מיימוני', הרי ניתן להעלות על כל מדעי הרוח. הסטודנטים למדעי הטבע הרי לא יפסידו כלום כביכול אם יבטלו את מדעי הרוח, משא"כ להיפך. אפשר כביכול לחיות ללא היסטוריה, תחומו של השרץ הזה, אבל אי אפשר לחיות בלי רופאים. שלא לדבר על שטות ה'ויפאסאנה' או איזה קוקריקו אחר מהודו, שהחמור הזה מטיף לה בכל ספריו בין הדברים המעניינים שהוא כותב שם. וגם מטיף לצמחונות, ובזה ודאי צד השווה בין הקאקער הזה להיטלר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/9/2017 13:07 לינק ישיר 

האמת החילונית


במקום להתנגד לשילוב תכנים דתיים במערכת החינוך, צריך לפעול להטמעת ערכים חילוניים. והעגלה החילונית מלאה בערכים כאלה. המחויבות לאמת, שעומדת בבסיס המחקר המדעי. החמלה, השוויון והחופש, שהם יסוד הדמוקרטיה. והידיעה שרק אנחנו, ולא שום כוח עליון, יכולים להיאבק בפשעי העולם המודרני



תוקן על ידי מיימוני ב- 04/09/2017 13:07:57




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2017 13:08 לינק ישיר 

חילונים רבים מתרעמים לאחרונה על תהליך של הדתה במערכת החינוך. אך במקום להתמקד בדברים שרצוי להוציא מהכיתות ומספרי הלימוד, טוב יהיה אם החילונים יתמקדו במה שכדאי להכניס לשם. במקום להיאבק על הוצאת תכנים יהודיים מהשיעורים, כדאי להיאבק על הכנסת תכנים חילוניים, ולהתנגד לתכנים יהודים רק כשהם סותרים את ערכי היסוד של החילוניות.


כאן כמובן עולה השאלה: מהם ערכי היסוד הללו? יש אנשים שסבורים בטעות שהחילוניות היא עגלה ריקה, שמוגדרת על ידי מה שאין בה ולא על ידי מה שיש בה. חילונים הם אנשים שלא מאמינים באלוהים, שלא שומרים שבת, שלא אוכלים כשר. זוהי טעות גמורה. החילוניות היא תפיסת עולם חיובית ופעלתנית, שאמנם נותנת לאדם חופש בחירה רחב מאוד, אבל עדיין דורשת מחויבות לקוד ערכי מסוים. זהו קוד הכולל את ערכי האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות. החילונים מחנכים את ילדיהם על ברכי הקוד הערכי הזה, שעליו מתבססים המוסדות של המדע המודרני ושל הדמוקרטיה המודרנית – מוסדות ששיחררו מיליארדי בני אדם מעריצותם של משטרים רודניים, של מגיפות, של רעב ושל בורות. בד בבד, החילונים מודעים היטב לפשעים ולמחדלים העצומים של העולם המודרני, ומלמדים את הדור הבא לקבל על עצמו את מלוא האחריות להיאבק בפשעים ובמחדלים הללו, ולא להסתמך על שום כוח עליון שיבוא לעזרתנו.


המחויבות הראשונה של בני אדם חילונים היא לערך האמת. החילונים לא מבלבלים בין אמת לבין אמונה, ועבורם האמת מבוססת על עובדות, ראיות ותצפיות. החילונים לא מקדשים שום ספר, שום מיתוס, שום עם ושום אדם כאילו הוא ורק הוא מחזיק ברשותו את כל האמת. במקום זאת, החילונים מלמדים את ילדיהם לקדש את האמת בכל מקום שבו היא נמצאת – בעצמות מאובנות מלפני מיליוני שנים, בנוסחאות מתמטיות מסובכות, בצילומים של גלקסיות רחוקות או בטבלאות של נתונים סטטיסטיים. מחויבות זו לאמת היא שעומדת ביסוד המפעל המדעי, שאיפשר לאנושות לפצח את האטום, לקרוא את הקוד הגנטי, להתחקות אחר התפתחות החיים, ולהבין את תולדות המין האנושי עצמו.


כמעט כל בני האדם כיום, גם אלו שאינם מגדירים עצמם כחילונים, מסתמכים על ממצאיהם של מוסדות המחקר והפיתוח החילונים, בעוד שהחילונים מצידם יכולים להסתדר היטב גם ללא אמונותיהם של כתות ודתות אלו ואחרות. אם מחר בבוקר ייעלמו כל הישיבות ובתי המדרש, העולם החילוני ימשיך להתנהל ללא כל הפרעה. לעומת זאת, אם מחר בבוקר ייעלמו כל מעבדות המחקר והמוסדות המדעיים, העולם החרדי יקרוס. הרי מה שמגן על תלמידי הישיבות מפני מגיפות זה לא תלמוד תורה אלא חיסונים, ומה שמחזיק בחיים את הרבנים הקשישים זה אולי קצת תפילות – אבל בעיקר הרבה אנטיביוטיקה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2017 13:09 לינק ישיר 

סינים, הודים ויהודים


המחויבות העיקרית השנייה של החילונים היא לחמלה. המוסר החילוני אינו מבוסס על ציות לצו אלוהי כזה או אחר, אלא על הבנה עמוקה של הסבל בעולם. להתנהג באופן מוסרי פירושו לעזור לעצמי ולאחרים להשתחרר מסבל. החילונים נמנעים מרצח לא מפני שספר כלשהו או אדם כלשהו אמר פעם "לא תרצח" – אלא מפני שרצח גורם סבל עצום. בעיני החילונים, יש משהו מסוכן מאוד באנשים שנמנעים מרצח רק "כי אלוהים אמר". אנשים כאלו מופעלים על ידי ציות ולא על ידי חמלה, ומה הם יעשו אם הם יאמינו שאלוהים אמר להרוג כופרים, או עמלקים, או הומואים? כמובן שבהיעדר צווים אלוהיים אבסולוטיים, המוסר החילוני עומד לא פעם בפני דילמות קשות. מה קורה אם אותה פעולה פוגעת בי אבל עוזרת למישהו אחר? האם זה מוסרי להטיל מיסים גבוהים על עשירים כדי לעזור לעניים? האם זה מוסרי להוציא ילד מחזקתו של הורה מתעלל? האם זה מוסרי לאכול בשר? כשהשיח המוסרי החילוני עומד בפני דילמות כאלה, הוא לא שואל: "מה ציווה אלוהים?" במקום זאת, הוא שוקל בקפידה אלו מול אלו את רגשותיהם של כל הנוגעים בדבר, בוחן מגוון רחב של ראיות ושל אפשרויות, ומחפש את דרך האמצע שתצמצם ככל האפשר את הסבל בעולם. זו גם הסיבה שהאדם החילוני מחפש אמת. לא בשביל לספק את סקרנותו, אלא כדי שהאמת תעזור לנו להשתחרר מסבל. המחויבות לחמלה מתרגמת את האמיתות המדעיות לתרופות, למזון ולמחסה. המחויבות לחמלה עומדת גם ביסוד המשטר הדמוקרטי ומערכת זכויות האדם, שסייעו לשחרר מיליארדי בני אדם מעריצות, מאלימות ומעוני.


המחויבות לאמת ולחמלה קשורה הדוקות למחויבות לשוויון. במאמץ לגלות את האמת, כל בני האדם שותפים. האמת איננה רכושו הבלעדי של עם מסוים, של מעמד מסוים, או של מגדר מסוים. לכן חינוך חילוני מלמד תלמידים להתעניין במחשבותיהם של סינים והודים לא פחות מבמחשבותיהם של יהודים, ודואג ששערי המדע יהיה פתוחים בפני נשים, בפני עניים, ובפני כל אדם הצמא לידע. בדומה לכך, במאמץ להשתחרר מסבל החילונים משתדלים לתת חשיבות לסבל באשר הוא, ולא להתעלם מסבלו של אדם רק כי הוא מדת אחרת, ממעמד אחר, או מעם אחר. ידע הוא ידע, לא משנה מי גילה אותו; וסבל הוא סבל, לא משנה מי חווה אותו. החילונים בהחלט גאים בייחודיות של העם שלהם, הארץ שלהם והתרבות שלהם – אבל הם אינם חושבים שייחודיות זו פירושה שהעם שלהם עליון על כל יתר העמים. להיות מיוחד זה דבר שונה מלהיות עליון. בית ספר חילוני בהחלט יחנך את תלמידיו שיש להם חובות מיוחדות כלפי העם שלהם והארץ שלהם – אבל אלו אינן חובות בלעדיות, ובמקביל יש להם חובות כלפי האנושות כולה וכדור הארץ כולו.


חיפוש אמת ושחרור מסבל אינם יכולים להתרחש ללא החופש לחשוב, לחקור, לנסות ולפעמים גם לטעות. החילונים אינם מקבלים על עצמם את מרותו של אף ספר, אף אדם ואף מוסד כפוסק האחרון בשאלות "מה נכון?" ו"מה טוב?" תמיד שמור לאדם החופש להטיל ספק, לבדוק שוב, לשמוע דעה שונה, לנסות דרך אחרת. חינוך חילוני מעלה על נס את גלילאו גליליי שהעז להטיל ספק בטענה שהארץ עומדת ללא ניע במרכז היקום; את ההמונים בפריז שהסתערו על מצודת הבסטיליה ומוטטו את שלטונו הרודני של המלך; ואת רוזה פרקס שהעזה לשבת באוטובוס במקום המיועד ללבנים בלבד.


החילונים מעריכים לא רק את אומץ הלב הדרוש כדי להילחם בדעות קדומות ובמשטרים עריצים, אלא מעל הכל את אומץ הלב הדרוש כדי להודות בבורות, לשאול שאלות, ולצאת אל הלא נודע. חינוך חילוני מלמד אותנו שאם אנחנו לא יודעים משהו, אל לנו לפחד להודות בבורותנו ולחפש ראיות ותצפיות חדשות. אפילו כשאנו חושבים שאנו יודעים משהו, אנחנו לא צריכים לפחד להטיל ספק באמונתנו ולבדוק את עצמנו שוב. בני אדם רבים חוששים מן הלא הנודע, ורוצים שיהיו להם תשובות ברורות וחד־משמעיות לכל שאלה. הפחד מהלא נודע יכול לשתק את האדם יותר מכל שלטון עריץ. אנשים לכל אורך ההיסטוריה חששו שאם לא נדבוק באדיקות בתשובות חד־משמעיות, החברה האנושית תתפרק לרסיסים, ותסבול מאלימות חסרת רסן. בפועל, ההיסטוריה של העידן המודרני הוכיחה שחברה של אנשים אמיצים שמוכנים להודות בבורותם ולשאול שאלות קשות, היא על פי רוב לא רק משגשגת יותר, אלא גם שלווה יותר, מחברות שבהן כל האנשים נדרשים להאמין בתשובה אחת ויחידה. אנשים שמפחדים לאבד את האמת שלהם נוטים להיות אלימים יותר מאנשים שרגילים להסתכל על העולם מכמה וכמה נקודות מבט.


ולבסוף, החילונים הם אנשים אחראים. הם אינם מאמינים שיש איזשהו כוח עליון שאחראי למה שקורה בעולם, שמעניש את הרשעים, שגומל טוב לצדיקים, ושמגן מפני רעב, מגיפות או מלחמות. אי לכך אנו בני האדם מחויבים לקחת על עצמנו את האחריות המלאה לכל מה שאנו עושים – או לא עושים. אם העולם מלא בסבל, זוהי האחריות שלנו למצוא לכך פתרונות. החילונים מתגאים בהישגים העצומים של המין האנושי לאורך הדורות, כגון מציאת תרופות למחלות קטלניות, צמצום היקף הרעב בעולם, והשכנת שלום בחלקים גדולים של כדור הארץ. החילונים אינם זוקפים את ההישגים הללו לזכות שום כוח עליון – הם הושגו כי בני אדם פיתחו את הידע שלהם ואת החמלה שלהם. מאותה סיבה בדיוק, החילונים גם מתביישים עמוקות בפשעים ובמחדלים העצומים של בני האדם, כגון אפלייתן של נשים לאורך אלפי שנים, רציחות עם שקטלו מיליונים, והרס האקולוגיה של כדור הארץ. מתוך הכרה באחריותנו המלאה לפשעים ולמחדלים האלו, החילונים מנסים למנוע את הישנותם. החילונים אינם מתפללים לאף אחד שיעזור לנו, אלא שואלים "מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור?"


שייקספיר לצד הרמב"ם


אלו הם הערכים העיקריים המגדירים את החילונים. יש להדגיש שתפיסת העולם החילונית ואורח החיים החילוני אינם מוגדרים על ידי פריטי לבוש או על ידי טקסים, ואינם מדירים אף אדם רק בגלל לבושו או מנהגיו. אדם יכול להסתובב ללא כיפה על הראש ולזלול חזיר ושרימפס, אך זה לא אומר שהוא מחוייב לאמת או לשיוויון. מנגד, אדם יכול לחבוש כיפה ולשמור כשרות, ועדיין לחיות מתוך מחוייבות עמוקה לערכים החילונים. ישנם לא מעט מדענים דתיים, פמיניסטיות דתיות, פעילי זכויות אדם דתיים ושוחרי איכות סביבה דתיים. אם הם פועלים מתוך נאמנות לאמת המדעית, לחמלה, לשיוויון ולחופש, הם שותפים מלאים בעולם החילוני, ואין שום היגיון לתבוע מהם להוריד את הכיפה והשביס מהראש. מסיבות דומות, לא כדאי להתעקש שספרי מתמטיקה לא יכילו בעיות הנוגעות לזמני תפילה ושמקראות בספרות לא יכילו סיפורים על שבת. במקום זאת, מוטב לדרוש שאותם ספרי מתמטיקה יכילו גם בעיות הנוגעות לצום הרמדאן ולאבולוציה של האדם, ושאותן מקראות בספרות יכילו גם סיפורים על חייהם של הומואים ועל בחירות דמוקרטיות.


לסיכום, חינוך חילוני איננו חינוך המעלה על נס נסיעות בשבת ואכילת מזון לא כשר, או מתנגד באופן גורף להכנסת תכנים יהודיים לבית הספר. במקום זאת, חינוך חילוני מחנך את תלמידי בית הספר להבדיל בין אמונה לבין אמת ולהעריך את האמת; להבין מהו סבל ולחמול על כל מי שסובל; להתייחס באופן שיוויוני לכל בני האדם – ובפרט לזר ולשונה; לחשוב בחופשיות ולא לפחד מהלא נודע; ולגלות אחריות למעשיהם ולעולם כולו. חינוך חילוני מתנגד לכל תוכן אשר מעודד תלמידים להאמין בצורה עיוורת באגדות חסרות ביסוס, להתאכזר אל הזולת, להרגיש עצמם עליונים על בני עמים אחרים, לפחד לשאול שאלות, או להתנהג בצורה חסרת אחריות. ברמה הפרקטית, חינוך חילוני נותן עדיפות למחקרים מדעיים על פני מיתוסים דתיים, ולערכים אוניברסליים על פני אינטרסים צרים. הוא מתבסס על תורת האבולוציה יותר מאשר על התנ"ך, וחושף את התלמידים לרעיונותיהם של קונפוציוס, שייקספיר ופרויד לצד אלו של רבי עקיבא והרמב"ם. כך עוזר החינוך החילוני לתלמידים להיות מדענים טובים יותר, אזרחים טובים יותר ואנשים טובים יותר.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2017 13:11 לינק ישיר 

תודה לספרננו, שכרגיל מצא נושא מרתק וחשוב מאד, והביא אותו למקום הנכון, וגם הביא עוד תגובות מהפ"ב. (לצערי אין לי כניסה לשם כמה זמן. אולי מישהו יכול לפעול על פ"ב... אבל זה נושא אחר).

המאמר הועתק בכמה חלקים כי ניסיתי בכל מיני אופנים עד שהצלחתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2017 14:03 לינק ישיר 

כמה נקודות של תגובה (ובינתים לא תגובה לתגובות אלא רק למאמר המקורי).

ראשית, הייתי מציע לקרוא למאמר "מלאותה של העגלה החילונית". זאת על פי המשל המפורסם של החזו"א, בשיחה עם בן גוריון, כי לחילונות עגלה ריקה ולנו, היהודים של התורה, עגלה מלאה.

עד כמה שזכור לי החזו"א לא ביאר את הנמשל ולא הוסיף לו פרטים. אבל המשל הזה הפך לפופולרי מאד, נכתבו לו המשכים, משני הצדדים המתווכחים, גם שלנו וגם של אלו שאינם חרדים.

בדברים הבאים אני מתכוון להשתמש במשל הזה כדי להציג את הנקודות שיש לי להוסיף על דברי הררי. אעלה את הנקודות הבאות (שלמעשה כבר הוצגו בידי אחרים):

א. העגלה החילונית של הררי היא רק עגלה חילונית אחת ויש אחרות, פחות יפות.

ב. העגלה הדתית שלי מכילה את מה שיש בעגלה שלו

ג. וגם דברים טובים נוספים, כפי שיודגם.


****
כמה עגלות חילוניות יש?

הררי, המצטיין בכשרון כתיבה, בהירות, ידע רב, יכולת הנגשה, מציג כאן תזה כפולה. ראשית, הוא מציע לקורא סיכום בהיר וקריא של מה שמחזיקה העגלה החילונית. אולי מוטב לומר: העגלה החילונית בגרסתו. מתוך הדברים ניתן גם למצוא ביקורת על מה שאין בעגלה הדתית והחרדית, ויצויין שהביקורות שלו אינן נוגעות רק לעגלה החרדית אלא לעגלה של אנשי דת בכלל.

את הנקודה הזו, שהררי מייצג עגלה חילונית מסוג מסויים, כבר העירו מגיבים לפני. חשוב להעיר על כך, מפני שהררי מצליח להגיע לקהל רחב, שלא רכש השכלה פילוסופית ואינו מכיר דגמים חילוניים של מחשבה, או, אם הוא מכיר, ספק אם הוא מסדר אותם בצורה שיטתית. כפי ששאלו והעירו על הררי, האם אין עגלות חילוניות שאינן רק שלילת הדת והנאמר בשם הדת אלא גם אינן מכירות בערכים, או שהערכים שלהן מובילים אותן למקומות שהררי לא היה רוצה להגיע אליהם? נניח כאותו פרופסור לאתיקה שדוגל לא רק בהריגת עוברים אלא גם בהריגת נולדים שהינם בעלי מומים? (אם נסכים שזה לא בסדר). ואולי הררי יסכים שזו גישה טובה, מפני שהיא ממעטת את הסבל של אותם סובלים ושל הנמצאים בסביבתם והאחראים עליהם?

כאן גלשתי לנושא פרטי, שמהוה עם זאת נקודת מבחן עבור התיאוריה המוסרית שדוגלת בצמצום הסבל. הררי מציג ערכי מוסר כמו חמלה והתנגדות לסבל. אבל מן הערכים הכוללניים האלו לא תמיד אפשר לגזור מסקנות מעשיות חד משמעיות (והוא מודה בכך בעצמו). האם הררי ירצה לשבת באותה עגלה עם הפרופסור לאתיקה (את שמו שכחתי, סליחה) שבעד סינון עוברים ותינוקות, זה לחיים וזה למוות?

במשפט אחד: האם הערכים של הררי אינם עולים בקנה אחד עם המתת חסד של ילדים?

ואם כבר, האם מתוך העגלה שלו הוא יכול לשלול את הסטאליניזם כדרך חיים מומלצת?

מה שאני בא לומר הוא שאין עגלה חילונית אחת. כפי שאין גם עגלה דתית או חרדית אחת.

זה נחמד מאד להתגדר בעגלה החילונית שהוא מתאר. אבל האם זה התוכן שיש רק לעגלות חילוניות?


*****
מה שיש בשתי העגלות


כיון שלא תיכננתי להאריך, ולא הכנתי מאמר תגובה מסודר, אני מדלג היישר לנקודה שרבים וחכמים עמדו עליה לפני. האמנם יש סתירה בין העגלה החילונית הזו לבין העגלה הדתית, היהודית, למשל זו שלי?

האם אני שולל מדע? אנטיביוטיקה? מחקר? האם העגלה היהודית הדתית, אם יש אחת אופיינית כזו, מתנגדת לכך? (אני מודה כי יש כאלו שדגלו בגישות המתנגדות, למשל, לפניה לרופא, בשם היהדות, אבל אלו גישות יוצאות דופן וכנראה יוסכם היום על מייצגי החרדיות שהם טועים ומזיקים).

הררי כותב כי בעגלה שלו יש

קוד הכולל את ערכי האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות.

יופי לו! מפני שהעגלה שלי החרדית והיהודית כוללת בדיוק אותם ערכים, או לפחות אני משתמש באותן מילים כדי לחנך את ילדי ואת עצמי.

הררי מוסיף:

החילונים מחנכים את ילדיהם על ברכי הקוד הערכי הזה, שעליו מתבססים המוסדות של המדע המודרני ושל הדמוקרטיה המודרנית

המונח "דמוקרטיה" מכיל הרבה דברים, ולא לכולם אני מסכים, אבל אם הוא מייצג את הערכים ההומאניסטיים אני בהחלט בעד והם כלולים גם בעגלה שלי.

והנה התגלית ההיסטורית שהררי, אנתרופולוג ולכן היסטוריון עד כמה שידוע לי, כנראה מחמיץ. מוזר. אבל טוב להשלים.

מעניין, כי המוסדות המדיניים הדמוקרטיים צמחו מתוך הנחלתם של ערכים תורניים. כמו השויון האנושי (כפי שציינו חז"ל, כל אדם נברא בצלם אלוקים וזה אומר שאין אדם נעלה על חברו), ואדם רשאי ומחוייב לבקר כל דרישה המופנית כלפיו, גם בשם הדת, כפי שמסופר על אברהם אבינו שאמר לאלוקיו:

(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט:

(פרשת וירא)

אולי היה כדאי שהררי יקרא את הסיפור הזה לפי פשוטו... (סליחה אם חשדתי שאינו מכיר וטעיתי). אולי זה יוסיף פרק לספר ההיסטוריה המקוצרת שלו...

אשר למדע, אזי אני מודה: המדע המודרני לא צמח מתוך התורה ולא מתוך המסורת היהודית. אבל התורה אינה שוללת אותו. להפך.

הנה,רבנים רבים האמינו ועדיין מאמינים שהתורה אמורה להכיל את כל החכמות ואת כל המדעים. הם טועים - אבל זה רק מראה שהמדע הוא דבר בעל ערך.

במשפט אחד: העגלה החילונית של הררי מכילה דברים טובים ויפים מאד. (וכמובן, כאן הוא מתאר את הראוי והמומלץ ולא את מה שקורה בפועל וד"ל - די לרמוז). אבל הדברים האלו נחים לא רק בעגלה שלו. הם נמצאים גם בעגלה שלי. וארשה לעצמי להצטרף לביקורת שכתבו גם אחרים: מי נתן לו רשות לנכס את הדברים היפים האלו לעגלה החילונית? מי קובע כאן?

*****
מה שחסר בעגלה של הררי

אחרי שטענתי שבעגלה שלי יש את כל הדברים הטובים שיש אצלו, אני רוצה לטעון כי יש דברים בעגלה שלי שכנראה אינם מצויים בעגלה שלו.

אני כותב רשימה של כמה מילים קצרות שכל אחת מהן מצביעה על הרבה מאד. תפילה. תשובה. אמונה ובטחון באלוקים. אפילו קדושה (אם כי המונח הזה יכול להצביע גם על דברים שאני מתנגד להם).

יתכן שהררי מכיר את הדת רק בתור גורם משעבד, מנצל, מצדיק שתלטנות ורוע, מעכב התקדמות ואנטי הומאניסטי. יש כמובן דוגמאות של דתות כאלו ושל תקופות כאלו בתולדות רבות מן הדתות. יש ביטויים שוללים ומוטעים גם במסורת שלנו (אם כי לא במידה שזה קורה בדתות אחרות). לדתות כאלו ולדתיות כזו גם אני מתנגד.

אבל מה עם המשמעויות החיוביות?

הרשו לי לתת דוגמא בודדת. הרב יונתן זקס פירסם לאחרונה ספר על התרומה הכפולה של המדע והדת. המדע מסביר את האיך ומציע יכולות וטכנולוגיות. הדת מציעה את המשמעות, את הלמה שלמענו אנו חיים. איני אומר שהררי אינו מכיר ב"למה" ובערכים. הוא בהחלט טוען עבור ערכים. אני רק טוען שהוא מחמיץ חלק מן ההויה והחויה האנושית.

לפיכך, ואיני כותב בציניות, אולי היה כדאי להררי לעבור קורס קצר על היסטוריה קצרה של המחשבה היהודית, (אני כמובן מתכוון לפי ההבנה שלי... נוסח מיימוני אבל זה לא ממש הכרחי). יתכן שזה היה מוסיף לקורס שלו עוד כמה דברים.

אז הייתי מצפה למצוא מאמר מעודכן, עם התוספת:  "ראו זה פלא, בעגלה הדתית יש גם את הדברים הטובים שיש אצלנו, ואפילו יותר מזה".

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2017 10:23 לינק ישיר 


הרב אורי שרקי

הפוזיטיביסט עלה מן האוב

"עולם קטן", אלול תשע"ז




עם ישראל הוא עם שמרני. זה חלק מאופיו. לכן גם האפיקורסים שבו אוהבים לאמץ כפירות ישנות שאבד עליהן הכלח. במאה ה-19 שלטה בעולם עמדתו של הפילוסוף הצרפתי אוגיסט קונט שהגה את הרעיון הפוזיטיביסטי, שתמציתו היא שכל השאלות הגדולות שתשובותיהן סופקו בעבר על ידי הדת, האתיקה והדתות, עתידות להיפטר על ידי המדע. הקידמה המדעית המסחררת של אותם הימים יצרה עיוורון מחשבתי בדמות של "דת המדע", הסבורה שכל מה שמחוץ לתובנות המחקר אינו אלא אשליה, שרידים של המחשבה הפרימיטיבית. עמדה זו ששימשה גם בסיס רעיוני לקולוניאליזם שהמציא לעצמו שליחות "לתרבת" את הפרימיטיבים, נזנחה מזה זמן רב בעולם המחשבה המערבי, ורק יהודים במדינת ישראל, המתרפקים על תפיסות מיושנות ובעיקר סטריאוטיפיות, הפוטרות את המחשבה מעיון מעמיק, עדיין מחזיקים בה. כזה הוא מאמרו השטחי עד אימה של יובל נוח-הררי בידיעות אחרונות (31.08.17) "האמת החילונית". אמנם כוונתו רצויה, והיא להפיג את המתח הציבורי במלחמת השווא נגד ההדתה במוסדות החינוך, על ידי הצגה של ערכים שהוא מנכס אותם לחילונות, שאותם יש לקדם, בבחינת "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך", אך התוכן של דבריו לוקה בחוסרים רבים המציגה דמות קריקטורית של החילונות ושל הדתיות גם יחד.

לטעמו של נוח-הררי ששת הערכים החילוניים הם: אמת, חמלה, שויון, חופש, אומץ ואחראיות. הבה נבחן אותם:

א) אמת. החילוני אינו מקדש שום ספר אדם או מיתוס, כי אם עובדות, כגון סטטיסטיקה, מאובנים או צילומי גלקסיות. עליבות הטיעון בולטת לעין. הרעיון שאין שום דבר מקודש כי אם עובדות, העשויות לאשש את קדושתו של סיפור או ספר או סופר, מקובל על כל אדם באשר הוא. הדתיים מקבלים את קדושת התורה על בסיס מה שהם מחשיבים כעובדות ולא על בסיס אמונה עוורת (כוזרי א, פט). לפי דבריו הדתיים לא ראו מאובן מימיהם ולא למדו סטטיסטיקה. לעומת זה התבונה שלטת אצל החילונים.

הוא רואה גם לנכון להעלות על נס את הישגי המדע בתחום הקיום הפיזי של האדם ומתוך כך מבטל בהנף יד את הערך של מתן המשמעות שהרוחניות מקנה לאדם.

ב) החמלה הינה ערך חילוני, בעוד שבדת היא על בסיס הציווי בלבד. נראה ששכח שהדת בעצמה מלמדת שדרך ארץ קדמה לתורה ושמקור המוסר ביושר הפנימי של נפש האדם. העובדה שמשטרים חילוניים ואתיאיסטים התאכזרו בצרפת של המהפכה, בסין וברוסיה, למאות מיליוני בני אדם אינה מטרידה את בטחונו בחילונות כערובה לערכים ההומניסטים. גם זיהויו של הרגש בתור המדד למוסר בא לו למרבה הפלא מהמסורת הנוצרית.

ג) ערך השוויון, שאותו מנכס נוח-הררי לחילונות, ולא לרבי עקיבא שאמר "חביב אדם שנברא בצלם א-לוהים" (אבות ג, יג), לובש אצלו את הצורה של ההשקפה השמאלנית, שאינה מכירה בערכה של הזהות הייחודית של אומה כלשהי, וסבורה שעל ידי פסילת רעיון הסגולה תפטור את עם ישראל משליחותו האוניברסלית.

ד) החופש. מאחר ולא מצא יובל נוח-הררי חברה אנושית שאינה מגבילה את בניה על ידי חוקים שונים, ביקש למצוא את החופש החילוני ביכולת להטיל ספק. וכי לא היהדות היא זו שחינכה דורות של בני אדם להטיל ספק ולברר את האמת? מאברהם אבינו, המערער את המוסכמות ועד הרב קוק הכותב: "האמונה בטהרתה על ידי אפשרות של כפירה" (מידות הראיה, אמונה טו), חוט אחד של חופש חורז את הדורות.

ה) האומץ. לדידו, החילונות אינה חוששת מהבלתי נודע, בעוד הדת מחנכת לפחד. אך מעולם לא מצאנו אומץ להכניס גורם בלתי נודע במערך החיים יותר מאשר בדת היהודית, המפגישה את האדם עם אין סוף בלתי מושג, לעומת התפיסות הטוטאליות שבהשקפות העולם של הפילוסופיה המערבית, כגון השפינוזיסטית ההגליאנית או המרקסיסטית.

ו) האחראיות. החילוני לוקח אחראיות על העולם ואינו סומך על כוח עליון. הרעיון של שותפות האדם במעשה בראשית, המטיל עליו אחראיות של "תן דעתך שלא תחריב את עולמי" (קהלת רבה), הוחלף על ידי נוח-הררי להשקפת עולם של בדידות קיומית של האדם, שבה אין לעולם משמעות ותקוה, שבו אין בסיס מוחלט לערכים, כי אין למוסר מקור מלבד החלטתו השרירותית של האדם.

לפיסגת הגיחוך מגיע יובל נוח-הררי כשהוא נותן מקום שווה בספריה לרמב"ם ולשייקספיר ומערב מין בשאינו מינו. כביכול הנאורות היא נחלתה של החילונות וצרות האופקים נחלתו של הציבור הדתי (מלבד מספר דתיים נאורים שמצאו חן בעיניו בשל דעותיהם ה"מתקדמות"). אולי היה ניתן להסכים אלמלא בא מאמרו של נוח-הררי והציג לראווה מבט מלא סטריאוטיפים ודעות קדומות מצד מי שביקש להנגיד את האמונה החילונית ואת האמת הדתית.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2017 10:42 לינק ישיר 

ספרן כתב:

הרב אורי שרקי

הפוזיטיביסט עלה מן האוב

"עולם קטן", אלול תשע"ז





" וכי לא היהדות היא זו שחינכה דורות של בני אדם להטיל ספק ולברר את האמת? מאברהם אבינו, המערער את המוסכמות ועד הרב קוק הכותב: "האמונה בטהרתה על ידי אפשרות של כפירה" (מידות הראיה, אמונה טו), חוט אחד של חופש חורז את הדורות."




לא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2017 17:56 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/9/2017 07:31 לינק ישיר 

הויכוח הזה די מגוחך. 
הררי מדבר על הדת כפי שהיא ומיימוני ושרקי מדברים על הדת כפי שהיא צריכה להיות (לדעתם). אולי על הדת של הרמב"ם



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/9/2017 15:58 לינק ישיר 

תלמיד אתה טועה. הררי לא מדבר על הדת כפי שהיא, זה ממש לא נמצא בדבריו. כך גם הוא לא מדבר על החילוניות כפי שהיא (עוד לא שמעת על חילוני ללא חמלה?). הוא מדבר על הדת והחילוניות כאידאה, ומשום מה טוען שלחילוניות יש ערכים, כאילו האמונה באי קיומו של אל אמורה לגרור איזשהו ערך (אם בכלל עובדה אונטולוגית יכולה לגרור ערך, וכי הוא לא שמע על הכשל הנטורליסטי?!).
מצחיק שהוא נהיה 'הוגה דעות'. הוא בסך הכול היסטוריון צבאי של ימי הביניים, שמשום מה לא מתבייש לשלוח את ידו בכל תחום בלי העמקה. עוד לא שמעתי מומחה לתחום כלשהו שאומר שהררי בספר שלו דייק לגבי תחום מומחיותו (ושמעתי היסטוריונים רבים שאמרו שהררי מאוד לא דייק בתחום שהם מומחים בו (ושהם לא יודעים לגבי אחרים), וק"ו לגבי פילוסופיה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/9/2017 21:40 לינק ישיר 

ניטשה הכריז על מות האלוהים כתנאי הכרחי לבניית מוסר אנושי על רמה . 

נו ,אבל מה כבר הבין ניטשה בפילוסופיה. הוא הרי לא קרא את   טענותיהם החכמות של חכמי  עצכ"ח.    אילו היה קורא את פניני חכמתם הוא לבטח לא היה כותב את ספריו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/9/2017 00:41 לינק ישיר 

אפרים בן

איך ההערה שלך שייכת לנושא? האם אתה מבקש לטעון שלא יתכן מוסר עצמאי לצד דת? והמקור לכך הוא ניטשה?

כמדומה שלא זו היתה טענתו של הררי. כלומר, שהררי לא טען שלא יתכן מוסר לצידה של דת. הוא לכאורה טען שבחילונות שלו יש מוסר ומשמע שבדת אין מוסר.

אם אתה רוצה לבחון את הטענה שלא יתכן מוסר לצידה של דת - וזו טענה הראויה להיבדק, גם משיקולים דתיים - דומה שצריך לפתוח עבורה אשכול.

אבי שגיא פירסם על זה שני ספרים, כללי על הנושא דת ומוסר ואחד שדן בזיקות האפשריות ביניהן בתוך היהדות.

כל זה מצדיק אשכול חדש, אם תרצה. (אילו היה לי זמן הייתי פותח ומסכם, אבל אני עוד מתכנן משהו באשכול החסידות של קירטון...).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > "קיצור תולדות האנושות" מאת הררי: ביקורת פילוסופית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 12 13 14 לדף הבא סך הכל 14 דפים.