בית פורומים עצור כאן חושבים

מה רוצים מזבדיה?-פניה לצדיקים ולמלאכים ושמותיהם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/4/2004 20:19 לינק ישיר 

מסתברא

אני מודה לך שעוררת אותי לנקודה שלא הגדרתי מספיק ברור.

מדבריך אני רואה שיש לחלק בין ארבעה או חמישה נושאים, שבכולם יש הישענות על גילוי ממקור שמיימי.

א. הטוען שהתחדשה לו מצוה מגילוי שמיימי.

ב. הטוען שהתחוור לו ביאור בגמרא או בחומש וכיו"ב על פי מקור שמיימי.

ג. המכריע בשאלה הלכתית על פי מקור שמיימי. וגם בזה יש לחלק בין בירור מציאות עובדתית (האם האשה הזו עגונה או שבעלה מת) לבין בירור שאלה הלכתית (האם מותר לחלוץ בסנדל).

ד. המזהיר מפני דבר העלול לקרות, לטוב או לרע, על פי גילוי שמיימי.

בתחום א', אני מבין שאתה מודה לי שיש בכך מלקות ואיסור.

בתחום ב', נראה לכאורה מהגמרא שאין עושים כן, לפי ביאורו המפורסם של הגרי"ז בסוגיא דתמורה (נדמה לי) על מה שקרה לאחר מות משה, שנשכחו הלכות, ופנחס לא רצה לגלותן בנבואה, ורק עתניאל בן קנז החזירן בפלפולו, כי לא בשמים היא, והגרי"ז מבאר שם שבירור הלכתי מופקד בידי בית דין והסמכות המבארת, ולא בידי נביאים. וקל וחומר לגילויים אחרים.

אלא שידוע שיש כאלו שרצו ללמוד בגילויים אלו, ויש אפילו "שו"ת מן השמים".

ושמא הללו שמעו את הגילוי השמיימי ולמדוהו, והגיעו למסקנה שהוא גם נכון על פי אמות המידה המקובלות ללימוד. ובזה לכאורה אין בית מיחוש גם לפי הגמרא. אלא שאיני יודע אם זה נכון היסטורית שבעל "שו"ת מן השמים" כך עשה.

ולפי הציטוט שלך מן הסמ"ג, נראה לי שזו היתה כוונתו (עד כמה שניתן לשפוט מציטוט קצר, גם אם המצטט הוא מסתברא בכבודו ובעצמו).

ג. ראה ב(ב'). ויש רק להוסיף את החילוק המקובל, כמדומה לי על פי המהר"ץ חיות, בין בירור מציאות - שבזה מסתמכים על גילוי אליהו וכיו"ב - לבין הכרעת הלכה, שמופקדת כדלעיל ב' בידי בית דין ותלמידי חכמים.

ד. לכאורה נראה שזה מותר, והאם לא כן פירש יוסף את חלומו של פרעה? אמנם הרמב"ם ביקש לאסור ניחוש, אבל מסתבר שיש לחלק בין גילוי שמיימי לבין ניחוש, אם כי הנושא צריך הגדרה ואין זה פשוט כפי שנראה באופן אינטואיטיבי. ואולי כן?

מעתה, השאלה היא למה כיוון האר"י?

אם בא לומר שיש חשש היזק למי שמזכיר שמות מלאכים, בוודאי שלא גרע זה ממי שמזהיר שלא לנסוע במהירות בכבישים (אלא שמכוניות מוכרות לכולנו, בעוד שיש מפקפקים בטיבם של מלאכים, ואכ"מ).

אם בא לומר שהוא לומד זאת מן המקורות, וניתן לדייק כך ולהסביר כך בפירושי התורה והגמרא, על זה שאלתי: מנא ליה?

אם בא לומר שהוא מחדש איסור הלכתי חדש, שלא נודע מקודם, בזאת אני מבין שאתה מודה לי שזה איסור גמור. וזה יכול להגיע לידי "בל תוסיף".

השאלה היא, אם כן, למה כיוון האר"י בדבריו. ואם כיוון למשמעות של התראה מפני חשש, אזי ברור שאין לדברים תוקף הלכתי, אלא, לכל היותר, גדר של עצה טובה...



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/4/2004 00:01 לינק ישיר 

ר' מיימוני

פשוט הרי שצודק ר' מסתברא, אין כאן שום בל תוסיף ותפילה נאמרת בכל לשון.
(בלי קשר לעמדתך הידועה בדבר ה"בעיות" האחרות שיש כאן)

אלא"כ כתבת זאת לחידודא בעלמא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/4/2004 00:57 לינק ישיר 

האזרח היקר

לא הבנתי את קושייתך בשם מסתברא.

אני שאלתי מהיכן למדנו שאסור לומר שם מלאכים.

ומסתברא ענה מה שענה.

ואני ניתחתי את הדבר והצבעתי על ארבעה הסברים לגילוי שהאר"י יכול היה להסתמך עליו ולמה שמסיקים ממנו.

ודברי מסתברא נראו כתואמים את הפירוש שיש כאן עצה טובה.

ואיך זה מתקשר לדבריך? צר לי, כי בעניותי לא הבנתי.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/4/2004 14:28 לינק ישיר 

מימוני

כמדומני שפשוט הוא שהאר"י לא בא לחדש הלכה, אלא רק עצה טובה (?) קא משמע לן. אני מכיר את הטענה לפיה אין לנהוג על פי הקבלה מטעם של "לא בשמים היא" וכו' אולם לדעתי האישית לא זאת הבעיה עם הקבלה.

מבחינה הלכתית פרופר אין בעיה בכך שקם אדם וטוען שיש סכנה רוחנית כלשהי בעשיית מעשים מסויימים, שהרי זה ממש כמו מי שיטען שיש סכנה פיזית במעשה מסויים, כגון עישון סגריות למשל.

אכן, הבעיה העיקרית בקבלה היא ההשקפה שלה, כלומר תפיסת העולם כמורכב ממאבק בין כוחות קדושה וטומאה (באשר לתפיסת המקרא, ע' תולדות האמונה הישראלית ואכמ"ל), מושג הספירות שלפי מקובלים רבים (וגם לפי רבדים שונים בזוהר) הינו זהה ממש עם האלוהות, תפיסת ה"סיטרא אחרא" ועוד ועוד.

כמו כן, יש מקרים של בעיות הלכתיות מובהקות. למשל, בזוהר נאמר שאין שום איסור של השטחות על קברי צדיקים, הואיל ובתורה נאמר לא לדרוש אל המתים, והרי צדיקים במותם נקראים חיים ...

דבר זה יפה בתור דרוש אגדי, אולם אין לכך שום מקור בספרות ההלכתית, ואע"פ שמצינו אצל חז"ל אגדות על השטתחות על קברי צדיקים, אין מכך ראיה ברורה של פניה ישירה אל הצדיק, ובוודאי שמושג "התקשרות אל נשמת הצדיק" כפי שהוא מופיע בכתבי האר"י נראה קרוב מאוד לדרישה אל המתים, וצע"ג !

תוקן על ידי - רב_צעיר - 25/04/2004 14:31:10



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/4/2004 21:05 לינק ישיר 

מיימוני,

כתבתי את דברי לפני שראיתי את תשובתך, לא שמתי לב שיש עמוד נוסף.

מ"מ, התייחסתי לעצם ההוספה בתפילה, הבנתי שעל כך נסוב הדיון. בעניין זה אין כמדומה שום בל תוסיף.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/4/2004 21:12 לינק ישיר 

רב צעיר,

ברשותך שאלה,

כיצד ניתן להבין כי שלל פוסקים אימצו ומאמצים את קבלת האריז"ל?
הגאון מוילנה חיבר פירוש על ספר הזוהר, נשאר בכתב יד.
אפשר שאנו מקוצר הבנתנו ומירידת הדורות, לא נשכיל לבדנו להבין את הקבלה.

מה דעתך?

בכבוד רב





תוקן על ידי - עכנאי - 25/04/2004 21:18:29



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2004 17:50 לינק ישיר 

עכנאי, איך נלמד תורה, בכל עת יהיו בעיניך כחדשים, דברים המתחדשים בכל יום, אם מראש נקבל שלא יכול להיות שקדמונינו - כולם - טעו? ואם חלקו עליו על הגר"א, הרי גם החולקים חיו לפני ירידת הדורות דידן.


אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-27/4/2004 13:42 לינק ישיר 

עכנאי

שנינו במסכת הוריות:

הורו בית דין לעקור את כל הגוף--אמרו אין נידה בתורה, אין שבת בתורה, אין עבודה זרה בתורה--הרי אלו פטורין; הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת, הרי אלו חייבין. כיצד: אמרו יש נידה בתורה, אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור, יש שבת בתורה, אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור, יש עבודה זרה בתורה, אבל המשתחווה פטור--הרי אלו חייבין: שנאמר "ונעלם דבר, מעיני הקהל" (ויקרא ד,יג)--"דבר", ולא כל הגוף. (משנה, הוריות פרק א משנה ג)

אינני טוען שהקבלה היא בהכרח עבודה זרה (אם כי אין לי ספק שאכן חלק מהמקובלים היו בעלי השקפה בעלת גוון אלילי), אולם עיניך רואות שחז"ל הכירו באפשרות בה בין הדין הגדול, היינו הסנהדרין, עלולים לטעות ולהתיר לעם ישראל לעבוד עבודה זרה ממש !

רק בנצרות הקתולית קיימת גישה לפיה האפיפיור לא מסוגל לטעות (אם כי כמדומני שהם כבר ביטלו את הדוֹגמה הזו, אך איני בטוח), אולם אצלינו מעולם לא הייתה תפיסה כזו, ואפילו על משה רבינו התורה מעידה שטעה בדבר מסויים (הכאת הצור לפי הפרשנות הקלאסית), כך שבהחלט ייתכן שגם לגבי הקבלה קרה מקרה כזה.



תוקן על ידי - רב_צעיר - 27/04/2004 13:43:09



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/4/2004 13:46 לינק ישיר 

תודה על התשובות.
אכן, מאיר עיניים.

עכנאי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2007 08:03 לינק ישיר 

חוזה או הוזה?
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=988405

_________________


בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2007 13:49 לינק ישיר 

הדיון על תפילה למלאכים הוא לבקש מהם שיבקשו עבורינו. האם נמצא היתר לבקש חיים מן המלאך עצמו?



ואיך נבין את הפסוק: המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. הסיפא פחות קשה, יברך כפי שהצדיק מברך. אך הרישא, המלאך גואל? וי"ל שנשלח לגאול.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/11/2007 09:46 לינק ישיר 

למיימוני -
הגרי"ז על הסוגיה בתמורה נמצא בחי' למס' יומא
http://www.haoros.com/Archive/?kovetz=887

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/11/2007 14:49 לינק ישיר 

תניא:

א"ר יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח <והמתין לי> עד שסיימתי תפלתי. לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך רבי, ואמרתי לו: שלום עליך רבי ומורי, ואמר לי: בני מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל, ואמר לי: היה לך להתפלל בדרך. ואמרתי לו: מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים. ואמר לי: היה לך להתפלל תפלה קצרה. באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה.

וכן אפשר שחלק מהדברים הם המלצות הבאות מכוח השגתו בתורת הסוד (שהיא בגדר ה"סתרי תורה" שהם חלק ממנה ממש) - את תורת הסוד הוא ביאר במידה מסוימת, ותלמידיו הרחיבו את הביאור בדורות שלאחריו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/11/2007 15:55 לינק ישיר 

ההשואה ל"מכניסי רחמים" וכן ההשואה ל"המלאך הגואל" אינן נכונות.
במכניסי רחמים מבקשים מן המלאכים שיכניסו את תפילותינו.
המלאך הגואל - ביקש ממנו שיברך את הנערים. וכן מצינו לא אשלחך כ"א ברכתני.
אבל "זבדיה ישמרני ויחייני כן יהר"מ אלהים חיים כו' - כאן יש דבר מוזר ביותר: מבקשים מן הכל יכול שזבדיה ישמרנו ויחיינו. אולי ע"ד הנני שולח מלאך לפניך בדרך כו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/11/2007 16:16 לינק ישיר 

[אבגד,

על הסיפור הזה, ראה גם כאן.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מה רוצים מזבדיה?-פניה לצדיקים ולמלאכים ושמותיהם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 15 16 17 לדף הבא סך הכל 17 דפים.