בית פורומים עצור כאן חושבים

בעולה ריחה נודף. מה הפשט?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/12/2004 16:19 לינק ישיר 

י"י
אין למימוני איקונין בשר ודם. על כן אתרום לו משלי
וזה שלי

אולם עדין לא הנחת את דעתי בנקודה אחת. האם יכול להיות מקרה אחד אפילו, שבו יהיה הבדל בנדיפת הריח .
ד"ר הלפרין טוען שכן [ גם בהנחה שמסכים הוא לדבריך] וא"כ ניתן להניח שר"ג אכן הבדיל בין השתים .
אני חושב שאין אפילו מקרה אחד כזה.

לבדד ישכון

הריח או לא הריח? ברור שאתה מצפה מר"ג לפחות לא לעשות בדיקה כזו כשהוא מצונן למשל.

מימוני אין אלא לחזור על דברי ולזין.
[אגב, שתחיה -אותה אתה מכנה הקעלמרית. טוענת שמה שנאמר שאיו להן בושת הוא כי מעמדן נמוך ואינן מקפידות כמו בני המעמד הגבוה. אבל אין זה תקף לפגיעה מעין האקט שביצע ר"ג, היא לא מקבלת שיש אשה שלא היתה נפגעת מזה.]



הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2004 17:03 לינק ישיר 

ודאי יהיו הבדלים רבים בנדיפת הריח, הנובעים מגורמים שונים ומשונים. נניח כי היה לר"ג מכשיר מדידה המודד את כמות אדי האלכוהול באוויר הננשף. נניח כי שימוש במכשיר כזה אצל אדם רגיל נותן תוצאה שבין 5 ל-15 ביחידות שרירותיות, תלוי בזמן שעבר מעת שצרך לאחרונה אלכוהול, קצב חילוף החומרים שלו וכו' וכו'. גם אם נניח כי הבתולין אינם גורם משפיע על כמות אדי האלכוהול, הרי שאם ניקח שתי שפחות אקראיות נקבל בהסתברות של 50% כי זו הבעולה ריחה נודף יותר. הוסף על כך את העובדה כי הערכת כמות אדי האלכוהול נעשתה באופן סובייקטיבי, ובידיעה מה "צריך" לצאת, וקבלת ניסוי שכמעט לא יכול להכשל. מה עוד שאם היה הניסוי נכשל לא היינו שומעים על כך (כשל זה מצוי גם בזמננו ומכונה Publication bias בלע"ז).

כאמור, לעניות דעתי לא ניתן לפרש את הגמרא כאילו לא היה כאן אלא מבחן לכאורה שנועד להפיס את דעתו של הבעל תוך הכשלתו באיסור סוטה. פשוט בעיני כי ר"ג אכן סבר כי הניסוי שערך הוא כשר וישר (ולעומת אריסטו הנז"ל, יש כאן אכן התקדמות משמעותית במחקר אמפירי), אלא שלפי שלא היתה חכמת הסטטיסטיקה נפוצה ביניהם ז"ל, לא שתו את לבם למכשלות הרובצות לפתחו של החוקר האמפירי.

תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 01/12/2004 17:14:34



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2004 17:59 לינק ישיר 

כמה זמן לדעתכם צריכה האשה לשבת על פי החבית עד שניתן יהיה להריח ריח אלכוהול מפיה ? - כפי המשמעות הפשטוטה בגמ' התוצאות היו מידיות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/12/2004 00:11 לינק ישיר 

לא נעים, באמת שלא. אבל למקרא מרבית האשכול התעוררה לי שאלה נוספת המסבכת את המסובך כבר ממילא.
נקב פי הטבעת גם הוא גורם משפיע בנושא זה, ולפלא שלא הובא בחשבון, לפי כל ההסברים, בפרט לפי התיאוריה של ד"ר הלפרין בדבר ספיגת הרקמות. בקיצור, לאן שלא נלך בסוגיה זו נגיע לאותו מקום תרתי ותלת משמע, ואין לנו אלא דברי מיימוני ויצחק יונתן, ובשמחה הייתי מקבל גם את דברי אמשלום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/12/2004 10:56 לינק ישיר 

שלוימלה,

לידיעתך,

נקב פי הטבעת באופן נורמלי תמיד סגור על ידי השריר הטבעתי המכווץ המקיף את פי הטבעת, ומשאירו סגור גם בעת ישיבה מזרחית.

משום כך גם בזמן ישיבה אין חדירה של חומרים נדיפים מבחוץ לתוך חלל החלחולת וריריותיה דרך הנקב הסגור.

לגבי נקב הנרתיק המצב האנטומי-פיזיולוגי שונה.
בבתולה השריר המקיף את נקב הנרתיק מכווץ וסוגר אותו גם בזמן ישיבה, מה שאין כן בבעולה.

הערה: חלק גדול מהתגובות באשכול (גם של ניקים חכמים) מעידות על אי הכרת המציאות האנטומית / פיזיולוגית של הנושא, ועל איזו שהיא תמונת עולם שהתגבשה במהלך הלימוד ונסיון החיים, כשהיא מודרכת ע"י גורמים שונים, ביניהם הדמיון האישי.

אני מתנצל שאין עיתותי בידי לתקן את כל המשתמע מעובדה זו.
כמו כן אני לא משוכנע שאשכול זה הוא המתאים להדרכה ציבורית של אנטומיה ופיזולוגיה "רגישה" כל כך. לכן גם נמנעתי מלהרחיב את הדיון הרפואי לתת-סוגים ולמצבים מיוחדים.

קעלעמר שאל שאלה ראויה, על דברי חז"ל שנראים מופרכים לכל מי שאיננו מכיר את המציאות הרפואית, אך הם נראים סבירים ביותר למי שמכיר את המציאות.

נסיתי להבהיר מעט עובדה זו. אם נכשלתי בהבהרת המציאות, סלחו לי.

למען כבודן של בנותינו, אחיותינו ואימותינו (במתכוין שיניתי מהסדר הראוי) אני ממליץ לסגור את האשכול.

יתכן שגם מלכתחילה מקומו של האשכול לא היה כאן אלא ב

http://hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=11554



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/12/2004 15:58 לינק ישיר 

ד"ר הלפרין, שלום

כתבת:
*"נקב פי הטבעת באופן נורמלי תמיד סגור על ידי השריר הטבעתי המכווץ המקיף את פי הטבעת, ומשאירו סגור גם בעת ישיבה מזרחית. משום כך גם בזמן ישיבה אין חדירה של
חומרים נדיפים מבחוץ לתוך חלל החלחולת וריריותיה דרך הנקב הסגור. לגבי נקב הנרתיק המצב האנטומי-פיזיולוגי שונה. בבתולה השריר המקיף את נקב הנרתיק מכווץ וסוגר אותו גם בזמן ישיבה, מה שאין כן בבעולה."*

ממש לא. מוסכם ומקובל בקרב הקהילה הרפואית שאין דרך ודאית לאשר "בתולים" אפילו בבדיקה מיכרוסקופית, לנשים מעבר לגיל ההתבגרות.
המושג "בתולה" אינו מושג מדעי, אלא מושג סוציולוגי והוא הדין למושג "בעולה"

כתבת
*דברי חז"ל שנראים מופרכים לכל מי שאיננו מכיר את המציאות הרפואית, אך הם נראים סבירים ביותר למי שמכיר את המציאות.*

לא נראה לי שהציבור המדעי לוקח את קביעות חז"ל ברצינות בכלל. (בולט ביותר כשמדובר בפיזיולוגיה של נשים). כדאי לפתוח אשכול מיוחד בנושא זה.

כתבת
*"למען כבודן של בנותינו, אחיותינו ואימותינו (במתכוין שיניתי מהסדר הראוי) אני ממליץ לסגור את האשכול."*

אולי למען כבודן של בנותינו, אחיותינו ואימותינו, אני מציעה לבטל את הקריאה הציבורית של פרשת "כי תצא," בין היתר. (חברה על תדאגו, מסכת נידה באה בתור.)

גברים הזהרו בדבריכם, שכל שאינו ראוי להאמר לנשים, אינו ראוי להאמר גם ביניכם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/12/2004 23:26 לינק ישיר 

kisarita,

אני די המום מהאגרסיביות של מי שעד היום כתבה לעניין ברוב ההודעות שקראתי. מה קרה? הגיל? המצב המדיני?

אתחיל מהסוף.

לגבי הערתך האחרונה, "גברים הזהרו בדבריכם, שכל שאינו ראוי להאמר לנשים, אינו ראוי להאמר גם ביניכם" – אני מסכים לגמרי אם סיבת אי האמירה נובעת מחוסר צניעות אינטרינסית, או מדיבורים לא ראויים. ויתכן מאד שבנושא של אשכולנו את גם צודקת.
אך למען הסר ספק כדאי להבהיר שלא המלצתי לדון בנושא בפורום של גברים בלבד, אלא בפורום מקצועי/רפואי/הלכתי, שגם את בקרת בו ואפילו פתחת בו אשכול בנושא חשוב.

בתחילת דבריך כתבת: 'מוסכם ומקובל בקרב הקהילה הרפואית שאין דרך ודאית לאשר "בתולים" אפילו בבדיקה מיכרוסקופית, לנשים מעבר לגיל ההתבגרות. המושג "בתולה" אינו מושג מדעי, אלא מושג סוציולוגי והוא הדין למושג "בעולה" '

אני מצטער. העובדות שגויות.

'מוסכם ומקובל בקרב הקהילה הרפואית שיש דרך ודאית לאשר "בתולים" אפילו בבדיקה ישירה, ואפילו לנשים מעבר לגיל ההתבגרות
האם לא שמעת אפילו על "תפירת בתולים קרועים" למנוע רצח "לכבוד המשפחה" אצל כמה עדות מיעוטים במזרח התיכון?

וכרופא נשים אבהיר:
א] יש דרך ודאית, אפילו בהסתכלות פשוטה של גינקולוג. זה נכון גם מעבר לגיל ההתבגרות. (מה שאולי הטעה אותך הוא העדר דם בתולים בהרבה מקרים אחרי גיל ההתבגרות. אבל זה נושא אחר לגמרי).

ב] המושג "בתולה" (וכן הופכו) הוא מושג רפואי טהור, כאשר הגדרתו הרפואית היא אינדיפרנטית למשמעותו הערכית או החברתית…

נקודה נוספת

כתבת: 'לא נראה לי שהציבור המדעי לוקח את קביעות חז"ל ברצינות בכלל.'

מה לעשות, עובדות החיים הן שונות.

אפרט:

המתעניין בהיסטוריה של המדע יבחין כי במקרים רבים הקדימו חז"ל את הידע המדעי והרפואי של מדעני האומות במאות רבות של שנים. הדוגמאות לכך הן רבות, חלקן מפורסמות וחלקן טרם נתפרסם, ועוד חזון למועד. שתי דוגמאות מעניינות להקדמה מדעית כזו הבאתי כאן למענך.

א. תורשת ההמופיליה

אחת הדוגמאות המרשימות של ידע רפואי שהיה בידי חכמי התלמוד מאות שנים לפני שנתגלה על ידי הרופאים המודרניים הוא הידע על דרכי תורשת מחלת ההמופיליה. היום אנו יודעים כי חז"ל הבחינו בכללי התורשה הגנטית של המחלה כ-1500 שנה לפני הקהיליה הרפואית.

דימום קל עלול לסכן חיים אם מערכת הקרישה של הגוף אינה תקינה. הדוגמא השכיחה יותר (בממוצע 1:10,000 מהאוכלוסיה) היא מחלת ההמופיליה מסוג A, בה חסר גורם הקרישה מס' VIII. חולה המופילי עלול לדמם למוות לאחר פציעה או חתך, ובעבר היו מקרים בהם אובחנה המופיליה רק לאחר מות הנימול מדימום. המופיליה היא מחלה חד גנטית רצסיבית, הקשורה לכרומוזום X. כתוצאה מכך, בדרך כלל, נשָאי המחלה הם הנקבות, והחולים הם הזכרים שירשו מאִמם את הכרומוזום X הפגום. התצפית המתועדת הראשונה על משפחות המופיליות פורסמה בספרות הרפואית רק בשנת 1784 על ידי רופא אמריקאי בשם פורדיס (Fordyce) והתיאור הרפואי המודרני הראשון של המחלה נעשה על ידי אוטו (Otto John Conrad, 1774-1844) בשנת 1803.

לאור יכולת התצפית המיוחדת של חז"ל והנסיון הקליני הרב בביצוע בריתות, לא מפתיע שעיון בתלמוד (יבמות סד, ב) ובעקבותיו בספרות הפוסקים (הרמב"ם, המאירי והרמ"א) מדגים את זיהוי דרכי תורשת הליקוי המסוכן – מן האמהות לבניהם. בעיקבות תצפית מקורית זו אשר קדמה לתצפיות הרפואה המודרנית בכ-1500 שנה, קבעו חכמים שאסור למול לא רק תינוק שמתו אחיו מחמת מילה אלא גם תינוק אשר בני דודיו מצד אמו מתו אחרי כריתת העורלה, עקב החשש שאף הוא, כקרוביו מצד אמו, נושא את הפגם התורשתי, ומשום כך הוא עלול למות לאחר המילה.

ב. צהבת המוליטית של הילוד

מחלה המוליטית של הילוד מוגדרת כהרס כדוריות דם אדומות של העובר על ידי נוגדנים העוברים מדם האם לדם העובר דרך השליה. מחלה זו היא הסיבה השכיחה לאנמיה (חוסר דם) בילודים. המחלה נגרמת לרוב עקב אי התאמה של אנטיגן D מקבוצת Rh, או אי התאמה במערכת ABO בין האם לעובּרה. במקרים נדירים המחלה נגרמת על ידי אנטיגנים אחרים שעל פני כדוריות הדם האדומות.

התהליך מתחיל במעבר מספר קטן של כדוריות אדומות מהעובּר אל דם האם שסוג דמה שונה מסוג דמו של העובר. מערכת החיסון האימהית מזהה את האנטיגנים העובריים הלא מוכרים לה כאנטיגנים זרים. כתוצאה מכך מייצרת מערכת החיסון האימהית נוגדנים כנגד האנטיגנים העובריים. הנוגדנים הללו מסוגלים להרוס את תאי הדם המסומנים על ידי האנטיגנים העובריים. הרס מסיבי של כדוריות דם אדומות יכול להמשך גם מספר ימים לאחר הלידה. הרס כדוריות דם אדומות משחרר כמות גדולה של בילירובין למחזור הדם של הילוד, כמות העולה על כושרו של הכבד הצעיר לפרק אותו. הצטברות של בילירובין צהוב בדם הילוד יוצרת את המראה הצהוב של העור ולחמיות העיניים – כלומר את הצהבת. הרס כדוריות אדומות בקצב מוגבר העולה על קצב היצירה של כדוריות חדשות, יוצר את האנמיה – חוסר דם בילוד. לכן צהבת הילוד מהווה סימן אזהרה לאפשרות של אנמיה המוליטית בילוד. (אציין כי קיימות גם סיבות נוספות לצהבת הילוד, הכוללות הן פתולוגיות אחרות והן צהבת פיזיולוגית שכיחה הנובעת מחוסר בשלות זמנית של הכבד, אשר בימים הראשונים שלאחר הלידה איננו מסוגל לפרק את כל כמות הבילירובין המוצעת לו)

הקשר בין צהבת הילוד לבין אנמיה המוליטית של היילוד מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי (שבת קלד, א) בהקשר של סכנה לחיי הנימול כל עוד לא חלפה האנמיה ההמוליטית, מאות שנים לפני פרסום התופעה בספרות הרפואית:

אמר רבי נתן... פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא ובאת אשה אחת לפני, שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי הביאתו לפני.
ראיתיו שהוא ירוק [=צהוב]. הצצתי בו ולא ראיתי בו דם ברית.
אמרתי לה המתיני לו עד שיפול בו דמו. והמתינה לו, ומלה אותו וחיה. והיו קורין שמו נתן הבלי על שמי.

רבי נתן מתאר שני שלבים בהסתכלותו האבחנתית. האחד: אבחנה של צהבת היילוד "ראיתיו שהוא ירוק (=צהוב)";

והשני: אבחנה של אנמיה "הצצתי ולא ראיתי לו דם ברית".

בעקבות האבחנה הורה רבי נתן להמתין ולא לבצע את הברית עד לאחר חלוף האנמיה "המתיני לו עד שיפול בו דמו". בעקבות הנחייתו נמול הבן מאוחר יותר, בלא שנפגע מהסיבוך הקטלני שהמית את אחיו.

קיימות דוגמאות רבות נוספות בתחום הפתולוגיה הדסקריפטיבית ובתחומים נוספים.

לענייננו די בדוגמאות הללו.

לסיום הבהרה קטנה. הערתי שיתכן שהמקום המתאים יותר לדיון בשאלתו של קעלעמר נמצא בפורום (פתוח) אחר, נבעה אך ורק מהרגשה עניינית ומתגובות חלק מהמשתתפים.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/12/2004 01:32 לינק ישיר 

מקריאת האשכול ניכר שמדעית ד"ר הלפרין הוא היחיד שמבין על מה הוא מדבר. (או שהוא נכון ברמה גבוהה... מה שלא סביר [איזו תועלת יש לו מלרמות? וביחוד שמדובר במילתא דעבידא לאיגלויי...])

מאוד לא מפתיע לראות שכל החכמים שמיהרו לבזות את חכמי התורה, ממלאים פיהם מים, ומנסים למצוא איזה קנה רצוץ ש"יוכיח" שבעצם הדימיון שלהם מכיר את המציאות הרבה יותר
טוב.
חבל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/12/2004 12:17 לינק ישיר 

שלום לכב' הרב
לא יכלתי להתאפק והראיתי לרבי את דבריך האחרונים . להלן תגובתו

כב' הרב.
אכן כב' הרב ד"ר הלפרין . ההסברים הרפואיים לתופעות ממש מרתקים. אולם אין כל קשר ביניהם לקביעות שבתלמוד.
כב' מדבר על שתי תופעות.
1. ההלכה שתינוק צהוב לא מלים עד שתעבור הצהבת.
2. ההלכה שמי שאחיו מתו מחמת מילה לא מלין אותו עד שיגדל ויתחזק.

התופעה שנתגלתה ע"י הרופאים - מוהלים היהודיים שמחלת הצהבת גורמת לאי קרישה , נצפתה ע"י היהודים בתקופות קדומות מהסיבה הפשוטה שרק הם מלו תינוקות בני שמונה ימים והם שמו לב כי תינוקות צהובים מדממים עד כדי מוות. המסקנה הפשוטה ע"פ ההלכה כי אין למול תינוקות צהובים עד שיבריאו. ולאחר שהבריאו מהצהבת (תינוק שנתפכח) מלו אותם לאחר שבעה ימים .
אולם ללמוד מכך שהם ידעו משהו על מנגנוני הקרישה זהו עלבון לאינטלגנציה.

לגבי מי שמתו אחיו מחמת מילה , קובעת ההלכה כי אין למולו . זוהי קביעה הלכתית הקובעת כי כל תופעה שחורגת מההסתברות הסטטיסטית - למרות שאיננו יודעים מה הסיבה , יש לנהוג בהתאם. ולכן מי ששני (או שלושה ) אחיו מתו מחמת מילה אנו מניחים שקיימת מחלה או סיבה תורשתית אחרת בכל ילדי האשה. ולכן אסור למול את בנה.
אבל לקבוע כי חז"ל ידעו משהו על גנטיקה.על המופיליה . ??
שהרי כל הגמרא הזאת- על הדין שלא מלים את מי שמתו אחיו מחמת מילה . דנה על אשה שמתו שלשת בעליה הקודמים אסור לשאת אותה לאשה . זוהי אותה קביעה הלכתית , למרות שאיננו יודעים את הסיבה שמתו שלשת הבעלים אולם אנו חוששים ואוסרים לשאת אותה לאשה . ( אני חושש שכב' עוד ילביש איזו תיאוריה רפואית מדעית גם על הלכה זו) .
או ההלכה שמופיעה שם בגמ' ונפסקה בשו"ע אהע"ז פרק ב' שאין לשאת אשה ממשפחה שיש בה שלשה מקרי צרעת . זוהי קביעה הלכתית שנובעת מתצפית סטטיסטית היוצרת "חזקה" ולא מידע גנטי על הסיבות התורשתיות למחלת הצרעת ( אינני רופא , אולם הד"ר הלפרין יוכל ודאי להאיר את עינינו )
הידע הגנטי והרפואי של חז"ל לא חרג מעולם מהידע הרפואי שהיה ידוע בזמנם. והתורה אינה מתיימרת להיות ספר מדע או ספר רפואה . התורה מצווה עלינו לנהוג לפי הידע הרפואי הידוע באותו זמן. ולפי זה נקבעת ההלכה .

ראה, ההלכה קובעת כי עוברה שהריחה בשר חזיר נותנים לה לטעום ( בכוש) ואם לא מתיישבת דעתה נונים לה רוטב ואח"כ בשר חזיר . זוהי הלכה שנקבעה לפי הידע המדעי הרפואי שהיה באותו זמן. ודאי שהיום אם תבוא שאלה כזו בפני כבודו. הוא יתן לה כדור נגד בחילה או זריקת הרגעה בלבד . ( ואל תאמר לי כי נשתנו הטבעים)
הידע גנטי שידעו חז"ל מובא בגמ' נידה ל"א " איש מזריע לובן שבו ואישה מזרעת אודם שבו" - זהו ידע מדעי שהיה בזמנם ואין לו כל קשר למציאות.
ראה עד כמה הסתבכו חכמים כמוך שחשבו שתיאוריות אלו הן הלכה למשה מסיני.
יש סיפור מדהים על מבחן שעשה ר' סעדיה גאון כדי לבדוק אבהות במחלוקת בין שני אחים שכל אחד טען שהמת הוא אביו ולכן זכאי בירושה. האגדה מספרת כי ר' סעדיה גאון לקח חתיכת עצם מעצמות המת ולקח דם משני האחים והניח בכל דגימת דם חתיכת עצם מהמת. ורק הדם של הבן האמיתי נספג בעצם ואילו הדם של האח המדומה לא נספג בעצם. - אגדה!!!
אולם מה שמדהים שהאחרונים מקשים על "ההוכחה המדעית " מהגמ' האומרת שהדם מקורו מהאם ולכן לא יתכן שיש קשר בין הדם של הבנים לעצם של אביהם.
( מה שמדהים עוד יותר שעד היום חושבים רבנים חשובים כך )

ועתה כב' הרב נחזור לדבריך .

אתה כותב :
"לאור יכולת התצפית המיוחדת של חז"ל והנסיון הקליני הרב בביצוע בריתות, לא מפתיע שעיון בתלמוד (יבמות סד, ב) ובעקבותיו בספרות הפוסקים (הרמב"ם, המאירי והרמ"א) מדגים את זיהוי דרכי תורשת הליקוי המסוכן – מן האמהות לבניהם. בעיקבות תצפית מקורית זו אשר קדמה לתצפיות הרפואה המודרנית בכ-1500 שנה, קבעו חכמים שאסור למול לא רק תינוק שמתו אחיו מחמת מילה אלא גם תינוק אשר בני דודיו מצד אמו מתו אחרי כריתת העורלה, עקב החשש שאף הוא, כקרוביו מצד אמו, נושא את הפגם התורשתי, ומשום כך הוא עלול למות לאחר המילה."

ידועה היטב התופעה שמדענים לא ישרים מסלפים נסיונות כדי להתאימם לתיאוריות שלהם , אולם לא ידוע על רבנים שנוהגים כך.

אין בגמרא זכר לכך שלגבי התופעה שמי שמתו אחיו מחמת מילה תלוי דווקא בבנים מצד האם !!.
גם ברמב"ם לא נזכר הבדל . פשוט הם לא ידעו על הקשר הגנטי הזה אלא הסתמכו על הבחינה הסטטיסטית ולא יותר.
בשו"ע יו"ד רס"ז מפורש שגם שלש בנים לאב אחד משלש אמהות שונות לא מלין את הבן הרביעי אם מתו אחיו מחמת מילה .
אמנם הרמ"א מביא את הדעה שרק מאם אחת , אולם לא בגלל שידע על הגנטיקה , אלא בגלל שמסתמך על אותה גמ' שהבאנו שהדם מקורו מהאם.

בשאלה זו אם רק בנים מהאם או גם בנים מהאב חלקו הראשונים האגודה ורבינו מנוח ועיקר מחלוקתם מהסיבה שאמרנו.
אולם ראה כב' הרב הלפרין. כל הדיון בשאלה זו הינו דיון הלכתי ולא דיון רפואי- מדעי- גנטי . השאלה היא בדיני חזקות כי האגודה שמסתמך על הגמ' שהדם בא מהאשה טוען כי מי שהיו לו שני בנים מאשה אחת ומתו , ואח"כ נולד לו בן מאשה אחרת הרי "תולין" הבעיה באשה כי הדם מקורו מהאשה . כמו שתולין בכל דיני חזקות ( כתמים . שוק של טבחים ועוד ). אולם אם נולדו לו שלושה ילדים משלוש נשים , יש לתלות הבעיה בו ואסור למול
ועיין ב"ישועות מלכו" שטוען שגם האגודה יודה במקרה ששיש לאדם שני בנים משתי נשים ומתו מחמת מילה והרי אין לתלות החזקה מצד האשה הרי תולים החזקה באיש ולא מלין. !!!!
לגבי המובא בגמ' (שם) שמעשה בארבע אחיות בציפורי שכל אחת ילדה בן ומלה ומת הרביעית באה לשאול ואמרו לה שלא תמול. אין כלל ראיה לכך שהגמ' ידעה שהפגם מועבר רק ע"י נשים . שהרי שם מדובר על "מעשה שקרה ". והדיון שם על "פגם משפחתי" והראיה, עיין בפ"ת שמביא בשם מהרי"ט שלא משנה אם האחיות היו מאם אחת או מאב אחד !!!

כב' הרב הלפרין.
אתה בונה מגדלים ללא יסודות מוצקים . אינני יודע מה מריץ אותך להסביר את התופעות הרפואיות והמדעיות המצויות בגמ' - שודאי מקורן בידע המדעי והרפואי שהיה בזמנם - כאילו נמסרו להם ברוח הקודש או בהלכה למשה מסיני - ולכן צריכות להתאים למדע כפי שהוא בימינו.
התורה מצווה עלינו לקיים מצוות , ואינה מלמדת אותנו מדעים. מה שההלכה קובעת כי את הידע הרפואי והמדעי נשאל את הרופאים ואת המדענים , ואת ההלכה יקבעו הרבנים. בהתאם לידע שיקבלו.
רד בבקשה מהעצים הגבוהים שטיפסת עליהם לפני שיתמוטטו ויפילו איתם חללים רבים.
אני כותב את הדברים בדם! כי אני רואה את ההרס הצפוי לחומות הדת מהשקר המוסכם הזה . כי אי אפשר להוליך שולל את כולם כל הזמן וכשיתמוטטו התיאוריות היפות לא ניתן יהיה לאחות את השברים שיותירו .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2004 20:23 לינק ישיר 



במקום להתווכח עם הד"ר הנכבד ברצוני לאתגר אותך:

הצע הצעת מחקר לבדיקת דרך חדשנית לבדיקת בתולין וזה באמצעות הבדיקה של החבית. אדרבא תבדוק את זה למעשה ממש, במקום להסביר את העניין במושגים רפואיים.

מעניין מאוד לראות מה יהיו התוצאות.







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2004 17:10 לינק ישיר 

תמהני כ"כ הרבה דיבורים וויכוחים, וכל זה על מחלוקת במציאות ?
מדוע שלא תעשו נסיון, כל כך קשה להשיג חבית יין ?
הרי יש כאן רבים מתלמידי הגאון ר' גדליה זצ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-5/12/2004 19:03 לינק ישיר 


שלום

היה כאן דיון ביני לבין אחד מבכירי הפורום. באשר לטוהר כונותיו של מגיב בפורום.
דעתי העניה היתה שאין מקום לשפוט אותו.
ואכן מנהלי הפורום המליצו למחוק את חילופי הדברים ביני לבינו [רמבמזל].
ולהחזיק את המגיב הנ"ל בחזקת כשרות.

מדברי אחד המנהלים:הוחלט לדון לכף זכות, שכן אנו בודקים טענות ולא טוענים.

אך אנו מבקשים ביתר שאת להקפיד על כללי הפורום. כלומר על יחס של דרך ארץ לחז"ל. והודעות שאינן עומדות בזה תימחקנה.



הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2004 19:47 לינק ישיר 

הרשב"א
אין שום בעיה תביא קבוצה של נשים מכל "סוג" אני בטוח שחבית נוכל למצוא בקלות, הולך?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/12/2004 19:54 לינק ישיר 


אוי איפה ה'תובעת בפה' היא מפסידה פה אקשן שייחלה לו מאז ימיו הראשונים של הפורום



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2004 15:34 לינק ישיר 

דר הלפרין
מתנצלת על חריפות ההודעה שלי הקודמת.
אכן ניתן לראות אם האשה עברה טראומה כמו קרעים וכדומה, אם היא עברה טראומה, היא כנראה לא בתולה. אבל אי אפשר להסיק מכך שאין שום טראומה, שהיא בתולה.
לגבי ההסבר שנתת, בדקתי על עצמי. בדוי לחלוטין.
אשמח מאד אם תפנה אותי למקור מחקר נוכחי לענין זה. לאחרונה אני מבזבזת יותר מדי זמן בפורומים אלה ולא מעיינת בחומר מקצועי כמו שצריך, אבל מסופקני שיש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בעולה ריחה נודף. מה הפשט?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 ... 16 17 18 לדף הבא סך הכל 18 דפים.