בית פורומים עצור כאן חושבים

שקרים קדושים – מי שמכם?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/6/2011 11:20 לינק ישיר 

   

מטפחת,

מדוע ראית לנכון להעתיק כאן את דברי הרמב"ם המפורסמים בהקדמתו לפרק חלק, העוסקים בצורך ובלגיטימיות עבודת ה' שלא לשמה.

האם כוונתך לרמוז כי הרמב"ם היה מודע לכך כי שכר ועונש אינו אלא שקר קדוש?

מה תשובה מצאת בדבריו לשאלת מי שמכם?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2011 12:25 לינק ישיר 

הרמב"ם עכ"פ אומר שמותר לשקר לאדם שתכלית עבודתו היא השכר בשעה שהמטרה היא שפשוט יעשה אותה (אם בשביל שיתרגל בעשייתה לשם שמים אם בשביל קיום החברה שעושה כאלו מעשים (ובתוכה המיוחדים שכוונתם טובה)).

מה הייתה כוונת הרמב"ם בדבריו:
"והאשימו לאנטיגנוס איש סוכו בביארו להמון מה שביאר ואמרו בזה הזהרו בדבריכם כמו שנתבאר באבות"
אם אכן יש שכר ועונש ואנטיגנוס רק אמר שרצוי שיתכוונו לשם שמים מה הבעייתיות בדבריו? למה הרמב"ם לא נזהר בדבריו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2011 13:21 לינק ישיר 

 

הרמב"ם באותה הקדמה מגדיר את האמונה בשכר ועונש כעיקרי הדת.

דבריו המצוטטים על ידך עוסקים אך ורק בצורך ובלגיטימיות עבודת ה' שלא לשמה.

אם ברצונך לדון על שכר ועונש על פי הרמב"ם אנא פתח אשכול נפרד.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2011 21:43 לינק ישיר 

לפני הכל, לפני שמדברים על ״שקרים קדושים״ אולי כדאי לברר מה זה בכלל שקר ומה זה בכלל אמת?? לכאורה פשוט שבפשוטים, לא? אמת זה ציון העובדות כהווייתם, שקר זה ציון עובדות שלא כהווייתם, לא? ומה קדושה יש באמת לפי פירוש זה, ומה טומאה יש בשקר לפי פירוש זה? מה תועלת, בניין, בניין עולם ואנושות, יש באמת לפי פירוש זה, ומה נזק או הרס יש בשקר לפי פירוש זה? דוגמאות? בבקשה: לפלוני נגנב אוסף בולים יקר החבוי אי שם במעמקי מגירה אותה פתח לאחרונה לפני לא פחות מעשר שנים, אחרי פריצה שהיתה בדירתם. אשתונשמה לב לכך, אך מאחר שידעהשבעלה יקח את זה קשה, סיפרה לו שאל דאגה, הבולים במקומם מונחים, וכך הוא יכל לחזור לשיגרה. טוב או רע עשתה אשתו? לאלמוני שכנו, שגם אצלו הופיעו הגנבים, נגנב אוסף מטבעות שעליו הוא שומר מכל משמר, אשתו שקראה בפורום עצכ״ח על נתעבות השקר (כמובן ששקר= אי אמירת העובדות כהוויתן לא רצתה להיות נתעבת ולשקר לו וסיפרה לו את האמת לאמיתה, ואז הצטרכה להזעיק לו רופא לאחר שקיבל התקף לב. כשהתבקש שמואל ללכת למשוח את דוד למלך, חשש ששאול ישמע על כוונתו ויהרגהו, אז ה׳ אמר לו שיקח בידו עגלת בקר ואמר שבא רק לזבוח זבח לה׳ וככה יבתיר את מטרתו האמיתית. אז מה זה אמת באמת ומה זה שקר באמת?

תוקן על ידי שמניךטובים ב- 27/06/2011 21:48:09




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2011 21:59 לינק ישיר 

שמעתי פעם אמרה שלדעתי היא פשוט גאונית ונכונה.
למה אנשים מעדיפים את השקר ולא את האמת?
כי את השקר אפשר לאהוב באמת אבל את האמת אי אפשר לאהוב בשקר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/6/2011 23:08 לינק ישיר 

שמניךטובים כתב:
לפני הכל, לפני שמדברים על ״שקרים קדושים״ אולי כדאי לברר מה זה בכלל שקר ומה זה בכלל אמת?? לכאורה פשוט שבפשוטים, לא? אמת זה ציון העובדות כהווייתם, שקר זה ציון עובדות שלא כהווייתם, לא? ומה קדושה יש באמת לפי פירוש זה, ומה טומאה יש בשקר לפי פירוש זה? מה תועלת, בניין, בניין עולם ואנושות, יש באמת לפי פירוש זה, ומה נזק או הרס יש בשקר לפי פירוש זה? דוגמאות? בבקשה: לפלוני נגנב אוסף בולים יקר החבוי אי שם במעמקי מגירה אותה פתח לאחרונה לפני לא פחות מעשר שנים, אחרי פריצה שהיתה בדירתם. אשתונשמה לב לכך, אך מאחר שידעהשבעלה יקח את זה קשה, סיפרה לו שאל דאגה, הבולים במקומם מונחים, וכך הוא יכל לחזור לשיגרה. טוב או רע עשתה אשתו? לאלמוני שכנו, שגם אצלו הופיעו הגנבים, נגנב אוסף מטבעות שעליו הוא שומר מכל משמר, אשתו שקראה בפורום עצכ״ח על נתעבות השקר (כמובן ששקר= אי אמירת העובדות כהוויתן לא רצתה להיות נתעבת ולשקר לו וסיפרה לו את האמת לאמיתה, ואז הצטרכה להזעיק לו רופא לאחר שקיבל התקף לב. כשהתבקש שמואל ללכת למשוח את דוד למלך, חשש ששאול ישמע על כוונתו ויהרגהו, אז ה׳ אמר לו שיקח בידו עגלת בקר ואמר שבא רק לזבוח זבח לה׳ וככה יבתיר את מטרתו האמיתית. אז מה זה אמת באמת ומה זה שקר באמת?

יוסף דעת יוסף מכאוב ובכל זאת טוב להוסיף דעת.
התורה לא צוותה ציווי כללי "הבא תועלת לחברך ככל יכולתך" אלא פרטה את זה לאיסור שקר, גניבה וכדומה, בנראה שיש בזה יותר מאשר סתם ציווי להיטיב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2011 00:24 לינק ישיר 

אבל קודם תברר מה זה ״שקר״ ומה זה ״אמת״..... מאין לך שזה כל עך פשוט המשמעות? ואם זה פשוט כפירוש הפשוט (הפשטני) שהבאתי במשלי, מה כל כך רע בלספר עובדות שלא כהווייתן, אם אין מאחורי זה כוונות זדון? אני מציע לבדוק את כל הציוויים והאמירות בגנות או נגד השקר בתורה בנביאים בכתובים ובחז״ל ונראה מה יהיו המסקנות. (לי קשה לעשות בדיקה כזו מאחר ואני כותב ממכשיר סלולרי) אני טוען ששקר המגונה והאסור הינו שקר שמאחוריו יש כוונות זדון, מרמה, הונאה, גניבת דעת, מניעת טוב מבעליו או מהראוי לו, וכו׳. סיפור סיפורי בדים כאשר יש כוונה טובה ומועילה (לפי מושגיו של המספר) מאחורי זה, אינו מסוג השקר המגונה והאסור. כמובן שהבטחות צריך לקיים ואם מבטיחים משהו כדי להשיג דבר טוב ומועיל, אז יש צורך לקיים את ההבטחה. בקיצור, מה שאני רוצה לומר שמושג השקר אינו מושג פשוט וצריך לדוש הרבה כדי להבין מהו בדיוק ״שקר״ במשמעותו המגונה והאסורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2011 08:39 לינק ישיר 

מדברי התורה וחז"ל נראה ששקר זה סיפור דברים שלא כהווייתם, גם כשמתירים שקר מדברים על שקר לתועלת וכדומה, עליך חובת הראיה.
האם קראת את הספר "1984"?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2011 08:43 לינק ישיר 

ייתכן כתב:

"אילו אמיתות הדת הייתה מוכחת כרפואה וכסכנת הסכין לקורבן, היה מקום להשוות ולדון.

אילו אשליית החולה או אי החזרת הסכין היו שווים בחומרתן לשקרים הקדושים, היה מקום להשוות ולדון".

איקון ירוק מאד על האבחנה!

ייתכן כתב עוד:

כאשר יש אי אלו עוררין על הדת, אינני סבור כי למאמין בה יש את הזכות "לכוף" אותה על אחרים ועל צאצאיו על ידי שימוש בשקרים קדושים.


רגע. הסכמנו שאם הדת כן מביאה תועלת כמו סיפורי הרופאים אז זה כן בסדר?

אז צריך לבדוק מה בסדר ומה לא.

ויש להבדיל בין התכנים המקוריים לבין מה שנוסף למסורת במשך הדורות, והאם צריך לפרוט מנהגים, מאגיה, אמונות טפלות, קבלה? (לדעת כותב שורות אלו כמובן).

ומדוע זה משנה אם יש עוררין על הדת או לא? וכי "עוררין" זו הפרכה? זו נקודה שייתכן דן בה הרבה באשכולות, וכמדומה שייתכן החכם היודע לפרק כל דבר למרכיביו לא שם לב שיש הבדל בין "יכלה להיות טעות במסורת ולא היתה מתגלה" לבין "יש טעות במסורת, והרבה כאלו".

מי שכן מאמין במסורת הריהלית וסבור שלא נפלה בה טעות (בחלקיה הברורים ולא הנוספים), האם יעשה לא נכון מבחינה מוסרית - לפי התפיסה שאסור לשקר - אם ימסור את מה שנראה לו כאמת הלאה?

שמא תאמר: שישתף את ילדיו בכך שיש עוררין? אכן כן, אבל לא בגיל שבו נקבעים האמונה והאמון, אחרת הוא ישלול מהם חויות מכוננות לחיים (ואפשר להאריך בכך כאן או באשכול אחר).

וייתכן הוסיף וכתב על שקרים שהוא מוצא לדעתו במסורת:

אני יוצא מתוך הנחה המבוססת על הכרות אישית נרחבת, כי רוב החרדים לדבר ה', חרדים בעיקר מעונש ומצפים לגמול. כמה מתוכם ימשיכו לסבול את עול התורה והמצווה, ביום היוודע להם כי חיים רק פעם אחת?

מי שסבור באמת כי יש חיים לאחר המוות וכי יש בהם גמול ומשיח עומד לבא אי פעם, "זכותו" לשכנע אחרים בהבל בו הוא עצמו מאמין.

מי שזה פחות ברור לו, עליו לתת לזולתו, קל וחומר לילדיו התלויים בו, את כל האפשרות להחליט איך מתאים להם לנהל את החיים, ללא צל של שכר ועונש, בזה או בבא.

גם כאן יש מקום עיון.

ראשית, האם יש עולם הבא, שכר ועונש לאחר המוות, או לא?

זו שאלה שקשה להכריע בה ואפילו לא ברור על סמך מה יש להכריע בה.

אבל נניח, לרגע, עם ייתכן, שבאמת אין עולם אלא אחד, ואדם מת לגמרי. ונניח גם שיש כאלו שברגע שיחשבו על כך, בגיל שבו ניתן לחלום על חופש, חופש מכל מיגבלה, ועל עולם שרק מחכה למי שבאמת חופשי שיקצור את הנאותיו, אז אותם משתוקקים לחופש יסירו את עול הדת מעל צווארם. ומי שמלמד אותם שיש עולם הבא ושכר ועונש, גוזל מהם את ההזדמנות.

אם הבנתי נכון, אז יש כמה חורים בטיעון הזה.

למשל, האם טוב לו לאדם לשאת עול גם בנעוריו כי דרך הדת כלומר ההלכה עדיין טובה יותר גם אם אין חלילה עולם הבא? זו או דומה לזו היתה טענתו של פסקל המפורסמת. לא רק שזה הימור משתלם כי אולי בכל זאת יש עולם הבא, אלא בגלל שחיי האדם הדתי והמוסרי טובים יותר.

ושוב, איני בא רק לטעון אמפירית (=על פי בדיקה סטטיסטית בחברות שונות) שזה כך. אלא מספיקה טענה פחותה מזו. כלומר, שדי לו לאדם שיאמין שהתורה היא דרך חינוכית בריאה כדי שיחיה לפיה וילמד אותה את ילדיו, והוא אף חייב מוסרית לעשות כן, כל עוד הוא מאמין כך באמת.

עוד כתב ייתכן:

מי שרוצה להמשיך לדון בכנות בשאלה, עליו להצהיר על אמונותיו בסוגיה זו. לאחר מכן עליו לשתף אותנו מה הוא מספר לילדיו או מה מספרים להם בבית הספר אליו הוא שולח אותם.

ועוד השגה. החינוך נקנה חבילות חבילות. גם לכותב שורות אלו יש השגות רבות על החינוך ועל מה שאינו חינוך בבתי הספר לבנים ולבנות. וגם היו אשכולות בעצכח על החינוך המתאים לדורנו ותרמו מתובנותיהם כאלו שמאמינים בדת היהודית ובמסורת שלה (עם ביקורת פנימית) אך כאלו שאינם יכולים או רוצים לוותר על החינוך הזה.

זה  שנניח שיש לי ביקורת על אדמוריזציה של החינוך (אני מקוה שהמונח מובן אינטואיטיבית) האם זה אומר שאשלול את היחס הרציני להלכה? זה שמטיפים לחומרות וליראת העונש, האם זה אומר שעלי לוותר על הכל? אני כן הייתי מעדיף מסגרת אחרת, אבל אין לי, וצריך ציבור כדי להקים מסגרת. אז בינתים אני שולח למה שיש, תוך חיפוש אחרי המסגרת המיטבית. וכי יש יותר מזה? אשמח לדעת.

עוד כתב ייתכן:

זה בסדר לפברק סיפור בריאה?

זה בסדר לפברק סיפור מבול?

זה בסדר לפברק אותות ומופתים?

אני כמובן שואל לשיטת אותם ראשונים כי הדברים אינם כפשוטם. האם כולם מבינים זאת, או שיש כאן סוג של קריצה מצד הכותב. החכמים יבינו. הטיפשים לא יבינו ויאמינו.

השאלות האלו כמדומה כבר עלו בדיונים על הדיוק ההיסטורי בחלק הראשון של ספר בראשית, ותשובתי היתה כי גם אם הדברים אינם מדוייקים מבחינה היסטורית, הם ניתנו לעם לפי הבנתו ויכולת השגתו אז. ואנו היום, אם נהיה מסוגלים לכך, יכולים לקרוא זאת אחרת.

יתכן מאד שיש להעביר את המידע הזה לציבור כדי ליצור רמת קריאה אחרת של התורה. הרמב"ם סבר שזה לא יקרה לעולם, ותמיד יצטרכו לספר בדיות להמון הפרימיטיבי ורק לרמוז על האמת (כמו זו שכתבתי כאן) ליחידי סגולה.

כמדומה שעל  ייתכן להודות שלפי הרמב"ם אכן זה המיטב האפשרי, וזה בדיוק כמו הרופא שמחלק הבטחות לחולים. כלומר, כמו שאסור לחשוף את החולה לעומק מחלתו, כך אין לחשוף את המאמינים הפרימיטיביים לכך שהתורה מדברת עם האדם לפי רמת השגתו.

ומה לא נכון בתחשיב זה?

לגבי אותות ומופתים, התשובה פשוטה אף יותר. אני אישית יודע שיש אותות ומופתים. ואדרבה, תמה אני על ייתכן שכותב שהם מפוברקים. קשה לי להאמין שייתכן, לפי הביוגרפיה שהציג לפנינו, לא ראה השגחה פרטית ואותות ומופתים בחייו הפרטיים. (כמובן, זו שאלה של פרשנות, אבל גם של גישה תרבותית שפותחת את האדם להסתכלות כזו. וכפי שאפשר לטעון שזו גישה שתורמת להונאה עצמית, כך אפשר לטעון, וכך נכון לדעתי, שהחינוך שלנו מלמד אותנו נכונה לראות את ההשגחה בחיינו).

עוד כתב ייתכן:

ועוד דבר. המקרא מלא בשכר ועונש בעולם הזה. האם זה עומד במבחן המציאות? האם אלוהים אכן מתכון לתגמל את אלו הבוחרים בחיים, או שמא הוא נוקט מסיבות השמורות לו במדיניות של צדיק ורע לו רשע וטוב לו. זכותו. אני מצפה שיספר לנו על כך ולפחות לא ישלה אותנו כי בחירה בטוב תגרור חיים טובים.

שאלות נאות מאד, והרי כבר התלמוד שואל אותן. ועונה ששכר מצוות בעולם הזה ליכא. כלומר, לפעמים רואים את הנס ואת ההשגחה ולפעמים  דרכי ה' נסתרות.

אלא שכאשר מחנכים ילדים, מתחילים עם הברור ואז מוסיפים את דברי הגמרא.

באיזה גיל? לפי דעתו של בן האב מלמדו. ולפי דעתו של אדם הוא מלמד את עצמו.

וכמובן, גם הגמרא אינה שוללת את זה שיש השגחה פרטית וגמול, אלא שלא תמיד העולם מתנהג לפי זה אלא רק לפעמים. ואין לנו דרך לדעת מתי זה יהיה כך ומתי זה יהיה כך. אבל יש ויש שהצדיקים מקבלים שכרם והרשעים את גמולם. אז מי שכן רואה זאת ומי שיודע זאת (או מאמין בזאת), האם עליו לשקר ולומר שזה לא כך? רק בגלל שיש "עוררין"?

נראה לי שזו נקודה קריטית שחוזרת בכמה אשכולות. יש ודאי עוררין ויש ודאי הסברים מדעיים, חלקם ממש מדעיים, מדוע יתכן שהתפיסה הדתית (השגחה, חויה דיאלוגית עם אלקים) היא רק פסיכולוגית. אבל אין הסברים אלו מוכרחים וגם אם הם נכונים אין הם שוללים את זה שיש השגחה ויש דיאלוג. אז האם משום שיש הסבר אחר כבר ההסבר המסורתי, במובן החיובי, הפך לשקר? אתמהה.

שמא יאמר ייתכן שזו "דת השכונה"? סבורני שהודעתי האחרונה יכולה ללמד שגם אם יצאנו לדרך מ"דת השכונה", ביקרנו אותה, השלכנו - כבוגרים לפי ערכנו - את הטעות ונשארנו עם העיקר.

כך זה נראה לי. וכמובן, ייתכן וכל אדם מוזמן לראות בכך פתיחה לדיון.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2011 08:59 לינק ישיר 

 

מיימוני

  1. להעמיד את הנחלת הדת לדור הבא בגלל סברא של " כלומר, שדי לו לאדם שיאמין שהתורה היא דרך חינוכית בריאה כדי שיחיה לפיה וילמד אותה את ילדיו, והוא אף חייב מוסרית לעשות כן, כל עוד הוא מאמין כך באמת" –  נראה יותר מדחוק. יכולני לתת לך  דרכים אחרות של חינוך בריא (גופנית ונפשית) שהן קלות יותר וגם – במבחן התוצאה – יעילות יותר.
  2. האם אותות ומופתים כה נפוצים? אם כן הרי אינם מופתים. האם כל צירוף מקרים שמוביל לתוצאה (בדר"כ טובה) אמור להתפרש כמופת ותמוה סטטיסטית? הרי יש בעולמו של אדם מליוני תוצאות של צירופים שונים. לא ימלט שחלקם טוב וחלקם רע. חלק זוכרים יותר וחלק פחות.
  3. המקרא מלא בשכר ועונש בעוה"ז כאשר הם קולקטיביים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/6/2011 13:26 לינק ישיר 

 

כל תנועה אידיאולוגית החפצה  בהשפעה כל שהיא נוטלת ביד ימינה את הפוליטיקה , היינו שקרים קדושים (''פוליטקלי קורקט") , והדת בכלל זה. והדברים עתיקים.

"מי שמכם לשקר" ?

לוז השאלה הוא ב"מי שמכם" ?

מבחינה פילוסופית הדיון העולה מכאן הוא "האם לחכמים מותר לגנוב דעתם של הטפשים ? "

ואז תעלה השאלה : מיהו חכם, מיהו טפש , מהי אמת. ואיש איש באמונתו ינפנף.

וכל חכם הוא חכם בעיני עצמו. ו"מי שמכם"= בכל הסתרת מידע מהשני יש מנהג אדנות.

הוגי הדעות לאורך ההיסטוריה לא חיכו לתעודת ה"מוסמך כחכם" או לצידוק מוסרי להפיץ אידיאולוגיה ולהשליט שלטון. זו דרך העולם.

ומבחינה מוסרית עולה שאלה קשה סביב התנהגותו של האדם / המנהיג ה"משקר"  כריבון, הוא שולל מאנשים מסויימים בחירה חופשית  ע"י גנבת דעת. בעיניו הדבר מוסרי הרי זה אמצעי למטרה גדולה יותר.

אני מסכימה שמותר לספר לילדים שקרים קדושים ("השוטר מסתכל ורושם בכל פעם שאתה חוצה כביש לבד" אזהרה לילד שמסתכן שוב ושוב בכבישים מסוכנים) אבל, וכאן בא האבל הגדול,  אי אפשר להמשיך ולקדש אותם לאורך שנות הבגרות.

קשה, קשה מאד לדמיין תור ארוך של מבוגרים חשובים, נושאי משרות, הדורי פנים עוטי זקנים ארוכים העומדים בתור אצל דוכן  הפרסים (שור הבר . לא "טוב" וירטואלי / פילוסופי / עצכ"חי חמקמק) ועדיין מחכים שם. זהו רובד אבולוציוני נמוך, בני אדם שלא זכו להגיע לחופש תודעה ובחירה. נו, טוב,  אם קשה לדמיין זאת (ויזואלית ותודעתית) כנראה שזה לא קיים...

 כשהאדם הוא בעל מנת משכל סבירה, בעל "בחירה", עבר את שנות העשרים מזמן וממשיך להאמין ולחיות  בציבור שהתפיסה הקולקטיבית שלו רצופה  שקרים קדושים (ע"ע סעיף "תמלוגים" לדוג' הנ"ל)  ולא השתנתה   מגיל ילדות במאום, לא יעזרו כאן עשרה מיימוניים שבציבור ע"מ לקדש את העניין , ומעיד החשש לפצות את הפה בקרב חברי המועדון המבוגר (קרי כויללים) על כל המערכת שהתנחלתם לתוכה. השקרים אינם קדושים בכל גיל, להיפך. (וההסתייגות של מיימוני ש"אמנם היה אולי ראוי לחשוף בגיל מבוגר" לא מתחילה להיות מעשית, אז מה אמרת)

הססמאות השולטות:  "לא כל מוחא סביל דא"  "ההמון לא יבין כראוי"  תוך התגדרות ברמב"ם כדמות מכוננת חרגו ויצאו מכל פרופורציה  שאין לה אח ורע בתנועות אידיאולוגיות, פוליטיקה שם יש הרבה יותר אנשים שמבינים ש"הכל פוליטיקה"...(ולכל הפחות מותר להגיד את זה במסדרונות השלטון) ובנושאים פחות קריטיים ותובעניים  מלסדר לך את החיים מבוקר ועד ערב.

פה מתנדנדים עם הספרים הללו על הסטנדר בשינון דוגמטי, בעיניים דומעות ובשפתיים דולקות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2011 13:44 לינק ישיר 

אוהו מיימוני...
זמירות חדשות...
אין גן עדן ואין גיהנום...
כי בלשטן שקרן קדוש זה או אחר אמר...
כל התלמוד מלא בגן עדן וגיהנום והעלאה באוב וכו' וכו'.

תראה, שכר ועונש בעולם הזה אין וככל הידוע לי גם לא היה מעולם (כלומר יכול להיות שבן אדם מת בגלל שהוא חילל שבת אבל באותה המידה בני אדם שמחללים שבת נוטים להתעשר. בקיצור אין קשר סטטיסטי בין השניים ולכן כל אמירה על קשר אונטולוגי-שקר-כלשהו [וכאן מגיע הציטוט של בלשטן Y והפנייה לקרוא את ספרו המעמיק, הנונסנסי והשקרי של Z והפיתוח הפסאודו-תיאו-לוגי-סופי העדכני ביותר של המכון הגבוה לחירטוט שע"י אונ' בר מצווה] שקולה לאמירה שאכילת קורנפלקס בחלב פוגעת בישות אונטולוגית כלשהי המהווה את הסיבה האמיתית לאימפוטנציה הגברית)

לכן מה שאמרת עכשיו מנוגד לעיקרון מסוים של הרמב"ם ולכל התפיסה התנ"כית.

אז מה כן? האל הטרנסצנדנטי אינו רוצה דבר פר הגדרה. וגם אם הוא רוצה למה שאני אעשה זאת? שיימצא/ייצור לו פראיירים אחרים! גם לאבא שלי, שמזרעו התפתחתי ובלעדיו לא הייתי מתקיים, אין שליטה על חיי, ואינני חושב שהעובדה שהוא גמר בפנים ומספק לי את מזונותיי מצדיקה שליטה שלו על חיי! (לכל היותר אפשר לומר לו שאם לא מוצא חן בעיניו שיווצר אדם עם ישות עצמאית שעלול עוד לחשוב אחרת - היה עליו להשתמש בקונדום) ועוד את מה שכהנים אינטרסנטים אמרו בשמו (הרי הוא לא יכול להתגלות, כידוע. ולעזאזל שמות י"ט ודברים ה' וקומץ ספרי הכפירה הקרוי תנ"ך, שמקורו בכלל ברעיונות שחדרו אלינו מה [ה' ישמור] Bible הנוצרי)?

בקיצור, אני מציע שבמקום להתמקד בלשלול ולנתח ולערפל ופסאודו-להתפלצף, תוציא בבקשה מניפסט שבו תפרט מה כן יש לך לומר (בהינתן שהוכח מעבר לכל ספק שבליסת צ'יזבורגר ביום הכיפורים שחל להיות בשבת זאת חנוכה תוך כדי בעילת נערה מאורסה נגועת איידס שלא כדרכה וללא קונדום אינה משפיעה כלל על יכולתה של הישות הטרנסצנדנטית להניע את כדורי האֶתֶר המניעים את הוד מלכותם כוכבי הלכת במערכת סתמית אחת בגלקסיה סתמית אחת בין מיליארדים, ואם הייתה משפיעה הרי שלפי ההגדרה אנחנו בכבודנו ובעצמנו היינו האלים),
ומה בעיניך מטרת העל של הדת היהודית, מעבר לאיסור החמור להזכיר את המילים 'חרא' 'סקס' ולהאא"ה 'יהווה' בלי ו' החיסור, ולהילחם עד חורמה בקבלה (האידיאה הבסיסית של הדת היהודית לפי האידיאליסט ההזוי קויפמן, המשתקפת ב 0% מהתנ"ך וספרות חז"ל ומתחילה עם אריסטו > אבן סינא > סעדיה גאון > רמב"ם > מיימוני),
ואיך הנ"ל ואלפי מצוות פגאניות ואזכורים מגשימים רח"ל תורמות לה?


נ.ב.
בהיותי ב"צומת ספרים" לרגל שבוע הספר, קראתי כמה פרקים בספר 'הסוד'. סליחה, 'סודותיו של מורה הנבוכים'. ובכן, מאוד התרשמתי מההמידה בה הוא שומר שלא להסיט את השיח מהמישור הלוגי אל המישור הרגשי - ע"י שימוש חוזר ונשנה בפראזות כמו "סוד עמוק ונשגב" "ידע מטאפיזי ותיאולוגי מעמיק וסודי", וגם מהאוננות המזוכיסטית על עצם קיומן של דילמות בלתי פתירות (או במילים אחרות הפרכות לוגיות ששומטות את הקרקע מתחת לדת היהודית).
גם לגבי הרעיון כולו מאוד השתכנעתי שאת הידע האריסטוטלי הכירו רק חזלינו הפגאניים ושיהווה ובעקבותיו משה וחזלינו בחרו להחביאו תחת כסות של מצוות פגאניות ומסתוריות להפליא כמו להביא לכהנים 1.5% מהיבול ולהקריב קרבן שבשרו לכהנים על כל אירוע בחיים ועוד כהנה וכהנה מצוות מסתוריות מעין אלו, שיאפשרו לידע לעבור מפי הגבורה איש מפי איש עד אריסטו שקיבלה מעומק עיונו ומסרה לרמב"ם שאנסה על חז"ל שאנסו את דבריהם על הכהנים שכתבו את התורה שתלו את דבריהם באל יהווה. ובכלל שיש סיבה בגללה כולם צריכים להתעניין בידע הזה (שהתברר בכלל כשגוי, אבל בטח עכשיו יקום הוגה הוקינגי ויאנוס את דבריו על הרמב"ם. סתם, בעצם כבר יש כמה...) 





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2011 13:46 לינק ישיר 

האימרה הגאונית מזכירה לי אמרות גאוניות אחרות
מה ההבדל בין פיל לפסנתר-  פסנתר אפשר להפיל אבל פיל אי אפשר לפסנתר.
מה ההבדל בין רצפה לתקרה- אפשר להגיד שב על הרצפה ותקרא- אבל אי אפשר להגיד שב על התקרה ורצפה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2011 13:58 לינק ישיר 

והנה קישור שמתרגם את הזעם שלי לציניות מבורכת

http://stephenlaw.blogspot.com/2011/06/pseudo-profundity-from-believing.html

ועוד קישור שהולך לעשות לרקטור האקדמיה כאב ראש לא קטן



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2011 15:34 לינק ישיר 

האשכול: דן בדברים שהם לא אמת שאומרים לצורכי  חינוך וכד' . אני שואל האם הכותבים בפורום שאת חלקם אני מכיר באופן אישי, אומרים את הדברים שהם כותבים כאן לחברותא ב"כולל", או לחלופין האם הם חיים בצורה המתאימה לדעותיהם. לדעתי התשובה היא, לא! אולי זה לא שקר, אבל חוסר אמת בסיסית זה כן:




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שקרים קדושים – מי שמכם?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.