בית פורומים עצור כאן חושבים

יחס היהדות ההלכתית לגויים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/6/2003 19:32 לינק ישיר 


להעיר

חשבתי, אם לענות או לא.
עכשיו אחרי שקיבלתי תשובתך, אני בטוחה שאין טעם לענות לך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/6/2003 20:23 לינק ישיר 

נראה שפערי האיי קיו ביני ובין איקה עצומים.אולי יש כאן מישהו שיכול להסביר לטיפש כמוני במה דברים אמורים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/6/2003 20:50 לינק ישיר 


להעיר
לא התכוונתי לומר שאתה טיפש
רק שהפערים ביננו כל כך עצומים בתפיסתינו את היהדות, שממילא לא נבין האחד את השני.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/6/2003 11:06 לינק ישיר 

דומני שכבר הגיע הזמן להפנים את העובדה שיחס ההלכה לגוי אשה עבד שוטה וקטן ועיוור ואילם וכיוב"ז אינם רלונטיים כלל ומלבד פחים קטנים לא נותה מהם משמעות מעשית בדורותינו אלה.
אכן, היו זמנים שזו היתה התפיסה המקובלת - ולא עוד.

להעיר ואיקה,
הייתי מחלק לכם (למי שחסר) קצת אי קיו כדי לגשר על הפערים ביניכם, אולם לאחר חיטוט עמוק לא מצאתי באמתחתי די מזה כדי שאוכל לחלקו לאחרים.
ואולי נעשה לכם מגבית?
אגב, בבית המדרש של שחרית, מחלקים א"ק לכל דורש...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-3/6/2003 11:16 לינק ישיר 


בא אקו והטיל את הפצצה

וואו, איזו הברקה, איזו שנינות, איזה חידוש!

אין עליו, אין

איי טל יו, להתעלף!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/6/2003 13:19 לינק ישיר 

אקו
איקה נעלבת גם בשמי
זה פ'סדר מבחינתך?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/6/2003 17:25 לינק ישיר 

להעיר,
לא עלה בדעתי לעלוב באיש.
איקה,
אי אם סורי. פארגיב מי. מיי אי מייק א ג'וק סום טיים?

כדאי להוסיף דיון על עמדת ההלכה על רמת האי קיו באומות העולם, נשים וכיוב"ז..
לפחות בקשר לעכו"ם למדנו שחכמה בגויים תאמין...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-4/6/2003 00:05 לינק ישיר 

אקו

מייבי יו סטארט מק ג'וקס און יור סלף?
איי פרומס טו אינג'וי, אה? וואט דו יו סיי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/6/2003 00:22 לינק ישיר 

תיכף יתחילו כאן נזיפות מההנהלה בתיבות האישיות
מנהל !!! סגור האשכול מיד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/6/2003 12:31 לינק ישיר 

יחס ההלכה לגוי ואשה "לא נותרה מהם משמעות מעשית בימנו?" הפורום הוא לא אינדיקציה לדעות שההמונים מחזיקים בהם, ומיישמים אותם על גויים,(= היחס לפלשטינאי , לערבי) ונשים.(= ישנו שיפור, אך הוא לא משמעותי) ובכל זאת, איך זה שלהעיר, ולעוד הרבה כותבים (בעיקר הדוגלים בתורת הנסתר) ,יש הדעות האלה ובנשימה אחת הם גם מצטטים מהרמב"ם? ואני לא חושדת בהם, שהם אינם "חרדים מן השורה" ושאינם מכירים את יחס היהדות ההילכתית אל הגויים.ישנם הרבה גישות והיחס ביהדות ההילכתית השמיע ומשמיע הרבה דעות. הנקודה עליה אני מצביעה היא, שלא יתכן שאדם ידגול בתורת הנסתר מצד אחד, ומצד שני יסמוך דבריו על הרמב"ם, במיוחד לא בנושאי אמונה, דעות, השקפות.

ואני מצטטת מדברי להעיר:

"העולם כולו נברא בשביל היהודי" < הרי לא נדע תכלית כוונתו?! > "היהודי נברא כדי לקיים מצוות" זאת נקודת המוצא שלו, ועל זה הוא "בורא" תורה שלמה.

"הסיבה שמחללים שבת להציל יהודי הוא לא משום קדושת החיים" <ומה עם הנימוק ההילכתי "פיקוח נפש דוחה שבת">

"אדם חילוני ג"כ אין להציל" < החיים שלו שווים פחות>
"גוי פשוט" <חז"ל כבר שאלו "האם הדם שלך יותר אדום משל הגוי?" היהודי הוא יותר מפשוט? הנימוק שלהציל את הגוי מפחד הנקמה מעורר חלחלה.
<מפני האיבה זה דבר המצריך את האדם מלכתחילה ולא בדיאבד!>

"סדר קדימויות לעניין הצלה ומעדיפה את הגבר על האישה" < באיזה שלוות נפש הבן אדם חי עם קונפליקטים >

ולסיום הוא מביא את הרמב"ם כדוגמא להלכה גזענית

' כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו", בזה הרמב"ם אומר שהוא אינו סותר את האפשרות שגם האדם הגוי שאיננו מישראל יוכל להגיע להכרת ה'. אמנם נכון שאין הגוי מצווה על קידוש השם, אבל יתכן שהוא מסוגל לייחד את תודעתו להכרת אלוקים, גם ללא קשר עם תורה ומצוות. והראיה היא: אברהם אבינו –
הנבואה היא סגולת האדם באשר הוא אדם - מבטאת את טבע האדם, והאדם זוכה להגיע לנבואה בכוחות עצמו.

וכך הוא כותב באיגרת תימן

"אבל שלא נאמין בנבואת זיד ועמר – אין זה בשביל שאינם מישראל כמו שחושבים ההמון עד שנצטרך לדייק ממלת "מקרבך מאחיך" – שהרי איוב וצופר ובלדד ואליפז ואליהו כולם אצלנו נביאים, ואף על פי שאינם מישראל, וכן חנניה בן עזור – נביא שקר, ואף על פי שהוא מישראל. אבל נאמין בנביא או נכחישהו מצד נבואתו (= מצד תוכן נבואתו), ולא מצד יחוסו (= לא מצד מוצאו הגזעי או הלאומי)"

התורה ובכללה הנבואה היא אוניברסלית, ומי שרוצה ליטול יבוא ויטול. הרמב"ם אינו אומר ' מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את ישראל' אלא אומר: 'את בני האדם'

(ישנם כאלה הרואים במילה 'מנבא' אינטרוונציה אלוקית במהלך העולם, אבל מי שמכיר את הרמב"ם מבין שהמשמעות האמיתית שונה לחלוטין, שהרי כל פעולה שאנו מייחסים לאלוקים פירושה תכונה הגלומה בעולם, המבטאת את מהות הבריאה שברא אלוקים. בדומה ל' ממציא כל הנמצא' שבזה הרמב"ם מתכוון שהעולם קיים משום שיש אלוקים)





תוקן על ידי - איקה - 6/8/2003 12:44:59 PM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/6/2003 16:12 לינק ישיר 

איקה.
:)))))
קצת הצתה מאוחרת
ציפיתי לאש וגופרית אז
לקח קצת זמן.
אז את רוצה לדעת מניין שכל העולם נברא בשביל היהודי? נתחיל משם?
אוקיי
קידושין דף פ"ב ע"א
ר' שמעון בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער והן לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני (!!!!!!) מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער וכו'
ובנוגע לשאלתך בנוגע לפיקוח נפש דוחה שבת.זהו כלל נכון.השאלה היא מה הטעם לכך
עייני שבת קנ"א.חלל עליו שבת אחת בשביל שישמור שבתות הרבה
בהתייחסותי למעמד האשה ולגוי לא התכונתי לרמה הפרגמטית הנפתרת לשמחתי ע"י הסברים שונים
אבל במישור העקרוני שוב.עייני סוף מסכת הוריות שם מוסבר שדין קדימת גבר לאישה היא מכיון שיש לו יותר מצוות לקיים
האם זה נעים לאוזני?? ממש לא?
האם זה נשמע לי נאור ומתורבת? לא כל כך!!!
האם אסרס מקראות בשביל ליישב זאת???
לצערי לא!!!
איך מתקשר לך ההולכים בדרכי הנסתר ובריתם המוכרח עם הרמב"ם טרם הבנתי
המשך יבוא לכשאתפנה...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/6/2003 18:12 לינק ישיר 

אם שתים טובעים בנהר ויש לך אפשרות להציל רק אחד מהן יש להציל את האיש
עעיני שו"ע יו"ד רנ"א בש"ך
הטעם היחיד שמצאתי לכך מובא במשניות בפירוש התפארת ישראל
הוריות פ"ג משנה ז'
"וטעמא משום דאיש מקודש טפי,מדחייב גם במצות עשה שהזמן גרמא"
א"כ שוב.פקו"נ דוחה שבת מכיון ש... חלל עליו שבת אחת



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/6/2003 18:40 לינק ישיר 

להעיר

אני מבקש להציע לפניך פשט במשנה זו שהבאת.
היא תמיד היתה תמוהה בעיני. האם אין עוד קריטריונים להעדפה? אם אדם רואה את אשתו ואת שכנו, או את שכנו הכהן, או הכהן הגדול, או תלמיד חכם, טובע בנהר, האם עליו להצילם לפניה?

לי נראה שהטעם במשנה זו כך הוא: אדם צריך שיהיה לו טעם הגיוני למה שהוא עושה. אך בשעה שאין טעם מספיק טוב, נשענים על טעם כל דהוא.
כאשר יש לי סיבה טובה לבחור בין שנים להציל, ודאי שאדם יעדיף את אשתו, או את קרובו, או את חברו, וכן בשולחן ערוך בהלכות צדקה, אלא שאם שניהם זרים וכיו"ב, ילך אחרי האיש, אחרי הכהן, אחרי התלמיד חכם.

(הרעיון שאדם עושה את מעשיו לפי טעמים, חלקם הגיוניים וחשובים, וחלקם טעמים כל שהם, מסביר הרבה מאד, כגון את הכלל "כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא על דרך ימין" וכל כיו"ב, וזכיתי לשמוע זאת מפי מו"ר שליט"א).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/6/2003 19:51 לינק ישיר 

אני מהחלט מקבל את הסברך
אך עדיין יש פה צרימה שצורמת לי בכך שיש העדפה לאיש.במוסר מערבי התרגלנו לדוגמא למושג שהחלשים קרי נשים וילדים קודמים.וזהו הנקודה שאני אומר לאיקה.ישנם דברים שלא תמיד נראים לי אבל לא אסרס מקראות ע"מ ליישבם בהגיוני.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/6/2003 00:33 לינק ישיר 


להעיר

ראה תשובתי להלבן, באשכול "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות" בקשר לשאלתך - על הקבלה והרמב"ם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יחס היהדות ההלכתית לגויים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.