בית פורומים עצור כאן חושבים

הכשלת חילוני בעבירה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/8/2009 20:01 לינק ישיר 

היות ולמרבה הפליאה - לא ראיתי שום לינק, החלטתי ללנקק:

http://www.tzohar.org.il/upload_doc/tzohar2950.PDF (- הכשלת חילוני בעבירה, ר' מ.אברהם, צֹהר כה)

http://www.tzohar.org.il/upload_doc/tzohar2961.PDF (דרור פיקסלר, צֹהר כו)

http://www.tzohar.org.il/upload_doc/tzohar3230.PDF (תגובת ר' מ.אברהם, צֹהר כז)

http://www.tzohar.org.il/upload_doc/714648.PDF (תגובת ר' שלמה קסירר, צֹהר כט)

http://www.tzohar.org.il/upload_doc/714649.PDF (- תשובה לתגובה, ר' מ.אברהם, באותו גליון)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/8/2009 21:23 לינק ישיר 

אין לינק כי המאמר פורסם אחרי האשכול (יש עוד מאמרים שהתחילו כאשכול).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/8/2009 21:32 לינק ישיר 

נראה שגם אם לגבי חיוב חטאת חייב חטאת אחת, מ"מ זה דין פרטי בחיוב חטאת, אבל לגבי עצם העבירה נחשב כל חילול שבת כעבירה בפני עצמה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-14/8/2009 00:31 לינק ישיר 

הערה צדדית שאינה נוגעת למרכז הדיון:

השו"ע פוסק בסימן קס"ט ס"ב, לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך. [ועי' ב"י].
אבל בתוס' בע"ז דף ו' ע"ב, כתוב, "אסור להושיט למשומדים דבר איסור אע"פ שהוא שלהם כי הדבר ידוע שיאכלוהו". וכ"כ רא"ש שם בסי' ב'. ומשמע שדבר היתר מותר, ולא חששו משום ברכה.
ושמא יש לדחוק, שתוס' ורא"ש מדברים בשיש למשומד דבר מאכל של היתר איתו, דאי משום ברכה הא אית להו לדידהו ומבואר שם בתלמוד, דליכא בזה משום לפני עור. ובשו"ע מדובר שאין לו גם דבר היתר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/8/2009 08:19 לינק ישיר 

יום השישי,
אני לא חושב שאפשר לעשות דיוק כזה. תוס' מדבר מצד האכלתם באיסור ולפנ"ע, שכן בזה הוא דן שם. שאלת הברכה שלהם היא אחרת. תעמיד את דבריהם במצב שמישהו אחר בירך והוציא אותם ידי חובה. מה עוד שעל אכילת איסור אין חובה לברך (בוצע ברך ניאץ ה'), ולכן אין מקום שם לדיון על ברכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/8/2009 10:32 לינק ישיר 

אני חושב שכן אפשר לעשות דיוק, תוס' ורא"ש כתבו את דבריהם דרך פסק, ולא מסתתבר שבעצם אף שהם כתבו "אסור להושיט למשומדים דבר איסור", ה"ה שאסור דבר היתר.
שמישהו אחר בירך והוציא אותם ידי חובה, מלבד שזה מקרה רחוק ואני איני נוהג לעשות כן בדברי המפרשים שבדרך כלל מדברים ברור, הרי גם לא כיון המשומד לצאת. אם כבר הייתי מעמיד בשדבר איסור טפל לדבר היתר אחר שיש למשומד, וממילא חיוב הברכה הוא על העיקר. אלא שכאמור לא נראה לי שהם יסתמו כך.
ומה שעל אכילת איסור אין חובה לברך, אין בזה דחייה לדיוק שלי, שהדיוק הוא לא מכך שאסרו אכילת איסור מצד האיסור ולא מצד הברכה, אלא מכך שמדיוק דבריהם משמע שדבר היתר מותר. והיה להם לכתוב שלמשומד אסור להושיט בין דבר היתר ובין דבר איסור.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/8/2009 13:34 לינק ישיר 

אנשים לא מגזימים!!!!! לקרא לחילונים משומדים???  עד כמה הבורות והעוורון מגיעות.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/8/2009 10:38 לינק ישיר 

אולי אני לא מבין את המונח, אבל אני מכיר לא מעט אנשים רציניים והגונים שגדלו בבתים דתיים, ועזבו את אורח החיים הזה. מדוע חייבים לכנות אותם "תינוקות שנשבו" ומדוע האלטרנטיבה חייבת להיות אלימות נוראית?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2013 14:27 לינק ישיר 

בדין הפלילי קיים מושג של כוונה פלילית ואמנם יש בזה מספר חלוקות בין כוונה תוצאתית וכוונה התנהגותית, אך המשותף הוא הצורך להוכיח מצב כוגניטיבי (ידיעתי) מסויים – מצב תודעתי שאיננו תלוי באמונותיו המוסריות או המטאפיזיות של האדם. למשל אם הצלחתי להראות שהנאשם לא האמין ולא היה עליו להאמין שקיים קשר סיבתי בין מעשה X לתוצאה Y, אזי לא ניתן לייחס לו כוונה פלילית. מאידך אם היה עליו להאמין שיש קשר סיבתי בין מעשה X לתוצאה Y אזי גם אם לא האמין או חשב שאין קשר כזה, עדיין אנחנו מייחסים לו אחריות כי האדם מן היישוב היה מאמין כך. וזה פירוש האוניברסליות של החוק.

כעת אני רוצה לשאול שאלה ותיקה על היחס של ההלכה לחילוני – כלומר למי שאינו מאמין בתורה מהשמיים וממילא לא מאמין שההלכה חלה עליו. כאן כמובן יש צורך בדיוק רב לגבי המקרה כי בדיוק כמו חרדים, גם חילונים יש מסוגים שונים. אבל מה שחשוב לי לשאלה שאעלה הוא חילוני שלא מאמין בתומ"צ או ביתר דיוק שהוא לא מאמין שיש א-ל שנתן תורה ושתורה זו מתייחסת אליו. עד כמה שדעתי הצרה מכירה עיקר הדיון בסוגיית היחס של ההלכה לחילונים סבב אודות מושגי מזיד, שוגג ואונס – כלומר ניסיון להתמודד עם שאלת הכוונה שבבסיס המעשה (חילול שבת לדוגמא). למשל תינוק שנשבה הוא שוגג (לא היתה לו כוונה פלילית) כי לא ידע שאסור ואילו היה יודע לא היה עושה. רעיון אחר שנעשה בו שימוש הוא אונס – כלומר האדם לא נושא באחריות מלאה למעשיו משום שאינו יודע מה המשמעות של מעשיו או שלא מודע שהוא עושה מעשה כלשהו (למשל המחלל שבת כאשר הוא שיכור). וכמובן מזיד הוא זה שמתקיימת בו הכוונה הפלילית במלואה.

כעת יש להבחין בין המושג אמונה שנעשה בו שימוש בדיון ההלכתי לבין זה שנעשה בה שימוש בדין הפלילי. אם אדם יורה באדם אחר אנחנו יכולים להאשים אותו בניסיון המתה או בניסיון לגרום לפציעה או מום. הסיבה לכך היא שאדם מהישוב יודע שיריה במישהו עלולה לגרום להיזקים הנ"ל בהסתברות גבוהה. כלומר האמונה שהמשפט מייחס לנאשם היא איזשהי סוג של ידיעה או אמונה פרקטית על קשרי הסיבתיות בעולם ולעולם לא אמונות מטאפיזיות. למשל הכוונה הפלילית שמצאו בעריכת טקס פולסא דנורא לא התבססה על האמונות המיסטיות של עורכי הטקס, אלא על מרכיב ההסתה לאלימות קרובה שהיה בעצם עריכת הטקס. הנושא המרכזי בכוונה פלילית הוא שאדם מהיישוב יודע או אמור לדעת דברים מסוג זה. אם נתתי מים למישהו לשתות כי היה צמא והוא מת מזה כי היה אלרגי למשהו, לא היה עלי לדעת זאת. מה שמאפיין את הדיון על כוונה פלילית הוא האוניברסליות שלו – כלומר שהוא חל על כל אדם מכל מקום ללא הבדל את מי הוא אוהב ובמה הוא מאמין. תורה משמיים אינה משהו שכל אדם מהיישוב מאמין בו או מן הראוי היה שיאמין בו. רוב העולם לא מאמין בזה. אפילו רוב היהודים לא מאמינים בזה. מכאן שהאמונה בתורה מהשמיים לא יכולה להיות יסוד בכוונה הפלילית.

ילד קטן שלא עמד על דעתו אינו יכול להיות שוגג ומעשהו לא בגדר מעשה כלל (לחיוב או לשלילה – מבלי להכנס לשאלות חינוך). מדוע? כי הוא לא מסוגל לכוונה וממילא גם לא לעשייה בטעות. מדוע הוא לא מסוגל לכוונה? כי הוא לא מכיר מספיק את העולם ואת הקשרים בין מעשה לתוצאה ובין מותר ואסור. ואל תתפסו אותי במילה, הילד הקטן בא להדגים את מצב הכוונה הפלילית מנקודת מוצא של ההלכה ואין כוונה לומר שחילוני הוא כילד קטן ח"ו. תורה מהשמיים בהגדרה אינה מצב ידיעתי ולא משנה כמה יצעקו אנשים שהם יודעים שתורה היא מהשמיים – זו לא ידיעה אלא אמונה דתית. אני יכול להאמין בזה או שלא להאמין בזה. אבל אם אני לא מאמין בזה, אז לא יכולה להיות לי כוונה פלילית בחילול שבת לדוגמא. אם לא יכולה להיות לי כוונה פלילית הרי שגם לא יכולה להיות לי כוונה חיובית. ממילא ההלכה לא מתייחסת למעשה של חילוני כדלעיל כמעשה כלל. מכאן שחילונים לא עושים עברות ולא עושים מצוות מעצם היותם לא מאמינים. מכאן שההלכה לא חלה על חילונים. לפי זה גם אין שאלה לגבי הכשלה או לפני עיוור כי לא שייך כאן הנחות הבסיס מאחורי מושגים אלה.

כמובן שלטענה זו יש השלכות רחבות בין השאר לנושא נישואין ועוד. יכול להיות שנתעלם מתוצאה זו כי נרצה להמשיך ולהחזיק בכוח פוליטי מסויים. אבל שאלתי היא על המישור המושגי.

תוקן על ידי yerubaal ב- 12/11/2013 14:28:34




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2013 14:39 לינק ישיר 

חילונים חילוניים .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/11/2013 15:25 לינק ישיר 

ירובעל, ראה במאמרי בלינק למעלה. אני דן בדיוק בזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2013 15:33 לינק ישיר 

הרב מיכי תמיד מקדים תשובה . כדאי לעין בדבריו לפני שקופצים .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/11/2013 09:42 לינק ישיר 

אגב, לשאלה זו אין השלכות בתחום הנישואין, ודלא כמה שכתב ירובעל בסוף דבריו למעלה.
אחרי פרסום המאמר שאל אותי רב אחד מה אומר על חילוניים שנישאים בנישואין דתיים, האם קידושיהם תקפים, שהרי לשיטתי אין למעשיהם משמעות הלכתית (לא עבירה ולא מצווה).
עניתי לו שאין לזה השלכה על תוקף חוזה הקידושין. מי שחתום על חוזה צריך לקיים אותו, ואם הוא הבין מה החוזה אומר או שהסכים לתוכן החוזה כפי שהוא מוגדר במקום אחר (בדת משה וישראל, כלומר בשו"ע), הוא לא צריך לקבל על עצמו מחוייבות לדת משה וישראל כדי שהחוזה יחייב אותו ויהיה תקף.
אמנם נכון שהחוזה תקף, אבל מצוות קידושין הוא לא מקיים בזה, שכן מצוות לא שייכות לגביו. הוא נשוי אבל לא קיים מצוות קידושין (בהנחה שיש מצווה כזאת, ואכ"מ). וזה כעין דברי המנ"ח על ישיבה בסוכה גזולה, שמדין מצווה הבאה בעבירה הוא  לא קיים מצוות סוכה אבל גם לא אכל חוץ לסוכה (כלומר לא ביטל עשה דסוכה).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/11/2013 09:58 לינק ישיר 

אבל אצל החילונים יש חזקה שבעילתו בעילת זנות ????

ומי אמר שהבין החוזה הלא סתם בדיחה בעיניו ????



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/11/2013 10:21 לינק ישיר 

הבחנה נכונה מקבל את התיקון. לכאורה יש כאן גרעין רעיוני קצת מהפכני. אם החילוניים לא עוברים עברות אז אולי הם גם לא רשעים? (מתוקף זה בלבד - הם יכולים להיות רשעים מתוקף מעשיהם כמו כל אדם דתי ואחר). ואם הם לא רשעים אז אולי גם אפשר ח"ו לדבר איתם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הכשלת חילוני בעבירה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.