בית פורומים עצור כאן חושבים

משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/4/2013 22:40 לינק ישיר 

תודה לעונים.
שאלה נוספת שאני מחפש עליה תשובה על דרך פשט.
מה הבעיה שרפורמים יתפללו בכותל המערבי או בציון רשב"י? באחד מהכרכים האחרונים של הברית הישנה כתוב ש'קרוב ה' לכל קוראיו'.
ונניח שיש הסבורים שאין הם שייכים ל'לכל אשר יקראו באמת'. וכי השיפוט הזה נתון בידי אדם?
כמובן ששאלתי מבוססת על זה שהם מקפידים על הלכות צניעות ולא פוגעים באחרים המקפידים על הלכות צניעות.
מתמונות שראיתי על תפילתן של נשות הכותל היה נראה שהן לבושות בצניעות. אא"כ יש למישהו בעיה עם צבע הטלית.
מה הבעיה? 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2013 19:45 לינק ישיר 

אתה רוצה תשובה הגיונית- על דברים לא הגיוניים, אשה פטורה מציצית- אבל אינה אסורה בלבישתו, וכן בתפילן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2013 23:17 לינק ישיר 

ירוחם.
שאלתי לא הייתה על הטלית וכו'. זו בס"ה הייתה הערה צינית.
שאלתי היא מה הבעיה של ............ שנשות הכותל יתפללו בעזרת נשים עטורות בטלית ותפילין. ואישהם בעזרת הגברים?
כנ"ל בציון רשב"י שהטענה הכבדה שהשמיעו נגד הלאמת הציון [לרשות מקומות קדושים או משהו כזה] הייתה שיבואו רפורמים. למי זה מפריע? [בהנחה שלא יבטלו את ההפרדה].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/4/2013 00:29 לינק ישיר 

תקרא רק את הפיסקה הראשונה בלי הטלית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/4/2013 14:04 לינק ישיר 

ישנו הסבר ששמעתי שהרב עובדיה הסביר בו את סיבת השואה. [אני חושב שגם אמנון יצחק, ועוד הרבה נוספים]. והציבור מתקוממם עליו. הייתי שמח שיסבירו לי את פשר ההתקוממות.

ההסבר הוא שזה היה כעונש על ההשכלה וההתבוללות. [והצדיקים? אוי לרשע וכו' וכיו"ב].

הסבר זה נחשב כלא פוליטקלי קורקט. כלא תקין מוסרית או משהו כזה.
למה?
משהו יכול להסביר מה הבעיה בהסבר הזה?
עשו עבירות ולכן נענשו. פשוט כך. זו אמונת הסוברים כך.
לא שאני חושב שהוא ההסבר היחיד, או ההסבר הנכון.
אבל מי שמאמין בשכר ועונש בהחלט יכול להתקבל על הדעת שזו סיבה ראויה. וצריך ללמוד מהטעויות.
וכי כאשר צבא נכשל במלחמה. ומגלים שהכשלון שגרם להרג הוא תולדה של טעות כזו וכזו. וצריך ללמוד ממנה להבא. יש כאן פגיעה ברגשות משפחות הנספים?
א"כ הרב עובדיה כיהודי מאמין בשכר ועונש. רואה את ההשכלה וההתבוללות כגורמי השואה. מה הבעיה הגדולה?

[דרך אגב זה יכול להיות גורם לשואה לא רק במובן של שכר ועונש שמימי. אלא עצם ההתערות יצרה ריאקציה בגרמנים וכל מיני הסברים כעין אלו].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2013 10:01 לינק ישיר 
שלום חברים יקרים.

שלום חברים יקרים. אני צריך כמה "אהבתי" כאן אנא תתרמו לי אם אפשר


www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA/522159337831013?fref=ts

 



תוקן על ידי maxmen ב- 06/05/2013 10:05:25




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2013 13:39 לינק ישיר 

מיימוני כתב:
שאלה:

בפורום השכן שמותר להזכיר את שמו כתב יעקב רוכמן:

הנה עוד חידה.
את השם משה הררי שמעת?
מדובר באדם החובש את ספסלי מרכז הרב מזה שנים ארוכות, כתב כמה וכמה ספרי הלכה (אותם הוא מוכר במחיר הקרן למרות דלותו המשוועת).
לו היה משתייך לציבור החרדי, היה  מוזכר פעמיים ביום על גבי יתד נאמן. התמזל מזלו שהוא מיזרוחניק. מי שמע עליו.
יש באמתחתי עוד עשרות שמות מהסוג שלו
לעולם לא תשמע עליהם.




מיהו הרב משה הררי? מה כתב?  ניסיתי לחפש בגוגל ולא מצאתי.

מיימוני

הרב משה הררי הוא תלמיד ותיק ב"מרכז" ועיקר עיסוקו בהלכה
למד הרבה מהרב מרדכי אליהו זצ"ל ומאחרים
כתב מספר ספרים בהלכות או"ח, בהיקף גדול ובקיאות מופלאה, והוא מביא שם תשובות ומכתבים מכל גדולי ההלכה מכל החוגים
מוכר את הספרים מפה לאוזן במחיר הקרן ממש
לעניין פסיקת הלכה הוא קצת מחמיר, אבל ללומדים בהיקף ועיון הוא ספר חובה ממש לענ"ד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2013 21:47 לינק ישיר 

היהדות המערבית

"אפשר לראות זאת בבירור בדתות המזרח... התכלית העליונה של הדת היא לא האמונה הנכונה אלא המעשה הנכון. את ההדגשה הזאת אנו מוצאים גם ביהדות... הדגש ביהדות היה על אורח החיים הנכון, על ההלכה...

 

ההפך נכון לגבי  הזרם הראשי של המחשבה המערבית... עיקר הדגש הושם במחשבה... בהתפתחות הדתית הוביל הדבר לניסוח הדוֹגמות, לאינסוף ויכוחים על ניסוחים דוגמטיים, ולחוסר סובלנות אל ה"לא מאמין" והכופר. יתר על כן, זה הוביל להדגשת "האמונה באלוקים" כתכלית הראשית של הגישה הדתית. זה כמובן, אינו אומר, שלא היתה קיימת גם התפיסה שהאדם חייב לחיות חיים נכונים. אף על פי כן, האדם שהאמין באלוקים - גם אם לא חווה את אלוקים - הרגיש את עצמו נעלה על מי שחוה את אלוקים אבל לא "האמין" בו.

 

...

"
(אריך פרום, אמנות האהבה (זמורה ביתן))




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/6/2013 20:58 לינק ישיר 

מכיון שידע מועט לי בגמרא אפנה אל חכמי הפורום בשאלה- ישנה הלכה שאסור לאישה לדון,
על דבורה הנביאה נאמר "אי נמי לא הייתה דנה אלא מלמדת להם הדינים",
כלומר ישנה שאלה- כיצד יכול להיות שדבורה הנביאה שפטה את ישראל שהרי נאסר על נשים לדון?
ועונים על כך שלא הייתה שופטת אלא מלמדת את הדינים,
שאלתי היא: כיצד הייתה יכולה להורות דינים אם לא הכריעה בהם? האם למדה מאחרים והעבירה את שלמדה? (באופן כזה היא מילאה תפקיד שולי ביותר שיכלו לעשות גם אחרים)
לסיכום- מהי ההגדרה של הוראת הלכה לעומת פסיקת הלכה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/6/2013 21:06 לינק ישיר 

ראי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/6/2013 21:21 לינק ישיר 

הסקירה על תופעת אישה כרב מעניינת אך היא לא נוגעת במקורות וכן לא עונה לשאלתי-
מה ההבדל בין הוראת הלכה לפסיקתה, האם אפשרית הוראה ללא פסיקה?
האם הכוונה פשוט ללמידת דינים שנפסקו והוראתם לאנשים אחרים, אם כן מה הגדולה בכך?(אצל דבורה)
וגם היכן הגבול, האם לא כל פסיקה הא בעצם למידת דינים והוראתם רק באופן מסובך יותר שהרי לכאורה כל הדינים נמסרו כבר רק צריך לחפש אחר הדין המתאים למקרה ספציפי. מקווה שהובנתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/7/2013 02:01 לינק ישיר 

לא הבנתי מה מסובך כל כך.

'הוראה' מתייחסת לגבי מקרים שכבר הוכרע דינם בעבר (אם בתורה שבכתב ואם במקורות הקודמים לאותו/ה מורה הוראה). להוראת הלכה אין צורך בשיקול הדעת האישי של המורה.

פסיקה מתייחסת למקרים חדשים שיש מקום לדון ולדמותם למקרה זה או מקרה אחר וצריך לערב בפסיקה שיקול דעת



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/7/2013 02:04 לינק ישיר 



אמאי כתב:
האם הכוונה פשוט ללמידת דינים שנפסקו והוראתם לאנשים אחרים, אם כן מה הגדולה בכך?(אצל דבורה)
על איזו הנחה מתבססת השאלה? 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/7/2013 00:11 לינק ישיר 

ההבחנה באופן מעשי מובנת, אך הייתי בכל אופן רוצה לחדד את ההגדרות-

אם נאמר שהוראת הלכה היא "לגבי מקרים שכבר הוכרע דינם בעבר" אז כל הלכה נכנסת תחת הגדרה זו, כל הכללים והדינים כבר הוזכרו (זה הרי מוכרח להיות כך לפי העיקרון שההלכה ניתנה למשה מסיני) וצריך "רק" לחפש ולשקול איזה דין מתאים למקרה ספציפי.

אך אם נאמר שפסיקת הלכה "מתייחסת למקרים חדשים שיש מקום לדון ולדמותם למקרה זה או מקרה אחר וצריך לערב בפסיקה שיקול דעת" אז באופן זה כל הלכה נכנסת תחת הגדרה של פסיקה כיון שבסופו של דבר תמיד יש לערב שיקול דעת- האם הדין שהוזכר דומה למקרה שלפנינו, אומנם לפעמים השיקול דעת לא ניכר ונעשה מאליו, אך תמיד יש עיבוד כלשהו.

בפועל-

נאסר על אישה לדון, אך אם אישה לומדת בעל פה את כל ספרי ההלכה הקיימים, האם אפשר לשאול אותה שאלות הלכתיות, שהרי היא רק תאמר את הדין שלמדה בהתאם למקרה? אם אכן מותר וזו רק "הוראת הלכה" באילו הלכות כן אצטרך לפנות לרב שיפסוק?

 

שאלתי הקודמת מתבססת על 2 הנחות:

א. על דבורה הנביאה כתוב "בזכות שהייתה נביאה וזריזה במעשיה בא לה המעלה הזאת להיות שופטת את ישראל"(מצודת דוד)כלומר מעשה השפיטה שלה נתפס כמעלה וכמשהו יוצא דופן בקרב ישראל.

ב. עפ"י חז"ל "שופטה את ישראל" אין הכוונה שאכן הייתה דנה ושופטת אלא רק "מלמדת להם הדינים".

 מכאן נובעת שאלתי- אם היא רק לימדה את הדינים, מדוע זה נתפס כמעלה? הרי כל איש/אישה מסוגל וכשר לעשות זאת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/8/2013 20:58 לינק ישיר 
בעיה הקשורה לענייני נדרים ושבועות, מי יכול לעזור

אני רוצה להפנות את הדברים למי שבקי בהלכה, בעיקר הלכות נדרים ושבועות. (הלכה שולחן-ערוכית)
הסיפור הוא כזה
חבר הזמין אותי לשבת. (לא שבת ראשונה שהוא מזמין אותי, כי הוא בודד והתארחותי אצלו עוזרת לשנינו להפיג את הבדידות)
הכל היה בסדר, מדברים, צוחקים וכמובן גם אוכלים ממה שהוא הכין וממה שאני הבאתי.
עד ש.....

הוא שלף כיפה ואמר לי קח את זה.
במבט ראשון, הכיפה לא מצאה חן בעיני, כי היא לא תאמה את הסגנון שאני רגיל אליו (אני די קפדן בכך)
תגובתי הספונטנית היתה של אי רצון לקחת.
אח"כ אמרתי לו משהו כמו "שים אותה בצד עד מוצ"ש, כי ממילא אסור לתת מתנות בשבת"

איני יודע מאיפוא, הוא התפרץ כלפי משהו כמו: "איפוא זה כתוב שאסור לתת מתנה בשבת, אני לא מקבל אמירות כאלה תלושות עד שלא תוכיח לי מהכתובים".
תגובתו הרגיזה אותי כי היא מביעה אי אימון במה שלמדתי וקראתי, ולא כל דבר שאני אומר מהמקורות אני זוכר איפוא זה כתוב בדיוק.
עניתי לו שאיני זוכר איפוא זה כתוב בדיוק, אבל זה כתוב, והאמת, לא ממש התחשק לי לבקש ממנו ספר הלכה ולחפש כי נפגעתי מסגנון התגובה התוקפני שלו, ואי האימון שהוא ייחס לדברי.

הוא הוסיף לרטון, ואני הרגשתי שזה הזמן לשתוק, כי אני לא יודע על איזה פצע דרכתי לו.
הוא עצמו לא שתק, ותוך כדי "מחאה" על כך שלא הגבתי בהתלהבות יתרה מהכיפה, הוא גם פלט מילת עלבון מאוד צורבת שלא ציפיתי מחבר כמוהו להטיח אותה כלפי (מה גם שככל שאני מכיר ומשתדל לבחון את עצמי, אני מאוד נזהר בדבר זה שהוא הטיח בי, ומשתדל מאוד להתרחק ממנו)

אז הפרתי את שתיקתי ועניתי לו משהו כמו: "אתה יודע מה, מכאן והלאה אני לא אגיד לך שום דבר שקשור לתורה, כי אני לא יכול להוכיח את הדברים מהכתובים"
הוא ענה לי שתורה תגיד, אגדה כן, מדרשים כן, אבל הלכה אני רוצה לראות בעיני מהספר.
עניתי לו שאני לא אגיד איתך שום דבר לא הלכה, לא אגדה ולא מדרשים, כלום כלום!

כל הדין ודברים המיותר הזה הרס לי את השבת, ואם הייתי גר במרחק הליכה הייתי מיידית הולך הביתה בעיקר בגלל מילת העלבון שהטיח בי.
תוך כדי הדין ודברים הזה, הוא לא הביע שום חרטה על דבריו ועל סגנונם, אלא רק חיזק אותם ע"י תגובות מחזקות, שלא אומר לו שום דבר הקשור לתורה.

לאחר המקרה הזה, הרהרתי בדברים והגעתי למסקנה  שכנראה לא אוכל יותר להתארח אצלו בשבתות, לא אוכל לשהות במחיצתו זמן רב (נגיד יותר משעה) כי עניינים הקשורים בתורה הם שגורים בפי גם בשיחת חולין רגילה, ואני אצטרך לחשוב טוב טוב לפני כל הגה שאוציא מפי שלא יכיל "בטעות" עניין מהתורה.

מה דעתכם ואיך יוצאים מהסבך ההלכתי הזה שנקלעתי אליו?
(נעזוב כעת את העניין האישי ביננו כי זה ביני לבינו, אבל אני רואה באמירותי ובצורת תגובתו משהו הגולש לענייני נדרים ושבועות, אף שלא התכוונתי לנדר או לשבועה, אני בד"כ משתדל מאוד לעמוד בדיבורי ובהבטחותי, לכן אני רואה את זה כך, וגם התכוונתי ברצינות כשאמרתי לו את שאמרתי, ולא כדי נניח להרגיז אותו.
אשמח אם מישהו יעזור לי

תוקן על ידי שמניךטובים ב- 18/08/2013 21:00:48



תוקן על ידי שמניךטובים ב- 18/08/2013 21:21:28




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 134 135 136 137 138 לדף הבא סך הכל 138 דפים.