בית פורומים עצור כאן חושבים

הטייה אקדמית ב'אקדמות'

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/3/2006 00:40 לינק ישיר 

לא יודע כל,
תגובתך לוקה גם היא בכמה בעיות, והן דווקא נראות לי די דומות לחלק ממה שראיתי בתגובתו של זוהר.
הרי ציינתי שהוא לא הגיב אפילו לנקודה אחת אצל הרב אריאל שטרח והתייחס בפירוט (וממש לא בחצאי דיוקים), כאשר הוא עצמו טען שהסיבה לפרסום היא ניסיון לעורר דיון רציני וענייני. ציינתי שהוא הגיב לשתי נקודות בדברי הרב אריאל, ששתיהן בגדר סילוף (במינוח מעודן), שכן הוא כלל לא כתב אותן.
אז אם 6 עמודים אינם מספיקים כדי לענות עניינית (מה שאני כמובן לא מסכים כלל ועיקר, ובפרט בהנחה הבלתי מובססת שלך שזה מה שהוקצב לו על אף שהוא 'מאד רצה' לענות בפירוט רב יותר), לפחות שלא יבזבז אותם על שקרים ותגובות לנקודות מומצאות.
מעבר לכך, מסקנתו של הרב אריאל היתה שאין אף אחד שאוחז בגישתו, ולא שאלו שבע שיטות ולא שמונה, כפי שאתה מציג זאת משום מה.
תגיד גם אותך מגבילים כאן באורך התגובה, ולכן חוסר ההתייחסות העניינית? אני מפנה בזאת אצבע מתרה להנהלה...
מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 03:26 לינק ישיר 

א) מה שכתבתי חצאי דיוקים התכוונתי שזה שהרב אריאל טוען שהיתר פילגש זה רק במיוחדת לכל ימי חייו זה רק ניסיון "לדייק" לשונות של ראשונין וכו'. לדייק באופן לא משכנע (= שאותי לפחות לא משכנע) זה לגיטימי, אבל לא מחייב לתגובה על כל פרט.

ב) הרב אריאל אינו מכחיש שיש ראשונים שמתירים אלא מחדש שההיתר הוא רק בקריטריונים שהוא קובע (=מחויבות לכל החיים בטוב וברע וכו'). לי זה נשמע רעיון טוב איך להתחמק מההיתר. אני לא חושב שאפשר לגזור על הציבור גזירה בעוצמה כזו רק על סמך חידוש כזה.

ג) בקשר לטענה שפרופ' זוהר מצטט שתי נקודות מדברי הרב אריאיל באופן מטעה, עיינתי שוב במקור ובתגובה, ואינני רואה סילוף. ייתכן שאתה מבין את דברי הרב אריאל באופן אחר. אבל זה נראה לי עניין עדין, לא הבדלים ברורים. מעבר לכך, ההתייחסות שאפשר למנוע את הידע מהציבור על היתר קיים היא תפיסה קיימת שלא "הומצאה" כאן והיא נהוגה בהמון דברים. אז לו יהיה שהרב אריאל לא מדבר על העלמת מידע, אבל עצם הטענה שאין דבר כזה פילגשות במקום לטעון (כדברי הרב אריאל) שיש כזה דבר לרוב הראשונים אלא שהוא מותנה בכמה תנאים, גם הוא העלמת מידע.

ד) אתה מדבר על מגבלת המקום בהנחה שהוא רוצה להגיב על הנקודות שמעניינות אותך. אבל הוא רואה נקודות אחרות כחשובות יותר בדיון. מי שלא מוצא חן בעיניו שיטען שלא היתה תגובה לדברי הרב אריאל. בכל מקרה אני מסכים עם פרופ' זוהר שהנושא העיקרי הוא ההתייחסות לשאלה וכו'ץ ואין ספק שההתייחסות משפיעה על הפסיקה הרבה יותר מאשר המקורות ההלכתיים.

האם מישהו מעלה על דעתו שהרבנים אוסרים את זה בגלל הסעיפים שבדברי הרב אריאל? לי כשלעצמי אין ספק שהרבנים אוסרים את זה מכיוון ש"זה אסור" וזה מנוגד לרוח היהדות ולפסיקה המקובלת. וגם בלעדי כל טענותיו של הרב אריאל פסיקת הרבנים לא היתה משתנה. תוקן על ידי - לא_יודע_כל - 19/03/2006 3:26:00



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/3/2006 08:18 לינק ישיר 

האתוס של הפילגש 

בגיליון החדש של כתב העת "אקדמות" מציין פרופסור צבי זהר את האסמכתא ההלכתית למימוש זוגיות ללא חופה וקידושין. משה טור פז התרשם מהקולות החדשים בדיון הרלוונטי שעיקרו "הסדר הפילגשוּת" 

http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/059/986.html

*הוסף תקציר הכתבה לקישור [נ] תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 20/03/2006 0:46:20



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 09:56 לינק ישיר 

לא יודע,
אז כדאי שתעיין שוב. זה לא דורש יום לימודים ארוך, או הבנת הנקרא מעמיקה מדי.

אציין כי חלק ניכר של המאמר של זוהר מוקדש לעניין ההלכתי. אם כן, מן הראוי שדיון רציני יתנהל גם על זה. לפטור ניתוח שיטתי ומפורט באמירה שאלו 'חצאי דיוקים' זה ממש המשך לגישתו הדמגוגית של זוהר.
ועוד אציין שזוהר עצמו (וגם אתה) מסתיר גם הוא מידע, כפי שהזכיר הרב הנקין. מדוע לא להעלות את המלצתו של היעבץ להחזיק פילגש גם במצב של זוג נשוי? גם לכך יש מקום היתר, ולא כדאי להסתיר את המידע הז מן הציבור (אלא מאי, זה כנראה פחות פופולרי, ולא מתאים ל'מדיניות ההלכתית' שמקדם זוהר. הסתרה משיקולי מדיניות הלכתית כבר הזכרנו?).
בכלל אפשר אולי להפקיע את הקידושין של כל הזוגות בישראל. זה ממש יעיל, ומונע בעיות ממזרות והתלבטות של רווקים מבוגרים שיוכלו לנהל את עניניהם באין מפריע.
ואני כבר לא מדבר על פתרון בעייתם של רווקים חרדיים שלאחר היתר הפילגש יוכלו לנשום לרווחה. הם יוכלו לחיות עם פילגשיהם בהיכל כולל חזו"א, ואף אחד לא יאמר להם מאומה.
אכן דיון גאוני ופתרונות מקוריים לבעיות המנסרות בחלל עולמנו, גם בהיבט ההלכתי וגם בהיבט של מדיניות הלכתית.
ואם כבר הזכרת את הרובד המטא הלכתי, הטיעונים הפרקטיים והמטא הלכתיים שלו הם גרועים הרבה יותר מטיעוניו ההלכתיים (שעליהם עוד ניתן להתווכח). הבעיה היא שרוב הציבור (כמוך) לא טורח לקרוא בפירוט ולחשוב על הדברים בצורה מעמיקה אלא מסתפק בסיסמא שיש היתר בלי שום בדיקה, ועכשיו אפשר לעשות הכל.
עד עכשיו ממש גיניתי מדיניות של הסתרה הלכתית (שאכן קיימת במקרים מסויימים, ובציבורים מסויימים), אך כעת אני מתחיל לחשוב שהסתרה היתה יכולה להיות דווקא מדיניות לא רעה. זוהר הוא אחת הדוגמאות הטובות ביותר ליתרונותיה.
הבעיה היא (מעבר לכך שזה כמעט בלתי אפשרי), שעל דמגוגים כמו זוהר לא ניתן להתגבר עם הסתרה, שכן אין כל מניעה לכך שגם בלי מקורות הוא ימציא מקורות יש מאין, ובעיות יש מאין ופתרונות יש מאין, כמו שהוא שם דברים בפיהם של המגיבים, וימצא היתר בק"נ טעמים מפוברקים כדי לקבל עוד מעט רייטינג (כמובן שכל זה ייעשה "רק על מנת להציע סימני שאלה", או "להעלות את השאלה לדיון", ולא ח"ו ל'קבוע עמדה), וכדי להרוס עוד משהו שעוד נותר על כנו בעידן הפרוע שלנו.

בעידן שבו אי אפשר לשכנע אנשים בנקודה כל כך טריביאלית, כמו שהומוסקסואליות היא מנוגדת להלכה, אז טיעונים מן הסוג הזה הם חמורים שבעתיים, בגלל החזות (המטעה) של המכובדות והלמדנות האקדמית שלהם.
זהו מחיר הפופולריזציה של ההלכה, שיש לה הרבה יתרונות, אבל כאן נחשפים כמה מפניה היותר מכוערות. כשכל הדיוט יכול להביע עמדה מטעה והרסנית במסווה של דיון ענייני, וכשהציבור חש לגיטימציה לקבל הכרעות הלכתיות בלי עיון ובלי ידע, התוצאות עלולות להיות קשות מאד.

פעם שמעתי ממישהי שאני בדרך כלל חלוק מאד על דעותיה, שאנשי הקיבוץ הדתי (של פעם) בחרו לחיות בלי רב בקיבוץ. לכאורה זוהי קולא, אך למעשה זוהי חומרא גדולה, שכן כעת נטל האחריות מוטל עליהם. כעת הם יצטרכו להגיע לרמה הלכתית ותורנית נאותה כדי לקבל החלטות הלכתיות באחריות.
פופולריזציה של ההלכה וגילוי המידע הוא זכות שיכול לדרוש אותה מי שמוכן לשאת בתוצאות. כלומר להיכנס לעובי הקורה ולקיים דיון רציני ואחראי על כל הנושאים שעל הפרק, וגם להודות בשגיאות. מי שרוצה ליהנות מהיתרונות בלי להיכנס לעול החובות (כמו שלפעמים קרה בקיבוצים הדתיים, שאמנם לא מינו רב אך גם לא טרחו לשמר רמה תורנית נאותה. זה הביא את רובם לשנות את המדיניות כיעום, אך זה נראה כבר מעט מאוחר מדי) אינו באמת מנסה לקדם את עבודת השם אלא דברים אחרים לגמרי. וחבל.
מה שטיפש אחד הורס במילה אחת, לא יוכלו עשרות חכמים לתקן בעשרות שנים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 10:10 לינק ישיר 

לדעתי המאמר של זוהר אינו כל כך רלוונטי, לא משום שאין לו בסיס הלכתי (הבסיס ההלכתי להיתר טלטול בשבת בערים עם עירוב, שהכול נוהגים בו - מפוקפק בהרבה והנושא חמור לא פחות הלכתית), אלא שההלכה היום אינה רק המקורות העתיקים (למרות שלא מעט מנאמניה היו רוצים כך לחשוב) אלא מקורות אלו פלוס תמהיל של מוסריות שמרנית מערבית. במקרה כאן התמהיל הזה מביא לגינוי יחסים לפני הנישואים.

אם כי בדרך כלל המוסריות הזו מעדנת את ההלכה. כמו במקרה של הביגמיה שנתפסת כאיסור גמור למרות שאפשר היה למצוא רגליים לטענה שחרם דרבנו גרשום אינו בתוקף, או כמו ביחס לערבים - לכהנא יש מקורות הלכתיים לא רעים ורוחה של "לא תחיה כל נשמה" עומד לצדו, אבל רוב הדתיים השפויים דוחים אותו. או כמו ביחס לחילונים - לפחות לגבי האפיקורסים ביותר שבהם היה צריך לתור אחר דרכים להוריד אותם לבור עמוק ולסלק את הסולם כשיגיעו אליו.
האופן שבו החזון איש המגה שמרן התמודד עם ההוראה הזו ואמר שצריך למשוך את החילונים בכבלי אהבה - מעורר הערכה, אבל האם זו נאמנות אותנטית למקורות ? ספק. מכאן בא גם הגרפיטי הפופולארי ש"הפלה זה רצח", למרות שרוב הפוסקים דוחים אותו מכל וכל, אבל כך מקובל לחשוב בשמרנות המערבית ובארה"ב שורפים על זה מרפאות.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/3/2006 11:06 לינק ישיר 

.


ר' מיכי

לענ"ד, אתה מייחס חשיבות יתר ומשקל רב מדי להשפעתו של פרופ' זהר.

דומני שמי שחיפשו קרבה לבני המין השני בלי חופה וקידושין, לא נזקקו ל"היתר" של פרופ' זהר לכתחילה, ומי שמכפיף עצמו להלכה, ממילא לא מקבל את "פסק ההלכה" של הפרופסור.

עיקר הנזק שנעשה כאן הוא תדמיתי, בשל כתבות במעריב וכד'.

אגב, כל מי שישען על "ההיתר" של פרופ' זהר, אמור לזכור גם ללכת לשאול בדיני כתמים כשיעלה הצורך בכך...



 






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 11:41 לינק ישיר 




מואדיב,

פרופ' זוהר מזכיר זאת בעצמו..."הסייג היחיד כותב זוהר, הוא שהזוגות יצטרכו לקיים דיני נידה"


ולהבנתי מקריאת המאמר, מטרתו של זוהר אינה להמליץ על קיום מין בלא חופה וקידושין, אלא להודיע שאין בכך איסור, שלא מדובר במצווה, אלא בפעילות מותרת. כמעין 'הלכה ואין מורין כך"







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 12:37 לינק ישיר 

.

ריב, אין לי מושג מה מטרתו של זהר, ואעדיף לנסות להתרחק מדיון אד הומינם.


אלא שכל הנושא הזה, ריח עז של פופוליזם עולה ממנו. הזכירו כאן כבר לפני כי אם פלגשות מותרת, הריהי מותרת גם לגברים נשואים, ולא רק "לרווקים המסכנים שהרבנים החשוכים מונעים מהם מלממש את מיניותם".

הזכירו כאן כבר למעלה סוגיות נוספות, ואנוכי הקטן רק הפניתי את אור הפנס לכך שאם בכפיפות להלכה עסקינן, הריהי כפיפות, וקינין ופתחי נידה, הן הן גופי הלכות.

וכעת, הבה נשכיל ונמתין למעטפות עם עדים המוגשות למומחים לחוות דעתם.


 








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 13:08 לינק ישיר 

מואדיב כתב:
אלא שכל הנושא הזה, ריח עז של פופוליזם עולה ממנו.

וכי הפופולריות של נושא פוסל אותו?
גם לעזור להתיר עגונה זה פופולרי. וגם לעזור לעניים.
יש כאן בעייה אמיתית וכבדה מאד. נכון שפופוליסטי לומר "התורה אוסרת ותתמודדו עם היצר", אבל לא זו דרכה של תורה. כל הפוסקים התאמצו לראות איך אפשר שיתקיים הפסוק "דרכיה דרכי נועם".

נכון שהמודה היום היא שכל המחמיר תבוא עליו ברכה (וכל המיקל "תמיד ידענו שאיננו רב"), אבל גם זה עיוות של ההלכה, וחז"ל אמרו שכל חמור יכול להחמיר אבל צריך אומץ להקל, ולכן "כוחא דהיתרא עדיף".

בקשר להמתנה למעטפות עם עדים. כל זמן שהיחס להיתר הוא כל כך שלילי קטלני, אל לאף אחד להלין על אי שמירת נידה.

ביחס לטיעונים המוסריים, אין ספק שהיום מקובל לראות ביגמיה כדבר לא מוסרי. ופרופ' זוהר לא בא לקדם דברים שמקובלים לכולי עלמא כלא מוסריים.
אבל קשר זוגי של חברות נראה על פניו כדבר סביר שהפגם היחיד שלו הוא הלכתי "טכני", ולכן אם יש צד להתיר צריך לשקול אותו. ואז מגיעים החכמים עם הטיעון המסובב "זה לא מוסרי ולכן זה אסור, וזה אסור כי זה לא מוסרי". אי אפשר לצאת מהמעגל?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/3/2006 14:14 לינק ישיר 

כב,כ וְאִם-אֱמֶת הָיָה, הַדָּבָר הַזֶּה:  לֹא-נִמְצְאוּ בְתוּלִים, לַנַּעֲרָ.  כב,כא וְהוֹצִיאוּ אֶת-הַנַּעֲרָ אֶל-פֶּתַח בֵּית-אָבִיהָ, וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה--כִּי-עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ.  {ס}

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1580972


תוקן על ידי - דרום_חוקר - 19/03/2006 14:21:28



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/3/2006 14:39 לינק ישיר 

מואדיב וזריחת עץ,
מסכים לגמרי.
זו בדיוק הבעיה, שניתן להציג זאת כשאלה הלכתית פורמלית גרידא, בעוד שעיקר הבעיה לא נעוץ שם. ומבחינה רעיונית ומוסרית יש כאן בעיה חמורה לאין ערוך מאשר טלטול בשבת ועירוב, גם אם פורמלית לא. אך משעלה הדיון ברובד ההלכתי, אין ברירה אלא להיזקק לו גם שם.
באשר להשפעתו של זוהר, לדעתי יש לכך חשיבות. אנשים שאינם כפופים להלכה בכל זסאת מחפשים מקורות לגיטימציה. לאור מאמר כזה, הם יתחילו עוד לבוא בטענות אל ה'מיושנים' שאפילו את ההלכה אינם מכירים. זו בכל זאת עמדה ציבורית אחרת מאשר לומר שאני חפפן ולא מעניין אותי ודי.
לכן יש משמעות ללגיטימציה כזו, גם אם הוא אינו מקור סמכות מי יודע מה.
לגבי 'קירוב בעבותות של אהבה' של החזו"א, לענ"ד זהו פשט פשוט שבפשוטים. וכבר מילתי אמורה בזה, והדברים עתיקים.
בגליון הקרוב של 'צהר' אמור להתפרסם מאמר שלי על הכשלת חילוני בעבירה (שסביב זה עסקתי בעניין גם באשכולות קודמים כאן).

לא יודע,
יש הבדל בין פופוליזם לבין פופולריות. פופוליזם הוא מגמה ומוטיבציה, ופופולריות היא תוצאה. מי שמקל בהתרת עגונות עושה זאת מתוך דאגה מוצדקת למצוקתן האמיתית, ולכן הוא גם זוכה לפופולריות. אבל מי ש'פותר' בעיות לא מוצדקות מתוך מוטיבציות פופוליסטיות, שאני.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 14:41 לינק ישיר 

.


לא יודע כל:


חוששני כי מדבריך עולה כי מתקיים בך מאמרה של אביגיל.


אתה טוען כי "
יש כאן בעייה אמיתית וכבדה מאד", ואינני בא להתווכח אתך על המציאות האמפירית, שכידוע, כל אחד קובע את המציאות על סמך הנראה מחלון חדרו, ויתכן כי תאורך את המציאות אמיתי ונכון.

מסכים אני עמך לחלוטין כי כוחא דהיתרא עדיף, אך דומני כי אל לנו להסיט משפט זה ממשמעותו המקורית ולהרעותו בשדות זרים. גם לשמור על הלכות טהרת המשפחה זה לא קל, וכידוע, הלכותינו כיום מבוססות על החמרה, ולא מצאתי מי שטוען כי כוחא דהיתרא עדיף, אפילו אם אי הקפדה על הלכות אלו נפוץ בעם (שרובו, כזכור, כלל אנו שומר תומ"צ), וגם כאן ניתן לכתוב "
יש כאן בעייה אמיתית וכבדה מאד".

"
משרבו הרצחנין", אומרת הגמרא, "בטלה עגלה ערופה". לשיטתך, היתה צריכה הגמרא להבהיר כי משרבו הרצחנין, בטל איסור "לא תרצח".

===================


"כל זמן שהיחס להיתר הוא כל כך שלילי קטלני, אל לאף אחד להלין על אי שמירת נידה"

אני לתומי הבנתי כי גם מי שטוען כי קיים היתר, טוען כי הוא מוגבל באותם הדינים של טהרת המשפחה. אומר שוב - מי ששמירת ההלכה אינה נר לרגליו, אינו נזקק להיתרים הלכתיים. מי ששמירת דיני נידה אינה חשובה בעיניו, הוא זה שנזקק להיתר הלכתי כדי לקיים יחסי אישות מחוץ למסגרת המשפחתית?


=================

"
ביחס לטיעונים המוסריים, אין ספק שהיום מקובל לראות ביגמיה כדבר לא מוסרי. ופרופ' זוהר לא בא לקדם דברים שמקובלים לכולי עלמא כלא מוסריים.
אבל קשר זוגי של חברות נראה על פניו כדבר סביר שהפגם היחיד שלו הוא הלכתי "טכני", ולכן אם יש צד להתיר צריך לשקול אותו. ואז מגיעים החכמים עם הטיעון המסובב "זה לא מוסרי ולכן זה אסור, וזה אסור כי זה לא מוסרי". אי אפשר לצאת מהמעגל?
"


המשפט המסכם שלך, אכן מסכם היטב. אתה נתפס למוסר סובייקטיבי, ועל פיו רוצה לקבוע הלכות.
אני לא יודע על סמך מה הנך כותב כי כיום ביגמיה אינה מוסרית (להבדיל מהעבר? להבדיל מהארצות שלא קיבלו את חדר"ג?). המוסר הוא דבר נזיל ומשתנה, ובמדינות המערב, למשל, היחס המוסרי ליחסי אישות בין גברים השתנה. שרותי הבטחון של הממלכה המאוחדת גרמו להתאבדותו של גאון וגיבור מלחמה כמו אלן טיורינג בשל נטיותיו, אך כיום כלל אינם מתעסקים בתחום זה. ספרי לימוד שהגדירו נטיות מסויימות כ"סטיה", מדברות עליהן היום כעל "התנהגות נורמטיבית נוספת" - ויתכן כי בעוד עשור, ישובו לדבר על התנהגות חריגה.

אם באיזור מסויים בארץ החזקת פילגש לגבר נשוי מקובלת, תתמוך בקידום הלכות החזקת הפילגש לגברים הנשואים שם?


אגב, קורס בסיסי בלוגיקה:

כתבת:  "זה לא מוסרי ולכן זה אסור, וזה אסור כי זה לא מוסרי"

זה לא טיעון מעגלי כלל וכלל.

הנה:
המעשה - החזקת פילגש.
הגדרה מוסרית - לא מוסרי.
מסקנה למעשה - המעשה אסור.
הסיבה לאיסור - ברור. אסור כי זה לא מוסרי.

היכן כאן הטיעון המעגלי?


==============

אתה יכול לסובב את הדברים המיוחסים לפרופ' זהר לכל כיוון אפשרי. המסקנה העולה מהם ברורה כשמש יום אביב:
לגבר נשוי מותר להחזיק פילגש בנוסף לאשתו.

וכעת, הסבר לי איך, באמצעות אותו טיעון הלכתי, אתה מתיר פלגשות לרווק ואוסרהּ לשכנו הנשוי.


 נ.ב.
מחזה דמגוגי במערכה אחת:

"אבא שלום, זה משה, אנחנו מאוהבים ורוצים להתחתן!"

"אבל שרה'לה, נותרו לך עוד שלושה סמסטרים לגמור את התואר! מה יהיה (קרעכץ פולני-בורגני) ?"

"אבל אבא! אני אוהבת אותו!"

"בסדר, בסדר, יש לי פתרון. תהיי הפילגש שלו עד סוף התואר, ואחר כך תתחתנו"



(מסך. מחיאות כפיים. הכרוז שואל אם יש רופא בקהל לטובת האמא של שרה'לה)






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 14:46 לינק ישיר 

מואדיב,
הנה עוד אחד



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2006 14:55 לינק ישיר 

אני לתומי הבנתי כי גם מי שטוען כי קיים היתר, טוען כי הוא מוגבל באותם הדינים של טהרת המשפחה. אומר שוב - מי ששמירת ההלכה אינה נר לרגליו, אינו נזקק להיתרים הלכתיים. מי ששמירת דיני נידה אינה חשובה בעיניו, הוא זה שנזקק להיתר הלכתי כדי לקיים יחסי אישות מחוץ למסגרת המשפחתית?

מי שגורם לאי שמירת נידה אצל רווקים הם אלה שעושים להם דלגיטימציה.
ברור שרווק שמקיים יחסי מין בלי שמירת נידה, חוטא, אבל המחמירים ואוסרים עליו לקיים יחסים גם עם טבילה שותפים לעבירה.

כתבת:  "זה לא מוסרי ולכן זה אסור, וזה אסור כי זה לא מוסרי"

זה לא טיעון מעגלי כלל וכלל.

הנה:
המעשה - החזקת פילגש.
הגדרה מוסרית - לא מוסרי.
מסקנה למעשה - המעשה אסור.
הסיבה לאיסור - ברור. אסור כי זה לא מוסרי.

היכן כאן הטיעון המעגלי?


יש שתי שאלות, הלכתית פורמלית, ומוסרית.
הבעייה היא שמערבבים ביניהם.
תאמר זה לא מוסרי, אפשר להתווכח על זה אבל הוויכוח הוא בתחום המוסר.
הבעייה מתחילה כאשר קובעים את ההלכה הטכנית לפי המוסר המחודש. ומי אומר שיחסי מין בלי חתונה זה לא מוסרי? ברור שזה לא מוסרי והרי זה אסור לפי ההלכה.

אם אתה בדעה שמשהו איננו מוסרי ולמרות שאין בו איסור הלכתי הוא אסור כי אסור להיות לא מוסרי אין לי בעייה עם זה.

וכעת, הסבר לי איך, באמצעות אותו טיעון הלכתי, אתה מתיר פלגשות לרווק ואוסרהּ לשכנו הנשוי.

אני לא אוסר פילגש לנשוי מבחינה הלכתית טכנית. במוסכמותינו, זה לא נחשב להגון כלפי אשתו הראשונה ואי עמידה בהסכמים היא איסור חמור. כמו כן זה נחשב לדבר לא מוסרי. אם זה באמת לא מוסרי אינני יודע, אבל זו לא שאלה הלכתית.

נ"ב פילגש בלשון התנ"ך וחז"ל משמעותו שונה מבעברית של ימינו, ולכן ראוי שלא להשתמש במשמעות העברית של המילה לצורכי הויכוח שלנו (לפחות פסיכולוגית זה עושה רושם של "פריצות נוראה")



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/3/2006 15:00 לינק ישיר 

mdabraham כתב:
אבל מי ש'פותר' בעיות לא מוצדקות מתוך מוטיבציות פופוליסטיות, שאני.


1) אני חושב שהאשמה בפופוליזם יכולה לחול בשווה על הרבנים האוסרים שכן יותר פופולרי לאסור.
2) "בעיות לא מוצדקות". ואני הקטן חשבתי ששאלה אישית שלוחצת כל כך הרבה צעירים, שמרחיקה כל כך הרבה מהדת כי הם מרגישים שהם בין כך לא יכולים לעמוד בה, שגורמת לאנשים להתחתן בנישואי בוסר.
אני צר האופק והמעוף חשבתי שזו בעייה חשובה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הטייה אקדמית ב'אקדמות'
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 8 9 10 לדף הבא סך הכל 10 דפים.