בית פורומים עצור כאן חושבים

הדפסת כסף

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/3/2013 16:23 לינק ישיר 

לגבי השפל הכלכלי בארה"ב - זה היה לפני שנולדתי... ולכן הידע שלי על הנושא מגיע מכלי שני. לפי מאריי רות'בארד http://www.mises.org/rothbard/agd.pdf  , השפל נגרם דווקא בגלל הדפסת הכסף המוגזמת בשנים שלפניו.

הדפסת כסף היא כמו סם ממריץ - לוקחים קצת, מקבלים מרץ, ההשפעה חולפת, מגדילים את המינון, וחוזר חלילה, עד שמגיע ה"הנג-אובר".

לפי ההגיון של רות'בארד, צפוי לנו משבר כלכלי קשה במיוחד בשנה הקרובה; הבנק המרכזי האמריקאי ביצע כבר שלוש הדפסות גדולות של כסף כדי לדחות את המשבר, אבל זה לא יוכל להימשך לנצח. נחיה ונראה.


תוקן על ידי אראלסגל ב- 22/03/2013 16:25:36




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-22/3/2013 16:31 לינק ישיר 

(- זה הויכוח הידוע בין קיינס להאייק...  קרוגמן הוא בצד של קיינס, רות'בארד בצד של האייק).

תוקן על ידי אראלסגל ב- 22/03/2013 16:32:55




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-22/3/2013 16:47 לינק ישיר 

אראל, ניתן להתווכח איך ניתן לפתור משבר כלכלי אבל יש עובדות בתקופת השפל הגדול הייה גם מיתון וגם דפלציה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/3/2013 17:09 לינק ישיר 

אראל, אני אוהב שמציבים ניבויים אמפיריים. מקווה שאחרי שתראה את כלכלת ארה"ב מזנקת ומשגשגת בשנים הקרובות, תבין שההיגיון של רות'בארד שגוי מיסודו. יש כאלו שבאו עם דעה כמו שלך וכבר הספיקו להתפכח לאור התבדות כל נבואות האינפלציה, והתאוששות הכלכלה האמריקנית.


כן, לבנק המרכזי אין בעיה להיות גמ"ח. אפשר לראותו כעמותה ללא כוונת רווח, המטרה שלו ששאר אזרחי המדינה ירוויחו. לו לא אכפת להפסיד. אף אחד שמבין עניין לא ישפוט את סטנלי פישר על רווחיו או הפסדיו של בנק ישראל. שופטים אותו על צמיחה, אינפלציה ואבטלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/3/2013 08:08 לינק ישיר 

יוםחביב כתב:

הבנקים ילוו באחוז או שני אחוז, ואילו הבנק המרכזי ילווה באפס אחוז. הבנקים ירוויחו הפרש ריביות של אחוז או שניים, וזו תהיה פרנסתם.


רגע, אבל הבנקים הם לא אנשים נזקקים שמקבלים גמ"ח כדי לקנות במכולת... הם ארגונים למטרת רווח. אם הבנקים מקבלים הלוואה בלי ריבית, מדוע שילוו את הכסף בריבית 1% ללקוחות, ולא יפקידו אותו בתוכנית חיסכון צמודה למדד בבנק אחר, בתשואה של 5%?

שמא תאמר שהבנק המרכזי יאסור עליהם לעשות זאת ויחייב אותם להלוות ללקוחות - אם כך, הלקוחות עצמם יקחו הלוואה מבנק א בריבית 1%, יפקידו בבנק ב בפיקדון צמוד מדד (או יקנו אג"ח צמודות מדד) ויתפרנסו מה-4% הפרש... למעשה הם יוכלו להמשיך כך עד אינסוף - ילוו מבנק א ויפקידו בבנק ב, ילוו מבנק ב (כנגד הפיקדון) ויפקידו בבנק ג, וכן הלאה... ממש מכונת הדפסת כסף להמונים...  זה לא נשמע הגיוני.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-24/3/2013 08:20 לינק ישיר 

מטפחתספרים כתב:
אראל, ניתן להתווכח איך ניתן לפתור משבר כלכלי אבל יש עובדות בתקופת השפל הגדול הייה גם מיתון וגם דפלציה.


לא חלקתי על מה שקרה... כשהממשלה מתערבת, יכולים לקרות כל מיני דברים מוזרים ולא הגיוניים... השאלה אם זה היה קורה גם בתנאי משק חופשי.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-24/3/2013 10:14 לינק ישיר 

אראלסגל כתב:

הבנקים ילוו באחוז או שני אחוז, ואילו הבנק המרכזי ילווה באפס אחוז. הבנקים ירוויחו הפרש ריביות של אחוז או שניים, וזו תהיה פרנסתם.

רגע, אבל הבנקים הם לא אנשים נזקקים שמקבלים גמ"ח כדי לקנות במכולת... הם ארגונים למטרת רווח. אם הבנקים מקבלים הלוואה בלי ריבית, מדוע שילוו את הכסף בריבית 1% ללקוחות, ולא יפקידו אותו בתוכנית חיסכון צמודה למדד בבנק אחר, בתשואה של 5%?

שמא תאמר שהבנק המרכזי יאסור עליהם לעשות זאת ויחייב אותם להלוות ללקוחות - אם כך, הלקוחות עצמם יקחו הלוואה מבנק א בריבית 1%, יפקידו בבנק ב בפיקדון צמוד מדד (או יקנו אג"ח צמודות מדד) ויתפרנסו מה-4% הפרש... למעשה הם יוכלו להמשיך כך עד אינסוף - ילוו מבנק א ויפקידו בבנק ב, ילוו מבנק ב (כנגד הפיקדון) ויפקידו בבנק ג, וכן הלאה... ממש מכונת הדפסת כסף להמונים...  זה לא נשמע הגיוני.


שאלה טובה - אבל התשובה פשוטה, במדינות שבהן הריבית הריאלית שלילית, הריבית על אג"ח צמודות למדד או על פקדונות צמודים למדד היא שלילית. כלומר, אתה ניגש לפקיד הבנק ושם אלף ש"ח צמודים למדד ושואל כמה תקבל עוד חמש שנים, והוא יענה לך - "900 ש"ח פלוס הצמדה"
לא מאמין?
תקרא את זה 





תוקן על ידי יוםחביב ב- 24/03/2013 10:16:49




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2013 21:38 לינק ישיר 

מעניין מאד. אמנם רק מינוס חצי אחוז, אבל עם קצת מאמץ אפשר להגיע גם למינוס 5. אם כך, נראה שהדפסת כסף נועדה (בין השאר) לשחוק את החסכונות - למנוע מאנשים לשמור על ערך הכסף שלהם. כך שאנשים שעבדו כל ימיהם וחסכו כסף כדי שיוכלו לנוח לעת זקנה, לא יוכלו לנוח כי הכסף שלהם יילך ויישחק.

לעומת זאת, הבנקים מרוויחים בגדול מההדפסה - הם מקבלים הלוואה מהבנק המרכזי בריבית ריאלית שלילית, שהיא למעשה מתנה. והם מתחלקים במתנה הזאת עם הלווים, שחלקם משקי-בית הלוקחים משכנתא, אבל הלווים הגדולים ביותר הם טייקונים המקבלים הלוואות של מיליארדים.

נטו, הדפסת כסף (בשיטת קרוגמן) משמעה: העברת כסף מהחוסכים אל הבנקים.

הממשלה יכלה לשלוח שוטרים לבתיהם של האזרחים, לשדוד 5% מהכסף שחסכו, ולתת אותו לבנקים, אבל זה היה מעורר התנגדות, אז מצאו דרך מתוחכמת יותר להשיג את אותו אפקט.

האם הכלכלנים החכמים לא מצאו דרך מוסרית יותר למנוע מיתון? עד כמה הם ניסו?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-2/4/2013 01:09 לינק ישיר 

"הממשלה יכלה לשלוח שוטרים לבתיהם של האזרחים, לשדוד 5% מהכסף שחסכו, ולתת אותו לבנקים, אבל זה היה מעורר התנגדות, אז מצאו דרך מתוחכמת יותר להשיג את אותו אפקט."

בקפריסין עומדים להטיל מס על פקדונות קיימים. בתכל'ס, לוקחים למפקידים חלק מכספם, ומצילים בזה את הבנקים, שהשקיעו ביוון והפסידו שם את התחתונים.

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-2/4/2013 13:00 לינק ישיר 

המטרה העיקרית ל"גילוח" בקפריסין היא למען יראו ויראו, הבנקים בקפריסין הייו במשך זמן רב מקלטי מס לאירופאים ומפלט לכספים מפוקפקים של אוליגרכים רוסים ואחרים, האיחוד האירופי רוצה להרתיע אותם בעתיד (אגב כך סובלים גם מאות אלפי קפריסאים אבל למי אכפת?).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/4/2013 18:12 לינק ישיר 

אראל, אתה רואה כזכות אדם בסיסית את היכולת של האדם לשים כסף בצד באיזו דרך ולקבל עליו תשואה מובטחת כלשהי עם חלוף הזמן, והאפשרות שלא תינתן לאדם אפשרות כזו מעוררת בך רגשות קשים. אבל למעשה לא ברור שזו זכות מוקנית כלל וכלל. בטבע הזכות הזו לא קיימת. הרי אם אדם ישים בצד מזון, הוא יירקב, ואם ישים בצד מטילי מתכת, יצטרך לשלם לשומרים שלא ייגנב וכו'.  מערכת הכסף המודרנית היא המצאה חדשה, והיא צריכה להתנהל לפי חוקי הביקוש וההיצע. אם אנשים מוכנים לחסוך גם בריביות שליליות, סימן שיש ביקוש להלוואות גם בריביות שכאלו, ואין סיבה שהריבית תעלה. חשוב להדגיש שאין כאן כפיה. הרי כל אחד יכול לקנות נדל"ן או מניות או לפתוח עסק במקום לחסוך בפק"מים ובאג"חים ולהיות נתון לחסדי הריבית שקבע הבנק המרכזי. גם אפשר במערכת הכלכלית החופשית שלנו לקנות מט"ח של מדינה אקזוטית כלשהי שמציעה ריביות גבוהות. אפילו בכספי הפנסיה אין כיום כפיה, ואנשים יכולים להשקיע אותם בעצמם במנגנון הקרוי IRA. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2013 00:45 לינק ישיר 
ספר חדש ומומלץ מאוד בנושא האשכול.

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2072731

בגדי הבנקאים החדשים // הספר שגורם לבנקאים בעולם לרעוד מפחד

האם יש לחייב בנקים להחזיק הרבה יותר הון ביחס למה שהם מלווים או משקיעים, כדי למנוע את קריסתם או חילוצם הבלתי־נמנע על חשבון משלמי המסים - כך טוענים ענת אדמתי ומרטין הלוויג בספרם "בגדי הבנקאים החדשים"; הציבור, הם מזכירים, בולע בשקיקה את הטיעונים הלא סבירים של הלובי הבנקאי



http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3600168,00.html

הבנקאים העירומים


אירופה מלאה בבנקים קורסים. גם ארצות הברית. אפילו ג'יי.פי מורגן במצב שממש מסכן את כל הכלכלה העולמית. ורק הבנקאים, כרגיל, מסתירים את המצב. הספר החדש של פרופ' ענת אדמתי מטלטל את כל עולם הפיננסים. הראיון איתה כבר מבהיל ממש




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2013 11:26 לינק ישיר 

כתבה "קצת" מופרכת,
מאיפה הביאו יחס מינוף של 3%? בישראל יחס ההון בין 14% ל15%...
מתוך זה הון הליבה (כסף מזומן וכדומה) הוא 9% (לגדולים 10%)

אבל למי אכפת העובדות, העיקר שדה מרקר וגיא רולניק יכולים לעשות עוד כתבה על "המחוברים".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2013 11:30 לינק ישיר 

נתונים על יחס ההון בכל העולם המערבי.
הנתונים קצת ישנים, היום היחס גבוה יותר.

http://shiranati.com/prod.asp?catalogid=277



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2015 01:20 לינק ישיר 


יום רביעי, 14 בינואר 2015

מחקר אקדמי חושף: הכסף שהבנק מלווה לנו לא נלקח מאף פקדון -הוא מיוצר ע"י הבנק יש מאין בזמן ההלוואה

מאת: בעז הירש

פרופ' ריצ'רד וורנר, ראש המרכז לחקר בנקאות מאוניברסיטת סאות'המפטון ומי שהמציא את המושג "הקלה כמותית" [QE], עוסק ב-20 השנים האחרונות בחקר הבנקאות. וורנר בשיתוף הBBC פרסם לאחרונה מחקר ובו תיאר ניסוי ראשון מסוגו בהסטוריה שעסק בשאלה האם בנקים יכולים ליצור כסף יש מאין? התוצאות של המחקר שומטות את הקרקע מתחת לתאוריות המקובלות  שעליהם גדלים כלכלנים עוד משנות ה-60 על הפעילות הבנקאית.

המשבר של השנים האחרונות בכלכלה העולמית מעורר עניין בנושא ייצור הכסף, אולם הוא נותר עד כה בלתי פתור. במחקר זה מאבחן ורנר שלוש תיאוריות בנקאיות מקובלות בספרות הכלכלית בתחום יצירת הכסף:

1. הבנקים כמוסדות מתווכים (the financial intermediation theory of banking) – על-פי תאוריה זו הבנקים צוברים הפקדות מלקוחותיהם ומלווים מתוכן ללקוחות אחרים. כלכלנים רבים תומכים בתאוריה זו ולמעשה זוהי התאוריה הדומיננטית במחקר הכלכלי מאז שנות ה-60 ועד היום.

2. בנקאות ברזרבה חלקית (the fractional reserve theory of banking) - על-פי תיאוריה זו כל בנק באופן אינדיבידואלי הינו גוף מתווך בלבד אשר אינו יכול לייצר כסף. המערכת הבנקאית באופן קולקטיבי יוצרת כסף באמצעות מערכת של יחסי גומלין פנימיים בתוכה. במרכזה של תאוריה זו עומד הרעיון כי גוף מרכזי כלשהו [בנק מרכזי] קובע יחס רזרבה שלפיו כל בנק צריך לשמור אחוז מסוים מן ההפקדות כרזרבה ואת היתרה ניתן לתת כאשראי. תאוריה זו מוסברת באמצעות מושג "מכפיל הכסף". תאוריה זו היתה נפוצה בספרות הכלכלית משנות ה-30 ועד שנות ה-60 של המאה העשרים.

3. בנקאות יוצרת אשראי (the credit creation theory of banking)– ע"פ תאוריה זו לכל בנק באופן אינדיבידואלי יש את היכולת ליצור כסף "יש מאין" והוא עושה זאת באמצעות הרחבת כמות האשראי שהוא מעניק ללקוחותיו. תיאוריה זו קנתה לה אחיזה משמעותית במחקר הכלכלי בשליש הראשון של המאה ה-20 ומאז התומכים בה הם מעטים. בשנים האחרונות התפרסמו מספר עבודות מחקר של מקורות בנקאיים מרכזיים המצדדות בנכונותה של תאוריה זו. כאן, כאן, כאן וכאן.

 

המאמר נחלק ל-2 חלקים. בחלק הראשון - סקירת ספרות כלכלית הסוקרת באריכות את התפתחותן של שלוש התיאוריות הללו תוך שהוא מביא דוגמאות רבות של כלכלנים מובילים, אשר תומכים בתיאוריות הללו כל אחד לפי השקפתו. בחלק השני – תיאור של ניסוי שערך ורנר באופן אישי בנטילת הלוואה בבנק גרמני. אבחנה מעניינת עושה וורנר, למשל, כשהוא סוקר את התפתחות חשיבתו הכלכלית של הכלכלן הבריטי המוביל ג'ון מיינרד קיינס. מתמיכתו בתיאוריית בנקאות יוצרת אשראי (מאמר מ-1924) דרך תמיכה בתאורית הבנקאות ברזרבה חלקית (1930) ועד לשינוי גישתו בתחום זה לתמיכה בתאוריית הבנקים כמתווכים פיננסיים (בספרו הידוע על התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף מ-1936). כמו-כן, בוחן וורנר את עמדתם של כלכלנים רבים נוספים כשומפטר, קרוגמן, שטיגליץ, ברננקי, סמואלסון, קנוט וויקסל ורבים אחרים.

מפתיע להיווכח כי למרות המשמעויות מרחיקות הלכת של תחום זה והמחלוקת בין הכלכלנים, שנמשכת כבר יותר ממאה שנה, טרם נערך מחקר אמפירי הבודק באילו מן התיאוריות נעשה שימוש בפועל. ניסוי אמפירי שכזה הוא תרומתו העיקרית של מאמר זה למחקר המדעי.

פרופ' וורנר פנה למספר בנקים ברחבי אירופה וביקש מהם לשתף עימו פעולה בניסוי הבא: הוא באופן אישי ייקח הלוואה מן הבנק בגובה של 200,000 יורו. הבנקים התבקשו בתמורה לפתוח בפניו את ספרי הבנק ולענות על 3 שאלות:

1.  האם בעת מתן ההלוואה הבנק העביר סכום זה ממקור כלשהו, פנימי או חיצוני (כפי שצפוי ע"פ תאוריית הבנק כמוסד מתווך פיננסי)?

2.  האם לצורך מתן ההלוואה סכום כלשהו מרזרבה שבידי הבנק הופחת ברישומים (כפי שצפוי בתיאוריית הבנקאות ברזרבה חלקית)?

3. האם הכסף נוצר על ידי הבנק בעת מתן ההלוואה בלא שנלקח ממקור אחר כלשהו (כפי שצפוי ע"פ תאוריית יצירת כסף באמצעות יצירת אשראי)?

 

פרופ' וורנר פנה לכמה בנקים גדולים בבריטניה וגרמניה בבקשה לשתף עימו פעולה. הבנקים הללו סירבו הן מסיבות של חסיון מידע והן מסיבות של קושי באיתור פעולה אחת בתוך מליוני פעולות שבנקים גדולים מבצעים מדי יום. מסיבה זו פנה וורנר לבנק קטן בדרום גרמניה, שמנהליו הסכימו לשתף עימו פעולה ולחשוף בפניו את הרישומים החשבונאיים של הבנק. תהליך לקיחת ההלוואה תועד וצולם באופן מלא ע"י צוות של ה-BBC וכל רישומי הבנק נחשפו בפני החוקר. בסיום התהליך, כאשר הכסף הועבר לחשבונו של וורנר, מנהל הבנק הפקיד בידיו מכתב (עמוד 18 במאמר) המעיד כי:

"בהקשר למתן האשראי לך אני שמח לאשר שלא אני כמנהל הבנק ולא אף אחד מצוות הבנק בדק לפני או במהלך מתן ההלוואה לך, אם אנחנו שומרים די כספים בבנק המרכזי שלנו, או במקום אחר. אנחנו גם לא עושים זאת בכל עסקה דומה ולא מבצעים כל העברה או התחייבות מחשבון אחר כדי לממן את יתרת האשראי בחשבונך. לכן אנו לא עוסקים בבדיקות או בהעברות כלשהן על מנת לספק נזילות".

מכתב זה של מנהל הבנק שומט את הקרקע מתחת לתיאוריות של הבנקים כמוסדות מתווכים ובנקאות ברזרבה חלקית. תיעוד זה מוכיח כי הבנקים המסחריים כיום יוצרים כסף יש מאין באמצעות יצירת אשראי.

לסיכום, ניתן לומר כי הניסוי האמפירי לבדיקת האופן שבו נוצר כסף, אותו ערך פרופ' ורנר, מוכיח כי כל בנק יוצר אשראי וכסף כאשר הוא יוצר מה שקרוי "הלוואה בנקאית". הבנק לא מלווה שום כסף קיים, אלא יוצר כסף חדש. אספקת הכסף נוצרת כ"אבקת פיות" יש מאין. ההשלכות של אופן יצירת הכסף בשיטה זו הן מרחיקות לכת הן על התאוריה הכלכלית, הן על הרגולציה הבנקאית והן המדיניות הממשלתית.

 

קישור למחקר לחץ כאן  http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1057521914001070



תוקן על ידי maxmen ב- 14/01/2015 01:22:53




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הדפסת כסף
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 17 18 19 20 לדף הבא סך הכל 20 דפים.