בית פורומים ספרים וסופרים

יחס ר"ד פרידמן לרי"מ פינס [עוללות מאשכול שננעל]

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/8/2008 15:36 לינק ישיר 

ירא אלקים מרבים כבוד שמו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2008 16:34 לינק ישיר 

הלבן. תודה. ומי שיחכמני מהו הכ"י. לעולם חסדו.
בין. אין חולק שרד"פ לא נשתווה עם רימ"פ בדעותיו. השאלה לאן חילוקי הדעות מובילים.
ובקצרה האם ימצא מכתב שלומות מעין זה בין האחים לבית סגל או אפילו לבית רוזן?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2008 21:15 לינק ישיר 

אלייעזר, ברור שר"ד פרידמן ידע מי כתב את המבוא - הרי סוף סוף מדובר בספר שלו! ואמנם, כפי שאמרת בעצמך, הר"ב דבליצקי אינו מצליח לשכנע שמדובר ביותר מאשר ריתחא דאורייתא שכמוה ניתן למצוא לרוב בהשגות והערות כה"ג.

ואגב, למה השמטת את אמצע המכתב מ'שנות דור ודור'? (בו הוא מרחיב על תוכניותיו לעלות ארצה, שנדחות בינתיים עקב מצב בריאותו. ובאשר לשאלתך - ייתכן שבמקום כ"י צ"ל כו')


נ.ב. היו עוד כו"כ חילופי מכתבים ביניהם במהלך השנים (שטרם נדפסו, וארחיב בזה במקום אחר), לדאבון אלה המאמינים שהתוכחה בתרנ"ד מעידה שהוא "עמד על טיבו" ומכאן ואילך הפנה לו עורף. (ואם הזכרת את דוד ילין, הרד"פ מזכיר אותו באחד מהמכתבים הנ"ל: "החכם הר"ד יעלין" - שעסק עבורו בקניית קרקע בא"י).
ולגבי ההבדל בין מכתב משפחתי-ידידותי למכתב בענייני הלכות ודעות - זה ודאי קיים, והר"ד פרידמן ודאי הסתייג ואף הצר על חלק מהשקפותיו של גיסו (בכך אין ספק ולית מאן דפליג), אלא שהמכתבים הידידותיים ומשופעי הברכות מוכיחים שהדבר לא מנע ממנו להוסיף להתייחס אליו בידידות והערכה.



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 04/08/2008 21:56:07




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2008 22:44 לינק ישיר 

לבד מהידידות וההערכה, התייחס אליו גם כירא אלקים מרבים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2008 23:06 לינק ישיר 

מצווה לפרסם את תיאורו של רימפ על החרם שבוטל בלשונו הזהב



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2008 14:36 לינק ישיר 












תוקן על ידי ספרות ב- 28/01/2009 6:13:35




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/9/2008 23:47 לינק ישיר 

אגב העניינים הנזכרים באשכול זה, נתקלו עיני לאחרונה בלאקונה כרונולוגית משעשעת בספרו
של הרב יוסף שיינברגר, 'עמוד אש', על תולדות המהרי"ל דיסקין. (אחת מני לאקונות רבות ומגוונות בספר זה)

ר"י שיינברגר, בעת עיסוקו (בספר הנ"ל) בפרשת החרם על רי"מ פינס בשנת תרמ"ב, מביא הנ"ל איזה סיפור
 על גבאי אחד המוסדות בירושלים שחלה במחלה, והמהריל"ד תלה זאת בכך שהלה הכניס למוסדו את
 רימ"פ כמזכיר. סיפור זה מובא "מפי הרב משה בלויא ז"ל אשר נוכח היה בשעת מעשה".
לא ברור מתי בדיוק אירע מעשה זה, לשיטתו של ר"י שיינברגר, אבל אפילו אם נגיד שמדובר בשנת חייו
 האחרונה של המהריל"ד, יש לזכור שהרב משה בלוי עוד לא היה אז אפילו נער בר מצווה! ואף שהרב בלוי
 בספרו האוטוביוגרפי 'על חומותיך ירושלים' מספר ש"אם כי הייתי אז במקצת למעלה מבן שתים עשרה, לא
 תהיה זאת התפארות שוא אם אגיד שהייתי משמשו, מכיון שנמצאתי רוב היום והלילה בישיבה סמוך לביתו של
 הגאון מבריסק זיע"א ונחשבתי אז לנער בעל כשרונות למעלה מן הרגיל, השתמש הגאון מבריסק זיע"א בי למלא
 שליחויות שונות, וכמעט שבדברים בלתי צבוריים הייתי אני השליח הקבוע שלו...
" - כלומר שהיה מעין 'נער
 שליח' בסוף חייו של המהריל"ד, מכל מקום עדיין אנחנו מצויים בבעיה, שכן לפי תיאורו של שיינברגר היה הסיפור
 הנ"ל אמור להתרחש בכלל לפני לידתו של הרב בלוי!
שכן תחילה מדבר ר"י שיינברגר על האיסור שהוטל על בית מדרשו של רימ"פ - בשנת תרמ"ב, ובהקשר זה מביא
 מייד שני מעשים שלדבריו "אירעו זה אחר זה": הראשון הוא סיפור על אלמנתו של ר' יצחק חשין, שלאחר שנפטר
 רצתה אשתו לשלוח את יתומיה לבית מדרשו של רימ"פ (כאן מערבב ר"י שיינברגר בין שני עניינים שונים
 לחלוטין - בית היתומים של הרצברג, ובית המדרש של רימ"פ, אבל נעזוב את זה כרגע). הסיפור השני, שכאמור
 התרחש לדבריי שיינברגר "זה אחר זה", הוא הסיפור הנ"ל בשם הרב בלוי. דא עקא, איזו עוּבדוֹנת קטנה - ר'
 יצחק חשין הנ"ל נפטר בתרמ"ב! לפי ר"י שיינברגר מתברר איפוא שהרב בלוי היה נוכח בסיפור שאירע בכלל
 לפנישנולד...

(ולהשלמת המיקס הכרונולוגי, מביא ר"י שיינברגר מייד אח"כ סיפור שלישי, הקשור לחתונתו של הרש"ז מלובלין
 - שהתקיימה יותר מעשור לאחר החרם בתרמ"ב, וכשהרב בלוי היה פחות מבן 10 -  ואז חוזר בלי הפסקה כלשהי
 לדבר על בית מדרשו של רימ"פ וענייניו בתרמ"ב, כאילו היו כל ארבעת הדברים הנ"ל בתוך שנה-שנתיים)

 



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 10/09/2008 23:50:56




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/9/2008 01:53 לינק ישיר 

תכלת. האמת ניתנה להאמר כי כשנראה שמך מתנוסס על חידוש הדיון בנושא 'פינס', גדולה היתה הציפיה כי סוף סוף תחזינה עינינו במאמרך המקיף אשר אתה עורך אודותיו. והנה מה גדולה תדהמת כי עודך עוסק בכתבים אשר בעבר כהם ושכמותם סרבת כלל להטות עינך אליהם לבל יפריעוך מעבודתך הדייקנית.
אנא למען מעוני דין מתוחי סיבולת מצפי חקירה. הסר המסך המסך עיני מבקשי דעת תולדות פינס המזוקקות על ידך, והאר עינינו בעניין הסבוך הזה אשר ידוע לכל כי פינס ביקש לקטף בעוללות ואתה עובדות אחרות עמך לדבריך משכבר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/9/2008 13:39 לינק ישיר 

למען לא תשתבש עוד עליך דעתך מרוב דאגה, אתה מוזמן בחודשים הקרובים להעסיק את דמיונך בשאלה המשעשעת, מה תוכנו של המסמך שחלקו התחתון מצו"ב. את התשובה תקבל אולי כדמי חנוכה, ושיהיה לבריאות.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/9/2008 23:02 לינק ישיר 

תכלת. המשובש לא ינוח עד אשר יראה תיקון השיבוש שקיים בדחיית קבלת מכתבו החריף של הר"ד מקרלין נגד גיסו פינס. וכל זאת  עקב היותו מובא על ספר 'האיש על החומה' . ומאידך דיון באסופת מעשיות של ירושלמי אחר שלא ידוע כמוסמך ממנו.
שולי המכתב שהואלת לסקרננו בו הרי הוא מן הסתם אותו המכתב שאתה מנופף בו מימים על תמיכת רש"ס בפינס בשלב כלשהוא. וכבר נאמר שהיה שלב בו לא הוכר פינס באשר זמם. החומר שלך יכול לנוח גם עד חנוכה תתע"ה אם זה מה שיש בו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/1/2009 03:25 לינק ישיר 

מן החדש בנושא, או שמא מן הישן:
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=245




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/1/2009 18:49 לינק ישיר 

כיון שהוציא זוטות את המאמר לרשות הרבים אענה בו אני את חלקי
ראשית בנוגע ליחס רבי שמואל סלנט לרימ"פ יש לציין שבשנת תרמ"ג חבר רש"ס לאגודת סתר לגאולת הארץ שבין חבריה היה רימ"פ. [אם כי חתימתו נפקדת מבין החתומים על כתב התקנות]
יתירה מזו א.ר מלאכי שממאמרו בחורב תש"ד [כרך ח עמ' 120 134] למדנו על אגודה זו, משער כי הסיבה שרש"ס שלא ידוע כחו"צ, ניאות לעמוד בראש חבורה זו. היא ידידותו האישית לרימ"פ.

שנית. הערה נקרנית משהו. במאמר [הערה 40 ] מביא הכותב את מכתבו של רד"פ לרימ"פ מר"ח ניסן תרס"ט שהזכרתי לעיל
בראשית מכתב זה יש תיבות לא ברורות. מוצגים לפניכם כמה נסיונות פיענוח ואשמח להכרעתם של חכמי הבית.

העתקת המקור היא העתקה פונטית מתצלום המכתב  שבספר שנות דור ודור [ח"א עמ' שא]
המילים הלא מפוענחות, ופיענוחם. הודגשו

 

הנוסח בתצלום

הצעת פענוח בשנות דו"ד

הצעת פענוח בפורום

הצעת פענוח במאמר

כבוד גיסי הרב החו"ב כ"י השלם כ"י

*יא"מ כ"ש *מ"'י מיכל פינס מו

כבוד גיסי הרב החריף ובקי נרו יאיר השלם כ"י יא"מ כ"ש מ' י' מיכל פינס נ"י

כבוד גיסי הרב החריף ובקי נרו יאיר השלם כו' ירא אלוקים מרבים כבוד שמו מ' י' מיכל פינס נ"י

כבוד גיסי הרב החו"ב נ"י השלם כו' יא"מ כ"ש מ' י'

*   במקור מתחילה כאן שורה חדשה

*   שלושת קווי הגרשיים, במקור.

 



תוקן על ידי אלייעזר ב- 28/01/2009 18:50:35




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/1/2009 20:21 לינק ישיר 

דומני ששמי שורבב בחינם לכאן, אבל אענה אף אני דבר בעניין. ידועה ומפורסמת המעשייה על מהריל"ד שבשעת אמירתו בכל ליל שבת "לפניו נעבוד ביראה ופחד" נעשו פניו כלהבת אש ווריד במצחו התנפח כעובי אצבע, ובימי חוליו בשבת האחרונה, כאשר שכב על ערש דווי, הבחינו התלמידים שבשעת אמירת מגן אבות בבית הכנסת השתנו פניו בדיוק כבכל שבת בשעה זו. הסיפור מפורסם מאוד ומובא בהרבה מקומות, ויש מי שהוסיף וכתב שהיתה זו סגולה בירושלים ליראת שמים לראות את פניו בשעה זו.
אבל תמיהני. הרי לפני מנהג פרושים בירושלים אין הציבור אומר מגן אבות, כי אם החזן לבדו. ואם תאמר שמדובר כשהיה הוא החזן, הרי כל הגירסאות מוסרות שהוא היה מתפלל בחדר נפרד ודלתו פתוחה לבית הכנסת...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/1/2009 23:03 לינק ישיר 

[ולואי וכל טעותי יבאו תועלת כבמקרה דנן שחילוף השם זיכה אותנו בעדות נוספת לשאלת אמינות הסיפורים]

מהודעתי הקודמת נשמטו התיבות האחרונות של הצעת הפיענוח שבמאמר ואציגם כעת בשלימותם
כבוד גיסי הרב החו"ב נ"י השלם כו' יא"מ כ"ש מ' י' מיכל פינס נ"י




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/1/2009 00:46 לינק ישיר 

מישהו שיגר אלי מכתב של ר' מרדכי גימפל יפה:

 בעזהית"ש, ג' בטו"ב אלול, מאת"ר, ראזינאוי

כ' ידי"נ הרה"ח המפורסם, המצויין בחכמה ותושיה יתמוך כל חכמה כל כבוד ש' מ' מיכל פינס נ"יו ביתו וזרעו לברכה.

יקרת מכתבו מן ר"ח דנא, נכון הגיעני בימים אלו, והנני משיבו בלי איחור כפי סדר מכתבו. גם ע"ד "החבצלת" איננה השערה בדויה בכלל ורק כי לא יכול לו בלונדן כן נודעתי גם זולתו, כי אחרי התרועע את רעים כמותו חדשים זמן רב, עתה התלבש בעור כבשה תמימה, ויתהלך את החסידים והקנאים גם הוא. בין כה וכה הנני מציע, אולי היה כדאי לעשות נסיעה ללונדן ביחוד, להתישב גם בעיקר פעולה ועשיה מה, כי מה תכלית ישיבה שאין בה סמיכה למעשה ופועל יוצא. ובהיותו יוצא ונכנס מהוועד אל הזקן והסעקרעט אשר החדש, אולי דבר מה יוושע הענין בכלל, ובישועתו ירווח גם לידידו.

ידידי, באשר הודיעני כי ד"ר אשער ומונטאגי רוחם נאמנה עמדו, אולי יוכל לעשות טובה עזר וסעד לידידנו ברי"ל המו"ל הלבנון, אשר הגיע עד משבר, וכח אין להנהגת המ"ע. ד"ר לעהמאן נפרד מעמנו, כי לא הואיל הלוך אחרי פאליליק שלו עד אמ"ד ה' ראָסס הראש אשר נודעתי ברור כי לא יאבו שום תיקון בירושלים, חדש לבד המעמד לחלוקה, והנותרים יחשבו למזיק לזה. ע"כ לא ירצו גם בעזר הת"ת וישיבת עה"ח, אחרי כמה בקשות והפצרות ממני ומהגבאים תמן, גם לד"ר לעהמאן, ועבור ישיבת הק"ק זקים הד[פיס] ביסויזראעליט"א מודעתי שהיה בהסכמת ראסס. כן דבר חצר הבק"ח, שהרעש בלבנון אל בחירת מקום לא יוצלח ועזבו מקום הטוב והכל בעצת ראסס. ועל הדפיסו בלבנון לגלות הנבלה נחתם גז"ד הפרידה מד"ר לעהמאן. והנה ידידי יודע כי זולתו אין לנו מכ"ע להיהדות. החלוץ רחק מזה, והצפירה כאנוש נקי מתהלך כמישרים, אבל גם לא יתבע עלבון היהדות מהקמים נגדו. כן גם בדברי אה"ק אין דובר אמת כמוהו באשר ידע היטב האמת והטוב, ובקי בכל המטמוניות והמסתרים וכתב לו, כי לבד שצר לו להפרד ולצאת בשן ועין ממ"ע ההולך י"ז שנים, גם ירע אליו כי הרבנית וחסידיה יגילו לראות כי נענש עי"ז, וידידי כפה"נ יכול להטיב לו בעצתו ומכתבו בלונדן. לע"צ הרשב"כ מהעבר, והרש"ס, הנני זוכר כל המדובר כנד"ז מאז, ואין כדאי להעלות גרה מזמן העבר. האך ידע ידידי מה קול רעש גדול, אשר הרעיש המגיד מליק עד "עבר הירדן" או "גלעד" ובבייאלישטאק וכן גם בפה נחתו ידים לכתוב ולחתום אליו ואתכו לא ידיעתי מה?

כן אחרי דאבה נפשי לשמוע כי "פתח תקוה" נהפך לעמק עכור, ויושביה עשוה ותהי למפח נפש לקוניה ודאבון לבבי להאיש המעלה הד"ר גוטמאן שי' אשר בנפשו ומאודו הרים שם הארץ לשם ולתהלה. ועת משך כמשלש שבועות, ראיתי בלבנון בשם החבצלת כי פרחה מחדש, בשינוי שם או הוספת קניית קרקע מה, האם שוחר דבר בזה?

בפה שוכן הר"י כהן שי', אשר אשמח בו כי יעצור בעד פיו ולשונו בשאר פרטים ורק יחזיק ליזרז לקנות קרקע באה"ק, או לקחת חלק ועזר בהפתח תקוה, ומהוספה אשר כפה"נ נעשה בלעדו אחרי נסיעתו גם הוא בל ידע? ויודיעני נא ידידי אם שורש דבר נמצא בו.

מצב מדינותינו ידע מכה"ע, ובתוכם מצב עירנו בסתר המדריגה, אם כי ת"ל הכל שלום. לאחיו הר"פ הראיתיו פ"ש, ולפ"ד שלחו מכתב אליו. והנני חותם בשלום וכט"ס ובברכת השנים כוח"ט לשנה טובה וברוכה, מאושרת ומעושרת כנפשו שבעו וכנפש – (מרדכי גימפל) 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > יחס ר"ד פרידמן לרי"מ פינס [עוללות מאשכול שננעל]
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.