|
|
| נשלח ב-13/6/2013 23:15 |
 |
| |
אני מצטרפת ליהיאור, מדוע חברה מסוימת יכולה להיות לגיטימית ואחרת לא? בגלל שהערכים שלה לא תואמים את השקפתנו לגבי מה שהגיוני וצודק?
אני תוהה, אם התורה של הכת/זרם לא מזיקה גופנית או נפשית ואפילו מועילה ומעודדת מוסר ואנושיות מדוע לשלול אותה, זאת אמונתם, היא מיטיבה אתם ועם הסביבה,מובילה לעשייה חיובית, אז גם אם היא לא הגיונית, למה למנוע אותה? דווקא הזרמים שהזכרת, לעתים בכך שהם מפרשים את המקורות בצורה מסולפת הם מיטיבים עם המקורות שכן המקורות לעתים זקוקים למיתון, אם יותר לי להתבטא כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 00:30 |
|
| |
כת הוא מילה שהדתות הממוסדות המציאו בכדי להצדיק את השלטתם מול האיום מדתות חדשות וצעירות ולדכא אותם.
-נאום האתאיסט הציניקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 01:09 |
|
| |
יהי ואמאי
אני דווקא חושב שמושג כרטיס היציאה מסוגל , לכל הפחות, להציע קריטריון ללגיטימיות של חברות שונות ולאי לגיטימיות של אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 01:21 |
|
| |
לארוצים
רק אם אנחנו לוקחים את החברה הכללית כאיזשהו אבן בוחן. הניסוח שלך עונה בסך הכל לשאלה איזה תרבויות החברה הכללית תקבל בתוכה, אבל לא עונה לשאלות היותר מהותיות כמו למה בכלל צריכים לשאול את החברה הכללית, ואולי צריך דווקא כרטיס יציאה מתוך החברה הכללית. יציאה לאיפה? זה הרי תמיד לאיזה תרבות אחרת, ובמה היא עדיפה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 02:20 |
|
| |
עד עכשיו לא הייתי נגיש. אולי אציע שתי נקודות מקופיא כדי לנסות ולקדם את הדיון.
ראשית, ההערה שאי אפשר לנתק את מה שעושים עם הכת היא אכן נכונה. ובכל זאת, דומני שזה יסרס את הדיון. אולי אפשר לחשוב על הגדרת כת באופן מושגי, ורק אח"כ לחשוב האם זה כשלעצמו מצדיק צעדים כאלה או אחרים, או שמא דרושים מאפיינים נוספים שהכת תקיים כדי להצדיק צעדים כאלה או אחרים.
לדוגמה, אם אגדיר כת לפי הקריטריון שאדם לא מקבל החלטות עבור עצמו, כלומר כשהוא חסר חוש ביקורת/מנותק מהמציאות, זו כת. זו ההגדרה המושגית. כעת כל שאר המאפיינים מחולקים לשני סוגים: 1. אינדיקציות למאפיין הזה (אם האו מדבר בשפה אזוטרית, או מספר ניסים על מנהיג הכת זו אינדיקציה לניתוק). 2. קריטריונים שרלוונטיים לשאלה מה ראוי לעשות עם הכת הזאת (כגון הסיכון שהיא מהווה לסביבה).
משמעותו של הניתוח הזה היא שבהיעדר הגדרה של כת, עצם קיומם של מאפיינים אחרים אינו מצדיק פעולות נגדה. רק כשמתקיימת ההגדרה ככת מתחילים לשקול את הפעולות לפי שאר המאפיינים. זו כמובן רק סכימה, אבל אם זה (או משהו דומה) נכון, אז יש מקום לדיון מושגי במנותק מהצעדים שיש לנקוט.
כמובן קשה לשפוט ולעשות דיאגנוזה מתי זהו המצב (שאין החלטה אוטונומית). אדם תמיד יכול לומר שכך אכן הוא רואה את העולם, או שהשיפוט האוטונומי שלו הוא שלעשות כל מה שפלוני אומר זה הכי נכון. מדוע זה לא שיפוט אוטונומי? אבל אז אולי צריך לשאול על סמך מה הוא הגיע מסקנה הזאת, ומה כרטיס היציאה ממנה (האם יש אפשרות תיאורטית להפרכה). בכל אופן, שאלת הדיאגנוזה היא שאלה אחרת. קודם צריך להגדיר את המושג, וכנ"ל.
שנית, עוד הערה שלכאורה היא ספציפית אבל תחושתי היא שהיא מחביאה מאחוריה מהות. המסירות שמאפיינת בד"כ את הכתות מעוררת הערכה (מי לא מתפעל מהמסירות של חב"ד והשליחים וכו'). אבל השאלה היא האם המסירות עצמה אינה חלק מאותה טוטליות וחוסר ביקורתיות שמאפיינים התנהגות כיתתית. לשון אחר: האם תמיד מסירות ראויה להערכה? יותר מזה: האם תמיד מסירות למען מטרות טובות ראויה להערכה? אולי מסירות כזאת שמפקירה את כל חיי האדם המתמסר למען אותן מטרות טובות אינה ראויה להערכה שכן היא מצביעה על חוסר ביקורתיות וחוסר שיקול דעת (ההנחה המובלעת היא שאולי לא נכון למסור את החיים בצורה כה טוטלית למען שום מטרה, טובה ככל שתהיה, אולי למעט השרידות עצמה, כמו בצבא). כלומר: היזהרו מצדיקים! בבחינת "אל תהי צדיק הרבה פן תישומם". יש משמעות לעצם החיים הנורמליים, ומסירות שבאה עלך חשבונם בצורה מופרזת אינה ראויה להערכה אלא מהווה מאפיין כיתתי.
הערה מתודית: הדיון בשאלה מה ראוי להערכה הוא כבר דיון שנוגע בשאלה מה עושים עם הכת, אבל בצורה מינורית למדיי (זה לא לעשות משהו איתם אלא רק להעריך או להעריך אותם ואת מעשיהם). וזה אולי יאפשר ניהול של דיון מושגי במנותק מהשאלה של הצעדים, וכנ"ל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 07:15 |
|
| |
כת היא סגידה עיוורת משולל כל הגיון .
מי שחבר בכת בגלל צורך מסויים או כי הוא מרויח מכאן אין כאן הגדרה של כת .
רק מי שאינו יודע להסביר מה מטרתו או רווח שהוא מקבל מכך זה כת .
המון פעמים סגידה היא מחוסר ברירה ולא מהחלטה פנימית .
למשל במשטרים דיקטטוריים שאין לאזרח שום אפשרות להתנגד ולהתגונן .
אבל במקום דמוקרטי שיש לו אפשרות לבחור והוא נסחף לכת בצורה עיוורת זה כבר מסוכן .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 08:22 |
|
| |
שני חילוקים בין חברה נורמלית לבין כת:
א. בחברה נורמלית כל פרט מעריך את זולתו על פי מעשיו. בכת שופטים בני אדם לפי שייכותם לכת ומעמדם בה.
ב. חברה איתנה ברוחה מסוגלת להודות בחסרונותיה וללמוד ממעלותיהן של חברות אחרות. בכת המדד הערכי מבוסס על נרקיסיזם וגוזמא ועל התייחסות בביטול למה שמחוץ לכת.
תוקן על ידי מ80 ב- 14/06/2013 08:23:19
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 09:10 |
|
| |
חחח
מי שחושב שהוא המשיח בד"כ נוטים לאשפז אותו, אלא אם הוא באמת המשיח. לכן לחשוב את עצמך למשיח אינו בהכרח מאפיין של חולי.
איזו הבנה בהירה ביהדות,ממש גדויל אתה פשששששש....
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 09:14 |
|
| |
אל תשכח שאתה בעולם המודני אנשים נוטים לחשוב ולפרסם.
גם "המשוגעים" יכולים להפתיע עד מאוד...!!!
אנחנו בעידן המשיחי עידן האינטרנט!!!
הרבה דתות יכולות לפרוץ מחדש.
איזו זילות,תפי...
תוקן על ידי הוא_אה ב- 14/06/2013 09:17:05
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 09:15 |
|
| |
אדם פרטי שנוהג באלימות - דינו קבוע בחוק העונשין, מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו,
אדם פרטי שנוהג באלימות בחסות הכת אליה הוא משתייך - דינו כנ"ל.
תופעת הכתות בדרך כלל למיטב הבנתי, למרות הרושם המתקבל בקריאת חדשות,
אינה מתאפיינת בשימוש בדרכים הנוגדים את חוקי המוסר המקובלים באותו אזור,
ולרוב מדובר רק בהקצנה מסויימת של דברים מקובלים בחברת האם של הכת המסויימת,
(כמו כת השאלים - בדיני צניעות, חבד בדיני קירוב ועוד, נ נח - בהדגשים שונים שקיימים כבר בברסב)
ולכן מסופקני אם ניתן בעקבות זאת להכריז מלחמה על כלל הכתות רק משום שיש הורים שמבוהלים לאן הבן שלהם ידרדר.
מלחמה כזאת כלפי כת כלשהי תהיה מוצדקת רק אם מדובר בסיכון לפי הכללים החלים על כל אדם פרטי,
והוא הקריטריון היחיד, והוא גם לרוב קריטריון ברור.
ובכל זאת יש תחום אפור אחד והוא לגבי חינוך הילדים (או מניעתו מהם),
שגם שם צריך לשפוט לפי התוצאה אם היא לא חורגת מהנורמה (לא ברמת הרצוי, אלא המצוי),
אבל ברור שזה הרבה יותר מסובך,
אבל עדיין אפשרי עם מנהיגות אמיצה (או במדינה מתוקנת- שזה דבר תאורתי כמו הדיון כאן..)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 09:19 |
|
| |
זה שאתה רואה רק את החרדים,זה בגלל שאתה כזה.
לך למעונך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 12:34 |
|
| |
חינוך לערכים וכיבוד הזולת זה ערכים .
לכבד רק את עצמך ואת המנהיג בכת זוהי סגידה עיוורת .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 15:39 |
|
| |
כאשר פוגעים בבכבודם של פגועי נפש,תמיד תמצא ידי להשיב.(ועוד אשיב)
לשרבב על חב"ד וההוא מהכת ההיא יחד עם פגועי הנפש,זה מעשה אווילי.
אין לרוב פגועי הנפש יכולת להשיב,אז היזהרו בלשונכם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 16:41 |
|
| |
עזבו אותי מהטימטום שלכם ,בחייאת דינקום.
אדיוס
|
|
|
|
|
