בית פורומים ספרים וסופרים

עזרה - "מכתב הקדש" של הסטייפלר

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/12/2009 20:59 לינק ישיר 

כל פרט ופרט זקוק להסברים שלימים, אך בקיצור:

היום ההבדלים פחות ופחות שייכים, שכן החסידיות הופכות לקהילות והקהילות נהפכו לחסידות. אך פעם היה הבדל גדול.  באופן כללי קהילה היינו קהילה של בעלי בתים או שלמדו אצל רב מסויים או שהכתירו רב מסויים כמו ערלוי, דושניסקי בארה"ב, פאפא צעהלים קאשוי ווינא ואחרים כיו"ב (שרובם נהפכו כיום לחסידויות, ומאידך חצר בעלזא וגור וחב"ד נהפכו לקהילות עם מוסדות מקוואות וכו' - וכל מאפייני הקהילות, אפיית מצות עד לשרוך נעל, שירות מהערש עד לקבר), ובזה יש שדביקים מאד ברב שלהם שהוא אישיות כרזמטיות וצדיק ויש שפחות. אך התשתית היא הקהילה שהרב ממונה עליהם. אך חסידות ו אדמורות היא הפוכה יש אישיות או רעיון שאנשים מכל הקהילות באים להתעורר ממנו ולקבל הדרכתו, המרכז והעיקר הוא האדמור שהכל נובע ממנו (הרבה מאדמורים לא היו היה להם שום קהילות במובנן הפשוט אם כי צברו הרבה כוח וכו')

סאטמר ובעצם סיגוט היו מן הראשונים בהונגריה ששילבו בין שני דברים, ויצרו מורכב של קהילה שהיתה גם לחסידות, אך לעולם היא היתה מפוצלת בין שתי מגמות כאלו, ואם כי ברמה אחת כולם היו בטלים אליו וקיבלו את מרותו בשלימות הרי בכל זאת בסאטמאר היו שראו בו כרבי והתקשרו אליו כל כולו כאדמור, והיו שראו רב צדיק ומנהיג שמחנך אותם בדרך ישרה. (ובחייו תחת מרותו ההבדלים הדקים האלו טושטשו). בסאטמאר היו כל פעם שתי שכבות זהות (אלו הקיצוניים מאד, התלבשו בשמונה לבושים, משקפיים שחורות, גו כפוף, ושכבה בעלי בתית, שלא היה כמו בחסידיות שיש מודרנים בתחתית החברה, אלא שתיהן ייצגו את הסאטמאר האותנטי, הצד הקהלתי והצד החסידותי.

בעצם פיצול זה עומד במובן אחד (ויש עוד מובנים לפיצול זה אולי אף בצד הקוטבי) בפילוג שיש בסאטמאר של היום בין שני אחרים אדמורים שמייצגים שתי פנים של דילמה זו. אלו שנוהים אחרי ר' אהרן מסתכלים על סאטמאר כחסידות לכל דבר ולחסידות יש ממשיך ויש צדיק ואליו נשמעים בדורו, ואלו שנוהים אחרי רז"ל (אם אתה בקי בשמות) מסתכלים על סאטמאר כקהילה לכל לראש, והחסידות בא להידור מצוה בלבד (אך יש פן קיצוני אחר לפיצול זה, שכן מאלו שלא קבלו את ר' אהרן וגם לא את אביו - סבורים שהיה פשוט דמות חד פעמית ולא יתכן ממלא מקום כמו שלילת המשכיות בחב"ד, גם יש שכל עיקרו היה מנהיג הקנאות וההזדהות אתו היא מפן זה ואכמ"ל)



תוקן על ידי אתנחתא ב- 03/12/2009 21:03:55




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2009 10:56 לינק ישיר 

[רצוני לחזור בי מהמעשייה שהבאתי בסוף מגילתי על אותו אחד שהיה מכנה את אשתו "צייניק". מעשה זה שמעתי מאדם נאמן שסברתי כי כך שמע. אולם השבוע שאלתיו שוב וגמגם מעט בדבר ואמר שאף שעיקר מעשה ודאי היה אינו ודאי לו שלא נוספו לסיפור פרטים מפרי הדמיון וממרחק השנים (למעלה מ30) אינו יכול להפריד בין עיקר לתוספת]


ספרן לצערי לא הבנתי מה מצאת בדברי השפ"א שם. הוא מבאר כי גם לדעת רש"י הפרישה מהעריות אינה סוף המצווה אלא תחילתה. אבל הוא מודע בברור למחלוקת שבין רש"י לרמב"ן.


[בר בי רב. ודאי שאין להקיש מאורח החיים של דמיות מקראיות לאורח החיים בימינו. כל הראיה מהפסוק לא באה אלא כדי להדגיש דבר זה ולהוכיח שקביעתו של הרב רוטשטיין (ולא כמו שטעיתי פעמיים: רוטנשטיין) שאין אדם שיראה חיבה לבנו הגדול ע"י מגע, נובעת מהכרתו תרבות מסוימת שלא הייתה נהוגה בעבר ואף בימינו אינה נחלת הכלל.
אגב. כדי לראות איך נראו הדברים בתקופת ראשית החסידות ראו מש"כ בספר כתבי קודש מחכמי האמת יז א 'אין דרך ארץ שינשק את אשתו בשוק בפני כל רק אהבה בהסתר בצינעא ויש אהבה בין אח לאחותו או בין אם לבן הנה הוא אהבה בגלוי שאפילו האח ינשק לאחותו בפני כל אין חרפה']




במהרה. תן דעתך שבין אותם אנשים פשוטים החשובים שהוא כפשטו ומוסיפים בגשמיות נמנים הגר"א והתורת חסד מלובלין (הראשון הוכיח מגמרא זו שתקנות חז"ל קיימות אף בלא טעמם הנגלה וכמבואר בספר עליות אליהו מעלות הסולם הערה כג [ומדברי אחד הכותבים נראה שהבינו באופ"א ולא ירדתי לסוף דעתו] והשני בבאו לבטל מחשבת האבנ"ז הפוסק הלכה על פי הטעם שניתן בה הביא מימרא זו לסתור כראיה שאם ניזיל בתר טעמא היולדת בזוב תימול בי"ד וע"כ השיב לו האבנ"ז כנ"ל)
[אגב מי הם 'כל המצטטים את אביו ואמו עצבים'? לתומי סברתי שזו הברקה שלי...]


קישמיש וכל הבאים מחמתו. על הצניעות בחסידות לסוגיה פתחו כאן אשכול בעבר.

נראה שראשון שוללי ייחוס אגרת הקודש לרמב"ן הוא פרופ' שלום במאמרו
האם חיבר הרמב"ן את ס' אגרת הקודש? (קרית ספר כא 179-186. מרישומי רמב"י אני למד שהמאמר כונס לספרו מחקרי קבלה א (תשנח) 225-235 )
לאחמ"כ, מלבד רח"ד שוועל, עסק בכך גם פרופ' שרגא אברמסון במאמרו
אגרת הקודש המיוחסת לרמב"ן. סיני צ'  (תשמב) רלב-רנג (כמדומה שהאחרון מציין למאמרים נוספים בעניין.)




תוקן על ידי אלייעזר ב- 04/12/2009 11:18:22



תוקן על ידי ספרות ב- 02/11/2015 13:41:50




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2009 11:20 לינק ישיר 

לא היה מן הצורך להבהיר את ענין הצייניק הבדיחה היתה בעצם השימוש ברצינות תהומית בבדיחה עממית בדיון מלומד שכזה.

נישוק אחותו הגדולה הוא 'מגונה ביותר דבר אסור ומעשה טפשים' לשון מרן בשו"ע.

לענ"ד הדיון כאן עבר מזמן את גבול הטעם הטוב. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2009 15:03 לינק ישיר 

ברבי

סליחה שלא חזרת אליך, לא רציתי לכתוב בפרהסיא, אם כי אין דעתי כלל שהאשכול עבר את גבול הטעם הטוב, ואין סוגיא זו שונה מכל סוגיות התורה, וזה דוקא עומד יפה בגבול הטעם הטוב - בכל זאת לא נוח לי לפרסם בזה באריכות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2009 15:44 לינק ישיר 

לשון רמב"ם על תקנת שום, בפירושו למשנה בפרק שמיני של נדרים,
והיה דרכם לאכל שום בלילי שבתות ובתחלת הלילה לפי שהיה עוזר להם לתשמיש לפי מאכליהם וארצם. וכבר ידעת שעונת תלמידי חכמים מלילי שבת ללילי שבת, נוסף לכך שהשבת עצמו חובה להתענג בו בכל אופן מאופני העונג לכל אדם.
ואפשר שזה גם כונת התלמוד שסמכו לתקנת השום, את הברייתא "חמשה דברים נאמרו בשום משביע ומשחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים וי"א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה".
הסיבה של תשמיש קשה כי היא מתחשבת רק בתלמידי חכמים נשואים שנשותיהם טהורות. וכמדומה, שאפשר למצוא הרבה דוגמאות לתקנות שהוזכר טעם מסויים, אף שברור שיש טעמים אחרים. [אם בשבת עסקינן, כמה יש שנתנו להוציא מלבן של הצדוקים, וכבר כתבו ע"ז כאן בעבר]. ואולי מפני זה אמרו שאין ב"ד רשאי לבטל דברי ב"ד חבירו אפי' בטל הטעם. [ויעויין גם במשנה בפרק שני דע"ז, מפני מה אסרו גבינות וכו', ובתלמוד שם (דף ל"ה ע"א)].

לעצם הנושא, אף שכונת אלייעזר לש"ש, כמדומני שהצורך להביא ראיות מן התלמוד, ללגיטימיות של בעל ואשה להיות עצבים בזמן נדתה, כביכול על האנשים השפויים להביא ראיה לצדקת שפיותם, אינה אלא משרתת את חולי הנפש, האומרים למתוק מר ולמר מתוק.


תוקן על ידי ספרא ב- 04/12/2009 15:51:39




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/12/2009 01:33 לינק ישיר 

בעמוד הקודם באשכול זה שאלתי את *אתנחתא* אודות מה שכתב שאגרת הקודש המיוחסת לרמב"ן אינה ממנו. וענה לי:

"מה יש להאריך? ידוע שאגרת לרמב"ן  הציע את היחס החיובי הרוחני של הקבלה לזיווג הקדוש, ונכתב כניגוד לרמב"ם, פשוט שהרמב"ן כלל לא סבר כך, כמפורש בפירושיו והוא נהה בזה אחרי הרמב"ם, ובמבואו של הרב שעוויל הדבר התבאר אל נכון עם ראיות די ברורות . וזה פשוט (ויש לי עוד ראיות משלי), אך כל זאת לא יועיל לנתק את הקשר בין הרמב"ן לחיבור ההוא אחרי ששנים רבות זה נקלט כך, כמו שאי אפשר לנתק את הקשר בין ספר הישר המוסרי לר"ת (בחיבור ההוא זה פשוט מפליא כיצד עלה בדעת (למרות שידעו שר"ת חיבר ספר הישר) שהר"ת חיבר ספר הוא הרחוק ת"ק פרסה מכל אורח מחשבתו וסגנונו)  "

אמנם במאמרו המרתק של הרב פרץ אוריאל בלוי
(http://www.shturem.net/images/blogs/1250240697.pdf?lang=hebrew
כותב בענין זה:


[הגעתי למאמר זה, ולשאר מאמריו המעניינים, של הרב בלוי דרך קישור שהביא כאן *ספרן* בענין אחר]

מכיון שהסוגיה קשורה היטב לנושא של אשכול זה, מעניין אותי לדעת מה יש לחכמי הפורום לומר בענין ייחוס האגרת לרמב"ן, ובכל הסוגיה הנדונה במאמרו של הרב בלוי בכלל.









תוקן על ידי עין_הקורא ב- 10/12/2009 01:43:09




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/12/2009 02:47 לינק ישיר 

על אי דיוק משווע במאמרו של הרב בלוי הערתי כבר מזמן במק"א, ואני מביא את הערתי המוכיחה שכל "הוכחות" הרב בלוי בטעות יסודה - כלשונה (בתוספות הדגשה):

  אציין רק נקודה ביבליוגרפית (שמעניין אותי זה זמן רב). התפלאתי שהוא מצטט מרמב"ן מספר הגמול על עניני מחשבה והרהור בשעת תשמיש, שאינו שייך כלל לספר הנ"ל, אך זה אינו מופיע כלל שם אלא בהאמונה והבטחון.

למה זה חשוב (לי) כמי שאוהב בירורי ביבילוגרפיה? שכן בתוך כל המערבולת רוצה גם להוכיח שהרמב"ן כן חיבר את אגרת החיבור שלו למרות שברור שלא הרמב"ן חיבר את הספר, אך מזה שבספר הגמול שלו יש שם קטע על כוחו של הרהור וקטע כזה יש גם באגרת החיבור מכאן סייעתא שהרמב"ן חיברו (גם מציין שלאחרונה נחשפה כת"י עתיק המחזק שזה לרמב"ן ולא ציין אימתי ובידי מי התגלה הכת"י).

 בכל אופן, אך כעת שהקטע הוא מאמונה ובטחון, הרי זה דוקא עוד ראי' שלא הרמב"ן חיבר את אגרת החיבור, שכן גם זה ברור שאמונה ובטחון אינו מרמב"ן אלא מר' עזריאל או ר' עזרא, והוא שחיבר גם איגרת החיבור.




תוקן על ידי אתנחתא ב- 10/12/2009 02:50:49



תוקן על ידי אתנחתא ב- 10/12/2009 02:59:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/12/2009 04:44 לינק ישיר 

ברצוני להוסיף ראי' שגדולה היא בעיני, שהרב שעוויל וקודמו לא הביאו, שלא הרמב"ן חיבר את אגרת החיבור.

בדרשות אבן שועיב פר'  תזריע מצורע (מהדורת מאזניים מצגר ח"א עמ' רס) מביא ממה ש"כתבו ר' אברהם בן עזרא ז"ל שהוא מן וידע אלקים" בהמשך מביא בדפים הבאים דברים אודות זיווג, המהדיר של מהדורת ווגשל, הר' מצגר מציין שלא מצא מקורו אצל האבן עזרא כל הדברים הבאים, אך עיון קל מיד מוכיח שכל הדפים הבאים אינם אלא קיצור ופאראפרזה של אגרת החיבור דנן ממש כל תוכנה ועניינה על ראשה וכרעיה.

מעתה צא וחשוב, מהר"י אבן שועיב תלמיד הרשב"א היה והכיר היטב את תורת הרמב"ן שכן היה בית מדרש אחד, ואינו יודע כלל לזהות האגרת כחיבור הרמב"ן!?  (שעוויל מביא כזה הוכחה מריקנאטי, אך ר"י אבן שועיב מהווה הוכחה גדולה לאין ערוך)

 דבר אחד תמוה, כיצד משייכים חיבור זה הנשען על קבלה מבית מדרשו של ר"י סגי נהור, לר' אברהם אבן עזרא שלא הכיר כלל דרכי הקבלה ולא ידע שיחה ושיגה?   לולא דמסתפינא, הייתי אומר כדבר מאד מסתבר, שטעות נפלה בכת"י זה (אצל מי? קשה לי להחליט, אם כבר בזמן ר"י שועיב עצמו או בכת"י של אחד המעתיקים של ר:י שועיב שממנו נדפסו המהדורות הראשונות, ועדיין צ"ע וחיפש בכת"י האם ישנם) וזהות המחבר היה ר' עזרא ואיכשהו השתבש לר"א אבן עזרא ועצ"ע, ואם כנים דברינו יש לנו עוד רמז שהמחבר האמיתי אכן היה ר' עזרא! (אך זו השערה בלבד כמובן)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/12/2009 05:17 לינק ישיר 

אחרי כתיבת הדברים, אמרתי שבימינו שכל המהדורות העתיקות מצויות, אין לנו לשער (האמת שהשערה זו רשומה על גליון לפני שנים רבות) לפני שבודקים בדפוסים עתיקים, אמרתי אשוטט ואראה.  ומצאתי בהיברו בוקס (באוצרות החכמה הבלתי מקוון אין להם דרשות אבן שועיב!) שתי סריקות של מהדורת קראקא  של"ג ובאחת המהדורות יש  מבוא גדול של ר' שרגא אברמסון למהדורת צילום, שיש בהם דברים נעימים וחמודים על מהות הספר ותוכנו, ושם כותב בפשטות שההמעתיקים טעו הרבה ועירבבו בספרו בין האבן עזרא לבין ר' עזרא, ואחר כך אף מביא רשימה מפורטת של כמה וכמה דברי קבלה שהמעתיקים שיבשו בעליל ויחסוהו בטעות לר' אברהם אבן עזרא ואף מביא ביניהם את הקטע שלנו! (אך אינו עומד (לפחות במפורש) על המשמעות הגדולה של זיהוי קטע זה, שבאם כתב מהר"י אבן שעיב במפורש ר' עזרא, יש לנו ראיה מפורשת וברורה על זהות מחברה של אגרת זו!

הנה הלינק

 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=18

תוקן על ידי אתנחתא ב- 10/12/2009 05:20:41




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/12/2009 16:16 לינק ישיר 

כעת השגתי את מאמרו של שלום וראיתי שכבר מציין לר"י שועיב (אך לא עמד בזה שיש כאן טעות), בכל אופן כעת כל דבריי להבל ולריק, שכן יש כלל אצל היראים שבאם שלום כתב משהו - זה אינו נכון כמבואר במאמרו של רח"ל כיצד חוקרים חסידות בישראל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/12/2009 17:03 לינק ישיר 

אתנחתא חפש 'דרשות על התורה' ותראה שיש שם דרשות ר"י ן' שועיב מהדורת קראקא



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/12/2009 20:15 לינק ישיר 

סליחה, אכן חיפשתי דרך החיפוש ועלה לי. תודה על ההערה.

[אגב, ברך שובך]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2009 22:57 לינק ישיר 

אתנחתא
האם לדעתך (ע"י היקש ממקרה דומה), גדולי המחברים כראשית חכמה השל"ה ועוד היו מאמצים את דברי החיבור הזה גם אם היו יודעים שהדברים לא יצאו מתחת ידיו של הרמב"ן?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/12/2009 15:46 לינק ישיר 

לגבי הראשית חכמה והשל"ה פשיטא שעבורם גם ר' עזרא היה  סמכות די רציני. הם היו מקובלים ברוחם ובנפשם ודמיות כאלו היוו סמכות עבורם (השל"ה אכן היה גם איש הלכה, אך הכלה שזורה בקבלה והקבלה היתה סמכות עצומה אצלו)

רק בכל זאת זה אינו דומה כאשר זה מקבל גושפנקא מהרמב"ן ענק ההלכה והקבלה ורבן של כל ישראל, במיוחד סמכותו של הרמב"ן מחייבת את אלו שדוגלים רק בהלכה ולא מתחשבים בעולם הקבלה. חותם הרמב"ן על הספר הוא כמובן עובדה שחיים להתחשב עם זה.

(יש לציין שספרו ההלכתי מוסרי של מי שמיוחס כאבי הקבלה (כפשוטו וכמשמעו) הראב"ד אבי ר' יצחק סגי נהור רבו של ר' עזרא בספרו בעלי הנפש (שההלכות בשו"ע בדברים אלו נפסקו על פי ספר זה) - אינו מזכיר דבר וחצי דבר מהשקפת אגרת החיבור)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/12/2009 19:55 לינק ישיר 

תודה.
יתכן שלשם כך גלגלה ההשגחה שהחיבור יופץ על שמו הרמב"ן, כדי שיתקבלו הדברים ויהיה להם משנה תוקף.


תוקן על ידי נענטר ב- 15/12/2009 19:55:42




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > עזרה - "מכתב הקדש" של הסטייפלר
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 16 17 18 19 20 לדף הבא סך הכל 20 דפים.