בית פורומים עצור כאן חושבים

אמור

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/5/2007 16:54 לינק ישיר 

 את התשובה בעצם הביא דרום חוקר, מאתרו של אראל סגל. ורק כמה השלמות.
הציווי הראשון התיחס לחג הסוכות שהיה במדבר. ושם כמובן לא היוה ארבעת המינים. בסוכות ישבו הרי ממילה. אלכס במקום הוסיף כי  לפ המסורת חג הסוכות הראשון היה בשבת, וזה הרי אפשר לחשב, הרי לפי הגמרא  בשבת    ליל הסדר הראשון היה ביום ה" (יציאת מצריים) ולפי חשבון את בש אם ליל י"ד הוא ביום ה ראשון של סוכות נופל בשבת, ואזי ודאי כבר לא חלים עליהם דיני ארבעת המינים, הרי חז"ל תיקנו ביטול נטילת לולב בשבת לא?

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2007 21:03 לינק ישיר 

ולמה לעשות שנים או שלוש חגים ביחד? הרי אין מערבין שמחה בשמחה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2007 21:11 לינק ישיר 

הוא לא קיים מאומה.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2007 22:57 לינק ישיר 

מי ולמה?

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2007 00:44 לינק ישיר 

טומש (ראה בשאלה בהודעת ירוחם מהדף הקודם). משתי סיבות: 1. כידוע, מצוות צריכות אמונה. 2. מסברא שלי: מצוות שביתה בשבת, להבדיל מאיסור מלאכה, צריכה כוונה לכל הדעות. מי שנמנע מאיסור סתם כי לא בא לו, אז ברור שהוא לא עשה איסור. אבל לענ"ד הוא לא קיים מצוות שביתה. מצוות עשה שאין בה מעשה ולא כוונה אין בה מאומה.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2007 00:56 לינק ישיר 

הרב מיכי,

"מסברא שלי".וכו'.
זה לא מפורש בסנהדרין נח: לגבי גוי ששבת חייב מיתה ורמב"ם מלכים י,ט?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2007 10:28 לינק ישיר 

בהמשך לכפילויות בפרשה

כג,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  כג,ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  כג,ג שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.  {פ}

כג,ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.  כג,ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן

שוב אנו מוצאים כפילות
א. האם השבת נקראת מועד?
ב. אם כן למה הכפילות.
ג. הרי גם בשבת נאמר תקראו אותם.? כפי שחז"ל דורשים אותם= אתם




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2007 11:01 לינק ישיר 

מקאן
לא הבנתי איך אתה לומד את זה מסנהדרין, אז הבאתי את הרמב"ם

רמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט

כו"ם שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג.

כמובן שלא מדובר על גויי שיצאה לסוף שבוע ארוך  על שפת הים
אבל במחשבה שנייה אולי הדבר אינו דומה כלל וכלל, הגוי הרוצה לקיים שבת, שהיא בעצם ברית בין ה" לעמו כמו שאר המצוות
אם הוא מתכוון וחייב להתכוון לקיים את המצווה, אזי הוא מגלה דעתו שהוא רוצה לקחת משהו שלא שלו, לגזול את הישראל.
אבל היהודי שהמצוות הוקנו לו מרגע לידתו ועוד לפני זה, אין כורח שיתכוון לקיים את המצוות, כי המצוות הן טבע לו. חקוקות בבשרו ובנפשו, וככזה אינו צריך לנפנף תמיד ולהזכיר את בעלותו ושיכותו למצוות.



תוקן על ידי ירוחםשם ב- 02/05/2007 11:04:01

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2007 14:08 לינק ישיר 

ירוחם

בברכת הקידוש אנו אומרים 'תחילה למקראי קודש', זה יכול להתפרש הן במובן הראשון שבהם והן במובן הקודם להם.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2007 15:05 לינק ישיר 

קאהן,
אני מבין שטענתך היא שאם גוי שבת כי בא לו לכאורה לולא דבריי הוא יתחייב מיתה כי יש בזה קיום מצוות שביתה. ומכאן ראיה לדבריי שאין בכה"ג קיום. אבל אולי יש לדחות ולומר שזה רק תנאי לחיוב מיתה של הגוי ולא לקיום מצוות שבת של ישראל. רק אם הגוי רצה לעשות משהו ונמנע בגלל שבת הוא חייב מיתה. בכל אופן מסברא נראה לי פשוט כן.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2007 15:47 לינק ישיר 

מאיר
לא הבנתי מה כוונתך, במקראי קודש של הקידוש? אבל  יהודי שלא קידש  את השבת בקידוש
האם  השבת לא התקדשה לו? הוא פטור מהכל, מכיון שלא קידש? 
  אם פסוקים אתה  רוצה?
מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל. לא עשה בן לכל גוי ומשפטם בל ידעום

האם לאומות העולם אין חוקים ומשפטים? הרי שבע מצוות ודאי יש להם, אז מה ההבדל הכמות?
 
הלא עשה כן לכל גוי- שאצלנו החוקים הם חלק מאתנו . חקוקים בתוכנו בבשרנו, הרי אתה מאמין שכל הנשמות  של עם ישראל עמדו בהר סיני.
 למה הם עמדו שם? לחיזיון האור קולי? או על קבלת התורה כחלק מישותך. ולכן זה לא חשוב אם אתה מאמין או לא מאמין בקיום המצוות, אם אתה מקיים אותן עם כוונה או בלי כוונה- קיימת אותן, ואם כוונת ולא קיימת, לא  קיימת אותן .אפילו שאמרת אלף פעם לשם יחוד.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2007 17:42 לינק ישיר 

לפי דברי באשכול מצוות צריכות אמונה?טומי לפיד לא קיים מצוות שביתה, אבל לפחות נמנע מביטול עשה של שביתה וגם זה משהו. עפ"י היסוד של המנ"ח שמחלק בין אי-קיום המצווה לביטולה.

ירוחם, אתה סותר את עצמך? באשכול הנ"ל צידדת בהתלבות שמצוות לא צריכות אמונה, ורק צריך שלא תהיה כוונה שלילית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2007 18:07 לינק ישיר 

זילבר
אני סותר את עצמי כל הזמן, אני עדיין מתלבט, מה נכון ומה אמת ומה שקר ומה היא אמונה ומה היא כפירה. אני מקנא מאד באנשים שכל בוקר הם אומרים, אמת ויציב ונכון וקיים וגומ" וחושבים על עצמם, אני מאד מאריך בק"ש כך שלאמת אני כמעט לא מגיע. על נכון, ויציב, אין בכלל מה לדבר.

אבל במקרה הזה אני לא סותר את עצמי, גם עכשיו אני טוען כי אין הכרח להאמין  לפני קיום המצוות
מה שכתבתי הוא שהמצוות חקוקות בתוך כל יהודי, הוא לא צריך להאמין לפני שהוא מקיים אותן
כמו שאתה לא צריך להאמין שיש לך רגליים לפני שאתה הולך, ואם יש לך ריאות לפני שאתה נושם
אתה תאמין או לא תאמין שיש לך ריאות , אבל אתה תמשיך לנשום. אני יודע כי אין הגיון לוגי במה שאני כותב כי אין המשל דומה לנמשל, אבל תסכים איתי שכל  האמונה שלנו היהודית, אין לה הגיון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 11:26 לינק ישיר 

מרוב פילוסופיות השאלה לא  יושבה

בהמשך לכפילויות בפרשה

כג,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  כג,ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  כג,ג שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.  {פ}

כג,ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.  כג,ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן

שוב אנו מוצאים כפילות
א. האם השבת נקראת מועד?
ב. אם כן למה הכפילות.
ג. הרי גם בשבת נאמר תקראו אותם.? כפי שחז"ל דורשים אותם= אתם





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2007 12:19 לינק ישיר 

ירוחם

שבת לא נכתבה כאן משום שהיא "מועד", היא נכתבה כאן משום שהיא נקראת "מקרא קודש", וגם המועדים נקראו "מקרא קודש".
ומהו מקרא קודש? קריאה להתכנסות ולאסיפה שהם קודש, כי בהתכנסויות היה המנהיג מדבר לפני העם בענייני קודש.



תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 03/05/2007 12:19:16




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > אמור
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 10 11 12 לדף הבא סך הכל 12 דפים.