בית פורומים עצור כאן חושבים

המשמעות הסוציולוגית של הלכות טומאה וטהרה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/4/2011 22:51 לינק ישיר 

תיקון טעיות מצטער


תוקן על ידי maxmen ב- 06/04/2011 22:52:28





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2011 22:54 לינק ישיר 

1yakovw כתב:
ירוחם, מדובר בשיח פנימי - לא אמרים את זה לאף אחדבעל, אני חושב שזה יותר ירחיק את עצמך ממנו.. ובעיקר העניין יש עוד גמרא שאומרת שבני מחוזא אבירי לב נינהו דהא קחזו ביקרא דאורייתא ולא מגיירי מיניה גיורא - היקרות הוא הדבר שהחכמים הקרינו על הסביבה שלהם והדבר הזה הוא הדבר שאמור להביא גרים ולכן הוא גם העתיד של ישראל והחזיקו בכנפות איש יהודי והוא השפל כיום שחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהיה נעדרת נערים פני זקנים ילבינו וכו'
  

 בדרך המטומטמת הזאת לא הגענו רחוק וסופינו השמדה טוטאלית,

תמשיך לחלום שיחזיקו אותך בכנפות הטלית,

כנראה חז"ל התכוונו כלפי איינשטיין ועוד יהודים שהאנושות החזיקה אותם על כתפיהם,



תוקן על ידי maxmen ב- 06/04/2011 23:39:45





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2011 23:20 לינק ישיר 

יעקב
שיח פנימי? ממתי הגמרא היא שיח פנימי? הרי דורות למדו והתחנכו על אמירות הללו- אני זוכר את עצמי כשלמדתי את הגמרא הזאת, ודגלתי בה וציטטתי אותה ולימדתי והוראתי לפיה.  איזה שיח פנימי  יש כאן?
אגב -הזהרו בבני עניים אינה מופיע  בסנהדרין- היא בנדרים.

יהודי בא לרב ושאל אם  שמי  אריה- ובתי רוצה להתחתן עם בחור.ששמו יצחק - האם אין כאן איסור של ר' יהודה החסיד- שהחתן  לא יהיה שמו כשם אבי הכלה?
אמר הרב- הרי שמו יצחק מה הבעיה?
כן אבל הוא עם הארץ והגמרא אומרת כל המשיא את בתו לע"ה כאילו כופתה ומניחה לפני הארי.

יהודי סיפר על חתנו כי נוהג מנהגי הארי- אמרו לו מה אתה מדבר? הרי אנחנו יודעים מה הוא. כן מה ארי דורס ואוכל- אף הוא כך.

אלו חלק  קטן מהבדיחות שאני יודע בנושא- אם זה היה שיח פנימי- היו בדיחות בנושא?

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2011 23:35 לינק ישיר 

בעל ,

דבריו של פורסטנברג ברורים ומודגשים ביותר שם בגמרא פסחים (מט ע"ב): "גדולה שנאה ששונאים עמי הארץ לתלמידי חכמים משנאה ששונאים עכו"ם לישראל".

הגמרא מסבירה את הסיבה, בקנאה שמקנאים עמי הארצות, את תלמידי החכמים, בסתר לבם, "כל הלומד תורה בפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/4/2011 23:49 לינק ישיר 

ודאי ודאי
ולכן מותר לקרוע ע"ה כדג מגבו- וגם מותר לנחורו  ביום הכיפורים שחל בשבת.      והכל שעמי הארץ לא יקנאו. מחנכים אותם שאת אבידתם לא מחזירים ולא מכריזים עליה- עושים כל זאת שלא יקנאו, 

אגב מהגמרא הזו אפשר ללמוד- כי הגדויילים אינם תלמידי חכמים-גמרא מפורשת

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/4/2011 00:01 לינק ישיר 

המקורות הנוגעים בהיסטוריה החברתית של הזמן העתיק מקשים על חקר השכבות החברתיות הנמוכות, שכן הידיעות עליהן באות מפיהם של אנשי העילית, המנהיגים ואנשי הרוח. הוא הדין בעמי הארץ. לעומת התמונה הרחבה למדי, הנפרשת באשר ליחסם של החכמים כלפי עמי הארץ, מועטות המסורות על יחסם של עמי הארץ כלפי חכמים.

סביר להניח, שהללו החזירו להם שנאה תחת שנאה, מה גם שממילא פעלה בקרבם השנאה הטבעית של הבור כלפי המלומד. וכפי שהעיד רבי עקיבה בעצמו (הנ"ל "תניא אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב. אמר להן: זה נושך ושובר עצם וזה נושך ואינו שובר עצם").

מתברר אפוא, כי בניגוד ליחסים בין חברים לבין עמי הארץ בפני הבית, שעה שהחברים התרחקו אמנם מעמי הארץ, אולם רק עד כמה שהיה בדבר חשש טבל או טומאה, לאחר החורבן התפתחה שנאה עזה בין תלמידי חכמים לבין עמי הארץ, הבורים בתורה.

חריפותם היתרה של הביטויים כלפי עמי הארץ מעוררת תמיהה, אשר לא ניתן לפרשה רק על דרך ההגזמה הספרותית. הבעיה מחריפה עוד יותר לאור העובדה שדווקא בימים שלאחר החורבן הטיפו חכמים לשוויון בין חלקי האומה.

הפתרון לבעיה נעוץ במגמותיהם השונות של חכמים לאחר החורבן. כי הפעילות המרכזית של מוסדות ההנהגה בתחום החברתי-הדתי-הלאומי היתה דחייתם של הזרמים והכתות שלא השתלבו בדרך שהתוו. במרכז חייה של האומה הועמדו התורה ולימודה, וממילא כל מי שלא הצטרף לדרך זו בצורה כל שהיא ראוי היה בעיני חכמים לגינוי ולהרחקה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/4/2011 00:08 לינק ישיר 

לעיקר שאלת כותרת של האשכול:

"טומאה" בכל מקום משמעותו "חיבור" או חיבור לחולי מדבק או לרע מוסרי או לחברה רעה או לרעל או לחוסר נקיון וכדומה,
"טהרה" בכל מקום משמעותו  "נקי" נקי מחולי נקי מרע נקי ממדות רעות נקי מחברה רעה נקי מכל לכלוך וכדומה,
"קדוש" בכל מקום משמעותו "מובדל" הבדלה מובדל מרע מובדל ממקום שמזיק גפנית ורוחנית וכדומה,

במילא אל תתפלא אם גזרו למשל כלפי כתבי הקודש שמטמאה את הידים,
כלומר הטמאה לעצמו היא לא הבעיה, החיבור אליו היא הבעיה, במילא עם ארץ בעצמו הוא לא הבעיה כשלעצמו, רק תלמיד חכם שיתחבר אליו, זה זה הבעיה, דווקא התלמיד חכם יפגע מזה ולא העם ארץ יפגע מזה,

אשה טמאה בטומאת נידה, פירושו לא שהיא בעצמה טמאה ח"ו, רק עצם החיבור של הבעל לאישה בזמן נידה מזיק לו ולה,  ולכן החיבור עצמו הוא הוא הטמאה כאן, 

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/4/2011 00:37 לינק ישיר 

למעיישה

בתקופת האמוראים הלך ונעלם היחס השלילי כלפי עמי הארץ, והתפתחה הדעה, כי אומה בריאה מורכבת מיסודות שונים, המשלימים זה את זה וערבים זה לקיומו של זה. לשון אחר - אחדות האומה תלויה ביחסים התקינים שבין המעמדות השונים. כך מצינו, לדוגמה:

חולין צב ע"א - אמר רבי שמעון בן לקיש: אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים, אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים, עלין שבה אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל, וזהו ששלחו משם: יבקשו רחמים האשכולות על העלים, שאלמלא העלים, אין מתקיימים האשכולות.

מימרות ומעשים אחרים מדגישים, כי על אף בורותו של עם הארץ בתורה, ייתכן, שניחן בתכונות מעולות.

במימרות אלו נשתכחו למעשה דבריו של רבי שמעון בר יוחיי על עם הארץ, שאפילו הוא בעל תכונות נעלות, יש מקום לקללו קללות נמרצות (פרקא דרבינו הקדוש - בבא דארבעה).

מתברר אפוא, כי התהליך של התקרבות מסוימת בין תלמידי חכמים לבין עמי הארץ, שראשיתו בימי רבי יהודה הנשיא (בבא בתרא ח כ״ג), התעצם בדורות שלאחריו. נראה, שתהליך זה קשור גם בהפרדה שבין הנשיאות לבין הסנהדרין, שחלה לאחר ימיו של רבי - הפרדה אשר חיזקה את אופייה העממי של הנהגת החכמים, החלישה את מגמת התגבשותם של בעלי שררה למעמד סגור ויצרה קרבה ביניהם לבין המוני העם לכל שכבותיהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/4/2011 00:52 לינק ישיר 

מקס
החלום שלנו הוא לא על פיתוח טכני של הפיזיקה אלא על כנות על יושר ועל טהרת לב שאין צורך בדמיון מפותח בשביל לראות אותו כיון שהוא כאן בפנינו
חכמת הסופרים סורחת ויראי חטא נמאסים כיון שהחסידים הם עמי ארצות ואבירי הלב מתחכמים ועל ידי כך הבלבול הופך לעזות מצח
בדרך התורה הלכנו והגענו עד הלום במסירות נפש, הצפייה שלנו היא שהמסירות הזאת תצמיח לנו פרי שיהיה שווה אותו וכל הצער והצרות שחווינו על בשרינו יהפכו אותנו למופנמים יותר ולעשירים ברגש אנושי יותר, והיא תקוותינו
ירוחם
הנימוק של הגמרא שם היא "על חייו לא חס על חיי חברו לא כל שכן" מי שלא חס שאין לו כל רחמים בלב וכל מה שהוא עושה זה רק "לדרוס ולאכול" אין לו כל תקנה אלא בקנאה ואפילו בשנאה רק בשביל שיתעורר וירגיש את הסביבה שלו ושיש דברים בעולם מעבר לשקיעה במדמנה של הדריסה והאכילה שלו
הגמ' שציטטתי היא היכן שציינתי ומי שלמד גמרא מימיו הוא כבר בחוג הפנימי אלא אם כן הוא שנה ופירש

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/4/2011 08:46 לינק ישיר 

המצטט
האם חדש ימינו כקדם כולל גם החזרת הריבוד החברתי?

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/4/2011 11:19 לינק ישיר 

יעקב
הנימוק של הגמרא שם היא "על חייו לא חס על חיי חברו לא כל שכן"

ולכן תלמידי החכמים מרבים שלום בעולם דוגלים בנחירתו ביום הכיפורים?  מה בעצם אומרים בגמרא הזו חוץ מנופך השנאה בלי מצרים עד כדי התר דמם של כל אלו שלא תלמידי חכמים, היהודי שלא תלמיד חכם שווה לבהמה. ויש להתנהג אליו כאל בהמה.
הגמרא פותחת בשנאה הגדולה שיש כביכול לע"ה לת"ח, אבל ממשיכה בשנאה פי עשר גדולה יותר שיש לת"ח לעם הארץ,
העם הארץ רוצה לנשוך. אבל הת"ח רוצה להרוג ולרצוח מתוך השנאה שלו.
הגמרא הזו היא גמרא אומללה- ויש לי יסוד להניח כי החכמים הנ"ל לא אמרו את מה ששמו בפיהם, כפי שלא הגיוני שרבי עקיבא העם הארץ אמר את האמירה של נשיכת החמור- וזאת לפי המקור שהבאתי מהשאילתות



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/4/2011 11:38 לינק ישיר 

הלשון האבסורדית בה הם נקטו היא רק בשביל להדגיש את הגוזמה שיש בדבר כמו שמבואר לכל לומד ולהפך אני חושב שהדבר בא לאזן במידה מסוימת את הביטויים הקודמים של השנאה כלפיהם
אצל רבי עקיבא הוא אמר שהוא היה רוצה והוא לא ממש הלך לקיים את זה בין היתר בגלל האופי והמידות הטובות שהוא נחון בהם

_________________



תוקן על ידי 1yakovw ב- 07/04/2011 11:39:07




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/4/2011 11:38 לינק ישיר 

בעל פוק חזי מאי עמא דבר.

ירוחם אני ציטטתי כבר הפתרון, כי הפעילות המרכזית של מוסדות ההנהגה בתחום החברתי-הדתי-הלאומי היתה דחייתם של הזרמים והכתות שלא השתלבו בדרך שהתוו. במרכז חייה של האומה הועמדו התורה ולימודה, וממילא כל מי שלא הצטרף לדרך זו בצורה כל שהיא ראוי היה בעיני חכמים לגינוי ולהרחקה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/4/2011 12:05 לינק ישיר 

המצטט
ציטטת אבל הציטוט שלך-- וממילא כל מי שלא הצטרף לדרך זו בצורה כל שהיא ראוי היה בעיני חכמים לגינוי ולהרחקה.


 אבל כאן אין גינוי והרחקה- כאן יש שנאה יוקדת ו כאן יש הטפה לרצח- כאן יש התרת דמים- כאן יש דה הומניזציה של חלק גדול בעם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/4/2011 12:11 לינק ישיר 

במידה מסויימת החברה החרדית יוצרת היום ריבוד דומה על דיני הכשרות והצניעות (וגם מוצא).

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > המשמעות הסוציולוגית של הלכות טומאה וטהרה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.