בית פורומים עצור כאן חושבים

וירא כי אין איש: על ראיית העתיד ונבואה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-11/1/2007 16:45 לינק ישיר 

 אולי יותר פשוט לדרוש את הפסוק כפשוטו: וירא כי אין איש- אף אחד לא רואה. ומשה כנראה טעה מכיון שכן ראו. לא יותר פשוט הפשט מהדרש




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 18:00 לינק ישיר 

אברהם,
1. לא הבנתי מה שהערת לגבי שפתי חכמים. אני רציתי, בצטטו אותו, להביע את אי הבנתי מה היה לרש"י צורך להכניס את הפירוש הנוסף ב"וירא כי אין שם איש" שהכוונה בזה היא, שלא ראה צאצאים אצלו צדיקים. זה לא מוסיף שום דבר, ונוסף על זה, זה מכניס לכאורה רק בעיות - כמו: למה בכלל שיהיו לו צאצאים צדיקים.
2.  אם עיינת בדברי הרבי מליובאוויטש במקור, ואחר כך כתבת את דבריך, זה בסדר. ציטטי חלק קטן, שמבטא את העיקרר. בדבריו הוא דן לגבי מרכזיותה של הנבואה בדת "מיסודי הדת לידע שהא-ל מנבה בני אדם", ובתוך כך, הוא כתב את הדברים הללו.
 בנוגע לעיקר העניין, נדמה לי כי המושגים נבואה ואמונה יהודית כל כך קשורים - עד שקשה להפריד ביניהם. לכן סוגית הנבואה - אם היא דבר הנתפס בשכל ובהבנה, תלויה בשאלת האמונה שנידונה בפורום זה רבות (בין היתר - רשמים מהתועדות י"ט כסליו).
הערה קצרה: כשאדם מפשיט עצמו מהחומריות של העולם, מה"העלם" שבו על האלוקות, ומחזק דעתו בקשר אמיץ וחזק על גדולת הבורא - תוך כדי ישום מלא בלו"נ של המצוות והתורה, הוא מתעלה. הוא נעשה הדין יותר, ומזוכך יותר. זיכון ודעינות, הם מושגים המכילים דרגות רבות. בסופם עומדת הנבואה, שהיא סוג של קדושה אישית טרנסטצדנטלית, שלאמונת היהדות מחברת בין האדם לבורא - ורעיון פשוט ובסיסי זה כתוב בתמציתיות ובשפה "פנימית", בציטוט משערי אמונה. וראה נעם אלימלך, פרשת וישב דברים נפלאים:
"גם השכינה הקדושה גלתה עמנו ובעוונותינו הרבים היא נע ונד בארץ ותשוקתה מאוד למצוא מקום דירה לשכון בה. ואם מצאה מנוח מקום נקי, אדם שהוא רק נקי מעבירות וחטאים, אזי שם היא דירתה", וזוהי נבואה. עי"ש.  
מעניין להעיר עוד, כי הרב הנזיר ניסה בעצמו להתעלות לדרגא של נבואה -  ראה מאמרו של פרופ' דב שוורץ: "הדרך למעיין הנבואה - ההכנה לנבואה במשנתו של הרב דוד כהן הנזיר", הנבא בן אדם - על הנבואה כאפשרות ממשית, ראובן מס, ירושלים תשס"ז - 53-78.
לסיום: קשה להתיימר להבין את הדבר הזה לאשורו, אבל אני לא חושב שיש בכל הסוגיה הזו במשנתה הרחבה של היהדות גיבוב של דברים. מחשבת היהדות לדורותיה בהחלט מאמינה, באופן כללי - בלי לדבר בשם כולם, שהתעלות רוחנית - או סיבה אחרת - יכולה לגרום לאדם להיות יותר קרוב לאלוקים. כשמבינים נקודה זו, ניתן גם להבין צעד אחד - ועוד כמה צעדים קדימה, להתחברות והתדבקות עם הבורא.
 
   כשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הוויתו מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 18:33 לינק ישיר 

מיכי וירוחם .

 מה אתם רוצים מהשפתי חכמים , הוא אינו מבין אף פעם את רש"י.

  רש"י הוא הפשטן , אולם בניגוד לרשב"ם ואבן עזרא , בכל פעם שיש לו קושי בפשט , הוא הולך למדרש חז"ל, בעוד הם צמודים לפשט. 

  במקרה זה הרי הפשט ההגיוני הוא שהוא הסתכל אם מי שהוא רואה אותו , וכאשר נוכח שאף אחד אינו רואה , הרג את המצרי, 

  אולם רש"י , אינו מפרש כך מהסיבה הפשוטה . 
   " וירא כי אין איש " - 
  אי אפשר לראות  "אין איש". 
  ולכן נצמד למדרש שראה שאיש לא יצא ממנו. 
 
  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/1/2007 19:24 לינק ישיר 

תלמיד.
אנא תלמד אותי. מדוע אי אפשר להגיד, אין איש?

ישעיהו פרק נט

(טז) וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ

איוב פרק לב

) וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַפּוֹ:

אסתר פרק ג

(ה) וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה

זו עברית תקנית אבל אפשר גם לדרוש אותו אם רוצים
את זה שאפשר לשמוע את הדממה אצל אליהו זה תקני?
זה סוחף מידי לכנות את רש"י כפשטן.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 20:36 לינק ישיר 

ומי אמר לך שרש"י זכר את כל הפסוקים הנ"ל? הוא לא יכל לצבוע אותם בורוד כמו שאתה. גם לא היה לו כותרות כאלה, אתה יודע, ספר ומספר פרק.
אפילו פרקים לא היה לו.

אבל בעצם אתה צודק. רש"י אף פעם לא אומר, אני מפרש רק פשוטו של מקרא. הוא אומר "לפשוטו של מקרא באתי", דהיינו, זה מה שאני מחפש. לא תמיד אני מוצא. אם לא מצאתי, הרי אי אפשר לפטור את התלמידים האומללים ותאבי הידע בלא כלום. אז הוא מלמד אותם וורט קטן, שלפחות יהיה להם טעם בלימוד. גם רבא(רבא?) היה אומר לפעמים מילתא דבדיחותא, לא? 
אגב, אין לנו הוכחה שהוורט אינו אמת. אלו ואלו דא"ח.

תוקן על ידי גדוראובן ב- 11/01/2007 20:42:16




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 21:14 לינק ישיר 

ירוחם

  אין להביא ראיה מלשון הנביאים שיש בהם דימויים וביטויים עשירים של לשון השאלה וכו'
  רש"י כפרשן התורה הוא פשטן, אולם אינו מוכן להתפשר ( כמו הרשב"ם והאבן עזרא) , וכל מקום שיש קושי בפשט הוא מביא את דרשת חז"ל.

   הנה דוגמא נוספת.

  וימצאהו איש - זה המלאך גבריאל.
 רש"י בניגוד לפשט הפשוט שהוא פגש עובר אורח ( כפי שכתבו הפרשנים) , הוא מביא את דרשת חז"ל כי כתוב: 
  " וימצאהו איש" - לא כתוב וימצא איש , אלא האיש חיפש אותו ומצא אותו, ולכן הביא את המדרש שזה היה גבריאל.  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/1/2007 21:20 לינק ישיר 

גדור.
 שבת דף ל:
כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא
אין לי דבר נגד פרושו של רש"י      י שאלה האם רק דרש אפשרי?אין פשט קודם
רש"י אוליי באמת התכוון להגיד באמת וארט יפה ואפשרי, אבל אנחנו שכחנו שיש גם פשט.,





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 21:21 לינק ישיר 

תלמיד, לדעתי ירוחם צודק. אין כל קושי בביטוי כמו 'וירא כי אין איש'.
שטיינר, כוונתך לומר שזה רק לא מנע את העונש ולא היה סיבה לעונש. הבנתי וקיבלתי.

ירוחם,
הפשט אינו אלטרנטיבה לדרש. שניהם בעמוד והשב קאי.

יינן,
'הרעיון הפשוט והבסיסי הזה', כלשונך, לענ"ד אינו אלא גיבוב מילים ואין לו שום מובן. מה פירוש שאדם מופשט מגשמיותו ומתדבק וכדו'. מה כל זה מעניין לענייננו? האם הוא יודע את העתיד או לא? אם כן, הקושי בעינו עומד. אני לא שואל כיצד הוא משיג את האינפורמציה, שהרי לגבי האתונות קיבלתי את הטענה. אני מדבר רק על מאורעות של בחירה, שהאינורמציה עליהם לא טמונה בםךוטנציה בהווה.
לשון אחר: אתה עונה על השאלה כיצד הוא משיג את האינפורמציה העתידית, ואני שואל אם יש לו את האינפורמציה אז כיצד יש בחירה? אלו שתי שאלות שונות לגמרי. ונפ"מ לידיעה על האתונות, שלגביה לא שאלתי, אף שמדובר באינפורמציה על העתיד (ולכן שגם היא בעייתית, ואכ"מ), ואילו אתה מנסה לענות עליה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 21:36 לינק ישיר 

מיכי

 ודאי שאין קושי בביטוי הזה, כך אנו מדברים, ואנו מבינים שהכוונה שלא ראה אף אחד.
 אבל התורה (לדעת רש"י) אינה מדברת בדימויים והשאלות. ולכן כל פעם שיש קושי בפשטות הביטוי או העניין רש"י בורח למדרש. זה כך לאורך כל הפרשנות שלו בתורה. בכל מקום שהוא מביא את הדרש יש קושי עניני או תחבירי/דקדוקי בהסבר הפשוט. 
  ולכן כאשר כתוב שהוא ראה "אין איש" , ואי אפשר לראות "אין" , הוא נדרש לפרשנות חז"ל ( אשר גם היא כנראה מתבססת על הקושי הזה )



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/1/2007 21:46 לינק ישיר 

תלמיד,

"וירא כי לא יכול לו" (בראשית לב, כו), איך רואים "כי לא יכול"? ובכן, סוד: הפועל ר.א.ה. משמש במקרא (בפשט ממש) גם להבנה/תפיסה שהמוח קולט מתוך המידע שנקלט על ידי החושים, ביניהם הראיה, ולא רק למידע עצמו שנקלט בעין. אב לכולם, ראה "מדרש רבה", ריש פ' בלק, על "וירא בלק". לכן אין כל בעיה ב"וירא כי אין איש", כי כשהעין רואה את כל הסביבה, ואין שם איש, אז בעל העין רואה שאין איש.
כהערה כללית, אין לנו אלא להצטער על כל הדחקים ושאלות הסרק שנולדו לנו כתוצאה מההחלטה התמוהה שכל דבר מדברי רש"י בא לפתור שאלה סמויה!


רודולף



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 21:48 לינק ישיר 

מיכי
סליחה על חוסר האינטלגנציה שניחנתי בו, אבל למה הידיעה סותרת את הבחירה? הרי גם כשאתה "יודע" שאתה קיים, זה מתבסס על כמה נתונים:
א. אתה מרגיש את גופך נשמתך, וכמובן את מחשבתך.
ב. בזמן שהיית ילד ולמדת עברית, הורגלת שכל פעם שאומרים את המילה קיים, מתכוונים לאותו מושג של דבר מציאותי שניתן לחוש אותו או לדעת על קיומו.

אבל בדיוק כמו, שהרבה מהכותבים והקוראים כאן, עד לפני כמה שנים, לא היו מודעים לגמרי להבנת מושגים בסיסיים, כמו מי ומה זה אלוקים, ועוד,
כך גם אנו עלולים לעמוד יום אחד בפני מצב חדש בו יתבאר לנו שבעצם הצורה שבה הבנו את ה"קיום" זה לא מדוייק, אלא נדרש להגדרה יותר ברורה.

גם הנביא הבין באופן ברור שזו האמת, אבל לאחר שינוי מסויים במציאות, הוא ראה ואמר שהאמת הפוכה. ייתכן שגם קודם לכן ידע שזה עשוי לקרות, אלא שכל זמן שזה לא קרה - אין טעם לדבר על זה. זה כמו להגיד שאני לא יודע מתי יגאל עמיר יצא מהכלא, בעוד שידוע לי מספר שנות המאסר שנגזרו עליו.
וכמובן שהעובדה שאני יודע מתי הוא יוצא מהכלא - לא מונעת מהממונים לתת לו חנינה.

(אמנם, אם אבהיר, או שנראה לי שיהיה ברור לשומעים, שאף על פי שהסתפקתי, הספק הוא לא מחסרון עונש ברור ומוגדר או מחסרון ידיעתי אותו, אלא מהערכה שאפשרי שיתנו לו חנינה - או אז אמרתי את האמת בשלמותה, שהרי השני הבין בדיוק את הנושא.)

מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא - אמרו חז"ל.
גם בשמים - אני יודע איזה עונש גזרו על אדם פלוני, אבל זה לא מונע מהממונים בשמים לתת חנינה. 
הנביא מן הסתם שיער השומעים יודעים את משמעות החנינה הזאת. כשהוא שיער שהם לא יודעים - הוא הסביר:

ירמיהו:
רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו.
ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע ועשה הרע בעיני לבלתי שמוע בקולי ונחמתי על הטובה אשר חשבתי להיטיב אותו


יחזקאל:
והרשע כי ישוב מכל חטאתיו... חיה יחיה
ובשוב צדיק מצדקתו... במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות

הערה: אני יודע שהרמב"ם שואל על ידיעה ובחירה, ואומר שתשובת דבר זה ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים, אבל פעם מדדת את האורך של הודעתי מול הים? חוץ מזה, מישהו ריכל באזני שהאור החיים ולא זוכר מי עוד, כותבים שמותר לי לחלוק על ראשונים כפי ראות עיני, לפחות כשזה לא נוגע למעשה, אז לדידי זה ממש מצווה.


תוקן על ידי גדוראובן ב- 11/01/2007 21:52:27



תוקן על ידי גדוראובן ב- 11/01/2007 22:06:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 21:57 לינק ישיר 

ירוחם, תודה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 22:25 לינק ישיר 

שטיינר

  ברור ש"ראה" קיים גם במובן של " הבין" " נוכח" אולם זה תלוי בהקשר. 

 כאן כתוב ויפן כה וכה וירא כי אין איש. אין ספק שהכוונה כאן לראיה. בעיניו.
 
  אכן המובן הפשוט הוא שמאחר ולא ראה אף אחד מימילא הבין כי אף אחד לא רואה. את זה גם רש"י ידע ( וגם את המובאות שהבאתה והביא ירוחם ), אולם זה בלשון מליצית. שרש"י לא מקבל כפרשנות בתורה . ולכן בורח כאן לדרשת חז"ל. 

 אכן אתה צודק שנאמרו הרבה פלפולי סרק בהבנת דברי רש"י. אלה נאמרו ע"י כאלה שלא הבינו באמת את דבריו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/1/2007 22:48 לינק ישיר 

תלמיד.
חו"ח שיובן נימת זלזול בדברי על רש"י ,בעיני הוא הגדול שבגדולים
רש"י אינו פרשן או פשטן עקבי. גדולתו בפרשנותו השונה לאותה מילה ולאותו עניין. לפי הענין. הוא אינו מרגיש את עצמו מחויב למשמעויות ולמילים שפרש בעבר בצורה שונה ממה שהו מפרש אותה
בשעה שהוא צריך פרשנות אחרת. ולכן אי אפשר ללמוד גז"ש מפרושיו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/1/2007 23:57 לינק ישיר 

גדור,
אתה שואל שאלה טובה, וכבר רמזתי על כך למעלה בהערה על ידיעת האיצטגנינים של הראב"ד, שזה בדיוק המכניזם שאתה מצביע עליו. אני אישית לא מסכים, אבל זה עניין לאשכול אחר. ברור שלפי הרמב"ם יש סתירה, ולכן ניתן לדון בזה לשיטתו. טענתי היתה שבגלל בעיית הידיעה והבחירה כל נבואה על מעשה בחירי אינה ראיית העתיד אלא ראיית ההווה שיכולה להשתנות. זאת להבדיל ממציאת אתונות שאינה עניין לבחירה ולכן אולי לגביה ניתן לדבר על נבואה כראיית העתיד.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > וירא כי אין איש: על ראיית העתיד ונבואה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.