בית פורומים עצור כאן חושבים

מערכת המשפט בישראל - טובה ליהודים?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/4/2005 13:05 לינק ישיר 

אז כנראה שלא הבנתי אותך, תסביר לי למה אתה מתכוון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2005 13:54 לינק ישיר 

בס"ד תגובתי לאבהו:
הבג"ץ נטל סמכויות לו לא ומבטל חוקים שהכנסת חוקקה
והופך להיות הפרשן של החוק לפי ראות-עיניו דבר פסול לחלוטיןוהמהפכה של האקטיויז'ם השיפוטי שהחל השופט נשיא ביהמ"ש העליון אהרן ברק לעשות,לדוגמא חוק הגיור חוק הנוער פרשיית אימוץ ילדים ראה לדוגמא תינוק-המריבה שביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ פסק להשאיר את הילד אצל הוריו המאמצים בניגוד לחוק "טובת הילד".
דוגמא הבג"ץ בעניין שחרור המרצחים מבית הכלא.
ואי הריסת הבתים שירו מהם על המתישבים ביש"ע
והתערבותו בעניין תחום גדר-ההפרדה,והגיע הזמן שנקים אלטרנטיבה למוסד הבג"ץ,בעהי"ת אנשי חיל אלו ימונו לאחר בדיקה מעמיקה על מעשיהם ואיך המידות שלהם והסנהדרין ישב בירושלים ויהווה מוסד לפסיקה בערכאה הגבוהה ביותר
במקום הבג"ץ ובתי הדין הרבניים.ולא כפי שנעשה עד היום שחבר מביא חבר ושופט /דיין ממנה את חבריו להיות משמש
כשופט או דיין,זו שיטה פסולה לחלוטין ,שלא קיימת אפילו
אצל הגוים בארה"ב.
אני מקוה שעניתי על שאלותיך .
בברכה הצ' שי בוארון

תוקן על ידי - shay98 - 26/04/2005 13:58:57



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2005 14:20 לינק ישיר 

1. חוק הגיור - ראה תגובתי לעיל
2. חוק הנוער? למה כוונתך?
3. מקרה האימוץ האחרון - טובת הילד היתה לנגד עיני השופטים. מהי טובת הילד במקרה מעין זה זו שאלה כלל לא פשוטה.
4. שחרור המחבלים, אי הריסת הבתים - החלטות בית המשפט אינן תכנית כבקשתך של המתנחלים, ויש עוד שיקולים חוץ מרווחתם ובטחונם. גם אני לא תמיד מאושר ממה שבית המשפט עושה, אבל יש נימוקים לכאן ולכאן.
5. הגדר - זה שנים שמומחי בטחון תומכים בהקמת הגדר, והממשלות השונות התמהמהו בהקמתה. עכשיו פתאום ממהרים. התוואי שנבחר בחפזה פוגע קשות בבעלי קרקע ערבים ולגיטימי שבית המשפט יתערב אם הוא מוצא שפוגעים במטה לחמם מעבר לסביר. לערבים בשטחים הכבושים אין שום כוח פוליטי ואם בית המשפט לא יעזור להם מי יעזור?

השיטה שאתה מציע לבחירת השופטים אינה ברורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2005 14:51 לינק ישיר 

בס"ד
לידיעתך עד תקופת מנחם בגין ביהמ"ש העליון לא התערב כלל
בענייני בטחון.
איני חושב שיש לתת הגנה לאלו הרוצים לרוצחנו ומצהירים
על כך בריש גלי.
איני חושב שצריך להיות תכנית כבקשת המתיישבים ביש"ע
אלא שביהמ"ש העליון אמור לשקף את כל הדיעות בישראל ולא סקטור מסויים.

תוקן על ידי - shay98 - 26/04/2005 14:53:26



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2005 18:43 לינק ישיר 

אבהו,

א. לציבור החרדי (ובעצם לכל מי שרואה עצמו מחוייב להלכה) יש בעיה עם מערכת המשפט האזרחית במדינת ישראל.

לפי ההלכה (באופן כללי, אני מקוה שלא יקפצו עלי כמה מדקדקי עניות בציטוטים נידחים שמראים ההיפך), עניינים שבין אדם לחבירו אמורים להיות מוסדרים ע"פ דין תורה באמצעות דיינים ת"ח (בהנחה ש'ויתרנו' על המשפט הפלילי כפי שכתבתי באשכול סמוך). אמנם אדם יכול להתנות על מה שכתוב בתורה בענייני ממון, אך ודאי שזהו אינו פיתרון קסם מוחלט.

בהלכה יש התייחסויות לשני סוגים של מערכות משפטיות שאינן דין תורה ע"י ת"ח:

ערכאות של נכרים - דיינים נכרים שדנים בדיניהם או אף בדין תורה, ולרוב, אסור להיזדקק לערכאה כזו ומי שעושה זאת הוא 'כמרים יד בתורת ה''.

בי"ד של הדיוטות - בוררים יהודיים שאינם ת"ח ולא בהכרח דנים בדין תורה. ניתן להיזדקק לערכאה כזו בהיעדר אפשרות סבירה אחרת (למשל, אין אף ת"ח באותו מקום).

במדינת ישראל יש מערכת משפטית שרוב שופטיה יהודים שהם הדיוטות מבחינת הידע התורני שלהם (וחלקם אף בעלי יחס שלילי לדין תורה), ומאידך אין מחסור בת"ח שראויים לדון בד"ת.

לכן, לדעת רב הפוסקים (ולמעשה לי לא ידוע אף על אחד שלא סובר כך) על יהודי דתי לבכר דין תורה בכל מקום שיש לו אפשרות לכך. אם אין לו אפשרות כזו, אז ביה"ד מתיר לו ללכת לערכאה רגילה כדי שזכויותיו לא יקופחו.

היו מספר שופטים ואנשי אקדמיה דתיים שניסו לשכנע בלגיטימיות ההלכתית של בתי המשפט בישראל, ובהם השופט י' בזק (לשעבר שופט מחוזי, ואגב, בעצמו אב של דיין) באחד מהכרכים הראשונים של 'תחומין' (והשיג עליו הר"י אריאל), וכן מנחם אלון (לשעבר סגן נשיא ביהמ"ש העליון) בפתיחת ספרו 'המשפט העברי' (דומני שיש גם מאמר של פרופ' א' שוחטמן באחד משנתוני המשפט העברי, אך לא קראתיו).

כמובן שאין בכך לענ"ד בכדי להביא לחוסר הכרה בבתי המשפט ופסיקתם, אלא, לכל היותר בהעדפת דין תורה.

ב. מעבר לבעית ההתדיינות, בעיה קשה אף יותר היא כהונה כשופט דתי במערכת שאינה מבוססת על דין תורה. כך למשל, התבטא פעם הר"א שפירא ששופט שמחייב נהג רכב שהזיק ברשלנות בתאונה לאחר בקנס כספי (ע"פ דיני הנזיקין של המדינה) נכנס לחשש גזל ע"פ ההלכה (שהרי גרמא בנזיקין פטור), וזו רק דוגמה אחת לבעיות המתעוררות בכהונה כשופט. לכן, משפטנים בני תורה רבים אינם מעוניינים לכהן כשופטים.

המקרה של הר"ש דייכובסקי שהוזכר לעיל הוא דוגמא לכך. אהרן ברק ביקש למנותו לביהמ"ש העליון. הלה נועץ ברי"ש אלישיב שפסק לאיסורא, והמהלך נמנע.

בזמנו ערכתי בדיקה בקרב כמה רבנים ד"ל, מתונים יחסית, בשאלה ולא מצאתי אחד שהסכים להגיד לי שמותר לכהן כשופט. (אגב, הרושם שלי, ולא רק שלי, הוא שרבנים ד"ל בדר"כ בעלי גישה שלילית יותר אף למקצוע עריכת הדין עצמו מאשר רבנים חרדיים).

ג. לאור זאת המציאות היא שאין בבתי המשפט שופטים חרדיים. גם מקרב השופטים הדתיים, בהכללה גסה אומר שנראה שהם מהצד היותר ליברלי של הציבור הדתי.

בכל מקרה, בערכאות הגבוהות (ובעיקר בביהמ"ש העליון) יש עלה תאנה דתי אחד או שניים באופן קבוע וכמעט תמיד ניתן לנפנף בו. חמור מכך בעיני שכל יתר השופטים הם חילוניים-אשכנזים-שמאלנים (לרוב מאוד, וגם נשים במשמע) ואילו לציבור הגדול במדינה, המסורתי-לא שמאלני אין כל ייצוג. כאשר אהרן ברק מייחס את דעותיו ל'אדם הנאור' ולמעשה רואה בכל מי שלא מאמץ את מצע מרצ כהשקפת עולמו יש בכך נפנוף בסדין אדום כלפי אוכלוסיה רחבה.

לבעיה היבטים נוספים. מבין 15 שופטי העליון אין ולו אחד שיש לו רקע מינימאלי בעולם העסקים, כיוון שהתפיסה השלטת היא שרק אנשי אקדמיה ו/או בוגרי פרקליטות המדינה ו/או שופטים אפורים יכולים לכהן בראש הפירמדיה, ולא למשל עו"ד עסקי ותיק. הדבר מביא לפסקי דין שערורייתיים בעניינים שכרוכים בהם סכומי כסף גבוהים. איך מי שחסר כל ניסיון עסקי יכול לעצב משפטית את עולם העסקים?

אני מסכים איתך שאי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו, לאסור מינוי שופטים ולהתלונן על אלו שמכהנים. אין לי פיתרון לבעיה.

ד. האם יש לחתור לאימוץ נורמות מהמשפט העברי במשפט הכללי? גם כאן היו שצידדו בכך מתוך השקפתם בלגיטימיות של המערכת מלכתחילה (מנחם אלון), והיו שטענו שאל לנו להפוך שוםטים חילוניים מובהקים לפוסקי הלכה (השופט אנגלרד, ודומני שגם הרב מיכי הסכים לכך באחד ממאמריו).

ה. האם הציבור החרדי מקופח בבתי המשפט?

אני אזהר בלשוני ולא אומר שיש רדיפה של הציבור החרדי בתי המשפט.

גם ללא זאת, אי אפשר להתעלם בקלות שבה החמירו עם אישים חרדיים (דרעי, פנחסי) ובקלות שבה הקלו עם יפי בלורית ותואר (אלי הורביץ', אולמרט, שבס ועוד). אני חושב שכל אדם מעצב יחס ראשוני שונה לאנשים שנראים בעיניו כמלח הארץ מאשר לאנשים שנראים כפרזיטים פונדמנטליסיטים שמנסים לגנוב לנו ת'מדינה. הפיתרון היחיד הוא למנות גם שופטים שיראו בדרעי בן תורה מובהק ובאלי הורביץ זולל טרפות, למשל. הפיתרון כאמור אינו יישים כרגע, גם באשמת הצד החרדי.

דומני שלפני שנים נערך מחקר של פרופ' יורם שחר שאכן הראה שיש יותר הרשעות של ערבים/נשים/חרדים/עולים וכיו"ב בהרכבים שאין בהם ייצוג לאוכלוסיות אלו. ידוע המקרה האמריקאי של שחקן הפוטבול או ג'יי סימספסון שזוכה במשפטו הפלילי בפני חבר מושבעים שרובו שחורי עור (אפרו-אמריקאיים בליבערעל לושע"ן) והורשע בביהמ"ש האזרחי.

ו. אני חושב שהאמונה העיוורת שלך במערכת המשפט והטענה הגורפת שהציבור מאמין לה ובה תמימה משהו. אני אלמד עליך זכות בכך שכנראה שאינך עו"ד ו/או לא נזקקת לשירותי ביהמ"ש. באופן עקרוני, כל מי שהגיע לביהמ"ש ולא יצא עם כל מה שביקש יוכל להוכיח לך כמה המערכת מושחתת.

חג שמח!

תוקן על ידי - ממללא - 26/04/2005 18:47:25

תוקן על ידי - ממללא - 26/04/2005 19:15:51



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2005 21:13 לינק ישיר 

ממללא,

אני שותף לביקורת שלך על פסקי הדין של הורוביץ, שבס ואולמרט, ואפשר להוסיף כאן את דיניץ וקורמן. ברור שפסקי דין כאלה מחבלים באמון הציבור בבתי המשפט, אבל אני מקווה שהמסקנה מדבריך לא צריכה להיות שדרעי, פנחסי ויאיר לוי היו גם הם צריכים לצאת ללא עונש.

קיבלתי קצת פרופורציה על בתי הדין בישראל בעת שהותי בארה"ב. במדינה שבה גרתי התגלתה פרשת שוחד רבת היקף בבתי המשפט, פרשה שכמוה לא היתה עד עתה אצלנו. יש סיכוי שהדיון הציבורי והחשיפה ישפרו את הטעון שיפור אצלנו. בכל מקרה, ממה ששמעתי מפי עורך דין שעוסק באישות, האלטרנטיבה של בתי הדין הרבניים הרבה יותר גרועה. בתי דין אלה הם הצצה לעולם של מדינת ההלכה שאמורה להיות משאת נפשנו.

לא מפתיע הסיפור שלך על סירובם של חרדים להתמודד על תפקידי שופטים. כרגיל, במקום להלין על עצמם הם מאמצים את עמדת הקורבן. לשם השוואה בארה"ב מיוצגים השמרנים בכל חלקי המערכת המשפטית. מעורבות היא הדרך היחידה להשפיע.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2005 21:29 לינק ישיר 


מעורבות משפטית תיאלץ אותם לעמוד בפני ספר התורה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2005 22:00 לינק ישיר 

אבהו,

א. כל תיק יש לדון לגופו. מקרה לוי אינו מקרה דרעי ובודאי לא פינחסי.

לגבי האחרון, הרי שהעבירה שהוא עבר והורשע בה היתה העסקת עובדים במערכת הבחירות ותשלום שכר ללא דיווח. באותה עבירה הואשם גם אולמרט והיא נפוצה בכל המפלגות בכל מערכת בחירות. בעוד פנחסי סיים למעשה את הקריירה הפוליטית שלו בעקבות הפרשה, הרי שאולמרט ממשיך להתקדם ואף רואה עצמו כראש ממשלה פוטנציאלי. סימן שאלה גדול מרחף סביב מערכת שמחסלת פוליטית אחד ומתעלמת מעבירות דומות של אחרים.

גם לגבי תיק דרעי - ההרשעה על סמך עד יחיד ומפוקפק היא שערורייתית אף לדעת מלומדי משפט כמו ד"ר דורון מנשה מאונ' חיפה.

גם אם הללו לא צדיקים, הרי שהדעת לא סובלת איפה ואיפה.

ב. יש מידה של צדק בסרבנות הרב דייכובסקי, כיון שברור לכל שברק מנסה לעטר את ביהמ"ש בעלי תאנה. כך קיים 'הכסא הדתי' ו'הכסא הספרדי' - כלומר, בכל זמן נתון חייב להיות שופט דתי ושופט ספרדי. מה שקורה בפועל, שבכל עניין של דת ומדינה שהשופט הדתי שותף לדין הוא מהווה דעת יחיד. במצב כזה, באמת אין כל משמעות לקיומו של שופט דתי.

(בעבר היה גם 'כסא לאשה', אך כיום יש כבר שלוש נשיש, אחת מהן כנראה תירש את ברק בנשיאות ביהמ"ש ומספרן במגמת עליה).

מן הראוי שבימ"ש שדן בשאלות ציבוריות ישקף את דעת כלל הציבור בישראל (כאמור, השערוריה הגדולה היא שאין כל ייצוג לימנים/מסורתיים, יחד או לחוד, למרות שמדובר בציבור הגדול במדינה. ולא חסרים מועמדים ראויים).

ג. איני מכיר את בתי הדין של הרה"ר. ממכרים חרדיים שלי שנזקקו להם שמעתי עליהם דברים קשים ומאידך מחמאות על בתי המשפט לענייני משפחה.

אני מכיר בתי דין וולנטריים לממונות שאף הם זכו לשבחים (לא מדובר בבתי הדין של בני ברק וירושלים, וד"ל).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/4/2005 04:09 לינק ישיר 


לבאבא

<"הטענה שלך שהציבור מביע אמון במערכת המשפטית היא מפוקפקת, תקרא מדי פעם בטוקבקים וכן שים לב לסקרי דעת קהל שמתפרסמים מדי פעם על אודות האמון במוסדות המדינה, מעמד בתי המשפחה בנסיגה.">

אם ה"טוקבקים" וסקרי דעת הקהל, הם מדד לאמון במערכת, מה יהיו לדעתך תוצאות סקרי דעת הקהל, החילוני והדתי, על מערכת המשפט הרבנית, בסקאלה של מאחד עד מאה?

אין ספק אצלי, שהמערכת המשפטית של סדום, תראה הרבה יותר ישרה אם נעמידה לצידה של המערכת המשפטית הדתית.

אם תשב מספר דקות במסדרוני בתי הדין הרבניים, שוב לא תצטרך להאמין לי.
_____________

לאבהו

לשאלותיך:

לפניך ראשי הפרקים מתוך מאמרו של פרופ' אליאב שוחטמן, "מעמדם ההלכתי של בתי המשפט במדינת ישראל", שנדפס ב"תחומין" חלק יג, עמודים 371-337

ראשי פרקים
א. האיסור להתדיין בערכאות של גויים ובבתי דין של הדיוטות
ב. מעמדם של בתי המשפט כבתי דין של הדיוטות
1. "ערכאות שבסוריא"
2. ערכאות הדנים לפי "חוקים ונמוסים" - שיטת המאירי
3. תשובת התשב"ץ
4. תשובת הרשב"ש
5. דעת רבני זמננו
ג. מעמדם של בתי המשפט לאור האיסור להתדיין בערכאות של גויים
ד. האם מותרת ההתדיינות בבתי המשפט מכוח הסכמת הצדדים?
ה. האם איסור הליכה לערכאות בטל מכוח המנהג?
ו. האם בכוחו של חוק הכנסת להתיר את האיסור לפנות לערכאות?
ז. האם ההלכה שוללת כל הכרה שהיא מבתי המשפט?
1. נסיבות שבהן אין אפשרות לקיים דין תורה
2. תחומים מותרים
3. העזרות בבית משפט כשבעל דין נוהג שלא כשורה
4. התחום הפלילי
ח. השתלבותם של שופטים ועורכי דין שומרי מצוות במערכת השיפוט
ט. חובתם של חכמי ההלכה בדורנו
1. הבעיה בבתי הדין - פסיקת הוצאות והפרשי הצמדה
2. הצורך בתקנות
י. סיכום

________________

מעמדם ההלכתי של בתי המשפט במדינת ישראל (קטעים)

http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/maamadam.htm


באם תתן לי כתובת דוא"ל, אשלח לך את מאמרו של פרופ' אליאב שוחטמן בשלמותו, (עם ההערות) כקובץ WORD .



תוקן על ידי - נישטאיך - 27/04/2005 4:15:37



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2005 08:42 לינק ישיר 


נישטאיך

אני מסכים איתך שזה עצוב מאוד שהם עושים חילול ה' (ככה שמעתי), אבל זה לא סותר את מה שאמרתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2005 08:43 לינק ישיר 

אבהו

אז אתה מודה לי או לא ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2005 09:50 לינק ישיר 

ממללא,
תקון קטן: בבהמ"ש העליון מכהנות כרגע חמש נשים (בייניש, פרוקצ'יה, נאור, חיות וארבל), ולמיטב ידיעתי שני שופטים דתיים (לוי ורובינשטיין). שני שופטים הם ממוצא מזרחי, ושופט אחד הוא ערבי. לכן, חלוקת הייצוג "הקלאסית" כבר אינה תופסת. דומני שאחת המועמדות המובילות למינוי היא אשה דתיה, שמינויה ישנה עוד יותר את פני הדברים. מכל מקום, לפני שתוקפים את מדת הייצוגיות של ההרכב יש לבחון את מדת הייצוגיות של קבוצת המועמדים הפוטנציאליים. דומני שבקרב משפטנים בכירים מעטים, יחסית, הימניים והמסורתיים שאינם דתיים. מאותה סבה מגוחך יהיה לטעון כנגד העובדה שאין בביהמ"ש, ולא תהיה בעתיד הנראה לעין, נציגות לעולי חבר המדינות, אף שהם מונים למעלה ממיליון איש. האפשרות למנות אדם שאינו משפטן בכיר קיימת (כפי שמונה הרב שמחה אסף בראשית ימי המדינה וכהצעת ברק לרב דיכובסקי), אבל תישאר, כנראה, תאורטית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/4/2005 10:06 לינק ישיר 

בבא תור,

לא הבנתי את שאלתך.

נישטאיך,

תודה על הקישור המצויין. דבריו של פרופ' שוחטמן מחזקים את הטענות בדבר התאבנות ההלכה. הוא מודה שגם שומרי מצוות מוצאים את עצמם מתדיינים מרצונם בבתי הדין של המדינה כי ההלכה שלפיה דנים בבתי הדין הרבניים אינה מתאימה למציאות החיים כיום. הבעיה היא יותר רחבה מהדין הנוהג כיום, והיא קשורה גם לתהליך שבו נוצר הדין הזה בישראל. מאז הקמת המדינה יש דיון ציבורי ער בשאלות משפטיות - בעיתונות, בכנסת ובאוניברסיטאות. באמצעות הדיון הזה יכול הציבור להשתתף (או לדמות שהוא לוקח חלק) בחקיקה. אנשים מנצלים לא פעם את ההזדמנות להופיע בוועדות הכנסת, והם יודעים שהם אינם מדברים אל הקיר.

ומה בעולם הלכה? מי שקובע הם הרבנים החרדים שדרכם כיום היא שחדש אסור מהתורה. במצב זה הציבור אינו חלק מעשיית המשפט. יתר על כן, מעמדם של הרבנים החרדים כנציגי מיעוט קולני ומסתגר שאינם יושבים בתוך עמם משפיע על מעמדה של ההלכה שלפיה הם פוסקים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2005 10:11 לינק ישיר 


שהם שופכי דמים (בעקיפין) ?

בכל אופן אני מקווה שברור לך שאני לא תוקף אותם סתם ככה כדי להוציא את העצבים שלי עליהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2005 10:16 לינק ישיר 

גו"ג,

א. יש שלוש שופטות במינוי של קבע. כפי שכתבתי, הסכר של 'הכסא הנשי' נפרץ, בעיקר בגלל שהוא תואם את הקד הערכי של ברק ושות'.

ב. יש כרגע שני שופטים דתיים, כיון שאחד מהם (אדמונד לוי) נכנס על כסא 'השופט המזרחי'. זה עדיין לא משנה את העובדה שבכל שאלה מהותית של דת ומדינה יווצר רוב חילוני בכל קונסטלציה (שהרי ברק לא יעז להציב שני שופטים דתיים בהרכב של שלשה).

ג. מיעוט יחסי של משפטנים ימנים ו/או מסורתיים? הצחקת אותי. כיון שאני מצוי (או לפחות הייתי בעבר) בקרב ציבור המשפטנים, אני לא יכול לקנות את הטענה המתנשאת הזו (ואגב, הטענה המקורית היא שאין מספיק משפטנים ימניים/מסורתיים בשיעור קומה גבוה. אם שיעור קומתה המשפטי של עדנה ארבל הוא גבוה, אזי יש אין ספור מועמדים פוטנציאליים כאלו).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מערכת המשפט בישראל - טובה ליהודים?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.