בית פורומים עצור כאן חושבים

פקודי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/3/2015 08:28 לינק ישיר 

הערות נוסח לפרשת פקודי

http://ivri.org.il/2014/10/bhs/#23



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/3/2015 10:33 לינק ישיר 

שמעתי מישהו ששאל - בספר ויקרא ישנם כמה פרשיות קצרות שמחברים אותם (כלומר 2 פרשיות ביחד בשבת אחת), אבל ויקהל פקודי הם פרשיות ארוכות? ועניתי: שמתחשבים גם ב"עיון" בפרשה - הקריאה אמורה להיות עם תשומת לב לתוכן. הואיל ותוכן הפרשיות ויקהל פקודי הוא אותו תוכן של תרומה תצווה, לכן אין קושי בלימוד הפרשה, ואפשר לחבר פרשיות אפילו שהם ארוכות. כיוצא בדבר בפרשיות מטות מסעי - פרשת מסעי - תחילתה קלה ביותר - "ויסעו ויחנו", וגם שאר חלקי הפרשה קלים מסיבות שונות - הגבולות אינם קשים כשלעצמם, ואי משום הגיאוגרפיה - זה בכל מקרה אף אחד לא מבין... וגם פרשת בנות צלפחד הינה מוכרת כבר, וכמו כן תנאי בני גד ובני ראובן שחוזר על עצמו. כיוצא בדבר אנו מוצאים בפרשת נשא - שהיא הארוכה ביותר - שהאריכוה משום קרבנות הנשיאים שחוזרים על עצמם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/3/2015 12:25 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/3/2015 12:40 לינק ישיר 

אליקים
בתקופת הראשונים היה מנהג שבשנים מעוברות פצלו את הפרשיות בספר שמות כדי שלעולם יקראו את פרשת צו לפני פסח.
מנהג נוסף שקיים אצל חלק מהתימנים עד היום, הוא שבמקום לחבר את מטות מסעי, מחברים קורח וחצי חוקת ואת חצי חוקת עם בלק.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/3/2015 19:48 לינק ישיר 

שמות פרק לט

(מב) כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה:
(מג) וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה: פ


למה הכתוב  שינה מעבודה למלאכה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2015 17:57 לינק ישיר 

בעל

פרשת חוקת הינה פרשה לא כ"כ מסודרת, כך שחלוקתה באמצע איננה מפריעה לרצף.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2015 20:45 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:

בסוף כל הפרשיות התורה יש סך מספר המילים שבפרשה, וניתן לזה מילים שעולים בגימטריא כסימן לסך הפסוקים.

בפרשתו פר' פיקודי היחידה שאין בה את הסך הפסוקים........ למה?????

חבדניקים- צריכים לדעת את התשובה!!!


מעניין שבהרבה חומשים באמת לא מופיע מספר הפסוקים לפרשת פקודי אבל בחומש שלי מופיע בסוף פרשת פקודי "צב פסוקים וסימן עזי"ה"


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2015 07:05 לינק ישיר 

מקובל לומר שאין מילה מיותרת בתורה וכל סוגת הדיוקים בפסוקים נשענת לכאורה על כך (אם דרשות יוצרות את הדין). הפרשות מתרומה עד סוף פקודי זועקות ההיפך (מחוץ לנעשה העגל).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/3/2015 08:15 לינק ישיר 

אכן הכל כפול

על אף שההסבר הפשוט הוא שהראשון הוא הציווי והשני הוא סיפור העשיה בפועל



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2015 09:51 לינק ישיר 



אני שאלתי זאת הרבה לפניך http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3043902&forum_id=1364

אבל אם אתה באמת מחפש תשובה, אז התשובה היא שגם בגוף האדם יש, לדוגמא, הרבה שרירים, שכולם דומים ואת כולם צריך, מכיוון שכל אחד נמצא במקום אחר ושולט על פעולות אחרות. כך גם בתורה יש דברים שחוזרים על עצמם מכיוון שצריך אותם בכמה הקשרים. ועדיין טמון בהם כוונות שהבקי בכך יוכל להוציא. 

אמנם אני התכוונתי לשאול, שסוףסוף אנו רואים שיש מקום לחזרה על דברים, ואם כן גם אנחנו כנלא נקצר בדברינו מי אמר שזה שונה מהמעשה - אותו עשתה, להבדיל, התורה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2015 10:14 לינק ישיר 

המילה עבודה. מצביע אל פעולת העשיה, בשעת בניית הארון השולחן המזבח וכ' -עשו עבודה,
השלמת העבודה -הושלמה המלאכה רואים את התוצאות-השליחות. התכנית,

תמניא
 הסימן צריך להיות מהפסוקים של הפרשה, כפי שכתבתי הבוחר צעצער קיבל כתוב בפקודי-
בלי כל -סימן



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2015 10:39 לינק ישיר 

אליק
יש מישהו שבנה כ"כ הרבה סודות על בסיס זה?
אם כן - היכן הם
אם לא- אם ב 3000 שנה לא גולו הסודות - האם אין זה כשל במתודה?
כמובן שהסודות צריכים להיות כך שהם ארוכים מהרמז, אחת ניתן לאומרם ישירות



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/3/2015 16:05 לינק ישיר 

מאחר והתלמיד הטועה שבכאן שאל שאלה, ומאחר וייתכן שישנו מי שלא הבין את התשובה, אליכם אישים אפנה ואסביר את אותו דבר שההוא לא הבין:

אין כאן שום סודות לחשוף. בדיוק כמו שלהבין את פעולת השריר האחד או השני - אין פה דבר נוסף להבין, אלא להבין שבדיוק כמו בשריר האחד, כך גם בשריר השני, אבל צריך את שניהם, מכיוון ש, מה לעשות, יש לנו יותר מאיבר אחד שאמור לזוז ע"י שרירים. כך גם במשכן, צריך את כל חלקיו, ואת כל חלקי החזרות עליהם, גם ללא הבנה חדשה, אלא בשביל להפעיל את החשיבה על החלקים השונים של אותו נושא, בדיוק כמו הצורך בשרירים להפעיל איברים שונים וחלקים שונים של איבר אחד באותו גוף, וכמו כן שרירים זהים לחלוטין בגוף חברו ובגוף חבר חברו וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2015 16:56 לינק ישיר 

אליקים
כמדומני שהשאלה הייתה מבוססת על דרך הגמרא להציע הצעות חסכוניות יותר לכתיבת פסוקים. ההנחה שלה היא שעדיף שיהיה כמה שיותר קצר, וככל שרעיון נאמר ביותר מילים ממה שצריך יש לדרוש את המילים ללמידת רעיונות נוספים. הרעיון שלך נאמר בשלוש שורות, וא"כ אין צורך בשתי פרשות כדי לומר אותו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/3/2015 17:38 לינק ישיר 

יש

א. כמעט תמיד הדרשות של הגמרא הם על פסוקים הלכתיים.

ב. הדרשות לחשוף יותר נפקא מינות, ולא משמעויות של הפסוק עצמו. כאשר יש ייתור, הרי שזה סימן ל"שריר" נוסף, השריר נראה בדיוק כמו השריר הראשון, אבל אם יש שני שרירים אז אפשר לשאול למה משמש השריר האחד ולמה השני. כלומר הדרשה מלמדת אותך את הצריכותא למה אתה צריך גם את יד ימין וגם את יד שמאל. אבל זה לא אומר שליד שמאל יש חידוש נוסף לחידוש של יד ימין. אלא שעם שניהם ביחד אפשר לעשות יותר מאשר ביד ימין לבד. וזהו החידוש מייתור הפסוק - המעשה שיוצא משניהם ביחד.

כך גם כאשר התורה מאריכה בפרטי המשכן - זה לא אומר שיש כאן "סוד" נוסף. אלא שאם הכל היה כתוב רק פעם אחת זה היה פחות חזק. כך גם בפרשת הנשיאים. תחשוב שעושים טקס הענקת תארים וכדומה. ודאי שנותנים לכל אחד מקום בפני עצמו, גם אם הוא לא חידש יותר מחבריו. לכן גם כל נשיא מקבל מקום למניית קרבנותיו. וזה מה שקורה גם במשכן - צריך לתת מקום לכל החלקים של בניין המשכן, ומתוך כך אפשר לשאוב יותר כח "משכני". גם את זה אפשר לברר מדוע זה כך, ואינני יודע כרגע לכתוב יותר מזה. אבל הכיוון הזה מקרב את הדברים אל השכל, באופן שאפשר לקבל שיש כזה דבר גם אם לא יודעים מדוע. זה עובדה שכך אנשים בעולמנו מדברים חושבים ועושים.

ג. בעבר גם כתבתי, שהדרשות של חז"ל הם כמו ה"דברי תורה" בימינו. וכשאני אומר "דברי תורה" הכוונה להבדיל אלף אלפי הבדלות מפשטים של ימינו וגם מדרושים של ימינו. פשטים ודרושים של ימינו מבוססים על הנחה שבתורה כתוב הכל וצריך רק לפרש אותה. אבל "דברי תורה" - כמו אלו שאומרים בסעודת שבת - זה דבר שונה לגמרי. "דבר תורה" הינו סברא שאפשר למצוא לה תימוכין בפסוקים, גם אם ההוכחה שבזה היא חלשה מאוד. אבל הסברא מוכחת מתוך עצמה, ורק צריך לבדוק האם גם כותב התורה חשב שהסברא הזאת נכונה. אם מצאת ייתור או ניסוח מתאים - סימן שכותב התורה חשב שיש מקום לסברא מסוג כזה. אם לא - צריך עדיין לבדוק. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פקודי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.