בית פורומים עצור כאן חושבים

"פורים" מהו?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/3/2003 11:17 לינק ישיר 

טעות בידך בוגי
לא בגלל שכך נהגו אלפי שנים
הכוונה שנהגו אלפי שנים למרות הקושיות
והשאלות שלפעמים גם חוזרות על עצמם ולפעמים אף נוקבות
חגים שעמדו בכה הרבה מבחני ביקורת
דין הוא שנחגגם כמצוותם



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/3/2003 11:21 לינק ישיר 

בוגי

זו באמת השאלה. מי מסמיך את חכמים?

לא יתד, ולא הצבעת העם.

יש תנאים ראשוניים, שנמנו במסכת חגיגה. וכבר כתבתי זאת כמה פעמים, ועתה הזמן דוחק בגלל פורים.

במוצאי פורים, אולי, ארחיב בל"נ.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2003 09:34 לינק ישיר 

פורים שמח למוקפים ושלא תושבת השמחה על ידי מלחמת עירק, אלא יהפוך היום לטובה כפי שנהפך בימי הפורים. יהי רצון שיתפסו את ה"דג" בעצמו והרוצחים שמסביבו ולא תהיינה אבדות בנפש חפים מפשע משום עם.


בוגי, שלחתי באישי.


מיימוני,
מנית שלוש תועליות הנובעות מנאמנות לנוסח המסור.
1. חשיבות והתחברות למסורת.
תשובתי שבדיוק את זה צריך לחסוך, חשיבות והתחברות מזיקה.
2. שמירת אפשרויות הפירוש מהליכה לאיבוד בעיבוד.
בשביל זה מספיק שידפיסו את המקורי עם כל קיצור. לא נראה שבימינו עם כל המאגרים, יש חשש איבוד טקסט כל שהוא. גם את שאר ספרי הנ"ך שלא קוראים, לא אובדים.
3. דרושה סמכות לשנות.
כל קהילה המסכימה, מסמיכה את ראשיה לכך. (מחכה לתנאים הראשוניים שלך).


בןבגבג,
הלעג הציני לשונה ממך, עדיין לא מעניק לך הצדקה הגיונית. כפי שציינתי למעלה, הקריאה אצלנו לקחה יותר זמן מאשר הקריאה העתיקה בזמנה.

גם לו היתה המגמה להקל דוקא, האם אתה חושב שההחמרה להאריך ולשעמם אחר צום, מחדירה טוב יותר את מסר המגילה?

הדת אמורה להיחבב ולא לשמש רק לתרגילי סגפנות!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2003 10:05 לינק ישיר 

תודה רציו.


חלמיש

אני שוב לא מבין את הגיונך. אני חושב שקראו כאן לזה 'קדושת הזמן'.

וכי מפני שעמדו חגים במבחני ביקורת העבר, דין הוא שיתחסנו מכל ביקורת? ובפרט שהביקורת מעלה את ההבדלים בין העבר וההוה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/2/2004 10:10 לינק ישיר 

אקדמאי
אחרי ביקורך במרכז הרב בתשעה באב, כדאי שתבקר גם בפורים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/2/2004 23:46 לינק ישיר 

לרפורמי- אסתר ברוח הקודש נאמרה מה שאומר שהחל מהאותיות והמילים הכל מדויק ומדגיש דברים מסוימים.מעביר תחושות מדויקות על כל מיני נושאים כמו שהביא יהוסף באשכול על שרשי האותיות שכל מלה מעבירה תחושה מדויקת (ככל הנראה בשם ר' גדליה לא?)ולכן צריך לקרוא מהטקסט.וחוץ מזה תראה מה קרה לכל התכנים של הטקסטים שלא הובלטו ע"י חז"ל וזה חז"ל לא רצו שיקרה למגילה אלא כנראה התוכן שלה מרכזי יותר. שמעתי מת"ח אחד שהענין של פורים (לפי המהלך של המהר"ל על התאמת החגים לתקופות השנה, דבר מענין בפני עצמו) זה חגיגה לסיום החורף.ביטוי לשאיפת העולם לאביב.והוא מקביל זאת לפסטיבלים שיש לאומות השנה באותה תקופה.כמובן שזה הסיבה שתקנו זאת וזה התבטא ע"י ה' בהסטוריה במעשה הנס.אבל התוכן לדורות הוא השמחה בתקופה זו.וכך בפסח גם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/3/2006 18:26 לינק ישיר 

ישרן, אהבתי את האנלוגיה שלך לקרנבלי ברזיל. גם שם לא מקפידים על לא תלבש...

ואגב, שם זה קיץ ולא  בפתחו של האביב. תוקן על ידי - חליל_הקסם - 12/03/2006 18:25:55



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/3/2006 19:13 לינק ישיר 

<השנה הכנסתי "חידוש". תימצתתי את הסיפור ועידכנתי גם את השפה (בעזרת מומחה) כך שיתואר הסיפור בשלימותו וללא חריגה מהמסופר במגילה, אבל בצורה מעניינת יותר וקצרה יותר.

אם כי הקריאה עצמה ערכה פחות זמן מהרגיל, האנשים כה נהנו ששלא כבעבר, נשארו לשאול שאלות ולשמוע תשובות. היה ממש מעניין ומפרה וכנראה זה לקח יותר זמן מהקריאה בעבר.

מעניין אותי מה דעת ה"הלכה" הממוסדת על הנושא>

תמיה אני !
רציו שאל שאלה הלכתית, עברו שלש שנים ולא נמצאה תשובה ??!

נו, במקום שאין אנשים.....

ובכן ההלכה אמנם מאפשרת קריאת המגילה בכל לשון אך זאת בתנאי שהתרגום הוא מילולי מדויק ושהמגילה כתובה כדינה (על קלף וכו') באותה שפה בה היא נקראת.
היות שככל הנראה לא התקיימו שני תנאים אלו במקרה הנ"ל, אין ההלכה מכירה בקריאה זו כקיום מצות מקרא מגילה.
יש תנאים נוספים ואכמ"ל.
רמב"ם מגילה פרק ב הלכה ד  הייתה כתובה תרגום, או בלשון אחרת מלשונות הגויים--לא יצא ידי חובתו בקריאתה, אלא המכיר אותה לשון בלבד:  והוא, שתהיה כתובה בכתב אותה לשון.  אבל אם הייתה כתובה בכתב עברי, וקראה ארמית לארמי--לא יצא, שנמצא זה קורא על פה, וכיון שלא יצא הקורא ידי חובתו, לא יצא השומע ממנו


מורינו מיימוני
היכן נמצא חילוק בין כל הקריאות לקריאת המגילה ?
להפסיק שלא לצורך גם במגילה אסור כמבואר בתלמוד, ולצורך פירוש הרי היו מפסיקים בכל הקריאות (ועוד היום התימנים מתרגמים)  

 


מאיר תוקן על ידי - ymy33655 - 12/03/2006 19:36:21



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/3/2006 21:13 לינק ישיר 

ענינו של פורים:

"לץ תכה - זה עמלק" -



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/3/2006 08:13 לינק ישיר 

ישרן,
כתבת:
<לרפורמי- אסתר ברוח הקודש נאמרה מה שאומר שהחל מהאותיות והמילים הכל מדויק ומדגיש דברים מסוימים.מעביר תחושות מדויקות על כל מיני נושאים כמו שהביא יהוסף באשכול על שרשי האותיות שכל מלה מעבירה תחושה מדויקת (ככל הנראה בשם ר' גדליה לא?)ולכן צריך לקרוא מהטקסט.>
מה הקשר? ועוד לדעת חכמים אפילו ספר תורה (שלרג"נ סגנונו המופתי מוכיח על אמיתותו) ניתן לכתוב בכל לשון ולרשב"ג ביוונית, האם האותיות והמלים יכולות להעביר את כל הדיוקים?

<וחוץ מזה תראה מה קרה לכל התכנים של הטקסטים שלא הובלטו ע"י חז"ל וזה חז"ל לא רצו שיקרה למגילה אלא כנראה התוכן שלה מרכזי יותר.>
הפוך על הפוך קא חזינא הכי.

<שמעתי מת"ח אחד שהענין של פורים (לפי המהלך של המהר"ל על התאמת החגים לתקופות השנה, דבר מענין בפני עצמו) זה חגיגה לסיום החורף.ביטוי לשאיפת העולם לאביב.והוא מקביל זאת לפסטיבלים שיש לאומות השנה באותה תקופה.כמובן שזה הסיבה שתקנו זאת וזה התבטא ע"י ה' בהסטוריה במעשה הנס.אבל התוכן לדורות הוא השמחה בתקופה זו.וכך בפסח גם.>
התחכמות מאותו בית מדרש שהוזכר לעיל, לקחת מנהג פאגאני של עבודה זרה ולתלות בו את כל הפורים? אולי שינהיגו גם את מנהגי הקרנבל של ריו. ואם זה כך מדוע התורה לא קבעה זאת?
מדהים עד כמה ניתן לתלות רעיונות יצירתיים בדברים שלא הוזכרו כלל בטקסט ולהתיחס לזה כאל הערך המרכזי . (עדיף כבר ללמוד קבלה, לפחות הרעיונות הקבליים מושרשים בעם ישראל יותר מאשר הדמינות האלו)
תוקן על ידי - בעלבעמיו - 13/03/2006 8:11:34



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/3/2006 08:53 לינק ישיר 

בעל"ב,

ציטטת את ישרן והתקפת,

<... פורים (לפי המהלך של המהר"ל על התאמת החגים לתקופות השנה, דבר מענין בפני עצמו) זה חגיגה לסיום החורף. ביטוי לשאיפת העולם לאביב. והוא מקביל זאת לפסטיבלים שיש לאומות השנה באותה תקופה...>

התחכמות מאותו בית מדרש שהוזכר לעיל, לקחת מנהג פאגאני של עבודה זרה ולתלות בו את כל הפורים

בכן נראה ששוב "עמדה [של מורך] מקלקלת את השורה" כאשר נזקפת הזכרת ר"ג או כל המשוייך לו, כי דווקא הרג"נ ז"ל הקפיד לתת משמעות אובייקטיבית אינהרנטית לכל מצוה והתרחק ממתן משמעויות התלויות בנסיבות שאינן כתובות או מובנות מאליהן. [מבניו ותלמידיו ואולי גם מחתניו יש שלא שמרו על הקפדה זו וי"ל שלא חולקים אלא ששונה ה"כפשוטו" שלהם.] כן ישרן הזכיר "לפי דרך המהר"ל".

לגופו של נושא, די סביר בקביעת החגים שלא רק עצם התוכן הוא הגורם לעיתוי שלהם וכמו שמצאנו בהרבה מצוות שמהותן צירופי משמעויות. לגבי עיתויי המועדים מצאנו את חגי המצות, השבועות והסוכות, שמשמשים גם לשלושת הרגלים בהם עולים ירושלימה, שהם בקיץ דווקא. שאר המועדים שבתורה הם ציון השבוע בשבת, החודש בראש חודש והשנה בראש השנה שמכללו יום הזיכרון בראשון לשביעי ויום הכיפורים בעשור לחודש הזה. [לנקודה זו שישנה משמעות כללית למצוות מלבד המשמעות הפרטית והיא עיקרית יותר לעומת הפרטית, יש לעיין היטב באשכולו של רבשקה בו הודגש שכלל המצוות ראשיתן יצירת אוירה ומילוי התוכן הוא אך משני. כן ישנו אשכול של בוגי שכל התורה מטרתה מונותאיזם וכן הובאה טענה [אינני זוכר האשכול] שכל מצוות "בין אדם לחברו" שבתורה אינן אלא השלמה אך עיקרה ללמד את ה"בין אדם למקום" - אם כי זה לא סותר לכך שהמטרה הסופית היא ה"בין אדם לסביבתו" כמדובר במק"א. כן העירוני שמה שכיום הגדרת שומר תו"מ הוא בשלושת התחומים: כשרות, טהרהמ"ש ושבת, היינו שמירת החינוך בשלושה תחומים שגוברת התאווה: אכילה, תשמיש וממון.] ארבעת הפרשיות [אמנם מדרבנן] שחוברו ורוכזו יחד בסוף החורף. סה"כ נראה מכך שברקע ישנה גם את משמעות החלוקה בין החורף והקיץ [בפרט בעתים הקדומים] שהחורף הוא עת חושך וקור ועמל ללא הפקה מיידית ולעומתו הקיץ כעת אורה ושמחה ויציאה החוצה וכדומה. ייתכן כי הדבר מובן מאליו דיו לשהיה מתקבל גם על ר"ג ז"ל ויש לשאול על כך את שומעי לקחו.

תוקן על ידי - עצכח - 22/03/2006 14:10:56



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/3/2006 12:36 לינק ישיר 

שלום וברכה לכולם ולבעל בעמיו במיוחד.
לענין הס"ת ותרגומו  - 
ראשית מסברא -
לכאורה נראה שגם בטקסט שאתה ואני נכתוב אם נעמיק נמצא סיבה למה הסתגננו כך או כך.לכל מילה ונים מהתנסחות ישנה סיבה עמוקה אצל כל אדם ולא נראה שזה דבר מיוחד לתורה.רק שבתורה הכל מאת ה' וממילא כל נים עקרוני וחשוב .כלומר עיקר החילוק הוא שבתורה אכפת לנו מכל דגש.
מה גם שמסתבר שכל תרגום הוא פירוש ואינו מדויק ולכן מפסיד מהתוכן.
וכל אלו הבחנות כלליות בכל ספרות שתהיה.
אם כנים דברינו יהיה קשה באמת איך ניתן לתרגם את התורה ולטעון שיש בה את אותה הקדושה של התורה בלשון הקודש שהרי גם ספר תורה שחיסר בו אות אחת הוא פסול (יש לעיין מה משמעות פסול זה ולאחרונה שמעתי שעדין ניתן לקרוא בספר כזה אך אין לי דברים מוסמכים בזה.)
אמנם יתכן לומר שבאמת גם אם נשמר הרעיון המרכזי בנוסח כזה או אחר וברוח כזו או דומה הדבר מקבל קדושה של ספר תורה.
כל זה נכתב מסברא בהנחה שההלכות שכתבת נכונות.לי אין ידיעה ברורה בענין זה והיה טוב אם הית מביא המקור לענינים אלו .
ואמנם יש לקשר לכאן את ענין התרגום התורה ליוונית שחז"ל הצטערו ובכו על כך.
 וכמו כן שמעתי שר' משה פיינשטין אסר לדינא לתרגם דברי תורה לשפה זרה אלא רק אם מדובר בהלכות טכניות לגמרי (מי שיודע היכן נמצאת התשובה הנ"ל  מתבקש להמציאה.בתודה)
ענין דינו של רשב"ג - למיטב זכרוני דיבר על הכתב של התורה ולא על הלשון בה היא נכתבת ואם כן הדבר לא קשה כל כך (אם כי ברור שיש ענין גם בצורת האותיות אך יתכן שענין יפיפיותו של יפת עדיף וצ"ע)
מה עוד (כעת הקרא) שמצאתי משניות בסוטה - פרק ז משנה א' -
"אלו נאמרין בכל לשון--פרשת סוטה, ווידוי מעשר, וקרית שמע, ותפילה, וברכת המזון, ושבועת העדות, ושבועת הפיקדון. ז,ב  אלו נאמרין בלשון הקודש--מקרא ביכורים, וחליצה, ברכות וקללות, ברכות כוהנים, וברכת כוהן גדול, ופרשת המלך, ופרשת עגלה ערופה, ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם."
טעם הדין שם צריך לימוד אך רואים שיש ענין מסוים בלשון הקודש .אמנם  יתכן ששם הענין הוא הרגשת חיבור לאומי לענינים שנאמרים בלשון הקודש ולא מצד התוכן עצמו.
בכל אופן נראה שאמנם יש מקומות שאין צורך בתרגום מדויק של כל הניואנסים אלא די בכיוון והרעיון הכללי ולכן ניתן לבטא בכל שפה.אך תרגום התורה מורה על הצער הכללי על מאורע שכזה. 

לענין זמני המועדים -
מועד הוא נקודה בזמן.אותו זמן הגדרתו האוביקטיבית האינ' כוללת את האקלים באותו זמן .אין פה דבר חיצוני אלא דבר שמשפיע על האדם ויוצר את האוירהשל אותו יום.אם נשאל למה נקבע מועד דוקא בעת הזו נראה שהדבר שהכי מגדיר את המועד עצמו הוא האקלים והאוירה של אותו תאריךשקשורה קשר הדוק לאקלים.אמנם המועדים מתוארים גם בהקשרם לחידוש הלבנה (החודש) אך גם מוזכר שהוא בחודש 'אדר' (מה שזה לא אומר והדברים צריכים עיון) .
אמנם הדבר נכון שאין לפטור עצמנו בהזכרת ענין סיום החורף אחרי שנראה מהמגילה שיש כאן עוד כמה מוטיבים למועד זה.
ענין הפסטיבלים הובא רק להראות שישנה כאן תחושה אנושית ולא משהו מלאכותי והדבר מורגש אף אצל הגוים (בהנחה שכשאדם יוצא לחגוג מסתבר שהרגיש קמצוץ משהו אוביקטיבי).
למה לא נכתב בתורה הכיוון הוא לכאורה(שמבוסס על ההנחה עניני התורה הם מוחשיים ועניני דרבנן הם בדעת ובידיעה יותר מבחוויה) - שכאן הידיעה על סיום החורף היא הגורמת לחגיגה ולעיתים אין היא מוחשת כל כך.ולכן החג הוא רק דרבנן.
כמובן שאין הדברים מוחלטים ועדין צריך לימוד כי הדברים מורכבים כמו שרואים בפסוקים במגילה (ענין אדר והקשר לחידוש הלבנה) .אך לעניות דעתי הפרט הזה (סוף החורף) מזוהה ואמיתי בלי קשר.
בכל אופן ההשתלחות לא מתאימה לאיש מלומד כמוהו ונראה כגיבוב שביבי מידע ללא עיון עניני ואמיתי העיקר להשתיק את המשמיע דברי תורה מבית מדרש מסוים שלא נוחה דעתך ממנו.אגב בית מדרש מעוגן היטב במסורת ישראל (החזו"א.רג"נ תלמידו.ולכאורה כל החכמים במידה זו או אחרת ) לא פחות מכל בית מדרש אחר והכי חשוב מעוגן בנוכח ובידוע ובמונח לפניו לפי הכרת האדם.שם מדברים על מה שיודעים ומזהים.
 מה עוד כמו שהעיר ווטו יסוד הדברים בכלל בבית מדרשו של המהר"ל (למרות שלענ"ד מאוד מתאים לענין האוביקטיביות המיוחס לר' גדליה ואין זה 'צושטיל' מלאכותי - חיצוני כמו שרגילים להתיחס לתורות מבית מדרשו של המהר"ל ) עיין בנצח ישראל בענין הצומות ותקופת החום (פ' ז' כמדומני.ושם מוסבר שגם ההסטוריה עצמה קורה בזמנים אופטימליים להתרחשויות ולענינם)

תוקן על ידי - ישרן - 17/03/2006 13:03:13



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > "פורים" מהו?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.