בית פורומים עצור כאן חושבים

האם למקדשיהשם יש חלק לעולם הבא?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/10/2005 08:40 לינק ישיר 

עוד כתב הרמב"ם בהלכות אבל

ד,ד ומציינין את הקברות, ובונין נפש על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן--דבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות.

בית קברות זה לא מקום עלייה לרגל, אין מה לבקר שם, אסור בכלל לקרוא שם דברי קדושה, וכל תעשיית הביקורים של בתי הקברות, נוגדת את ההשקפה היהודית הצרופה.

למרבה הצער, כהן שירצה להתעלות ברוחניות ע"י ביקור בבתי קברות, יגלה שעונשו מלקות 40, חבל שנותן התורה לא התחשב בכהנים שרוצים בכל זאת להתעלות, או שמא דעתו של אל עליון שונה מכל זאת, וצריך האדם להתמקד בחיים ולא במתים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/10/2005 10:01 לינק ישיר 

שאלות על הגמרא בפסחים - מדוע הגמרא שואלת 'ותו לא?' על התיאור "הרוגי מלכות"? לכאורה זו הדרגה הכי גבוהה שתיתכן!
למה הכינוי "הרוגי מלכות" ולא ההרוגים על קידוש ה' שזה התיאור המדויק יותר של המעלה ?
עוד יש לחקור אם הביטוי ' אין כל אדם יכול לעמוד במחיצתן' מראה על מעלה גבוהה מהשאר או פשוט סוג אחר של שכר.מהות אחרת שאין לאף אדם.
כמה הבנות אפשריות - מעלתן של הרוגי מלכות היא שההקרבה שעשו מגלה לנו כמה מעריכים את האמת ומחוברים אליה עד כדי מסירות נפש עליה.זה מעשה שמגלה (וכמובן גם משפיע) מהות.ולכאורה זו מעלתן.אין כל אדם שנתן למען האמת כמו שהם נתנו - הקריבו את חייהם למענה.וזו התשובה הכי גדולה - שלא מתנתק מהחטא למען האמת אלא מכל החיים למען החטא.זה מגלה על מאיסה גמורה בשקר.
רשי מסביר על שאלת הגמרא שהיא שאלה למה לא אמרו מעלה אחרת.נראה שבאמת הריגה על המלכות היא לא דבר מהותי- לא דבר יוצר 'שכר'.היא יותר גיולוי של הקרבה.ראוי יותר לציין את הדברים שכוננו את המהות הגבוהה של ההרוג ואלה הם התורה והמצוות.הדברים שחיברו אותו לאמת.
בענין הרוגי "מלכות" - אפשר ששם ההקשר היה מלחמת תרבות וההקרבה תמיד התקשרה למובן כללי יותר של כל המהות של ישראל.משהו כעין שעת השמד.שכל דבר מתקשר לכלל ענינם של ישראל - ואנשים שהקריבו שם הקרבתם היתה כוללת - למען כל היהדות והתורה ולא רק על מצוה מסוימת.ולכן מגלה על מהות גבוהה יותר.
הענין עם השכר של מכונן הדף היומי - באמת לא מובן מה משנה אם הרעיון התקבל אחרי מותו או לא? האם השכר שלו אמור להיות מושפע מכמה אנשים אחריו אמצו את הרעיון והיה להם כח וחיבור לרעיון שלו? לכאורה מה שמשנה הוא טהרת נפשו שהביאה אותו לצעדים אלה.
אמנם ניתן לומר שזה סימן - אם אנשים התחברו לרעיון זה מראה שהרעיון מוצלח ואמיתי ולכן 'שכרו' על המעשה הוא גדול כי מגלה על המהות שהרעיון הוא גדול וגבוה.אם הדף היומי הצליח זה מראה שהרעיון אמיתי והיה נצרך ומוצלח וממילא האיש שהגה אותו היה בעל שאר רוח וגדלות ויש לו שכר גדול על זה .(לפי זה יודע תעלומות לא צריך את הסימן .אמנם כל זה לא לפי ההנחה שמה שנתפס זה תלוי רק במזל.גם אם רעיונות מצליחים בגלל מניעים חיצוניים לאמת,עדים הם שורדים שם רק אם מתאימים לרוח האנשים).
בכל אופן צדקה ומשניות לא מבון איך יועילו.ודאי שאין טעם לדבר בזה כי לעני לא אכפת מהצדקה בכל מקרה כמו שצינו לעיל.
עוד הרהור אפשרי הוא שבזה שנותן צדקה לעילוי נשמת - המת מתעלה אצלו בתודעה ומתקשר אצלו לדברים חיוביים.שעושה למענו דברים חיוביים.וכמו שלעיתים רואים בסיפורים שהגיבור אומר שעושה משהו בשביל מישהו יקר שמת לו.אז כך האדם שנותן צדקה למען המת נתפס אצלו המת כמי שמתעלה בכך - ובאמת תדמיתו מתעלה אצלו לתדמית של אחד ששיך לקשרו לתהילים ומשניות.יותר מתבלט היסוד היהודי והדתי של הנפטר.ומשפיע על הקרוב החי בעיקר.


תוקן על ידי - ישרן - 27/10/2005 10:13:45



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2005 10:15 לינק ישיר 

נישטאיך,
. המקור יפה, ויפה הוא למביאו. אבל עדיין קשיא לי הסברא. ואולי אפ"ל שהצדקה תוסיף משהו לגבי מעשים שעדיין נותרו לו לכפר עליהם כפי שרמוז שם. ואכתי קשיא. בכל אופן שמחתי לראות שדבריי אינם שטות גמורה (וכידוע בני דודנו החסידים גם על הו"א לא אומרים תחנון).
ואם מר בבקיאותו הידועה לא מצא מקור לאמירה שהמת על יהדותו בלא בחירה הוא מקדש השם, אז כנראה באמת אין מקור כזה.

באשר לקושיית פרופיסור לגבי ייחוס הצדקה למת, הרי אם אני מונע לתת צדקה מהתייחסות למת הזה, אז יש לו זכות בצדקה זו (ובזה א"ש קושיית מרן השכן על צדקה למען מתים אלמוניים). בודאי אם הוא מישהו מהוריי שחינך אותי ויש לו חלק באישיותי שנותנת את הצדקה.
מבחינה פילוסופית ניתן לחשוב שלא הייתי מונע לעשות זאת אם לא היה משהו שהמת עצמו עשה בחייו שהניע אותי לכך (למשל שילד אותי, חינך אותי, 'הביא אותי עד הלום'). ובאמת צדקה לרשע גמור אולי באמת לא תועיל (והרי גם לא מתאבלים עליו אלא בעת מותו יורשיו מתלבשים לבן וחוגגים), אף שגם בזה אינני בטוח, אך לא בזה עסקינן כאן ואין טעם להטות את הדיון לשם.

באשר לחובה לעשות מצוות שלא לשם כוונה אחרת, מה אעשה אך חז"ל עצמם אומרים אחרת: הנותן צדקה על מנת שיחיה בנו (שימו לב! לא נותן הצדקה עצמו, אלא לזיכוי של מישהו אחר. ואידך זיל גמור) ועל מנת שיזכה לחיי העוה"ב הרי זה צדיק גמור. אמנם נחלקו הראשונים והאחרונים האם קאי רק על צדקה או על כל המצוות, אך לגבי צדקה זה ודאי נאמר.

יצחק יונתן, חן חן על המקור.
בכל מקרה חזינן שם שבספרא הדברים מפורשים. וכל קושיית הראשונים המובאים ביתה יוסף (מה מועיל לתת צדקה למתים) היא רק במקום שזה באמת לא מועיל מצד הסברא, כגון שהם רשעים או שאין להם חלק במעשה הצדקה. ועל כך הוא עונה מה שעונה (וגם בזה יש לפלפל ואכ"מ). אבל הנדון של צדקה למען מת שיש לו חלק בי, זה לק"מ מראש, וגם הב"י לא בהכרח מקשה על זה.

עוד הבאתי למעלה מקורות שגם דעת הרמב"ם אינה נראית כך, ובודאי דעת פוסקים וראשונים אחרים.


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2005 10:19 לינק ישיר 

לענ"ד פשוט, שכל זה נובע מדין מזכה את הרבים, וכפי שהובלע בדברי כמה מקודמי, ולכן יהיה זה שכרו של מהר"ם שפירא (ישרן) שזיכה את הרבים וממשיך לזכותם גם כעת, וזכות הרבים תלויה בו, והיא משנה ערוכה (וע"ע ספר שמירת הלשון ח"א שער התורה פ"ז).

ולכאורה אם לומדים לעילוי נשמת מישהו, או נותנים צדקה בעד הזכרת נשמתו, זה בזכות שרצו להזכירו, וא"כ אפשר בשמיים לחשב זאת כאילו בזכותו נעשתה המצווה, וכנ"ל.

ובעניים הרוגי מלכות, גם אני תמהתי רבות מה מקור האמירה כאילו מי שמת בשל היותו יהודי הוא אוטומטית קדוש, ועדיין לא מצאתיה (ואפשר שהוא בדברי אחד מהרבנים שנאמו בימי הזעם ת"ש וצפונה). ולעניין להוסיף במעלתם, הרי הוא אומר יפה שעה אחת של מעשים טובים בעוה"ז, א"כ וודאי יש לה חשיבות עליונה ביחס לכל מה שיש לעולם הבא להציע, וודאי אם נוסיפה לחשבון חייבים לשדרג את העוה"ב של המוטב.

ואהבתי את הסברא שנאמרה פה על הרוגי מלכות ועניינם הלאומי, שיש בו הדגשה יתרה של עזיבת כל החיים בתשובה למען ה' ועמו.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-27/10/2005 10:52 לינק ישיר 

mdabraham

במאמרה "כי עליך הורגנו", (חלק שלישי פרק רביעי )
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/farbsh1.htm


מתייחסת אסתר פרבשטיין לשאלת קידוש השם בשואה, והיא מביאה מדברי הרבי מסלונים המתייחס לשאלת הכוונה במוות על קידוש השם:

"…ועל פי זה נוכל להבין גם בנוגע לקידוש השם של הקדושים, אם כי אין ספק שהיו מהם הרבה מאוד, שמסרו נשם על קידוש השם באהבה וברצון, ועליהם ודאי ראוים הדברים שאמרו חז"ל שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם, ואין כל בריה והיינו שגם צדיקים קדושים וטהורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם, ואצלם נתקיים גם הנשמה של מצוות קידוש השם וגם המעשה בפועל, אל גם אלו שנהרגו פשוט מפני שלא היתה להם ברירה, ולא היתה להם כוונה של קידוש השם, הרי בפועל הרגו אותם, ונעשה בגופם המעשה של קידוש השם, מכיוון שנהרגו רק מחמת היותם יהודים"

בהמשך דבריה, היא מביאה אשר גם האדמו"ר עצמו, הגביל בהמשך דבריו את ה"קידוש השם" במקרים של מוות ללא כוונה או ברירה, רק כאשר למומתים שחשבו אי פעם למסור את נפשם על קידוש השם, מפני שלדעתו מצתרפת המחשבה "של פעם", למעשה המוות שלאחר זמן).

מדבריו ניתן להבין, שאין כל מקור למה ש"כולם יודעים", שמי שנהרג ע"י גויים הוא "קדוש", שאל"כ הוא לא היה נזקק להסברים "חסידיים", כדי לקדש את הקדושים.

ראה גם במאמרו של משה בלייך: Does Martyrdom require a blessing? journal of halacha and contemprary society number xvii עמוד 69 הערה 1), לביבליוגרפיה בשאלה, האם מי שנהרג רק בגלל היותו יהודי הוא "קדוש" וביניהם: שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן שלג, הרב שציפנסקי "אור המזרח" ניסן-תמוז תש"ח עמודים 312-313, ויצחק רפאל תורה שבעל פה (תשל"ב) xiv 7-8, ועוד.








תוקן על ידי - נישטאיך - 27/10/2005 11:25:48



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2005 11:22 לינק ישיר 

שובקש - ערבך ערבא צריך - מה ההבנה בדין מזכה הרבים?
מדוע יקבל על זה יותר שכר אחרי מותו? מילא בחייו מראה שאכפת לו מהאמת עד כדי הפצתה לרבים ומעיונתיו יפוצו אך אחרי מיתתו לא פועל בזה וכידוע השכר לא נפרד מהמעשה אלא המעשה עצמו מאיר לו כשכר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2005 12:39 לינק ישיר 

ישרן,
דבריך מפליאים אותי. הרי תשובתך כתובה בדבריך גופם: המעשה הוא השכר עצמו, ולכן אם המעשה ממשיך לאחר המוות גם השכר ממשיך וגדל.
מדוע לפי ההלכה לא עונשים על ניסיון לרצח שנכשל כמו על רצח? לכאורה מבחינת המעשה זה אותו דבר ממש (אלא שזה אינו רק רשע אלא גם שלימזל). ברור שהתוצאות שייכות למי שיצר אותם,כמו בעולם החומרי. וכשיש תוצאות שנוצרות לאחר המיתה, הן עדיין פועלות למען היוצר שלהן.
כמובן שבממון זה לא קיים כי הממון כבר אינו מעניין בעולם האמת.



מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2005 14:59 לינק ישיר 

במושג מעשה התכוונתי כמו שהרגשת בעצמך- לעשיה שתלויה בו.ברצח שנכשל לעולם לא נוכל לדעת אם היה דבק במטרתו כל עוד לא הרג ממש (אולי הכשלון היה כי התחרט ברגע האחרון או התרגש וכדו' ולכן לא הצליח וממילא אין הוכחה לרשעות המהותית אצלו).מה גם שיתכן שברצח העונש הוא על מה שמצטיר אצל הציבור - 'ובערת הרע' וכל עוד לא הרג ממש אין את החלק שהציבור רואה פה רשע ורשע גלוי וממילא לא הורגים אותו כי אין את הדרישה מצד הציבור המתבונן.
כל הסברות האלו לא שיכות במעשים שלאחר המוות שכמובן לא תלויים בו אלא באחרים ובכן מה לי אם נתפס הרעיון של הדף היומי אצל הציבור או לא? הרי כל השכר מגיע לעושים במלאכה.כמובן שהכל בהנחה ששכר הוא מגיע על מהות ולא על דבר חיצוני (אם אתה מסכים עם זה לא תוכל להמלט מהשאלות האלו).
אלא אם כן נאמר שגילה לנו על מהותו שמשם נובע ה'שכר'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2005 16:04 לינק ישיר 

ישרן, במחילה זהו נדליזם מן הסוג היותר גרוע (במחילת כבודו וכבוד תלמידיו).
אנו עונשים מישהו עונש מוות מפני שמשהו מצטייר בעיני הציבור כמשהו, או לא מצטייר כמשהו? זה נשמע לי מופרך לגמרי. אתה עצמך אמרת שזוהי תוצאה כאילו 'אוטומטית' של מעשיו, ותו לא מידי.
מי שהשקיע בבנק, הרווחים שהשקעתו נושאת נזקפים לזכותו. מה לא ברור כאן? ואם ההשקעה לא נשאה רווחים, אז עם כל הכוונות הטובות אין לו רכוש.
ולכן מי שניסה לרצוח ולא הצליח אין לו על מה לשלם, על אף שמגיע לו לשלם. ולא בגלל שכוונתו הפלילית אינה מוכחת, שהרי יש מקרים רבים שבהם היא כן מוכחת על אף הכישלון (למשל, כשמכרתי לו רובה עם נוקר שבור, ולא היה לו זמן לבדוק אותו). ואם הוא הצליח אז יש לו על מה לשלם וגם מגיע לו, ולכן הוא משלם.
כלומר לעונש, כמו גם לשכר, יש שני פרמטרים נצרכים: 1. הגורם לשכר/עונש, כלומר הכוונה הפלילית, או כוונת המצווה. זה מה שיקבע אם מגיע לו עונש או שכר. 2. הסיבה להעניש או להשכיר, כלומר הימצאות מצב מקולקל/מתוקן בעקבות מעשיו.
בלי סיבה אז גם אם מגיע לו השכר או העונש אין לו. ובלי גורם אז גם כשיש סיבה הוא לא יקבל שכר/עונש מלא (אולי חלקי) כי לא מגיע לו. אמנם לגבי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה (ומסתבר שזה רק לשכר חלקי), משא"כ במחשבה רעה.



מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2005 17:17 לינק ישיר 

ראשית מה שהתכוונתי לומר בסברא שתלוי במה שמצטיר אצל הציבור - לא היתה כוונתי שזו הדרישה היחידה אלא שהיא מצטרפת ביחד עם הרשע שהתגלה מצידו (וממילא אין קשר לנדליזם מכל סוג שהוא שנוגע להכרת כלל האדם ולא הציבור).הטלת עונש מוטלת על בית דין כנציג הציבור להוקיע את הרשע 'ובערת הרע' וממילא זה רק כשנפגש ברשע במציאות ולא בעולמו של הרוצח.
ואולי בנוסח כזה - כל עוד הרשע בעולם המחשבה ולא ירד לעולם המעשה לא מתאים לענוש בצורה מעשית.
אמנם כל זה בעונשי העולם הזה.ידוע שיש מושג של חייב בדיני שמים - גם בדברים שאין מקום להעניש בעולם המעשה.
המשלים שהבאת מעולם הרווחים אין ענינם לעונש בכלל ולעונש שמים בכלל כי שכר הוא לא חיצוני למעשה אלא ההגדרה היא שעצם ההשפעה שהמעשה הטוב עשה על האדם ממנה עצמה יוצא השכר.וממילא דבר שלא השפיע על האדם ואשיותו אין ענין של 'שכר' עליו.
הדף היומי שנתפס לא הוסיף כלום לאשיותו של מהר"ם שפירא.ואישיות זה לא חשבון בנק עד כמה שידוע לי.

תוקן על ידי - ישרן - 27/10/2005 17:17:59



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2005 17:23 לינק ישיר 

נישטאיך,

תודה על המקור.

דרום,

אכן, דעתך בענין העליה לקברים נראית בעיני כ"יהודית" יותר מדורשי-אל-המתים מאומן, נחלת יצחק ושומרי שבת.



נוהל שכן
זה כאן!





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-27/10/2005 17:48 לינק ישיר 

באותו ענין:

זכיתי להשתתף היום בברית נכד-אחי. הרך נקרא על שמו של דודו, בן אחי, שנרצח בידי שונאינו הערבים.

קריאת שם יש בה משום הנצחה טוטלית, שכן השם עובר מדור לדור.

שמו של אחייני הקדוש בא מקרב סולטן יעקב, בו השתתף אחי כחייל אך ארבעה חודשים קודם להולדתו. מדרש שמויהודה אבנר, בא מתוך הודיה לה' שהוציא את אביו מאותו עמק בכא, ובשם אבנר הנציח אביו את נר-נשמתם של חבריו שנפלו שם.

בהיותו בן עשרים, השיגו אותו כדורי האויב, כשהוא תלמיד בישיבת ההסדר עתניאל, ימים לפני גיוסו לצה"ל.

כעת, פחות משלוש שנים לאחר עלייתו בסערה השמימה, הונצח שמו בשם בן אחותו, אותו לא יזכה להכיר, יהודה אחיה נר"ו.

זה הקטן גדול יהיה. כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים.




נוהל שכן
זה כאן!





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-28/10/2005 01:34 לינק ישיר 

ביאור שיטת הרמב"ם, שהאדם לאחר המות נשאר באותה רמה, כפי שהיה בשעת המות, ושום מעשה לא יועיל לשנות את רמתו, לא קדיש, לא קריאת משניות, ולא נתינת צדקה.

כתב הרמב"ם בפירוש המשנה אבות פ"ד הלכה כב
"כבר ביארנו בעשירי דסנהדרין שאין אחר המות שלמות ולא תוספת, ולא יקנה האדם שלמות ויוסיף מעלה אלא בעולם הזה, ועל זה רמז שלמה באמרו כי אין מעשה ודעת וחשבון וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה, אלא באותו מצב שאדם הולך בו הוא נשאר לעולם". (ע"כ מפרהמ"ש)

דומני שאחר מילים מפורשות אלה, מימרות על כבוד המת צריכות להתפרש בהתאם ולא להיפך, ומי שעדין לבו נוקפו, מוזמן ללמוד את שיטת הרמב"ם במהות הנפש, השכל הנקנה, ואז יסורו כל הספקות, ותתברר שיטת הרמב"ם.

וכבר ציטט רוח דרומית לתרגום של קהלת, כי כך היה מקובל אז באומה (אחרת מדוע בחר המתרגם פירוש זה).

וכן היא שיטת רס"ג בספרו הנבחר באמונות ודעות מאמר תשיעי פרקים ז-ח
"כשם שגמול אלף זכיות אין לו הפסק, כך זכות אחת אין הפסק לגמולה, וכשם שאין הפסק לעונש אלף עברה כך עברה אחת אין הפסק לעונשה. אלא שהגמול והעונש אע"פ שהם תמידיים למעשה אחד ולאלף מעשים, הרי מצב כל אחד יהיה לפי ערך מעשיו, מי שעשה טובה אחת או עשר או מאה או אלף יהיה מצבו בגמול כפי ערך מה שעשה, אלא שהוא תמידי ... וכן מי שעשה עברה אחת או עשר או מאה או אלף יהיה מצבו בעונש כשיעור מה שעשה אלא שהוא תמידי ..." (ע"כ מרס"ג)

אמנם מפורסם הסיפור על ר"ע וסוחב הפחמים, אבל עצם הסיפור מוכיח שרק אז חידש ר"ע דבר זה, ודבריו בכלל לא התפרסמו בעם, ורק לאחר תקופה, תפסו הדברים תאוצה.

כך הם פני הדברים, וכך היא שיטת רבי המחשבה קדמוני האומה הרמב"ם ורס"ג.

ונסיים במילת תודה ל"שכן"
ועל זה נאמר
"טוב שכן שמבין ענין
משכן שהוא סתם מדומין"




תוקן על ידי - דרום_חוקר - 28/10/2005 1:40:04



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/10/2005 01:36 לינק ישיר 

הסיפור על רבי עקיבא והפחמי מופיע למיטב ידיעתי בפעם הראשונה ברבינו ירוחם ולא מופיע במקורות חז"ל שבידינו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2005 01:38 לינק ישיר 

ישרן היקר

אשמח אם ימצא המקור הישיר לנושא זה, מאמתי התחילו לסבור שיש ביד החיים להועיל למתים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם למקדשיהשם יש חלק לעולם הבא?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.