בית פורומים עצור כאן חושבים

בחוקותי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/5/2010 08:23 לינק ישיר 

התוכחה מתחילה במאיסה מוחלטת של החוקים וכפי שמשמע בהמשך גם ע"ז.
באמצע התוכחה יש מעבר לנושא אחד ויחיד, שמיטה.
איך נוצר השינוי הזה?

"כל חרם אשר יחרם מן האדם מות יומת"ת רש"י ידוע, מהו פשטיה דקרא?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2010 09:38 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
התוכחה מתחילה במאיסה מוחלטת של החוקים וכפי שמשמע בהמשך גם ע"ז.
באמצע התוכחה יש מעבר לנושא אחד ויחיד, שמיטה.
איך נוצר השינוי הזה?

"כל חרם אשר יחרם מן האדם מות יומת"ת רש"י ידוע, מהו פשטיה דקרא?


אתה מתחיל עם דרש ושואל על פשט,
לפי הפשט כל התוכחה היא על שמיטה,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 10:07 לינק ישיר 

מקס
ראה את הפסוקים האחרונים של פ' בהר, שהם בעצם הפסוקים הראשונים של הפרק של פ' בחוקותי, מדובר שם על ע"ז ושבת. שאלו המצוות החשובות שבגינם  נכתבה התוכחה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 10:22 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
מקס
ראה את הפסוקים האחרונים של פ' בהר, שהם בעצם הפסוקים הראשונים של הפרק של פ' בחוקותי, מדובר שם על ע"ז ושבת. שאלו המצוות החשובות שבגינם  נכתבה התוכחה


קודם כל: שבת לפי הפשט זה שמיטה
וכן משמע מהתוכחה עצמה,


ויקרא פרק כו

(לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתתֶיהָ כּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ איְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתתֶיהָ:
(לה) כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:
(מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּר וְהָאָרֶץ אֶזְכּר:
(מג) וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם:
(מד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם:






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 11:08 לינק ישיר 

גשמיכם בעיתם - לילות ד ושבת
לפחות על לילות שבת יש ראה כי זה התקיים בהידור
לגהי הלל ששכב על הגג וקברו השלג - לפי המסופר בגמ' (למיטב זכרוני בברכות) גילוהו בבוקר כאשר אחד החכמים אחר לחבירו "שמא יום המעונן היום" ותמוה שהרי היה שלג ג אמות, ומה התמיהה שמא יום המעונן? חורף שלגע היה לפני כמה שעות. ועוד - שערימת שלג מכסה את הארובה וממילא יש חושך. זה יובן רק אם היה רגיל כי ביום אין גשם, אין כננים,השמש זורחת ואף ממיסה את השלג. כי רק בליל שבת יש גם ולא ביומו.
איני חושב שהפירוש נכון,אבל הסיפור עם הלל באמת תמוה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2010 11:10 לינק ישיר 


מקס

ויקרא פרק כו

(א) לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשׂכּית לֹא תִתּנוּ בּאַרְצְכֶם לְהִשׁתּחֲוֹת עָלֶיהָ כּי אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם:

(ב) אֶת שׁבּתֹתַי תּשׁמֹרוּ וּמִקְדּשׁי תּירָאוּ אֲנִי יְדֹוָד: ס
 
כתוב כאן שבתותי- ולא שבת הארץ,
 
אָז תּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שׁבּתתֶיהָ

 אתה אוהב וארטים-      מה פרוש? ולמה שמיטה?

יהודי מעבד את אדמתו שישה ימים בשבוע, העבודה  הזו הרי גורמת לארץ להמשיך לעבוד ןלצמוח גם ביום השבת, שלכאורה היא צריכה לנוח,

כמה שבתות יש בשנה? כ52 = החגים בערך 59 תוך שש שנים מספר השבתות והחגים שהאדמה עבדה לכאורה באיסור, יוצא כ 354  בערך כמנין שנה
אז אומרת התורה בשנה השבעית  - האדמה מרצה את שבתותיה





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 11:16 לינק ישיר 

ירוחם: ווראט יפה

כל פרשת בהר דן בעניין הארץ ושמיטה ויובל, ואין לזה שום קשר לשבת רגילה, אתה צריך להסביר את הפסוק של ע"ז, אבל ברור ששבת כאן מדובר על שביתת הארץ ויובל, 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 11:21 לינק ישיר 

אתה צריך להסביר את הקשר בין המילה שבתותי- שלי -אומר ה'- ואת מקדשי  תראו- זה ודאי מיקדש ה',  הקשר הרי ברור בין שבתותי ומקדשי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 11:34 לינק ישיר 

רמב"ן ויקרא פרק כו

את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, הזהיר כן הכתוב על המצות, לשון תורת כהנים (פרק ט ו) . ופירושה, שהזכיר הכתוב עבודה זרה ושבת שיזהר בהן העבד הנמכר לגוי, ומורא המקדש שיבא שם ברגלים ויירא ממנו, והוא הדין לכל המצות, אבל הזכיר אלה שהן אבות ללמד על כולן. ויש גורסין "הזכיר [ס"א הזהיר] כאן", ואם הגירסא כך, רמזו שכל המצות בכלל השבת והמקדש, והמשכיל יבין:




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 11:35 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
אתה צריך להסביר את הקשר בין המילה שבתותי- שלי -אומר ה'- ואת מקדשי  תראו- זה ודאי מיקדש ה',  הקשר הרי ברור בין שבתותי ומקדשי.


חזקוני ויקרא פרק כו פסוק ב

(ב) את שבתתי תשמרו מתורגם בתרגום ירושלמי בענין שנות שמיטה שכן הם נקראו שבת. ומקדשי תיראו שנת היובל קדש תהיה לכם כך נדרש בתנחומא.

אבן עזרא ויקרא פרק כו

שבתותי תשמרו שנות השמיטה. ומקדשי תיראו שנת היובל, כי כן כתוב קדש תהיה לכם (ויקרא כה, יב). ולפי דעתי שהזכיר את שבתותי מטעם ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני (ישעי' סו, כג), ולא בעבור שהזכיר להשתחוות עליה. והטעם שתבואו בכל שבת להשתחוות לפני ולא על אבן משכית רק מקדשי. והנה הזכיר היום הנבחר, כי הוא נבחר לעבודת השם כאשר פירשתי, וגם הזכיר המקום הנבחר. וטעם אני ה' - ששבתי מכל מלאכה בשבת, וכבודי דר במקדש, על כן הזכיר מלת תיראו:


אברבנאל ויקרא פרק כה

ואולי אמר את שבתותי תשמורו על השמטות והיובלים שזכר למעלה שישמרו עצמם אז מעבודת הקרקעות כי עם היות עבד נרצע לגר צריך לו שאת האלהים יירא ואת מצותיו ישמור כי זה כל האדם. תם:


רבינו בחיי ויקרא פרק כו פסוק ב

כי פירוש המדרש הזה שבא הכתוב להזהיר על העבד הנמכר לעו"ג, על ע"ז,





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 11:52 לינק ישיר 

ולמרות  זאת השבת היא שבת ה' והמקדש מקדש ה', אלו שני פרקים נפרדים, פרק כה העוסק בשמיטה ויובל.  פרק כו הוא פרק בפני עצמו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 12:02 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
ולמרות  זאת השבת היא שבת ה' והמקדש מקדש ה', אלו שני פרקים נפרדים, פרק כה העוסק בשמיטה ויובל.  פרק כו הוא פרק בפני עצמו.


פשוט לא נכון, זה פרשה אחד שמתחיל ויקרא פרק כה (א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:

ונגמר ויקרא פרק כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרת אֲשֶׁר נָתַן יְקוָק בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה:

רק הפסוק של ע"ז נראה זר, לכן דורשים בתורת כהנים בעבד עברי שנמכר לגוי עיין שם, ולמה יש כאן מקום לדרש ? בגלל שהפסוק נראה זר, והבן



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2010 12:48 לינק ישיר 

מקס

למרות כל מה שכתבת בשם אומרם. עדיין יש גם הגיון בדברי התורה- ואי אפשר לאנוס את הכתוב, כי אין הדבר עולה יפה עם התזה.
 וליתר בטחון הבאתי גם דעתו של הרמב"ן שסובר כדעתי, כדאי הוא הרמב"ן שנסמוך עליו, לא פחות מאשר על אחרים,
 מה עוד כי הוא מסתמך על -תורת כהנים- והעיקר שהוא הגיוני ומתאים לרוח הפסוק,

כך דעתי!, אבל אתה רשאי לאחוז בדעתך. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2011 01:06 לינק ישיר 

שבוע טוב לכולם:

אם בחקתי תלכו דרשים חז"ל הקדושים, שאותם חוקים שברא את העולם זה אותם חוקים שבתורה כלומר שהתורה היא בעצם ללכת לפי חוקי הטבע, זה התורה וזה עומקו של תורה,

עוד דורשים חז"ל הקדושים, "אם" לשון תחנונים, שכביכול אלוקים מתחנן שנקיים את התורה ואז יהיה לנו ולצאצינו רק טוב כל הימים,
ואם אנו רואים שזה לא עבד בכל הזמנים אפי' שקיימנו את התורה, אז כנראה לא קיימנו אותו כמו שצריך,

עוד דורשים חז"ל הקדושים, למה לאובות לא נתן את התוכחה ? כי הם הבינו את החוקים ומתן שכר לצדיקים לעתיד כלומר השכר היא אף פעם לא מידי וכן העונש ח"ו, (ראו אשכול זה הבטחות התורה כפשוטו, (דרשה שאמרתי בשבת) ) )
אבל העם לא הבין כל זה לכן היו צריכים לאיים כביכול בקללות אם כי שהקללות אמיתיות כלומר שמתקיימות מהטבע כאמור,

אם בחקתי תלכו
האבות כשהיה הקב"ה נגלה עליהן ולצוותן לא היה מתנה אם בחקותי תלכו ואם בחקותי תמאסו
מפני מה ? מפני שהן יודעין כח מתן שכרן של צדיקים ופורענותן של רשעים ואינן צריכין לההנות בהן אבל שאר הנביאים הלואי
יפרש להן מתן שכרן ופורענותן כמה פעמים הלואי יכנעו בני דורן,
(משנת רבי אליעזר)

עוד דורשים חז"ל הקדושים, כמה חיבב אלוקים את ישראל שלא אמר להם כזה ראה וקדש כמו כל מלך שגוזר חוקים רק אמר להם והסביר להם שכל התורה היא לטובתם וטובת זרעם עד עולם, על דרך ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך (ולא גן עדן ושטויות, רק אתה וזרעך עד עולם כפשוטו)

עוד דורשים חז"ל הקדושים: בשר ודם מקרב את עבדו לצרכו אבל אלוקים קירב אותנו לצורכינו אנו (ולא ח"ו לצרכו)
ולכן ונתתי גשמיכם בעתם

עוד דורשים חז"ל הקדושים,  ונתתי שלום בארץ כל ימי עוה"ב (כלומר עולם הבא כפשוטו ולא העולם הבא הדמיונית) כולו סעודה ומשתה שמחה ויום טוב וכו' בלא ריב בלא משפט בלא בכי בלא זעקה בלא מלחמה בלא מחלוקת וכו' כי כל בני עולם הבא כולן שלום מנין שנאמר ונתתי שלום בארץ
(מדרש אלפ"א ביתו"ת) 

האזינו אנשי כת ההשקפה לדברי חז"ל הקדושים
ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו, אמר הקב"ה וכו' אעפ"י שאין בהם בישראל דברי תורה אלא דרך ארץ
בלבד
יקויים בהם וכו' ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו וגו' אבל אם תעשו את התורה והמצוות אחד מכם ירדוף אלף וכו' (אליהו רבה) 

האזינו חכמי וחברי הפורום לדברי החז"ל הענק הזה:
ופניתי אליכם והפריתי אתכם זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל (איכה ג כא) ר' אבא בר כהנא בשם ר' יוחנן אמר משל למה"ד
וכו' כך עובדי כוכבים מונין את ישראל ואומרין להם אלהיכם הסתיר פניו מכם וסילק שכינתו מכם עוד אינו חוזר עליכם והן בוכין ומתאנחין, וכיון שנכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין בתורה ומוצאין שכתוב ופניתי אליכם והפריתי אתכם ונתתי משכני בתוככם והתהלכתי בתוככם והן מתנחמין,
למחר כשיבא קץ הגאולה אומר להם הקב"ה לישראל בני אני תמה מכם האיך המתנתם לי כל אותן השנים ??!! 
והן אומרים לפניו רבש"ע אילולי תורתך שנתת לנו כבר אבדונו האומות לכך נאמר זאת אשיב אל לבי ואין זאת אלא תורה
שנא' דברים ד מד וזאת התורה וגו' (איכ"ר פ"ג יז)

ונתתי משכוני בתוככם והתהלכתי בתוככם,
דורשים חז"ל הקדושים, אני עוזב את העליונים ובא לגור אתכם, כלומר אם נקיים את המצוות אז אלוקים איתנו כאן בעולם הזה,
ואם לא נקיים את המצוות ?! אז לא מוצאים אותו באף מקום,
מי צריך לחפש את האלוקים ? זה שלא מקיים מצוות ! ולכן באמת לא רואה אותו,
אבל מי שמקיים מצוות רואה אותו ומרגיש בו בכל מקום,

עוד דורשים חז"ל הקדושים,
אף אני אעשה להם: מי שכופר בו באלוקים גם אלוקים כופר בו, כלומר זה פשוט אוטומתית, מי שכופר בו ובדרכיו וחוקיו אז הטבע כופר בו, כמו מי שכופר שאש שורף אז האש ישרוף אותו, וכן על זו הדרך בכל דרכיו של האלוקים,

עוד דורשים חז"ל הקדושים: ומאוד רלוונטי היום בלג בעומר,
שבע על חטאתיכם שבע עבירות מעונן (אומר על שעה או יום שמסוגל וכדומה)  ומנחש (גורל)  ומכשף  וחובר חבר
ושואל אוב וידעוני 7, ודורש אל המתים  (מירון)
(לקח טוב)

עוד דורשים חז"ל הקדושים
שאילו האומות היו יודעים כמה טוב להם עצמם אם בני ישראל ילמדו תורה וקיימו, היו שמים שני שומרים על כל יהודי לשמור עליו שילמד ויחקור ואז כל האנושות ירוויחו מזה,

עוד דרשים חז"ל הקדושים: אלוקים אומר אם ברצונכם בנאורות של הגויים אז אני באמת ישלח אותכם לשם כלומר מהארץ ישראל והשמדתי את במותיכם: אמר להם הקב"ה לישראל הואיל ואתם רוצים בעבודת כוכבים אף אני מגלה אתכם במקום שיש שם עבודת כוכבים לכך נאמר והשמדתי את במותיכם
(אבות דרבי נתן נו"א פל"ח)
כלומר אם לא נשכיל לקיים נאורות משלנו רק נחשוב על הדשה של השכן אז באמת צאצאינו יעזבו את ארץ האבות להתבולל באומות,

עוד דורשים ומספרים חז"ל הקדושים: פחד נורא
ונתתי פגריכם על פגרי גילוליכם אמרו אליהו הצדיק היה מחזר על תפוחי (נפוחי) רעב שבירושלים פעם אחת מצא תינוק (בשכלו) שהיה תפוח ומוטל באשפה והוציא יראתו (= כת ההשקפה) מחיקו ומחבקה ומנשקה ער שנבקעה כריסו ונפלה יראתו לארץ ונפל הוא עליה לקיים מה שנאמר ונתתי פגריכם על פגרי גלוליכם  (סנהדרין סג: סד.)

לאלה מכת ההשקפה שיש להם ספק אם אפשר לבטל את דברי משה רבינו אפי'
ואבדתם בגוים אמר ר' יוסי בר חנינא ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל באו ארבעה נביאים וביטלו משה אמר וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב בא עמוס וביטלה שנאמר  חדל נא מי יקום יעקב וגו' משה אמר'  ובגוים ההם לא תרגיע בא ירמיה ואמר הלוך להרגיעו ישראל משה אמר פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל וביטלה הנפש החוטאת היא תמות משה אמר ואבדתם בגוים בא ישעיהו ואמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' ובאו "אובדים בארץ וגו' מלמד שלא יהו אבודים בין העכו"ם (מכות כד)

מספיק להיום
ושבוע טוב לכולם,

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2011 01:44 לינק ישיר 

היי שכחתי את העיקר שלמדנו השבת:

וזכרתי את בריתי,,, והארץ אזכר מן הפסוק הזה אתה למד וכו' שארץ ישראל שקולה כנגד המילה  כשם שמילה דוחה את השבת כך כבושה של ישראל דוחה את השבת (ילמדנו)

וזכרתי את בריתי יעקוב והארץ אזכר: אמר ר' לוי גדולה היא ברית ארץ ישראל שהיא שקולה כנגד ברית ג' אבות שבכולם כתיב אזכור והארץ אזכור והארץ לבדה אזכור שנא' וזכרתי את בריתי יעקב וגו'
(מדרש)

ועוד למדנו למה ישראל נמשלו כבכור דווקא ?! כי כמו שבכור אי אפשר להחליף כך את בני ישראל אי אפשר להחליף,
ולכן אף גם זאת,,, לא מאסתים:

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בחוקותי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.