בית פורומים ספרים וסופרים

הרדיצ'קובר

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/10/2008 01:19 לינק ישיר 

אכן ראיתי. יש"כ.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2008 05:03 לינק ישיר 


שח הניק החביב אילפא:

ר' יענקל היה נתון תדיר בתחושת רדיפה. מעולם לא אכל אוכל שלא הכין בעצמו ועוד שאר דברים ע"ז הדרך. פעם נזעק לביתו של החזון אי"ש בטענה כי אחדים מבני הישיבה ניסו להרעילו. מה עליו לעשות. שאלו החזון אי"ש: "מה שמו בכוס קודם - את התה או את הסם". הרהר ר' יענקל קלות וענה: "קודם את התה ואח"כ את הסם". נענה החזו"א: "אנחנו הרי פוסקים שתתאה גבר". ונח דעתיה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2008 08:31 לינק ישיר 

ולא נותר לי אלא להתנצל.
והנה השורות מפיוטו של יוסי בן יוסי לשופרות  שהיו מקור לשם הספר (ממחזור גולדשמידט):

רגש מקבר / צווחה מסלע/ בתת יבשי עצם / מעפר קול
ראו נס בהרים / וקול שופר בארץ / להשמיע רנן / מדמומי קול
ככתוב על יד נביאך: כל יושבי תבל ושכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו

ראיית הביטוי בקשר של הפיוט מוסיפה לו משמעות.




תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 24/10/2008 8:29:27




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/10/2008 09:24 לינק ישיר 

אגב, ראש עירית ר"ג (?) היה בן העיירה שלו ועזר לו כלכלית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2008 10:31 לינק ישיר 
מידע היקפי, לזיכוי הרבים

הרדיצ'קובר עצמו היה דמות עלומה (והיות שהוזכר בית הכסא, ראו עמ' 15 בקונטרסו 'עולם גדול עולה ועולם קטן שוקע', אשר מוקדש למחאה, בריהטא דטירוף הדעת, כנגד מנהלי התחנה המרכזית בת"א על שסגרו את השירותים הציבוריים. ואגב כך מזכיר את היטלר, אך לגבי ההשערות שהועלו כאן, יש לזכור שהוא עלה לירושלים כעשר שנים לפני השואה), אך היות שאביו (ואחיו) היו ידועים יותר, ישנו מידע רב על משפחתו, והריהו להלן (המקורות המרכזיים: 'שערי ציון' תרצ"ו, אנצי' לחכמי א"י של גליס, וכן ישנו ספר הזיכרון לקהילת רדישקוביץ אך אינו מצוי לפני כעת)

אביו הנ"ל נקרא הרב מאיר רבינזון, נולד בשנת תרי"ב בעייר ואנדיגולה, שאביו הרב יהושע צבי רבינזון כיהן כרבה. שימש ברבנות שישים שנה, תחילה בעיירה קראק (שבליטא), אח"כ זמן קצר בשווינציאן (שבפולין) וקרוב לחמישים שנה היה אב"ד רדישקוביץ (לפניו כיהנו בה: הרב אברהם דב מרגליות שהיה גם אב"ד וושליקובה, והרב שאול בנימין הכהן, שסביבו התעוררה המחלוקת המפורסמת בירושלים בתחילת שנות העשרים). בתרצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. במשך השנים פרסם חדו"ת בכת"ע תורניים שונים, ביניהם 'שערי ציון' הירושלמי ו'כנסת ישראל' הווילנאי (בעריכת הר"מ קרליץ), ובתר"ץ הדפיס את הקונטרס 'אמר מ"ר' [=מאיר רבינזון], בעניין הלוואה בלי עדים ושטר, ללמד זכות על מנהג ישראל (נדפס כהוספה ל'שערי ציון', ובקונטרס נפרד). כמו כן בנוב"י דפוס ווילנה צורפו ממנו הגהות, וכן השאיר אחריו כת"י רבים. נפטר בתמוז תרצ"ו.

מלבד בנו הירושלמי, ר' יעקב רבינזון (שבו עוסק האשכול), הותיר אחריו בן בשם הרב יוסף זונדל רבינזון, שהיה תחילה רב בפלעשצניץ, ועם עליית אביו ארצה החליפו כאב"ד רדישקוביץ (וכמדומני שנספה בשואה).
 כמו כן היה לו בן בשם ד"ר מרדכי רבינזון, שהלך בדרך אחרת מאביו ואחיו. הלה נולד בתרל"ז ונפטר בתשי"ג, ובמשך השנים פרסם ספרים שונים, חלקם לימודיים (בתחום הספרות, ועבור בתי ספר), חלקם מחקריים ('המיסטיצימוס בתלמוד') וחלקם הגותיים ('העתיד הפרטי והעתיד הלאומי ביהדות'). כן היה בין עורכי ספר הזיכרון לקהילת רדישקוביץ (כתיב: רדושקוביץ), תל אביב תשי"ג, ובספר זה תוכלו למצוא עוד פרטים רבים על אביו הרב מאיר, וכן על אחיו ר' זונדל (אך למרבה הצער, לא על אחיו הנוסף, ר' יעקב... אמנם, הספר אינו לפנַי).

חתניו של הר"מ רבינזון (גיסיו של ר' יעקב), הם הרב חיים בן ציון נטולביץ, שכיהן תחילה כאב"ד שאדוב ולאחר שעבר לאמריקה היה רב בלואיסוויל (קנטקי) ודמות רבנית ידועה בארצו, והרב מוניס איסר פלונסקי שהיה אב"ד ליבוי.
בהלוויתו של הר"מ רבינזון חלקו לו כבוד, ומלבד הספדים של הרא"ז מלצר והרב חרל"פ, השתתפו גם הרב רפאל קצנלבויגן מחד והרב זאב גולד מאידך.


ר' יעקב עצמו נולד בתרמ"ט, האריך ימים ונפטר בתשל"ז בגיל 88.

 

 



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 24/10/2008 11:23:47




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2008 11:58 לינק ישיר 

כבר אינני מורשה לשנות ההודעה לעיל, וע"כ אשלים כאן ביבליוגרפיה נוספת: לתולדות הר"מ רבינזון ראו גם 'דור רבניו וסופריו' לרב"צ אייזנשטדט ספר שני, לתולדות חתנו הראשון הרב נטולביץ ראו ספרו של הנ"ל 'דורות האחרונים' ספר שני [מ-פ] טור 160, וביתר הרחבה ב'תולדות אנשי שם' לרא"ז ראנד עמ' 87-88, ולתולדות חתנו השני הרב מנחם מאניש [=מוניס] איסר פולונסקי ראו 'אלה אזכרה' כרך ז' עמ' 137-140.

נ.ב. "בתחילת שנות העשרים" בהודעה דלעיל, הכוונה כמובן לשנות התר"ך.

 



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 24/10/2008 12:00:14




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2008 13:29 לינק ישיר 

חיבר גם אנציקלופדיה רדקינזון, וס' שיחרור האנרגיה האנושית. והמה בכתובים.
אחרי שיחה מוסרית של הרב דוד פוברסקי, הפגיע ברבניתו שלא יוסיף לדבר דברי גלחות (כהני ע"ז).




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/11/2008 11:40 לינק ישיר 

מצאתי ווארט בשמו בספר 'הגיוני שבת ומועדים' ח"ב לרב יצחק מירסקי עמ' 13-14. ישנו ציווי בשם ירמיהו (וגם בתהילים) "הלא מעתה קראת לי אבי". כיצד אפשר לדעת שאכן אדם מתייחס לקב"ה כאל אבא? כשאדם מתייחס ליהודי אחר כאל אחיו, אכן מתברר כך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2008 12:48 לינק ישיר 


( "הגיוני הלכה" ספרו של ר"י מירסקי על שני חלקיו הוא מהמצויינים ביותר שיצאו בדורנו, בתוכן ובסגנון.  המשך ראוי ל"המועדים בהלכה" להגרש"י זוין. שניהם נתפרסמו קודם לכן כסדרות מאמרים ב"הצופה")



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/12/2008 15:19 לינק ישיר 

הרי שביב מידע נוסף שראיתי לאחרונה:
בירכתי קובץ 'שערי ציון' אדר סיוון תרצ"ג נדפסה ברכה "לתקופת השנה החדשה הבעל"ט" מאת הרב מאיר רבינזון (אודותיו הרחבנו כאן), בה הוא מברך תחילה את הראי"ה קוק ואת הגרח"ע גרודזינסקי, ואחריהם: "את בני הרב הגאון מהר"י זונדל רבינזון שליט"א הגאבד"ק ראדושקאוויץ ועדתו, ששכנתי בה בערך יובל שנים" ואחריו את "בני הרב הסופר ד"ר מרדכי רבינזון נ"י", ואחריו את "בני הר"ר השלם מר שלמה אלי' רבינזון נ"י ומשפחתם". אחרי שלושת בניו אלה, מברך את חתנו הראשון ר' חיים בן ציון נטולביץ, ואת חתנו השני ר' מניס איסר הלוי פולונסקי. ואחרי כך מזכיר עוד שמות של יותר מעשרה שארי בשרו, נכדיו ומחותניו ואחייניו ועוד (ביניהם ר' רפאל קצנלבוגן, ר' אריה ליב רבינוביץ, ר' יהושע השל מרגליות ועוד).

ומי חסר? בנו, ר' יעקב, הרדיצ'קובר נשוא האשכול!
(ומאידך מוזכר כאן בן נוסף בשם שלמה אליהו רבינזון, שלא ידענו אודותיו דבר).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2009 22:05 לינק ישיר 

מידע נוסף לתולדות הרב מאיר רבינזון אבי הרדיצ'קובר, בעיקר מ'אהלי שם' -

1. י"א שנולד בתרי"ד (ולא בתרי"ב כמו שכתבתי תחילה)
2. נסמך מהרב יצחק אלחנן ספקטור ומהרב אלעזר לנדא מווילקוביסק.
3. כיהן ברדישקוביץ למן תר"נ (ובנו הרדיצ'קובר הנ"ל נולד למעשה בשווינציאן).
4. בנו ומחליפו ר' יוסף זונדל, היה חתנו של הרב נחום שפירא אב"ד שאט. (ואע"פ שכאמור נעק"ד כנראה בשואה, לא מצאתיו בפרוייקט של ד"ר מייזליש).
5. בנו המלומד מרדכי, שלמד בטלז ובוולוז'ין ואח"כ פנה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת פריז,  היה חתנו של הגביר ר' עקיבא גולדברג ממיר, בנו של הרב אליהו גולדברג מבוברויסק (מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2009 16:15 לינק ישיר 

למישהו יש את החוברת 'רגש מקבר'?

והאם 'רובצת תחת' הוא חיבור אמיתי או סתם אגדה שהדביקו לו? (כמו שהדביקו לו את כל האגדות האורבניות הליטאיות?)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/2/2009 16:21 לינק ישיר 

מופיע כאן.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/10/2009 16:57 לינק ישיר 

יענקל רדיצ'קובר משווה בין תנועת המוסר לנצרות:

בית התלמוד של קלם דומה לכנסיה (הסדר והיראה), סלובודקא היא הפעמון של הכנסיה (ההדר הסלובודקאי), ור' יוזל הורוביץ מנובהרדוק כמוהו כיושק'ה בעצמו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2009 23:45 לינק ישיר 

סיפר לי חברונע'ר ותיק.
א. הוא כמעט ולא התרחץ (היתה לו גם על זה איזה הלצה ושכחתיה).
ב. הוא היה ניגש לר' ברוך שמעוון סלומון זצ"ל ואומר 'זאגט עפעס א דבר נבלה', כשרצה לשמוע איזה דבר חידוד.
ג. היה שגור בפיו, 'אמנם הנתיבות צודק, אבל הקצות לימד אותנו איך ללמוד.
ד. בתור אחד שהיה בזמן פולמוס המוסר (כילד), הוא היה צועק על ר"מ חדש על כך שהוא מקלקל את הבחורים עם המוסר שלו.

אגב, הוזכר כאן ר"ח בנו של הגרי"ז. אחד הבדיחות המסופרות עליו שפ"א התיישב על רמב"ם וכששאלוהו לפשר מעשיו אמר, 'רבינו חיים הלוי על הרמב"ם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הרדיצ'קובר
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.